הבדלים בין המינים בחוש ההומור: מה גברים ונשים באמת מחפשים

ישנם הבדלים בין גברים ונשים בחוש הומור וחלק מההבדלים הללו אבולוציוני. יש אנשים שעצם העלאת האפשרות להבדלים הללו מעידה על שוביניזם אבל בפועל, יש כיום עדויות חזקות ביותר בנושא שקשה להתעלם מהן. גם העובדה שישנם הבדלים בין המינים ביצירת ותפיסת הומור אינה אומרת שלנשים אין חוש הומור כמו שכריסטופר היצ’נס טען פעם. ניתוח מלא של ההבדלים בין המינים בכל הקשור להומור מחייב לקחת בחשבון גורמים אבולוציונים ותרבותיים, כמו במקרה של מיעוט סטנדאפיסטיות . כתבתי בהרחבה בעבר על הבסיס האבולוציוני להומור גם מכיוון שהוא תחום המחקר שלי (כאן, וכאן, ופה על החשיבות שלו במציאת דייט). לא מזמן גם פירסמתי פרק בספר שמסכם את כל המחקרים בנושא ושמצביעים על הבסיס האבולוציוני המוצק להומור על היבטיו השונים. להמשיך לקרוא

קונפליקט בין אם לעובר: בחילות בוקר והקאות

בפוסט הקודם הראיתי איך ניתן להסביר תופעה שהיא לעיתים מאוד טראומתית כמו הפלות במונחים אבולציוניים. הרעיון הכללי נובע מההבנה שלאם ועובר יש אינטרסים שלא בהכרח עולים בקנה אחד אלו עם אלו ונוצר קונפליקט שיכול לגרום להפלה טבעית. מה שנראה לרבים כמשהו שלילי (וזה לעיתים קרובות כולל את האם) אינו בהכרח כזה מבחינה אבולוציונית. תחום נוסף שבו האינטרקציה בין עובר לאם מניבה תוצאה שהיא לכאורה לא נעימה ולא רצויה הוא כל הנושא של בחילות הבוקר וההקאות בתחילת ההריון. להמשיך לקרוא

קונפליקט בין אם לעובר: הפלות טבעיות

אנשים ללא ידע אבולוציוני מופתעים לעיתים לשמוע שלהורים ולילדים אין תמיד אינטרסים זהים או חופפים. הרבה אנשים גדלים על התפיסה שהורה יעשה הכל בשביל הילד שלו, ושהמצב הרצוי הוא אהבה אינסופית לילד, כזו שאינה תלויה בדבר. המציאות לעומת זאת מסובכת קצת יותר. להורים יש כמובן אינטרס חזק שהילדים שלהם יהיו בריאים וישגשגו כי הם חולקים עימם 50% מהגנים. אבל בגלל שמדובר ב-50% ולא 100% של הגנים האינטרסים לא תמיד חופפים. זה במיוחד בולט כשלהורה יש ילדים נוספים ואז ההשקעה ההורית צריכה להתחלק בין כולם. מצב אחר, הוא כאשר ההורה צריך לחשוב על כל פונטציאל הרבייה שלו ולהחליט בהתאם כמה להשקיע בילד. גם אם להורה יש ילד אחד,אין זה בהכרח אומר שהוא צריך להשקיע בו הכל כי יתכן שיהיו לו ילדים נוספים בעתיד. הילד מצידו רוצה את כל תשומת הלב של ההורה כי הוא חולק עם עצמו 100% מהגנים ולכן פחות מעניין אותו האינטרסים של ההורה. המצב הזה של אינטרסים לא זהים בין הורה לילד מכונה קונפליקט הורה-צאצא (parent-offspring conflict) וטבע אותו הביולוג רוברט טריברס בשנות ה-70. הקונפליקט הזה הוא כמובן לא מודע והורים וילדים לא עורכים את החישובים הללו בראשם ברוב המקרים, אבל גם אם הם לא מודעים אין זה אומר שהם לא קיימים בפועל. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לאינטרסים השונים של ההורה והילד מצויה בהריון, וליתר דיוק בתחילתו. להמשיך לקרוא

אלו קולות מפחידים תינוקות?

תחושת הפחד היא מאפיין אנושי אוניברסלי ויש מחקרים רבים שמצביעים לבסיס האבולוציוני שלה. אנשים מפחדים מנחשים או עכבישים כי הם מסוכנים ובמיוחד בתקופה שבה חיינו כציידים לקטים. אפילו אנשים שלא ראו נחש מהם חשים רתיעה ממנו מה שמצביע על פחד טבעי שמקורו ביולוגי (כתבתי על הנושא מספר פעמים בעבר, כאן, ופה, וכאן על הפחד מחורים). רוב המחקרים בנושא מתמקדים במבוגרים ובגירויים ויזואליים או בחוש הריח. המחקרים הללו מראים למשל שבהתניות קלאסיות, כשאנשים נחשפים לגירויים של נחשים ועכבישים או לפרצוף כועס, לוקח להם זמן ארוך יותר להפטר מהם, בהשוואה לגירויים נייטרליים. מחקר שפורסם לא מזמן בודק את הטריגרים לפחד ומתמקד בגירויים שלא נחקרו כמעט בעבר ואלו הם הקולות שמעוררים פחדים. להמשיך לקרוא

עם מי אנשים עשירים מתחתנים?

גברים מעוניינים בנות זוג צעירות מהן בעוד נשים מעוניינות בגבר שמבוגר מהם. רבים חושבים שזוהי הצגה סטריאוטיפית של יחסי גברים נשים בחברה שנובעת מאי שיוויון חברתי או תוצר של חברה פטריארכלית אבל למעשה היא נובעת בעיקר מהבדלים ביולוגים בולטים. כמו שהסברתי בפוסט הזה, אישה צעירה פוריה יותר ויש לה פוטנציאל רבייתי גדול יותר ולכן האבולוציה עיצבה נשים כך שהן יראו יפות יותר בגיל צעיר וגברים נמשכים ליופי הזה (לא במקרה היופי מתפתח בגיל העשרה וחופך את ההתבגרות המינית של האישה). הרצון של נשים בגברים מבוגרים יותר נובע מהמשיכה שלהן לסטטוס ולגבר שיש לו משאבים חומריים. לגבר מבוגר יש סיכוי גבוה יותר להשיג את כל אלו כי הוא כבר בעל קריירה מבוססת במקרים רבים, או בעל יכולות צייד משופרות עם מדובר בחברה של ציידים לקטים. אפשר לראות כל זאת כטרייד כלכלי בין המינים כשגברים מציעים סטטוס ומשאבים ואילו נשים מציעות פוריות ונעורים. אכן, מחקרים מראים שוב ושוב את ההבדל בהעדפות הגיל בבחירת בן או בת זוג. למשל, במחקר הקלאסי של דיוויד באס שנעשה ב-37 תרבויות נמצא שגברים מעוניינים בבת זוג צעירה מהן בהפרש ממוצע של 3.42 שנים, בעוד נשים מעדיפות בן זוג שהוא בממוצע 2.66 שנים מבוגר מהן (יש כמובן שונות בין המדינות אבל המגמה זהה בכולן). להמשיך לקרוא

על הטיות בפירסום מחקרים פסיכולוגים

חוקרים באקדמיה מעוניינים לפרסם תוצאות מעניינות של מחקריהם. הבעייה היא שבגלל לחץ גדול לפרסם, ובמיוחד לחץ לפרסם דברים חדשים ומעניינים, החוקרים הרבה פעמים מעורבים בפרקטיקות מחקריות מפוקפקות. אני לא מדבר על מקרים שבהם חוקרים מזייפים ממצאים בכוונה אלא על המקרים היותר נפוצים שבהם חוקרים מפרסמים מאמרים שמבוססים על נתונים שעברו “מסננת” מסוימת שגרמה להם להראות טוב יותר ממה שהם באמת. איך זה יכול לקרות? יש כמה אפשרויות: חוקרים יכולים לחקור הרבה דברים בבת אחת ולפרסם רק את התוצאות שהראו על משהו מעניין תוך התעלמות מהממצאים הלא מובהקים כך שאף אחד לא ידע בכלל שהיו כאלו. מבחינה סטטיסטית, ברגע שעורכים הרבה ניתוחים סטטיסטיים, יש סבירות גבוהה שמשהו יצא מובהק ומעניין גם אם בפועל אין כאן שום אפקט אמיתי. הטייה אחרת היא לסנן נבדקים שסותרים את השערת המחקר (התעלמות מתוצאות שליליות) או להשתמש בניתוחים סטטיסטיים מורכבים כי אלו הפשוטים לא הראו שום אפקט. כמובן שקיימת גם האפשרות שהתוצאות שהתגלו הן מקריות וכשעורכים הרבה מחקרים פשוט חלק מהם יצאו מובהקים. כל התופעות הללו (ועוד רבות אחרות) נקראות היום p-hacking שזה מונח שמתאר ניסיונות של חוקרים להציג תוצאות טובות יותר ממה שהן באמת (בין אם בכוונה או לא). כתבתי בעבר שני פוסטים שמראים על הבעייתיות במחקרים מדעיים ובמדעי החברה בפרט, ומחקר חדש שופך אור עד כמה זה נפוץ בכתב העת החשוב ביותר.

להמשיך לקרוא

רוכבי אופניים מהירים יותר נתפסים כאטרקטיביים יותר

ישנו קשר ידוע בין אטרקיביות חיצונית וגנים טובים. אנשים יפים יותר הם בריאים יותר, חזקים יותר, ובעלי פוריות גדולה יותר אם למנות כמה מהיתרונות האבולוציוניים של יופי. למרות שיופי חיצוני חשוב יותר לגברים, נשים לא טומנות את ידן בצלחת וגם הן מעדיפות גברים אטרקטיביים עד כמה שאפשר. ישנן סיבות טובות לחשוב למה כושר גופני גבוה ובעיקר סיבולת הן תכונות חשובות מבחינה אבולוציונית, ובמיוחד עבור הגברים. למשל, מסעות ציד יכולים לקחת שבועות וצייד דורש כוח פיסי רב וגם סיבולת גבוהה במרדפים אחרי החיה הניצודה. מחקר חדש בוחן את הקשר בין יופי חיצוני ויכולת אתלטית במדגם של רוכבי אופניים מהטור דה פראנס. להמשיך לקרוא

גברים אלימים כלפי גברים אחרים כחלק מתחרות על מציאת בנות זוג

גברים אלימים יותר מנשים זו עובדה ידועה שנכונה לאורך כל ההיסטוריה וחוצת תרבויות. רוב האלימיות הזו מופנית כלפי גברים אחרים ולא כלפי נשים ויש לכך שני הסברים אבולוציוניים מרכזיים שאינם בהכרח נפרדים זה מזה. האחד, אלימות עוצבה כדי לאפשר לגברים לחזק את הססטוס שלהם ולהפגין דומיננטיות כדי למשוך בנות זוג. סטטוס גבוה הוא גורם המשיכה מספר אחד של נשים לגברים. הסבר שני הוא שאלימות מהווה חלק מתחרות תוך מינית בין גברים לבין עצמם כשלמנצח בה יש הזדמנויות רבות יותר להזדווג עם נשים פוריות. באופן כללי בעולם הטבע ככל שהתחרות התוך מינית חריפה יותר, כך יש הבדל גדול יותר בגודל הפיזי בין זכרים ונקבות. אצל גורילה למשל, הזכרים גדולים ב-60% יותר מהנקבות, אצל אורנגוטנים הזכרים גדולים פי 2. במקרים כאלו הזכר אלפא שולט על הרמון של נקבות שבו יש לו גישה אקסקלוסיבית לכל הנקבות בסביבה. אצל בני אדם גברים גדולים בערך 15% יותר מהנשים, שזה הבדל קטן יחסית שמצביע על נטייה למונוגמיה. ועדיין,הפער בגודל הפיזי די ניכר ומצביע על תחרות תוך מינית חריפה יותר בין גברים. הסיבה לתחרות הזו די ברורה וקשורה להשקעה הורית דיפרנציאלית שדנתי בה רבות בבלוג. נשים בררניות יותר כי הן אלו שנושאות בעלויות גדולות יותר של רבייה כמו כניסה להריון והנקה. טעות שלהן בבחירת בן זוג הרסנית יותר עבורן. הבררנות הגדולה של הנשים גורמת לכך שהן תמיד יכולות למצוא בן זוג אבל לא כך הם פני הדברים אצל הגברים. זה מוביל לתחרות גדולה יותר וגם לאלימות רבה יותר. להמשיך לקרוא

אמנים שמחים להיות אמנים

ישנה תפיסה רווחת שאמנים הם אנשים שסובלים מדיכאון, נתונים למצבי רוח משתנים, ואינם מאושרים במיוחד. הסטראוטיפ של אמן הוא של גאון שנמצא במצוקה נפשית, כזה שאכול  שדים פנימיים שמהווים את הגורם שדוחף אותם לעסוק באמנות. ישנן המון דוגמאות אנקדוטיות לאמנים מהשורה הראשונה שסבלו מבעיות נפשיות שונות, ובעיקר דיכאון למשל, וירג’יניה וולף, לב טולסטוי, צ’רלס דיקנס, מוצארט, שוברט, ואן גוך ועוד. הדוגמאות הללו הן חלק מהתפיסה הקיימת שאמנות טובה כרוכה בסבל וגם שגאונים ואנשים יצירתיים במיוחד סובלים ממחלות נפשיות שונות. כתבתי על זה בהקשר של סטנדאפיסטים, וגם איך הפרעות קשות כמו אוטיזם וסכיזופרניה יכולות להיות הצד ההפוך של גאונות, מחקר חדש עוסק באמנים. להמשיך לקרוא

האם פסיכולוגיה אבולוציונית שוביניסטית?

הטענה כי פסיכולוגיה אבולוציונית שוביניסטית היא טענה עתיקה כמו התחום עצמו. הטענה הזו מופיעה בצורות שונות, החל מזה שהמחקרים בתחום נותנים לגיטימציה לגברים לבגוד (ובמיוחד לגברים שזו הסיבה שהם בכלל חוקרים), שהם מעודדים אונס או לפחות נותנים לאנסים תירוץ (טענה שאין לה בסיס כמו שתארתי כאן), שהתחום מנציח את הפטריארכיה, שהמחקרים בו מנציחים ומצדייקים פערים בין גברים ונשים, וכו’. אחת הבעיות לכאורה של התחום מצד אלו שמבקרים אותו היא שהתחום נשלט כמעט לגמרי על ידי גברים ואין בו כמעט נשים. אני כמובן יכול לתת רשימה ארוכה מאוד של נשים בולטות בתחום, חלק ניכר מהן מייסדות התחום כמו לורה בטציג, ג'ודית קליינפלד, שרה בלאפר הרדי, מרגו וילסון, הלן פישר, לידה קוסמידס, בובי לו, ברברה סמאטס, הלנה קרונין, אליזבת קשדן, ננסי אטקוף, אן קמפל, מרטי הייזלטון, קתרין סאלמון ועוד ועוד, אבל אלו עדויות אנקדוטיות ואנחנו רוצים להתבסס על נתונים כמותיים. מאמר חדש עושה בדיוק את זה. להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 696 שכבר עוקבים אחריו