אין אפליית נשים בקבלת מישרות אקדמאיות עם מסלול קביעות

חדשות נפלאות לנשים. נשים אינן מופלות בקבלה של מישרה אקדמית במסלול של קביעות במקצועות מדעיים על פי המחקר המקיף ביותר שנעשה עד עתה ובו 873 פרופסורים בכירים מרחבי ארה”ב היו צריכים לבחור בין גבר לאישה למישרה אקדמית היפותטית. יותר מכך, המחקר חשף הטייה לטובת הנשים שהתבטאה בהעדפה בשיעור של 2:1 להעסקת האישה על פני הגבר. הממצא הזה סותר את הדיעה הרווחת בעיניי רבים והיא שנשים מופלות בקבלה של מישרות אקדמיות.

עובדתית, יש פחות נשים במישרות אקדמיות בכירות וזאת למרות שיש יותר סטודנטיות מסטודנטים, כולל כאלו עם תואר דוקטור. הדבר לא בהכרח מעיד על אפליה ובעבר תארתי את הסיבות האפשריות לכך. עדיין, רבים סבורים שהסיבה המרכזית לאי שיוויון היא אפליה מינית (סקסיזם) ואת זה המחקר הנוכחי בא לבחון. קשה מאוד לבדוק אפליה מינית (או אחרת) כי אפליה כזו הרבה פעמים נסתרת ולא מדיניות גלויה של הגוף המעסיק. רוב המחקרים בנושא אינם ניסויים מה שמקשה על הסקת מסקנות חד משמעית, כזו שמאפשרת הבנה של סיבה ותוצאה. הצורה המקובלת ביותר לבחון קיומה של אפליה היא על ידי שליחת שני קורות חיים זהים למעסיק, כשרק המין (או המוצא האתני במחקרים אחרים) שונה. אם המעסיק הפוטנציאלי מראה העדפה למין מסוים אז המסקנה המתבקשת היא שיש כאן אפליה כי הרי אין סיבה אחרת מלבד המין להבדל בבחירה.

מחקר אחד כזה נעשה לפני מספר שנים והראה שבבחירת סטודנט למישרת מנהל מעבדה העדיפו פרופסורים להעסיק גברים על פני נשים שהיו עם כישורים וקורות חיים זהים. פרופסוריות אגב, הפלו במידה שווה לגברים כך שאם סקסיזם קיים, הוא מגיע מנשים בדיוק כמו מהגברים. המחקר הזה נעשה על מישרת סטודנט שהינה יחסית זוטרה. השאלה היא האם בתפקידים בכירים יותר, כאלו של פרופסורים עם מסלול קביעות גם מתקיימת אפליה?

לשם כך נעשה המחקר הנוכחי שכלל סדרת ניסויים שאתייחס למרכזי שבהם. בניסויים הללו צריך לוודא שהנבדקים אינם מודעים למטרת המחקר כי אחרת הניסוי לא יהיה תקף. אי אפשר למשל לשלוח שני קורות חיים, אחד של אישה ואחד של גבר, ולבקש להעריך אותם. שיטת מחקר כזו שקופה מדי והייתה חושפת את כוונת החוקרים. לכן צריך היה לגשת לבעייה בצורה מתוחכמת יותר. מה שהחוקרים עשו היה לשלוח לנבדקים (כולם פרופסורים באוניברסיטאות מחקר) שלושה תיקים על מועמדים למישרה אקדמית. כל תיק כלל הערכה של יושב ראש ועדת החיפוש, מכתבי המלצה שהמועמד קיבל, וממוצע הדירוג של הראיון וההרצאה.

כדי להקשות על הנבדקים לגלות את מטרת המחקר החוקרים יצרו 20 סדרות של שלושה מועמדים, כשאותו מועמד מופיע כ”הוא” בחצי מהסדרות הללו, ו”היא” בחצי השני. המועמד השלישי התחלף כל פעם והיה מועמד קש. כל נבדק היה צריך לדווח על המועמד או המועמדת הטובים ביותר בסט אחד של נבדקים בלבד כך שלא היה להם מושג שהסטים האחרים כללו נבדקים דומים בהיפוך המגדר. תיקי המועמדים נשלחו לחברי אקדמיה בארבע מחלקות שונות: ביולוגיה, הנדסה, פסיכולוגיה וכלכלה. הגרף הבא מסכם את הממצאים:

כפי שניתן לראות, כל מחלקה (למעט גברים במחלקה לכלכלה) הראתה העדפה ברורה לנשים ביחס די מרשים של 2:1 לערך. חברי אקדמיה גברים ונשים כאחד העדיפו באופן גורף את הנשים, ורק אצל הכלכלנים הגברים לא הייתה העדפה לאחד המינים. הממצאים הללו שוכפלו בואריאציות שונות של הניסוי.

החוקרים מסכמים את המחקר בכך שמאמצים להלחם באפליה מינית או סקסיזם באקדמיה הצליחו  והאווירה האקדמית (לפחות בארה”ב) מזמינה וידידותית כלפי נשים. אפשר כמובן להתווכח האם סקסיזם נעלם לגמרי או האם מצב שבו יש העדפה ברורה לנשים רק בגלל שהן נשים הוא רצוי, אבל כרגע נראה שזה המצב. חשוב כמובן לזכור שיתכן שיש אפליות אחרות בשלבים שונים של התהליך לפני השלב הנחשב של מסלול אקדמאי עם קביעות, אבל נראה שלפחות מכשול אחד מרכזי לא קיים יותר.

עוד דבר שצריך לזכור הוא שעצם העובדה שנשים אינן מופלות באקדמיה או בתחומים אחרים אינה מבטיחה שהייצוג שלהם יהיה בהכרח שווה לזה של גברים או שצריך לצפות לייצוג כזה. כמו שכתבתי לא פעם בעבר, אי שיוויון בתוצאה הסופית אינו מעיד בהכרח על אפליה וסיבות שונות כמו בחירות קריירה, העדפות אישיות והבדלים בכישורים (בממוצעים ובקצוות) יכולים להסביר את אי השיוויון הנצפה.

זה המחקר הראשון שנעשה על העדפות בהעסקת נשים של אנשי אקדמיה בכירים, וכזה שכלל מקצועות שבהן יש מיעוט נשים כמו הנדסה וכלכלה (בביולוגיה ופסיכולוגיה יש היום יותר נשים מגברים). מה שגם מעניין בהקשר של המחקר הזה הוא חלק מהתגובות אליו. החוקרים בתומם חשבו שמחקר כזה ישמח פמיניסטיות או כאלו שמודאגים מאפליה על רקע מגדרי אבל הם גילו שלא כך הוא. בסדרה של פוסטים שפירסמה כותבת המאמר הראשית היא חושפת תגובות שליליות ועויונת למחקר, כולל זה שהם למעשה נגד אפליה מתקנת,  או שהמחקר שלהם יסיג את מעמד הנשים לאחור כי הוא יהווה עלה תאנה לזה שאין אפלית נשים (אפשר לראות את הפוסטים כאן). יותר מהכל זה קשור כנראה להטיית האישוש,שבה רבים כל כך משוכנעים שיש אפליה שלא חשוב מה מחקרים יראו, יתקשו לשנות את דעתם. זה גם מעלה שאלות עקרוניות יותר לגבי נכונותם של אנשים לשנות את דעתם בפני עובדות אמפיריות חדשות, אולי כאלו שאינן מסתדרות עם האג’נדה שלהם, שזו גם תופעה פסיכולוגית ידועה. בכל אופן, יהיה מעניין לעקוב אחרי מחקרים נוספים בנושא בעתיד.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • trilliane  On 27/03/2016 at 2:42 am

    הכותרת קצת כללית מדי… בפועל מדובר בארה"ב ובמחקר מצומצם יחסית שגם כלל רק בחירה תאורטית ולא איוש משרה בפועל (כלומר הבוחרים לא באמת שכרו אדם כזה או אחר לעבוד תחתם), וזאת ע"ס נתונים כתובים וללא ריאיון / היכרות אישית עם המועמד. שני ההבדלים האלה לבדם (וסביר שיש גם אחרים שלא חשבתי עליהם) משמעותיים מאוד במעבר מניסוי למציאות.

    • גיל  On 27/03/2016 at 8:26 am

      טוב שקוראים גם את המאמר מעבר לכותרת🙂

      אבל ברצינות, כן, ברור שזה רק מחקר אחד וכמו כל מחקר יש לו בעיות וכו' וכו', אבל אפשר עדיין להסיק לא מעט ממחקר כזה. כמה דברים בהקשר הזה (לא רק לך, אלא גם לאחרים כי ברור לי שזה הלך רוח של לא מעטים).

      אחד, המחקר לא מצומצם בכלל. הוא מקיף מאוד ונעשה על מדגם מאוד גדול בהשוואה לעבר, וכזה שכולל פרופסורים מכל רחבי ארה"ב ובדיסיפלינות שונות.

      שניים, החוקרים מודעים היטב לכל הבעייתיות במחקרים מהסוג הזה ולכן השתמשו במערך מחקר מתוחכם שמדמה בצורה הטובה עד היום העסקה של פרופסורים. אי אפשר לערוך מחקר שמדמה בצורה מושלמת ראיונות קבלה והתרשמות אישית כי הם לא מעשיים, והם גם מכניסים יותר שונות ורעש לתהליך.

      שלוש, כמו שהחוקרת הראשית מציינת בבלוג גם בפועל יותר נשים מועסקות מגברים היום במישרות אקדמאיות במקצועות מדעיים (מה שנקרא STEM). המטרה שלהם הייתה לבדוק האם יש הטייה מגדרית בנושא.

      ארבע, אני מניח שיעשו עוד מחקרים בנושא בשנים הקרובות אבל למה קשה לקבל שדברין משתנים? באיזה שלב את ואחרים יהיו מוכנים לקבל שאין אפלייה (לפחות בהקשר האקדמי הזה)? דיעות צריכות להתעדכן עם מידע חדש שמתקבל. הרי אם המחקר הזה בעייתי בעינייך, אז מה תאמרי על המחקרים האחרים שנעשו בתחום וגילו שיש אפלייה ושנעשו עם מדגמים קטנים הרבה יותר או תסריטים הרבה פחות אמינים ורלוונטיים? משום מה, התחושה שלי היא ש"חוגגים" הרבה יותר כל פעם שיש מחקר שמצביע על אפלייה ומקבלים אותו כתורה מסיני בלי שהוא מקבל שמץ מהביקורות שמחקרים שלא מראים על אפלייה מראים. למשל, המחקר על מנהלי מעבדה היה עם שביעית מהמדגם של המחקר הנוכחי ועם מערך יותר בעייתי והרבה פחות רלוונטי למישרות אקדמאיות.

      • trilliane  On 27/03/2016 at 2:04 pm

        אני ואחרים? איפה כתבתי משהו על אפליה? כתבתי שהמחקר הזה לא תאורטי מדי ולכן לא משקף את הליך ההעסקה בפועל (לפחות כפי שאני מכירה אותו בישראל). אני לא מקבלת אף מחקר כ"תורה מסיני" ואשמח אם לא תלביש עליי אנשי קש או תסכול שיש לך מדיונים עם אנשים אחרים, תודה.

      • גיל  On 27/03/2016 at 2:43 pm

        נכון, את לא דיברת על אפלייה ואני לא יודע מה הדיעה האישית שלך בנושא, אבל סוג הביקורת שלך דומה מאוד לאלו ששוללים כל מחקר מהסוג הזה במטרה להקטין אותו אז פשוט ניסיתי להקדים תרופה למכה אבל יכול להיות שהקדמתי יותר מדי.

        בכל מקרה, המחקר הזה הוא המשקף ביותר לבחירת מועמד למשרה אקדמית שנעשה אי פעם וכל מחקר אחר יסבול מבעיות גדולות יותר שיקשו על הפרשנות שלו. זה שלא רואים את המועמד לא בהכרח פוגם בתוקף שלו מכיוון שתהליך המיון נעשה בחלקו על סמך חומרים כתובים והמלצות בלבד (וזה נכון גם למישרות אקדמיות גם בארץ). העובדה שהוא ניסויי ומקיף כל כך נותנת לו תוקף חזק ביותר ולכן אני ממש לא חושב שהוא תאורטי ורחוק מהמציאות. אל תשכחי גם שהמדגם כלל אנשים שמבצעים בחירות מועמדים דומות בפועל.

        אף מחקר בודד הוא לא תורה מסיני אבל כשמצרפים מחקר כזה ואחרים ביחד והם תואמים את מה שקורה במציאות שבה נשים לא מופלות בקבלה למישרות אקדמאיות אז אני די מתקשה להבין על מה הויכוח פה.

      • trilliane  On 27/03/2016 at 2:50 pm

        סוג הביקורת שלי הוא סוג הביקורת שמקבלים מחקרים באשר הם. לא תורה מסיני, כבר אמרתי? ואין כאן שום ויכוח, רק הערות חשובות. גם עצם העובדה שזו רק בחירה *מהסוג* שהם מבצעים בפועל אבל לא באמת בחירה שהם עכשיו צריכים באמת לבצע בפועל ולאייש משרה קיימת משנה הרבה, כי ברגע שאתה באמת בוחר ולא רק מעריך (באופן כללי או עבור אדם אחר) זה לא בהכרח אותו הדבר. כל זה לא אומר שיש אפליה, בדיוק כפי שגם המחקר לא אומר שאין בכלל וזהו, סופי ומוחלט. הוא מראה שבניסוי הזה לא הייתה (וזה מצוין, זו מגמה חיובית מאוד) ועדיין, אלה החולשות של המחקר (טוב ככל שיהיה) וראוי להכיר בהן. הכותרת שבחרת עדיין צורמת לי, מזכירה לי את סוג הכותרות שמקבלות ידיעות על מאמרים בעיתונות הפופולרית.

      • גיל  On 27/03/2016 at 5:24 pm

        בזה הרגע פסלת כמעט את כל המחקרים במדעי החברה כי כמעט אין שום מחקר שבודק בחירות בפועל, בטח לא בצורה ניסויית שהיא בעלת התוקף הגדול יותר וזו שמאפשרת לבודד משתנים ולהצביע על סיבה ותוצאה. הבעייה היא שסוג ביקורת כזה הוא מאוד קלישאתי וכובל כי הוא לא מאפשר שום דיון אמיתי ונשמע כמו תגובה רפלקסיבית של מי שלא אוהב את תוצאות המחקר (וזו הסיבה לתגובה הראשונה שלי). אם את חושבת שהמחקר לא נכון לא מספיק לומר הסתיגויויות כלליות שתקפות כמעט לכל מחקר אלא רצוי לומר בצורה יותר מדויקת מה יכול להוביל לתוצאות שונות בפועל שהמחקר לא מכסה. אי אפשר לבקר בחלל ריק ולהתעלם מהמציאות כאן והיא שהעמדות במחקר תואמות לגמרי את מה שקורה בפועל והוא העדפה לנשים בבחירות למישרות אקדמיות. החוקרים בעצמם אמרו שהם רוצים לבדוק האם הסיבה שיותר נשים מועסקות הייתה כדי לבדוק האם ההטייה הקיימת במציאות נובעת מזה שנשים יותר מוכשרות ומועמדות יותר חזקות כפי שחלק מהאנשים טוענים, או שיש הטייה מגדרית לטובתן. אז לפי המחקר הזה מתברר שיש הטייה מגדרית לטובתן והיא זו שיכולה להסביר בסבירות גבוהה את ההעסקה שלהן בפועל.

        אז גם אם אין לנו 100% וודאות של הדברים, נראה לי שאחרי שמשקללים את כל המידע הקיים אפשר לומר במידה גדולה של סבירות שיש הטייה לטובת הנשים במישרות אקדמיות ולא נראה שיש כלפיהן אפלייה, לפחות לא כזו שמשפיעה על ההעסקה שלהן.

      • trilliane  On 27/03/2016 at 6:38 pm

        מחקרים רבים במדעי החברה אכן בעייתיים (לא אני אומרת, זו ביקורת ידועה עליהם, זה נדון גם באחת התכניות האחרונות של "ספק סביר") ולא פעם מתקשים לשחזר אותם ולא בכדי. אבל אני לא מסכימה עם מה שכתבת, כי במקרים רבים הרעיון בבחירה הוא עצם הבחירה העקרונית ולא המעשית (כלומר העדפה) ואין הבדל גדול בין השתיים, אבל ברגע שלבחירה יש השלכות משמעותיות שנוגעות ישירות לאדם (לבריאות שלו, להוצאות כספיות, לעבודה היום-יומית שלו) וזה לא רק ניסוי שבו אין לו בעיה להחליט בקלות כך או אחרת, המציאות מספרת לא פעם סיפור שונה.

        כשאתה נותן לאדם להעריך מועמד ע"ס דפים זה דבר אחד, זה ניסוי שמאפשר לו באמת להיות אובייקטיבי ולבחור את הטוב ביותר, למה לא? אבל בפועל כשהוא צריך לאייש משרה אמיתית של אדם שהוא צריך לראות יום יום ולעבוד איתו לפרק זמן ממושך, נכנסים עוד שיקולים שאינם בהכרח אקדמיים גרדא. לא קראתי את המאמר ולכן אני לא יודעת איזה מידע היה שם, האם היה רק מידע ענייני או גם מידע אישי שמעסיקים (לפחות בישראל) אוהבים לשאול בראיונות (גם אם אסור להם).

        לסיכום, הניסוי הזה מלמד על הצהרת כוונות יפה וראויה, אבל לא הייתי ממהרת לחגוג בכותרות מפוצצות; הייתי רוצה קודם לראות למשל את מי אותם אקדמאים בחרו להעסיק בפועל או מה חושבות עליהם הכפופות להם (וכמובן, לא מצפה שזה יהיה 50%-50%, אני לגמרי מסכימה ששוויון הזדמנויות אינו מתבטא בהכרח בשוויון בתוצאה הסופית).

      • גיל  On 27/03/2016 at 7:31 pm

        נכון, יש הרבה מחקרים בעייתיים במדעי החברה ויש קושי לשחזרם. לפני כמה חודשים היה פרוייקט שיחזור גדול שניסה לשחזר 100 מחקרים קלאסיים והצליח לשחזר 40% מהם (חלק מהשאר לא היו חד משמעיים בתוצאות שלהם כך שזה לא ש60% בהכרח לא נכונים). עסקתי גם פה בבעיות שיש למחקרים פסיכולוגים ועדיין, כשבאים להעריך מחקר מסוים זה לא ממש תורם להציע הסגות כלליות על מחקרים בתחום בלי להתייחס לבעיות קונקרטיות שעשויות להטות את התוצאה. הרי גם במדעי החברה יש אפקטים שמשוחזרים לא מעט, יש מטא-אנליזות, יש צבירה של מחקרים שמצביעים על מגמות, יש שיפורים בשיטות מחקר וכו'. זה לא נעשה בחלל ריק ולכן חשוב ההקשר. המחקר הנוכחי הוא מחקר מרכזי וגדול של שני חוקרים ידועים בתחום שעשו הרבה מחקרים דומים ונועד לכסות על חלק מהבעיות של מחקרים דומים בעבר.

        אני בהחלט מסכים איתך שכשזה נוגע לבני אדם אמיתיים נכנסים גם שיקולים אחרים שלא קשורים בהכרח למגדר, ויתכן שאותם מועמדים וירטואליים היו מקבלים יחס שונה אם היו רואים אותם פנים אל פנים. הרי אם מועמד מסוים יהיה זעוף פנים או חסר נימוס אז יכולה להיות לזה השפעה על איך הוא נתפס. אבל בהנתן מה שידוע, אין סיבה לחשוב שהגורמים הללו מטים את התוצאות להעדפה של מין אחד על פני אחר. כל הגורמים האישיותיים והאחרים מאזנים את עצמם. יש גברים נחמדים יותר כמו שיש נשים נחמדות יותר ושניהם מקבלים העדפה, אבל זה לא קשור למין. המחקר הזה בודד או זיקק את ההשפעה של המין כששאר הגורמים האחרים שווים. אלא אם כן גברים באופן שיטתי עושים רושם אישי פחות טוב מסיבה כלשהיא אני לא רואה סיבה לפקפק בממצאים של המחקר.

        במחקר הזה מה שאנשים קראו היה סיכום של קורות החיים שלהם שכלל פירסומים והערכה של חברי ועדת החיפוש. הוא כלל מידע שהוא מעבר לעניינים אקדמיים ושנוגעים לאישיות של המועמד. הנה ציטוט מתוך המאמר שמדגים את זה:

        “Dr. Z: Z struck the search committee as a real powerhouse. Based on her vita, letters of recommendation, and their own reading of her work, the committee rated Z’s research record as ‘extremely strong.’ Z’s recommenders all especially noted her high productivity, impressive analytical ability, independence, ambition, and competitive skills, with comments like, ‘Z produces high-quality research and always stands up under pressure, often working on multiple projects at a time.’ They described her tendency to ‘tirelessly and single-mindedly work long hours on research, as though she is on a mission to build an impressive portfolio of work.’ She also won a dissertation award in her final year of graduate school. Z’s faculty job talk/interview score was 9.5/10. At dinner with the committee, she impressed everyone as being a confident and professional individual with a great deal to offer the department. During our private meeting, Z was enthusiastic about our department, and there did not appear to be any obstacles if we decided to offer her the job. She said her husband is a physician (with opportunities to practice in our area) and that they will need two slots at university daycare for their children. Z said our department has all of the resources needed for her research.”

        ושוב, המחקר הזה תואם את מה שקורה בפועל אז אני חושב שבהחלט יש סיבה טובה לחשוב שאין כרגע אפליית נשים בקבלה של מישרות אקדמיות. בואי נשאל אחרת, בהנתן המחקר הזה והנתונים מהשטח, איפה את רואה שיש אפלייה בפועל (ולא רק אפשרות תאורטית לכך)? מה היה משכנע אותך שאין אפלייה?

      • trilliane  On 27/03/2016 at 11:11 pm

        לא מתכוונת רק לאישיות אלא למצב משפחתי, למשל. לרושם ראשוני שאדם משאיר ולא להמלצות או התרשמויות יד שנייה.

        אתה אומר שזה מה שקורה בפועל, אבל אני לא יודעת מה קורה בארה"ב. אני כן יודעת שבישראל מעסיקים עדיין שואלים נשים בראיונות שאלות שהם לא אמורים לשאול.

        ושוב, בפעם השלישית, לא טענתי שיש אפליה בפועל או שצריך לשכנע אותי שאין אפליה (ביו"ד אחת, אגב). הכיוון בעיניי הפוך: למה דווקא מחקר אחד (טוב ככל שיהיה) הוא הוא ההוכחה ניצחת להתנהלות האמיתית במציאות. מבחינתי מחקר תאורטי שנעשה בארה"ב אינו התגלמות המציאות בכלל ובישראל בפרט. לא הוא מה שגורם לי לפתוח את השמפניה ולצאת בריקודים לרחובות.

        כבר כתבתי לך אילו נתונים משכענים יותר בעיניי: המציאות. לו היו פונים לכפופים לאותם נסקרים ובודקים את מי הם בחרו להעסיק בפועל ואיך הם (ובעיקר הן) מרגישים בנושא.

      • גיל  On 27/03/2016 at 11:35 pm

        נכון, יש הרבה סיבות שיכולות להשפיע על בחירה ספציפית של מועמד, אבל למה את חושבת שהן משפיעות בצורה דיפרנציאלית על אחד הצדדים? למשל, האם נשים בממוצע עושות רושם יותר טוב מגברים או להפך? לא רואה סיבה למה זה ישפיע.

        וכן, אני יודע שבארץ שואלים שאלות לא חוקיות בראיונות שמן הסתם משפיעים גם על העסקה. הארץ, לצערנו, היא לא דוגמא כל כך טובה לשיוויון בין המינים. בארה"ב לעומת זאת, שאלות כאלו אינן חוקיות וכאמור, זה לא המצב.

        אני לא טענתי שבארץ אין אפליה ולכן את מתפרצת כאן לדלת פתוחה. אני ממש לא מכיר מחקרים דומים שנעשו בארץ אבל בארה"ב זה נושא שנחקר לא מעט והם עם מספר האוניברסיטאות הרב ביותר בעולם כך שההשלכות של הנושא גדולות יותר מבשלולית שלנו.

        והמחקר הזה הוא הכי אמין מכיוון שכמו שציינתי, הוא המקיף ביותר, השתמש במערך מתוחכם, וכלל פרופסורים אמיתיים שמקבלים החלטות כאלו. ואגב, הוא לא מחקר תאורטי בכלל (זה מושג שלא ממש קיים כי יש תאוריה ויש מחקר, שני דברים נפרדים). המחקר בודק עמדות בפועל של האנשים הרלוונטים ומעוגן במציאות. אפשר לומר שיש פער מסוים בין עמדות לבין התנהגות בפועל שזה נכון, אבל מצד שני, אי אפשר גם להכחיש את הקשר שקיים בין עמדות למציאות.

        וכמו שכתבתי, המציאות היא זו שיש העדפה כלפי העסקת נשים אלו העובדות. לא הבנתי מה ההרגשה בדיוק משנה בהקשר הזה.

        ואת צודקת לגבי המילה אפליה, אני אשתדל לתקן את זה בעתיד.

      • trilliane  On 27/03/2016 at 11:38 pm

        אז אולי תוסיף ארה"ב לכותרת? זה יהפוך אותה לפחות צורמת וטמקאית.
        כאמור, לא יודעת מה קורה בארה"ב לטוב או לרע, אבל אני לא מבססת את הידע שלי על מחקר, והמחקר, בדיוק כפי שציינת, בודק *עמדות*, לא את ההעסקה בפועל. זה הכול. מבחינתי הנקודה מוצתה.

      • גיל  On 27/03/2016 at 11:53 pm

        אני נוטה לקוות שכמוך, רוב האנשים שמגיעים לכאן קוראים מעבר לכותרת.

        אם את לא מבססת את דעתך על מחקרים אז על מה כן? חוויות אישיות שהן הרבה יותר מוטות? אני באמת מתקשה להבין איך אפשר לבסס מידע על המציאות הכללית ללא מחקר.

        המחקר בודק יותר מרק עמדות, אלא גם התנהגות בפועל לתסריטים היפותטיים קרובים ככל האפשר למציאות. כאמור, זה המחקר שהכי קרוב למציאות שיש כאן ומכאן כוחו הרב.

      • trilliane  On 27/03/2016 at 11:58 pm

        נו באמת, מה הקשר לקוראים מעבר לכותרת? זו סיבה לכותרת לא מדויקת ופרובוקטיבית? אתה מיתמם כאחרון העורכים שצדים קליקבייטס ולעזאזל הדיוק.

        והדיון הזה פשוט שיח חירשים, אני כותבת כל דבר שלוש פעמים ואתה מתעלם או ממשיך לענות לי אותן תשובות (אתה חושב שלא הבנתי אותך קודם?). כנראה לא תהיה כאן הסכמה, אבל זה מתחיל להיות די מתיש.

        אז בפעם האחרונה: אני לא מבססת את דעתי על המציאות ע"ס מחקרים שבודקים עמדות כלפי המציאות. שוב, הסברתי לך, אני מבבסת את דעתי על המציאות ע"ס המציאות. כלומר במקרה דנן זה יהיה ע"ס מי שאותם אנשים העסיקו בפועל, לא ע"ס מי שהם בחרו ע"ס ניירות כשביקשו מהם לדרג עקרונית. רות, סוף.

      • גיל  On 28/03/2016 at 12:09 am

        אבל למה לעצור רק שם? למה שלא אכתוב גם שמדובר בתסריט ולא בחירה אמיתית, ושזה רק בארבעה תחומים ולא אחרים וכו'. יש גבול לכמה אפשר למסור בכותרת ומה לעשות שארה"ב היא מדינה קצת יותר משמעותית בהקשר הזה של מישרות אקדמיות כך שלא נראה לי שיש כאן איזה שהוא עיוות של המציאות.

        את טענת שאת לא מבססת את הידע שלך על מחקר אלא על מציאות. אני לא יודע על איזו מציאות את מדברת כי זה מושג קצת עמום בהקשר הזה. הרי המציאות מראה שיותר נשים מתקבלות למישרה אקדמית מגברים. זו עובדה אמפירית אבל היא לא אומרת לנו דבר על הסיבות לכך. אי אפשר להגיע להבנת המציאות בלי מחקר שיבודד משתנים שונים וזה בדיוק מה שהמחקר הנוכחי עושה. הוא משתמש פרדיגמה מחקרית מתועדת היטב ומקובלת מקיר לקיר ומגיעה למסקנות מסוימות שנראות לי אמינות בהחלט. אם יש מחקרים אחרים שבדקו את זה בצורה טובה אני אשמח לשמוע, כרגע זה נראה לי תאור די נכון של המציאות.

    • נעמה  On 28/03/2016 at 6:48 am

      תני לי לראות אם הבנתי נכון. יש לך 2 טענות: א. הכותרת היא קליקבייט, ב. המחקר הוא לא מציאותי, ועלינו לשפוט את המציאות לפי המציאות.

      בקשר לא' – ממש לא רלוונטי, זה בלוג אישי והטענה שלך היא לא עניינית. מה גם שזה לא קליקבייט, הנה כמה לדוגמה: "לא תאמינו מה מחקר חדש גילה על אפליית נשים!", או "למה כל הנשים התעצבנו על החוקרת הזאת?". כותרת כמו שגיל בחר להשתמש מציגה את מסקנת החוקרים, ולכן היא ההפך ממה שאת טוענת. אפשר לטעון שהיא שיטחית, אבל זאת כותרת. בשביל זה יש את המשך הפוסט.

      בקשר לב' – גיל מנסה לשוחח איתך בצורה בוגרת, ולהבין את הטענות שאת מעלה, ואת בתמורה עונה לו בצורה לא מכובדת ובקוצר רוח. אני לא מכירה את גיל והרגשות האישיים שלו לא מטרידים את מנוחתי. אני רק חושבת שאם טרחת להיכנס ולהגיב, המינימום זה לכבד את האדם שעונה לך.
      בנוסף, הטענה "אני שופטת את המציאות על סמך המציאות" היא חסרת פשר ומובן. בהיותך סובייקט בעולם, תפיסת המציאות שלך מתגבשת מתוך המצב התודעתי שלך ולא להפך. בדיוק בשביל זה יש לנו מחקרים שמנסים לבנות לנו ידע שנוכל לסמוך עליו. נכון, הם לא מושלמים, אבל אלה הכלים שיש לאנושות כרגע. אם את רואה פגם קונקרטי בצורת המחקר, העולם המדעי באמת ישמח לשמוע. אם אלה טענות כלליות נגד מחקר באופן כללי, את לא במקום הנכון.

      • גיל  On 28/03/2016 at 8:16 am

        תודה נעמה. אגב, לעניין הכותרת, יכלתי לכתוב שניסוי מראה העדפת נשים למישרות אקדמיות שזו בערך הכותרת שניתנה למאמר עצמו ומייצגת הרבה יותר את המאמר.

        אני גם חושב שיש כאן קצת היתממות. כשמתפרסם מאמר בכיוון ההפוך עם ניסויים דומים (כמו הניסוי שתארתי על מנהלי המעבדה) הכותרות צועקות שיש אפליה נגד נשים בקבלה למישרות אקדמיות ובצדק. גם כמו שכותבת המאמר ציינה בבלוג, מאמרים שמצביעים על אפליה (ושלא יהיה ספק, הם בהחלט מצביעים על אפליה בדיוק כמו שהמאמר הנוכחי מראה שהיא לא קיימת) לא זוכים לשמץ מהביקורת שהמאמר הנוכחי מקבל כשנכנסים לא לקרביים ומעלים כל מיני הסתייגויות למה הוא לא באמת מראה על חוסר אפליה. אז טריליאן אולי אינה כזו והנושא של אפליה לא מעניין אותה אלא רק טוהר המחקר, אבל יש הרבה אחרים בדיוק כאלו.

      • trilliane  On 28/03/2016 at 4:59 pm

        לא הבנת נכון.
        א. לא כתבתי שהכותרת היא קליקבייט אלא שהיא מזכירה ברוחה את הכותרות המפוצצות שעורכים תוקעים באתרי חדשות פופולריים כדי לגרוף הקלקות ולעזאזל הדיוק. זו טענה עניינית מאוד דווקא מכיוון שזה בלוג אישי – לכותב יש שליטה מלאה בבחירת הכותרת (מה שלא נכון בעיתון). בעיניי עדיפה כותרת מדויקת יותר. זכותך (וזכותו של גיל) לחלוק עליי, זו רק דעתי.

        ב. זה לא מה שכתבתי, גם את מכניסה לי מילים לפה. במקום להציג פרשנות שלך לדבריי, אפשר לקרוא אותם במילותיי שלי (שנבררו בקפידה) ממש כאן מעל. הסברתי בדיוק למה אני מתכוונת, שוב ושוב, אך למרות זאת קיבלתי התייחסות לטענות שלא העליתי והתעלמות מהנימוקים שהצגתי, ומכאן קוצר הרוח (ככה זה כשדיון הופך לשיח חירשים). ייתכן שהסבריי לא מספקים אותך, קטונתי; אבל אני לא חושבת שלחזור עליהם בפעם השלישית או הרביעית זה מה שיעזור.

      • גיל  On 28/03/2016 at 5:07 pm

        טריליאן, אני אסביר לך למה כתבתי דווקא את הכותרת הזו מעבר למה שכבר הסברתי. הבלוג הזה לא ממש מפורסם בשום מקום כך שמי שלא מנוי יכול לקרוא את הפוסטים דרך שיתופים של אחרים בפייסבוק או טוויטר או דרך חיפוש בגוגל. לשם החיפוש בוגוגל רצוי לתת כותרות חד משמעיות יותר כך שאם משתמשים במילות מפתח שמופיעות בכותרת אז הן יופיעו גבוה יותר בחיפושים. אני בהחלט מקווה וגם נראה לי מניסיון, שמי שמגיע לבלוג קורא מעבר לכותרת ואיזכור או השמטת ארה"ב נראה לי באמת חסר משמעות כאן.

      • trilliane  On 28/03/2016 at 5:21 pm

        קצת אירוני אחרי שנעמה כתבה שזה לא קליקבייט… אבל בכל מקרה לא ברור לי הקשר למילות מפתח כשההצעה שלי לדיוק כוללת הוספת מילים ולא גריעתן. הבעיה אינה רק בארה"ב אלא ההכרזה הגורפת "אין אפליה". בעיניי נכון יותר (ולא משמיט שום מילת מפתח מהכותרת) לומר ש"מחקר חדש שנערך בארה"ב הראה ש…" או משהו בסגנון. בעצמך כתבת שגם כותרת המאמר הייתה מדויקת יותר… ולא בכדי. דווקא מאמרים אקדמאיים נוקטים לא פעם זהירות יתרה, זהירות שמתמסמסת (שלא לומר מתעוותת) בדיווחים לתקשורת. כך שדווקא מבלוגים שנכתבים ע"י אנשים רציניים אני מצפה לסטנדרטים גבוהים יותר משל טמק"א. אתה תעשה מה שאתה רוצה, כמובן; זה בלוג שלך ואתה מחליט; אני בסה"כ מבהירה למה זה צרם (ועדיין צורם) לי.

      • גיל  On 28/03/2016 at 5:44 pm

        טריליאן, אם הייתי רוצה לכתוב כותרת שהיא קליקבייט הייתי כותב שגברים מופלים לרעה בקבלה למישרות אקדמאיות ביחס של 1:2. זו הייתה כותרת עוד יותר מייצגת אבל משום מה לא התרעמת על ההשמטה הזו אלא דווקא את העניין הכי פחות חשוב וזה שהוא נעשה בארה"ב. זה רק מאשש את החשד שלי שהביקורת שלך לא ממש עניינית ולא מונעת מאיזה עניין טהור בשיטות מחקר, אלא שפשוט מסקנות המחקר לא מוצאות חן בעינייך ואת מנסה לתקוף אותו ולנסות להראות כמה הוא חלש בכל דרך (עד עכשיו לא ראיתי ממך ביקורת עניינית לגבי המסקנות שלו).

        הכותרת בעיניי היא מדודה ומשקפת את מסקנות המחקר ואת פני הדברים כפי שהם היום. להצביע על חוסר האפליה של נשים במישרות אקדמאיות זה העניין החשוב פה, ומכיוון שארה"ב היא החזית האקדמית העולמית אז אפשר בהחלט להכליל. אפילו כותבי המאמר אגב לא ציינו שזה בארה"ב בכותרת שלהם כך שכל אחד בוחר מה להציג בכותרת ומה לא. למזלנו, אנשים אינטליגנטים שמתעניינים בנושא ובמחקרים בכלל יקראו את כל הפוסט (ממש בשורה השנייה זה מצוין!) ויוכלו לשפוט בעצמם.

      • trilliane  On 28/03/2016 at 5:50 pm

        הרשה לי לצטט את עצמי בתגובה הראשונה שכתבתי לך: "הכותרת קצת כללית מדי… בפועל מדובר בארה"ב ובמחקר מצומצם יחסית שגם כלל רק בחירה תאורטית ולא איוש משרה בפועל". שמת לב לוי"ו החיבור אחרי המילה ארה"ב? הניסיון שלך להציג אותי כצבועה או לחשוד במניעיי רק כי אתה רגיל להתדיין עם אנשים מסוימים פשוט מכוער. זה לא רק שיח חירשים, זה פשוט שיח דחלילים, כי בלי להכיר אותי אתה תוקע לי אנשי קש בפה ואז תוקף אותם. הסברת את הנקודה שלך, אני מבינה אותך ועדיין לא מסכימה איתך. אתה יכול לעשות אותו הדבר ולכבד את דבריי גם אם אינך מסכים איתם, זה לגיטימי לחלוטין שיש לנו דעות שונות. אבל להתעלם שוב ושוב מהדברים שאני כותבת מפורשות, לייחס לי דברים שלא כתבתי כלל (אין שום דבר בתוצאות המחקר הזה ש"לא מוצא חן בעיניי") או לעשות לי ניתוח אישיות בשנקל – לא מכובד ולא מקובל (עליי). קצתי בניסיונות להסביר את עצמי עד זרא. תודה, סליחה ושלום.

      • גיל  On 28/03/2016 at 6:41 pm

        אני מבין שרק לך מותר לחשוד במניעים שלי כאשר את קוראת לכותרת שלי צורמת וטמקאית ווזה גם לא מעשה מכוער בעינייך, אבל כשאני עושה את זה כלפייך זה כן מכוער? נראית לי לוגיקה די מוזרה. רק בשביל להבהיר את הטעות שלך. הכותרת הייתה מדודה ובניגוד לכותרות מפוצצות באתרים אחרי שנועדו למשוך אנשים לקרוא כתבות שהתוכן שלהן לא קשור לכותרת ולרוב דל, כאן דווקא נדמה לי שהתוכן עשיר ומרחיק לכת מהכותרת. אז את לא אוהבת את הכותרת, אני לא יכול לעשות שום דבר נגד זה.

        הביקורת שלך אינה עניינית והמשפט שציטטת בראש התגובה לך הוא פשוט לא נכון. המחקר גדול מאוד בהקפו אז אני לא יודע על סמך מה את אומר שהוא מצומצם בהקפו (למעשה, הוא גדול יותר מכל מחקר אחר שנעשה בתחום), והוא נעשה במרכז העולם האקדמי שהוא ארה"ב ולכן המסקנות שלו חשובות יותר. הוא גם לא כלל בחירה תאורטית אלא בחירה ממשית לתסריט ריאליסטי ביותר של בחירת מועמדים (אני שמח לפחות שהזנחת את הטרמינולוגיה של מחקר תאורטי). זה מצביע בעיניי על חוסר הבנה של מחקרים במדעי החברה, כי אם המחקר הזה חסר כמעט משמעות, אז כל המחקרים האחרים שכן הצביעו על אפלייה והיו עוד פחות מקיפים ומהימנים הם חסרי ערך לחלוטין ולכן לא ניתן בכלל לחקור שום דבר. וזה עוד תוך ההתעלמות אלגנטית מצידך שוב ושוב מהעובדה שבפועל נשים מועדפות במישרות אקדמיות.

        כל הדברים הללו מובילים אותי לחשוב אחת מהשתיים: או שאת לא מבינה הרבה במחקרים במדעי החברה ואז אני מניח שכמעט שום מחקר לא יהיה אמין בעיניך, או שהמחקר הזה ספציפית הרגיז אותך מסיבה כלשהיא ולא בגלל החשיבות שאת מייחסת לאפיסטומולגיה מדעית. אני רק אומר מה שזה נראה לי וזכותך לא להסכים לזה או לנסות לשכנע אותי אחרת רק שעד עכשיו לא ראיתי ניסיון כזה.

      • trilliane  On 28/03/2016 at 7:08 pm

        לא התכוונתי להגיב עוד, אבל לצערי אין לי בררה, כי תגובתך מחייבת הבהרה: לא חשדתי במניעים שלך ולא כתבתי שום דבר כזה, להפך, כתבתי שהסטנדרטים שאני מצפה להם מבלוגים כאלה הוא גבוה יותר (זו מחמאה) לכן זה צורם לי. "אז את לא אוהבת את הכותרת, אני לא יכול לעשות שום דבר נגד זה" – הפוך: אתה יכול, אתה לא רוצה (שזה לגיטימי, אני לא מצפה שתשנה אותה; אבל זכותי להסתייג מבחירת הכותרת).

        הניסוח שלי כנראה לא היה ברור דיו, מתנצלת: לא התכוונתי שהמחקר מצומצם בהיקפו ביחס למחקרים אחרים אלא שהוא מצומצם מעצם היותו מחקר (כלומר לא מדובר בנתונים מכל העולם או אפילו מכל ארה"ב). ההקשר היה הכותרת ומה שהתכוונתי הוא מה שאני חוזרת ואומרת שוב ושוב: בעיניי זו כותרת כללית וגורפת מדי, בהתחשב בכך שמדובר במחקר.

        ושוב, אני לא מתכחשת למחקר ולא מנסה לערער את אמינתו של המחקר ואין לי ביקורת עליו (הרי לא קראתי אותו), זו ממש לא הייתה הנקודה שלי. אני מנסה לומר (ובחיי שזו הפעם האחרונה, כי כמה אפשר?) שבדיקת כוונות, העדפות אינה חזות הכול. במילים אחרות, חשוב לבדוק (גם) איך הם מתנהגים *בפועל*, לא רק איך הם מתנהגים עקרונית כשבוחנים אותם. יש באנגלית פתגם יפה שאומר בדיוק את זה: Put one's money where one's mouth is. זה כל מה שאני מנסה לומר.

        זכותך לא להסכים איתי וזה בסדר. אבל בבקשה, אל תכניס לי כוונות וטענות שאין לי, זה לא נעים, ואני אשמח לסיים את הדיון בינינו ברוח נעימה, בלי שנחזור שוב ושוב (ושוב) על אותם דברים במעגלים, לשם מה? זה לא שאני לא מבינה אותך, אני פשוט לא מסכימה איתך (ואני מעריכה שגם להפך). אפשר להסכים שלא להסכים ולסיים את הדיון ברוח טובה. אני לא חושדת במניעיך ולא חושבת עליך דברים רעים ואני יכולה רק לקוות שזה הדדי.

      • גיל  On 28/03/2016 at 7:42 pm

        תראי, כל אחד יכול לבחור ממה להעלב או מה צורם לו אבל אני לא יכול וגם לא מעוניין לשנות כותרת רק בגלל שמישהו לא חושב שהיא ראויה. אם הייתי משנה את הכתיבה לי לבקשתם של כל אחד מהקוראים כאן אז אפשר היה לסגור את הבלוג. באותה מידה שאת רואה בדרישה הזו כמחמאה גם אני חושב שזו מחמאה עבורך שקראת את המאמר מעבר לכותרת ואת יודעת בדיוק על מהו. בשלב הזה כבר לא אמור לשנות לך הכותרת. ואם אנשים יתעמקו בפוסט בעקבות הכותרת אז מה רע? אני דווקא חושב שזה יתרון ליצור כותרות קליטות וגם קצת פרובוקטיביות. זה בלוג, לא עיתון הארץ🙂

        אוקיי, אני מקבל שאין לך כוונות נסתרות ואפשר לסיים ברוח טובה. אבל עדיין מציקה לי שאלה מרכזית. עושה רושם שאת מוכנה לקבל רק סוג מצומצם של מחקרים כאמינים או ככאלה שמלמדים משהו על המציאות. אם כך, איך לדעת אפשר לדעת אם קיימת אפלייה מסוג כלשהו בעולם (לא רק באקדמיה נניח ולא רק נגד נשים)? הרי בלתי אפשרי לבחון את המניעים של אנשים בפועל במחקר שיהיה לו תוקף כי יש כל כך הרבה משתנים אחרים. האם הרף שאת מציבה הוא לא בלתי אפשרי למחקרים?

      • trilliane  On 28/03/2016 at 7:59 pm

        כפי שכתבתי מראש, לגיטימי. הערתי דווקא כי אכפת לי, דווקא כי אני חושבת שכותרת מכלילה מדי מחלישה את הדברים, לא מחזקת אותם. אני מגיעה מעולם הספקנות והמדע ומנויה על בלוגים כאלה ואחרים, וזה לא הסטנדרט שאני מכירה, לא הדיוק שאני רגילה לו. עיתון הארץ אינו סטנדרט בדיוק (גם שם יש נפילות) וכותרות פרובוקטיביות הן הסגנון של האתרים שרמת הדיווחים המדעיים בהם ירודה.

        אני חוששת ששוב החמצת את הנקודה שלי: אין לי שום ביקורת על אמינות המחקר, רק להכיר במגבלותיו (מעצם טיבו) כשדנים בהשלכותיו (וכן, גם כשבוחרים כותרת). יש מחקרים שבודקים את המציאות עצמה, יש מחקרים שמנסים לדמות אותה, למשל לבדוק הצהרת כוונות. זה טוב ויפה וחשוב אבל בעיניי חשוב לקחת בחשבון את כל ההסתייגויות (שכבר כתבתי ובאמת שאין לי כוונה לחזור על הכול בפעם הלא יודעת כמה). אני חושבת שדווקא בחינה והצגה זהירה של המידע והתייחסות אליו כאל מחקר ותו לא מחזקת את הנקודה ולא מחלישה אותה.

      • גיל  On 28/03/2016 at 8:08 pm

        גם אני רואה עצמי כספקן ומנוי למגזינים של ספקנות ומאזינים לפוסטים בנושא. יצא לי לקרוא לא מעט כותרות פרובוקטיביות ואני לא רואה בהן שום בעייה אם התוכן עצמו מדויק (כאמור, אני ממש לא חושב ששלי כזו או לא מדויקת).

        אוקיי, אז את מאמינה למחקר אבל מפקפקת בתוקף החיצוני שלו שזו טענה לגיטימית. אולי אני באמת תמים אבל את יכולה לתת לי דוגמא למחקר שהוא בעינייך טוב ובוחן את המציאות עצמה? אני פשוט מנסה לחשוב על דוגמא למחקר כזה ולא מוצא כי לכל מחקר יש בעיות. ה שאני אומר זה שצריך לקחת את המחקר הזה בהקשר שלו ולא לנתח רק את המגבלות שלו אלא גם את העובדה שהוא הגדול והמקיף ביותר, ומשתמש בפרדיגמה שמשמשת להוכחת אפליה (ובצדק, יש לומר). מכאן נובע החוזק שלו.

      • trilliane  On 28/03/2016 at 8:32 pm

        לא יכולה לתת לך דוגמה למחקרים במדעי החברה, אני לא קוראת כאלה. אבל שוב, אם מדובר בעניין שמתבטא במעשים, לבדוק את המעשים בפועל ולא רק את הצהרת הכוונות (אלא אם כל המטרה היא רך ורק בדיקת כוונות, שזה בסדר, אבל אז לא ניתן לומר שתופעה לא קיימת ע"ס אנשים שלא הראו כוונה כזאת במחקר). כל מחקר שמבוסס על סקר או על דימוי הוא מחקר חלש יותר מעצם טיבו. זה קצת כמו לשאול אנשים איך הם יתפקדו במצב מסוים במקום לבדוק איך הם באמת מתפקדים כשהמצב הזה מתרחש.

        במדעי החברה אני מניחה שאלה יכולים להיות מחקרים תצפיתיים או מחקרים שבהם אדם מוכנס לסיטואציה שמבחינתו היא אמיתית לחלוטין ולא רק מדמה סיטואציה אמיתית מחייו (אפשר לומר ש"יצאת צדיק" היא תכנית שעושה זאת, אם כי לא כמחקר אקדמי, כמובן). למשל, במקרה דנן שבו מדובר בבחירה, לא לבדוק את הבחירה העקרונית, בחירה מדומה שאין מאחוריה איוש משרה אמיתית, אלא לבדוק את ההתנהלות בפועל באיוש משרה אמיתית. כמובן, אם יוצאים ממדעי החברה, הרי שבמדעי החיים נעשים לא מעט מחקרים "רטובים".

      • גיל  On 28/03/2016 at 9:27 pm

        אבל זהו, שאין דבר כזה לבדוק את המעשה בפועל. את יכולה לבחון סטטיסטיקות שכאמור מראות העדפה לנשים, אבל הן חסרות ערך בלספר לך ממה נובעת הבחירה הזו. אם תשאלי את האנשים המעורבים בהחלטה אז סביר שהם יאמרו לך שמדובר במועמד או מועמדת הכי טובים. המחקר הזה נועד בדיוק כדי לבחון האם ההטייה נובעת מהעדפה כללית כלפי נשים שנתפסות כמועמדות חזקות יותר בגלל מינן. לשם כך אנשים שמקבלים החלטות כאלו כל הזמן בחנו מועמד ומועמדת עם תיק דומה והתוצאות הראו שהעדפה כזו אכן התרחשה, מה שמסביר במידה גבוהה מה שמתרחש במציאות.

        זה כאמור החוזק של המחקר לא החולשה שלו. הוא לא מתרחש בעולם היפותטי אלא במציאות מסוימת והוא בוחן אותה במידה קרובה מאוד להחלטות שמתקבלות במציאות תוך בידוד המשתנה הרלבנטי. לא יכול להיות מחקר חזק יותר בהקשר הזה.

        אגב, לשאול אנשים על עמדות מסוימות (בהנחה שהם לא משקרים) דווקא יכול לנבא בסבירות גבוהה התנהגות בפועל. הכל תלוי בהתנהגות שאותה רוצים לנבא. למשל סקרי בחירות ששואלים אנשים למי יצביעו הם מנבאים לא רעים של ההצבעה בפועל. לעומת זאת, לשאול אנשים איך יגיבו אם מישהו יתנפל עליהם בסמטא חשוכה סביר שלא יוביל לתשובות מהימנות. ההבדל הוא במקרים רבים הניסיון של אותם אנשים. אם מדובר בהתנהגות מוכרת ולא תסריט היפותטי אז התשובה שלהם היא דווקא מנבא טוב וזה בדיוק המקרה כאן. זוהי הבעייה בביקורת שלך. היא כוללנית ומתעלמת מהעובדה שהפרידגמה הזו מתועדת היטב ויש קשר בין מה שאנשים אומרים שיעשו לבין מה שיעשו בפועל. הפכת כאן את היוצרות כי לא מספיקה ביקורת כוללנית כמו שלך אלא את היא זו שצריכה להסביר למה את חושבת שדווקא במקרה הזה מה שאנשים עשו במחקר לא מייצג את המציאות. להזכירך, הנבדקים בכלל לא ידעו שמדובר במחקר שנועד לבדוק האם יש העדפה למין זה או אחר כך שהם לא יכלו לנחש את המחקר (למעשה, שאלו אותם האם הם ניחשו על מה המחקר ואף אחד לא ניחש).

  • תרצה הכטר  On 27/03/2016 at 5:36 am

    טוב שהוספת בסוגריים – לפחות בארה"ב !

    • גיל  On 27/03/2016 at 8:27 am

      כן, הם מתקדמים הרבה יותר מאיתנו כנראה.

  • נעמה  On 27/03/2016 at 7:01 am

    אם אחוז הנשים בקבוצה כזאת (נשים אקדמאיות בכירות למשרה בפקלוטה לביולוגיה, נניח) נמוך יותר מאחוז הגברים, האם זה לא אומר שבחירה באקראי מהקבוצה הזאת תוביל למועמדת טובה יותר בממוצע מאשר בחירה באקראי מקבוצת הגברים? זאת סתם הרגשה שיש לי ואין לי הסבר מדעי שיוכיח אותה.
    במקרה כזה, העדפה של נשים תיהיה הגיונית.

    • גיל  On 27/03/2016 at 8:33 am

      לא בהכרח. תחשבי שהמועמדת הנשית מגיע ממאגר של 100 דוקטורנטיות בעוד המועמד הגברי המקביל מגיע ממאגר של 200 גברים שבחרו לעשות דוקטורט בביולוגיה. אפשר להניח שמאגר הכישרונות ההתחלתי הוא גבוה יותר אצל הגברים כי יותר בחרו להכנס למקצוע הזה (לא נכון לגבי ביולוגיה אגב, אבל כן לגבי מתמטיקה והנדסה). במקרה כזה דווקא סביר שבממוצע המועמדים הגברים יהיו חזקים יותר פשוט כי יש יותר מהם.

      • נעמה  On 27/03/2016 at 9:08 am

        כן, אבל למה המאגר של הגברים גדול יותר משל הנשים? אפשרות אחת היא אכן שהכישורים לא מתחלקים שווה באוכלוסיה הכללית, אבל לא נראה לי שבביולוגיה זה המקרה.
        אם נצא מתוך נקודת הנחה שבאוכלוסייה הכללית הכישורים הם שווים?

      • גיל  On 27/03/2016 at 9:14 am

        בביולוגיה זה באמת לא המקרה, שם דווקא יש יותר נשים מגברים. לגבי שאר התחומים, את יכולה לקרוא את הקישורים ששמתי, לא בכל התחומים הם שווים ואפשר להסביר חלק גדול מההבדלים במספרים הלא שווים בהעדפות השונות וביכולות ההתחלתיות השונות.

%d בלוגרים אהבו את זה: