אסתטיקה אבולוציונית: החשיבות של טבע ונופים לבני האדם

השאלה למה אנחנו מוצאים דברים מסוימים כיפים, ולמה אנחנו נמשכים אליהם העסיקה פילוסופים והוגי דיעות מאז ומעולם. האם היופי נמצא בעיניי המתבונן, באובייקט עצמו או באינטרקציה בין הצופה לאובייקט שמעניקה לו משמעות חדשה? ישנה תורה פילוסופית שלמה שנקראת אסתטיקה שעוסקת בנושא הזה בלבד.

בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים שעוסקים בנושא האסתטיקה מבחינה אבולוציונית. ההנחה הבסיסית של העוסקים בתחום היא שיופי אינו מאפיין שרירותי ובני אדם נמשכים ליופי ושואבים ממנו עונג בגלל שהמשיכה הזו מעניקה להם יתרונות אבולוציוניים מסוימים. כתבתי פעמים רבות בעבר על יופי חיצוני אצל בני אדם. חלקים גדולים ממאפייני היופי האנושי קשורים קשר הדוק לפוריות ולבריאות. כך למשל סימטריה בפנים ובגוף מעידה על כך שהאדם לא סבל ממחלות התפתחותיות שונות או תאונות ולכן הבריאות שלו טובה. יחס מותניים ירכיים אצל נשים קשור לפוריות האישה, כמו גם מאפיינים שונים המעידים על גוף צעיר (עור חלק, שיער לא אפור וכו’'). בגלל ההבדלים בתקופות הפוריות ומחיר הרבייה שהינו גדול יותר אצל נשים, מאפייני היופי האנושי לא מתחלקים שווה בשווה ויש דגש גדול יותר על יופי נשי.

יופי חיצוני הוא רק מרכיב אסתטי אחד שעוצב על ידי האבולוציה אבל האסתטיקה האנושית משתרעת על פני תחומים נרחבים כמו ריח, תנועה (ריקוד), מוסיקה, סיפורים ועוד. על פי הגישה הזו, הרגש שמעורר בנו משהו יפה הוא אדפטציה פסיכולוגית שגורמת לנו לרצות יותר מאותו הדבר. היופי הזה מושך אותנו למקומות או לעשות דברים שיעלו את הסבירות לשרוד או להתרבות, בעוד דברים מכוערים מוביל להכחדה ומיעוט הזדמנויות או אפשרויות למצוא בני זוג ולהתרבות. אוכל הוא דוגמא טובה לכך. אנחנו אוכלים דברים מסוימים ולא אחרים ופיתחנו אהבה לאוכל כי הוא ברובו מזין ועתיר קלוריות. דברים רעילים ומסוכנים אינם טעימים לנו. עם זאת, הנטייה לאהוב אוכל עתיר סוכר ושומן מובילה היום לתוצאות לא רצויות כי הוא מצוי בשפע גדול הרבה יותר ממה שהיה בעבר ויכול להוביל להשמנה. אוכל הוא דוגמא טובה לאהבה למשהו שנגיש היום יותר מבעבר ושמוביל לתוצאות לא רצויות. יש גם את הדוגמאות ההפוכות, משיכה למשהו שאנחנו לא מקבלים מספיק כיום שיכולה להזיק באותה מידה. הדוגמא הטובה לזה היא המשיכה שיש לנו לטבע ונופים מסוימים, תחום שנוגע לכל אחד ואחד מאיתנו ויכול מסתבר, להיות בעל השלכות מרחיקות לכת.

כתבתי בעבר שיש לבני אדם נטייה ברורה להעדיף נופים מסוג מסוים על פני נופים אחרים. בעיקר, יש לנו העדפה לנופים שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה האבולוציונית שלנו וכאלו שהיוו חלק אינטגרלי מהסביבה שלנו בסוואנה. שדות ירוקים, עצים, מעיינות נובעים, אגמים, נהרות, נחלים, וחיות – כל אלו מהווים מאפיינים אוניברסליים שאנשים בכל העולם חושבים שהם יפים יותר. אפילו אנשים שגדלו במקומות שונים לגמרי נמשכים לנופים הללו בבגרותם. זה יכול לבוא לידי ביטוי ברצון לגור או להסתובב במקומות הללו או לפתח העדפה לציורים וצילומים שכוללים את המאפיינים הנ”ל, בהשוואה לנופים טבעיים אחרים כמו מדבר, או נופים אורבאניים של בניינים ואספלט. הבעיות מתחילות כשיש חוסר התאמה בין ההעדפות למה שרואים בפועל.

סטיבן קפלן הוא אחד החוקרים הבכירים בעולם לנושא של אסתטיקה אבולוציונית, במיוחד בכל הנוגע להשפעות שיש לנופים וסביבה טבעית על פעילות המוח שלנו. במחקרים שלו הוא חושף נבדקים מסוימים לנוף טבעי בעוד נבדקים אחרים אינם נחשפים אליו וכך הוא בודק את ההשפעות שיש לחשיפה לטבע על התיפקוד של אנשים בהקשרים שונים. למשל, במחקר אחד קבוצה אחת של נבדקים טיילה בגן בוטאני וקבוצה אחרת הלכה בדאונטאון של העיר אן ארבור (מקום סואן מוקף בניינים גבוהים). לאחר מכן התבקשו כל הנבדקים לבצע משימה קוגנטיבית קשה. הם שמעו רצפים של ספרות והתבקשו לחזור עליהן בסדר הפוך (3-9 ספרות כל פעם). הנבדקים שנחשפו לנוף הטבעי ביצעו את המטלה הזו טוב יותר בצורה ניכרת. נראה שהליכה בטבע גורמת לנו להרגיש נינוחים ורגועים, מה שמשפיע לטובה על הביצועים הקוגנטיביים שלנו (את המחקר ניתן לקרוא במלואו פה). מחקרים נוספים דומים מצאו שחשיפה לטבע יכולה לעזור לחולי סרטן להתמודד טוב יותר עם מחלתם ואף להפחית עצבנות בכבישים.

קפלן ואחרים הלכו צעד אחד קדימה וחקרו גם את הקשר בין חוסר חשיפה לטבע לאלימות. אם חשיפה לנופים טבעיים מרגיעה אותנו אז הגיוני לחשוב שמחסור בגירויים טבעיים יוביל ליותר עצבנות ואף לאלימות. מחקר מרתק בחן את הנושא בצורה מקורית ביותר. החוקרים הלכו לבית דירות ציבורי בשיקאגו ובחנו את הנוף הנשקף מחלון הדירות של 145 נשים שהתגוררו בו. מהבחינה הזו למרות שהמחקר היה מתאמי הדירות סיפקו סביבה טבעית וקבוצת ביקורת אקראית דה פקטו. חלק מהנשים גרו בדירה שממנה נשקפו “כיסים” ירוקים שכללו עצים ופארק עם דשא, בעוד אצל אחרות מה שנשקף מהחלון היה קיר בטון. החוקרים מצאו שנשים שהחלון שלהם פנה לנוף הירוק היו תוקפניות ואלימות פחות מאלו שהשקיפו לבטון (כפי שבא לידי ביטוי למשל בצורה שבה הן פתרו סיכסוכים עם אחרות). בנוסף, במחקר המשך על 169 ילדות שהתגוררו באותו בית דירות, ילדות עם נוף ירוק ביצעו טוב יותר משימות הבוחנות שליטה עצמית גדולה. הן יכלו להתרכז טוב יותר במשימות, היו פחות אימפולסיביות ויכלו לדחות בקלות רבה יותר סיפוקים בהשוואה לילדות שגרו עם נוף לא טבעי.

לכל המחקרים הללו יש השלכות מאוד פרקטיות. אם נסיעה עם רקע של נופים ירוקים בדרך משפרת את הסובלנות של נהגים על הכביש, אפשר אולי לנסות לתכנן כבישים שיעברו דרך נופים כאלו, או ששווה לבחור במסלולי נסיעה ירוקים יותר גם אם הם אולי ארוכים יותר. דוגמא אחרת למחקר שהוביל למשהו מעשי הוא מחקר קלאסי שפורסם לפני יותר מ-25 שנה בכתב העת סיינס. המחקר מצא שמנותחים שהחלון בבית החולים השקיף על נוף טבעי שהו זמן קצר יותר בבית החולים, נדרשו למשככי כאבים קלים יותר ואפילו סברו שהאחיות שטיפלו בהם היו נחמדות יותר, בהשוואה למנותחים שצפו בנוף של בניין. בעקבות המחקר הזה נבנו כמה בתי חולים עם חלונות לנוף.

כמובן שהעולם המודרני מציב אתגרים לחובבי הטבע בדמות עוד ועוד בטון ובניינים. יש כאלו שחושבים שהדבר הרסני במיוחד אצל ילדים שלא משחקים מספיק או חסרי אינטרקציות עם הטבע, והסבורים שילדים היום סובלים מ“אוטיזם תרבותי”. ריצ’ארד לאב הוא המייצג הבולט של הגישה הזו וטבע את המונח הפרעת חוסר בטבע (Nature deficit disorder). על פי הגישה הזו, ילדים בעולם המודרני מרוחקים מדי מהטבע ומבלים הרבה פחות זמן בחוץ מבעבר ולכן סובלים מהפרעות שונות כמו הפרעות קשב, דיכאון, חרדה, מחסור ביצירתיות, השמנת יתר, ועוד. ילדים סובלים ממה שהוא קורה לו “מיסוך” שמפריד אותם מהטבע. בארה”ב למשל, יש ירידה בולטת במספר המבקרים בפארקים הלאומיים לעומת עלייה גדולה בזמן שבו ילדים מבלים בבית, בעיקר מול המחשב, הטלביזיה או קונסולת המשחקים החביבה עליהם. הוא הקים ארגון שיש לו סניפים רבים ושנועד לחזק את הקשר בין ילדים לטבע על ידי עידודם להתוודע לטבע. זה כולל טיולים, צפרות, דייג אבל גם משחקים שונים בסביבת משחק לא מובנית וקרובה לטבע (כמה ילדים מטפסים היום על עצים?). ראיון מרתק איתו אפשר לקרוא או לשמוע בפודקאסט פה.

ואי אפשר שלא להזכיר גם את הביופליה, מושג שנוי במחלוקת שטבע האנטומולוג והביולוג אדוארד וילסון ומשמעו היא הנטייה האבולוציונית של בני אדם להיקשר לטבע ולמערכות חיים אחרות. וילסון טוען שהנטייה לאהוב את החיים או דברים חיים היא תוצר של ברירה טבעית ושל חיים עם חיות אחרות בטבע (למרות שהיא מעודנת על ידי התרבות). היא באה לידי ביטוי ברצון הבסיסי של כולנו לחיות, אבל גם בנטייה לאהוב למשל תינוקות של יונקים אחרים ולחשוב שהם חמודים, או לאהוב חיות ששירתו אותנו או חיו איתנו בהרמוניה במהלך האבולוציה. הנטייה הזו עוזרת לנו, כמו גם ליונקים אחרים לשרוד ויכולה להסביר למשל למה אנשים מסכנים את חייהם כדי להציל את החיות האהובות עליהם. במובנים רבים, ביופיליה היא ההפך הגמור מפוביות שגם הן תוצר אבולוציוני. בעוד הפוביות מעלות רגשות שליליים מהטבע (פחד מנחשים או תחושות גועל מחרקים), ביופיליה מעלה רגשות חיוביים.

*התמונות בפוסט הן תמונות אישיות שיצא לי לצלם בטיולים שונים. בתקווה שזה הוביל לקריאה רגועה ויגרום לתגובות נינוחות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • תרצה  On 22/05/2010 at 12:53 am

    תודה על הרשימה המעניינת.
    היא עשירה בדוגמאות ובתובנות ובוודאי אינה המרחב המתאים כדי למצות את הנושא.
    אם הבנתי נכון, אסתטיקה של נופים, במקרה דנן, היא טריגר לתגמול אבולוציוני חיובי.בעיקר נופים של ירק, מים ועוד. אבל לזיכרון האנושי יש גם ממד אסוציאטיבי – מה שנקרא 'נוסטלגיה' האדרה של אירועים שהתרחשו בסביבה שבה הנוף היה כזה או אחר. דווקא לשבת מול קיר בטון יכול להיות מהנה (אבולוציוני) אם הפעילות מעוררת זיכרונות נעימים שהתרחשו לנו בעבר, לא? איך מבודדים גורם כזה במחקר?

  • גיל  On 22/05/2010 at 1:01 am

    כמובן שאין ספק שיש גורמים לא אבולוציוניים שמשפיעים על תפיסות היופי שלנו. עקרונית, הקירבה לטבע לא נותנת לנו היום את היתרונות האבולוציוניים שהיו בעבר, אלא בעיקר את תוצרי הלוואי שלהם שזה הרגעות, ריכוז וכו'. ברור שאם במהלך החיים שלך קרה לך משהו חיובי מול קיר בטון או במדבר סהרה אז גירויים דומים יכולים לגרום לתחושות חיוביות. אבל חשוב להבין שזה קשור לניסיון אישי ולא לאדפציה פסיכולוגית.

    דרך אחת להפריד בין ההסברים השונים היא פשוט להקצות אנשים בצורה אקראית לסוג חוויות שונה ולראות את ההבדלים. אם ההקצאה אקראית, אין סיבה לחשוב שדווקא הקבוצה שהסתכלה בקיר בטון היא זו שהיו לה חוויות חיים דומות.

  • תרצה  On 22/05/2010 at 1:32 am

    תודה. תחום מרתק ומעורר מחשבה…. אגב, בילדותי גדלתי על הכרמל שעדיין היה אזור כפרי. היה לנו קשר מצויין עם המשפחה בתל אביב ובהזדמנות הראשונה שהייתה לי, אחרי השירות הצבאי, עזבתי את חיפה לטובת תל אביב האורבנית וזה עשה לי רק טוב….

  • טל  On 22/05/2010 at 8:45 am

    מאוד מעניין

  • המחסנאית  On 22/05/2010 at 12:32 pm

    מעניין.
    חלק מהדברים נכונים אינטואיטיבית גם בלי תיאוריה ובלי מחקר ( זה כמובן לא מספיק אבל גם המחקרים לא חפים מפגמים, אני משערת גם בלי לקרוא אותם בדקדקנות. הרי המשתנים שנבדקים הם כל כך ספציפיים והאפשרות להכליל מהם מוגבלת)
    אני חושבת שכדאי להבחין בין נופים מרגיעים, נחפצים, רצויים, לבין נופים יפים (לא בהכרח יופי עוצר נשימה של נוף ירוק עם מים זורמים או הרים מושלגים ושמים פתוחים וכחולים, זה מה שמרגיע בחיי היום יום). ועוד יותר מכך כדאי להבחין בין מה שנחשב אסתטי, יפה מפעים, מרגש לבין יופי מרגיע . באומנות ובתקופות ובאופנות שונות יופי קשור גם למורכבות כזו או אחרת. לפעמים א-סטימטריה ולאו דוקא סימטריה תחשב כיפה. משהו שמעורר מתח ( אבל מכיל בתוכו גם את האמצעים להרפיה) אין לי רפרנס לשלוף אבל זוכרת שקראתי בכמה מאמרים, (לפני כמה שנים) על המורכבות והאלמנטים ה"צורמים" כקשורים להערכה אסתטית. ( לא דיון פילוסופי אלא מחקרי) למשל ב "The Harvard Brain".

  • איתן  On 22/05/2010 at 1:31 pm

    האם ניסו לחקור את הקשר בין החשפות לנופים דנן לבין מחלות הנפש המודרניות דיכאון חרדה הפרעות קשב וכו' ? אני מתכוון ממש למחקרים שניסו לבודד את המשתנה הזה בחולי דיכאון לעומת אנשים רגילים ?

  • גיל  On 22/05/2010 at 1:33 pm

    איתן, אני לא מכיר מחקרים ישירים על הנושא אבל ריצ'ארד לאב שהזכרתי טוען שיש קשר כזה אצל ילדים (הוא עיתונאי לא מדען אגב).

  • קובי  On 22/05/2010 at 4:17 pm

    מחקר הראה שאנשים זכרו יותר טוב פריטים מסוימים שבילו בטבע מאשר אנשים שבילו בסביבה אורבנית

    http://www.healthjockey.com/2008/12/19/researchers-say-nature-stroll-irrespective-of-weather-enhances-cognition/

    הדבר המעניין האם הסתכלות בתמונות טבע יש אותה השפעה כמו שיש להיות בטבע במציאות..

  • גיל  On 22/05/2010 at 5:17 pm

    הקישור שהבאת לא עובד, אבל הממצאים לא מפתיעים אותי.

  • SilentMike  On 23/05/2010 at 3:19 am

    הנה שאלה מעניינת. האם אפשר לקבל את חלק מהתועלת גם בלי טבע אותנטי שתופס הרבה מקום ולא תמיד יש מקום ממנו בעיר? האם ציורי קיר של תמונות טבע יכולים לעזור?

  • מוסקט  On 23/05/2010 at 4:19 am

    מעניין שלטבע יש "יופי אוניברסלי" אבל בנוגע לדברים אחרים כמו לבוש, ארכיטקטוקה וכו' אין לנו את אותה תפיסה לגבי מה יפה ומה לא.

  • גיל  On 23/05/2010 at 8:45 am

    מייק, אני חושב שכן אם כי לא באותה מידה.

    מוסקט, זה די ברור לא? לבוש וארכיטקטורה הם בעיקר דברים שהומצאו בעולם המודרני ולכן רואים בהם שונות גדולה כל כך.

  • יובל א  On 24/05/2010 at 11:20 am

    אני לא בטוח שנכון לאפיין "אסתטיקה" כתורה פילוסופית העסוקת ביופי. אם נבחין בין אתסטיקתה של דברים טבעיים לזו של מוצרים, אזינראה ש"יופי" הוא רק תכונה אחת – לאו דוקא חשובה במיוחד – של ערך אסתטי. "מצחיק", "מרגש", "עדין", "עצוב" ועוד כהנה וכהנה לא פחות חשובים.

  • גיל  On 24/05/2010 at 11:28 am

    נכון, אסתטיקה זה הרבה יותר מכך. עם זאת יש עיסוק רב בקרב פילוסופים למה נחשב יפה ולמה הוא ככה.

  • אנה  On 26/05/2010 at 10:23 am

    לא קראתי את המאמר מפאת חוסר זמן כרוני, אבל למיטב ידיעתי, מחיר דירה מושפע [בין השאר] מהנוף הנשקף מחלונותיה; האם לא ייתכן שהנשים עם הנוף הן גם ממעמד סוציו-אקונומי שונה מעט מהנשים עם נוף-הבטון? מתייחסים לזה במאמר?

  • גיל  On 26/05/2010 at 10:28 am

    אנה, זה מובן מאליו. אנשים בחהלט לוקחים בחשבון איזה נוף רואים מחלונות הבית שלהם, אם כי זה קשור במידה רבה לסביבה שהם חיים בה. אם גרים בפרברים אז סביר שיהיה נוף טבע יפה, אבל אם גרים בעיר אז יש הרבה בניינים. נניח אם את גרה בניו יורק אז אי אפשר לא לראות בניינים סביבך אבל אני בטוח שבתים שפונים לסנטרל פארק עולים באופן יחסי יותר.

  • בן  On 27/05/2010 at 12:21 am

    אולי אפשר להרחיב את המחקר לגבי סוגי אנשים.
    בתור רוכב אופניים, יוצא לי להכיר הרבה רוכבים שרוצים "רק לרכב" והרבה פעמים מגיעים לכבישים בגלל שלא מעניין אותם הנוף ואנשים אחרים שרק רוצים לצאת לנשום אוויר הרים ולשהות בטבע.

  • גיל  On 27/05/2010 at 12:27 am

    אני מניח שיש אנשים תועלתניים יותר שרוצים למשל לרכב לשם הרכיבה ולא מעניין אותם מה קורה מסביבם. לעומת זאת יש את אלו שרוכבים בניחותא ונהנים מהנוף.

  • Nathan Zeldes  On 27/05/2010 at 7:02 am

    הממצאים מוכרים, אבל המכניזם – "יש לנו העדפה לנופים שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה האבולוציונית שלנו" – לא ברור לי. מה היתרון האבולוציוני של הימשכות לנופי הסוואנה הקדומה? הרי שם אבותינו גם נטרפו ע"י נמרים, סבלו רעב ושאר מרעין בישין – אז מה המציאה?

    יתר על כן, אני מניח שאותם קדמונים לא טיילו בין אזורי אקלים שונים, אלא בילו מאות אלפי שנים באותו נוף, מה ששולל אפשרות של סלקציה בין אלה שליבם נטה להיצמד לנוף הסוואנה לבין אלה שהלכו לנופים פחות נוחים להישרדות.

    הסבר?

  • גיל  On 27/05/2010 at 9:29 am

    נתן, בממוצע, הסוואנה הייתה מקום מצוין עבור בני אדם כי אחרת הם לא היו שורדים. מעבר לכך, הסוואנה הייתה המקום המרכזי של התפתחות חלק ניכר מהכישורים הקוגנטיביים שאנחנו רואים היום, כולל המוח הגדול שלנו. הנקודה היא שאנשים נמשכים למוכר ומה שפחות מוכר נחשב למאיים.

  • אריאל  On 31/05/2010 at 2:09 am

    אני בהחלט יכול להבין את תוצאות המחקר, שנופים מרגיעים אותנו ומשפרים ביצועים מסוימים – אני פשוט לא אוהב את הקפיצה הזאת להנחה שזה בגלל אדפטציה אבולוציונית, ובגלל שאלו הנופים אליהם נחשפנו בסוואנה. למשל, נופים של הרים מושלגים, אנטרטיקה וכו', הם נופים מאוד אטרקטיביים ופופולריים, וכמובן שאבות אבותינו בסוואנה מעולם לא נחשפו אליהם (אני ארחיק לכת ואומר שרובם כנראה מעולם גם לא ראו שלג מימיהם). אני יכול לקבל אדפטציה אבולוציונית שנופים ירוקים הם אטרקטיבים כי ירוק הוא צבע "בריא" של פריחה ולבלוב, לעומת צבע חום וצהוב שידחה אנשים כי הוא צבע הקמילה וכו'. אבל המסקנות הכוללות הן קצת בעיתיות, לטעמי.

  • גיל  On 31/05/2010 at 9:07 am

    אריאל, השאלה היא אם כל הנופים מניבים אותם שיפורים ביכולות כמו הנופים המיוחסים לסוואנה. אם קיימת למשל אהבה לנופים מסוימים אבל שלא קשורה לדברים אחרים זה אומר דרשני. ואתה צודק, הסבר חלופי יכול להיות שירוק קשור לפריחה ולבלוב. זה בעצם אותו הסבר בכובע אחר.

  • רות  On 02/06/2010 at 9:08 am

    שאלה בקשר למחקר על הנשים בבניין דירות: פשוט חשבתי על זה שייתכן שלא בודדו את שאר המשתנים שיכלו לגרום להבדל באגרסיביות. למשל: ייתכן שהדירות שמשקיפות לנוף, לטבע, יקרות יותר ומלכתחילה נשים שיש להן בסיס כלכלי יותר טוב הן פחות תוקפניות. סתם רעיון,
    לא קראתי את המחקר אבל אני אשמח אם תפרט יותר על הצורה בה הוא נערך.

  • גיל  On 02/06/2010 at 9:22 am

    היי רות, אין הבדל מבחינת מחיר וכדומה בדירות. מדובר בבית דירות ציבורי של נשים עניות למדי (לרוב חד הוריות) שקיבלו דירה בצורה אקראית לחלוטין ולכן והנוף הנשקף מהחלון הוא מקרי לחלוטין.

  • אדם  On 07/06/2010 at 10:14 pm

    זה מזכיר לי מחקרים שנעשים יום-יום באתרי אינטרנט, שמראים שאנשים לוחצים יותר על כפתורים בצבע אדום לדוגמא, או קונים יותר באינטרנט בתנאים אסתטיים מסויימים (מבחינת עיצוב האתר).

    מעניין אם אותם מניעים גורמים לנו לפעול אחרת גם כשמדובר בהדלים אסטתיים על המסך.

  • גיל  On 07/06/2010 at 10:40 pm

    אדם זה נכון. כל הנושא של הנדסת אנוש כולל עיצוב אתרים עובד טוב יותר אם מכוונים לדברים שנראים לנו יפים או קל לנו לקלוט מבחינה חושית. הרבה מפרסמים עובדים על הנושא בלי לדעת למעשה שהם מכוונים לאיזה שהוא מכנה משותף אבולוציוני. יש כמה ספרים מעניינים שיצאו בשנים האחרונות שמדברים על זה.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: