גורמים ביולוגיים ואבולוציוניים להבדלים בין גברים ונשים באקדמיה ובמדעים

בינואר 2005, נשא נשיא הרווארד לורנס סאמרס נאום בכנס כלכלי לא ממש חשוב בבוסטון. הנאום קיבל תהודה עולמית בגלל שהוא העז לומר אמירה שאינה פוליטקלי קורקטית במיוחד: ייצוג לא שווה של נשים ברמות הגבוהות של המדעים וההנדסה נובע גם מגורמים ביולוגיים ואבולוציוניים. כמיטב המסורת של אמירות כאלו, סאמרס הותקף מכל עבר שהוא סקסיסט, תומך באפליית נשים ושהוא מאמין שרק גורמים ביולוגיים אחראים להבדלים בין גברים ונשים. כמו במקרים דומים רבים, המבקרים מתעלמים ממה שהוא באמת אמר (ואתם יכולים לקרוא בקישור המצורף) וציירו אותו כשוביניסט שחושב שנשים נחותות מגברים. סאמרס כמובן לא טען שאין אפליית נשים או שגורמים חברתיים ותרבותיים אינם משפיעים על ייצוג נשים ברמות הגבוהות של האקדמיה. למעשה הוא התייחס לכך בהרחבה בנאום שלו. מה שהרגיז את כל המבקרים הייתה העובדה שהוא "העז" לומר שיש לקחת בחשבון גם גורמים ביולוגיים כשאנחנו מנסים להבין למה יש פחות נשים בתחומי המדע והמתמטיקה.

כמו בכל שאלה דומה לגבי יכולות או התנהגויות של בני אדם, רבים האנשים שיוצאים כנגד עצם העלאת האפשרות שישנם גורמים ביולוגיים ואבולוציוניים שמשפיעים על התוצאה הסופית. הם פוסלים אותה א-פריורית ולמעשה חושפים את האג'נדה שמניעה אותם. אם אנחנו מעוניינים לחקור בצורה אובייקטיבית כל דבר שקשור לבני אדם חייבים לקחת בחשבון גורמים אבולוציוניים וחברתיים כאחד. אם מנסים להסביר תופעה מסוימת במונחים חברתיים, חייבים גם לשלול הבדלים אבולוציוניים או לפחות להתייחס אליהם ולהיפך. אי התייחסות כזו מובילה להבנה חלקית של התופעה במקרה הטוב או לעיוות בולט במקרה הגרוע.

לפני שאכנס לסיבות האבולוציוניות שגורמות להבדלים בין גברים ונשים באקדמיה, כמה נקודות שאף פעם כנראה לא מיותר להזכיר. כשאנחנו רואים אי שיוויון מספרי בייצוג קבוצות שונות בפועל, אין בו ללמד אותנו דבר על הסיבות שהובילו לאי השיוויון הזה. כמו שכבר הזכרתי בעבר בפוסט על פמיניזם אבולוציוני, יש הבדל בולט בין אי שיוויון בהזדמנויות לאי שיוויון בתוצאה. אם שני אנשים מקבלים הזדמנות שווה, ומגיעים להישגים שונים אין בכך כדי להעיד על אפליה. למשל, אם שחורים טובים יותר בריצות למרחקים ארוכים, לא סביר שהדבר נובע מאפליה לטובתם.

כמובן שגורמים שונים שאינם אבולוציוניים משפיעים על הייצוג הלא פרופורציונאלי של נשים וגברים באקדמיה. אין שום ספק שאפליה ישירה ועקיפה עדיין קיימת. אפשר לראות אפליה כזו אם שני מועמדים, שהישגיהם האקדמיים דומים, אחד גבר והשני אישה, מתמודדים על משרה אקדמית מסוימת, והגבר מקבל אותה בעוד האישה לא מוזמנת כלל לראיון. אפליות עקיפות יותר אפשר לראות בעובדה שרוב האוניברסיטאות הידועות בעולם נבנו מבחינה היסטורית לשרת גברים בלבד והותאמו בעיקר להם. רק במאה האחרונה פרצו הנשים את גבולות האקדמיה וניתן למצוא אותן בכל מחלקה.

אין גם שאלה בכלל האם נשים מספיק טובות לעסוק בתחום מדעי זה או אחר. יש היום מדעניות בכל הצמתים המרכזיים של המדע והן זוכות להכרה הראויה לה. השאלה היא לא אם נשים מסוגלות לעסוק במדע כלשהו, אלא האם אנחנו צריכים לצפות שהייצוג שלהן יהיה בפרופורציות שוות לאלו של הגברים. למעשה, דווקא מתוך הכרה שהשוני הביולוגי בין גברים ונשים משפיע על האחוזים הקטנים יחסית של נשים בתחומים מסוימים, יכולה לדחוף אותנו שיהיה ייצוג גדול יותר שלהן בתחומים הללו. אנחנו צריכים לשאוף שהן תהיינה מיוצגות במידה זו או אחרת בכל התחומים המדעיים מכיוון שהן מביאות נקודת מבט רעננה ושונה מזו הגברית, מה שתורם תרומה מכריעה למדע.

כמה עובדות בסיסיות לפני שנמשיך בדיון. בגילאי יסודי ותיכון, הישגי הנשים במדעים ומתמטיקה זהים ואף עולים במקרים לא מעטים על אלו של הגברים. בנים ובנות נכנסים לבית הספר היסודי עם ידע שווה בממוצע, אבל לקראת סוף היסודי מתגלים כמה הבדלים בולטים לעין: נשים מפגינות יכולות מילוליות טובות יותר שמתבטאות באיות מדויק יותר, יכולת הבעה בכתב ובעל פה משופרת, וזכירה טובה יותר של חומר מילולי. גברים לעומת זאת טובים יותר בממוצע ביכולות מתמטיות מסוימות. הם טובים יותר במשימות הדורשות רוטאציות מנטליות של גופים או מפות, אבל נשים טובות יותר בזכירת תוואי שטח בולטים ומיקום של עצמים. גברים טובים יותר בפיתרון בעיות מתמטיות מילוליות, נשים טובות יותר בחישובים מתמטיים. נשים גם טובות יותר בזכירת פרצופים והזיכרון האפיזודי, זה שמבוסס על זכירת אירועים שנחוו באופן אישי, טוב יותר (נשים גם זוכרות היטב את הזמן והמקום של האירועים הללו). ההבדלים הללו נמצאו בכל התרבויות שבהן נחקרו, ברמה זו או אחרת, וקשה לייחס אותם להשפעות תרבותיות (ואם יש כאלו, צריך להראות את הכוחות והסיבות שגורמים לזה שגברים טובים יותר ברוטאציות מנטליות לדוגמא). לא סביר שלהבדלים אין שום קשר לאבולוציה והם שרירותיים לגמרי. הדבר דומה למטבע שהוטל פעם אחת בעברנו הרחוק והחליט על הכיוון של אותם הבדלים, ומאז הם מונצחים שוב ושוב ללא שום שינוי או סיבה נראית לעין.

יש יותר נשים מגברים באוניברסיטאות, פרופורציה שמשתנה ככל שהלימודים מתקדמים יותר. נשים מהוות 46% מכוח העבודה בארה"ב אבל כשמסתכלים על אחוז הפרופסוריות עם קביעות רואים את הנתונים הבאים (שקיימים בגירסאות דומות בכל מדינה, כולל מדינות הנחשבות לשיוויוניות ביותר כמו שבדיה):

מתמטיקה – 8.3%.

כימיה – 12.1%.

הנדסה כימית – 10.5%.

פיסיקה – 6.6%.

הנדסה מכאנית וחשמלית – 6.5%.

מדעי המחשב – 10.6%.

לא על הממוצע לבדו

חלק מההבדלים הבולטים באחוז הנשים שפונות לקריירה מדעית יכול להיות מוסבר על ידי הבדלים ממוצעים ביכולות. אבל כשמסכמים את כל ההבדלים הללו מוצאים שההבדלים הללו קטנים יחסית ולא סביר שהם אחראים להבדלים מאוד בולטים במישרות הבכירות ביותר. אז איך יתכן שעדיין מעטות הנשים הפונות לקריירה אקדמית בתחום? כאן אנחנו מגיעים לטענה המרכזית שסאמרס העלה, טענה שללא ספק לא הובנה כראוי ועוותה על ידי מתנגדיו. סאמרס התייחס לנקודה חשובה שפעמים רבות מוזנחת כשמשווים שתי אוכלוסיות שונות, ונוגעת להתפלגויות הסטטיסטיות השונות של גברים ונשים בתכונות מסוימות. רוב מוחלט של ההשוואות בין אוכלוסיות מתייחסת לממוצעים השונים של אותן אוכלוסיות. אבל ממוצעים מספרים רק חלק מהסיפור. כשרוצים לדעת מי הכי טוב בתחום מסוים הממוצע לא עוזר לנו הרבה למצוא את התשובה. מה שחשוב במקרה כזה הוא הפיזור של תוצאות אותה קבוצה. קיימים כמה מדדי פיזור כאלו (הבולטים בהם הם השונות וסטיית התקן) והם אלו שקובעים מי יהיה בקצה הפירמידה, כמו גם מי יהיה בתחתית שלה.

כשאנחנו משווים הישגי גברים ונשים ביכולות מתמטיות מסוימות (למשל, יכולת מרחבית), אפשרי בהחלט שנשים יגיעו להישגים דומים לאלו של גברים בממוצע אבל הפיזור שלהם יהיה שונה. תחשבו למשל על מבחן שבו הציון הממוצע של גברים ונשים הוא 80. אצל הנשים, כל התוצאות נעו בין 70-90, בעוד אצל הגברים הן נעות בין 60-100. שונות הציונים של הגברים פשוט גדולה יותר. זה אומר שמצד אחד יהיו יותר גברים עם ציונים גבוהים יותר, ומצד שני יהיו גם הרבה יותר גברים עם ציונים נמוכים יותר. רוב ציוני הנשים לעומת זאת, יתרכזו סביב הממוצע. זו בדיוק הטענה לגבי ההבדלים ביכולות מתמטיות. הטענה אינה שגברים יותר חכמים מנשים בממוצע, אלא שבקצה העליון של הסקאלה, אלו שמגיעים לרמות הגבוהות ביותר של מתמטיקה, יש יותר גברים מנשים. אין זה אומר שאין שם נשים בכלל, אלא שפרופורציונית יש פחות. בדיוק על פי אותו היגיון, יש גם הרבה יותר גברים בקצה התחתון. כלומר, יש יותר גברים שגרועים במתמטיקה מנשים. רק שעל אותם גברים אף אחד לא שומע בדרך כלל (מעניין אגב, שביכולות המילוליות הפיזור דווקא די דומה).

השונות לא צריכה להיות גדולה כמו בדוגמא שנתתי. מספיק שהשונות גדולה מעט יותר אצל הגברים כדי שנראה הבדלים די משמעותיים. בל נשכח שמיליוני אנשים בכל העולם לומדים מתמטיקה, ובמספרים גדולים כאלו גם הבדלים קטנים מאוד בהתפלגויות יוצרים אפקט חזק. אם נניח שסטיית התקן של הגברים היא 3.1 לעומת 3.0 אצל הנשים, אזי מדובר בכמות גדולה למדי של גברים שיצטיינו יותר בקצה העליון כשלוקחים בחשבון אוכלוסיות גדולות של גברים ונשים. מחקרים שבדקו תוצאות של מבחנים במתמטיקה ומדעים אצל בנים ובנות בגיל 12 מצאו שעל כל בת יש שני בנים ב-5 האחוזונים העליוניים. במבחן ה-SAT (המקבילה האמריקאית לפסיכומטרי) יש פי 3 גברים מנשים עם ציונים מעל 700 (מתוך 800 אפשרויות) כאשר גברים משיגים בממוצע ציונים הגבוהים ב-40 נקודות מהנשים. אלו ממצאים עקביים שעומדים ברוח הזמן, למרות צימצום מסוים בפערים שנובע כנראה משינויים בשאלות שנעשו במשך השנים, כדי להפוך אותם ליותר נייטרלים מבחינה מגדרית (רבות מהשאלות בעבר נגעו לתחומי עניין גבריים מובהקים מה שיכול להוביל להטייה בתוצאות לטובתם). כצפוי, נשים מוציאות בממוצע ציונים גבוהים יותר בחלק המילולי.

ההבדלים הללו אינם אומרים שרוב הגברים טובים מנשים במתמטיקה, או שאין נשים הטובות מרוב הגברים בתחום. הם רק מראים שהפרופורציות שונות לגברים ונשים. זו הסיבה שלא הגיוני ולא מוסרי להפלות נשים רק על סמך ההתפלגויות השונות או הממוצעים. כל אדם, גבר או אישה, צריך להישפט לפי היכולות שלו בלבד ולא הממוצע או השונות של הקבוצה שאליה הוא משתייך.

גורמים אבולוציוניים לשונות השונה

יש הרבה סיבות לחשוב שההבדלים הללו בשונות של תכונות מסוימות מקורן אבולוציוני. העובדה שלגברים יש רק כרומוזום X אחד בעוד שלנשים יש שני כרומוזומים של X היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על ההבדלים בין גברים ונשים. באופן כללי, גברים סובלים יותר ממחלות נוירולוגיות בהשוואה לנשים כי יש הרבה יותר סיכוי שיווצרו מוטאציות בכרומוזום אחד מאשר בשניים. מכיוון שלגברים יש רק כרומוזום אחד כזה, הברירה הטבעית והמינית תפעל על גברים בצורה חזקה יותר, כי מוטאציות שמתרחשות בגנים יובילו לשינויים בצורה הרבה יותר מהירה. זה יכול להסביר למה הרבה מאוד גנים שקשורים לפעולת המוח מסתתרים בכרומוזום X. אם נשים אוהבות בחורים חכמים במיוחד, היה יתרון למוטאציות שתורמות לאינטליגנציה ושבאות לידי ביטוי בכרומוזום X. הגנים הללו יבררו בצורה מהירה כי היתרון של אינטליגנציה בא לידי ביטוי בצורה מהירה. זה בדיוק מסביר למה במדדי אינטליגנציה מסוימים יש לגברים ונשים ממוצעים דומים, אבל יש יותר גברים באחוזונים הגבוהים והנמוכים כאחד. הפרופורציות הגבוהות של גברים באחוזונים הנמוכים מתבטאת בשיעורים גדולים יותר של דיסלקציה, לקויות למידה, הפרעות קשב, פיגור שכלי ועוד.

מעבר לכך, יש עדויות ספציפיות שמראות שההבדלים ביכולת מרחבית ויכולות מתמטיות נוספות, מקורה ביולוגי. אם עורכים השוואות בתוך אותו המין (גברים מושווים לגברים ונשים לנשים) רואים שהיכולות הללו משתנות בהתאם להבדלים ברמות של הורמוני המין. לדוגמא, רמות גבוהות של טסטוסטרון נמצאת במתאם עם יכולות קוגנטיביות משופרות (כמו ראייה מרחבית) שהגברים טובים בהם בממוצע בהשוואה לנשים, כמו גם התנהגויות אופייניות יותר לגברים (אגרסיביות יתר למשל). מחקרים על אנשים שעברו ניתוח לשינוי מין וקיבלו הורמוני מין לקראת הניתוח, מראה שינויים ביכולות הקוגנטיביות. נשים שעברו ניתוח לשינוי מין וקיבלו זריקות טסטוסטרון לדוגמא, הראו שיפור ביכולת המרחבית וירידה ביכולות המילוליות.

לא רק הבדלים ביכולת

מעבר להבדלים ביכולות שבאות לידי ביטוי בהתפלגויות השונות, יש גם הבדלים בהעדפות ובמוטיבציות של גברים ונשים, שחלק מהן קשה לייחס לחיברות שונה. ראשית, איך בכלל אנחנו יודעים שקיים חיברות שונה? כשבוחנים למשל איך הורים מתייחסים לילדים שלהם ורואים שהם מתייחסים באופן שונה לבנים ובנות, האם זה נובע מסטריאוטיפים מגדריים או בגלל שבנים ובנות באמת שונים זה מזו בהתנהגותם ובהעדפות שלהם? אם לוקחים בחשבון שיש הבדלים מולדים בין גברים ונשים, לא צריך להתפלא שהם באים לידי ביטוי כבר מגיל צעיר מאוד ושההורים מגיבים לילדים בצורה שונה. חשוב גם לזכור, שגם אם הילדים מתנהגים בצורה דומה לזו של הוריהם אנחנו לא יכולים לדעת אם זה בגלל החיברות השונה שעברו או בגלל הגנים המשותפים להם ולהוריהם. כלומר, כדי להראות שהורים מתייחסים בצורה שונה לילדיהם צריך לבודד את המשתנה הגנטי על ידי מחקרי תאומים זהים ולא זהים, אחים שהופרדו בלידה וכו'. מחקרים שונים מצאו שעד 50% מההתנהגויות יכולות להיות מיוחסות לגנים המשותפים ולא לסביבה. לא רק שכמעט אף מחקר שעוסק בחיברות לא מעלה על דעתו לבדוק את ההשפעות הגנטיות (או לפחות לבודד אותן) ולכן המסקנות שלו חייבות להילקח מאוד בזהירות, אלא שיש לאנשים נטייה לייחס כל הבדלים בין אנשים לחיברות שונה למרות שזה לא תמיד כך (הדוגמא הבולטת בהקשר הזה היא אוטיזם. במשך שנים ייחסו אוטיזם להתנהגות מזניחה של ההורים עד שמחקרים תאומים זהים שהופרדו בלידה הראו שאין שום קשר להתנהגות ההורים).

שנית, מחקרים שונים שבדקו האם ההורים והמורים מתייחסים בצורה שונה לבנים ובנות מראים שההשפעות הרבה יותר קטנות ממה שנדמה. גם אם ההתיחסויות סטריאוטיפיות להחריד, מחקרים מהעשור האחרון מראים שלהטיות הללו אין משמעות גדולה בגיל ההתבגרות. מחקרים שעקבו לאורך שנים אחרי ילדים מראים שציפיות ההורים משפיעות מעט מאוד לטווח הארוך. גם מחקרי תאומים או אחים שהופרדו בלידה מראים שההבדלים הללו בחלקם הגדול הם גנטיים ולא חברתיים. מעבר לכך, מחקר מטא (שבוחן עשרות מחקרים שפורסמו בנושא אחד) שבדק כיצד הורים מתייחסים לילדיהם, מצא שאין שום הבדלים בולטים בהתייחסות לבנים ובנות על ידי ההורים, ובניגוד למקובל לחשוב הורים כמעט ולא מתייחסים בצורה סטריאוטיפית מגדרית לילדיהם.

אבל הממצאים החזקים ביותר מגיעים ממחקרים שנעשו על בנות שעודדו מגיל צעיר להצטיין במדעים. מחקר אחד למשל, שנעשה על ילדים מחוננים שעודדו להצטיין מכל בחינה אפשרית במתמטיקה ותחומים מדעיים אחרים, הראה שבסופו של דבר, הרבה יותר בנים מבנות הביעו עניין בתחומים הללו. הבנות העידו שהן מתעניינות יותר בבני אדם, בערכים חברתיים, ובמטרות הומניטריות, בעוד הבנים אמרו שמה שמעניין אותם בעיקר זה חפצים, ערכים תיאורטיים וחשיבה מופשטת. מעקב של מספר שנים הראה שהבנות פנו לתחומי מדעי הרוח והחברה כשהלכו לאוניברסיטה, והבנים פנו בעיקר למדעים ומתמטיקה. פחות מ-1% של הבנות עשה את כל המסלול עד לדוקטורט במתמטיקה לעומת 8% של הבנים. הבנות פנו בעיקר לרפואה, משפטים, מדעי הרוח וביולוגיה.

מחקר נוסף שבחן 320 ילדים שנמצאים במאית האחוז העליון (הכי טוב מתוך עשרת אלפים ילדים) מצא שילדים שהיו טובים יותר במתמטיקה אמרו שהם יעדיפו קריירה במדעים או מתמטיקה למרות שהיכולות המילוליות שלהם היו הרבה מעל הממוצע. אותו ממצא נתגלה לגבי הילדים שהפגינו יכולות מילוליות גבוהות יותר, שאמרו שהם יעדיפו מקצועות ממדעי הרוח והחברה או משפטים. נראה שילדים מכירים בזה שהם טובים יותר בתחום מסוים וחושבים שיש סיכוי גבוה שהם יצטיינו בו ולכן הם שואפים לקריירה בתחום. הנטייה הזו לבחור במקצוע שבו הם מצטיינים באופן טבעי בולטת יותר אצל בנים מאשר אצל בנות, ומכיוון שיש יותר בנים בקצה העליון של ההישגים במתמטיקה, זה יכול להסביר למה אנחנו מוצאים יותר גברים בתחומים הללו כשהם מתבגרים.

כל הממצאים הללו מלמדים שהבדלים ממוצעים בהעדפות יכולים להסביר את הייצוג השונה של גברים ונשים בתחומים אקדמיים שונים כמו גם את ההתקדמות במעלה הסולם האקדמי. גברים תחרותיים יותר וחשוב להם בעיקר הסטטוס האישי שלהם והם יעשו הרבה לחיזוקו, גם אם זה כולל שעות עבודה מרובות, או הקרבת חלקים אחרים של חייהם, כולל חיי משפחה. לנשים פחות חשוב הסטטוס האישי והן מעדיפות מקומות עבודה נוחים ונעימים, באווירה פחות תחרותית, גם אם זה בא על חשבון המשכורת שלהן. אימהות קשורות לילדיהן בממוצע יותר מהאבות וזה בהחלט יכול להשפיע על הבחירות הקרייריסטיות שלהן. אין זה כמובן אומר שכל הנשים כאלו, או שמוצדק להפלות נשים רק בגלל זה, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמשפחה חשובה לאישה יותר ויש לזה גם שורשים אבולוציוניים מובהקים (האינסטינקט האימהי למשל, שמקורו ביולוגי). זה כמובן לא אומר שנשים אינן מעוניינות לעבוד או שלגברים לא איכפת מהמשפחה והילדים שלהם, אבל הבדלים קיימים בממוצעים יכולים לגרום להבדלים גדולים יותר בקריירות האקדמיות של שניהם.

באופן כללי למדי ניתן לומר שנשים מעדיפות התעסקות עם בני אדם וגברים נוטים להתעסק עם דברים. זו יכולה להיות אחת הסיבות המרכזיות שנשים נוהות למקצועות טיפוליים כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה קלינית או מקצועות שיש בהם מגע עם אנשים אחרים כמו הוראה. מחקרים מראים שמגיל צעיר למדי בנים מתעניינים יותר בעיסוקים מציאותיים, תיאורטיים וחקרניים בעוד בנות מתעניינות יותר בעיסוקים אמנותיים וחברתיים. האם ההבדלים הללו מקורם כולם בחיברות שונה? ספק רב. אפשר לבדוק את הנושא על ידי בחינה של מה קרה כאשר הוסרו המחסומים בפני הנשים. פחות או יותר באמצע המאה ה-20 פתחו האוניברסיטאות את שעריהן בפני כולם. האם הגיוני שנשים הפכו לרוב, או מהוות לפחות מחצית מהלומדים ברוב מקצועות מדעי החברה והרוח? מה בדיוק מנע מהן להשתלב במקצועות הנדסה, מתמטיקה או פיסיקה? טענה פופולרית גורסת כי מקצועות שנשים מהוות בו את הרוב נחשבים לנחותים יותר. הטענה הזו לא עומדת במבחן המציאות. ביולוגיה אינה מקצוע נחות ויש בו מספר שווה של גברים ונשים. תחום המשפטים נחשב ליוקרתי ביותר ויש בו ייצוג שווה לנשים. פסיכולוגיה קלינית נחשבת לאחת ההתמחויות היוקרתיות ביותר ויש בה רוב נשי מובהק (כמו בשאר ענפי הפסיכולוגיה כולל הפסיכולוגיה האבולוציונית). גם וטרינריה היא מקצוע שמושך אליו בעיקר נשים ונחשב למאוד מבוקש. מעבר לכך, מקצועות רבים שבהם הייצוג הנשי קטן מנסים במשך עשרות שנים למשוך אליהם סטודנטיות בלי הצלחה גדולה. נשים עודדו להיכנס למקצועות כמו פיסיקה ומתמטיקה על ידי תמריצים שונים שכוללים אפליות מתקנות, מילגות מיוחדות וכו'. ועדיין, המספרים שלהן בחוגים הללו נמוכים מאוד יחסית. האם באמת סביר שמכל התחומים האקדמיים דווקא המתמטיקאים הם אלו שמתנגדים לנוכחותן של נשים?

מעניין גם לציין בהקשר הזה טענה רווחת שנשים מופלות בגלל שתחומים רבים באקדמיה הינם סובייקטיבים ולכן כשמדובר בקידום התלוי בהערכה של עמיתים הן יופלו ויהיה קשה להתווכח נגד האפליה הזו. אבל דווקא בתחומים המדויקים ביותר, כאלו שעליונות אינטלקטואלית תבוא לידי ביטוי בצורה החדה ביותר כמו מתמטיקה, פיסיקה והנדסה, יש ייצוג קטן לנשים. במקצועות שבהן ההערכה היא הסובייקטיבית ביותר, מדעי הרוח והחברה, יש רוב נשי מובהק.

חשיבות ההסברים האבולוציוניים

חלק מהאנשים שואלים למה בכלל צריך לדעת האם יש שורשים אבולוציוניים להבדלים בין גברים ונשים במדעים? מעבר לסקרנות האינטלקטואלית שבדבר, יש לנושא חשיבות עצומה. אם נכיר בעובדה שגם הבדלים ביולוגיים אחראים להבדלים הנצפים של מדענים בתחומים שונים, נבין שלא הגיוני לצפות לייצוג שווה של חצי-חצי בכל תחום. מחקרים מראים שאימונים ספציפיים בתחומים מסוימים עוזרים לגישור הפער, ואם נחליט שרצוי שיהיה ייצוג גדול יותר של בני מין מסוים בתחום מסוים, אפשר יהיה להפנות משאבים מיוחדים לעידוד הלמידה של אותה קבוצה (זה כמובן לא יפתור את בעיית המוטיבציה השונה). אנחנו יכולים כמובן לגרום לייצוג שיוויוני יותר בצורה מלאכותית, למשל על ידי אפליות מתקנות, אבל לכל תיקון כזה יש גם מחיר. אנשים יוכלו לטעון במקרה כזה לאפליות הפוכות וכך שלא האנשים הטובים קיבלו את התפקיד. זה יכול להוביל להטלת ספק בהתאמה של כל אחד לתפקיד, מה שיכול לגרום למתח מיותר בין המינים וסקסיזם.

במובן הבסיסי ביותר, הסיבה שיש חשיבות גדולה למחקרים כאלו היא שאם אנחנו רוצים לשנות משהו בעולם אנחנו חייבים קודם כל להבין אותו לאשורו ולקחת בחשבון את כל הגורמים הרלוונטיים. חשוב גם לזכור שבני אדם הם יונקים, ונשים הן אלו שיולדות, מיניקות ומקדישות יותר זמן לגידול שלהם משל גברים על כל המשתמע מכך. אוניברסיטאות צריכות לקבל את זה ולהיות ידידותיות יותר לנשים, אם על ידי חופשות לידה ארוכות, סיבסוד מעונות יום, גמישות גדולה יותר בשעות העבודה ועצירת הזמן לקראת קביעות. חשוב לזכור שכל החלטה כזו יכולה לפגוע באוכלוסיות אחרות, למשל גברים ונשים ללא ילדים ולכן צריך לקחת את כל הצדדים בחשבון.

אבל הדבר החשוב ביותר הוא להיות מודעים לדברים הללו. גם אם יש אפשרות תיאורטית שחלק ממה שכתבתי כאן לחלוטין שגוי, עצם התגובות להעלאת ההסברים האבולוציוניים מעידות אלפי מונים על האווירה השורה היום בציבור כמו גם בחוגים מדעיים שונים כשמוזכרת המילה אבולוציה. המחקרים בנושא מספקים נתונים מספיקים כדי שלפחות יתייחסו לנושא הזה ברצינות ויעלו אותו בתור אפשרות סבירה הראויה למחקר. תחשבו מה היה קורה אם סאמרס (או כל אחד אחר) היה מרצה על הבדלים בין גברים ונשים באקדמיה וקובע בצורה חד משמעית שכל ההבדלים הללו מקורם בחברה שלנו ואין לה שום בסיס אבולוציוני. האם במקרה כזה הייתה מתעוררת מחאה גדולה נגד דבריו? האם מישהו היה מתקומם שהוא סקסיסט? שהוא מעוות את המדע? כמובן שלא. אנשים היו מהללים אותו על דבריו. למה כל פעם שמישהו מעז להעלות הסברים אבולוציוניים כלשהם הוא מותקף מכל עבר, בעוד שהזכרת הסברים חברתיים מתקבלת כמובנת מאליה וכנכונה, בלי בכלל לבדוק מה אומרים המחקרים בתחום.

אחת ההטיות הברורות בהקשר הזה היא הניסיון האינסופי והנואל לערער על כל מחקר התומך בהסבר האבולוציוני ולחפש תחת זכוכית מגדלת בעיות המצויות שבו. זה לא שמחקרים אבולוציוניים חסינים מכל ביקורת, אבל ההגינות האינטלקטואלית מחייבת בדיוק באותה מידה לתקוף את המחקרים המתנגדים לו, מחקרים שמראים על השפעות חברתיות. בסופו של דבר, המחקרים עצמם בנויים על אותן שיטות מחקר המקובלות במדע. האם הגיוני שיש שני סוגי מדע, מדע א', המראה תוצאות תקינות מבחינה פוליטית, הוא המדע הטוב שאין בו שום דופי, החוקרים פועלים בלי שום אג'נדה והמחקרים שלו חד משמעיים בכיוון מסוים, ומדע ב', המראה תוצאות שלאנשים יש בעייה איתם, הוא המדע הרע הבנוי על שיטות מחקר גרועות, מוטה אידיאולוגית והממצאים שלו אינם חד משמעיים?

אנשים כושלים שוב ושוב בכל הכשלים הלוגיים הידועים הקשורים להסברים אבולוציוניים, הן בגלל בורות או תוך עיוות מכוון של ההסברים הללו מטעמים זרים. איך ניתן להגיע לחקר האמת אם עצם העלאת רעיונות אבולוציוניים נחשבת מאיימת או מעליבה? אין, ולא צריך להיות שום דבר מעליב או פוגע בהסברים אבולוציוניים כל עוד הם מתבססים על מחקרים מדעיים לגיטימיים. בסופו של דבר, האקדמיה היא המקום ללבן סוגיות מדעיות ולא לנסות לטאטא אותן מתחת לשטיח רק בגלל שהממצאים אינם עולים בקנה אחד עם השקפת עולם מסוימת או נתפשים כמאיימים על אנשים מסוימים.

מומלץ גם לקרוא את פוסט ההמשך.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • dudi goldman  On 22/03/2008 at 10:33 pm

    אומר זאת כך, גיל: שאפו. רשימה מבריקה

  • אחת מהצפון  On 22/03/2008 at 11:14 pm

    אילו היית פסיכולוגית אבולוציונית ממוצא מרוקאי
    כבר היית מביא את המחקרים הרלוונטים ההפוכים.

    רבים מהאנשים נוטים לבלבל בין עובדות לבין פרשנות עליהן.
    עושה רושם שגם החוקרים שאת ציטוטיהם אתה מביא.
    למשל:
    התובענות העצומה הכרוכה במחקר האקדמי נוצרה כצורך אבולוציוני או כי הגברים (שהם כידוע הקימו את האקדמיה) העדיפו לבלות שעות רבות שם במקום עם האישה והילדים?
    האם בארבעים השנים האחרונות (כן, לא לפני 100 שנה) מישהו ניסה להתאים את צורת העבודה לנשים?
    או, חס וחלילה, מישהו מהגברים החוקרים הבין שעדיף להיות בבית יותר שעות ולאפשר לאשתו החוקרת להתקדם?

    האם יש קורלציה בין נשים שהעדיפו "לוותר" על המשך המחקר האקדמי בגלל היותן אמהות ובגלל שבני זוגם לא התחלקו איתן במשימות הביתיות?

    כי כל עוד נתונים אלו לא נבדקו והוכנסו לתוך שיקולי הפרשנות- אני לא קונה את האובייקטיביות.

  • גיל  On 23/03/2008 at 1:04 am

    עם הניתוח הזה.

    שימי לב שאת נופלת לכשלים לוגיים קלאסיים. למשל, מייחסת לי דברים שמעולם לא טענתי ותוקפת אותם (למשל המשפט שמתחיל ב"תובענות העצומה..").

    את שואלת שאלות בצורה סובייקטיבית ומוטה ואחרי זה עוד מצפה לתשובות אובייקטיביות. את בדיוק מדגימה את חוסר היושר של אלו שתוקפים הסברים אבולוציוניים. עד שלא יביאו לך מחקר כך וכך לא תקני את האובייקטיביות. באמת? האם יש לך מחקרים שמראים שמה שאת טוענת נכון? או מה שאת חושבת הוא נכון בלי שום הוכחה וכל מחקר אחר לא נכון בהגדרה? האם מחקרים הפוכים אובייקטיבים לגמרי? אני מציע לך קצת לקרוא על מחקרים בתחום לפני שאת מעוותת דברים שכביכול נאמרים בהם ויורה לכל הכיוונים.

  • דוד  On 23/03/2008 at 1:11 am

    האם יתכן שהרגע הצעת להוריד את איכות או כמות העבודה הנדרשת במחקר אקדמי רק כדי לנסות להחדיר לשם יותר נשים?

    כי לי זה קצת נראה כמו לחתוך לאלוף העולם ב-100 מטר חתיכה מהשריר ברגל, כדי שתיהיה תחרות מעניינת יותר עם המקום השני.

    אגב, בנוגע לחלק השני של הודעתך, אני מזכיר לך שבתור אשה, את תוכלי לבחור את בן הזוג שלך לפי ראות עינייך. אז תדאגי לבחור בחור שיהיה מוכן להיות בבית כמה שאת רק רוצה

  • אחת מהצפון  On 23/03/2008 at 1:48 am

    גיל, אל תשלח אותי לקרוא, טוב? זה לא מן העניין אם, איפה וכמה קראתי. אני מתייחסת למה שאתה בחרת לכתוב ובוא נשאר כאן.
    רוצה דוגמא נוספת לפרשנות על עובדות?
    אם ממוצע הגברים הוא 60-100 ונשים70-90 וזה חלק מההסבר אז כדאי שתביא סימוכין לכך שהגברים שבחרו להמשיך לדוקטורט במתמטיקה הם רק אלו שבסביבות ה-100 כי אם לא- על מה נבנה המגדל?
    אגב, הוספת עוד כמה מילים לפוסט או שפיספסתי קודם? לגבי נשים, גברים ומשפחה…

    דוד-ראשית, את בן זוגי כבר בחרתי מזמן. אתה מגיב לגברת מכובדת ולא לבחורה.
    שנית, הרגע הצעתי להפחית כמות ולא איכות ואם אתה חושב שזה היינו-הך אני מציעה לך פעם לעיין בכמות המחקרים המטופשים שנעשים בכל רחבי האקדמיה, כולל בביולוגיה וב…לא תאמין, פסיכולוגיה אבולוציונית.

  • אנה  On 23/03/2008 at 2:11 am

    איזה פוסט מיותר. אין לך איזה נושא אחר פחות סנסציוני לכתוב עליו?
    אני לומדת מדעי המחשב ואני יכולה להגיד לך שיש כאן בנות מוכשרות לאללה ולאף אחד לא אכפת מה המין שלהן. ובת דודה שלי במקרה למדה פיזיקה וזה לא איזה טופיק לשיחה. למי אכפת הדברים האלה. גם מאפין של הנדסות ומדעים, פחות מתעסקים במסביב מבתחומים אחרים.

  • איילת  On 23/03/2008 at 3:10 am

    יש פער משמעותי בין גברים לנשים גם במקצועות שבהן ללא ספק יש נשים במאיון העליון.
    למשל, במשפטים יש רוב של מצטיינות דיקאן ושל מצטיינות רקטור, ועדיין אחוז מרצות קטן (לדעתי, באופן שערורייתי).
    את המישור הזה אתה כופה לתוך "הרצון הנשי במשפחה", מבלי ליצור לרצון הזה פרובלמטיזציה, ומבלי לנסות לחשוב כיצד ניתן לשנות את החיים האקדמיים עצמם, כך שלא יצרו מאבק משמעותי כל כך עם החיים המשפחתיים.
    (ואגב, על פניו דווקא החיים האקדמיים, על שעותיהם הגמישות, יכולים היו להפוך לגן-עדן משפחתי, אם הייתה מחשבה בכיוון זה).

  • גיל  On 23/03/2008 at 3:31 am

    אז נא לא לצטט אותם בצורה מעוותת.

    האם את סבורה שאלו שהמשיכו לדוקטורט במתמטיקה הם אלו שקיבלו ציונים נמוכים? מתמטיקה היא מקצוע שבו אי אפשר לזייף הצטיינות, והקידום בא די אובייקטיבי.

    השאלה הבסיסית שלי עדיין תקפה: האם את סבורה שכל ההבדלים שמוצאים בין גברים ונשים נובעים מהסביבה בלבד? האם אין אפשרות שחלק מההבדלים נעוץ בהבדלים ביולוגיים? אם כן, איך לדעתך אפשר להבחין ביניהם?

  • גיל  On 23/03/2008 at 3:37 am

    מהתמונה. אני לא מכיר טוב את המצב במשפטים ולכן לא יכול להתייחס אליו ספציפית, אבל רק בשביל להבהיר שוב, בכל מקצוע יהיו נשים באחוזון העליון (כשחושבים על זה, אין בזה שום דבר מיוחד. בסך הכל מדובר באחת למאה). השאלה המרכזית היא הפרופורציות ואני מניח שבתחום כמו משפטים קשה למצוא מבחנים ספציפיים שיכולים להעריך יכולות כמו במתמטיקה למשל.

    אני לא כופה שום דבר אלא רק מציג את הדברים כפי שהם. ישנן השפעות שונות שנובעות ישירות מהאבולוציה השונה של גברים ונשים ומעצם העובדה שאנחנו גם יונקים. אני פשוט מציע לא להתעלם מההשפעות הללו. אני בהחלט חושב שצריך להפוך את האוניברסיטאות לידידותיות יותר לנשים יולדות או לכל אחד שמעוניין במשפחה.

  • עמית  On 23/03/2008 at 4:45 am

    אין לי מושג על מה אתה מסתמך בקביעתך כי הקידום במתמטיקה נעשה על ידי קריטריונים אובייקטיביים ומהם בעיניך אותם קריטריונים אוהייקטיביים. בתור אחד "שגדל" באחת מהמחלקות למתמטיקה המוצלחות יותר בעולם אני יכול להעיד מנסיון והיכרות אישית שבמתמטיקה, כמו בכל תחום אחר באקדמיה ובכלל, לא מספיק לתת פרסומים מעולים. צריך להכיר את האנשים הנכונים, לקבל תמיכה מהאנשים הנכונים… יש שם פוליטיקה בדיוק כמו בכל תחום אחר.
    וגם – אולי הצטיינות ממש קשה לזייף, אבל הצלחה מאד קל. לא מעט אנשים שלמדתי איתם והיו בינוניים למדי הצליחו להשיג דוקטורט ומשרה. הם אמנם לא גרועים, אבל הם בטח לא סופר גאונים.

    במתמטיקה, כמו בכל תחום יש הרבה "עבודה שחורה" לעשות. ויש אנשים שעושים את זה ממש טוב בלי להיות מוכשרים יתר על המידה.

  • גיל  On 23/03/2008 at 5:00 am

    היא סוג של כישרון לא? ועבודה קשה תחפה בהרבה מקרים על כישרון טבעי, אבל גם במקרה כזה יש תוצאה סופית מדידה. תשווה למשל מחקרים במתמטיקה לסוציולוגיה, תהיה יותר הסכמה מי טוב במתמטיקה בהשוואה לסוציולוגיה.

    ברור שלא כל קידום מבוסס על מחקרים טובים בלבד ולגורמים אחרים יש חשיבות גדולה. זה לא רק קשרים אלא גם יכולת לימוד למשל.

    בכל מקרה, זה לא רק היכולת אלא גם המוטיבציה. איזו סיבה יש למתמטיקאים גברים להדיר את הנשים מהתחום? לי נראה שדווקא להיפך.

  • קרן  On 23/03/2008 at 6:37 am

    לו היית מחליף את המילים נשים/גברים במילים שחורים/לבנים, יהודים/ערבים, אשכנזים/מזרחיים איש לא היה מייחס להבדלים שמנית כאן כל חשיבות מעבר לאידיאולוגיה גזענית. אני משוכנעת שלתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית יש הרבה מה לתרום למחקר חוץ מאשר להנציח עוולות על רקע מגדרי ולעטוף אותן באצטלה של מחקר אובייקטיבי

  • עמית  On 23/03/2008 at 6:39 am

    מעצם הגדרתה, אפשר לעשות אותה בלי הרבה כשרון, על ידי השקעת הרבה עבודה.

    אין לי מושג על מה אתה מסתמך בטענתך במשפט האחרון בפסקה הראשונה. תחושתי האישית היא שלא יהיה הרבה הבדל בין מתמטיקאים לסוציולוגים. בכל תחום יש לעוסקים בו תחושה די טובה של "איכות מהי?", ולא תהיה אף בעיה לחוקרים בכל תחום שהוא להסכים על מהם מחקרים טובים בתחומם.

    לגבי שתי הפסקאות הנוספות שלך – הן נשמעות לי כמו נסיון התחמקות. היתה לך טענה X שהסתמכה על "אובייקטיביות" בקידום אנשים במתמטיקה (נקרא לזה Y). אני הבעתי תמיהה לגבי Y. לא הצלחת להסביר לי למה Y לדעתך נכון. נהפוך הוא הפסקה השניה שלך תומכת בדעתי ש Y איננו נכון.
    ובכל זאת, במקום להודות בטעות, ולבנות טיעון אחר, אתה אומר משהו כמו… אבל Y בכלל לא משנה כי X נכון בכל מקרה (בלי לתת לו שום נימוק חליפי)…
    בעיני זה רק מקטין את הקרדיביליות של טענה X.

  • גיל  On 23/03/2008 at 7:25 am

    מדגימות את הנקודה שאני מנסה להעביר. האם השלב הבא יהיה ציד מכשפות של כל מי שמזכיר את המילה אבולוציה? כמה חבל שאת ואחרים שוב ושוב נופלים לכל הכשלים הידועים הקשורים לנושא ולא מגיבים בשום טענה עניינית.

    עמית, יש הבדל גדול בין תחומים כמו מתמטיקה, פיסיקה או הנדסה שבהם רואים תוצאות לבין תחומים שמהגדרתם מעורפלים יותר. בסוציולוגיה או במדעי הרוח יש פעמים רבות תיאוריות שונות שמסבירות אותם הדברים בלי להכריע מי טובה יותר. לכן לתחושתך האישית אין באמת בסיס במציאות במקרה הזה.

    אתה הוא זה שלא התייחסת לטענה הבסיסית שלי. איזו סיבה יש להניח שמתמטיקאיות מופלות יותר מפסיכולוגיות או ביולוגיות למשל? הנתונים על ההבדלים הידועים ביכולות של כל אחד מהם ובהעדפות שלהם רק מחזקים את זה שלא מדובר בעניין חברתי בלבדי. תקרא שוב את המחקרים שהבאתי בנושא לפני שאתה קופץ למסקנות חפוזות.

  • קרן  On 23/03/2008 at 7:48 am

    אנחנו חלוקים בשאלה עקרונית. אתה סבור שקיימים הבדלים מהותיים בין נשים לבין גברים, ומכח זה מפרש את ממצאי המחקרים כמוכיחים הבדלים ביולוגים-מולדים, ומעבר לזה מייחס חשיבות ומשמעות להבדלים אלו. לדעתי ההבדלים נובעים מהבנייה חברתית. הטענה שלי היתה מאוד עניינית ולא היה דבר בינה לבין ציד מכשפות. לא טענתי שכל התחום של פסיכולוגיה אבולוציונית פסול, אלא ציינתי שלו היית מחליף את המילה "אשה" במילה "שחור" כל מה שכתבת היה בגדר גזענות ולא בגדר מחקר אובייקטיבי. אני משוכנעת שאתה מודע לעובדה שאפליה נגד שחורים היתה מעוגנת בטענות מהותניות שונות, ובמחקרים אובייקטיביים. במה שכתבת כאן אין שום טענה מורכבת יותר מהטענות שעיגנו אפליה נגד שחורים. לזה לא ענית, לצערי

  • עמית  On 23/03/2008 at 7:57 am

    אין לי מה להגיד עליה במסגרת הדיון הנוכחית – לא לחיוב ולא לשלילה.

    התייחסתי אך ורק לאופן ההנמקה שלך את אותה טענה בסיסית שהתבסס על טענה שגויה, כאילו במתמטיקה קידום מקצועי בעולם האקדמי נסמך אך ורק על שיקולים אובייקטיביים. ולא כך הוא. אפילו ניסית לרמוז שגם אם לא כל השיקולים הם אובייקטיבים, זה עדיין יותר אובייקטיבי יחסית לסוציולוגיה, ואף זה לא נכון.

    כמובן שיש הבדלים בין התחומים והאופי של המחקר בכל אחד מהם. אבל ההבדל הזה משליך מעט מאד על האופן בו נקבע קידום מקצועי.

    זה כל מה שרציתי להגיד.

    אתה יודע שאני קורא בד"כ את מה שאתה כותב בעיון. לעתים רחוקות אנחנו מסכימים, אבל זה בסדר. יש לנו נקודות מוצא שונות, והטענות שאתה מעלה מעוררות מחשבה וזה אחלה.
    הדבר היחיד שמפריע לי זה נימוקים חסרים. כאלה שלא ברור על מה הם מבוססים או שברור שהם מתבססים על טענות שאינן נכונות כמו במקרה הזה.

    בעיני, הדבר הנכון לעשות במקרה כזה הוא להודות בשגיאה ולתת נימוק חליפי לטענה הבסיסית, או לחילופין לסייג את הטענה או לסגת ממנה.

  • גיל  On 23/03/2008 at 8:25 am

    מעולם לא טענתי שהקידום המקצועי במתמטיקה מבוסס אך ורק על שיקולים אובייקטיביים. כל שאמרתי היה שבהשוואה לתחומים אחרים הקידום שם יהיה אובייקטיבי יותר. על סמך מה אתה בדיוק קובע שזה לא נכון? על סמך התחושה האישית שלך?

    רצוי לתקוף דברים שנאמרו ולא המצאות שהן פרי הדימיון.

  • גיל  On 23/03/2008 at 8:30 am

    כי כל קשר בין הדברים שלך למה שאמרתי קלוש עד לא קיים. אין לי שום מושג מה הקשר בין הדברים שכתבתי לאפליית שחורים, אבל מסתבר שיש לאנשים דימיון פורה במיוחד כנראה.

  • קרן  On 23/03/2008 at 8:36 am

    הרוח והחברה, שגם בתחומים האלה (שבהם נדרשים ליכולות מילוליות, ולא למתמטיקה), יש מעט מאוד סגל בכיר, למרות המספר הגדול של דוקטורנטיות.

  • עמית  On 23/03/2008 at 8:46 am

    הנה הציטוט המדויק של דבריך שכנגדם יצאתי:
    "האם את סבורה שאלו שהמשיכו לדוקטורט במתמטיקה הם אלו שקיבלו ציונים נמוכים? מתמטיקה היא מקצוע שבו אי אפשר לזייף הצטיינות, והקידום בא די אובייקטיבי."
    למיטב הבנתי בעברית, אין פה שום השוואה למקצועות אחרים. לפי אותה הבנה הסייג "די" משמעותו שאתה מכיר בזה שהשיקולים האובייקטיבים הם לא היחידים אבל הם בהחלט העיקריים.

    נגד זה ורק נגד זה אני יוצא. זה פשוט לא נכון.

  • גיל  On 23/03/2008 at 8:51 am

    אתה הרי כתבת שטענתי: "במתמטיקה קידום מקצועי בעולם האקדמי נסמך אך ורק על שיקולים אובייקטיביים"

    אם די אובייקטיבי נחשב אצלך אך ורק אובייקטיבי אז באמת אין לי מה לומר. מעבר לזה, אתה מתעלם ממה שכתבתי בפוסט המקורי:

    "אבל דווקא בתחומים המדויקים ביותר, כאלו שעליונות אינטלקטואלית תבוא לידי ביטוי בצורה החדה ביותר כמו מתמטיקה, פיסיקה והנדסה, יש ייצוג קטן לנשים".

    אז בהחלט יש פה השוואה למקצועות אחרים ואין פה שום אמירה שזה הקריטריון היחיד.

  • אורי  On 23/03/2008 at 8:53 am

    קרן, אני לא חושב שגיל ניסה לטעון כאן שאין אפליה.
    אם למשל במשפטים יש פחות פרופסוריות מפרופסורים, אז מה שצריך לעשות זה לשאול את מסיימות המשפטים המצטיינות מדוע הן לא מתקדמות באקדמיה. חלקן יענו לנו בוודאי שזה נובע מסוג של אפליה שוביניסטית על ידי מרצים גברים, חלקן יגידו שהן מעדיפות להשקיע זמן בילדיהן, וחלקן יגידו שזה לא מעניין אותן להתעסק עם נושאים תיאורטיים.
    מה שמפריע לי בדברייך ובדברי נשים אחרות כאן, זה ההכחשה של המרכיב האבולוציונית, ההכחשה של השוני בסיסי בטבע האדם.
    אם למשל תכתבו לי שלדעתכן רק חמישה אחוז מהשונות בין קידום גברים לנשים באקדמיה נובעים מהמרכיב הגנטי, ותשעים וחמישה אחוזים נובעים ממרכיב סביבתי של אפלייה, אז זו כבר דעה יותר לגיטימית בעיני.
    העיקר הוא שלא תנסו לטעון שאין שוני כזה בכלל.

  • שכ"ג  On 23/03/2008 at 8:55 am

    דיאלוג אינטליגנטי בתחום הרגיש הזה: http://www.edge.org/3rd_culture/debate05/debate05_index.html

  • אורי  On 23/03/2008 at 9:00 am

    כמו כן, הטענה לגבי ההבדלים בין שחורים ולבנים שטענת לפני כן אינה נכונה.
    ההבדלים בין גברים לנשים מבחינת מבנה המוח עולים במידה רבה על ההבדלים בין גברים מארצות מוצא שונות, ובין נשים מארצות מוצא שונות.
    פסיכולוגיה אבולוציונית מדברת על הבדלים בין גברים לנשים יותר מעל הבדלים בין שחורים ללבנים לא בגלל עניינים של פוליטיקלי קורקט, אלא פשוט בגלל שההבדלים בין גברים לנשים גדולים ומשמעותיים הרבה יותר.

  • חולי  On 23/03/2008 at 9:12 am

    אני לא מבין בדברים האלו, אבל לדעתי יש תחומי התעסקות שמקורם בבית המטבחים של השטן. הם ביסודם לא מוסריים. למשל תכנון ויצור פצצות. למשל נסויים בבעלי חיים. ולמשל גם מחקרים גנטים.

  • עומר  On 23/03/2008 at 10:08 am

    גם אני גדלתי בדיוק באותה מחלקה מצויינת, ואני לא מבין מה אתה רוצה בדיוק; אכן, יש כאלה שאינם בדיוק שהרן שלח שהצליחו להשיג משרה באיזה מקום. אבל זה בדיוק העניין – באיזה מקום. הם לא השיגו משרות במקומות הטובים ביותר. ומעבר לכך, עצם העובדה שהם לא "100" לא אומרת שהם לא "95". רוב מי שעשה דוקטורט בתקופתי היה בין המצטיינים שבתלמידים (וכל מי שעשו דוקטורט היו הרבה מעל לממוצע) ובהחלט היה ברור לכולם מי הם האנשים המבריקים ביותר, ואלו גם הצליחו למצוא בדר"כ משרות טובות יותר מחבריהם ה"בינוניים" (ואני מייחל בינוניות שכזו לכל המגיבים כאן; אולי אז נזכה לקרוא דברים מעט יותר אינטיליגנטיים מאשר "תחליף נשים בשחורים וכו'"…).

  • אנה-סול  On 23/03/2008 at 11:47 am

    ואני מבטיחה לקרוא אותו בנחת אחרי שאשפוך את ליבי.
    המשפט הבא טרד את מנוחתי:

    אין גם שאלה בכלל האם נשים מספיק טובות לעסוק בתחום מדעי זה או אחר. יש היום מדעניות בכל הצמתים המרכזיים של המדע והן זוכות להכרה הראויה לה. השאלה היא לא אם נשים מסוגלות לעסוק במדע כלשהו, אלא האם אנחנו צריכים לצפות שהייצוג שלהן יהיה בפרופורציות שוות לאלו של הגברים.

    ומדוע?
    לא בגלל זה שאני לא מסכימה עם העובדה הפשוטה, שזה שיש שיוויון בנקודת ההתחלה לא אומר שיוויון בנקודת הסיום. וזה אגב נכון לבני אדם. כי יש הבדלים בין בני אדם. (בכישורים וביכולות שלהם) בהנחה שכל שאר התנאים שווים לגמרי.
    אבל פה יש שתי בעיות. בעיה אחת היא ערכית: האם אני רוצה חברה שמריחה מדרוויניזם חברתי? כלומר, שהחלשים ישארו אי שם מאחור כי הם פחות מוכשרים?

    בעיה נוספת היא, שקשה לאמוד את האחוזים. אני מניחה שמצב אי השיוויון בין נשים לגברים בתחומי חיים נרחבים אגב, ולא רק באקדמיה, נובע כמו שאמרת בחלקו מסיבות הסטוריות חברתיות של אפליה, וחלקו מסיבות ביולוגיות. אך מהם האחוזים? ומה באמת יהיו האחוזים בעולם מושלם שבו לא תהיה אפליה מוסווית או גלויה בכלל? האם נקבל 40% 60%? או 20% 80%? והאם אפשר לנבא את זה?
    לדעתי התשובה היא אי אפשר.
    בעיה נוספת היא בתפיסה הסמוייה שמובלעת באמירה הזו. התפיסה אומרת: העולם שיצרנו כבני אדם מבוסס על איזו אמת מוחלטת אובייקטיבית, ובה צריכים להסתדר נשים וגברים. ולא כך הוא. העולם המודרני שבנו בני האדם מותאם לגברים. בעולם כזה לנשים יהיה הרבה יותר קשה הן מסיבות ביולוגיות והן מסיבות חברתיות. והשאלה שלי היא מדוע זה נראה לך הגיוני/טבעי/נורמלי/מוסרי שכך הדברים צריכים להיות? כלומר מדוע שלא ניקח בחשבון את ההבדלים הביולוגים ונתאים את העולם לשני המינים. אולי זה פימיניזם אמיתי?

    נשים הן 51% מכלל בני האדם בעולם. הם לא איזה מיעוט נידח. האם עולם בני האדם לא צריך להתאים להן לפחות כמו שהוא מותאם לגברים???
    האם זה אומר עולם פחות טוב? לדעתי בטח שלא.

  • עומר  On 23/03/2008 at 12:27 pm

    האם את רוצה לחיות בעולם שבו ממנים אדם לפרופסור בגלל מה שיש לו בין הרגליים ולא בגלל מה שיש לו בין האזניים?
    האם את רוצה שכספים שמיועדים למחקר בתחום הסרטן ילכו לחוקר הטוב ביותר או שמא ילכו גם לחוקרים טובים פחות משום ש"לא נעים"?
    מדוע את חושבת שיש להפלות אנשים מסויימים לטובה רק משום שהם שייכים למין/גזע/לאום/כו' מסויים? אינך חושבת שביכור מדענית בינונית על פני מדען מצויין הוא עוול איום ונורא (שלא לומר מעשה בזבזני ומטופש)?
    ולבסוף – "התאמות" עושים לנכים. האם את טוענת שלהיות אישה זו סוג של נכות? (אני דווקא משוכנע שלא…)

    • לא  On 25/05/2013 at 11:50 pm

      עומר, אתה אמיתי ?

      התאמות עושים לנכים ?
      מכך נובע שדווקא גברים הםננכים, כיוון שהתאימו את כל העולם אך ורק לצרכיהם והתעלמו לחלוטין מצרכי הנשים.

      עולם שמותאם לנשים הוא מעוות ?
      עולם שהכל בו מותאם אך ורק לגברים הוא המעוות והמעוות.

      בינתיים, החברה מעצימה גברים בכל תחום וכל פינה, אך מרוב שזה דבר רגיל, אף אחד לא רואה בכך העצמה.

      על כתפי הנשים נשען עולם ומלואו של ביזוי תרבותי. פלא שהן בכלל מצליחות לקום בבוקר מבחינתי..לא כל שכן להצליח יותר מהמין המועצם והמעצים עצמו ע"ח נשים ללא הרף. גם ילדי העולם נשענים עליהן. מה יש עח כתפי הגברים ? כלום.

      נסה שניה לחשוב על עולם שבו כדי לעבור מנקודה לנקודה, היית צריך להיות גמיש יותר פיזית. בעולם כזה לנשים היה קל יותר מהגברים, כי הן גמישות יותר. דמיין עולם שבו בעלי כתב יד ברור ויפה היו מתקבלים יותר לעמדות השפעה – כנ"ל..
      אלה סתם דוגמאות קטנות, אבל אז היית בוכה על כך שלא מתאימים את העולם לגברים. אז הם נכים או לא ?

  • עמית  On 23/03/2008 at 12:33 pm

    אין לי מה לומר מלבד: i'm defeated

    ודבריך עומר עצבנו אותי במיוחד. לא בגלל שלא הבנת את דברי כלל. אלא בגלל שהשמצת את אחת המגיבות על היותה לא אינטיליגנטית. ועוד את אחת המגיבות היותר אינטיליגנטיות בשרשור הזה.

    המגיב/ה המתכנה שכ"ג הצליח/ה להבהיר זאת היטב. דיון אינטליגנטי = הפניה למקום אחר. המקום פה הפך לזירת התנצחות. לא לזירה של בירור עמדות ודיון אמיתי. גם אני בעוונותי שותף ליצירת ההתנצחות הזו, ולכן הובסתי, ולכן אני מפסיק לנסות להבהיר את עמדותי.

  • אנה-סול  On 23/03/2008 at 1:51 pm

    אני לא מבינה איך הוצאת מדברי את המסקנה הזו. מעבר לכך שיש לפניך מאמר שלם שמסביר איך מה שבין הרגליים שלך קשור למה שיש בין האוזניים שלך.

    אין לי שום כוונה לבכר אנשים בינוניים על פני מוכשרים בשם מה שיש להם בין הרגלים, לדעתי ואתה אמרת את זה, האקדמיה חוטאת בזה מימלא. לא כל הקידומים נעשים על פי פרמטרים אובייקטיבים לגמרי, וחלק מהדרישות (למשל הוצאת פרסומים מרובה, עם דגש על כמות במקום על איכות)
    הן דרישות שמתאימות לגברים (כי הם פנויים יותר לשעות עבודה מרובות, או למשל שאין שום סידור באקדמיה לפעוטים, כי גברים לא עסוקים בסידורים לפעוטים-יש להם אישה שעושה את זה בשבילם.

    קודם כל אני מדברת על חברה שלא משאירה מאחור את החלשים יותר רק כי לא נולדו מוכשרים (בלי קשר למינם) בגלל שבעיני זו משמעותה של חברה אנושית מוסרית. היא משקיעה יותר בחלשים.

    וזה לא קשור למגדר. אני דברתי על דברים אחרים לגמרי. למשל גיל מתחיל את הפוסט בטענה שלא כל ההבדלים הם ביולוגים אבל כשממשיכים לקרוא הוא מיחס הרבה יותר חשיבות להבדלים מגדריים/ביולוגים (שאגב, גם הם לא חקוקים באבן. מכיוון שההבדלים האלה בין גברים לנשים (למשל מוטיווציה או תחומי עניין, או תכונות אופי, הם לטעמי לא חקוקים בגנים. אין גן שעליו כתוב "גננת". מה שאני רוצה לאמר שהבדלים אלה לדעתי גמישים.וקשה מאוד להפריד מה החלק של התאמה לתנאים ומה החלק הדטרמניסטי שלא תלוי בתנאים.

    מה שרציתי לאמר שבמאמר שכביכול הוא מדעי אובייקטיבי מסתתרות כל מיני הנחות יסוד ערכיות.
    וכשאני מדברת על עולם שיהיה מותאם גם לנשים אני לא מדברת על עולם "פחות" כמו אתה מבין אותו, כאילו שאי השוויון בין נשים לגברים מתרחש בגלל שנשים הן פחות.

    אני מדברת על עולם שיהיה קשוב יותר לצרכים של נשים ומתחשב יותר באיפיונים הנשיים כדי שיותר נשים מוצלחות מוכשרות וטובות לא פחות ואולי יותר מגברים יגיעו לאן שהיום מגיעים בעיקר גברים.

  • אנה-סול  On 23/03/2008 at 2:02 pm

    המוח האנושי הסתגל לעולם שהשתנה מהקצה לקצה ב-200 שנים האחרונות. אני בטוחה ש"המוח הנשי" גם מסוגל להסתגל לשינויים שקרו לנשים באופן ספציפי מאז פרוץ הפמיניזם.בעיקר מהרגע שפתחו לפניו את השערים לעולם הגברי (שזה קרה להזכיר לכולם רק! לפני 100 שנה, שזה במונחים אבולוציונים מעט מידי. כך שקשה מאוד לצפות מה יקרה בעתיד. מה שבטוח זה שיש עוד הרבה מה לשפר בתחומים החברתיים כדי לעודד שינוי .(כלומר ההסברים האבולוציונים אינם תירוץ לקיומה של אפליה.) ההסברים האלה הם הסברים חלקיים למצב עכשוי. וגם אם הם ביולוגים הם לא חקוקים באבן.

  • שכ"ג  On 23/03/2008 at 2:51 pm

    בהפניה שלי לדיאלוג פינקר-ספלקה לא התכוונתי להביע דיעה על הדיון שמתנהל כאן.

  • עמית  On 23/03/2008 at 3:19 pm

    לרגע לא חשבתי שהתכוונת לזה. אבל זה כל כך בלט לי לעין, במיוחד על רקע ההתנצחויות וההערות האישיות שאינן מכבדות את כותביהן – שלא יכולתי שלא להתייחס לזה גם אם מחוץ להקשר המקורי.

  • עומר  On 23/03/2008 at 4:13 pm

    דעה מעצבנת אותך. במיוחד מוזר בעיני שמי שמלין כל העת על שמעוותים את טענותיו עושה זאת גם לאחרים; טענתי היתה (למעשה) שכל אלה שעמית מלין עליהם כ"בינוניים" עולים בתבונתם על אלה שמשתמשים בטיעון הדבילי של "אם תחליף שקרנים ביהודים ודוברי אמת בגרמנים תראה כמה אתה גזעני" (הטענה "פלוני חכם מאלמוני" אינה גוררת "אלמוני טיפש"…). התגובה האחרונה שלך מעלה על דעתי את האפשרות שיש ממש בטענותיהם של כמה מהדוברים כאן נגדך. בכל מקרה, הבהרת את עמדתך יפה. אני לא אחזור להביע את דעותי הנלוזות כאן יותר!

  • גיל  On 23/03/2008 at 4:15 pm

    נמחקו כאן כמה תגובות שכל מטרתן להכפיש ואני אמשיך למחוק אותן. מי שמעוניין לנהל דיון שיעשה את זה בצורה מכובדת.

    צפוי בהחלט שדיון כזה יתלהט. רק שאני מציע להפריד בין תגובות ענייניות לבין תגובות מתלהמות שלא מתייחסות לדברים שכתבתי במאמר המקורי או שמעוותות אותן לחלוטין. אם יש משהו שאפשר ללמוד מכל השירשור הזה זה עד כמה הפוסט הזה הכרחי ועד כמה לאנשים יש בעייה קשה לקבל את עצם הרעיון שגורמים אבולוציוניים משפיעים על ייצוג שונה באקדמיה וינקטו בכל טקטיקה דמגוגית לחתור תחתיה.

    אנה-סול: קראי שום את הפיסקאות האחרונות שכתבתי. איפה בדיוק כתבתי שהמצב הזה טבעי או רצוי? את מייחסת לי בצורה שגויה דברים שלא אמרתי ונופלת לכשל הנטורליסטי (את מוזמנת מצד ימין לקרוא על הכשל הלוגי הזה אם את לא מכירה אותו). אף אחד לא דיבר על דיבר על דרוויניזם חברתי. הבעייה הערכית היא בהחלט חשובה אבל האם לא היית רוצה לדעת קודם כל מה המציאות לפני שמחליטים מה לעשות לגביה? אכן, אי אפשר למדוד את האחוזים בצורה טובה. אבל הנתונים שהבאתי והמחקרים מראים שאי אפשר לייחס הכל לתרבות. האחוזים בפועל פחות חשובים מעצם קבלה של העיקרון שיש גם השפעות אבולוציוניות.

  • עומר  On 23/03/2008 at 4:17 pm

    למי שכתב את הטענה; כנראה טעות באמת לעולם חוזרת.
    הטעות גם מתיישבת יפה יפה עם רצף התגובות מצדך עמית; אתה לא מצליח לתת תגובה עניינית אז אתה מכניס טענות אד הומינם (שגם הן לוקות בהבנת הלוגיקה של הכותב.
    אם אתה רוצה להבין מדוע המקום הזה הפך למקום של התנצחות, אולי כדאי שתעיף מבט במראה?

  • אסף  On 23/03/2008 at 4:24 pm

    בשלב הזה אני לא אקח חלק בדיון אבל רציתי לומר לך תודה, תודה, תודה. מרתק ומשכיל.

  • אורי  On 23/03/2008 at 4:51 pm

    לגבי חברה שאינה משאירה את החלשים מאחור – תזכרי שכל דבר בא על חשבון משהו אחר, וחברה שאינה משאירה את החלשים מאחור בהכרח פוגעת בחזקים.
    צריך איכשהו לשלב בין השניים, אבל לא לקדם את החלשים בכל מחיר

    לגבי זה שגיל מתרכז בהבדלים הביולוגים האבולוציונים – זה פשוט המקצוע שלו, לכן הוא מתרכז בעיקר בהם. חוקרים מתחומים אחרים יתרכזו בהבדלים תרבותיים, וזה טבעי שכל חוקר ידגיש את התחום שלו, ושהמציאות תהיה איפה שהוא באמצע.

    לגבי גן שכתוב עליו "גננת" – דווקא כן יש גן כזה. את לא יכולה להתעלם מההפרשים בהשקעה הורית בילדים בין גברים לנשים שנובעים מעצם העובדה שנשים הן אלו שנכנסות להריון ומניקות – גם בעולם ללא שום אפליה. את לא יכולה לומר שההפרשים בהשקעה ההורית הטבעית הזו לא יכלו לגרום במרוצת האבולוציה גם לשינויים במבנה המוח ובשאיפות.
    זה שאת אומרת ש"לטעמי זה אינו חקוק בגנים", זה לא אומר שאת צודקת לגבי הדברים האלו. הטבע אינו מתחשב בטעמך.

  • עמית  On 23/03/2008 at 5:28 pm

    אם כבר למחוק, אז גם את התגובה של עומר שמכפישה את האינטליגנטיות של המגיבה קרן. או לפחות לערוך אותה.

    עומר: לפני שאתה מציע לי להסתכל במראה, אז:
    א) תקרא את מה שכתבתי, ותראה שכבר הסתכלתי, לקחתי לתשומת לבי, ויותר לא אנסה להשתתף בדיון כאן.
    ב) אני מוצא טעם לפגם לדון איתך באופן ענייני כשאני מזדהה באופן גלוי, ואתה מסתתר מאחורי כינוי אנונימי. אני יודע, זה לא טיעון ענייני. זה טיעון אדמיניסטרטיבי-פסיכולוגי. אני אחד מכל אותם אנשים מוזרים שמנהלים דיון עם אנשים ולא עם רעיונות ודעות.

    זה אגב נכון לכל המגיבים האנונימיים, וזה מופנה אליך כי מצאת לנכון להגיב באופן ישיר ואישי לטענות שלי.

  • גיל  On 23/03/2008 at 5:44 pm

    למרות שאנחנו לא מסכימים אין לי בדרך כלל בעיות עם מה שאתה כותב. גם אני הייתי שמח אם כל התגובות היו עם שמות מלאים וזה בהחלט שיקול אצלי בהרשאת התגובות. לא הייתי רוצה להגיע למצב קיצוני של חסימת האופציה הזו כמו בלוגים אחרים, או אפילו מצב קיצוני כמו בבלוג של יואב קרני. אני ממש לא מוצא בתגובה של עומר משהו פוגעני, בטח שלא ביחס לתגובה המקורית שהוא הגיב אליה אבל אני מניח שזה עניין של טעם אישי ומכיוון שזה הבלוג שלי אני זה שקובע. אני לא חושב שאפשר להאשים אותי בחוסר סובלנות עם כל התגובות הארסיות שאני מקבל חדשות לבקרים וזכותי לנסות לשמור על רמה מסוימת של שיחה שנראית לי ראויה.

  • גיל  On 23/03/2008 at 5:58 pm

    למי שיש בעיות עם מדיניות המחיקה שלי מוזמן לכתוב לי ישירות לאימייל ואני אענה לו או לה שם. משום מה כל המכפישים האנונימיים למיניהם בוחרים להגיב כאן כי הדיון לא ממש חשוב להם אלא רק הרצון להרוס. אני אמשיך למחוק תגובות על פי שיקול דעתי ונדמה לי שברור לרוב מוחלט של האנשים מה יעבור ומה לא.

  • תמר  On 23/03/2008 at 6:56 pm

    פוסט מעניין מאוד.
    מעניין אותי לדעת, איך בודקים השפעה של התייחסות הורה או מורה בתאם למין התלמיד על הישגים? אומנם אמרת שמחקרים הוכיחו, אבל בעייני, לפחות בלימודים היסודיים והתיכוניים, כן יש קשר בין התייחסות המורה לתלמידים לבין מוטיבציה והישגים.

  • גיל  On 23/03/2008 at 7:05 pm

    ראשית, בהחלט יש קשר בין היחס לתלמידים ולהישגים, אבל רוב ההשפעות לטווח הארוך לא חזקות.

    לגבי מדידה: אפשר לערוך תצפית ישירה על הורים ומורים ולראות אם הם מתייחסים בצורה שונה לילדים. אפשר גם להשוות תאומים זהים או אחים שהופרדו בלידה, ולראות עד כמה ההורים משפיעים על ההתנהגות שלהם. משווים גם האם ילדים מאומצים דומים באותה מידה להורים כמו אחים רגילים. אם הם לא דומים, כנראה שההשפעות של ההורים קטנות ממה שנדמה.

  • אריאל  On 23/03/2008 at 7:51 pm

    מה שמדהים בהתיחסות לנושא (כמו שעולה גם מהתגובות כאן) שלאנשים אין שום בעיה לקבל את העובדה שיש הבדלים פיזיולוגיים בין גברים לנשים, שנובעים מהבדלים גנטיים, מן הסתם, אבל לא מוכנים לקבל שיהיו בינהם גם שינויים פסיכולוגיים (נקרא להם ככה, לצורך העניין). אם אתה מקבל את הראשון, אתה חייב לקבל את השני, אבל משום מה כשזה מצביע על הבדלים בין המינים בגישה לדברים שונים, זה נפסל בצורה אוטומטית ומשויך רק לסביבה.
    בסופו של דבר, אני חושב שההבדל הגדול בין גברים לנשים זאת רמת המוטיבציה שלהם להצליח. לגברים יש "מנוע" יותר גדול להגיע לסטטוס יותר גבוה ולהרוויח יותר מכיוון שזאת הדרך שלהם להרשים נשים – מה שנשים לא צריכות. כמובן זה לא אומר שנשים לא מסוגלות או שאין נשים שרוצות להצליח, זה רק אומר שבממוצע, יותר גברים ינסו להצליח, וזה מה שמשפיע על התרבות, ולא להיפך

    • לא  On 26/05/2013 at 12:14 am

      לא, אף אחת לא חושבת שהאבולוציה נעצרת במוח.
      הפרשנות הגברית לממצאים והשוני שעליו מדברים פשוט אינו נכון (לדעתי וגם ע"פ המון מחקרים שסתרו את כל השקרים שגברים הפיצו עד היום).

      דווקא ככל שיעמיקו במחקרים יגלו יותר הבדלים לטובת הנשים, בדיוק איפה שחשבו שאין הבדלים. יגלו חוסר הבדלים היכן שחשבו שיש הבדלים לטובת הגברים ויגלו הבדלים גדולים מסוימים שיכולים, ע"י פרשנויות אחרות להוות ראייה לכך שגברים הם כל הדברים בהם האשימו נשים!

      ואני מסכימה איתך שלגברים יש מוטיבציה הרבה היותר גדולה להצליח מבחינת סטטוס. לא מדברת על הבדלים מהסוג המובן מאליו כמו זה.

  • גיל  On 23/03/2008 at 8:03 pm

    האבולוציה נעצרת במוח.

    זה בדיוק מה שאני אומר. אפשר להתווכח עד מחר על מחקר זה או אחר, או אם נתון זה או אחר מדויק. הנקודה המרכזית ביותר היא שאנשים אפילו לא מוכנים לקבל בתור אפשרות תיאורטית שיש השפעות אבולוציוניות כאלו.

  • אריאל  On 23/03/2008 at 10:10 pm

    כמה מילים על האמירה שנאמרה פה קודם, שאם תחליף את המילים גברים ונשים בשחורים ולבנים, והרי אתה גזען וחשוך.
    קודם כל, כמו שנאמר פה, זאת אמירה שהיא חוסר הבנה בסיסי בגנטיקה. לגברים יש כרומוזום שלם שונה מזה של נשים, לגזעים שונים יש פה ושם גנים שונים, אבל באופן כללי מדובר בהבדלים מינוריים יחסית. אם גיל היה מחליף את המילים גבר ואשה בהומו סאפיינס ושימפנזה (לא שאני משווה את אחד הצדדים, חלילה) אף אחד לא היה קורא לו גזען. עכשיו, ברור שההבדלים הגנטיים בין גברים לנשים לא גדולים כמו אלו שבין הומו סאפיינס לשימפנזה, אבל ההבדלים קימים והם משמעותיים ולהתעלם מהם זה עצימת עיניים מהזן הגרוע ביותר.
    ולענין עצמו – נניח שהמאמר היה על ההבדלים הפסיכולוגיים שבין שחורים ולבנים. כולנו מסכימים שיש הבדלים פיזיולוגיים בין הגזעים הללו – שחורים יותר אתלטיים, למשל. חוץ מזה, יש להם גם צבע שונה ועוד רשימת מאפיינים פיזיולוגיים שאי אפשר להתעלם ממנה ומקובלת על כולם. אז למה מישהו חושב שההבדלים הגנטיים נגמרים בפיזיולוגיה? ויותר גרוע – למה מישהו שחושב שהם לא, נחשב אוטומטית לגזען?
    גזען זה מישהו שמשתמש בהבדלים בין הגזעים כדי להפלות גזע אחד על חשבון אחר. כל מי שמבין משהו באבולוציה בחיים לא יחשוב שגזע מסוים עדיף על אחר ובגלל זה צריך לדכא את אותו גזע, אלא להיפך – אם יש הבדלים בין הגזעים וההבדלים הללו ידועים, אולי אפשר להשתמש בהם על מנת לשפר את היכולת של גזע מסוים להשתלב. להצביע על הבדלים זה לא גזענות, להשתמש באותם הבדלים כדי להפלות – זאת גזענות.

    • לא  On 26/05/2013 at 12:21 am

      נכון..ומרבית האנשים הם בורים ועמי ארצות, לכן עושים במחקרים כאלה שימוש לרעה. אף אחד לא טען שמי שכותב על המחקרים האלה עושה בכך שימוש לרעה.

      לי באופן אישי יצא לראות אנשי דת שלא מבינים דבר במדע ובמחקרים אלו, אך עושים במחקרים אלו שימוש מעוות ומצדיקים דרכם עשרות אלפי אמירות מיזוגניות של חז"ל.

  • אנה-סול  On 23/03/2008 at 11:15 pm

    אני הייתי מאוד שמחה לדעת את ה-אמת. אבל לא נראה לי שזו האמת במלואה לאור בעיות שונות בפרשנות לנתונים. שלא לדבר על הטענה המעגלית שהורים מתיחסים שונה לבנים ולבנות כתגובה לשונות שלהם. איך אפשר לדעת מה מתחיל מה? הרי הדיעות שלנו על הבדלים בין נשים לגברים כמו גם התפיסה שנשיות וגבריות כמגדר היא דיכוטומית (והיא לא) ככ טבועה בכל אחד מאיתנו שממש אי אפשר להתיחס לטיעון הזה ברצינות.

    דבר שני אני לא טוענת שטבעי הוא "טוב" בהכרח. אין לי מושג מאיפה באה המסקנה הזו, אבל צריך להדגיש את העניין הזה לאור פוסט שכזה. בעיקר אם מסתכלים על אוחזי המשרות הגבוהות באקדמיה ומגלים שהפלא ופלא יש קולציה גבוה לא רק מגדרית אלא אף בצבע עור, ומעמד כלכלי חברתי.
    גם ההסבר האבולוציוני לסטיית התקן הגבוהה יותר של גברים עדיין לא מסבירה הכל. (לא את מיעוט הנשים בתחומים שהם לגמרי הומניים, וגם לא ברור מהי סטיית התקן בשאר התחומים) ומה שלא הסברת זה לא את המצליחנות אלא דווקא את הנכשלים -בטבלת ההישגים של הגברים. הייתי מצפה למצוא מצטיינים ובינוניים + מכיוון שלדעתי אם ההצטינות והתחרותיות היא תכונה שנוצרה על ידי ברירה לא ברור איך יש נכשלים לא פחות ממצטיינים.

    ולעומר.
    נכנסנו לדיון ערכי שלא זה המקום שלו. אבל, זה שנשים יותר קשורות לילדיהם בגלל העובדה שהן יולדות אותן רק אומרת שאלה הם התנאים שבהם נשים צריכות לפעול, ושהאקדמיה בכלל לא מותאמת לצורך הזה. אבל זה נראה לך משום מה מובן מאליו.(ואיך שהוא אתה מיחס את העובדה הזו לאיזה בינוניות שכלית) אם היית נולד בעולם שבנוי לנשים בטוח שהיית חש חוסר נחת ולא היית חושב שזו מציאות הכרחית.
    ואין לזה קשר לחלשים, אלא לשונים. אבל בהחלט זה יבוא קצת על חשבון הנוחות המוחלטת שגברים חשים בה היום, ולזה אינם ששים במיוחד. יכול להיות שהם מעדיפים לספר לעצמם שכך זה צריך להיות כי זה יותר נוח להם.

    דבר שני, עובדה משמעותית לא פחות היא שגברים עדיין לא חשים מחוייבות לתמוך בבת זוג שרוצה לפצוח בקריירה אקדמית. יוצא שנשים שהגיעו למקומות זהים לשל גברים באקדמיה עבדו יותר קשה מכמה בחינות וזו אחת מהן. זה מוכיח שהמוצלחות שבהן כנראה מוצלחות מגברים. העובדה השניה היא שרואים תופעה של נשים רבות שלא מביאות ילדים עד גיל מאוחר מאוד אם בכלל מהסיבה הזו. יוצא שה"מוח של הנשים" מסוגל לעבור שינוי אפילו בתחום הזה.

    ודבר אחרון. בגלל שכל הזמן מתרחשים שינויים אנחנו עדיין בלב תהליך, כך שאותם מחקרים צריכים להיערך היום ובעוד 10-15 שנים כדי לדעת מהן המגמות לפני שמפרשים אותן כך או אחרת.

  • אנה-סול  On 23/03/2008 at 11:26 pm

    לגבי מוטיווציה. תלוי באילו פרמטרים מגדירים מוטיווציה. נשים הן לא פחות תחרותיות ובטח בעלות מוטיווציה לא פחות מגברים.

    אבל זו אולי מתועלת לתחומים שונים משל גברים, ולא ברור מהו חוזק המרכיב החברתי שאחראי לכך וזה בעיקר לאור העובדה הפשוטה שרק לפני 100 שנה נפתחה בפניהן האופציה לבטא מוטווציות בתחומים שנחשבים לגבריים.

    אם אני מסתכלת על תהליך ולא על נקודה הזמן, אני יכולה לראות שתוך 20 שנה נשים כבשו את האוניברסיטאות. (כלומר אם היית כותב את הפוסט לפני 15 שנה, היית מוצא שהעובדה שיש מיעוט של נשים בכלל באוניברסיטה מצביעה על כך שנשים הן פחות אינטלקטואליות מגברים??ושזה כמובן אבולוציוני.)

    אני יודעת שבוגרות תואר ראשון ושני היום יש באותם אחוזים גם במקצועות שנחשבו עד עכשיו לגבריים. תופעה אחרת היא שגברים עוזבים תחומים (כמו רפואה) ועוברים לתחום אחר (היי טק למשל) אולי כי המניע שלהם עדיין הוא כסף יותר מעניין או סיבות אחרות,(אולי כי עדיין הם המפרנסים העיקריים?) ואז מוצאים שאחוזי הנשים בתחום הזה עולים והן אף הופכות לרוב. בקיצור יש הרבה פרטים בתמונה הזו ולשים אותה תחת משקפת חד עינית זה קצת בעייתי.

  • קובי  On 24/03/2008 at 12:21 am

    שלום גיל
    אינני מכיר אותך וגם לא את האתר הזה. קיבלתי את הקישור מאישתי בעקבות דיונים רבים שהיו ביננו בנושא.(שנינו עובדים באקדמיה)
    אני רוצה לברך אותך על האומץ האינטלקטואלי שהפגנת בכתיבה הלא שגרתית הזאת. מה שהפתיע אותי בחלק מהתגובות, שכולן נכתבו על ידי אנשים אינטליגנטיים וכנים לדעתי, הוא הלהט הנוגדני לרעיון שהבדלים אבולוציונים שאיש לא כופר בהמצאותם בגוף, יכולים להתקיים גם ב"נפש".
    הבדלים אבולוציונים אינם רישיון להפלות אבל התעלמות מהם עלולה לשים לאל את כל הנסיונות להשיג שוויון במקומות שיש בו צורך.

    יישר כח!

    • לא  On 26/05/2013 at 12:33 am

      הבדלים אבולוציוניים, אינם מחייבים את ההבדלים שגברים מדמיינים. הם יכולים באוצה מידה להוכיח את ההבדלים שנשים מדברות עליהם.

      משום מה, כמעט תמיד כשגבר מדבר על הבדלים האבולוציוניים, הוא לא מדבר על הבדלים לטובת הנשים..ואף לא על הבדלים אובייקטיביים שהוא רואה בשטח, אלא רק על הפנטזיות שלו ועל הרצון שלו להתאים את ההבדלים האבולוציוניים לשקרים של גברים מלפני אלפי שנים.

      אין שום בעיה עם הבדלים נפשיים, כל עוד מתעמקים בהם ולא מדברים על קוטביות כמו שחור-לבן, רק בגלל שכך קל יותר לתפוס דברים

      • גיל  On 26/05/2013 at 1:12 am

        טובת הנשים או הגברים אלו מושגים יחסיים ותרבותיים. זה שקיימים הבדלים לא אומר שהם לטוובת מישהו בהכרח.

  • אבי  On 24/03/2008 at 7:12 am

    לא הבנתי מה נותנים לנו הסברים אבולוציוניים? בוא נניח שיש חוסר ייצוג של נשים בפוליטיקה ובוא נניח שאנו מעוניינים בשוויון, אם בגלל שזה עיקרון מכונן שלנו ואם בגלל שאנו מניחים שדמוקרטיה משמעותה ייצוג האוכלוסייה וחוסר בנשים משמעותו חוסר ייצוג באינטרסים הנשיים ושל כמחצית מהאוכלוסייה. אפשר לפעול כמו מדינות סקנדינביה בהן יש חוקים של מכסת לכל מין בממשלה ובכנסת (לכל מפלגה יש מכסה) ולתקן את העוול ואפשר לפעול בצורות אחרות, אבל מה בכלל הסבר אבולוציוני נותן לנו?

  • גיל  On 24/03/2008 at 7:23 am

    הבנה טובה יותר של המציאות במידה והם נכונים. מה נותן לך הסבר חלקי של תופעה ולמה לשלול מראש סוג מסוים של הסברים? אין שום קשר בין מהות ההסבר להשלכות שלו. רק בגלל שאנחנו מבינים שחלק מההבדלים הוא אבולוציוני לא אומר שזה נותן לך "רישיון" להפלות. להיפך, אתה יכול לזהות ביתר דיוק אוכלוסיות חלשות ואם אתה חושב שצריך לקדם אותן אז יש לך שפע של אמצעים לעשות את זה.

  • קשת  On 24/03/2008 at 7:44 am

    גיל, הבעייתיות שמתעוררת כאשר קוראים את הפוסטים השונים שלך (לפחות אצלי), זה העובדה שאתה בוחן תופעות דרך פריזמה אחת.
    אז נכון שהמחקר שלך נועד להאיר את המימד האבולוציוני וזה חשוב ומעניין. אני גם לא טוענת שאתה מתעלם לחלוטין מנקודות מבט שונות בהם אפשר "לקרוא" את המציאות, אבל אני כן חשה כי יש בקריאה שמתרכזת בעיקר במימד האבולוציוני משהו חסר.
    אנשים הם תופעות מורכבות, שיש לבחון את התנהגותם בעולם מכיוונים רבים. כדי לבחון את ההבדלים בין נשים וגברים באקדמיה יש לבחון את האלמנטים התרבותיים והפסיכולוגים הפועלים עלינו, ואת יחסי הכוחות בהם אנו חיים ופועלים. יש בהסבר האבולוציוני מן הרדוקציה. כאילו אפשר להסביר את המורכבות האנושית (ולא משנה כרגע איזה תופעה אנחנו בוחנים), רק על ידי התפתחות אבולוציונית.
    בשונה, לדוגמא, מהסבר תרבותי לתופעה מסויימת, ב"דיבור האבולוציוני" יש בו משום המהותנות. הסבר כזה "כאילו" בעל תוקף רב יותר מהסברים אחרים.

  • גיל  On 24/03/2008 at 7:58 am

    ואני מזכיר אותם בפוסטים השונים כולל בפוסט הזה. אם אני מדגיש הסברים אבולוציוניים? בוודאי, הרי בשביל זה נועד הפוסט ובזה אני מתמחה. נשאל אחרת, האם אי פעם נתקלת בהסברים על הנושא הזה (או כל נושא אחר) שבאמת מנסים לנתח את התופעה מסיבות אבולוציוניות וחברתיות גם יחד? אני בספק. הדגש שלי על הסברים אבולוציוניים הוא כאין וכאפס לכל אינסוף הסברים שלא מתייחסים בכלל להסברים אבולוציוניים. ההסבר האבולוציוני גם מעמיד באור אחר הסברים חברתיים. אחת הנקודות המרכזיות שאני חוזר עליה שוב ושוב היא שאי שיווין בתוצאה הסופית לא אומרת לנו שום דבר על התהליכים שמובילים לאי שיוויון הזה. רוב האנשים מקבלים כמובן מאליו שאם יש אי שיוויון נצפה אז מדובר באפלייה.

    שימי לב שהתגובה שלך ממחישה שוב את מה שאני אומר. על כל הסבר אבולוציוני מייד קופצים איפה ההסבר החברתי המקביל אבל לא להיפך. כלומר לאנשים יש רתיעה בסיסית מהסברים אבולוציוניים והם עושים הכל לנסות לגמד אותו כשהם לא משקיעים את אותו מאמץ על הסברים אחרים. אף אחד לא עושה שום רדוקציה. נדמה לי שההסברים האבולוציוניים מורכבים בדיוק כמו הסברים אחרים אבל העניין הוא שצריך לקבל שהם חלק מהמציאות ולו באופן תיאורטי.

    • לא  On 26/05/2013 at 12:40 am

      גיל..כתבת "רוב הנשים חושבים שאם יש הבדל בתוצאות אז מדובר באפליה". אולי רוב האנשים שאתה מכיר. רוב האנשים דווקא מסיקים שהתוצאות מעידות על מהות.

      • גיל  On 26/05/2013 at 1:08 am

        לא, מדובר במחקרים לא בדיעה הפרטית שלי או האנשים שאני מכיר.

  • חולי  On 24/03/2008 at 8:57 am

    גיל,
    אני לא חושב שלאנשים יש רתיעה מהסברים כנ"ל. להפך. וזה מה שמסוכן.
    התגובות כאן ובפורומים דומים לא משקפות את כלל האנשים. נראה לי שרוב האנשים ישמח לאמץ כל דעה "מדעית" או לא, כדי למצוא לגיטימציה להפליות על רקע מין גזע וכדו.
    וזו הסכנה במחקרים כאלו.
    לדעתי השאלות החשובות צריכות לבוא עוד לפני תוצאות אלו או אחרות של מחקר. השאלות החשובות הן מהי האמת? והאם האמת כפופה לסדר מוסרי…

  • גיל  On 24/03/2008 at 9:01 am

    אם אנשים מחליטים לעוות ממצאים מדעיים האם זו אשמת המדענים שחשפו את אותה האמת? מה האלטרנטיבה, לומר לציבור שקרים שנוחים לשמיעה ויובילו למדיניות שגויה בנושאים הללו? האם אנחנו צריכים לחשוש מהאמת?

    חוץ מזה, שמי שבאמת מעוניין להפלות אחרים לא צריך את המחקרים הללו. המחקרים משמשים רק תירוץ אבל גם אם לא היו קיימים האפליות עדיין מתקיימות.

  • קשת  On 24/03/2008 at 9:16 am

    אני בהחלט חושבת שגם הסברים חברתיים צריכים להיות מלווים בשאר נקודות המבט (נקודת המבט האבולוציונית וכדומה), כדי לנסות ולתת תיאור מורכב של תופעות מורכבות.
    אני לא "קופצת" כנגד ההסבר האבולוציוני. אבל אני בהחלט חושבת שבשונה מהסברים אחרים, יש תחושה "מדעית" יותר ללא הצדקה מיוחדת, כאשר הבעייה היא, ואני חוזרת על עצמי אבל לא התייחסת לזה, ההסבר האבולוציוני הוא מהותני.
    כמו שקרן ציינה באחת מהתגובות, הפריזמה האבולוציונית יוצאת מתוך התפיסה המהותנית שקיימים הבדלים מהותיים בין נשים לבין גברים, ולכן מראש מייחסים חשיבות ומשמעות להבדלים האלו, שגם לדעתי, קשורים עמוקות להבנייה חברתית.
    איך בכלל אפשר לנתק את הסיבות החברתיות/תרבותיות/היסטוריות מההסבר האבולוציוני. זה שחוקרים לא השתמשו בהסברים אבולוציונים עד כה, לא אומרת שחוקר אבולוציוני צריך לחטוא בכך גם כן.

  • אבי  On 24/03/2008 at 9:23 am

    הבעיה עם ההסברים האבולוציוניים היא שהם באמת נראים כאילו שהם מצדיקים כל עוול שקיים בעולם ומובילים לקו המחשבה ש"זה טבע ואין מה לעשות". יש מלחמות בעולם – מה לעשות זה האבולוציה, יש עוני ופערים כלכליים-חברתיים בעולם – מה לעשות זה האבולוציה, אנשים בעולם השלישי מתים בגיל צעיר ממגפות המוניות – מה לעשות זה האבולוציה, יש אי שוויון בין גברים לנשים – מה לעשות זה האבולוציה.
    אנשים שכן מעוניינים לתקן עוולות בעולם ולא מקבלים את המצב הקיים, לכן נרתעים ממחקרים שכאלו, שפעם אחר פעם מנסים להצדיק את העוולות והרוע בעולם. הרי אם הכל טבע אין אשמים ואין הרבה סיבות לשאוף לתיקון המצב הקיים, אף אחד לא רוצה לצאת נגד הטבע וליצור חברה מלאכותית בעלת רעיונות מוזרים וחסרי הגיון.

  • אבי  On 24/03/2008 at 9:28 am

    גיל, אני רוצה שפעם אחת תכתוב פוסט בו אתה מוכיח עפ"י התיאוריה האבולוציונית שבאיזשהו תחום כן יש אפליה בין גברים לנשים או שעוני ופערים גדולים מדי אינם טבעיים ופוגעים באבולוציה.

    • לא  On 26/05/2013 at 1:02 am

      אבי צודק במובן מסויים, למרות שאין דבר כזה "מזיק לאבולוציה" או "מועיל לאבולוציה".. אולי התכוונת "מועיל להשרדות" -ופה באמת יש בעיה קשה, כי גם הדברים הנוראיים והמחרידים ביותר שאפשר לתאר, יכולים להועיל מבחינה השרדות-התרבות..והדברים הטובים, החכמים )בעינינו( והערכיים ביותר, יכולים להיות אנטי השרדותיים. השאלה היא אם מטרת העל שלנו היא התרבות או בכלל איכות חיים, חופש ואושר

      אותי אישית, מגעילים אלה שמהותם היא התרבות ע"ח תרבות והתחשבות בצרכי האחרת..

      • גיל  On 26/05/2013 at 1:10 am

        זה חוסר הבנה בסיסי של מהי אבולוציה. אבולוציה לא עוסקת באפלייה שהיא מושג חברתי.

  • אורי  On 24/03/2008 at 11:35 am

    זה כשל מחשבתי לטעון את מה שטענת.
    הדוגמה האהובה עלי היא העבדות.
    בעולם המודרני – ולא משנה מה יספרו כל מני סוציאליסטים קיצוניים – אין עבדות. גם העובדים הזרים והפועלים במפעלי נייק עובדים מרצונם החופשי.
    זה מאוד יוצא דופן, כי עד לפני כשלוש מאות שנים עבדות הייתה נפוצה בכל חברה ובכל תרבות אנושית היה מעמד עבדים.
    אז הנה, עובדה ששינו את העניין הזה. כנראה שהרעיון של עבדות לא טבוע בתוך הגנים האנושיים, וניתן לשנותו.
    גם לגבי דברים אחרים שכתבת עליהם – הם לא חקוקים בגנים.
    לעומתם, יש דברים שכן חקוקים בגנים, כגון חלק מההבדלים הפסיכולוגיים בין גברים לנשים, ואלו לא ישתנו גם עוד מליון שנה.
    יש עוולות בעולם שניתן ורצוי לנסות לתקן, ויש דברים שצריך פשוט להכיר בהם כחלק מהמציאות ומהטבע שלנו.
    לומר שהמחקרים האלה טוענים שלא צריך להרשיע אנסים, או מנסים להצדיק עוולות, זה ממש לא נכון.

    • לא  On 26/05/2013 at 12:51 am

      יש עבדות ואני לא סוציאליסטית קיצונית. הרבה נשואות הן הלכה למעשה חיות בעבדות. הרבה ילדות המחותנות בכפיה – חיות בעבדות, סחר בנשים – יותר גרוע מכל עבדות וגם זנות "מבחירה" היא עבדות.

      • לא  On 26/05/2013 at 12:54 am

        וההמון מצדיק זאת בין היתר, דרך צרכי הגברים הטבעיים/אבולוציוניים והתעלמות מצרכי הנשים הטבעיים-אבולוציוניים.

  • אורי  On 24/03/2008 at 11:41 am

    בכל הדברים שקראתי עד כה על תיאוריית ההבנייה החברתית והראיה של המוח האנושי כלוח חלק לא ראיתי הוכחה אחת לכך שאם הורים ינסו לחנך את ילדיהם באופן שווה וללא סטיגמות חיילים ובובות ברבי, הפסיכולוגיה של בנים ובנות לא תהיה שונה.
    איך יכול להיות שהתיאורייה הזו תפסה כל כך חזק באקדמיה למרות שכל הדיוט ברחוב יכול להוכיח שהיא שגויה?

    כמו שאורוול אמר, ישנם רעיונות שהם כל כך מופרכים שרק אינטלקטואלים יכולים לחשוב עליהם.

    אפשר לנתק את הסיבות החברתיות מהסיבות הגנטיות כשעושים השוואה בין כל החברות האנושיות בעולם, ביבשות שונות וברמות טכנולוגיה שונות ובתקופות שונות, ובכולן מופיעים אותם ההבדלים בין גברים לנשים.

    • לא  On 26/05/2013 at 1:10 am

      למה להיות כ"כ שטחי ?

      יכול להיות שהבת עדיין תבחר בברבי והבן עדיין יבחר בחייל, אבל אם היו ברביות חיילות שנלחמות בתוקפים או ברבים חיילים..מה אז ?

      ואם היו מחלקים מכוניות רכות ולידן ברביות ככלי נשק..מה אז ?

      בנות בוחרות בבובות ומכוניות במידה שווה..מה זה אומר ?

      אם בנות היו מקבלות את הרושם שפיסיקה זה תחום נשי, או שיש בו אספקט מאוד נשי (למשל דרכים נשיות לפתרון בעיות בפיזיקה), הן היו נמשכות לכך בכייף. נשים פשוט נרתעות מכל תחום שלא נחשב ע"י החברה כנשי, למרות שאין קשר בינו לבין מגדר…אלא אם מדובר במתאבקי סומו ועובדים בזבל .

  • אסף ג.  On 24/03/2008 at 11:57 am

    * התיאוריה האבולוציונית לא יכולה להוכיח ששיש או אין אפליה מכיוון שאפליה היא מאפיין של התודעה ולא הגנים, ז"א גם אם תוכיח שלאנשים יש איזושהי נטיה גנטית, נניח להעדפת בני מינם או אלה שדומים להם, עדיין לא הוכחת שהם מבצעים זאת בפועל או שאין ביכולתם (ויש) לבצע override על נטיות טבעיות אלה.

    * עוני ופערים גדולים הם טבעיים בדיוק כמו מיסוי או קצבאות ילדים – כולם נובעים מעקרונות כלכליים כאלה או אחרים שמקורם בחשיבה אנושית ואין להם קשר עם גנטיקה.

    אם אני קורא נכון בין השורות, אתה רואה בעקרונות סוציאליסטים (פיקוח על שוק ההון, אחריות חברתית על העוני וכו') כעקרונות כלכליים שעליהם צריכה להתבסס הכלכלה.
    (אני לא שותף לדעתך ולא הייתי רוצה להיכנס כאן לדיון בנושא זה) והנקודה הבאה נכתבת מתוך הנחה זו:

    * לא ניתן "לפגוע" באבולוציה מכיוון שאין לאבולוציה מטרה.
    ברמה הכי בסיסית אבולוציה היא כמעט טאוטולוגיה – בטווח הארוך המינים שהכי מתאימים לתנאים הסביבתיים ישרדו טוב יותר (פשטני, אני יודע, לא להתנפל…)
    ולכן, למעשה האבולוציה ממשיכה כסדרה רק שכעת הסביבה השתנתה.
    נניח וקיימים גורמים גנטיים הנותנים יתרון להשגת כסף בחברה קפיטליסטית (היא לא, כרגע) וכסף זה שהושג יעזור לאותם אנשים למצוא בני זוג ולהתרבות טוב יותר מאלה שלא חוננו ביתרונות אלה הרי שסיכויים של הגנים האלה לשרוד ולעבור לדורות הבאים גבוה יותר – אבולוציה.
    הפיסקה האחרונה באה רק להדגים עיקרון, אני כמובן אינני מאמין ביכולת השתכרות שטבועה בגנים מכיוון שערך הוא מושג של התודעה, ואינו טבוע בגנים, כמו כן בחברת שפע כמו שלנו הכסף אינו מהווה יתרון אבולוציוני לרביה כפי שמראות הסטטיסטיקות על ריבוי האוכלוסיה בארצות עניות.
    בקיצור אין קשר בין כלכלה לאבלוציה ובודאי שלא ניתן לדבר על "טבעי" ו "לא טבעי" שכן זו דיכוטומיה שגויה.

  • אנה-סול  On 24/03/2008 at 12:53 pm

    זה לא מדוייק שאתה מתייחס להסברים מדעיים. הפריזמה שלך היא ההסברים האבולוציונים, לא הצגת הנושא לכל רוחבו ועומקו, ומכאן נוצרת לעיתים התחושה שזו לא ה-אמת, אלא פריזמה אחת להביט על האמת ולא בטוח שהפרשנות וההסברים אכן נכונים.
    לצערי כל הדיון הפך לוויכוח ובדרך לא קיבלנו תשובות לשאלות מהותיות. יש תחושה שאין תגובות באמת ענייניות כאשר השאלות קשות מידי וחבל.

  • אורי  On 24/03/2008 at 2:28 pm

    ישנן שאלות רבות שאת מציגה שאין עליהן תשובה. אני לא חושב שגיל לא מגיב עליהן בגלל שהן קשות מדי.
    ברגע שהנשים פרצו את מחסום האפליה האחוז היחסי שלהן באוניברסיטאות גדל במידה משמעותית, אבל בעיקר בפקולטות הלא מתמטיות – לא תמצאי כמעט נשים בהנדסה, מתמתטיקה ופיזיקה. ההבדל בין ההשתלבות של נשים באקדמיה בתחומים כמו ביולוגיה או פסיכולוגיה לבין ההשתלבות שלהן בהנדסה, למשל, רק מדגיש את ההבדלים הביולוגים המולדים בין נשים לגברים. מה דעתך על ההבדל הזה? את חושבת שהוא נובע מהבניה חברתית, שאומרת שנשים צריכות ללמוד ביולוגיה ולא הנדסה?
    אני אישית למדתי הנדסת תעשייה, שמתעסקת יותר עם אנשים מאשר עם מכונות, ושם דווקא היה אחוז מאוד גבוה של נשים, שרובן אמרו שהן בחרו במקצוע כי רצו לעבוד עם אנשים.

  • שירה  On 24/03/2008 at 3:27 pm

    "גברים טובים יותר בפיתרון בעיות מתמטיות מילוליות, נשים טובות יותר בחישובים מתמטיים"

    זה לא הפוך?

  • גיל  On 24/03/2008 at 4:42 pm

    קשת, שימי לב שאת מנסה לשלול או להפחית את חשיבות ההסברים האבולוציוניים בזה שאת אומרת שהם קשורים להבניות חברתיות, שאי אפשר לנתק אותם מהסברים חברתיים וכו'. זה לא שאני לא מסכים איתך עקרונית, אבל האם אי פעם שמעת הסבר חברתי כלשהו שאומר "נכון, אבל יש לקחת בחשבון שכל הסבר חברתי קשור לעצם זה שאנחנו בני אדם ולאבולוציה שלנו?". אני מניח שלא. הדרישות הבלתי סבירות מכל הסבר אבולוציוני מראות על הטייה ברורה שיש לאנשים כנגד הסברים כאלו ואני חושב שההודעה שלך מביעה איזה שהוא חשש קמאי שאם הם נכונים אין מה לעשות כנגד זה, או שהם בלתי נמנעים.

    האם אני חושב שגברים ונשים שונים? בוודאי. מה כל כך קיצוני ומפחיד במחשבה הזו?

    אנה-סול, אני לא יכול להתייחס לכל נושא מכל זווית אפשרית. גם ככה המאמר ארוך למדי. אני מתייחס למה שנראה לי חשוב מבחינתי והמאמר שלי הוא רק טיפה בים ובא להביא נקודת מבט חדשה שלרוב לא מוזכרת. גם ככה יש חוסר איזון קיצוני בנושא ובכל מקרה הפוטס עוסק בהסברים אבולוציוניים לשוני ולא בניסיון להסביר את התופעה בכללותה. כן התייחסתי (אמנם בצימצום) להסברים חברתיים ואני שוב אומר שאני לא שולל אותם.

    שירה, זה באמת נכון. נשים טובות יותר בחישובים מתמטיים כי הן נוטות לשים לב יותר לפרטים (למשל, פיתרון משוואות).

  • שכ"ג  On 25/03/2008 at 10:18 am

    לצערי אני לא רואה איך אפשר לנהל דיאלוג במקום בו הממשק לא מאפשר להגיב ספציפית לתגובה מסוימת. חבל.

  • גיל  On 25/03/2008 at 4:53 pm

    אבל אתה יכול לכתוב את שם המגיב בראש התגובה.

  • שכ"ג  On 25/03/2008 at 5:15 pm

    חוץ מהעובדה שבחרת לפרסם את הבלוג דוקא ברשימות עם הממשק הדפוק, אבל לפתוח כל תגובה במשהו דמוי "לאנה-סול מלפני תשע עשרה תגובות" מוציא את החשק מכל העניין.

    (ההפסד שלי, אני יודע, וזאת היתה רק הערת שוליים)

  • אנה סול  On 27/03/2008 at 11:23 am

    אין לי בעיה עם עיסוק בנושא מתוך זווית ספציפית, אבל כדאי לזכור שאז הנושא עצמו לא באמת מוצג באופן רחב וממצא. וזו אחת הבעיות בעיסוק המדעי בנושאים ככ מורכבים כמו בני האדם. מה שיותר מתאים להבנת התנהגות של חיות קצת פחות מתאים בהבנת התנהגות של בני אדם.

    הבעיה שלי עם חלק מה-הסברים האבולוציונים היא שפעמים רבות אני מוצאת שאבולוציה פסיכולוגית יוצאת מנקודת הנחה שכל תופעה כמעט יש לה שורשים אבולוציונים. זה די מובן מאליו ולא רק זה גם אם התופעה תשתנה מהקצה לקצה- למשל עוד 20 שנה נשים תהיינה הרוב בפרופסורה האקדמית גם ניתן יהיה למצוא לתופעה הסבר אבולוציוני..

    יש נשים וגברים כשני מינים. ויש נשיות וגבריות כמגדר. קשה להפריד ולא תמיד יש זהות בין השניים. נשיות וגבריות היא רצף והיא מושפעת מגורמים חברתיים ואבולוציונים מין הסתם

    עדיין מצער אותי שלא קיבלתי הסברים לשאלות ענייניות כי הדיון הפך לוויכוח ומגננה. ההסבר האבולוציוני לנכשלים בקרב הגברים למשל נשאר ללא מענה. הבעיה שטיעון המעגלי (הורים מתיחסים אחרת לבנים לעומת בנות כי הם מראש שונים. זהו טיעון מעגלי ועל כן פסול.

    עוד שאלות שנותרו ללא מענה: האם ההפרשים בין המצטיינים לעומת המצטיינות זהים להפרשים בתוצאות במציאות- הייצוג של נשים וגברים. האם רואים איזה תהליך איזו מגמה? האם זה שיש הבדלים אבולוציונים, זה אומר שהם דטרמיניסטיים? ומה המשמעות בין הבדלים מהסוג הזה שמקורם במוח להבדלים פזיולוגים -גובה משקל, צבע עיניים?.

  • אנה סול  On 27/03/2008 at 12:16 pm

    לדברים האלה שלך אינני מסכימה
    ברגע שהנשים פרצו את מחסום האפליה האחוז היחסי שלהן באוניברסיטאות גדל במידה משמעותית, אבל בעיקר בפקולטות הלא מתמטיות – לא תמצאי כמעט נשים בהנדסה, מתמתטיקה ופיזיקה. ההבדל בין ההשתלבות של נשים באקדמיה בתחומים כמו ביולוגיה או פסיכולוגיה לבין ההשתלבות שלהן בהנדסה, למשל, רק מדגיש את ההבדלים הביולוגים המולדים בין נשים לגברים

    מכיוון שגם בתחומים האלה יש שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. יש לי בעיה עם הטיעונים שלך. יש הבדלים מולדים בין בני אדם. דבר שני הבדלים לא אמורים להוביל לאי שיוויון. אם אתה מניח הבדלים זה עניין אחד אם אתה מניח שמין אחד יותר טוב ממין אחר זו בעיה.

    ואני לא מבינה למה הכוונה בהבדלים ביולוגים בין נשים לגברים.
    האם הכוונה להבדלים בגובה ממוצע? במסת שריר ממוצעת? בשיעור ? אלה הבדלים פיזיולוגיים שהם ברורים וברור גם שמקורם אבולוציוני וקשה להניח שהם ישתנו בקלות. כל השאר הם הבדלים שנתונים לשינויים מתמידים..כך שלאמר שיש להם שורשים אבולוציונים לא אומר שהם לא ברי שינוי.

  • אריאל  On 27/03/2008 at 1:04 pm

    את נורא מצחיקה. את אומרת שהבדלים במסת שריר ובגובה הם שינויים פיזיולוגיים ברורים שברור שמקורם אבולוציוני וקשה להניח שהם ישתנו בקרוב. אז מה, השינויים האלה פשוט נעצרו במוח? הבדלים כתוצאה מאבולוציה הם אכן עתיקים מאוד ולכן הסיכוי שישתנו בצורה מהירה הוא קלוש – זה נכון לגבי הבדלים פיזיולוגיים וגם לגבי כאלו פסיכולוגיים. זה שאלו הפסיכולוגיים הם פחות ברורים מאליהם וממוסכים על ידי הבדלים תרבותיים לא אומר שהם לא קיימים או שהם יותר ברי שינוי. וכן, כל דבר מושפע על ידי אבולוציה – מי יותר, מי פחות, אבל מכיוון שחלק נכבד מהאופי שלנו נקבע על ידי הגנים שלנו (ולהתכחש לזה, זה פשוט עצימת עיניים לשמה) ומכיוון שהגנים נקבעו באבולוציה – תרצי או לא, חלק גדול מהתרבות שלנו נקבע על ידי אבולוציה.

    • לא  On 26/05/2013 at 1:31 am

      להיפך, הפערים האלה רק מדגישים את העובדה שנשים בוחרות במקצועות לא ע"פ נטייתן הטבעית, אלא לפי מה שמתאים לילדיהן ובני זוגן. זה גרוע מאוד..ויוצר מצב שבו הן רחוקות מהגשמן עצמן יותר מהגברים. כמובן יתכן שהמקצועות האלה מרתיעים אותן, אבל כל עוד הם לא בנויים באופן שימשוך נשים, לא נדע.

      הבדלים פיזיולוגיים ךא ממש משתנים בתקופת חיים, אך הרכב המוח כן משתנה כתוצאה מחוויות החיים. הוא הרבה יותר גמיש מכמות שיער הגוף

      • לא  On 26/05/2013 at 1:36 am

        הבדלים פיזיולוגים חיצוניים*.

    • לא  On 26/05/2013 at 1:34 am

      התרבות לא נקבעה ע"י האבולוציה, אלא אך ורק ע"י האבולוציה של אנשים מאוד מסויימים. נניח אם האבולוציה של גברים היא איום מנשים, הם ירחיקו אותן מעמדות השפעה, אבל אין משהו באבולוציה הנשית שגורם להן לא לרצות להשפיע. להיפך. הרבה מרוד מהתרבויות סותרות את הטבע ואת האבולוציה – למשל הדת היהודית. אבל היא כן התחשבה בטבע הגברי שלכותבי הטקסטים עצמם. תבדיל בין תרבות שנובעת מאבולוציה לבין תרבות שנובעת מהתנגדות לטבע האחר ואבולוציית האחרת

  • גיל  On 27/03/2008 at 5:17 pm

    שלכל תופעה אנושית יש שורשים אבולוציוניים אבל כן סביר שיש לה שורשים תרבותיים? האדם הוא במידה שווה תוצר אבולוציוני ותרבותי ולכן מראש צריך לקחת בחשבון את שתי האפשרויות ולראות אלו הסברים הכי הגיוניים לגבי כל תופעה. את מראש מראה הטייה כנגד הסברים אבולוציוניים, מנסה לגמד אותם ולהאדיר את ההסברים החברתיים בלי בסיס ממשי במציאות. למשל, את קובעת מראש שבעוד 20 שנה יהיה כך וכך, על סמך בדיוק את אומרת את זה? ההסברים שנתתי מבוססים על מה שאנחנו יודעים היום וזה לא מעט. למשל, כבר עשרות שנים יש פערים בהתפלגויות של גברים ונשים במתמטיקה, למרות שנעשו ניסיונות כבירים לבטל אותם. בוודאי שההבדלים הללו אינם מבטאים בדיוק את ההבדלים בפועל בייצוג של גברים ונשים בגלל שיש הסברים נוספים (אבולוציוניים ותרבותיים).

    לגבי הנכשלים, בכל מקום שיש תחרות גדולה בין אנשים בהכרח יהיו פערים גדולים יותר בין אנשים כי בדיוק כמו שיש מוטאציות יעילות יהיו כאלו שלא יעילות. עכשיו, אין שום סיבה שאותם נכשלים יכחדו כי ידע במתמטיקה, עם כל הכבוד לו, הוא לא זה שמבדיל בין מי ששורד לבין מי שלא. אל תשכחי שבחברה המודרנית אנשים שלא שרדו בעבר שורדים ואין לחצי ברירה גדולים לשנות את זה. באותה מידה יכלת לשאול למה נכים או אוטיסטים שורדים והתשובה תהיה אותה תשובה.

    לא הבנתי מה בדיוק מעגלי בטיעון שהורים מתייחסים בצורה שונה לילדים בגלל שהם באמת שונים זה מזה? במה הוא יותר מעגלי מזה שהורים מתייחסים לילדים שלהם בצורה שונה בגלל סטריאוטיפים שונים?

    לא, זה שיש גורמים אבולוציוניים לא אומר שהם דטרמינסטיים. לחשוב כך זה מה שנקרא הכשל הנטורליסטי וכבר דנתי בזה בעבר לא מעט. בעניין המגמה כבר הזכרתי: יש תחומים מסוימים שהשינוי הוא מועט, למרות שהיו ועדיין יש לחצים גדולים להגברת הייצוג הנשי בצורה מלאכותית. קצת קשה ליישב את זה עם תחומים שבהן נשים הפכו לרוב בלי שום אמצעים כאלו. למה יש רוב נשי לנשים בפסיכולוגיה אבל לא במתמטיקה? האם לדעתך מתמיטקאים שונאים נשים יותר מפסיכולוגים?

  • מני  On 30/03/2008 at 7:09 pm

    להבדלים נעוץ בתפקידים השונים של זכרים ונקבות בחברה הפרה-היסטורית. נשים היו אחראיות בעיקר ללקט ועשו זאת בחבורות רעשניות שבו הפיטפוט ויצירת קשרים חברתיים היו קו מאפיין מובהק ודומיננטי ואילו הגברים עסקו בציד, עיסוק שחייב שיתוף פעולה הדוק שהתבסס על מעקב זהיר ושקט אחרי הטרף, הטמנת מארב, תיקשור ע"י סימנים מוסכמים קצרים ובעלי מסר מדוייק, הערכה מדוייקת של המכה הסופית שתכריע את הטרף ע"י התחשבות במשתנים סביבתיים רבים ולבסוף ביתור מדוייק של הפגר וחלוקה הוגנת של השלל בין חברי הצוות. כל אלה הן פעולות שהצריכו כושר מחשבה אנליטי וכמותי שמי שעשה אותן בהצטיינות נהנה מיתרון אבולוציוני ולכן אין תימה בעיני כי בסופו של תהליך ברירני שנמשך מאות אלפי שנים הדבר גרם להבדלים משמעותיים בין גברים ונשים בכישורים מדעיים שבאים לידי ביטוי ביחוד במיקצועות הכמותיים דהיינו- מתמטיקה, פיזיקה והנדסה.

    • לא  On 26/05/2013 at 1:46 am

      חלוקה הוגנת וכו' זה אפיין את הנשים אז והיום.
      לפי ראיות מסויימות, לא התבצעה חלווה גברית הוגנת.
      מלבד זאת, לקט היתה הפעולה העיקרית.

      • לא  On 26/05/2013 at 1:48 am

        לעומת זאת, הצורך ההיסטרי של גברים בהיררכיה חברתית ושלאחרים..או אחרות יהיה ממש רע לעומתם..זה לא ברור..

  • החתולה של שרודינגר  On 04/04/2008 at 6:45 am

    מוזה….
    (הפיסקה הראשונה שלך הזכירה לי נשכחות)

  • אורי  On 08/04/2008 at 10:35 am

    רציתי לשאול אם זה אומר שבמשחקים שדורשים חישובים מתמטים נשים יצליחו יותר מגברים.

    יש משחק ידוע שקשור בחישובים מתמטים
    איקס+וואי

    http://shapo.tapuz.co.il/skillgames/tournaments.do?cid=1001

    זה המשחק שהצלחתי להגיע בו לתוצאות הכי טובות באופן יחסי.

    הכינוי בו אני רשום שם הוא aaa123

    רציתי לשאול אם זה משחק שבנות אמורות להצליח בו יותר מבנים

    יש לציין
    שכשניצחתי טורנירים ברמת מתקדם שמתי לב שהרוב הן בנות אבל שהגעתי לרמת מצטיין והיתה תחרות על סוף שבוע זוגי שמתי לב שהמצטיינים ביותר היו בנים לפחות לפי הפרופיל שלהם
    ואני הגעתי מקום חמישי

    דוקא חשבתי שזה משחק שיכול להתאים לבנות כי הוא לא מתבסס רק על חישוב אלא על יכולת לזהות במהירות ספרה שצריך למצוא על מסך מלא בספרות ובהתחשב בעובדה שנשים טובות יותר במציאת חפצים בחדר חשבתי שנשים גם יכולות להיות טובות יותר בחלק זה ואני חושב שחלק זה של מציאת ספרה במסך מלא בספרות הוא החלק היחסית יותר חלש שלי.

    יש לציין שמצאתי כמה טריקים במשחק תוך כדי אימון כדי להשיג תוצאה טובה יותר ואם בהתחלה לא חיפשתי ספרות בזמן שבין המשימות אחר כך כן עשיתי את זה ומיד אחרי שגמרתי משימה חיפשתי ספרות של 9 על המסך כדי שאוכל להקליק עליהם במהירות ,וכמו כן למדתי עם הזמן גם טריק נוסף שהוא להתחיל להקליק על הספרות בזמן שאני צופה שיופיע סכום עוד לפני שאני רואה את הסכום כי כך אני מרוויח זמן תגובה יחסית למצב שאני מתחיל להקליק על הספרות רק אחרי שאני רואה שמופיע סכום אליו צריך להגיע.

    טריקים אחרים שאני כמובן מסתמך עליהם הם שאני לא תמיד צריך לחשב ,ואם אני יודע שחסרים לי 9 ו6 אז ברור לי ש8 ו7 יתנו את אותו סכום אפילו בלי לחבר כי 8 זה 9 פחות 1 ו7 זה 6 בעוד 1
    כך שאם אני מזהה 8 ו7 אני מיד מקליק עליהם.

  • אורי  On 08/04/2008 at 10:51 am

    בדיון זה אלא אורי אחר

  • הלל  On 14/05/2008 at 3:14 pm

    אותה טענה שמעלה הכותב, רואים אותה בברור לאורך כל התגובוות.

    כל טענה שעלתה, שהבדלים אבולוציונים בין נשים לגברים (או הטענה כי הם ישנם) דומה לגזענות,
    נדחתה ב"יש הבדל גדול"

    לדעתי, כלל לא אמורים להכנס לבור של תשובה שכזאת, אלא תשובה בדיוק ממין הטענה שטען מחבר הפוסט: אין לפסול אפריורית שלא קיימים הבדלים אבולוציונים בין גזעים, אדרבא, ניתן לבדוק ולחקור.

    השאלה היותר מהותית בנושא הגזע, מה עושים עם המסקנות.

  • רקדנית  On 04/02/2010 at 3:55 pm

    על הבדלים בהישגים כלשהם בין נשים לגברים, כאשר התנאים שלהם זהים, או אפילו הפוכים (למשל גברים שרוב היום מתעסקים בטיפול תינוקות, נכים, מפגרים)
    מול נשים חופשיות לחלוטין מעיסוקים אלו.

    השאלה אם בכלל יתכן איי-פעם מחקר כזה.

    הרי ברור שההבדלים המהותיים ביותר הם כתוצאה מכך שהן מרצון ושלא מרצון המטפלות העיקריות של תינוקות וילדים, כמו כן דאגניות הרבה יותר ומפוזרות מחשבתית הרבה יותר.
    בין היתר, טיפולן בכל האוטיסטים/מפגרים למיניהם, לבטח מעלה את ציונם במבחני אינטיליגנציה, ואולי אף מוריד את ציוני הנשים.

    לא זכור לי שום מחקר שבדק הישגים של נשים וגברים בעלי תנאים שווים, או תנאים שקרובים להיות שווים .
    גם כאן תוכלו לטעון שהאבולוציה אשמה, אך מה בין העובדה שהן צריכות לעסוק בטיפול רוב היום לבין ה ככישורים המתמטיים וההישגים שהיו יככולים להיווצר בלי מציאות זו..

    אחד הדברים שצריכים להדליק אצלכם נורה אדומה, הוא העובדה שעד גילאי ה18-22 או יותר, אין שום הבדל ברמת ההישגים. ואפילו באלה הנחשבים "גבריים", ואם יש הבדל הוא בהחלט לטובת הנשים.

    הרבה נשים מספרות שלמרות כשרון גדול בתחום מדע מדויק כלשהו, הן מוותרות על המשך התעסקות בו, לטובת מקצוע שמערב אנשים.
    וזה כמובן בלי קשר לעובדה שהן מחפשות משהו פחות עמוס, לטובת הילדים שלהן.

    וכמובן, האם עומר היה מצדד בעולם שבו אוניברסיטאות וכיו"ב מותאמות לצורכי נשים, לאווירה נשית ותנאים המותאמים במיוחד לנשים..
    הרי הוא יוצא מתוך הנחה שמה שהותאם עבור גברים הוא הטבעי, הנכון, המושלם או הבלתי תלוי.

  • גיל  On 04/02/2010 at 4:33 pm

    שוב את זורקת סיסמאות בלי שום ביסוס. יש ויש מחקרים בכל הנושאים שציינת שתומכים בדברים שכתבתי. ואידך זיל גמור.

  • שרון  On 13/01/2013 at 10:15 am

    היי, רציתי לדעת מי מחבר המאמר. אם תוכל בבקשה להעלות קישור למאמר המקורי? תודה.

    • גיל  On 13/01/2013 at 10:22 am

      שרון, מדובר בפוסט שאני חיברתי ולא במאמר. זה מבוסס על הרבה נתונים ומאמרים. פוסטים אחרים בנושא עוסקים במאמרים ספציפיים. את יכולה לראות בפוסטים הללו הפניות למאמרים, במיוחד בפוסט מדוע נשים מיוצגות פחות במקצועות מדעיים ובמתמטיקה? סטיפן סצ'י וויליאמס כתבו סדרה של מאמרים בנושא בשנים האחרונות שסקרתי כאן.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: