גנטיקה התנהגותית ומחקרי תאומים – הבדלים בתחושות אבל ויגון בעקבות מותו של אח או אחות

הערה: הפוסט הנוכחי הופיע במקור כשרשור טוויטר. מוזמנים לעקוב אחרי בטוויטר (@Giligg) לשרשורים דומים ומחקרים חדשים בפסיכולוגיה אבולוציונית, הפסיכולוגיה של ההומור, ואחרים.

מחקר חדש שפורסם לאחרונה בוחן שתי תאוריות אבולוציוניות מרכזיות. המחקר הוא מחקר תאומים וקצת רקע על פראדיגמת המחקר המרתקת הזו. מחקרי תאומים הם הדרך היעילה ביותר לבחון עד כמה תכונה מסוימת מושפעת מתורשה לעומת סביבה. זה נעשה על ידי השוואת תאומים זהים לתאומים לא זהים בתכונה מסוימת. תאומים זהים חולקים 100% מהגנים, בעוד תאומים לא זהים חולקים 50% מהגנים (בממוצע), בדיוק כמו אחים רגילים. במחקר תאומים קלאסי משווים תאומים משני הסוגים בתכונה מסוימת, נניח אינטליגנציה. אם התאומים הזהים דומים יותר זה לזה בתכונה מהתאומים הלא זהים, הדבר מוכיח שלביולוגיה יש השפעה. בעזרת טכניקות סטטיסטיות מתחום הגנטיקה ההתנהגותית אפשר לחשב שלושה מרכיבים, או לבודד שלוש השפעות על התכונה: המרכיב הגנטי, מרכיב הסביבה המשותפת (משפחה למשל), ומרכיב הסביבה הלא משותפת (חברים לא משותפים של התאומים). ביחד, סך כל ההשפעות מסתכם ב-100%.

פסיכולוגיה אבולוציונית, הבדלים בין המינים, קורונה, וקצת הומור – מחקרים וחדשות מהעת האחרונה

מזמן לא כתבתי כאן, אבל מכמות הצפיות בבלוג והאימיילים שאני מקבל אני שמח לראות שהבלוג עדיין רלוונטי ורבים המתעניינים בפסיכולוגיה אבולוציונית. אני אנסה לעדכן אותו מידי פעם אבל אולי בצורה קצת שונה. מכיוון שיש כמות אדירה של מחקרים ודיונים בנושאים העוסקים בפסיכולוגיה אבולוציוית שרבים לא נחשפים אליה בארץ, אנסה לתמצת אותם במקום לכתוב על מחקר בודד או נושא ספציפי באריכות. שנים האחרונות יש פריחה עצומה של המחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית ואפילו לי קשה לעקוב אחרי כל ההתפתחויות בכל התחומים. הנה כמה מאמרים ופוסטים בנושאים שונים מהשנה-שנתיים האחרונות שעוררו הרבה עניין, וכמיטב המסורת גם שנויים במחלוקת.

האם גברים מצחיקים יותר מנשים?

חשבו על אדם מצחיק שאתם מכירים. האם מדובר בגבר או אישה?  רוב האנשים שמוצגת בפניהם השאלה הזו חושבים על גברים. המחשבה הזו מייצגת סטריאוטיפ רווח שגברים מצחיקים יותר מנשים. הסטריאוטיפ הזה משותף לגברים ונשים כאחד, אבל כמובן רק בגלל שהוא מקובל לא אומר שהוא נכון. אבל האם באמת גברים מצחיקים יותר מנשים?

האבולוציה של הספורט

אחד מהתחומים שזכו להתייחסות מעטה יחסית בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים הוא ספורט. זה די מפתיע בהתחשב בעובדה שאנשים עושים ספורט בכל מקום בעולם, ואהדה של אתלטים וקבוצות ספורטים חוצה תרבויות, גם אם מה שנחשב לספורט הפופולארי משתנה ממקום למקום. אבל בשנים האחרונות הספורט זוכה לקצת יותר תשומת לב מצד חוקרים אבולוציוניים ואני רוצה לבצע סקירה קצרה של התחום.יש סיבות טובות לחשוב שגורמים אבולוציוניים משפיעים על ההשתפות בספורט וגם על צפייה בו. על פי אחת התאוריות הבולטות, ספורט התפתח כאמצעי לתרגל צייד ומלחמה, בדומה למשחקים של ילדים שמאפשרים אימון לקראת צייד, למשל משחקים של חץ וקשת שפופולאריים בחברות ציידים לקטים. מאוחר יותר, הספורט הפך לאמצעי להעצים את הסטטוס של הספורטאי, על ידי זה שהוא מראה את כוחו והיכולת האתלטית שלו, מה שמקנה לו אפשרויות רבות יותר למצוא בת זוג.

אין אפליית נשים בקבלת מישרות אקדמאיות עם מסלול קביעות

חדשות נפלאות לנשים. נשים אינן מופלות בקבלה של מישרה אקדמית במסלול של קביעות במקצועות מדעיים על פי המחקר המקיף ביותר שנעשה עד עתה ובו 873 פרופסורים בכירים מרחבי ארה”ב היו צריכים לבחור בין גבר לאישה למישרה אקדמית היפותטית. יותר מכך, המחקר חשף הטייה לטובת הנשים שהתבטאה בהעדפה בשיעור של 2:1 להעסקת האישה על פני הגבר. הממצא הזה סותר את הדיעה הרווחת בעיניי רבים והיא שנשים מופלות בקבלה של מישרות אקדמיות.

מה מסתיר מאחוריו החיוך של ביבי? על משמעות החיוך של מנהיגים

חיוכים מעידים על המצב הרגשי של המחייך. חיוכים עשויים להעיד על מצב רוח טוב ויכולה להיות להם השפעה ארוכת טווח על המחייך. הם גם יכולים לעזור לתפוס טרמפים, או גם בצד השלילי לסמן חוסר דומיננטיות וכניעות.  מחקר חדש בחן האם חיוכים של מנהיגים משקפים את הערכים האידיאלים של החברה או המדינה עליה הם ממונים רוצה להציג.

חיוך כאמצעי בטיחות בדרכים

חיוך הוא אחד האמצעים היעילים להפחתת מתחים בין אנשים ולסמן לצד השני שהכל בסדר, ואין שום סכנה מצד האדם המחייך. יש לא מעט מחקרים שעסקו בהשפעות של חיוך, כולל מחקרים שמראים שחיוכים יכולים לנבא מי יתגרש בעתיד, את תוחלת החיים של האדם, את שביעות הרצון מהקשרים החברתיים שלו, ואפילו מי ינצח בקרב. מחקר חדש בוחן את החשיבות של חיוך להקטנת סיכוני תעבורה.

אישה לאישה זאב – כיצד נשים תופסות הבעת כעס של נשים אחרות

גברים אלימים יותר מנשים הוא אחד מההבדלים הבולטים ביותר בין המינים. כשאישה רוצחת הידיעה מתפרסמת בהבלטה גדולה יותר מאשר כאשר גבר רוצח וזה בגלל שיש הרבה יותר גברים רוצחים מנשים. אין זה אומר שנשים לא תוקפניות בכלל אלא שהתוקפנות שלהן לרוב מגיעה בצורות מעודנות יותר  או בלתי ישירות. נשים למשל ייטו יותר מגברים לבודד מישהיא אחרת מבחינה חברתית והן נוטות לפעול יותר “מאחורי הגב”, למשל על ידי שימוש ברכילות, כדי לפגוע באחרים (בעיקר אחרות). פגיעה כזו יותר קשה לנטרול כי הנפגע לא מודע לרוב מי הפוגעת.

האם ככל שעושים יותר סקס, אנשים מאושרים יותר?

“סקס הוא כמו כסף, רק כשיש יותר מדי ממנו זה מספיק” ג’ון אפדייק.

הדיעה הרווחת בעיניי רבים היא שכמה שיותר סקס ככה יותר טוב, ואין דבר כזה “יותר מדי סקס”. האם זה באמת נכון? או שאולי יש גבול מסוים של יחסי מין שלאחריו שביעות הרצון לא עולה יותר, גם אם לא פוחתת בהכרח? מחקר חדש בדק את הנושא.

צרכני פורנוגרפיה מחזיקים בדיעות שיוויוניות יותר כלפי נשים בהשוואה ללא צרכנים

מחקר חדש בשרשרת גדלה של מחקרים מהעת האחרונה מנפץ מיתוס נוסף לגבי צרכני פורנוגרפיה. כתבתי כבר סדרה של פוסטים שנוגעים למיתוסים שונים שיש לגבי פורנוגרפיה והאם הם עומדים במבחן המציאות, ואחת השאלות שגם נגעתי בה בעבר קשורה ליחס שצפייה בפורנוגרפיה מעוררת או לא כלפי נשים. בעיקר עולה השאלה האם גברים הופכים לסקסיסטיים יותר או מחזיקים בעמדות שליליות יותר כלפי נשים? המחקר הנוכחי בודק את הטענה שלא אחת נשמעת על ידי פמיניסטיות רדיקליות והיא שפורנוגרפיה היא כלי לשיעבוד נשים בכך שהיא מאמנת גברים ונשים כאחד לראות את הנשים ככלי מיני ועוזרת בהחפצה שלהן (טענה שהתייחסתי אליה בעבר).