חיוך כאמצעי בטיחות בדרכים

חיוך הוא אחד האמצעים היעילים להפחתת מתחים בין אנשים ולסמן לצד השני שהכל בסדר, ואין שום סכנה מצד האדם המחייך. יש לא מעט מחקרים שעסקו בהשפעות של חיוך, כולל מחקרים שמראים שחיוכים יכולים לנבא מי יתגרש בעתיד, את תוחלת החיים של האדם, את שביעות הרצון מהקשרים החברתיים שלו, ואפילו מי ינצח בקרב. מחקר חדש בוחן את החשיבות של חיוך להקטנת סיכוני תעבורה.

אישה לאישה זאב – כיצד נשים תופסות הבעת כעס של נשים אחרות

גברים אלימים יותר מנשים הוא אחד מההבדלים הבולטים ביותר בין המינים. כשאישה רוצחת הידיעה מתפרסמת בהבלטה גדולה יותר מאשר כאשר גבר רוצח וזה בגלל שיש הרבה יותר גברים רוצחים מנשים. אין זה אומר שנשים לא תוקפניות בכלל אלא שהתוקפנות שלהן לרוב מגיעה בצורות מעודנות יותר  או בלתי ישירות. נשים למשל ייטו יותר מגברים לבודד מישהיא אחרת מבחינה חברתית והן נוטות לפעול יותר “מאחורי הגב”, למשל על ידי שימוש ברכילות, כדי לפגוע באחרים (בעיקר אחרות). פגיעה כזו יותר קשה לנטרול כי הנפגע לא מודע לרוב מי הפוגעת.

עד כמה גברים ונשים שונים בהעדפות שלהם בבחירת בן זוג?

אחת הביקורות המרכזיות כנגד הפסיכולוגיה האבולוציונית היא שהיא מגזימה בהערכת ההבדלים בין המינים. הטענה היא שרוב ההבדלים בין המינים זניחים ושיש חפיפה כמעט מלאה בין גברים ונשים בכל התכונות. אחת הדוברות הבולטות בארץ למגמה הזו היא פרופ’ דפנה יואל שראיון איתה על הנושא הופיע בעבר בהארץ וכבר היה לי איתה שיג ושיח בנושא הזה שניתן לקרוא עליו פה).

כיצד נוף טבעי עוזר להלחם בדיכאון ובמחשבות שליליות אחרות

לחיים בסביבה עירונית יש השפעה שלילית על הבריאות הנפשית של האנשים לעומת חיים בסביבה ירוקה. ידוע שחיים בסביבה עירונית מלחיצה יותר מחיים בטבע, וישנם מקרים רבים יותר של חרדה ודיכאון כשחיים בעיר לעומת הכפר. אנשים בבירור לחוצים יותר וחיים עם מתח נפשי גדול יותר בעיר. כתבתי לא מזמן על איך הפסקות קטנות לצפייה בנוף ירוק משפרות את הריכוז כחלק ממחקרים שנעשו על חשיבות נופים טבעיים לבריאות הנפשית והפיסית של בני אדם, ועתה מגיע מחקר מחקר חדש שמנסה בפעם הראשונה להסביר את המנגנון שגורם להשפעות הכל כך גדולות של הטבע עלינו.

תקועים באזור הידידות: מתי עוברים מידידות לחברות רומנטית?

זו אחת המשימות הקשות ביותר שהמין האנושי נאלץ להתמודד איתם. משימה שרבים ניסו אך רק מעטים בלבד הצליחו. אני מדבר על ידידות בין גבר לאישה כשאחד הצדדים מעוניין להפוך אותה למשהו יותר רומנטי ומיני. באנגלית התופעה נקראית “Friend Zone”, אזור הידידות שמגודר בחומות בלתי עבירות שקשה לפרוץ דרכן.

גמביט המלכה: גברים מסתכנים יותר במשחק שחמט כשהם משחקים נגד יריבה מושכת

את המחקר הזה גיליתי רק לאחרונה והוא פנטסטי בעיניי. הוא מדגים בצורה טובה אלו דברים מוזרים גברים מוכנים לעשות על מנת להרשים בחורה. מחקרים מצאו בעבר שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים על לוח השחמט מנשים, וזה במיוחד נכון כשגברים משחקים נגד נשים. המחקר הזה לוקח את הנושא צעד קדימה ובודק את ההשפעות שיש ליופי של השחקנים על המשחק.

הפסקות קטנות לצפייה בנופים טבעיים משפרות את הריכוז

חיים בטבע או בסביבה של נופים טבעיים משפיעיה בצורה חיובית על אספקטים רבים של חיינו. סביבה כזו גורמת לאנשים להרגיש בטוחים יותר, משפרת את היכולת הקוגנטיבית שלנו, מקטינה אלימות, משפרת ציונים, תורמת לבריאות הפיסית והנפשית וגורמת לאנשים להיות מאושרים יותר באופן כללי. כתבתי בעבר על ההשפעות שיש לנופים טבעיים על הגוף והנפש ומחקר חדש ממשיך במסורת הזו ובודק את ההשפעות שיש לנופים טבעיים על רמות הריכוז של אנשים.

החשיבות של יכולת מילולית במשיכה לבן או בת הזוג

האבולוציה של השפה היא חידה אבולוציונית גדולה. לא ידוע מתי בני אדם בדיוק פיתחו את היכולת לדבר, מתישהו במאה אלף השנים האחרונות, וגם מה היו הכוחות האבולוציוניים שעיצבו את המאפיין הכה ייחודי הזה של בני האדם. בניגוד להרבה תכונות אחרות שאפשר להבין טוב יותר על ידי עדויות ישירות להתפתחותן, שפה פשוט לא משתמרת במאובנים. לא ניתן לדעת מתי אנשים שיפרו משמעותית את היכולת השפתית בניגוד למשל להתפתחות גודל המוח שם יש לנו עדויות רבות לשלבים השונים של השינוי. אי אפשר לצפות בשפה בצורה ישירה ולכן צריך להסיק בדרכים עקיפות איך היא התפתחה. ישנם חוקרים מסוימים שסבורים שהשפה היא תוצר לוואי אבולוציוני, תכונה שקשורה לתכונה אחרת שהתפתחה אבולוציונית. לחוקרים בכיוון הזה לא ברור מה התכונה המרכזית שהשפה נוצרה בעקבותיה, האם זה תוצר לוואי של מוח גדול, אינטליגנציה, או משהו אחר? חוקרים אחרים רואים בשפה אדפטציה וכאן רוב החוקרים שמים דגש על מנגנון הברירה הטבעית. על פי ההסברים הללו השפה עזרה לבני אדם לשרוד ולכן התפתחה. קל לראות איך שפה תורמת לשרידות של בני אדם ונותנת להם עדיפות על חיות אחרות. היא מאפשרת תקשורת יעילה יותר, שיתופי פעולה בין קרובים וזרים ועוד.

אנשים נתפסים כיפים יותר כאשר הם חלק מקבוצה ולא מצולמים לבד

אם צפיתם אי פעם באירוע ספורט מארה”ב סביר שראיתם את המעודדות בהפסקות המשחק. המעודדות הן לרוב צעירות, אתלטיות וכמובן מאוד יפות. למרות שמעודדות רבות מאוד מושכות לא כולן כאלה ויש גם מעודדות פחות אטרקטיביות. ועדיין ,כקבוצה אנחנו תופסים אותן כיפות וחושבים שכל אחת מהן היא אטרקטיבית. למה זה קורה? שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מנסים לשפוך אור על הנושא שהוא בעצם אשלייה אופטית.

עם מי אנשים עשירים מתחתנים?

גברים מעוניינים בנות זוג צעירות מהן בעוד נשים מעוניינות בגבר שמבוגר מהם. רבים חושבים שזוהי הצגה סטריאוטיפית של יחסי גברים נשים בחברה שנובעת מאי שיוויון חברתי או תוצר של חברה פטריארכלית אבל למעשה היא נובעת בעיקר מהבדלים ביולוגים בולטים. כמו שהסברתי בפוסט הזה, אישה צעירה פוריה יותר ויש לה פוטנציאל רבייתי גדול יותר ולכן האבולוציה עיצבה נשים כך שהן יראו יפות יותר בגיל צעיר וגברים נמשכים ליופי הזה (לא במקרה היופי מתפתח בגיל העשרה וחופך את ההתבגרות המינית של האישה). הרצון של נשים בגברים מבוגרים יותר נובע מהמשיכה שלהן לסטטוס ולגבר שיש לו משאבים חומריים. לגבר מבוגר יש סיכוי גבוה יותר להשיג את כל אלו כי הוא כבר בעל קריירה מבוססת במקרים רבים, או בעל יכולות צייד משופרות עם מדובר בחברה של ציידים לקטים. אפשר לראות כל זאת כטרייד כלכלי בין המינים כשגברים מציעים סטטוס ומשאבים ואילו נשים מציעות פוריות ונעורים. אכן, מחקרים מראים שוב ושוב את ההבדל בהעדפות הגיל בבחירת בן או בת זוג. למשל, במחקר הקלאסי של דיוויד באס שנעשה ב-37 תרבויות נמצא שגברים מעוניינים בבת זוג צעירה מהן בהפרש ממוצע של 3.42 שנים, בעוד נשים מעדיפות בן זוג שהוא בממוצע 2.66 שנים מבוגר מהן (יש כמובן שונות בין המדינות אבל המגמה זהה בכולן).