הרעיונות המעניינים של השנה (2008)

מדי שנה, לקראת סוף השנה האזרחית מפרסם המגזין של הניו יורק טיימס את הרעיונות המעניינים של השנה. שנה שעברה פירסמתי לקט אחד מאותם רעיונות ובמה שכנראה יתפתח למסורת בבלוג אני מפרסם את הלקט השני. אתם מוזמנים לקרוא את כל שאר הרעיונות באתר עצמו.

לחכות לאוטובוס או ללכת?

אתם מגיעים לתחנת אוטובוס ואין אוטובוס באופק. היעד שלכם לא כל כך רחוק ולמעשה יכולתם בקצת מאמץ ללכת אליו. אתם מתענים מהישיבה בחוסר מעש וחושבים ללכת. האם תשארו בתחנה או תלכו? אם תלכו, יש תמיד סיכוי שבאמצע הדרך האוטובוס יחלוף על פניכם ותתעצבנו על ההחלטה שלקחתם, אז מה הפתרון? שלושה סטודנטים מהרווארד וקאל טק, שהתעייפו מלשבת בתחנות אוטובוס ולחכות לשווא לאוטובוס, החליטו לנסות ולפתור את הדילמה הנצחית על ידי שימוש באלגוריתמים מתורת המשחקים. המסקנה הסופית? הכי כדאי לשבת ולחכות, אבל בכל מקרה, לא חשוב מה החלטתם לעשות, אל תתרגזו אלא קבלו את ההחלטה בלב שלם.

אוטובוסים, ברוב המקרים, מגיעים במרווחי זמן קבועים ובכל מקרה נעים מהר יותר מהליכת בני אדם. אם הלכתם והאוטובוס חלף על פניכם בדיוק באמצע הדרך ליעדכם, אתם יחסית ברי מזל אבל אפילו אז לא תגיעו מהר יותר ליעדכם. מעבר לכך, המתנה בתחנת האוטובוס מאפשרת לכם לנצל את הזמן ביעילות רבה יותר, כי אתם יכולים לקרוא או לעשות עבודה כלשהיא. יש גם חיסרון נוסף בהליכה. רוב האנשים שהולכים, עוצרים בתחנות האוטובוס השונות מתוך תקווה שהאוטובוס יגיע כשהם שם, מה שמאט את זמן ההגעה אל היעד.

ובכל זאת, במקרים קיצוניים עדיף ללכת. אם המרחק יחסית קצר, קילומטר עד קילומטר וחצי בערך, וזמן ההמתנה המשוער לאוטובוס הוא חצי שעה לערך, אז צאו לדרך (ואל תעצרו בשום מקום). אך מכיוון שרוב הנסיעות ארוכות יותר, וזמן ההגעה של האוטובוס קצר יותר, כמעט תמיד לא משתלם ללכת, או כמאמר אחד החוקרים: עצלנות תמיד משתלמת.

טמפרטורה של משקאות משפיע הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב

מחקר שפורסם ב-Science בדק איך אחיזה של משקה חם או קר משפיעה על הערכת האישיות של אדם אחר. במחקר נתנו לנבדקים להחזיק כוס קפה חמה או אייס קפה ואחרי זה שאלו אותם מה דעתם על אדם מסוים שאת תאורו הם קראו. אלו שהחזיקו במשקה החם העריכו שהאדם טוב לב, אדיב ונדיב, הרבה יותר מאלו שהחזיקו בכוס המשקה הקר. בניסוי אחר, נבדקים שהחזיקו רפידה רפואית חמה הפגינו נדיבות גדולה יותר כלפי אחרים.

הטמפרטורה של הסביבה נמצאת בקשר הדוק עם התחושות הפסיכולוגיות שלנו בתחומים רבים. ההשערה של החוקרים היא שטמפרטורות חמות כנראה קשורות קשר אסוציאטבי לרגשות של חיבה עוד מזמן הינקות כשהאדם שטיפל בנו החזיק אותנו בידיו. אנחנו כנראה מחפשים את החום הזה בכל הזדמנות כדי לשפר את הרגשתנו האישית. כשהדאו ג'ונס נפל וירד את הירידה הגדולה ביותר בהיסטוריה ביום אחד ב-29 בספטמבר, מבין 500 המניות שמרכיבות את מדד הדאו ג'ונס המנייה היחידה שעלתה הייתה זו של חברה למרקים.

איך לעצור פנדל

מה הדרך הטובה ביותר עבור שוער לעצור פנדל? לא לעשות דבר. לעמוד במרכז השער ולא לזנק לשום כיוון. זהו תוצאותיו של מחקר שנעשה על ידי חוקרים ישראלים שניתחו פנדלים ממשחקים בכל העולם. המחקר מצא שב-94% מהמקרים שוערים זינקו לאחד הצדדים, למרות שהסיכויים לעצור את הפנדל היו הגדולים ביותר לו נעמדו באמצע ולא זזו. אם כך, למה שוערים בכל זאת מזנקים לאחד הצדדים? סיבה אחת היא שיתכן שהם לא מודעים ליתרונות שבהשארות באמצע. סיבה נוספת היא ששוערים לא רוצים להראות חסרי אונים, כאלו שלא ניסו אפילו לעצור את הבעיטה (ובמקרה שהבועט בועט לאחד הצדדים הם יתפסו כחסרי ישע). זינוק אקרובטי לאחד הצדדים מראה כביכול על נחישות והחלטיות.

באופן מעניין ביותר, ההחלטה של רוב השוערים לזנק לאחד הצדדים מפירה את מה שידוע כ-Norm Theory, ההחלטה לא לעשות דבר במצבים של אי וודאות, או כשעליהם להחליט החלטות קשות. התיאוריה גורסת שאנשים מחליטים לא להחליט כי החלטה שמובילה לתוצאה גרועה גורמת להם להראות רע, כמי שלא יודעים לבחור בצורה נכונה, וגם גורם לרגשות חרטה עמוקים יותר. עדיף לא לעשות כלום ולחכות שהבעייה תעלם לה, רק שבפנדלים המצב הפוך.

ההחלטה לפעול בצורה שרירותית רק כדי להראות שעשינו משהו לא מאפיינת רק שוערים. במצבים של משבר כלכלי לדוגמא, לאנשים הפשוטים כמו גם למקבלי החלטות יש נטייה לנקוט בצעדים דרסטיים, בעיקר כאשר אנשים מרגישים שבוחנים אותם בקפידה. מנהלי חברות, פוליטיקאים, אנשי הבנק המרכזי, כולם רוצים לעשות משהו, גם אם אין להם מושג מה הדבר החכם לעשותו וההחלטה החכמה ביותר היא למעשה לא לעשות דבר. למשל, אם מנייה יורדת בצורה דרסטית, מנהלי השקעות יקבלו שיחות רבות מלקוחות שיבקשו מהם לעשות משהו, כי הם לא מסוגלים לראות את המניות שלהם מאבדות מערכן ללא תגובה. הם יכולים לשנות את האסטרטגיה של החברה או להשקיע כספים במקום אחר, שינוי רק בשביל השינוי.

הסבר חדש לפער ההכנסות בין המינים?

חוקרים מנסים להבין במשך עשרות שנים מדוע גברים מרוויחים יותר מנשים. מחקר חדש שם את הדגש על העמדות שיש לגברים ונשים בשאלה מי צריך להיות המפרנס המרכזי בבית. על פי המחקר, ההבדל בשכר לא נעוץ בהבדלים בין גברים ונשים אלא בין גברים שחושבים שמקומה של האישה בבית לאלו שלא. גברים שמאמינים בחלוקת תפקידים מסורתית הרוויחו בממוצע בשנה 8500 דולר יותר, מגברים שמחזיקים בתפישת עולם שוויונית יותר. נשים שמאמינות בשיוויון מלא הרוויחו 1330 דולר פחות מגברים בעלי עמדות דומות, בעוד שנשים שמאמינות שמקומן בבית הרוויחו 1500 דולר פחות מהנשים שמאמינות בשוויון (נתוני המחקר מתבססים על נתוני משרד העבודה האמריקאי בין השנים 1979-2004).

לאחר שהחוקרים ביקרו סטטיסטית משתנים רבים כמו שנות השכלה, מספר שעות עבודה, סוג העבודה ועוד, האפקט הבולט ביותר היה העמדה כלפי חלוקת תפקידים מסורתית. האפקט הזה בלט במיוחד אצל אנשים ששינו את דעתם במשך השנים. ככל שגבר מסוים הפך לשוויוני יותר עם השנים, כך הוא הרוויח פחות. החוקרים נתנו השערות שונות למה לעמדה הזו יש השפעה כל כך גדולה על ההכנסה. אחת ההשערות היא שגברים שיוויוניים יותר אולי לא מנהלים משא ומתן קשוח במיוחד על תנאי העסקה. השערה אחרת היא שמעסיקים מפלים (בצורה לא מודעת אולי) גברים שיווינייים כי הם לא מתאימים לסטראוטיפ הגברי.

האם נשים בתפקידים בכירים מועדות להכשל בזה שהן ממונות לתפקידים הללו במצבים נואשים?

שני מחקרים מהעת האחרונה שנעשו בבריטניה טוענים שכן. במחקר אחד לקחו 83 אנשי עסקים, מחציתם נשים, ותארו בפניהם שתי חברות. האחת, מצליחה מאוד שרווחיה עולים בהתמדה, והשנייה, כושלת שמפסידה כספים. לנבדקים נאמר שעליהם לבחור לחברות הללו מנהל כלכלי חדש והוצגו בפניהם 3 אפשרויות: גבר ואישה שכישוריהם היו זהים ובעלי אותו ניסיון, וגבר שהיה הרבה פחות מוצלח ומתאים לתפקיד. הנבדקים הראו נטייה קצת יותר גדולה למנות את הגבר המוצלח לתפקיד המנהל בחברה המצליחה, אבל נטייה בולטת הרבה יותר למנות את האישה לחברה הכושלת. שני מחקרים נוספים הראו תוצאות דומות: כשמציעים לנבדקים מועמדים לתפקיד בכיר בחברה כושלת, הם ייטו הרבה יותר למנות לה אישה.

החוקרים, מישל ראיין ואלכס האסלם, קראו לתופעה צוק הזכוכית (the glass cliff), שלטענתם הוא אפליה בלתי נראית. אנשים יציבו נשים בעמדות בכירות כשהסיכוי לכישלון גבוה, מכיוון שנוח יותר שאישה תהיה השעיר לעזאזל. אין רצון לשים גבר מוצלח בתפקיד הבכיר כי לא רוצים שהכישלון ידבק אליו. נשים נדחקות לסיטואציות נואשות ובכך "מצדיקים" כביכול את חוסר היכולת שלהן לנהל באחריות.

במחקר המשך שבחן את 100 החברות הגדולות בבריטניה, הם מצאו שנשים התמנו למנהלות חברות הרבה יותר פעמים לאחר שחברה מסוימת הייתה בקשיים במשך שנים ארוכות. כשחברות התנהלו בהצלחה, רק לעתים רחוקות התמנו לראשן נשים. תופעת צוק הזכוכית נכונה כנראה גם למיעוטים. האם זה רק מקרים שבתקופה שבה ארה"ב נמצאת בקשיים כלכליים עצומים, אישה ושחור היו המועמדים הבולטים לנשיאות?

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • א  On 19/12/2008 at 3:59 pm

    האם החוקרים לא העלו בדעתם שהקשר הסטטחסטי נכון, אבל ניתוח הסיבה -תוצאה אולי שגוי ?

    כאשר גבר מרוויח יותר מאשתו, זה יכול לעודד אותו לדעות והתנהגויות שוביניסטיות יותר, בעוד שגבר שמרוויח כמו אשתו או פחות ממנה, יכול למצוא לעצמו מפלט מהמצב ה"נחות" שלו, באימוץ דעות שיוויוניות.

  • גיל  On 19/12/2008 at 7:58 pm

    החוקרים עשו כמה וכמה ניתוחים סטטיסטיים כדי לוודא את המסקנה שלהם (לא רק במחקר הזה כאמור). האפשרות שהעלית יכולה להיות נכונה אבל לדעתי לא סבירה. מאפייני אישיות נשארים קבועים פחות או יותר לאורך זמן ולא סביר שאנשים ישנו את דעתם רק בגלל מה שהם מרוויחים. עם זאת, יכול להיות שגברים שיוויוניים מחפשים מראש נשים שמרוויחות פחות או יותר כמותם ולהיפך.

  • SilentMike  On 19/12/2008 at 9:15 pm

    אז לפי המחקר האחרון עדיין יש לנו בעיה של סקסיזם בעבודה.

  • גיל  On 19/12/2008 at 9:18 pm

    כמובן ששוב, אלו מחקרים מתאמיים (בייחוד השני) שאפשר לפרש אותם בכיוונים שונים, ולא מעידים על כל מינוי ספציפי.

  • שושי  On 19/12/2008 at 11:32 pm

    ?

  • גיל  On 19/12/2008 at 11:44 pm

    הבעייה בארץ היא שאנחנו במצב משברי תמידי אז אי אפשר לדעת כלום.

  • SilentMike  On 20/12/2008 at 12:30 am

    לנו בחברה האנושית. אם זה המצב זה אומר שעדיין יש סקסיזם כי אנחנו בוחרים גבר על פני אישה ולהפך מטעמים שאינם עניניים.

  • גיל  On 20/12/2008 at 12:39 am

    אם כי צריך לבחון בצורה יותר מוקפדת איך בוחרים אנשים לתפקידים מסוימים.

  • שרון  On 20/12/2008 at 2:37 am

    שמתם לב שכולכם הגבתם לכתבה האחרונה?
    בכל מקרה,הנשים קיבלו זכויות מלאות רק מהמאה ה19-20, לוקח לאדם כמה עשורים להתרגל לשינוי דרסטי שכזה, פעם נשים לא נחשבו כלל בחברה, היום הן מגיעות למעמדות מכובדים בהחלט=]
    תנו להן זמן ועוד יקרה שהמצב יתהפך, דיימנו לעצמכם..

  • דובי  On 20/12/2008 at 3:07 am

    אחרת, לא ברור איך זה שכולם בארץ בטוחים שכולם מנסים לדפוק אותם.

  • גיל  On 20/12/2008 at 5:35 am

    שעוסקות בהבדלים בין המינים. אין מה לעשות, כל מה שקשור לגברים ונשים ולהבדלים ביניהם מושך תשומת לב ומספיק לראות את זה בתגובות לפוסטים השונים בבלוג.

  • אורית  On 21/12/2008 at 8:58 am

    לדעתי יש פה הסבר נוסף, די מתבקש, ועוד לא קראתי את המאמר אבל נראה לי שיהיה ממש מוזר אם החוקרים לא התייחסו לזה:

    אולי גברים שוויוניים חיים עם אשה שיש לה קריירה משלה וכיוון שהם חולקים איתה בנטל הם לא יכולים להשקיע שעות אינסופיות בעבודה ולכן הם מרוויחים פחות מאחיהם שלא מגיעים אף פעם הביתה, עובדים יותר שעות ומקבלים יותר קידום?

    או במילים אחרות: אולי לגברים שוויוניים קשה להתחרות בשוק העבודה – שהדרישות שלו קיצוניות – כמו לגברים לא שוויוניים? (וזה לא קשור לקושי לבקש העלאת משכורת…)

  • גיל  On 21/12/2008 at 9:37 am

    של בת הזוג וזה לא גורם שהייתה לו השפעה.

  • אורית  On 21/12/2008 at 9:52 am

    (סליחה, אבל טרם הספיקותי להתעמק בטקסט באנגלית…)

  • גיל  On 21/12/2008 at 9:59 am

    או התלוי, כי הרי כל המחקר בודק שינויים בהפרש (או יחס) ההכנסות בין בני הזוג.

  • משה  On 26/12/2008 at 2:47 am

    לדעתי הכי טוב זה לזנק אחרי הבעיטה..לאן שהוא נבעט פשוט לזנק אליו

  • גיל  On 26/12/2008 at 3:36 am

    אם אתה מזנק אחרי שאתה רואה לאן הבעיטה הולכת, סביר שכבר אחרת את המועד ויש גול.

  • גבי  On 30/12/2008 at 6:50 pm

    הרבה יותר סביר שחברה כושלת לא אטרקטיבית ולכן רוב המועמדים עם נסיון וידע לא מגישים מועמדות

    זה לא שהחברה בוחרת במודע יותר נשים או בני מיעוטים
    אלא שהחברה נאלצת להסתפק במי שנשאר

  • גיל  On 30/12/2008 at 6:53 pm

    בכל הרמות יש כנראה פחות נשים וגברים. אבל כמו שהניסויים מראים, גם כשיש בחירה בין גבר לאישה עדיין יש הטייה מסוימת.

%d בלוגרים אהבו את זה: