ארכיון קטגוריה: יופי

רוכבי אופניים מהירים יותר נתפסים כאטרקטיביים יותר

ישנו קשר ידוע בין אטרקיביות חיצונית וגנים טובים. אנשים יפים יותר הם בריאים יותר, חזקים יותר, ובעלי פוריות גדולה יותר אם למנות כמה מהיתרונות האבולוציוניים של יופי. למרות שיופי חיצוני חשוב יותר לגברים, נשים לא טומנות את ידן בצלחת וגם הן מעדיפות גברים אטרקטיביים עד כמה שאפשר. ישנן סיבות טובות לחשוב למה כושר גופני גבוה ובעיקר סיבולת הן תכונות חשובות מבחינה אבולוציונית, ובמיוחד עבור הגברים. למשל, מסעות ציד יכולים לקחת שבועות וצייד דורש כוח פיסי רב וגם סיבולת גבוהה במרדפים אחרי החיה הניצודה. מחקר חדש בוחן את הקשר בין יופי חיצוני ויכולת אתלטית במדגם של רוכבי אופניים מהטור דה פראנס. להמשיך לקרוא

גברים אלימים כלפי גברים אחרים כחלק מתחרות על מציאת בנות זוג

גברים אלימים יותר מנשים זו עובדה ידועה שנכונה לאורך כל ההיסטוריה וחוצת תרבויות. רוב האלימיות הזו מופנית כלפי גברים אחרים ולא כלפי נשים ויש לכך שני הסברים אבולוציוניים מרכזיים שאינם בהכרח נפרדים זה מזה. האחד, אלימות עוצבה כדי לאפשר לגברים לחזק את הססטוס שלהם ולהפגין דומיננטיות כדי למשוך בנות זוג. סטטוס גבוה הוא גורם המשיכה מספר אחד של נשים לגברים. הסבר שני הוא שאלימות מהווה חלק מתחרות תוך מינית בין גברים לבין עצמם כשלמנצח בה יש הזדמנויות רבות יותר להזדווג עם נשים פוריות. באופן כללי בעולם הטבע ככל שהתחרות התוך מינית חריפה יותר, כך יש הבדל גדול יותר בגודל הפיזי בין זכרים ונקבות. אצל גורילה למשל, הזכרים גדולים ב-60% יותר מהנקבות, אצל אורנגוטנים הזכרים גדולים פי 2. במקרים כאלו הזכר אלפא שולט על הרמון של נקבות שבו יש לו גישה אקסקלוסיבית לכל הנקבות בסביבה. אצל בני אדם גברים גדולים בערך 15% יותר מהנשים, שזה הבדל קטן יחסית שמצביע על נטייה למונוגמיה. ועדיין,הפער בגודל הפיזי די ניכר ומצביע על תחרות תוך מינית חריפה יותר בין גברים. הסיבה לתחרות הזו די ברורה וקשורה להשקעה הורית דיפרנציאלית שדנתי בה רבות בבלוג. נשים בררניות יותר כי הן אלו שנושאות בעלויות גדולות יותר של רבייה כמו כניסה להריון והנקה. טעות שלהן בבחירת בן זוג הרסנית יותר עבורן. הבררנות הגדולה של הנשים גורמת לכך שהן תמיד יכולות למצוא בן זוג אבל לא כך הם פני הדברים אצל הגברים. זה מוביל לתחרות גדולה יותר וגם לאלימות רבה יותר. להמשיך לקרוא

נשים שיש להן פרטנר עם חוש הומור חוות יותר אורגזמות

מחקר חדש בדק איך אורגזמה נשית קשורה לתכונות רצויות של בן הזוג. ידוע למשל שנשים חוות יותר אורגזמות אם הפרטנר שלהן סימטרי יותר בפנים, יפה יותר, עשיר יותר, ושרירי יותר, והמטרה של המחקר הנוכחי היא להרחיב את הממצאים הללו לתכונות נוספות, ואחת מהן היא חוש הומור. להמשיך לקרוא

טוב מראה עיניים: האם אנשים יכולים להעריך אינטליגנציה אצל אחרים לפי מראה הפנים?

פנים אנושיות מעבירות הרבה מאוד מידע למי שמתבונן בהן. אפשר להעריך את גילו של אדם, המין שלו, עד כמה הוא בריא, כמה הוא יפה, מוצא אתני ועוד. מחקר חדש מנסה לבדוק האם ניתן גם להעריך אינטליגנציה מהפנים. מידע שמתקבל דרך התבוננות בפנים רלוונטי מאוד מבחינה אבולוציונית. פנים יפות וסימטריות למשל, נותנות מידע אמין לגבי הבריאות של הנושא אותן ובעקיפין מבשרות שהוא בעל גנים טובים שלא פגעו בהתפתחות הסימטרית של הפנים. אבל הערכת אינטליגנציה על פי הסתכלות בפנים היא משימה שונה, כי לא כמו יופי או גיל שאפשר לראות בצורה ברורה מהסימטריה בפנים או החריצים והקמטים, איפה בדיוק האינטליגנציה באה לידי ביטוי בפנים?

להמשיך לקרוא

גבר עם תינוק נתפס כאטרקטיבי יותר עבור נשים

בני אדם משקיעים בצאצאים שלהם יותר מכל חיה אחרת בעולם. זו התוצאה של תינוק שנולד חסר אונים ולא מפותח מספיק לדאוג לעצמו. ללא תמיכה הורית מאסיבית לאורך שנים תינוקות פשוט לא ישרדו. עם זאת, יש הבדלים בין גברים ונשים בכמות ההשקעה ההורית שהם נותנים שנובעת מהמחיר השונה שכל אחד מהם “משלם” עבור יצירת תינוק והוודאות שיש להורה שהצאצא אכן שלו. נשים הן אלו שצריכות לשאת את העובר במשך 9 חודשים והן אלו שמניקות אותו או הניקו במשך תקופה ארוכה לאורך כל ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. כמובן שהאישה תמיד יודעת שהיא האמא בעוד האב לא יכול להיות בטוח ב-100% שהוא האב. מכל זה יוצא שהאישה משקיעה יותר בתינוקות שרק נולדו כי היא כבר השקיעה הרבה יותר עד לשלב הזה. כל המערכת ההורמונלית שלה מכוונת לכך (כולל כמובן היכולת להניק) ולא סתם קיים המושג האינסטינקט האימהי שכולל בתוכו את כל התהליכים האבולוציוניים שגורמים לאם לספק את צרכי התינוק ולהגן עליו מכל משמר. להמשיך לקרוא

יכולת הציור של ילדים כמדד לאינטליגנציה עם בסיס גנטי חזק

ציורי ילדים הם לכאורה דבר פשוט ותמים שהורים תולים בסלון או על המקרר אבל לא עוד. בשנים האחרונות ציורים הם כר פורה למחקרים מסוגים שונים שמחזקים את הקשר בין אמנות ומדע. תארתי פעם מחקר כזה שבדק אם אנשים מסוגלים להבחין בין ציורים של ילדים לציורי אמנים (התשובה היא שכן אבל לא בצורה מרשימה אצל אנשים רגילים). והנה מחקר חדש שפורסם השבוע עוסק בשאלה חשובה הרבה יותר: האם ציורים של ילדים אומרים משהו על האינטליגנציה שלהם, והאם יש להם בסיס גנטי? להמשיך לקרוא

ביבי צדק. למה צריך להפסיק לצלם כל כך הרבה?

לפני כמה שבועות התפרסם וידאו שבו נראה ראש הממשלה נתניהו מעיר הערות לא רשמיות לפני ראיון כלשהוא. בוידאו (שנמצא למטה) מביע ביבי את דעתו שכולנו עבדים לגאדג’טים שלנו ושואל-תמה (תוך אינספור קליקים של מצלמות שמצלמות אותו) למה אנחנו מצלמים כל כך הרבה? צריך לחיות ולא ולצלם הוא טוען. הטענה המובלעת שלו היא שמי שמצלם לא ממש חווה את החיים. באופן מפתיע או לא, הוא גם צודק ויש ראיות מדעיות שתומכות בדבריו.

להמשיך לקרוא

למה יש כל כך מעט סטנדאפיסטיות?

אחת השאלות המסקרנות ביותר, וגם השנויות במחלוקת ביותר, בכל הנוגע לסטנד-אפ היא מדוע יש כל כך מעט סטנדאפיסטיות? זו שאלה שאין עליה תשובה מוסכמת וכמספר האנשים שתשאלו, ובמיוחד הסטנדאפיסטים, כך מספר התשובות שתקבלו. אני מעוניין לספק כמה הסברים אפשריים שאחרים הציעו וגם להציע את המחשבות שלי בנושא. זהו פוסט ארוך, אז קחו אוויר (או קראו אותו בכמה חלקים). הפוסט המקורי באנגלית נמצא כאן.

להמשיך לקרוא

האם חשיפה לנופים טבעיים גורמת לאנשים לחשוב על העתיד?

אחת הבעיות המרכזיות שעומדת בפני אנשים היא תכנון נכון של העתיד והם יכולים לשכוח מהאבולוציה שתעזור להם. בני אדם מעדיפים באופן כללי סיפוקים מיידים מכיוון שרוב ההיסטוריה האבולוציונית שלנו חיינו בעולם שבו לא היה צריך לתכנן מעבר לימים ספורים בלבד. ציידים לקטים חושבים על הארוחה הבאה, איך לצוד או ללקט מזון, איך למצוא בן או בת זוג או איך לבנות מקלט או מקום מגורים, כולם מצריכים חשיבה לטווח קצר למדי. מהבחינה הזו, החיים המודרניים מהווים אתגר למוח האנושי כי כיום אנחנו כן נדרשים לתכנן דברים לטווח הארוך. כתבתי בעבר איך אנשים נוטים להמעיט בערך סכנות עתידיות ואיך אנחנו לא תופסים סיכונים של מחלות בצורה נכונה בגלל הצורה שבה המוח שלנו עוצב אבולוציונית. אקטאוריה של סיכונים כמו מחלות מסובכת מדי עבורנו ואנחנו נוטים להמעיט במחשבה שנחלה במחלות עם סיכון גבוה, ולעומת זאת תופסים סכנות נדירות כנפוצות הרבה יותר (חישבו על ההבדל בין הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס לעומת החשש להפגע מכריש). אותה הטייה קיימת גם בנוגע להשקעות כספים, ובעיקר לחסכונות. בני אדם לא טובים בחיסכון לטווח ארוך, שוב, כי לא היינו צריכים לחסוך שום דבר רוב ההיסטוריה האבולציונית שלנו. ציידים לקטים הם בעלים של מעט מאוד חפצים רוב החיים שלהם, ויש לנו בעייה לתפוס מושגים ערטילאים כמו כסף בבנק. לכן השקעות בבורסה אינן טבעיות בשבילנו ויכולות להוביל בקלות לאבדן כספים. מחקר חדש בוחן את הנושא מזווית אחרת.

להמשיך לקרוא

הגודל כן קובע

אחת מהשאלות שהטרידו וממשיכות להטריד נשים וגברים מאז ומעולם נוגעות לגודל הפין. נשים רבות התחבטו בשאלה האם אורך הפין או עוביו משפיעים על ההנאה המינית שלהן. גברים רבים, לעומת זאת, סבלו וסובלים מדימוי עצמי נמוך שנובע מהחשש שהפין שלהם לא גדול מספיק כדי לספק נשים. האם החשש הזה מוצדק? האם גודל הפין מהווה גורם משיכה עבור נשים? האם יש קשר בינו לבין ההנאה המינית שלהן? שני מחקרים שנעשו לאחרונה מנסים לשפוך אור על הסוגייה (את שניהם ניתן לקרוא במלואם ברשת).

להמשיך לקרוא