זה כל הקסם – פסיכולוגיה וקוסמות

לפסיכולוגיה וקוסמות יש הרבה מן המשותף. שני התחומים עוסקים בצורה זו או אחרת בצורה שבה אנחנו תופסים אירועים בסביבה, אבל בעוד הפסיכולוגיה מנסה להסביר אותם, קוסמים בונים על המגבלות התפיסתיות שלנו. במובנים רבים, קוסמים הם פסיכולוגים "טבעיים" ויש להם הבנה של בני אדם שרק למעטים יש (כולל רבים מהפסיכולוגים). הם יודעים בדיוק מהן אותן נקודות רגישות שבהן בני אדם חשופים ביותר לאשליות או לפירוש מוטעה של המציאות, ומנצלים את הידע הזה לטובתם. מעבר לכך, התובנות שלהם לגבי איך אפשר לנצל את אותן חולשות ומגבלות אנושיות יכולות לשפוך אור על הצורה שבה המוח שלנו עובד ומוזר עם כך שעד לאחרונה, מעטים הפסיכולוגים שהתעניינו בקוסמים וקוסמות. אבל כל זה משתנה לאחרונה. כתבה שהופיע בכתב העת סיינטיפיק אמריקן שופכת אור על מחקרים שונים שנעשו על קוסמים בשנים האחרונות והצורה שבה הם "מתעסקים" עם המוח שלנו כדי ליצור את הקסמים. אחת הדרכים הנפוצות ביותר לעשיית קסמים היא הטיית קשב. במקרים אלו גורמים לצופה להתרכז ולהתמקד בגירוי מסוים עד שהוא מתרגל אליו (מה שנקרא הביטואציה). הגירוי לא חייב להיות משהו סטטי ויכול להיות כל דבר מדיבור בלתי פוסק של קוסמים אבל כמעט תמיד זהו גירוי אינטנסיבי. במקרים אלו, הצופה עובר אדפטציה ויזואלית והמוח יורה פחות ופחות נוירונים ככל שהוא מתרגל לגירוי. למעשה, המוח חוסך אנרגיה למקרה שהגירוי ישתנה, או אז הנוירונים מתחילים לירות בקצב גובר והולך (מה שקורה כשהקסם מתרחש). הדבר החשוב הוא שלקוסם יש שליטה מלאה למה הצופים מודעים ולמה לא. הטיית הקשב יכולה לבוא לידי ביטוי בזה שאנחנו לא שמים לב לשינויים בסצינה, אנחנו מקשרים סיבה ותוצאה בצורה שגויה (קוסם מניף את היד ושולף שפן), או דרכים רבות נוספות. הנה כמה דוגמאות קלאסיות להטיות כאלו: הנה גירסה מודרנית שלה: הנה דוגמא נוספת של ריצ'ארד וייסמן (Richard Wiseman) שהוא גם פסיכולוג וגם קוסם. גם בקטע הבא אין למעשה שום קסם אבל האפקט מרשים מאוד (אפשר למצוא ברשת סרטים נוספים לקסמים שונים שלו שבו הוא מסביר איך ביצע אותם): בקליפים הללו אין אינטרקציה ישירה עם הקהל. לעומת זאת, צפו בקליפ הבא של אפולו רובינס שמכנה את עצמו גנב מקצועי: מה שמשותף לכל הדוגמאות הללו היא יצירת אשליה קוגנטיבית. אנחנו חושבים שמשהו אחד מתרחש אבל למעשה קורה שם משהו אחר לגמרי (בדוגמא האחרונה למשל, מחקרים מראים שתנועה אלכסונית של ידיים בולטת יותר ומושכת יותר תשומת לב, בעוד תנועה אנכית או אופקית ישרה "שקטה" יותר ומושכת פחות תשומת לב מה שמאפשר לקוסם לבצע את זממו). קוסמים מבצעים את האשליות שלהם בשתי צורות מרכזיות, גלויה וחבויה: בראשונה, הם מטים את הקשב למקום אחר, לפעמים פשוט על ידי זה שהם מבקשים מהקהל להסתכל בכיוון מסוים או על משהו ספציפי. בצורה השנייה, החבויה, הם לא מנסים להטות את הקשב מהיכן שהטריק מתבצע ופשוט לא אומרים דבר. כמו בדוגמא הראשונה והשנייה שהבאתי, אנשים יכולים להסתכל אל לב הקסם בלי להרגיש שמשהו מוזר מתרחש שם. הם בכלל לא רואים שמשהו השתנה עד שלא מפנים את ליבם במפורש לכך (וכפי שראיתם השינויים במקרים רבים גדולים מאוד). מחקרים על נבדקים שראו קסמים דומים ושכבו תחת מכשירי הדמייה מגנטית, מגלים שיש פעילות מוגברת במוח לאלו שצופים בקסמים לעומת כאלו שצופים באירועים דומים אך ללא קסמים. למעשה, אפשר לזהות את הפעילות המוחית די בקלות עד עד כדי כך שקסמים יכולים להוות בדיקה לאיבחון אנשים עם הפרעות קשב, מכיוון שהם שלא מצליחים במקרים רבים להבין את הקסמים או בכלל להבחין שהיה קסם.