האבולוציה של היופי

הפוסט הבא הופיע בגיליון אודיסאה שיצא עכשיו לאור. הוא חלק מגיליון שלם שמוקדש למושג היופי על היבטיו השונים. אני מביא אותו כאן בשינויים קלים. הדברים שכתבתי הופיעו ברובם, בצורה זו או אחרת, בפוסטים אחרים אבל מעולם לא היה לי מאמר שלם על הנושא אז חשבתי שהגיע הזמן. 

"יופי מדבר בזכות בעליו יותר מכל מכתב המלצה" (אריסטו)

בשנת 1991 פרסמה הסופרת האמריקאית נעמי וולף ספר רב-השפעה בשם "מיתוס היופי". בספר תוקפת וולף את הרעיון, שיופי חיצוני קיים כמהות אובייקטיבית ואוניברסלית. על-פי וולף, הקריטריונים ליופי נקבעים בצורה פוליטית, כלכלית וחברתית, ומקורם עוד בחברה הפטריארכלית, שהשתמשה במושג היופי כדי להנציח את העליונות הגברית.

וולף טוענת שכל דימויי היופי שלנו מקורם במיתוסים תרבותיים, שמטרתם להשיג שליטה גברית על נשים מבחינה פוליטית, כלכלית ומינית. תעשיית היופי, שמייצרת דימויי יופי פיקטיביים והופכת נשים לאובייקטיים מיניים בניגוד לרצונן, שירתה את המטרה. דימויי היופי הללו מעוררים קנאה בקרב נשים רבות וגורמים להן להרגיש רע עם עצמן, וכתוצאה מכך הן נוטות להמעיט  בערך עצמן ומתרחקות ממוקדי הכוח וההשפעה.

למרות היותה פמיניסטית מוצהרת, המיתוס שמתארת וולף אינו מחמיא לנשים. כאז כן היום, המיתוס הזה בעצם אומר, נשים הן כנועות, פסיביות ושטופות מוח, ללא רצון או יכולת להחליט מה טוב עבורן. על-פי המיתוס, מוסדות חברתיים רבי-עוצמה מכתיבים לנשים איך להיראות, בלי שום יכולת להתנגד. האם זה תיאור הוגן של המציאות? האם היופי הוא באמת רק מניפולציה גברית לשעבוד האישה?

ההיסטוריה האנושית מוכיחה, כי בני אדם תמיד נמשכו אל היפה וחיפשו בני זוג שמוגדרים כיפים. כבר ציורי המערות של האדם הקדמון, ואף של ניאנדרטלים מלפני 40 אלף שנים, חושפים תווי גוף יפים של אישה, וברור שדמויות נשיות יפות היוו גורם משיכה חזק. מוונוס ממילו ועד המונה ליזה, היופי הנשי היווה תמיד השראה לאמנים מכל הסוגים, ובעקיפין אלה השפיעו באופן חוזר על הפנמת המודלים של יופי. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית, השופכים אור על ההבנה שלנו בכל הנוגע לתפיסת היופי, שורשיו, התפתחותו ומשמעותו לגבינו.

יופי אוניברסלי

אחת הטענות המרכזיות של וולף ורבים אחרים היא, שיופי הוא תוצר תרבותי שרירותי שמשתנה מחברה לחברה. "אין יופי אוניברסלי", הם חוזרים וטוענים. מחקרים בין-תרבותיים מקיפים סותרים את הטענה הזו ומראים בבירור, שהעדפות היופי דומות באופן כללי בכל החברות, ומעבר לכך –  תרבויות שונות שופטות יופי בצורה דומה מאוד.

אם נציג תמונות של אנשים טיפוסיים לחברה המערבית בפני שבטים נידחים, כמו הקונג באפריקה או היאנונאמו בברזיל, שחלקם לא ראו אדם לבן מימיהם, ונבקש מהם לדרג את האנשים היפים יותר ואת אלה שנחשבים ליפים פחות, הדירוג שיתקבל יהיה זהה לזה של אנשי התרבות המערבית. התוצאות דומות גם במחקרים הפוכים: בצילומים של גברים ונשים בני שבטים נידחים שהוצגו בפני סטודנטים מערביים, שמעולם לא נחשפו לתרבויות הללו, דורגו המצולמים כיפים יותר או פחות בדומה לתפיסה של אנשי התרבות המקורית.

מה בדיוק גורם לנו לתפוס אדם מסוים כיפה ומדוע? כאבולוציוניסט מושבע אני חוזר אל הברירה הטבעית – הכוח הבסיסי שמניע ומכוון את התפתחות החיים. הברירה הטבעית תגלה העדפה לפרטים בריאים ולסימנים המעידים על בריאות כזו. למשל, שיניים נקיות ושלמות ועיניים צלולות של בעל חיים מעידות על בריאותו ומהוות גורם משיכה בולט. אחד מגורמי המשיכה הבסיסיים ביותר הוא מבנה גוף ותווי פנים ממוצעים. לכאורה, זה נשמע פרדוקסלי. למה שמשהו ממוצע יהיה מושך? ההסבר לכך הוא, שכאשר תכונה מסוימת נותנת יתרון למחזיק בה, הברירה הטבעית תגרום לכך שהיא תהפוך לתכונה נפוצה באוכלוסייה. הממוצע משקף פתרון אופטימלי, שכל חריגה ממנו מגבירה את הסיכוי להכחדה. בטבע, פתרון ממוצע מעיד לרוב על בריאות טובה. ציפורים בעלות אורך כנף ממוצע הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לשרוד סופה, מכיוון שיש להן יכולת נסיקה מיטבית, בהשוואה לציפורים עם כנפיים ארוכות או קצרות יותר. תינוקות שנולדים במשקל נמוך או גבוה מהממוצע, הם בעלי סיכוי נמוך יותר לשרוד ויסבלו מבעיות בריאותיות רבות יותר. על-פי אותו היגיון, אם נמזג את כל הפנים של כל האנשים בעולם, נקבל פנים ממוצעות ומושכות. ואכן, פנים כאלו שהופקו בתוכנת מחשב, נתפסות בעיני הנשאלים כאטרקטיביות יותר.

משיכה לאנשים עם מבנה גוף ותווי פנים ממוצעים היא צעד ראשון בבחירת בן זוג בריא, אבל יש תכונות חשובות נוספות. אחת התכונות הבולטות ביותר היא פנים וגוף סימטריים. ניתן למדוד סימטריה דו-צדדית של כל איבר כפול, כמו ידיים, אוזניים, עיניים ושדיים. כולנו א-סימטריים ברמה זו או אחרת, אבל אלו שהכי פחות א-סימטריים, נתפסים כאטרקטיביים יותר, ובשל כך הם מתחילים לקיים יחסי מין בגיל מוקדם יותר וקל להם יותר למצוא בני זוג. אפילו תינוקות בני ימים אחדים מעדיפים להביט בפנים סימטריות יותר, מה שמוכיח שההעדפה הזו מולדת ואינה נטייה נרכשת.

מדוע עיצבה האבולוציה משיכה לסימטריה? סימטריה מעידה על בריאות כללית טובה. חשיפה לזיהומים ולטפילים במהלך חייו של אדם גורמת לכך שהוא יהיה פחות סימטרי, וסביר שהוא בעל גנים פחות טובים. פגמים וכתמים בעור מעוררים תחושת דחייה, כי במקרים רבים הם תוצר של זיהומים או פצעים, ולא מפתיע, לפיכך, שאנשים חולים נראים רע יותר בהשוואה לאנשים בריאים והם אינם מושכים כלל. מחקרים מראים שנשים חוות אורגזמות רבות יותר ככל שבן זוגן סימטרי יותר. גם בטבע לסימטריה יש חשיבות רבה. סיכויי השרידה של חיות סימטריות גבוהים יותר, והן מתרבות יותר מחיות לא סימטריות. הטווס, למשל, מתגאה בזנב צבעוני גדול ויפה. ככל שהזנבות של הטווסים סימטריים יותר, הם מחוזרים יותר על-ידי הנקבות ומצליחים להעמיד מספר גדול יותר של צאצאים.

ברירה מינית

לא כל מאפייני היופי זהים אצל שני המינים, וישנם גם גורמי משיכה ייחודיים לכל מין. ההבדלים נובעים במידה רבה מלחצי הברירה הטבעית שפועלים באופן שונה על כל אחד מהמינים. אצל גברים, גובה ואתלטיות הם גורמי המשיכה הבולטים ביותר בעיני הנשים. גברים גבוהים מקבלים יותר פניות באתרי הכרויות, ומעטות הנשים המוכנות שבן זוגן יהיה נמוך מהן. גברים חסונים וגבוהים הם בעלי יכולת אתלטית טובה יותר, וסביר שהיו ציידים טובים בתקופה האבולוציוניות שבה התפתחנו. על אף שבחברה המודרנית לכישורי הציד אין השפעה ממשית על השרידה, גברים גבוהים נוטים להיות בעלי משאבים גדולים יותר גם היום. מחקרים מצביעים על מתאם חיובי בין גובהו של הגבר למשכורת שלו. יותר ממחצית המנכ"לים ב-500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב מתנשאים לגובה של 1.80 מ' ומעלה, ורק שלושה אחוזים מהם הם בגובה שנופל מ-1.70 מ'. גברים בעלי רמות גבוהות יותר של טסטוסטרון נראים גבריים יותר, והם גם מושכים יותר, מכיוון שהדבר מעיד על פוריות גבוהה יותר.

באשר לנשים, רמות גבוהות של אסטרוגן ופרוגסטרון תורמות לבריאות הכללית ולפוריות שלהן. הדבר מתבטא במראה נשי יותר: סנטר ואף קטנים, לסת קצרה ועצמות לחיים בולטות. רמות גבוהות של טסטוסטרון אצל נשים מתבטאות במראה גברי יותר, וזה נחשב למושך פחות בגלל שהסיכוי שלהן לחלות במחלות שונות, או אף להיות עקרות, גדל.

ההבדלים הבולטים ביותר בין המינים נובעים מהעובדה שהמחיר של רבייה שונה אצל גברים ונשים. נשים הן אלה שנכנסות להריון, אלה שמניקות, ולאורך ההיסטוריה האבולוציונית של המין האנושי הן היו אלה שסיפקו את התמיכה המשמעותית יותר לתינוק. אישה יכולה ללדת פחות ילדים בהשוואה למספר הילדים הפוטנציאלי שגבר יכול להוליד. אישה פורייה מרגע המחזור הראשון בגיל העשרה ועד לגיל 50 בערך, בעוד שגברים ממשיכים להיות פוריים כל חייהם. אין להתפלא, על כן, שהאבולוציה עיצבה את הפסיכולוגיה של הגברים כך, שהם מייחסים חשיבות גדולה לסימני הגיל של האישה.

גברים נמשכים לנשים צעירות שרק הגיעו לבשלות מינית לא רק מכיוון שהן בריאות יותר, אלא גם בגלל שסיכוייהן להרות גבוהים יותר בגיל צעיר, ומכיוון שנכונו להן שנות פוריות רבות יותר, שיאפשרו להן, פוטנציאלית לפחות, ללדת מספר ילדים גדול יותר. כל סממן שמעיד על כך שהאישה צעירה נחשב לאטרקטיבי ויפה. עור חלק ומתוח, שיער שופע ושדיים מוצקים הם עדויות מהימנות לגילה הצעיר של האישה. מחקרים בין-תרבותיים מקיפים מראים, שבכל חברה שאי-פעם תועדה, יופי חיצוני הוא גורם המשיכה הבולט ביותר בבחירת בנות זוג, כשנשים בתחילת שנות העשרים לחייהן, בשיא פוריותן, נחשבות לאטרקטיביות ביותר. האטרקטיביות של הנשים נמצאת במתאם כמעט מושלם עם תקופת הפוריות, כשאחרי גיל 40 יש ירידה תלולה באטרקטיביות שלהן, ירידה שאצל הגברים היא מתונה הרבה יותר. הדגש על יופי חזק יותר, לפיכך, אצל נשים, אבל אין זה אומר שיופי לא חשוב גם לנשים, או שגברים לא מנסים להיראות יפים. אלא שאצלם, התכונה הזו פחות חיונית, מכיוון שהקשר שלה לפוריות קטן הרבה יותר.

תרבות ומשקל

אין ספק שיופי הוא גם עניין תרבותי. תרבויות שונות מדגישות היבטים שונים של יופי, כמו קישוטים על הפנים ובחלקי גוף שונים. בחברה המערבית המודרנית ישנם לחצי אופנה גדולים, בעיקר על נשים. בתקופות מסוימות במאה העשרים, ובמידה רבה עד היום, נשים רזות היו מודל היופי האולטימטיבי. למרות זאת, סמלי סקס כמו מרילין מונרו וג'יין מנספילד לא היו דקיקות במיוחד. למעשה, במשך תקופה ארוכה נשים מלאות נחשבו לאטרקטיביות יותר מנשים רזות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא, שעד למאה האחרונה רזון התקשר לעוני ולמחלות. אנשים רזים היו בעלי משאבים מצומצמים, ולא תמיד היה להם כסף לאוכל או לטיפוח הגוף. מבנה גוף מלא היה סימן לבריאות ולמשאבים כלכליים – מאפיינים של מעמד בינוני ומעלה.

בחברה המודרנית אוכל הינו זמין וזול, ואין צורך להיות עשיר כדי להיות שבע. כיום ידוע שדווקא האוכל הזמין ביותר, זה שרווי בשומן וסוכרים, הוא המזיק ביותר. אנשים שדואגים לבריאותם אוכלים אוכל בריא, שהוא גם יקר יותר, ועוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית. אלו מאפיינים בעיקר מעמדות גבוהים יותר בחברה, וכך נהפכו היוצרות ורזון הפך כיום לסמל לבריאות טובה.

אף שמשקל הגוף כשלעצמו חסר חשיבות אבולוציונית, מרכיב חשוב בגוף האישה נחשב לאטרקטיבי, בלי קשר למשקלה. המדובר ביחס היקף מותניים-ירכיים נמוך, בערך של 0.7. בעת ההתבגרות המינית של האישה השומן נוטה להתרכז בירכיה ונצבר כעתודת קלוריות, שנועדה לספק את צורכי הגוף בזמן הריון. יחס מותניים-ירכיים נמוך מעיד על גיל צעיר, בריאות, אי-הריון ופוריות גבוהה. לאחר הלידה ואחרי הפסקת הווסת היחס הזה נוטה לגדול, ונשים עם יחס גבוה סובלות יותר מבעיות פוריות ומקשיים להרות.

היחס האטרקטיבי הזה תואם לרעיון הישן-נושן של משיכה למידות גוף ביחס 90-60-90.  סקירה של מלכות יופי ודוגמניות "פלייבוי" בארה"ב מעלה, שבשנות החמישים והשישים של המאה העשרים נשים היו מלאות יותר, בהשוואה לדוגמניות המודרניות. ועדיין, במדידת יחס המותניים-ירכיים לא נמצא כל שינוי. דוגמניות העבר, בדיוק כמו דוגמניות מודרניות, הציגו יחס נמוך, בלי קשר למשקל גופן, שירד בהתמדה. מחקרים בין-תרבותיים מקיפים מאוששים את הממצא, לפיו נשים שיחס הירכיים-מותניים שלהן נמוך ועומד על 0.7 בערך נחשבות לאטרקטיביות יותר, וזאת בלי קשר למשקל גופן. כשהציגו תמונות של נשים מערביות עם יחס מותניים-ירכיים אידיאלי בפני אנשי שבט השיוויאר ביערות הגשם באמזונאס, העירו הגברים, מבלי שנשאלו, שנשים אלה בריאות ויכולות ללדת 6-7 ילדים, בעוד שאישה עם יחס גבוה יותר תלד מספר ילדים נמוך יותר.

האם נשים נכנעות לתכתיבי יופי?

נעמי וולף צדקה בקביעתה שהחברה שמה דגש רב יותר על יופי נשי. אבל בניגוד למה שהיא סבורה, הדגש על אטרקטיביות נשית אינו אלמנט שרירותי, תוצר של חברה פטריארכלית מדכאת, אלא פועל יוצא של תהליכים אבולוציוניים דרך ברירה מינית.

אין להתפלא על כך שנשים הן הצרכניות העיקריות של תעשיית הקוסמטיקה והניתוחים הפלסטיים. אילו נשים בודדות בלבד היו מנצלות את תעשיית היופי כדי להיראות צעירות ויפות יותר, הנשים האחרות היו נמצאות בנחיתות בבואן למצוא בני זוג. התחרות בין הנשים לבין עצמן היא הגורם המרכזי שמניע אותן לנסות להיראות יפות יותר, ובכל חברה בעולם נשים מתייפות על מנת למשוך גברים ולמצוא את בן הזוג האידיאלי.

אין ספק שבחברה המערבית המאמץ והכספים שנשים משקיעות בניסיון להיראות צעירות ויפות, חסרי פרופורציות. זאת בגלל שהטכנולוגיה המודרנית מאפשרת להן את זה, ובגלל שהתקשורת מעצימה את הרצונות הללו דרך דימויים ויזואליים חזקים ומוגזמים. אבל התקשורת אינה זאת שיוצרת את הרצון להיראות יפה; היא רק מנצלת רצון שקיים בכל אישה. נשים רבות מפגינות שליטה על הרווחים המופקים מהמיניות שלהן, ואינן חסרות כוח או נכנעות לתכתיבים תרבותיים בלא יכולת לחשוב מה טוב להן עצמן. על-ידי שימוש במוצרי יופי הן מגדילות את אפשרויות הבחירה שלהן ומוציאות את הכוח מידי הגברים לקבוע מה טוב עבורן.

אין זה מקרה שהשימוש שנשים עושות בתעשיית היופי, מכוון להציג  שיפורים שבראי האבולוציה הופכים אותן לאטרקטיביות יותר. איפור שמכסה על פגמים בפנים כך שאלה ייראו סימטריות יותר, שפתון שמדגיש שפתיים בשרניות ובריאות, ניתוחים פלסטיים שמעלימים קמטים או ממצקים את השדיים וגורמים להן להיראות בריאות וצעירות יותר מגילן האמיתי – כל אלה הם מאפייני יופי שעובדים על הפסיכולוגיה של הגברים, הנמשכים אל בת זוג צעירה, בריאה ופורייה. תעשיית היופי משקפת ומבליטה את הרצונות הללו, אבל אינה מכתיבה אותם. הם קיימים בגנטיקה שלנו.

קישור נוסף בנושא: המיתוס של "מיתוס" היופי.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גלעד  On 10/05/2011 at 2:58 am

    יופי של פוסט. זוית מעניינת מאד. לקחתי את הפיתרון הממוצע כאופטימזציה אבולוציונית.

  • מהגג  On 10/05/2011 at 8:39 am

    לגבי הגלובליות של הקריטריונים ליופי, מסתבר שיש גם מי שהצליח ללמג מחשב לזהות את הגורמים האלה. ראה את המחקר של גדעון דרור:
    http://www2.mta.ac.il/~gideon/conferences/a_humanlike_predictor_nips06pdf.pdf

    ועוד הערה קטנטנה, מצד אחד אתה טוען להשפעה אבולוציונית שגורמת להעדפת תכונות של ציידים (אתלטיות וגובה) שהן כבר לא רלוונטיות היום ומצד שני אתה טוען שאידאל היופי אימץ את הרזון תוף עשרות שנים ספורות.
    אשמח אם תסביר את מה שנראה (לפחות לי) כסתירה בדרך ההסבר שלך.

    • יונתן  On 18/05/2011 at 3:22 pm

      האם אפשר להוריד את התוכנה הזו?

  • גיל  On 10/05/2011 at 9:08 am

    מהגג, זו לא סתירה מכיוון שמשקל ספציפי לא היה מעולם מרכיב אבולוציוני בשיקלול היופי. המשקל האטרקטיבי השתנה בגלל שהוא אינדיקטור עקיף לבריאות.

    • מהגג  On 11/05/2011 at 4:24 am

      זו לא סתירה אמיתי אבל הייתי שמח אם תסביר בבקשה קצת יותר את ההשפעה של המנגנון האבולוציוני. כמובן, רק אם מתאים לך.

      כי מצד אחד הוא איטי מאוד בלהסתגל לשינויים כמו הפסקת הציד ואי הרלוונטיות של האתלטיות ומצד שני הוא הצליח תוך עשרות שנים להשתנות מאידאל יופי "מלא" לאידאל יופי דקיק. למה מה שפה לוקח מאות שנים ואלפי לוקח פה עשרות שניםפ בודדות, איך זה עובד?

  • SilentMike  On 10/05/2011 at 12:08 pm

    פוסט טוב. אני חושב שחשוב להדגיש שכמו בהרבה מקרים יש אלמנטים ביולוגיים ויש אלמנטים חברתיים, שזה הגיוני כי אחד הדברים שפיתחנו באבולוציה זה מוח שמאפשר לנו גמישות ויכולת לשנות העדפות העדפות תוך כדי תנועה.

    למרות שאני לא קונה את תאוריית הקונספירציה הפטריארכלית של קליין אני גם לא לגמרי מקבל את החלופה שהצעת. זה לא רק שהרזים היום בריאים יותר. חלק מהרזות הן רזות מדי. יש בסגידה אחר האופנות בהחלט משהו פתולוגי לעיתים. אבל לא מדובר בהכרח במזימה של בעלי הכוח. לפעמים זו פשוט דינמיקה חברתית של משוב חיובי שיוצאת משליטה.

    • SilentMike  On 10/05/2011 at 12:08 pm

      אין עוד תגובה. רק נרשם לפוסט.

  • גיל  On 10/05/2011 at 12:10 pm

    ברור שיש משהו רע בכל קיצוניות. זה לא קשור לפטריארכיה אלא לזה שתחרות מניבה קיצוניות בכל כיוון. אגב, בחורות רזות על גבול האנורקסיה לא נתפסות כאטרקטיביות בכלל וזה עוד סימן לבריאות לא טובה.

  • SilentMike  On 10/05/2011 at 12:17 pm

    כן. הנקודה שלי היתה שיש העדפות שמתוכנתות לנו בגנים (כמו יחס מותניים ירכיים נמוך והעדפה לסימטריה), אבל האבולוציה גם אפשרה מרחב תמרון תלוי תרבות מסוים, ובתכונות מסוימות יותר מאחרות (ויכול להיות שמרחב התמרון הזה שונה מאדם לאדם). בתוך מרחב התמרון הזה יכולות אולי להיווצר לעיתים תופעות גרוטסקיות.

  • גיל  On 10/05/2011 at 12:48 pm

    ברור והתייחסתי לזה במאמר אם כי בקצרה כי לא היה הרבה מקום. בכל מקרה לחצים חזקים יכולים לשנות את הבחירות וההעדפות אבל כשהם עובדים כנגד ההעדפות האבולוציוניות זה יותר קשה.

  • SilentMike  On 10/05/2011 at 12:54 pm

    "…אבל כשהם עובדים כנגד ההעדפות האבולוציוניות זה יותר קשה."

    בזה יש ביננו הסכמה כמובן.

  • מעין  On 11/05/2011 at 4:19 am

    נהניתי לקרוא, תודה 🙂
    האם תוכל להרחיב לגבי "משקל הגוף כשלעצמו חסר חשיבות אבולוציונית"?
    הרי משקל הגוף יכול להיות גורם חיוני ביכולת לשרוד בתקופות של חסר מתמשך במזון, האם לא נוצר גם כאן לחץ אבולוציוני ליצירת ממוצע גבוה יותר? זה הרי מה שידחוף לכיוון של השמנה בעידן כמו שלנו שבו המזון זול ומצוי בשפע.

  • אלי אבידר  On 11/05/2011 at 5:34 am

    אני מסכים לגבי התפתחות העדפות היופי והעדפות בני זוג לפיו. מה שמעניין אותי הוא משיכה לאסתטיקה ויופי [מגורים פרחים,בעלי חיים ,נוף]בכלל לא רק בבני זוג. זו תכונה שמאפיינת את האדם משחר התפתחותו.נראה שישנה משיכה לנופים מסויימים [כחול המים, שפת הים, שדות ירוקים, יערות עד-כנראה הדהוד לטבע הבראשיתי-אבולוציוני] אבל ישנה משיכה גם לאומנות -לאו דווקא כחלק מדת ריטואלים ומיסטיקה- היא עתיקה מאד. בקיצור האם יש השערה למשיכה האוניברסלית הקמאית ליופי בכלל.אלי אבידר

  • גיל  On 11/05/2011 at 8:17 am

    מהגג, השפעות תרבותיות באופן כללי מתרחשות מהר יותר מהשפעות אבולוציוניות וזה נראה לי די ברור. הטכנולוגיה האנושית משנה את החיים שלנו מקצה לקצה תוך שנים בודדות אבל אבולוציה פועלת הרבה יותר לאט. ההקבלה שאתה עורך בין משקל מלא לאתלטיות לא מדויקת. אתלטיות אכן מהווה גורם משיכה על בסיס אבולוציוני אבל משקל מלא לא. לכן הרבה יותר קל להניע את המטוטלת של המשקל מצד לצד.

    מעין, אני אסייג ואומר שמשקל הוא לא לגמרי מיותר בהערכת בני זוג, אבל כמו שכתבתי יש גמישות רבה. המנגנון של הסתכלות על משקל של אחרים "מתלבש" על מנגנון חזק יותר של בריאות. משקל זה משהו גמיש שקל להתאימו לסביבה. בסביבות מסוימות משקל רב היה סממן של בריאות ובתקופות אחרות כמו היום רזון. המשקל כשלעצמו הוא גורם קצת מטעה כי אדם יכול לאכול הרבה ועדיין להשאר רזה אם הוא עוסק בפעילות גופנית אז בתור סימן אבסולוטי הוא לא מדד כל כך טוב.

    אלי, כתבתי שני פוסטים על אסתטיקה אבולוציונית שעוסקים במה שאתה מזכיר. אם תערוך חיפוש למעלה תמצא אותם.

  • מהגג  On 11/05/2011 at 9:11 am

    היי גיל, תודה על תשובתך!

    אם הבנתי נכון, אתה טוען שמשקל הוא גורם משיכה תרבותי ואילו משיכה לאתלטיות היא אבולוציונית. האם יש נימוק/הוכחה כלשהו לקביעה הזאת?

  • גיל  On 11/05/2011 at 9:18 am

    נכון, בדיוק. אתה יכול לראות את זה בכך שמשיכה לאתלטיות היא אוניברסלית בעוד בתרבויות שונות משקלי גוף שונים נחשבים להכי אטרקטיביים. מעבר לזה, אתלטיות קשורה לבריאות ואפילו לפוריות בעוד משקל גוף לא ממש (אלא אם כן הוא קיצוני לכל צד). מה שחשוב בהקשר של המשקל זה היחס בין מתניים לירכיים שהזכרתי.

  • מהגג  On 11/05/2011 at 10:19 am

    שוב תודה גיל.

    תוכל בבקשה להפנות אותי למאמר בנושא, אם אפשר אחד קריא ופשוט להדיוט כמוני?
    הנושא מעניין אותי אבל אני רוצה להבין קצת יותר

    תודה

  • גיל  On 11/05/2011 at 10:55 am

    מאמרים יהיו קצת טכניים מדי. אני ממליץ לך לקרוא ספר. יש ספרים כלליים כמו כיצד פועל המוח? של סטיבן פינקר שעוסקים בנושא אבל גם בנושאים נוספים. יש ספרים ספציפיים שעוסקים ביופי. תכנס לפוסט של רשימת קריאה (אתה יכול למצוא אותו מימין) יש שם המלצות ותאור של הספרים. ספרים של הלן פישר וננסי אטקוף הכי מומלצים לכל הנושא של היופי.

  • מהגג  On 11/05/2011 at 11:50 am

    תודה רבה רבה
    אני אקרא.

    אני חייב להגיד שמזמן לא פגשתי בלוגר כל כך מסור.
    שוב תודה

  • גיל  On 11/05/2011 at 1:43 pm

    מהגג, תודה. אם יש לך שאלות ספציפיות על הספרים אתה מוזמן לשאול. את רוב אלו שבעברית יש לי.

  • ענבל  On 13/05/2011 at 11:33 am

    1) אם אנשים מעדיפים יופי ממוצע, למה אם תשים תמונה של אישה ממוצעת אישה יפה במיוחד- האישה היפה תהיה יותר אטרקטיבית וכנ"ל לגבי גברים? למה במצעדי האנשים הכי סקסיים/יפים בוחרים בעקביות דוגמנים ואנשים יפים במיוחד?

    2)אם היופי הגברי לא חשוב כל כך, לפי הפוסט, למה עדיין אישה ממוצעת (שלא לדבר על אישה יפה) עדיין יעדיפו (לדעתי) גבר בגובה ממוצע או מעט מתחת לממוצע ויפה, מאשר גבר גבוה ולא יפה?

    3)מה קורה במדינות (בעיקר ארה"ב) ששם יש לנשים מבנה גוף של מתאבקת או שחקן פוטבול, כלומר רגליים ארוכות ורזות וגב רחב, ישרות ללא ירכיים או מותניים ושונות מאוד מאגן הים התיכון שלנו?

    4)מה קורה בשבטים נידחים ששם נשים הולכות ללא חזייה ודווקא חזה גדול ונפול מעיד על הנקה ולכן על פוריות, בעוד חזה נערי לא יכול להעיד על טיבו? כנ"ל לגבי אגן רחב שאמור להעיד על כך שהאישה תוכל לשרוד את הלידה טוב יותר בהשוואה לאגן צר?

  • גיל  On 13/05/2011 at 11:46 am

    ענבל, תבדילי בין יופי ממוצע לתווי פנים ממוצעות. אנשים לא מעדיפים יופי ממוצע אלא תווים ממוצעות. זוהי למעשה נקודת הפתיחה. תחשבי על אדם שאין לו אוזניים. הוא עדיין יהיה סימטרי אבל יחשב ללא אטרקטיבי בגלל שהוא חורג מאוד ממה שמקובל לראות בפנים ממוצעות.

    ענבל, אני לא בטוח שאת צודקת לגבי הגובה והיופי. אני מניח שיש שיקלול מסוים של שני הנתונים הללו, אבל בעיקרון, זה לא שגברים נמוכים לא יחשבו אטרקטיביים אלא נשים בכלל לא מסתכלות לכיוון שלהם. את צודקת שגבר לא יפה לא חשוב מה גובהו לא יחשב אטרקטיבי אבל אני לא יודע אם תשימי את שתי ההעדפות אחת מול השנייה מה יהיה עדיף (לא מכיר מחקר שבדק את זה).

    נשים מלאות בעלות מבנה גוף כמו שציינת יחשבו ללא אטרקטיביות בעולם המערבי.

    לגבי החזה הנפול בגלל הנקה, זה גורם לא מושך בעליל. הרי אותה אישה מניקה או הניקה לא מזמן, שזה אומר שכבר יש לה ילדים ממישהו אחר. באופן ממוצע, חזה נערי שעבר את גיל הבשלות המינית יהיה מאוד אטרקטיבי. כמו שציינתי, המדד החשוב הוא יחס מותניים ירכיים ולא רוחב האגן כשלעצמו.

    • ד  On 03/07/2015 at 4:42 pm

      "אבל בעיקרון, זה לא שגברים נמוכים לא יחשבו אטרקטיביים אלא נשים בכלל לא מסתכלות לכיוון שלהם." זו לא הערה מוגזמת? זה בהחלט לא מתיישב עם הניסיון שלי… לפחות לא בקיצוניות כזאת. (או שלא הבנתי נכון למה התכוונת)

      • גיל  On 03/07/2015 at 4:53 pm

        ברור, אני מדבר בהכללה סטטיסטית וזה יוצר לפעמים הגזמות כאלו. הנקודה היא שכאשר כל שאר הדברים שווים אז נשים יעדיפו גברים גבוהים יותר.

  • אריאל גרייזס  On 13/05/2011 at 3:39 pm

    פוסט טוב מאוד. כמה הערות:
    – אהבתי את הקביעה לגבי פנים ממוצעות שהן יפות. זה מאשש את הביטוי "היא מיוחדת" כשמדברים על מישהי לא יפה במיוחד..
    – אני חושב שזה common knowledge (לפחות בקרב גברים) שנשים לא מתיפיפות בשביל גברים אלא בשביל נשים אחרים, שזה מה שבעצם אתה אומר פה. הרי מעטים הגברים שיבחינו, למשל, במשקפיים חדשים או בתסרוקת חדשה של אשה ומעטים עוד יותר יחשבו שזה הופך אותה ליותר או פחות מושכת. נשים, לעומת זאת, מבחינות תמיד. זה יפה לראות איך זה מתאים למה שאתה אומר, שנשים מנסות להיראות יותר טוב כדי להשיג נשים אחרות. נכון שבעקיפין זה כדי להשיג גברים אבל בשורה התחתונה זה כי מדובר בתחרות בנשים אחרות.
    – שאלה: בכל הטבע כמעט, הבן זוג המתיפיף הוא הזכר. הטווס הזכר הוא זה עם הזנב הגדול ולא הטווסה, למשל, וזה נכון לגבי כמעט כל בעל חיים שאני מכיר. רק אצל בני אדם, היופי הרבה יותר חשוב אצל הנשים מאשר אצל הגברים. אי אפשר להסביר את זה רק בהשקעה של האשה בילד, כי גם בבעלי חיים יש השקעה רבה יותר של האשה מאשר של הגבר (אולי לא כמו בני אדם, אבל עדיין יותר) ולכן הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שאצל בעלי חיים הקריטריון היחיד להצלחה של רביה היא החוזק של הגבר (שנגזר כביכול מהיכולות הפיזיות/יופי שלו) בעוד אצל בני אדם למעמד כלכלי, למשל, יש השפעה יותר גדולה. מצד שני, בקרב ציידים-לקטים אני מניח שהקריטריון הזה לא קיים ולכן ההשפעה של אלמנט היופי של הגברים אמורה להיות חזקה יותר, הלא כן? אני אשמח לשמוע את הרעיונות שלך בנושא.

    • נ  On 14/07/2012 at 8:21 pm

      תמיד מזכירים את הטווס. ככל הידוע לי – אצל חרקים – הזכרים לא יפים יותר. אצל יונקים – מה שחשוב לעניינינו – הנקבות חמודות או יפות יותר (אפילו אצל כלבים או חתולים – יש משהו אצילי וחמוד יותר אצל הנקבות).
      ואצל דגים מסויימים – הזכרים בעלי צבעים רבים יותר, אבל מי אמר שלהיות דג בצבע מרהיב אחיד פחות יפה מדג בכמה צבעים מרהיבים? (אצל החתולה למשל – רק הנקבה יכולה להיות בת 3 צבעים ולא הזכר).

      ומי אמר ששעיר יותר או גדול יותר זה יפה יותר? (יש חיות שאצלן הנקבה גדולה יותר.). האם לדעתך הלביאה פחות יפה מהאריה? ( כי לי היא נראת יפה יותר והוא מרתיע יור) זה נראה לי כמו תפיסה המושפעת מטעם של גברים. אני לא בטוחה שהחיות עצמן תופסות זאת כיפה יותר.

  • גיל  On 13/05/2011 at 5:11 pm

    אריאל זה נכון, וזה דבר שלפמיניסטיות מסוימות קשה לבלוע. התחרות התוך מינית היא חזקה ביותר (נכון גם לגבי הגברים). אנשים מעוניינים ליצור היררכייה בקרב קבוצת ההתייחסות הרלוונטית אבל כנראה שקל יותר להאשים את הפטריארכיה בכל דבר. אגב, זה בכלל גם לא דבר שלילי כמו שמנסים להציג אותו אם כי כשזה הולך לקיצוניות זה שלילי מאוד כמובן.

    מה שאתה אומר בסוף נכון. בני אדם מאוד ייחודיים פה והסיבה המרכזית היא שיופי נשי קשור לפוריות בצורה חזקה שלא קיימת אצל חיות אחרות. בקרב כל החיות שמתרבות בצורה זוויגית נקבות הופכות לפוריות זמן קצר יחסית אחרי הלידה והן יכולות להתרבות כל החיים כמעט ורק אצלנו לוקח לנשים הרבה מאוד שנים עד שהן פוריות והן חיות הרבה מעבר לגיל הבלות כך שלדעת מתי אישה פורייה הופך למאוד קריטי.

    בנוסף, לזכרים אצל חיות אחרות אין אפשרויות רבות מלבד יופי לסמן את כוחם. זה קשור במידה רבה לעיקרון ההכבדה כי קישוטים הופכים אותך לפגיע יותר על ידי טורפים. אצלנו זה שונה (אם כי עיקרון ההכבדה קיים בצורות אחרות) וסטטוס נמדד על ידי משאבים וכסף (אצל פרימאטים אחרים זה בעיקר כוח).

  • misha30792  On 15/05/2011 at 4:16 pm

    אחלה פוסט!

  • פנינה כץ  On 17/05/2011 at 2:28 am

    הגיוני מאוד ומשכנע. מה שמעניין אנחנו בעיתון עשינו פעם סקר
    לאנשים הידועים כמרוויחי כסף אגדתיים, כריזמטיים והרשימה התמקדה בעיקר בגברים קטני קומה:נפוליאון ולא זכור לי כרגע, אך רשימה נכבדת בהיסטוריה של גברים קטני קומה.מעולם הקולנוע, תום קרוז, ג'וני דפ, ניקולסון, אל פאצ'ינו, וודי אלן,שון פן, מייק ג'אגר ועוד רבים. אך גם בישראל לקטני הקומה יש הצלחה
    בלתי רגילה- שלמה ארצי, אביב גפן, יהונתן גפן, עברי לידר, אלפי גורי,עופר שכטר, ציון ברוך אלירז שדה, יאיר לפיד. אני חושבת שאת כל אלה מאפיינת כריזמה ענקית המפצה על היעדר גובה. או שהטבע "מארגן קומפנסציות".
    וזה מחקר הולנדי שמצאתי בנושא:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3518900,00.html

  • פנינה כץ  On 17/05/2011 at 2:31 am

    אגב גם בתחום הפוליטיקה- רוב ראשי הממשלות בן גוריון, גולדה, דיין, שמיר, בגין, [גם ביבי לא גבוה במיוחד] היו נמוכים.

  • גיל  On 17/05/2011 at 9:40 am

    פנינה, בארה"ב עשו מחקר פעם וגילו שרוב הנשיאים שנבחרו היו גבוהים יותר מאלו שהפסידו להם.

  • סתם תגובה  On 07/08/2011 at 7:51 pm

    לדעתי פשוט עוד לא עשו מספיק מחקרים, או לא את המחקרים הנכונים בנוגע למשיכה של נשים לצעירים/מבוגרים. ידוע לי שגברים זקנים מאוד מרתיעים נשים ושהן חוות את המגע שלהם כמרתיע בהרבה ממגע של צעירים, וחוות את הריח שלהם כמרתיע בהרבה משל צעירים ובכלל את החיים לצידם כסבל הרבה יותר גדול מאשר חיים עם צעירים. פשוט עוד לא מספיק חקרו את התחום. צריך להצמיד אלקטרודות או משהו לנשים שחיות עם זקנים…אני מקווה שעוד נשמע על כך בעתיד והאמת תצא לאור. הם יכולים אולי להכניס להריון ("טעות" אבולוציונית), אבל זה לא גורם להם להיות אטרקטיבים וגם מעלה את הסיכון (אבולוציונית) שהצאצאים יגדלו ללא אבא, ואת כמות המומים.
    גם רואים שנשים עשירות בוחרות בגברים צעירים יותר ואילו עניות "בוחרות" בזקנים.

    לגבי זה שנשים משקיעות יותר במראה – זה אולי נכון, אבל בהרבה מכונים קוסמטיים (למשל הסרת שיער וניתוחים פלסטיים) יש למעלה מ50% גברים…לפעמים 60%. וגם הפער בין המראה הטבעי של הגבר לבין המראה שלו בעולם המודרני יותר גבוה מהמראה הטבעי של האישה ביחס למראה שלה בעולם המודרני – רק מעצם זה שגבר מתגלח ומסתפר קצר..בעוד לאישה באופן טבעי אין זקן והיא לא מסתפרת קצר לרוב. סתם נקודה.

    הסיבה העיקרית שנשים משקיעות במראה היא עידוד עצמי ולא "כדי למצוא בן זוג". אם היא תראה במיטבה זה לא יעזור לה יותר בלהשיג את בני הזוג האידיאלים. זה פשוט יגרום לכאורה ליותר גברים להתבונן עליה כאישה יפה וישפר לה קצת את מצב הרוח, אבל זה בעצם בא על חשבון תחומים אחרים שבאמת מעניינים אותה והיא לא יכולה להתעודד מהם. זה מגיע כפיצוי בחברה פטריארכלית (למרות שאתם לא אוהבים את המילה). בחברה פחות פטריארכלית היא גם ככה היתה יכולה להיות הרבה יותר יפה, כי אז היו לה פחות הפרעות אכילה, פחות הרס עצמצמי, ואז היתה נראת הרבה יותר טוב לעומת אישה בחברה פטריארכלית שקונה איפור יקר כדי להסתיר דכאונות או מכות.

  • גיל  On 07/08/2011 at 8:33 pm

    זקנים בהחלט מרתיעים את שני המינים אבל זו קיצוניות לצד אחד. זקנים הם לא אוכלוסייה שאישה הייתה רוצה להוליד ילדים כי הסיכוי שהם ישארו בסביבה זמן ממושך נמוך. השאלה גם למה אתה קורא זקנים, מישהו בן 60 הוא זקן?

    נכון, יש היום הרבה מאוד גברים שגם משקיעים בטיפוח אישי. ועדיין, יותר נשים עושות את זה. וגם נכון שנשים מטפחות עצמן כדי להצליח בתחרות עם נשים אחרות ולא ישירות להרשים גברים. זה חלק מהתחרות התוך מינית שבסופו של דבר מתרגמת גם לתחרות בין מינית.

  • דני  On 22/08/2011 at 1:28 am

    מאמר מעניין מאוד !!

    יישר כוח

  • דני מר"ג  On 03/11/2011 at 2:24 am

    נקודה שלא ברורה לי :
    נניח שמיסתכלים על המ"מ X שמייצג גובה .
    למה להיסתכל דווקא על הממוצע של X ולא למשל על ה X עבורו X^2 למשל זהה למומצע של ריבועי התוצאות ? ( או פונקציה אחרת כלשהי שבא היופי המקסימלי יקבע כזהה לממוצע , ולא מעל לממוצע ) .

    וההערה נוספת : גם אם גבר בן 60 עדיין פורה , הסיכוי שיוולדו לו ילדים בריאים , פיזית ופסיכולוגית , נמוכה יותר מאשר גבר בגיל 25 , וזה סיבה נוספת מדוע גבר זקן אמור להיות לא אטרקטיבי .

  • גיל  On 03/11/2011 at 8:57 am

    לא הבנתי את החלק הראשון של השאלה שלך.

    לגבי החלק השני, גברים בני 65 עדיין פוריים מאוד. נכון שיש ירידה בפוריות ועלייה בבעיות אבל זה מרחק אור מחוסר פוריות מוחלט של נשים. הרבה מאוד גברים מולידים ילדים בגיל הזה וגם מאוחר יותר ורבים אחרים מסוגלים ולא עושים את זה.

    • נ  On 14/07/2012 at 8:35 pm

      הפוריות שלהם מתפרשת כמשהו מנוון ע"י בני המין השני וזה נתפס כהרבה יותר גרוע מאשר נשים או גברים שלא פוריים כלל. חוויות עם נשים לא פוריות, לפחות לא מובילות לילד.

      העובדה שגבר בן 60 איכשהו מצליח להביא ילד נורמלי, זה רק בגלל גיל האישה המאוד צעיר שאיכשהו ,"מאזן" את זה.

      עובדה שגברים יכולים לתרום זרע עד גיל 25-35 ולא מעבר. זרע של גבר מבוגר הוא זרע לקוי בהרבה ומלא בהרבה יותר דפקטים+אחוז גבוה מאוד של אוטיזם. מי צריכה את זה? הרי גם ככה האישה נרתעת מאוד מבני 60. וכן, 60 זה מאוד מאוז זקן גם במושגים של בנות 45-50.

      • גיל  On 14/07/2012 at 8:44 pm

        נ, תורמי זרע הם צעירים בגלל שאיכות הזרע שלהם בשיאה וזה קריטריון שרירותי למדי. עקרונית גם גבר מבוגר יכול לתרום זרע רק שיעלה יותר לנקות אותו ולמצוא את הזרעונים הטובים. ואגב, נשים רבות אפילו צעירות מאוד לא נרתעות ממישהו בן 60.

      • נ  On 14/07/2012 at 9:02 pm

        אמא שלי בת 60, נרתעת מבני 60 ויוצאת עם בן 30, כשהיא נראת הצעירה מבין השניים. 🙂

      • גיל  On 14/07/2012 at 11:00 pm

        זה לא משנה, אנחנו מדברים על נטיות וממוצעים, ברור שתמיד יש הבדלים בין אנשים.

  • דני מר"ג  On 03/11/2011 at 12:13 pm

    נניח למשל שדגמנו את X וקיבלנו את שלושת התוצאות הבאות :
    1,2,3, כלומר – הממוצע שלהן הוא 2.
    נסתכל למשל על הריבועים שלהם :
    1,4,9, והממוצע שלהם הוא : 14/3 . שזה 4.67 . אם X^2=4.67 אזי X קצת גדול מ 2 .

    נניח למשל ש X מייצג גובה ( אומנם 1,2,3 אינם ערכים של גובה , אבל זאת סתם דוגמא להבהרת הרעיון ) .
    ואז במקום להגיד שיפה (ביחס לגובה ) זה מישהו שהוא קצת גבוה מהממוצע , אני משער שיש פונקציה (X^2 או פונקציה אחרת) שכאשר אנחנו ממצעים אזי מקבלים יופי אידאלי , ואז עולה השאלה למה אתה רוצה למצע דוקא דרך f(X)=X , ולא דרך f(X)=X^2 או פונקציה אחרת כלשהי .

  • גיל  On 03/11/2011 at 12:46 pm

    כי לכל סטייה מהממוצע יש מחיר. הממוצע נקבע כמשהו די אופטימלי בתהליך האבולוציוני. סטיות קטנות יכולות להיות מועילות אבל סטיות גדולות מדי לרוב לא. עקרונית אין בעייה למצוא פונקציות שונות אופטימליות וזה באמת תלוי במה מודדים ואיך. הבעייה היא שלא פשוט למדל את התכונות הללו מבחינה מתמטית למרות שיש ביולוגים מתמטיים שעושים בדיוק את זה.

  • דני מר"ג  On 03/11/2011 at 1:12 pm

    ok.
    שאלה לגבי יופי ( שלא קשורה דוקא לרעיונות במאמר כאן ) .
    אנשים נימשכים לאנשים שניראים טוב , ולבושים טוב .
    ועלתה לי השערה , שאולי במובן מסוים אנשים לא מבדילים בין יופי שמקורו טבעי , לבין יופי שמקורו תוספות חיצוניות ( =לבוש ) .
    הרי כמה זמן קיים לבוש ? 30,000 שנה ? זה בטח כלום במונחים אבוליציוניים.

    דעתך ?

    • נ  On 14/07/2012 at 8:45 pm

      זה בהחלט נראה לי נכון לגבי אנשים רבים (יש גם חדי אבחנה והבחנה).

      הרי מספיק שאישה (ממוצעת או פחות ממוצעת) שמה פיאה בלונדינית, מיני, עקבים וכו' כדי להראות להרבה גברים כיפה. אולי המוח שלהם רגיש לסממנים מאוד מובהקים של מה שנתפס כמין השני ולא לפרטים הקטנים.
      ואפילו גבר עם פיאה בלונדינית יכול להראות טוב לסטרייטים (במיוחד לפני המודעות לטראנסג'נדרים ודראגקווין או קרוס-דרסר)..

      נראה לי שאם ישימו תמונות של גברים המחופשים לנשים יפות ולצידם נשים יפות, וישאלו נשים וגברים מי האישה ומי הגבר, הנשים יצליחו לאתר טוב יותר את הנשים/גברים.

      • גיל  On 14/07/2012 at 8:55 pm

        נ, שימי לב שאין סיכוי גדול שמישהו מלבדי קורא את התגובות שלך כאן לפוסטים הישנים. כשאת מגיבה למישהו ספציפי לא סביר שהוא קורא את התגובה אליו.

  • גיל  On 03/11/2011 at 1:56 pm

    עניין הלבוש משתנה מתרבות לתרבות אבל אין ספק שיש תפיסה של האדם כמכלול. עם זאת, אנשים מתלבשים או עושים דברים אחרים שגורמים להם להראות טוב. כמו שציינתי בפוסט, כל תעשיית הקוסמטיקה בנויה על זה וחלק גדול ממנה מכוון להעדפות שעוצבו אבולוציוניות.

  • דני מר"ג  On 04/11/2011 at 5:01 am

    יש לך מושג כמה זמן קיים לבוש ?

  • גיל  On 04/11/2011 at 8:52 am

    תלוי איך אתה מגדיר לבוש. בעיקרון, להשתמש בעלים לכיסוי חלקים שונים של הגוף קיים כל ההיסטוריה האבולוציונית של ההומו סאפיינס כנראה.

  • נ  On 14/07/2012 at 8:49 pm

    אגב, אני חייבת לציין שחזה עומד ומפוסל, הרבה פעמים לא קשור לגיל. ומי שיש לה חזה נפול, זהו המבנה שלה כבר בגיל 17 לרוב.

  • dov  On 29/12/2012 at 3:44 pm

    אפשר קישור למחקר שבו נשאלו אנשים משבטים נידחים לגבי דירוג יופי של מערביים?

  • תמר  On 07/07/2013 at 11:02 pm

    אני מתנגדת לפוסט הזה, לא צריך לחזור יותר מידי שנים אחורה, אז אישה מלאה ואפילו ״שמנה״ במונחים של ימינו, הייתה נחשבת לאטרקטיבית הרבה יותר. הכפרים ״הנידחים״ של ימנו, הם כבר לא כל כך נידחים, מחקרים מראים שאפילו הם מושפעים מהתרבות המערבית. אני ממש לא מאמינה שבשבט ציידים לקטים האישה הרזה ביותר הייתה גם נחשבת האטרקטיבית ביותר! תקראו לי פמיניסטית אבל זה בעיניי שטויות. זאת התרבות שלנו שמעוורת אותנו פעם אחר פעם.

    • גיל  On 07/07/2013 at 11:05 pm

      תמר, רצוי להגיב לדברים שנכתבים בפוסט ולא מה שנדמה לך שנכתב. אם תקראי בעיון את הפוסט תראי שאין שום טענה שבשבטים נידחים יעדיפו דווקא רזות אלא בדיוק הושמעה טענה הפוכה! כתבתי בפרוש שאין שום אדפטציה כללית לרזון וזה עניין מערבי מודרני.

  • תמר  On 07/07/2013 at 11:08 pm

    ועוד דבר שאני סקרנית לגביו:
    ״הממוצע משקף פתרון אופטימלי, שכל חריגה ממנו מגבירה את הסיכוי להכחדה.״
    מי אמר שמטרתה של האבולוציה היא ההמשך של מין מסוים? מינים נכחדים כל הזמן – האם זה אומר שהאבלוציה נכשלה? במבט נרחב היו והלכו המון מינים שונים ומגוונים – מה זה אומר?

    • גיל  On 07/07/2013 at 11:24 pm

      לא מדובר במין אלא בפרטים. פרט שמחזיק בתכונה קיצונית מגדיל את הסיכוי להכחד. אף אחד לא טען שמטרת האבולוציה היא המשך מין מסוים, אני לא יודע מאיפה הבאת את זה. לאבולוציה אין שום מטרה ורוב מוחלט של המינים שאי פעם חיו על פני כדור הארץ נכחדו.

  • דן  On 06/03/2016 at 2:48 am

    בסה"כ כל מה שרשום במאמר כן מסתדר לי מבחינה אינטואטיבית, אבל הייתי רוצה בכל זאת להתעכב על נקודה מסויימת שנראה לי שדורשת איזשהו הסבר (למרות שמבחינה אינטואטיבית גרידא זה כן מסתדר ואין שום צורך בהסבר). הנושא של תווי פנים ממוצעים שהם הכי מושכים – אם נתמקד לצורך הדוגמא בגברים, אז האם עקרון הממוצע תקף גם למידת הגבריות של הפנים?
    האם פנים ממוצעות של גבר שהם קומפוזיט דיגיטלי של כלל האוכלוסיה (בגילאים צעירים לצורך העניין), ולכן גם מידת הגבריות שלהם היא ממוצעת לאוכלוסיה, הן האטרקטיביות ביותר?
    אם ניקח את הפלט הממוצע שיצר המחשב ונהפוך אותו ליותר גברי באמצעיים דיגיטליים, האם הוא לא יתעלה באטרקטיביות שלו על הפלט המקורי? (כמובן שקיים ענין של טעם ולא כל הנשים יעדיפו גברים אולטרא-גבריים אבל נראה לי שבממוצע כן תהיה העדפה לכיוון הזה). ואותו דבר כמובן תהיה העדפה של גברים לנשים עם תווים יותר נשיים מהממוצע.
    הסבר אפשרי יכול להיות שרמת הממוצעות של תווי הפנים חשובה, אבל פחות חשובה מרמת המובהקות המינית (גבריות/נשיות) של הפנים. או שקיימים הסברים אחרים?

    • גיל  On 06/03/2016 at 8:23 am

      דן, הממוצע זה הבסיס ליופי במובן הכי בסיסי. אם יש לך פנים שחסרות לה אוזן או עין אז הן חורגות מהממוצע ומעידות על בעייה ולכן הרבה פחות אטרקטיביות. לגבי גבריות בעיקרון הפנים הממוצעות יהיו אטרקטיביות אבל יש נטייה, כמו בהרבה תכונות אחרות, לרצות מישהו שחורג קצת מהממוצע. במקרה הזה עודף טסטוסטרון מעיד על דומיננטיות גדולה יותר והן יחשבו ליותר אטרקטיביות. באותה מידה, עודף אסטרוגן (או למעשה יחס גבוה של אסטרוגן לטסטוסטרון) יהיה אטרקטיבי יותר לגברים.

      • דן  On 06/03/2016 at 10:25 am

        טוב, לגבי רמות גבוהות של טסטוסטרון אצל גברים ואסטרוגן אצל נשים, זה בהחלט מה שהתכוונתי. עדיין, לגבי החשיבות שיש לממוצעות של פנים, מרגיש לי שזה לא מוסבר באופן מלא. חסרון של אוזן או עין שנתת כדוגמא נראה לי קצת קיצוני וקצת מעבר למשהו שהוא סתם לא ממוצע. קיים טווח גדול של תווי פנים שונים מהממוצע שלא בהכרח כוללים חסרון של איבר או חוסר סימטריה (לדוגמא אף גדול, מצח קטן, גבות עבות וכן הלאה).
        וגם הטענה "יש נטייה, כמו בהרבה תכונות אחרות, לרצות מישהו שחורג קצת מהממוצע".
        יכול להיות שזה נכון, אבל כמה בדיוק זה קצת? באיזו נקודה על הסקאלה משהו שחורג קצת מהממוצע הופך ליותר מדי, ולכן לפחות אטרקטיבי?
        ההשערה שלי היא שהמשקל של הממוצעות הוא קצת פחות ממה שמייחסים לה, ושזה נובע מכך שהקומפוזיט הדיגטלי הוא מעט מטעה בכך שהוא משמש קצת כמו איפור, שמטשטש פגמים כאלו ואחרים וחוסר סימטריה שקיימת בפנים של אדם יחיד. הוא מייצר תוצאה נטולת פגמים בולטים, ולכן אנשים נוטים לשפוט אותו כאטרקטיבי. מעניין יהיה לבדוק איך אנשים שופטים אותו בהשוואה לפנים של דוגמנים וכוכבי קולנוע שנחשבים למאד אטרקטיבים. יכול להיות שבהשוואה אליהם הקומפוזיט הממוצע יראה רק בסדר ולא מעבר.
        הסבר נוסף יכול להיות שתווי פנים ממוצעים יהיו מקובלים על רוב האנשים, ואילו תווי פנים שחורגים מהממוצע (לדוגמא מרחק גדול בין העיניים) יכולים בהחלט להיות מאד אטרקטיביים לאחוז קטן של אנשים, אבל לעורר סלידה מסויימת בקרב כל השאר. מהבחינה הזו תווי פנים ממוצעים הם הכי "ללכת על בטוח" והכי לקלוע לטעם של רוב האנשים, או לכל הפחות לא לעורר שום סלידה ולו קלה.

      • גיל  On 06/03/2016 at 11:38 am

        תראה, ההשוואה לפנים ממוצעות יכולה לקחת אותנו רק עד גבול מסוים. בסופו של דבר פנים כאלו לא מייצגים פנים אמיתיות שפוגשים ביום יום ואני מסכים איתך שיש בזה משהו מלאכותי. פנים ממוצעות מבטלות כל מיני עיוותים ויחשבו ליפות אבל לא בהכרח להכי יפות האפשריות והן יפלו בהשוואה לדוגמנים וכוכבי קולנוע. הם מחזיקים בתכונות יותר קיצוניות אבל לא יותר מדי כי אז זה יראה מוזר מדי. כמה קצת חריגה זה תלוי בתכונה וקשור קשר הדוק למה שהיא מסמנת. יחס גבוה מדי של אסטרוגן לטסטוסטרון הוא כבר לא בריא ולכן לא מפתיע שהוא פחות אטרקטיבי כי בסופו של דבר מה שיפה קשור למה שבריא או פורה.

      • דן  On 07/03/2016 at 1:17 am

        אוקיי נראה לי שהנקודה חודדה, ובסה"כ אנחנו די מסכימים.
        דבר נוסף שמעניין אותי (יכול להיות שאני קצת חורג מהנושא המקורי של הפוסט) הוא באיזה אופן ההעדפה לגברים עם יותר טסטוסטרון ונשים עם יותר אסטרוגן באים לידי ביטוי על ציר הזמן של האבולוציה האנושית? האם גברים היום יותר גבריים מגברים שחיו לפני אלפי או עשרות אלפי שנים (בשל הברירה הטבעית)? ומה לגבי נשים, האם הן הולכות ונעשות יותר נשיות במרוצת הדורות, או שבמקביל הן גם יורשות גנים מרובי טסטוסטרון מהאבות שלהן, ולכן עשויות להיהפך למעט יותר גבריות? (זה מבלי להיכנס להשפעות אפשריות של מזון מהונדס גנטית ושימוש בהורמונים בגידול של בקר ועופות בעשורים האחרונים). אני לא בטוח אם התורשה בין אבות לבנות עובדת בצורה הזו, אבל אם כן אז זו יכולה להיות השפעה משמעותית, מכיוון שהשונות הרבייתית בין גברים גדולה יותר מזו של נשים, שנוטות להעמיד מספר צאצאים דומה יחסית.
        ואם אכן קיימות מגמות כאלו או אחרות, האם יש איזשהי נקודת אופטימום בה הן יעצרו, או שהן צפויות להימשך עד אין קץ? לא יודע אם יש מחקרים שעונים על השאלות האלה, אבל מעניין להעלות אותן לדיון.

      • גיל  On 07/03/2016 at 7:37 am

        בני אדם היום דומים בצורה זהה כמעט לחלוטין לאלו שחיו לפני 150 אלף שנה ולכן לא צפויים הבדלים מהותיים. מזון מהונדס והורמונים לא משפיעים בכלל אלא רק הנדסה גנטית של בני אדם ואנחנו עדיין לא שם. בגלל שיש גברים ונשים יש הגננים בסך הכל מתיישרים לממוצע, אלא אם כן תבוא מוטאציה חדשה יעילה יותר מה שלא סביר כרגע כי לחצי הברירה קטנים. אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד כמובן כי קשה לצפות איך הסביבה תשתנה.

  • דן  On 07/03/2016 at 9:54 am

    לגבי הגנים מתיישרים לממוצע – האם אתה מתכוון שבאותה מידה שגברים עם גנים דלי טסטוסטרון הם פחות אטרקטיבים ולכן מתרבים פחות מגברים עם גנים עתירי טסטוסטרון, גם נשים עם גנים עתירי טסטוסטרון הן פחות אטרקטיביות ולכן מתרבות פחות מנשים עם גנים דלי טסטוסטרון, ושני הדברים מקזזים אחד את השני? גם אם זה ככה, אז עדיין הייתי מצפה שהשונות הגדולה יותר בהצלחה רבייתית של גברים לעומת נשים תטה מעט את הכף, וגנים עתירי טסטוסטרון כן יהפכו לנפוצים יותר ויותר בתהליך של ברירה טבעית. מצד שני, בהחלט יכול להיות שאני מפספס אי אילו משתנים במשוואה, או שההורשה של טסטוסטרון או אסטרוגן לא עובדת באותה צורה כמו ההורשה של צבע עיניים או שיער, ולכן גם הברירה הטבעית לא עובדת עליהם באותה צורה.
    אגב, תודה על התגובות המהירות. יצא לי לקרוא לא מעט בבלוג בזמן האחרון, ומדי פעם אני נתקל בנושא שמעניין אותי להבין ברזולוציה גבוהה יותר. אני לא בהכרח מצפה שתמיד יהיו תשובות מוחלטות ומבוססות על כל דבר, אבל בכל זאת הדיון בנושאים הוא מעניין.

    • גיל  On 07/03/2016 at 10:06 am

      דן, גנים שאינם אטרקטיבים למין אחד יכולים להיות אטרקטיבים למין אחר וכך הם לא נכחדים. אם יש גן שנותן לך עודף טסטוסטרון, זה יהיה יתרון עבורך אבל חיסרון עבורך בתך. מצד שני, אם יהיה להם בן זה יהווה יתרון ולכן הוא נשמר כי בממוצע הוא מביא תועלת.

      גנים הם גם לא הסיבה היחידה לכמות הטסטוסטרון של אדם. הסביבה ברחם היא גורם אחד נוסף. למשל, בנים שיש להם אחים יהיו בעלי פחות טסטוסטרון וזה כנראה מוביל להומוסקסואליות (תקרא את הפוסטים שלי בנושא שהרחבתי על זה).

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: