החשיבות של יכולת מילולית במשיכה לבן או בת הזוג

האבולוציה של השפה היא חידה אבולוציונית גדולה. לא ידוע מתי בני אדם בדיוק פיתחו את היכולת לדבר, מתישהו במאה אלף השנים האחרונות, וגם מה היו הכוחות האבולוציוניים שעיצבו את המאפיין הכה ייחודי הזה של בני האדם. בניגוד להרבה תכונות אחרות שאפשר להבין טוב יותר על ידי עדויות ישירות להתפתחותן, שפה פשוט לא משתמרת במאובנים. לא ניתן לדעת מתי אנשים שיפרו משמעותית את היכולת השפתית בניגוד למשל להתפתחות גודל המוח שם יש לנו עדויות רבות לשלבים השונים של השינוי. אי אפשר לצפות בשפה בצורה ישירה ולכן צריך להסיק בדרכים עקיפות איך היא התפתחה. ישנם חוקרים מסוימים שסבורים שהשפה היא תוצר לוואי אבולוציוני, תכונה שקשורה לתכונה אחרת שהתפתחה אבולוציונית. לחוקרים בכיוון הזה לא ברור מה התכונה המרכזית שהשפה נוצרה בעקבותיה, האם זה תוצר לוואי של מוח גדול, אינטליגנציה, או משהו אחר? חוקרים אחרים רואים בשפה אדפטציה וכאן רוב החוקרים שמים דגש על מנגנון הברירה הטבעית. על פי ההסברים הללו השפה עזרה לבני אדם לשרוד ולכן התפתחה. קל לראות איך שפה תורמת לשרידות של בני אדם ונותנת להם עדיפות על חיות אחרות. היא מאפשרת תקשורת יעילה יותר, שיתופי פעולה בין קרובים וזרים ועוד.

בשנים האחרונות יש התמקדות של חוקרים במנגון האבולוציוני השני הכי חשוב והוא הברירה המינית. על פי התאוריה הזו יכולת מילולית אטרקטיבית ומשמשת כאמצעי למשיכת בני זוג כי היא מעידה על איכותו הגנטית של הנושא אותם. יכולת כזו היא אינדיקטור גם של אינטליגנציה גבוהה ועובדת על פי עיקרון ההכבדה, סממן אמין שקשה לזייף. בדיוק כמו זנב הטווס הצבעוני שמתפתח כדי להצביע בצורה לא ישירה על גנים טובים (להסבר על תאוריית האינדיקטורים המנטליים באופן כללי ובמיוחד בהקשר של חוש הומור ראו כאן).

מחקרים רבים מראים קשר ישיר בין יכולת מילולית לאינטליגנציה והכנסה כך שסביר לחשוב שאנשים עם יכולת מילולית גבוהה יהיו רצויים יותר כבני זוג. זה נכון במיוחד עבור גברים עם יכולת מילולית גבוהה. בגלל העלויות השונות של רבייה שגבוהות יותר עבור נשים, מה שהופך אותן לבררניות יותר, יכולת מילולית יכולה להיות סממן חשוב לבחירת בני זוג (ראו הפוסטים הקודמים בנושא).

די ברור שלנו כבני אדם יש יכולת מילולית גבוהה הרבה יותר ממה שנדרש לתקשורת יעילה שתורמת רק להשרדות. מחקרים מהשנים האחרונות גם מראים שיכולות מילוליות שונות הן בעלות תורשתיות גבוהה. למשל, אוצר מילים הוא בעל 66% תורשתיות, שזה אומר שאפשר להסביר 66% מהשונות בין אנשים על בסיס תורשתי. זה מחזק את הסברה שברירה מינית משחקת תפקיד בעיצוב היכולת המילולית כי תכונות שאינן תחת ברירה מינית הן בעלות תורשתיות נמוכה. אלו בעיקר תכונות שעוצבו על ידי הברירה הטבעית ודי קבועות אצל רוב האנשים. אין זה אומר שהתכונות הללו אינן עוברות בתורשה, אלא רק שהשונות בין פרטים באוכלוסייה בתכונה הזו נמוכה. תחשבו למשל על כף יד עם חמש אצבעות. זו תכונה תורשתית במובהק אבל עם קרוב לאפס שונות בין בני אדם כך שאין עליה שום לחצי ברירה להשתנות. תכונות שמעוצבות על ידי הברירה המינית נמצאות תחת לחצי ברירה חזקים יותר ולכן יש שונות גדולה באיך היא באה לידי ביטוי בין אנשים שונים.

ישנם הבדלים בין גברים ונשים ביכולת המילולית. בעוד נשים נחשבות לבעלות יכולת מילולית גבוהה יותר בממוצע, השונות בין הגברים גבוהה יותר ויש יותר גברים מנשים בקצוות. זה אומר שברמות הכי גבוהות והנמוכות יש ייצוג לא שווה של גברים ונשים עם ייצוג יתר לגברים. זה עקבי עם המחשבה שיכולת מילולית נמצאת תחת ברירה מינית כי בהרבה תכונות אחרות תחת סלקציה אנחנו מוצאים דפוס דומה. דפוס זה גם לא במקרה חופף להצלחה הרבייתית המשתנה יותר אצל הגברים. למשל, במשתנה מספר הפרטנרים המיניים חוקרים מוצאים באופן עקבי מספר קטן של גברים עם מספר עצום של פרטנריות מיניות, בעוד יש לא מעט גברים בלי פרטנריות מיניות בכלל. לעומת זאת אצל הנשים השונות קטנה יותר וכוללת מספר קטן בהרבה של נשים עם מספר פרטנרים גבוה, או כאלו ללא ניסיון מיני בכלל. זה בא לידי ביטוי בין השאר במספר הילדים שם יש שונות עצומה אצל הגברים ומעט שונות אצל הנשים (בעיקר לאורך ההיסטוריה ובחברות מסורתיות שם מותרת פוליגמיה).

בקצרה, נראה שלגברים יש יותר מה להרוויח מיכולת מילולית משובחת. בעבר כתבתי על מחקר שהראה שכאשר מציגים לגברים תמונה של מישהיא צעירה ואטרקטיבית מבחינת חיצונית ומבקשים מהם לדמיין דייט איתה, אוצר המילים שבו הם משתמשים הוא רחב יותר. עבור נשים, מחשבה על דייט עם מישהו מבוגר הוא זה שגורם להן להשתמש באוצר מילים רחב יותר וביותר מילים נדירות. מחקר חדש בא ממשיך במסורת המחקרים בנושא ובא לבדוק את חשיבות היכולת המילולית למשיכה מינית ולבדוק האם גברים הם המרוויחים העיקריים מכך.

המחקר כלל שני ניסויים. בניסוי הראשון השתתפו 138 סטודנטים הטרוסקסואליים מגרמניה שהתחלקו שווה בשווה בין גברים ונשים. הגיל הממוצע של הנשים היה 22 ואילו של הגברים 24. כל אחד מהנבדקים צפה בסרטון וידאו קצר של מישהו או מישהי בן המין הנגדי שתאר את עצמו. הדובר סיפר על עצמו בשלושה סרטונים שונים כשכל אחד מהם כלל את אותו התוכן אבל עם יכולת מילולית שונה (כל נבדק צפה רק בסרטון אחד כזה). היכולת המילולית שהשתנתה הייתה באוצר המילים, דקדוק ושטף הדיבור. לאחר מכן נתבקשו הנבדקים להעריך את מידת האטרקטיביות של הדובר ליחסים לטווח קצר וארוך.

תוצאות המחקר הראו שככל שרמת הבקיאות המילולית עלתה כך רמת האטרקטיביות של הדובר גברה, וזה היה נכון גם ליחסים לטווח קצר וגם לטווח הארוך, אם כי אפקט חזק יותר היה ליחסים ארוכי הטווח. מה שמעניין הוא שלא נמצא הבדל בין גברים ונשים במידת המשיכה לדובר כפונקציה של היכולת המילולית. החוקרים לא היו בטוחים האם זה בגלל שאין אפקט כזה או שאולי מידת האטרקטיביות של הדוברים השפיעה ולכן ביצעו ניסוי נוסף שלא איפשר את הצפייה בדובר.

בניסוי השני השתתפו 709 נבדקים הטרוסקסואליים (329 גברים ו-380 נשים), בגיל ממוצע 24. הניסוי היה דומה לניסוי הראשון בהבדל אחד מרכזי: במקום לצפות בדוברים מספרים על עצמם הנבדקים האזינו להם. לפני שהאזינו להקלטות התבקשו הנבדקים לדמיין שהם עומדים להפגש עם אותו אדם ושהוא נראה כמאוד אטרקטיבי. כמו בניסוי הקודם הדובר הציג את עצמו בפניהם ברמות משתנות של הבעה. לאחר שהאזינו לדובר הנבדקים דירגו כמה אטרקטיבי הוא היה ליחסים לטווח קצר וארוך.

התוצאות בניסוי הזה הראו שגם כאן הייתה נטייה להעריך את האטרקטיביות של הדוברים כגבוהה יותר ליחסים לטווח הארוך כשהם הביעו יכולת מילולית גבוהה יותר. מה שיותר חשוב היה שנשים מצאו דובר עם יכולת מילולית עילאית כאטרקטיבי יותר ממה שהגברים תפסו את האישה ביחסים לטווח הקצר, מה שמאשש את התאוריה האבולוציונית לגבי הבדלים בין המינים ביכולת המילולית וההשפעה השונה שלהם על שני המינים.

שני הניסויים הללו מראים שיכולת מילולית גבוהה היא בהחלט גורם משיכה מיני, ושנשים שמות דגש גדול יותר על יכולת מילולית מגברים (מה שהיה נכון כשלא צפו בדובר). באופן כללי גם גברים וגם נשים מעדיפים בני זוג עם יכולת מילולית גבוהה אבל קצת קשה לדעת מהמחקר הזה עד כמה הגורם הזה חשוב לכל אחד מהם. למשל, ניתן לשער שעבור גברים, אישה אטרקטיבית עם יכולת מילולית נמוכה לא תגרום להם לוותר עליה, בטח לא כשמדובר בסטוץ. לעומת זאת נשים ייטו כנראה יותר לדחות גבר עם יכולת מילולית נמוכה בכל סוג של יחסים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דודי  ביום 25/05/2015 בשעה 3:52 am

    "די ברור שלנו כבני אדם יש יכולת מילולית גבוהה הרבה יותר ממה שנדרש לתקשורת יעילה שתורמת רק להשרדות."

    תקשורת יעילה תורמת להישרדות לא רק במובן המיידי ("זהירות, נמר!") אלא גם לטווח ארוך, במגוון אופנים. למשל לצורך השקטת מתחים חברתיים בתוך הקבוצה, לצורך העברת מידע בין-דורי ממבוגרים לצעירים, לצורך מגע עם קבוצות אחרות, לצורך תמרון של פרטים אחרים בקבוצה לטובתך. בדיוק כמו בחיים המודרניים.

    • גיל  ביום 25/05/2015 בשעה 7:07 am

      ברור, אבל גם אם תקח את כל המצבים הללו בחשבון עדיין היכולות המילוליות שלנו עולות לאין ערוך על מה שדרוש. תחשוב למשל על פילוסופיה או ספרות ואפילו מתמטיקה. בחברת ציידים לקטים אין להם צורך בהם וגם רוב מוחלט של האנשים מסתדר בלי לדעת להתבטא בצורה אקדמית למשל. ועדיין הם קיימים.

      • דודי  ביום 25/05/2015 בשעה 8:11 am

        הצורך של צייד-לקט בפילוסופיה ובספרות (שבע"פ כמובן) אינו פחוּת מזה של אדם מודרני, והוא צורך קיומי. אין לך חברה ללא סיפורי עם, ללא מיתוסים וללא השקפת עולם. אין להם תפקיד מיידי להשרדות הפרט, כמו למערכת העיכול או למערכת הנשימה, אך יש להם תפקיד להשרדות הקבוצה ושגשוגה.

        גם במישור המעשי – צריך להחליט מה נצוד מחר, או האם כדאי לנדוד ליער אחר כי הצייד מתמעט, או כיצד להתמודד מול התקפות של שבט שכן. תקשורת טובה תשפר את קבלת ההחלטות הקבוצתית ותאפשר מיצוי של היכולות השכליות המתעצמות של הפרטים – זיכרון, היקש, תכנון, דמיון.

        לגבי הפרטים, אין קשר בין יכולת להתבטא בצורה אקדמית לבין מיצוי היכולת המילולית. העגה האקדמית אינה אלא מימוש ספציפי, לא בהכרח מוצלח במיוחד, של יכולת כללית. גם רוכל חסר השכלה בשוק יפיק תועלת מיכולות מילוליות עשירות (כמו שפה ציורית, אינטונציה רבת-הבעה,הומור, מטאפורות). יכולת מילולית גבוהה מקנה לפרט יתרון בכל תחומי החיים, מעלה את ערכו בעיני הקבוצה, קונה לו ידידים, מאפשרת לו לתמרן אחרים לצרכיו (למשל – לשכנע אדם לקנות את סחורתו), מסייעת לו (בצד הפאסיבי) לזהות מתי משקרים לו ועוד. כל אלה משפרים את חייו ובטווח הארוך מעלים את הסיכוי להשרדותו ולשגשוגו כפרט.

      • גיל  ביום 25/05/2015 בשעה 8:52 am

        סיפורי העם והאמנות של ציידים לקטים מאוד מוגבלת ביחס למה שמוצאים בעולם המודרני והפוטנציאל הלשוני שלהם. יש לך בשפה הרבה מילים שמתארות אותה תופעה. תחשוב למשל על תאורי שקיעה. כמה דרכים יש לאנשים לתאר דבר מאוד בסיסי כזה, הרבה מעבר לפונקציונליות של העברת המידע לגביו. גם השימוש במטאפורות ומשחקי מילים ודו משמעויות מראות על יכולת מילולית מרשימה של אנשים אבל לא ממש תורמת להשרדות שלהם והערך המוסף שלהם קטן. תחשוב שבני אדם יודעים בערך מאה אלף מילים. כמה באמת צריך כדי לשרוד? כל מילה נוספת שיודעים היא מכבידה והיינו יכולים להשתמש בזיכרון או במשאבי המוח לדברים אחרים מועילים יותר.

        ומה שכתבת בסוף נכון אבל הפכת את הסיבה והמסובב. למה יכולת כזו כל כך מרשימה אנשים כשאין בה שום מידע חדש? התאוריה של האינדיקטורים המנטליים מסבירה את זה. אנשים אכן מפגינים יכולות מילוליות מרשימות כדי להרשים אחרים ולהיות יותר מושכים וזה קשור כנראה לגנים שיש להם.

  • דודי  ביום 25/05/2015 בשעה 10:02 am

    הנקודה היא שלא מדובר על להרשים אנשים רק לשם עשיית רושם, כפי שזנב הטווס מרשים טווסות. המיומנות המילולית היא כלי – בחייו של הפרט, ובחיי הקבוצה. עשיית הרושם – על פרטים אחרים ועל בני זוג פוטנציאלים – היא חלק מהעניין אבל לא כולו.

    הקונה, שהמוכר בשוק משכנע אותו למכור, אינו קונה כי התרשם מהמיומנות המילולית, אלא כי המיומנות המילולית הגבוהה – התיאור הציורי, ההומור, הדימויים וכו' – שכנעה אותו, השפיעה עליו. הקונה לא חושב: "האיש הזה מדבר יפה! אני אקנה ממנו את החולצה הזו כאות להתרשמותי מכישוריו" אלא מתפתה לחשוב: "ואלה! זו באמת חולצה שתיראה עליי 'מיליון דולר', חיים רק פעם אחת, יאללה נקנה". משא ומתן הוא מאבק בין היכולות קוגנטיביות והמילוליות של שני הצדדים.

    סיפורי העם של ציידים לקטים (לדוגמה, האבוריג'ינים) עשירים ומורכבים, ולא היו יכולים להתקיים ללא יכולת מילולית גבוהה. (ככלל היכולות המילוליות בחברות נטולות כתב גבוהות יותר במובנים רבים מאשר בחברות אורייניות). אם זה מיותר להשרדות החברה, לליכודה, לשימור מידע חשוב לאורך הדורות, מדוע התופעה כה אוניברסלית?

    הפחתת היכולת המילולית לשם פינוי משאבי מוח למטרות אחרות בעייתית. הרי אם הפרטים חכמים מאד כשלעצמם אבל אינם מצליחים לתקשר ביניהם, התוצאה הכללית לא בהכרח טובה לכלל.

    • גיל  ביום 25/05/2015 בשעה 10:38 am

      אין ספק שיכולת מילולית חשובה אבולוציונית בלי קשר להשווצה ביכולת הזאת, גם כתבתי את זה. השאלה היא מעבר לדברים הידועים ששפה עוזרת להם האם יתכן שיש לה גם תפקיד נוסף ונראה שכן.

      לגבי הקונה, אתה צריך לשאול למה תאורים ציוריים שהם מעבר לתאור אובייקטיבי של המוצר עושים כזה רושם. הרי האדם יכול להתרשם מהמוצר ישירות. יש משהו במטאפורות ובמשמעויות האחרות שמוסיפות ערך נוסף. הן גורמות לנו להרגיש אחרת כלפי מוצרים ולא רק לבחון אותם על פי התועלת שהם מביאים.

      האבורג'ינים הם לא ממש דוגמא מייצגת לציידים לקטים כי הם באמת פיתחו תרבות אדירה ושוב השאלה למה. הרי לפני 30 אלף שנים הם הסתדרו מצוין בלי זה. זה תואם את התאוריה של הברירה המינית והיא שיש מירוץ חימוש שבו פרטים מסוימים מפתחים יכולות גבוהות יותר ואז אחרים צריכים גם להשתפר כי אחרת יחשבו לנחותים יותר. דווקא בגלל שזה אוניברסלי דרוש הסבר אבולוציוני והאינדיקטורים המנטליים נותנים מענה לכך גם אם חלקי.

      וכאמור, פינוי המשאבים הוא יחסי. זה לא שצריך לבטל לגמרי את השפה אבל אנשים יכולים להסתדר מצוין עם הרבה פחות מילים.

    • דודי  ביום 27/05/2015 בשעה 6:17 am

      אני לא חושב שדוגמת אוצר המילים המיותר, כביכול, רלוונטית כ"כ.

      אנסה להסביר: אדם יכול ללכת לחדר כושר ולנפח את שריריו בהרמת משקולות לנפחים עצומים. זה באמת יכול לעזור למשוך בחורות מסוימות, וזה באמת לא תורם להשרדותו. אבל זה כמובן לא מוכיח לא מוכיח שהיכולת הבסיסית לחזק את השריר אינה חיונית להישרדות. זה רק מוכיח שאפשר להשתמש בה בכל מיני כיוונים, חלקם מועילים (ואלו הכיוונים שהשתמשו בהם אבותינו) וחלקם פחות. באותה מידה, אדם יכול לקחת את היכולת המילולית המולדת בו ולשנן אלפי שמות לטיניים של מיני בעלי חיים. נכון, זה כנראה לא יועיל במיוחד להישרדותו, אבל זה לא אומר שהיכולת הבסיסית ללמוד ולזכור מילים רבות אינה נחוצה, ובוודאי שאינו משליך על יכולות מילוליות אחרות, השפה היא הרי הרבה יותר מאוצר מילים.

      האם תוכל להציע בסיס מדעי כלשהו לטענתך, ש"ברור שלנו כבני אדם יש יכולת מילולית גבוהה הרבה יותר ממה שנדרש לתקשורת יעילה שתורמת רק להשרדות"? לי זה ממש לא ברור, אם לוקחים בחשבון כאמור לא רק תקשורת מיידית ("זהירות, צבי!") אלא את שלל התפקידים שממלאת התקשורת בחייו של יצור חברתי ואינטילגנטי. האם תוכל להציע ניסוי או תצפית שמראים זאת?

    • גיל  ביום 27/05/2015 בשעה 7:17 am

      דודי, אבל זה כל העניין. תכונות שחשובות להשרדות מושכות יותר מבחינה מינית כי זה אומר שבחברת ציידים לקטים הם יעזרו להשרדות האישה ולצאצאים העתידיים וגם הילדים יקבלו את התכונה הזו. זו הסיבה שבדיוק כמו עם פיתוח גוף כך גם עם אוצר מילים, אנשים מפתחים את התכונה הרבה מעבר לפונקציונליות ההשרדותית שלהם כי הם יודעים שנשים מעוניינות בהם. זה סוג של הכבדה שנועד להרשים נשים ומתפתח כמירוץ חימוש עם גברים אחרים למי יש יותר שרירים/אוצר מילים/ הכי גדול (טוב, זו לא ממש דוגמא טובה).

      אני מסכים איתך לחלוטין שהשפה היא הרבה יותר מאוצר מילים ואת זה ניסו גם לבדוק במחקר הנוכחי. שפה זה גם דקדוק ואמירת הדברים הנכונים בזמן הנכון. כל זה קשור לאינטליגנציה ולכן ההשערה שזה אינדיקטור עקיף לאינטליגנציה.

      לגבי השאלה האחרונה שלך לא צריך ניסוי אלא השוואה בין תרבותית. אתה יכול לראות שבחברות מסורתיות אוצר המילים מוגבל הרבה יותר מאשר בעולם המודרני ועדיין הם מסתדרים מצוין. תחשוב על משהו פשוט יחסית כמו מספרים. בכמה חברות אין בכלל מספרים או שיודעים לספור רק עד שלוש והרבה. אין שברים, אין מספרים אי רציונליים, מספרים מרוכבים, אינסוף ושאר הדברים שלומדים בשיעורי חשבון ומתמטיקה. זה לא ממש מפריע להם לשרוד.

      • VonKarman  ביום 06/06/2015 בשעה 11:45 pm

        והנה כאן, בדיון הנ"ל, ראיה ליכולת מילולית שהכבידה מילה על מילה טווסית. לא יבשושי ולא בלבד נכון להנהרת הרעיון, אך מרשים. כנראה שדיון אקדמי-אינטלקטואלי מובחן בנקל משיח תגרים.

        יוסף, בהמשך, חילץ ממך בקריצה אמת תמה שכמעט חמקה;)

      • גיל  ביום 06/06/2015 בשעה 11:47 pm

        בהחלט, כן ירבו.

  • יוסף מלר  ביום 25/05/2015 בשעה 10:29 am

    נשאלת השאלה – האם כתיבת בלוג מדעי מתוחכם היא סוג של זנב טווס כשלעצמה, או שמא החוזק המילולי חייב להתבטא באינטראקציה פנים אל פנים? והאם יכולת מילולית נמדדת רק באוצר מילים, או שרק עד לרמה שהאוצר מילים תורם לבהירות? כלומר, אני משער שדיבור בשפה של מאמר אקדמי די מוריד חשק, גם הוא עשיר במילים וז'רגון.

    • גיל  ביום 25/05/2015 בשעה 10:42 am

      בדיוק, עלית על הנקודה הכי חשובה, ואני יכול לומר לך שזה עד עכשיו לא ממש עובד, אבל אני אופטימי.

      אתה בהחלט צודק שאיך שזה התפתח אבולוציונית לאינטרקציה פנים אל פנים יש חשיבות עליונה. מה שקורה עם האינטרנט זה רק ביטוי מודרני ליכולת הזו שיכולה לרמות. וכמובן שחשוב עם מי מדברים. דיבור אקדמי ירשים אנשים באקדמיה אבל לא את הדייט שלך. בדיוק כמו שבדיחות מסוימות אסור לומר בדייט אבל אפשר לומר בין חברים. רגישות או אינטליגנציה רגשית וחברתית הכרחיות להפקת תועלת מהיכולות הללו.

      • Shirly  ביום 05/02/2020 בשעה 3:55 pm

        אוי..
        אני קוראת ומתעלפת מצחוק:)

  • ניצן  ביום 26/05/2015 בשעה 12:25 pm

    האם נמצא קשר בין מספר השפות שהגבר דובר להצלחה המינית שלו\ מספר הצאצאים?

    • גיל  ביום 26/05/2015 בשעה 12:47 pm

      אני לא יודע על מחקר כזה אבל אני לא בטוח כמה זה משפיע. הרי אתה צריך להרשים מישהי בשפה שהיא מבינה כך שלא בטוח ששפות שהיא לא מבינה יעזרו, אם כי אומרים שלהיות עם מבטא נחשב לסקסי.

      • ניצן  ביום 01/06/2015 בשעה 4:50 pm

        כלומר לא נמצא שבחורות מתרשמות מבחורים שדוברים שפות זרות טוב, גם אם הם לא מבינות את השפות הללו

      • גיל  ביום 01/06/2015 בשעה 7:57 pm

        אני לא מכיר מחקר כזה. נראה לי שזה כן מרשים באופן כללי, אבל פחות בגלל היכולת המילולית אלא יותר כי זה משהו יוצא דופן שנראה מעיד על אינטליגנציה גבוהה. זה גם תלוי תרבות. באירופה אנשים יודעים לפחות 3 שפות והרבה פעמים יותר. בארה"ב אם אתה יודע יותר משפה אחת זה מרשים.

כתיבת תגובה