גמביט המלכה: גברים מסתכנים יותר במשחק שחמט כשהם משחקים נגד יריבה מושכת

את המחקר הזה גיליתי רק לאחרונה והוא פנטסטי בעיניי. הוא מדגים בצורה טובה אלו דברים מוזרים גברים מוכנים לעשות על מנת להרשים בחורה. מחקרים מצאו בעבר שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים על לוח השחמט מנשים, וזה במיוחד נכון כשגברים משחקים נגד נשים. המחקר הזה לוקח את הנושא צעד קדימה ובודק את ההשפעות שיש ליופי של השחקנים על המשחק.

המחקר נעשה על 626 שחקני שחמט שהתחלקו פחות או יותר שווה בין גברים ונשים ושיש לגביהם מידע רב לגבי המשחקים ששיחקו. מדובר במאגר מידע שכולל יותר 100,000 משחקים שבהם ידוע מספר המהלכים בכל משחק, דירוג השחמטאי, מינו, ותוצאת המשחק. האטרקטיביות של כל שחקן הוערכה על ידי 50 אנשים שגויסו על ידי החוקרים אונליין.

כדי לבדוק את מידת הסיכון ששחקן לוקח בזמן משחק השתמשו החוקרים בשני מדדים שונים שמבוססים על סוג הפתיחה במשחק. ישנן פתיחות רבות למשחק השחמט שחלק גדול מהן ידועות ומנותחות היטב כך ששחקנים לא מקדישים כמעט מחשבה ומשחקים אותן בצורה אוטומטית. בהרבה מקרים שחקנים משחקים תוך זמן קצר 15-20 מהלכים ששייכים לאותה פתיחה ספציפית ושאותה הם זוכרים בעל פה. החוקרים סיווגו את הפתיחות לכאלו שהן שמרניות, ולכן בעלות סיכון קטן, פתיחות נייטרליות, וכאלו שהן הרפתקניות. לכל שחקן יש סט מסוים של פתיחות שהוא בקיא בהן יותר מאחרות ושבהן הוא משתמש כנגד יריבים שונים. סטייה מהרפטואר הזה מעידה על נטילת סיכון. החוקרים התייעצו עם שמונה מומחי שחמט וסיווגו 500 פתיחות ידועות כבטוחות, נייטרליות והרפתקניות.

דרך שנייה לסיווג מידת הסיכון הייתה על פי תוצאת המשחק. משחק שחמט יכול להסתיים בניצחון לאחד הצדדים או בתיקו. כששני שחקנים באותה רמה משחקים, תיקו הוא תוצאה סבירה יותר מאשר משחק שבו יש פערי רמות בין המתחרים. דרך אחת לחשב סיכון היא להסתכל על משחקים שהסתיימו בתיקו. ככל שהמשחק הסתיים מהר יותר השחקנים נטלו פחות סיכונים. משחק ארוך מעיד שהשחקן לוקח סיכון גדול יותר כי הוא נכנס לסיטואציות לא מוכרות שבהן יש לו סיכוי לנצח אבל גם לבצע טעות שתוביל להפסד. פעמים רבות שחקנים משחקים פתיחות ידועות מסכימים על תיקו מהיר. זו דוגמא לשני שחקנים נטולי סיכון. החוקרים חישבו לפיכך מדד שלוקח בחשבון את חוזק השחקנים והבדלי הרמה במשחק מסוים, ושמתאר כמה סיכון היו מוכנים לקחת במשחק שהסתיים בתיקו ושמבוסס על אורך המשחק (כותבי המאמר הם כלכלנים ולכן המודלים שלהם סבוכים במיוחד, אני מפשט קצת אבל אפשר לקרוא תאור מפורט במאמר).

תוצאות המחקר הראו שגברים באופן כללי נוטלים יותר סיכונים במשחק מנשים, אבל במיוחד עושים את זה כשהם משחקים נגד נשים ועד יותר כשהם משחקים נגד יריבה אטרקטיבית מבחינה חיצונית. התוצאות נכונות לשני סוגי המדידה של נטילת סיכונים. הסיכונים מתבטאים בעיקר במהלכים חריגים בתחילת המשחק. האם זה משתלם לגברים לקחת סיכונים? לא ממש. מספר הניצחונות נגד נשים יפות לא גדל בגלל הסיכון המוגבר. אז גם אם גברים תופסים נשים בכלל ונשים יפות בפרט כחלשות יותר על לוח השחמט ולכן הם נוטלים יותר סיכונים במשחקים איתן, או שהם מנסים להרשים אותן על ידי נטילת סיכונים גדולה, בשני המקרים האסטרטגיה הזו לא משתלמת.

נשים לעומת זאת לא משנות את סגנון המשחק שלהן כתלות בהאם מדובר ביריב או יריבה, או במידת האטרקטיביות של היריב או היריבה. ככלכלנים, המסקנה של החוקרים היא שההתנהגות של נשים הינה יותר רציונלית. כמובן שהכוונה לרציונליות שמתבטאת על לוח השחמט ולא בהכרח רציונלית אחרת. בראייה אבולוציונית ההתנהגות הזו של נטילת סיכונים הרבה פחות מפתיעה. ידוע שגברים נוטים להתנהגות ראוותנית יותר ובעלת סיכון גבוה יותר כשיש נשים בסביבה. גברים מעוניינים להרשים נשים בדברים שהיו בעלי משמעות לחיינו כציידים לקטים לאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו, כאלו שתורמים לרבייה והישרדות. חוזק פיזי, מבנה גוף אתלטי, כושר גופני וגם אינטליגנציה הם תכונות בולטות שחשובות לרבייה והשרדות ולכן גברים נוטים להציגן לראווה. נשים נוטות, לא במפתיע, להמשך לגברים שמפגינים יכולות כאלו או מחזיקים בתכונות הללו. נטילת סיכונים משתלמת בראייה כללית לגברים כי גם אם היא נכשלת, ההפסד מינימלי כי המקסימום שיקרה זה שהאישה לא תתרשם מהגבר ולא תמשך אליו מה שלרוב הוא המצב הנתון. לעומת זאת, אם הגבר יצליח להרשים אפילו אישה אחת ולא חשוב כמה כישלונות יכשל בדרך, זה רווח נקי מבחינה אבולוציונית.

יהיה מעניין לבחון את הנושא יותר לעומק על לוח השחמט ובמשחקים מעורבים אחרים. במחקר הנוכחי היה מספר קטן יחסית של משחקים בין גברים ונשים וגם הסיכון נמדד על פי מדדים כללים למדי ולא על פי מהלכים ספציפיים שאפשר עקרונית לבחון בכל משחק לגופו. מעניין אם במשחק כמו ברידג’ או טניס שבו גברים ונשים משחקים גם בצורה מעורבת יש לגברים נטייה גדולה יותר לקחת סיכונים.

נ.ב. הוספתי כפתור של תרומה לאתר בצד ימין. מאז ומעולם שמרתי על עיצוב מינימליסטי לבלוג, בלי פירסומות ובלי גרפיקות מתוכחמות שמסיחות את הדעת כי התוכן הוא העיקר ולא מה שמסביב. אם אתם נהנים מהבלוג, חושבים שהוא תורם לחשיבה מדעית, מגרה לכם את המחשבה או כל סיבה אחרת, אתם מוזמנים להביע את תודתכם בתרומה לבלוג. הבלוג בכל מקרה ימשיך להיות חופשי ונטול פירסומות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • חגי  On 14/06/2015 at 4:57 pm

    "בטבע"…. נטילת סיכון כרוכה בהשקעת אנרגיה ומאמץ וכן בסיכונים לחיים ולכן המשפט "נטילת סיכונים משתלמת בראייה כללית לגברים כי גם אם היא נכשלת, ההפסד מינימלי כי המקסימום שיקרה זה שהאישה לא תתרשם מהגבר ולא תמשך אליו מה שלרוב הוא המצב הנתון. לעומת זאת, אם הגבר יצליח להרשים אפילו אישה אחת ולא חשוב כמה כישלונות יכשל בדרך, זה רווח נקי מבחינה אבולוציונית., בעייתי…..

    • גיל  On 14/06/2015 at 5:02 pm

      למה זה בעייתי?

      • ניצן  On 16/06/2015 at 4:38 am

        אולי כי בעבר, סיכונים הובילו למוות או פציעות חמורות

      • גיל  On 16/06/2015 at 6:48 am

        השאלה היא עד כמה הסיכון הוביל לפציעות ומוות. אם יש סיכוי של 1% שתפצע או תהרג כשאתה הולך לצוד, אבל מצד שני 100% מוות אם לא תמצא אוכל, אז הסיכון לא רק שווה את זה אלא הכרחי. הכל עניין של עלות אפשרית מול תועלת אפשרית.

  • מיז  On 19/06/2015 at 8:04 pm

    מחקר מעניין.

    שאלה –

    "נטילת סיכונים משתלמת בראייה כללית לגברים כי גם אם היא נכשלת, ההפסד מינימלי כי המקסימום שיקרה זה שהאישה לא תתרשם מהגבר ולא תמשך אליו מה שלרוב הוא המצב הנתון. לעומת זאת, אם הגבר יצליח להרשים אפילו אישה אחת ולא חשוב כמה כישלונות יכשל בדרך, זה רווח נקי מבחינה אבולוציונית."

    האם באותה מידה, ניתן יהיה לכתוב זאת על תופעת האונס?
    האם למשל המשפט "נטילת סיכונים משתלמת בראייה כללית לגברים, כי גם אם האישה סובלת/מתנגדת/נפצעת/נשארת טראומתית/מנסה לפצוע את האנס, ההפסד עבור הגבר הוא מינימלי (בעיקר בתנאים בהם אין ענישה ואין פחד מסנקציות שליליות כלשהן), שכן גם אם הגבר לא הצליח להכניס חלק מהנשים שאנס להריון ואולי אף נפצע במהלך הנסיונות וההצלחות, הוא הפסיד זמן מינימלי ונהנה מהאקטים. מקסימום הנשים הללו יפחדו, יברחו ולא ירצו לראות אותו יותר, אך קיים סיכוי סביר שכמה מהן נכנסו להריון ולכן לא ממש חשוב שחלק מהמקרים לא הניבו צאצאים או גרמו לאי אילו נזקים, שכן הרווח הנקי(מבחינה אבולוציונית) קיים גם כשרק חלק קטן מהנשים נכנסות מכך להריון ומגדלות את הילדים ללא כל השקעה מצד הגבר" יהיה סביר במידה דומה למשפט הקודם?

    כמה זה יהיה מופרך ויוצא דופן לעומת משפטים אחרים מהסוג הזה, הנוגעים בתחומים שאינם טאבו?

    • גיל  On 19/06/2015 at 10:24 pm

      מיז, זה בהחלט נכון לגבי אונס. תקראי את הפוסט שלי שעוסק בבסיס האבולוציוני של האונס. כשענישה פחותה יש יותר מקרי אונס (למשל, במצב מלחמה).

  • מיז  On 20/06/2015 at 1:48 pm

    אם כך – האם אפשר באמת להתפלא ולכעוס עד כדי כך, כאשר נניח מישהו מסיק מסקנות מיזאנדריות מסויימות , לאחר קריאה של חומר רב על חקר המוח ופסיכולוגיה אבולוציונית?

    לא שהחוקרים כיוונו לשם/הסיקו זאת, אבל היושרה מחייבת להסיק מסקנות על טבע האדם…

    • גיל  On 20/06/2015 at 2:46 pm

      אפשר בהחלט להתפלא ולבקר אנשים שמגיעים למסקנות שלא קשורות לממצאים בתחום. את נופלת לכשל הנטורליסטי ואין סיבה שזה יקרה.

  • מיז  On 25/06/2015 at 8:21 pm

    לדעתי – הכשל הנטורליסטי הקלאסי כאן הוא "אונס זו אסטרטגיית רבייה טבעית ולכן גברים אמורים וצריכים לאנוס/יש להם זכות לאנוס". זה כמובן פסול בעיניי.

    לעומת זאת – לטעון שמחקרים רבים מובילים לכך שיש סיבה טובה לגשת מנקודת מוצא אנטי-גברית בבחינת ערכים וחוקים, היא מסקנה מאוד הגיונית. כמובן שהכי קל ונוח לא לעשות זאת, אבל זה לא כשל נטורליסטי, אלא פשוט התחשבות במציאות.

    נסכים שלא להסכים.

    • גיל  On 25/06/2015 at 9:39 pm

      מיז, כשאת שמה דברים במרכאות כאילו הם ציטוט שלי והם לא נכונים אז את מעמידה איש קש. לא רק שלא אמרתי את הדברים הללו או משהו ברוח הזאת אלא כתבתי דברים בניגוד מוחלט אליהם. מספיק עם הדמגוגיה.

      • מיז  On 23/07/2015 at 7:13 pm

        לא כתבתי שזה מה שאמרת.

        כתבתי שזה הכשל הנטורליסטי הקלאסי. ברור שלא כתבת זאת.

      • גיל  On 23/07/2015 at 7:34 pm

        אוקיי.

  • דן  On 02/07/2015 at 3:07 pm

    "המחקר נעשה על 626 שחקני שחמט"
    למרות שתוצאות המחקר לא ממש מפתיעות, האם יתכן שאוכלוסיית שחקני השחמט לא בהכרח מייצגת נאמנה את כלל האוכלוסייה? במיוחד אוכלוסיית שחקניות השחמט, שלהערכתי (הלא מבוססת) היא מיעוט מזערי בקרב כלל אוכלוסיית הנשים, עם תכונות מאד ספציפיות ביחס לכלל אוכלוסיית הנשים (סביר להניח שהנטייה היא למוח יותר מתמטי/ לוגי). אני מניח שזה דומה גם בהשוואה של שחקני שחמט לכלל אוכלוסיית הגברים, אם כי שם אולי השוני הוא פחות קיצוני.
    לא יודע אם מחקר על אוכלוסייה מגוונת יותר, שלא כוללת רק שחקני שחמט, היה מניב תוצאות שונות, אבל נראה שיש נקודת תורפה מסויימת במתדולוגיה של המחקר.

    • גיל  On 02/07/2015 at 3:12 pm

      דן, ברור שהם לא מייצגים את רוב האוכולוסייה וגם אין כוונה שהם ייצגו אותם. הרעיון במחקר הזה הוא להדגים איך אפילו במשחק שחמט יש נטייה לגברים לנסות להרשים נשים. כל הנקודה היא שגברים יעשו דברים שנראים די משונים ולא יעילים מבחינת המשחק רק כדי להרשים נשים. המחקר הזה מדגים איך יצירתיות מנותבת בהרבה מקרים לאיתותים מיניים.

  • Abraham Abraham  On 13/01/2016 at 4:49 am

    כמה דברים יש לי לשאול אותך:
    קודם כל אני אברך אותך על דרך הארץ שלך ביחס למגיביך,אתה בהחלט נותן רושם חיובי.
    עכשיו לשאלותי.
    נראה שאבולוציה בכללי,ופסיכולוגיה אבולציונית בפרט מסבירות יפה מאוד הן תופעות ביולוגיות,גנטיות רפואיות והן תופעות חברתיות אנושיות.
    אבל זה שתורה מגובשת כמו האבולוציה מצליחה להסביר דברים כאלה,לא אומר שהדברים מוסברים על ידיה נכונה,יכול להיות שהאבולוציה כתורה מתאימה את הסבריה למחקרים ולראיות בשטח.
    יכול להיות שהדברים הרבה יותר פשוטים,וההסבר העממי הוא הנכון:
    גבר מנסה להרשים אישה,לא חייב להיות מוסבר בצורה מגובשת ורבת הבעה כמו האבולוציה,אלא יכול להיות מוסבר בצורה פרטנית ובראיית עולם צרה של אדם פרטי וחושב.
    אני מכיר מצבים בהם הגיון מסוים עשוי להסביר דברים שלא מקובלים על אנשים אחרים,והוא מסביר אותו בצורה משכנעת מאוד,יכול להיות שהאבולוציה משכנעת,מאי אלו סיבות,אבל יתכן והיא טרחנית ודומה יותר לדת להמונים ?.

    • גיל  On 13/01/2016 at 7:54 am

      אברהם, אני לא יודע למה הכוונה בדברים הרבה יותר פשוטים. ההסבר האבולוציוני הוא בעיניי הפשוט וההגיוני ביותר להרבה תופעות. הגיון לא יכול לבדו להסביר התנהגות אלא רק תאוריה מדעית שנתמכת בראיות. כפי שאתה יכול לראות מהבלוג, להסברים אבולוציוניים לתופעות השונות יש שלל עדויות תומכות תחת התאוריה הזו. אם יש לך תאוריה אחרת שמסבירה תופעה מסוימת אז אתה מוזמן לחלוק אותה ולהביא ראיות לכך. אני גם לא יודע מה זה הסבר בראיית עולם של אדם פרטי או חושב. לתאוריה לא איכפת מה האדם הפרטי חושב אלא שוב, מה הראיות אומרות.

%d בלוגרים אהבו את זה: