אנשים נתפסים כיפים יותר כאשר הם חלק מקבוצה ולא מצולמים לבד

אם צפיתם אי פעם באירוע ספורט מארה”ב סביר שראיתם את המעודדות בהפסקות המשחק. המעודדות הן לרוב צעירות, אתלטיות וכמובן מאוד יפות. למרות שמעודדות רבות מאוד מושכות לא כולן כאלה ויש גם מעודדות פחות אטרקטיביות. ועדיין ,כקבוצה אנחנו תופסים אותן כיפות וחושבים שכל אחת מהן היא אטרקטיבית. למה זה קורה? שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מנסים לשפוך אור על הנושא שהוא בעצם אשלייה אופטית.

למעשה, מה שקורה עם המעודדות נכון לא רק למעודדות או אנשים יפים אלא לכל אדם שהוא חלק מקבוצה. התופעה מכונה אפקט המעודדות (או cheerleader effect באנגלית) והיא מתארת מצב שבו פרטים בקבוצה נתפסים כיותר אטרקטיביים כבודדים כאשר הם מצולמים או נראים כחלק מהקבוצה.

אחת ההשערות היא שהתופעה שמתרחשת מקורה בשילוב של שתי תופעות שונות. אחד מהם הוא הצורה שבה המוח מקדד מידע על פרטים רבים. הנטייה שלנו היא לערוך מיצוע (חישוב ממוצע) של כל הפרטים בקבוצה ולייחס אותם לכל פרט. כלומר, כל פרט נתפס כממוצע הכולל של כל הקבוצה. הדבר השני הוא שכשעורכים ממוצע יופי של הרבה אנשים (בעיקר פנים) אנשים נוטים להגיע לממוצע שגבוה יותר מאם היו מעריכים כל פרט בנפרד. כדי לבחון את הנושא נערך מחקר שכלל סדרה של ניסויים שונים.

בשני הניסויים הראשונים סטודנטים העריכו את היופי של גברים ונשים כשהם היו חלק מקבוצה של שלושה אנשים מאותו המין וכל אחד בנפרד. למשל, הבחורה הבאה הוערכה בשתי התמונות הבאות:

image

image

התוצאות הראו שהייתה עלייה בהערכת האטרקטיביות של הבחורה כשהיא צולמה בקבוצה, והעלייה הזו הייתה בשיעור זהה לגברים ונשים, בערך 5.5% של סטיית תקן. האפקט נמצא בין אם היה מדובר בתמונה מקורית של שלושה אנשים, או בשלוש תמונות נפרדות שחוברו יחד כדי ליצור את התמונה הקבוצתית. מעניין לציין שני גורמים שנראו כמשפיעים על מידת האטרקטיביות. האחד הוא זמן החשיפה לתמונה. ככל שזמן החשיפה היה קצר יותר כך האפקט היה גדול יותר, ואנשים דירגו את האדם בתמונה הקבוצתית כיפה יותר בהשוואה לתמונה בודדה שלו. בנוסף, מחקר אחר שתכף אתייחס אליו מצא שאם מבקשים מהאנשים להסתכל בעיון על התמונות אז האפקט נחלש והדירוגים שלהם של אדם ספציפי בקבוצה קרובים יותר לדירוג האטרקטיביות שלו אילו צולם לבד. דבר נוסף שהחוקרים גילו היה שלגודל הקבוצה לא הייתה השפעה על הערכת האטרקטיביות של הפרט. בקבוצות של 4, 9 או 16, הגבר או האישה נתפסו כאטרקטיבים יותר מאשר כאשר נראו לבד אבל באותה רמת אטרקטיביות בכל הקבוצות.

מחקר אחר (שגם הוא כלל מספר רב של ניסויים) הרחיב את הממצאים של המחקר הקודם ובדק את האטרקטיביות הממוצעת של הקבוצה בצורה שונה. המחקר התבסס על גישת הגשטאלט שמתמקדת בתפיסה הוליסטית של המציאות. נבדקים במחקר הזה התבקשו להעריך את האטרקטיביות של הקבוצה כמכלול, וזה בנוסף להערכה של כל אחד מהאנשים בנפרד כשהם מופיעים ביחד בקבוצה. התוצאות הראו שכשאנשים שופטים יופי של קבוצה כמכלול הם מעריכים אותה כיותר אטרקטיבית מאשר הממוצע שכולל הערכת כל אדם בנפרד (בין אם הוא מצולם כחלק מהקבוצה או מופיע לבד). זה מחזק את הההכרה באפקט שיש לקבוצה להעלאת האטרקטיביות של פרט בתוכה אבל גם סותר את מה שנמצא במרחק הראשון שהערכת היופי של קבוצה היא ממוצע חשבוני של הערכות היופי של כל החברים בה.

החוקרים במחקר הנוכחי בדקו גם מה קורה בקבוצות מעורבות. האם האטרקטיביות של גברים ונשים מושפעת מנוכחות של אנשים בני אותו המין? התוצאות הראו שגם בקבוצות מעורבות האפקט עדיין קיים, אם כי חלש יותר בהשוואה לקבוצות הומוגניות. גם היחס בין גברים לנשים שינה. בתמונה שבה יש גבר אחד עם 9 נשים האטרקטיביות של הגבר לא עלתה כשהיה חלק מהקבוצה. לעומת זאת כשיש יותר מגבר אחד בקבוצה האטרקטיביות של כל אחד מהם בנפרד עלתה כשהם הוערכו כחלק מהקבוצה.

משהו מעניין נוסף במחקר הזה היה כשנתנו לאנשים לדרג קודם את האנשים לבד ואחרי זה כשהם ביחד עם הקבוצה. במקרה הזה הדירוג שלהם כחלק מהקבוצה היה נמוך יותר. יתכן שהיה כאן אפקט העוגן שבו דירוג נמוך מוקדם מעגן את האנשים לתת דירוגים נמוכים יותר בכל הערכה מאוחרת יותר.

למה האפקט מתקיים? נראה שהסיבה העיקרית היא קשב סלקטיבי. החוקרים בדקו את הקשר בין הדירוגים האישיים של האנשים בקבוצה לדירוג הכללי של הקבוצה ומצאו שדירוג של האנשים האטרקטיביים ביותר ניבא את הדירוג הקבוצתי, בעוד דירוג של האנשים הפחות אטרקטיביים לא ניבא בצורה דומה. יותר מזה, בניסוי שעקב אחרי תנועות העיניים של האנשים כשהם מעריכים יופי של קבוצה התברר שאנשים מסתכלים יותר על האנשים היותר יפים בקבוצה וגם זוכרים אותם יותר טוב מאשר האנשים הפחות אטרקטיביים. אם כך נראה שהממוצע הקבוצתי נקבע בעיקר על סמך האנשים האטרקטיביים ביותר בקבוצה.

לאפקט יכולות להיות השלכות שונות, בייחוד לאלו שמחפשים אהבה באתרי הכרויות. אותם אנשים יכולים להגדיל את האטרקטיביות שלהם על ידי פירסום תמונות שלהם ושל החברים שלהם ביחד, ובמיוחד אם יש להם חברים אטרקטיביים במיוחד. החוקרים מצאו גם שהטרגוניות הקבוצה משפיעה. כשהקבוצה יותר הטרוגנית מבחינת היופי, ממוצע היופי של הקבוצה עולה. החוקרים בשני המחקרים לא מצאו שלמין המעריך יש השפעה על תפיסת האטרקטיביות. גברים ונשים כאחד מראים את האפקט בצורה שווה מה שאומר ששניהם יכולים להעלות את האטרקטיביות שלהם בצילום קבוצתי.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • trilliane  On 13/05/2015 at 4:43 pm

    מעניין.
    לגבי אתרי היכרויות, מלבד הצורך להבהיר מי אתה מבין המצולמים, זה מזכיר לי את השורה "למה לא סיפרת שאחותך יפה ממך"…

    • גיל  On 13/05/2015 at 4:49 pm

      זה אכן יכול לפעול כבומרנג אם יש לך חברות יפות יותר (או אחות) שתשומת הלב מופנית אליהן. אז אולי כדאי להפעיל את זה רק אם הפער לא כזה גדול אבל עדיין מספיק כדי לקבל דחיפה קטנה…

    • ניצן  On 14/05/2015 at 11:38 am

      גם אני חשבתי על זה.
      תכופות נשים מצטלמות עם כאלה שיפות מהן ולא ברור למה.

  • ניצן  On 14/05/2015 at 11:37 am

    תודה, הייתי רק משנה את הכותרת בעברית ל"אנשים נראים יפים יותר כאשר …"

  • מיז  On 19/06/2015 at 8:19 pm

    האם יש מחקרים שמראים כי האטרקטיביות של נשים (ושל אנשים בכלל) גבוהה יותר בערב (או בתאורת לילה) ?

%d בלוגרים אהבו את זה: