החשיבות של יכולת מילולית במשיכה לבן או בת הזוג

האבולוציה של השפה היא חידה אבולוציונית גדולה. לא ידוע מתי בני אדם בדיוק פיתחו את היכולת לדבר, מתישהו במאה אלף השנים האחרונות, וגם מה היו הכוחות האבולוציוניים שעיצבו את המאפיין הכה ייחודי הזה של בני האדם. בניגוד להרבה תכונות אחרות שאפשר להבין טוב יותר על ידי עדויות ישירות להתפתחותן, שפה פשוט לא משתמרת במאובנים. לא ניתן לדעת מתי אנשים שיפרו משמעותית את היכולת השפתית בניגוד למשל להתפתחות גודל המוח שם יש לנו עדויות רבות לשלבים השונים של השינוי. אי אפשר לצפות בשפה בצורה ישירה ולכן צריך להסיק בדרכים עקיפות איך היא התפתחה. ישנם חוקרים מסוימים שסבורים שהשפה היא תוצר לוואי אבולוציוני, תכונה שקשורה לתכונה אחרת שהתפתחה אבולוציונית. לחוקרים בכיוון הזה לא ברור מה התכונה המרכזית שהשפה נוצרה בעקבותיה, האם זה תוצר לוואי של מוח גדול, אינטליגנציה, או משהו אחר? חוקרים אחרים רואים בשפה אדפטציה וכאן רוב החוקרים שמים דגש על מנגנון הברירה הטבעית. על פי ההסברים הללו השפה עזרה לבני אדם לשרוד ולכן התפתחה. קל לראות איך שפה תורמת לשרידות של בני אדם ונותנת להם עדיפות על חיות אחרות. היא מאפשרת תקשורת יעילה יותר, שיתופי פעולה בין קרובים וזרים ועוד. להמשיך לקרוא

אנשים נתפסים כיפים יותר כאשר הם חלק מקבוצה ולא מצולמים לבד

אם צפיתם אי פעם באירוע ספורט מארה”ב סביר שראיתם את המעודדות בהפסקות המשחק. המעודדות הן לרוב צעירות, אתלטיות וכמובן מאוד יפות. למרות שמעודדות רבות מאוד מושכות לא כולן כאלה ויש גם מעודדות פחות אטרקטיביות. ועדיין ,כקבוצה אנחנו תופסים אותן כיפות וחושבים שכל אחת מהן היא אטרקטיבית. למה זה קורה? שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מנסים לשפוך אור על הנושא שהוא בעצם אשלייה אופטית. להמשיך לקרוא

מתי היכולת הקוגניטיבית מגיעה לשיאה?

ישנה תפיסה רווחת שאנשים נמצאים בשיא הכושר המנטלי שלהם כשהם צעירים, בערך בשנות ה-20 לחיים. מחקר חדש מנסה לראות עד כמה זה נכון. להמשיך לקרוא

שינויים ברמות הטסטוסטרון והורמון האהבה אצל גברים אחרי מסעות צייד

הורמונים שונים מעורבים בהתנהגויות חברתיות שונות ובין הבולטים שבהם אפשר לציין את הטסטוסטרון, אוקסיטוצין וקורטיזול. רמות הורמונים שונות מופרשות במצבים חברתיים שונים ובמידה רבה הם מהווים סממנים שמעידים על המצב הפיסי והנפשי של הפרט. רמות גבוהות של טסטוסטרון מאפיינים אנשים תחרותיים מאוד, בעיקר גברים, שמנסים להשיג סטטוס גבוה ודומיננטיות בחברה. מנגד, אוקסיטוצין מפחית חרדות ומחזק קשרים חברתיים. טסטוסטרון משחק תפקיד חשוב בזמן החיפוש אחרי בת זוג (או כשמחפשים פרטנרים לבגידה), בעוד רמות גבוהות של אוקסיטוצין קיימות אצל זוגות מונוגמיים והורים. להמשיך לקרוא

כיצד צפייה בפורנוגרופיה משפיעה על התפקוד המיני של גברים

הרבה מיתוסים קיימים לגבי סרטים פורנוגרפיים ונעשים מחקרים בשנים האחרונות על מנת לבחון את תקופתם. כפי שכתבתי בעבר, לא נמצא בסיס אמפירי לטענות ששחקניות פורנו נוצלו בילדות, שסרטים פורנוגרפיים מבזים נשים באופן מיוחד, או שסרטים פורנוגרפיים מעודדים תפיסות סקסיסטיות או גורמים לאלימות, (כשלמעשה יש ירידה במקרי האונס). מחקר חדש בודק מיתוס נוסף והוא שצפייה בסרטים פורנוגרפיים פוגעת בתפקוד המיני של הצופים ומזיקה לקשר הזוגי והמיני של בני הזוג. להמשיך לקרוא

גבורה בשעת קרב כגורם משיכה מיני

לאורך ההיסטוריה האנושית מלחמות היוו את אחד הסמלים הבולטים ביותר לגבריות. רוב המלחמות נעשו בגלל אינטרסים של גברים ורוב הלוחמים הם גברים. ישנם לא מעט הסברים אבולוציוניים לקיומן של מלחמות, החל ממאבק על שימור והרחבת טריטוריות, לחימה בשבטים שמהווים סכנה על הקבוצה שלך, בזיזה של משאבים שיש לאחרים, וכלה בחטיפה ואונס של נשים כאסטרטגיה רבייתית מזדמנת (ראו הפוסט בנושא). חלק מהבסיס האבולוציוני של מלחמה יכול להסביר למה קיימת שנאת זרים, דיעות קדומות ודה הומניזציה של קבוצות אחרות, אבל אפשר להסתכל על צדדים חיוביים שבאים לידי ביטוי במלחמה כמו הקרבה, אלטרואיזם, וגבורה. התכונה האחרונה נמצאת במוקד מחקר חדש. להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים בחלוקת מתנות

מתנות הן גורם חשוב ביחסים בין אנשים ואפשר ללמוד הרבה ממי נותן מה ולמי (גם  אי מתן מתנה יכול ללמד הרבה על היחסים בין שני אנשים). בעבר, מתנות היוו גורם חשוב במסחר ובסחר חליפין והספרות האנתרופולוגית ענפה בנושא. מחקר חדש בוחן את הנושא מנקודת ראות אבולוציונית ומנסה לבחון גם האם יש הבדלים בין המינים בדפוסי חלוקת המתנות. ברחבי העולם הנוצרי יש מסורת של נתינת מתנות רבות בחג המולד מה שמאפשר לבחון מה נותן כל אדם ולמי בדיוק (בארץ אין מסורת כזו של חלוקת מתנות להרבה אנשים). להמשיך לקרוא

האם דיכאון לאחר לידה הוא אדפטציה אבולוציונית?

העולם המודרני שונה מאוד מהעולם שבו בני אדם חיו כציידים לקטים. אנשים לא מבלים את רוב זמנם בחיפוש אינסופי אחרי מזון ומחסה, אבל המוח האנושי עדיין מעוצב לעולם שכזה. בעיות שלא היו קיימות בעבר נפוצות מאוד בעולם המערבי כמו השמנה. מעט מאוד אנשים סבלו מהשמנה בעולם שבו היה מעט מזון, הוא לא היה מעובד כשרובו מזין ולא מלא בסוכר ופחמימות כמו המזון המודרני. בעבר גם אנשים עסקו הרבה יותר בפעילות גופנית מאומצת כחלק אינטגרלי מהחיים. הנטייה האבולוציונית שלנו לאכול כמה שיותר כשיש אוכל זמין נועדה לפצות על זמנים קשים שבהם מזון לא היה קיים בשפע. קל לראות איך ההבדלים הללו תורמים לכמות העצומה של אנשים שסובלים מהשמנה היום. חוסר ההתאמה (mismatch) בין התנאים שבהם חיינו בעבר ושהמוח שלנו עוצב על מנת להתמודד איתם, לעומת החיים היום עם גירויים חדשים שהמוח לא מורגל בהם, גורם לתופעות לוואי שונות והזכרתי חלק מהן בעבר (למשל כאן בהקשר של נטילת סיכונים ואי רציונלית אבולוציונית, ופה בהסבר למה טרור מפחיד יותר מהתחממות כדור הארץ). להמשיך לקרוא

השתלת זיכרונות של פשעים שלא נעשו

זיכרונות אנושיים הם אחד הדברים המתעתעים והלא אמינים ביותר שקיימים. כל מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שסקרתי הרבה מחקרים שמראים עד כמה הזיכרון האנושי מתעתע ולא אמין, ועד כמה קל להשתיל זיכרונות שווא אצל אנשים. מעבר לעניין המרתק שיש לאנשים בנוגע לזיכרונות שלהם ושל אחרים לאי אמינות הזיכרון יש לפחות שלוש השלכות חשובות במישור המשפטי. האחת, כל הנושא של זיכרונות מודחקים שצצים אחרי שנים ויכולים להביא להרשעת אנשים חפים מפשע (כפי שקרה אולי במשפט על האב שהורשע לא מזמן אחרי שבתו נזכרה שנאנסה בעקבות חלום שחלמה). המקרה השני הוא של הרשעות בבית משפט שמתבססות על עדויות של אנשים כשידוע שעדויות כאלו אינן אמינות (ראו הפוסט הזה שמדגים את שברירותם של עדויות הראייה). המקרה השלישי הוא הודאות שווא של אנשים בפשעים שלו עשו. לכאורה נראה שדרוש הרבה לחץ מצד החוקרים כדי ליצור הודאות שווא כאלו אבל מחקר חדש שניתן לקרוא במלואו ברשת מראה שזה הרבה יותר קל ממה שזה נראה (ראו גם את הפוסט הזה לגבי התהליכים הפסיכולוגיים השונים שמובילים להודאות שווא). להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים בחוש ההומור: מה גברים ונשים באמת מחפשים

ישנם הבדלים בין גברים ונשים בחוש הומור וחלק מההבדלים הללו אבולוציוני. יש אנשים שעצם העלאת האפשרות להבדלים הללו מעידה על שוביניזם אבל בפועל, יש כיום עדויות חזקות ביותר בנושא שקשה להתעלם מהן. גם העובדה שישנם הבדלים בין המינים ביצירת ותפיסת הומור אינה אומרת שלנשים אין חוש הומור כמו שכריסטופר היצ’נס טען פעם. ניתוח מלא של ההבדלים בין המינים בכל הקשור להומור מחייב לקחת בחשבון גורמים אבולוציונים ותרבותיים, כמו במקרה של מיעוט סטנדאפיסטיות . כתבתי בהרחבה בעבר על הבסיס האבולוציוני להומור גם מכיוון שהוא תחום המחקר שלי (כאן, וכאן, ופה על החשיבות שלו במציאת דייט). לא מזמן גם פירסמתי פרק בספר שמסכם את כל המחקרים בנושא ושמצביעים על הבסיס האבולוציוני המוצק להומור על היבטיו השונים. להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 721 שכבר עוקבים אחריו