אבולוציה לא רלוונטית להבדלים בין המינים כי אני לא רוצה שהיא תהיה

זוהי כותרת מאמר שפורסם לאחרונה ועוסקת בפוליטיזציה של מחקרים אבולוציוניים הנוגעים להבדלים בין המינים. הנושא של הבדלים בין המינים הוא נושא שכיח למדי בבלוג, וצריך להיות מובן מאליו למי שמתמצא במחקרים שאכן קיימים הבדלים כאלו שמקורם ביולוגי, בין אם מדובר בהבדלים אנטומיים ברורים או הבדלים שנובעים מהברירה המינית שפועלת בצורה שונה על גברים ונשים, בדיוק כמו שהיא עובדת על כל מין שמתרבה בצורה מינית בטבע (למי שזה לא ברור עדיין, מוזמן לקרוא פוסטים ישנים תחת הקטגוריה: הבדלים בין המינים). הבעייה היא כמובן שיש הרבה אנשים שמכחישים שקיימים הבדלים כאלו ועושים את זה מסיבות פוליטיות או אידיאולוגיות. כלומר, המחקרים בנושא מאוד ברורים ולא שנויים במחלוקת מדעית אבל יש כאלו שדוחים אותם מסיבות לא מדעיות. המצב חמור במיוחד דווקא באקדמיה, שאמורה להיות חוד החנית של המחקר, שם יש מחלקות שונות שמכחישות את ההשפעות האבולוציוניות על הבדלים בין המינים.

המחקר הנוכחי נעשה אונליין (טכניקה יותר ויותר פופולארית בימים אלו). נבדקים גויסו בצורות שונות תוך דגש מיוחד על הכללת אקדמאים רבים ככל האפשר. בסך הכל השתתפו 268 מבוגרים במחקר, 92 גברים ו-176 נשים, גיל ממוצע 37. המחקר כלל 111 איש שהזדהו כהורים, ו-89 אקדמאים, כולל 19 סוציולוגים או מרצים ללימודי נשים או מגדר. גם הנטיות הפוליטיות של הנבדקים נבדקה.

כדי לבחון אם קיימת הכחשה של הבדלים ביולוגיים בין המינים יצרו המחברים 5 משתנים שבוחנים עמדות כלפי הבדלים שונים שמקורם ביולוגי או חברתי. המשתנים היו כדלקמן:

1) עמדה שבוחנת האם הבדלים בין גברים ונשים מבוגרים מקורם ביולוגי או תרבותי.

2) עמדה שבוחנת האם הבדלים בין ילדים בנים ובנות מקורם ביולוגי או תרבותי.

3) עמדה שבוחנת האם הבדלים בין תרנגול לתרנגולת מקורם ביולוגי או תרבותי.

4) עמדה שבוחנת האם אוניברסלים אנושיים שאינם קשורים להבדלים בין המינים מקורם ביולוגי או תרבותי.

5) עמדה שבוחנת האם הבדלים בין חתולים וכלבים מקורם ביולוגי או תרבותי.

המשתנים הללו נועדו לבדוק האם עמדות של אנשים לגבי הבדלים ביולוגיים הינן כוללניות, כלומר אנשים מקבלים שיש השפעות ביולוגיות בלי קשר למי מדובר, או שיש הסכמה על הבדלים בתחום מסוים אבל לא אחר. כל אחד מחמש המשתנים הללו הורכב מ-10 פריטים. הפריטים כללו הצהרות שונות שנוגעות למחקרים מבוססים ושלגביהם נתבקשו הנשאלים לומר האם הממצא מיוחס להבדלים ביולוגיים או תרבותיים (סולם 1-5). כך למשל, שני פריטים שנועדו לבחון את העמדה לגבי הבדלים בין גברים ונשים היו: “נשים מגיבות יותר מגברים לבכי של תינוק” ו”גברים נוטים להיות אלימים יותר מנשים”.  פריט שנוגע להבדלים בין בנים ובנות: “בנות מפתחות כישורי שפה מוקדם יותר מבנים”. פריט לדוגמא מאוניברסלים אנושיים: “צואה וקיא מעוררים גועל בכל מקום בעולם”. אתם יכולים לראות בנספח למאמר את הפרוט של כל 50 הפריטים. חמשת המשתנים נוצרו על ידי סיכום של כל 10 הפריטים השייכים לו.

כצפוי, היו מתאמים גבוהים בין חמשת המשתנים. כלומר, אנשים שחשבו שהמקור להבדלים בין גברים ונשים הוא ביולוגי, חשבו גם שהמקור להבדלים בשאר המשתנים היה ביולוגי. בנוסף, השייכות הפוליטית השפיעה על מה חושבים אנשים שהוא מקור ההבדל. נבדקים שמרניים יותר בדעותיהם סברו שהבדלים נצפים הם תרבותיים ולא ביולוגיים יותר מנבדקים ליברלים.

באופן כללי, הורים נטו לייחס הבדלים ביולוגים אצל ילדים ומבוגרים לביולוגיה בעוד אלו שאינם הורים ייחסו הבדלים בין המינים לתרבות (כל זה אחרי בקרה של האוריינטציה הפוליטית שלהם). הממצא המעניין ביותר היה שאנשי אקדמיה נטו לחשוב שהבדלים בין גברים ונשים ובין בנים ובנות הם בעיקר תרבותיים ולא ביולוגיים. ההבדל הזה נבע במידה רבה מהנטייה של סוציולוגים ואקדמאים מלימודי נשים לחשוב כך. הם אפילו חשבו שתרנגול ותרנגולת מושפעים יותר מגורמים תרבותיים ולא ביולוגיים (אבל לפחות לא חשבו כך לגבי ההבדל בין כלב לחתול). בכל מקרה, כללית, יש הסכמה בין רוב האנשים שתרנגולות ותרנגולים, כלבים וחתולים, נבדלים בגלל סיבות ביולוגיות.

המחקר הזה מדגים באופן כללי כיצד אין לאנשים בעייה לייחס הבדלים ביולוגים לחיות לא אנושיות, אבל כשזה נוגע להבדלים בין המינים קיימת הטייה לייחס הבדלים אלו לתרבות. חשוב לשים לב שלמרות שרוב מוחלט של הפרטים שנוגעים להבדלים בין המינים מבוססים על מחקרים שמראים שההבדלים הללו מקורו ביולוגי לפחות בחלקו, המחקר לא התייחס למידה שבה אנשים מאמינים שהממצאים נכונים או לא, אלא ההסבר שהם מייחסים לממצאים הללו.

החוקרים מייחסים את הנטייה של מחלקות ללימודי מגדר וסוציולוגיים להמעיט בערך ההבדלים הביולוגיים בין המינים כאפקט “מגדל השן”. הנטייה הזו מן הסתם משפיעה על הפירסומים האקדמיים של אנשים בתחומים הללו שבחלקו הגדול (בוודאי זה ששייך ללימודי המגדר) אינו מדעי. הדבר מצער במיוחד, מכיוון שלאקדמאים רבים מהתחומים הללו יש השפעה על המדיניות הציבורית ואם הם מייחסים את רוב ההבדלים לסוציאליזציה אז הפתרונות יהיו בהתאם. ואם ההסבר הזה לא נכון או חלקי בלבד הוא פשוט לא ישיג תוצאות טובות. הבעייה קשה מכיוון שלציבור הרחב אין תמיד כלים להבחין מתי אקדמאים כותבים דברים מבוססים מדעית ומתי הם לא. ישנם ספרים משפיעים רבים שלמראית עין מבוססים על מחקרים, אבל בפועל מושפעים בעיקר מאג’נדות פוליטיות או מגדריות ולא תמיד קל להבחין בכך. הדוגמא אולי הטובה ביותר, הוא ספרה של נעמי וולף “מיתוס היופי” שהוא ספר מאוד מוטה עם קשר קלוש למחקר מדעי. התייחסתי לכך בעבר בפוסט הזה, ורצוי לקרוא את הספר של ננסי אטקוף “הישרדותם של היפים ביותר” שהוא תשובה מדעית לספר הזה).