אוצר מילים כגורם משיכה מיני

הנושא של אבולוציה של השפה הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר במחקר האבולוציוני המודרני. ישנן תיאוריות רבות שמנסות להסביר למה דווקא בני אדם פיתחו שפה בצורה שבה היא התפתחה, מה היו הלחצים האבולוציוניים ליצירת שפה ואיך היא התפתחה בפועל. הנושא מורכב מאוד ואין באפשרותי כרגע להיכנס אליו אבל הייתי רוצה להתייחס להיבט אחד מסוים שקשור בו וזה אוצר המילים שאנחנו מחזיקים.

אדם מחזיק באוצר מילים ממוצע של 20,000 מילים (על הטיותיהן השונות), ולא נדיר למצוא אנשים שיש להם אוצר מילים של 100,000 מילים.  אבל בשימוש יומיומי רוב האנשים משתמשים רק בחלק קטן מתוך אותו אוצר מילים. רוב האנשים משתמשים ב-6000-7000 מילים 98% מהזמן, משהו שמספיק לרוב התקשורת היומיומית בין בני אדם. מבחינה אבולוציונית הדבר נשמע מוזר, מכיוון ששימור אוצר מילים גדול שלא נעשה בו שימוש דורש משאבים קוגנטיביים רבים שיכלו לשמש לדברים אחרים. אי ניצול אוצר המילים הזה נראה כביזבוז מוחלט ומשהו שהברירה הטבעית תפעל כנגדו.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת פסיכולוגיה אבולוציונית על ידי החוקרים Jeremy Rosenberg ו-Richard Tunney מנסה להסביר למה יש לנו אוצר מילים כל כך גדול. התיאוריה שהם מתבססים עליה היא תיאוריית הברירה המינית, והרעיון הבסיסי הוא שאוצר מילים הוא אינדיקטור חשוב של אינטליגנציה, וככזה הוא נברר מינית. במילים אחרות, אנשים אינטליגנטיים מחזיקים באוצר מילים גדול. שימוש במילים נדירות עושה רושם על בני זוג פוטנציאליים שרואים בהן סימן לאינטליגנציה גבוהה של הדובר, דבר המושך מבחינה מינית. בעבר הזכרתי איך יכולות קוגנטיביות מסוימות כמו חוש הומור ויצירתיות משמשות את האנשים ככלי להערכת בני זוג והרעיון כאן דומה למדי.

אינטליגנציה היא משהו שהאבולוציה ללא ספק נבררת לטובתו ונשים וגברים כאחד מחשיבים אינטליגנציה כגורם משיכה בולט ביותר (נשים מחשיבות אותה יותר). הבעייה היא שלא תמיד קל להעריך אינטלגינציה בצורה ישירה וזו משימה שעשויה לקחת זמן ארוך. מכאן שיש צורך בגורם מתווך מסוים, אינדיקטור כלשהו, שיהיה במתאם גבוה עם אינטלגינציה ויוכל להעיד על האינטליגנציה של מי שמחזיק בו. כאן נכנס לתמונה אוצר המילים שכל אחד מחזיק. הרעיון הוא שאוצר מילים יכול לשמש כאינדיקטור כזה.

על מנת שאוצר מילים יהיה אינדיקטור מנטלי לאינטליגנציה הוא צריך להיות מועבר בתורשה ובעל מתאם גבוה עם אינטליגנציה של בני אדם. כתבתי בעבר מספר פעם על כל הנושא של אינטלגינציה ומבחני אינטלגינציה (כאן ופה), ולמרות שהמושג עצמו שנוי במחלוקת, יש מספר מבחנים ידועים ומתוקפים היטב לבדיקת האינטלגינציה המילולית של בני אדם, שנמצאת במתאם גבוה עם אינטליגנציה כללית. כך למשל, החלק המילולי במבחן ווקסלר (מבחן ה-IQ הידוע ביותר) נמצא במתאם של 0.75 עם שאר חלקי המבחן (גבוה יותר מכל חלק אחר). יכולת מילולית מורשת באופן ברור למדי. תאומים זהים מחזיקים ביכולת מילולית דומה מאוד כך ש-0.74 ממנה עוברת בתורשה, בעוד תאומים לא זהים חולקים יכולת מילולית דומה עם מרכיב מורש של0.41.

גברים ונשים משתמשים בשפה ובאוצר מילים בצורה שונה למדי. מחקרים מראים שגברים עוסקים הרבה יותר בקידום עצמי מנשים, משהו שמודגש עוד יותר כאשר נשים נמצאות בסביבה. גברים נוטים גם לדבר יותר באופן כללי ולשלוט בשיחה כאשר נשים נמצאות לידם. ממצאים אלו ואחרים מעלים את ההשערה שגברים מנסים להשתמש בשפה כגורם משיכה מיני ברמות שונות. אין להתפלא על כך מכיוון שהברירה המינית גורמת לכך שנשים הן הבררניות בבחירת בני זוג ולכן הגברים מנסים להרשימן, בעוד הן מנסות ללקט כמה שיותר מידע על בן הזוג הפוטנציאלי.

המחקר הנוכחי בא לבדוק את ההשפעה של שימוש במילים נפוצות ונדירות כאשר מוצגים בפני אנשים גירויים שמחקים מצב שבו הם צריכים להרשים בן או בת זוג מהמין השני. בפני הנבדקים הוצגו תמונות של אדם בן המין הנגדי. בפני חצי מהנבדקים הדייט היה מישהו מבוגר (גיל ממוצע 57) והחצי השני ראה תמונה של מישהו או מישהיא צעירה (גיל ממוצע 23). כל התמונות נלקחו מסוכנויות אופנה שונות כך שמדובר היה באנשים בעלי אטרקטיביות חיצונית גדולה מהממוצע. בפועל, הוצגו בפני כל נבדק 4 תמונות והיה עליו או עליה לבחור את אחת התמונות שהם מצאו כאטרקטיבית ביותר (הדבר נועד למנוע מצב שבו תמונה מסוימת לא מוצאת חן בעיני הנבדק). אם הגירוי היה תמונה של מישהו או מישהי צעירה, הנבדקים נתבקשו לדמיין דייט עם אותו בן אדם, כאילו היה בן או בת זוג פוטנציאלים. אם מדובר היה במבוגר, הנבדקים נתבקשו לחשוב שמדובר באדם שיהיה נעים לשוחח איתו ולשהות בחברתו. לאחר מכן נתבקשו הנבדקים לכתוב תאור קצר של החיים באוניברסיטה (כל הנבדקים היו סטודנטים). אוצר המילים שבהם השתמשו הנבדקים שימש כמדד לאינטליגנציה המילולית והמטרה הייתה לראות האם התנאים השונים יוליכו לשימוש במילים שונות. ניתן לבדוק די בקלות את שכיחותה של כל מילה על פי מדדי שכיחות של שימוש מילים, ועד כמה הנבדקים השתמשו במילים נדירות ששכיחותן בחיי היום יום נמוכה.

התוצאות הראו שנשים משתמשות בממוצע ביותר מילים נדירות בהשוואה לגברים בלי קשר לתנאים השונים של הניסוי. הממצא הזה אינו מפתיע מכיוון שנשים ידועות כבעלות יכולות מילוליות גבוהות משל הגברים. הממצא המעניין היה שגברים שדמיינו פגישה רומנטית אם בת זוג אטרקטיבית השתמשו במילים הרבה יותר נדירות, מאשר כאשר הם דמיינו פגישה עם אישה מבוגרת. אותו אפקט בכיוון ההפוך התקיים אצל הנשים. הן השתמשו במילים הרבה יותר נדירות כאשר דמיינו פגישה עם גבר המבוגר מהן, בהשוואה לדייט עם אדם צעיר.

את הממצאים אפשר להבין על פי תיאוריית הברירה המינית. גיל האישה מהווה את אחד הקריטריונים החשובים ביותר לבחירת בני זוג של גברים מכיוון שהוא מעיד בצורה מהימנה על פוריותה. נשים צעירות שנמצאות בשיא תקופת הפוריות יחשבו לאטרקטיביות ביותר. סביר להניח שהגברים בניסוי מצאו את הנשים הצעירות כמאוד אטרקטיביות, והשימוש במילים נדירות נועד להרשים אותן. במילים אחרות, גברים השתמשו במילים נדירות על מנת לסמן את האינטליגנציה שלהם.

נשים לעומת זאת נמשכות יותר דווקא לגברים המבוגרים מהן, וזה מכיוון שגברים מבוגרים הם בעלי סטטוס גבוה המהווה את אחד מגורמי המשיכה הגדולים בקרב נשים. האפקט בקרב נשים היה חלש יותר מה שיכול להצביע על החשיבות הפחותה שיש אצל נשים בשימוש במילים נדירות על מנת למשוך בני זוג. גם רמזים חזותיים כמו התמונות שבהם השתמשו בניסוי פחות משפיעים על נשים כגורמי גירוי.

זהו המחקר הראשון שבדק איך משפיעה התנייה של בחירת בני זוג על שימוש באוצר המילים. סביר להניח שמחקרים נוספים יבואו בעקבותיו ויבדקו תנאים שונים שבהם ההתנייה הזו עובדת (למשל, בחירת בני זוג לטווח קצר לעומת טווח ארוך). כמובן שאנשים יכולים גם לנסות ללמוד מילים נדירות בניסיון להרשים בני זוג פוטנציאליים, אבל החכמה היא בעיקר להשתמש בהם נכון ולא בצורה מלאכותית שלא תורמת דבר. יש כמובן את האפקט ההפוך שבו שגיאות דיקדוקיות צורמות גורמות לירידה מיידית באטרקטיביות של האדם שמדבר, ותפיסתו כבעל אינטליגנציה נמוכה יותר.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • michaly  On 06/10/2008 at 8:21 am

    יכול להיות שגם הן מצאו את הצעירים יותר אטרקטיביים, אבל דווקא בגלל זה הן לא השתמשו במילים גבוהות, כדי לא לצאת אינטליגנטיות מדי. זה אולי לא אבולוציוני, אבל לעתים יש לנשים נטייה (ראויה לגנאי) להקטין את עצמן כדי שהגבר שלצדן לא יחוש מאוים.

  • גיל  On 06/10/2008 at 8:27 am

    גברים אכן חשים מאוימים מנשים אינטליגנטיות מהם או בעלי מעמד גבוה משלהם. אני דווקא חושב שיש לזה בסיס אבולוציוני שקשור לנטייה של גברים לרצות בסטטוס גבוה ולהיות תחרותיים בניסיון להשיג אותו.

  • דודי  On 06/10/2008 at 9:05 am

    שאין בה ידיעת קרוא וכתוב, יש אוצר מילים גדול משמעותית מזה הנדרש לו בחיי היום-יום?

    אם לא, הרי שאין להגדיר את אוצר המילים כ"בזבוז מוחלט", ולחפש הצדקות מתחום הבררה המינית להיווצרותו. גם מילה שלא משתמשים בה באופן תדיר מדי יכולה להביא תועלת פרקטית בנסיבות מסוימות, כך שתצדיק את המאמץ הקוגניטיבי באחסונה.

  • גיל  On 06/10/2008 at 9:10 am

    למרות שהפרופורציות אחרות לגמרי. אבל אני מסכים שלא רק הברירה המינית יכולה לגרום להיוצרות אוצר מילים גדול. בחברה המודרנית זה בולט הרבה יותר כי באמת יש כל כך הרבה מילים שבקושי משתמשים בהם. עם זאת אתה צודק שיכול להיות שהמאמץ הכרוך בידיעה שלהם שווה לצרכים אחרים.

  • אור  On 06/10/2008 at 9:22 am

    אוצר המילים בעברית גדל בעיקר דרך השימוש במילים לועזיות, ככל שמשתמשים יותר במילים לועזיות ודוחפים אותן לתוך הדיבור כך זה עושה יותר רושם כאינטלגנטיה – על הישראלי הממוצע. ככל שההגדרות הלועזיות פחות משומשות (כי יש כבר רבות שהוטמעו לתוך השפה העברית ועושים בהן שימוש נרחב בכל מקום ותחת כל עץ רענן) כך העניין עושה רושם יותר על אנשים, בלי קשר למשיכה, זוגיות וסקס. מספיק להקשיב ברדיו ובטלוויזיה לירון לונדון למשל, הנוהג להשתמש באוצר מילים ענק שחלקו הגדול מורכב מהגדרות לועזיות, כי בסך הכל השפה העברית היא דלה ובכדי שתהיה עשירה יותר מוכרחים להשתמש בשפה התנכית ואת זה אף אחד לא אוהב…

    השפה העברית היא דלה ,מי שעושה רושם על אנשים בכל תירוץ שהוא נוהג להשתמש במילים לועזיות בכדי להראות כמה הוא חכם.

  • גיל  On 06/10/2008 at 9:25 am

    בהשוואה לאנגלית היא אולי דלה אבל אסור לשכוח שיש בעברית בניינים שונים שאפשר להטות בהם את הפעלים וזה יוצר כמעט אינסוף אפשרויות. יש גם הרבה מילים שלא שגורות בפי רוב האנשים למרות שהם מכירים אותן.

  • אלון נחמן  On 06/10/2008 at 9:36 am

    מאוד מעניין
    נשים הן הרבה יותר פרקטיות מהגברים.

  • אור  On 06/10/2008 at 9:42 am

    אם השפה העברית לא דלה לדעתך מדוע כל האינטלגנטים בוחרים בכל משפט ראשון להוסיף מילים בלעז והגדרות בלעז בכדי לנמק את עצמם?
    לספור לך כמה הגדרות לועזיות אתה משבץ בתוך הטקסט שלך? לא שזה רע… אבל אף אחד לא עושה היום רושם על אף אחת עם שימוש במילים בעברית, כל הנקודה היא להשתמש במילים לועזיות בתוך העברית בכדי לעשות את הרושם הזה. זו כל הפואנטה….אין לך היום טקסט בעברית המכבד את עצמו שלא מלא אבל מלא עד גדותיו במילים לועזיות שצריך להכיר בכדי לפרק את המשפטים…

  • גיל  On 06/10/2008 at 9:44 am

    אוצר מילים לא חייב לכלול מילים בשפה אחת. אפשר בהחלט לנסות להרשים אחרים על ידי שימוש במילים לועזיות ואני מסכים שיש הרבה מילים שקשה עד בלתי אפשרי לתרגם. כמובן שכל דבר צריך שיהיה במידה. שימוש יתר בלועזית יכול להשמע רע בעיניי אנשים מסוימים.

  • דודי  On 06/10/2008 at 9:52 am

    ובכלל זה אוצר מילים רחב, שקולה ליכולת הטכנית לבצע פעולות בכפות הידיים. זה שימושי ומועיל בכל כך הרבה אופנים.

    עם הידיים אנחנו פועלים בעולם, עם השפה אנחנו פועלים על בני אדם (וגם חושבים, במובן מסוים).

    אגב, לפי הדעה העממית לפחות נשים נמשכות גם לגברים שטובים עם הידיים, ואפשר אולי להוכיח זאת במחקר אך איש לא יטען שזו הסיבה המרכזית להיווצרות היכולת הטכנית.

    אני חושב שהופכים פה סיבה ומסובב – יכולות לא מתפתחות כדי למשוך את בני המין השני, אלא תכונות שמועילות בחיים נהפכות – בתהליך אבולוציוני – לדבר מושך.

  • אור  On 06/10/2008 at 10:27 am

    שאין קשר לאבולוציה. כי השפה לא התפתחה. זה מה שניסיתי לטעון. לפחות השפה העברית לא התפתחה .
    עודף השימוש במילים הלועזיות אצל 99 אחוזים מהציבור המשכיל כיום לא הופכת את השפה העברית לאבולוציה מתפתחת, זה בדיוק להפך, השימוש האדיר בלעז בתוך העברית גודע את האבולוציה העברית משורשיה, ומסמן את השפה העברית כבסיס בלבד לכל השפה הלועזית שלכאורה נדמה לחוכמולוגים שיש לה תוכן מורכב הרבה יותר.
    לכן אני מסכימה עם גיל בעניין אחד בלבד – אין טעם להתרגש מעודף מילים לועזיות וממילים בכלל, צריך רק להתרגש מהתוכן הכתוב וככל שהוא פשוט יותר ונאמר או נכתב בדרך ברורה יותר, כך הוא גם משיג תוצאות טובות יותר.

  • אריאלה  On 06/10/2008 at 11:45 am

    אור, אני בפירוש לא מסכימה אתך בנוגע לדלות העברית. יש בה פחות מילים מאשר בשפות אחרות, שלא נרדמו לאלפיים שנה, אבל אפשר להתבטא בה בצורה מדויקת אם רק רוצים. אני, באופן אישי, הרבה יותר מתרשמת ממישהו שמדבר בעברית תקנית מאשר ממישהו שדוחף מילים בלועזית לכל מקום.

    מעבר לזה, השימוש בלעז לא גודע את התפתחות השפה אלא הופך לחלק ממנה. כל השפות שבאות במגע עם שפות אחרות שואבות מהן, ולהתייחס לתהליך הזה כגדיעת התפתחות זה פשוט לא נכון, מה גם שהרבה פעמים מילים לועזיות מקבלות הטיות עבריות, מה שרק מקרב אותן לעברית.

  • אור  On 06/10/2008 at 11:53 am

    לשפה העברית יש אופי מיוחד שהגיע מהתנך. לשלב את המילים הקדומות והאציליות העבריות עם מילים לועזיות ולמזג ביחד זה הרס השפה העברית, ולכל מי שנדמה אחרת לא מבין עד כמה השפה העברית ניזוקה ונהרסה בעשוריים האחרונים.

  • אור  On 06/10/2008 at 11:56 am

    ואני עוד אוסיף ואומר שהשפה העברית בפועל גם כשפת רחוב וגם כשפה משכילה – מבולבלת, מערבית מדיי, משעממת, ורמוסה ללא עבר הסטורי
    עם כבר בפועל בכלל לא עברית אלא – עברילועזית.

  • מאיה  On 06/10/2008 at 1:23 pm

    וחברותיי מגלות נטייה דומה

    אז מאיפה הנתונים האלה שנשים מעדיפות מבוגרים? כרס מדולדלת ובעיות זקפה – אין בעולם סטטוס שיפצה על זה

  • גיל  On 06/10/2008 at 6:24 pm

    לביולוגית. אין דבר כזה אבולוציה של השפה העברית מבחינת אבולוציונית ששונה מאבולוציה של השפה האנגלית.

    מאיה, הכל יחסי וכשל התנאים שווים. אין הכוונה שנשים מעדיפות גברים מאוד מבוגרים אבל מחקרים מראים שנשים נמשכות לגברים שמבוגרים מהן בכמה שנים בודדות.

  • אור  On 06/10/2008 at 9:45 pm

    ובמקרה של הפוסט שלך הדברים נקשרים ביחד בגלל הנושא של הפוסט.
    לא רק שאני לא מבלבלת בכלל, יש אבולוציה ביולוגית ויש אבולוציה של שפה, ויש הבדל גדול בין התפתחות השפה העברית להתפתחות השפה הלועזית.

  • גיל  On 06/10/2008 at 9:57 pm

    הבעייה היא שהמילה אבולוציה משמשת כמטאפורה בביטוי האבולוציה של השפה העברית ויוצרת סתם בלבול. אני אומר שיש הבדלים בהתפתחות השפה העברית בהשוואה לשפות אחרות רק כדי להבדיל בין ההיבט האבולוציוני לתרבותי.

  • אור  On 06/10/2008 at 10:55 pm

    המילה אבולוציה בלעז פירושה בעברית: התפתחות
    גנטית. מסכימה איתך שהשאלתי את הביטוי מהתחום שלך, אבל משום שעסקת בפוסט הזה בשפה והשפעתה חידדתי את הניואנס הזה לתחום ההשפעה במקרה הזה שלדעתי הוא משמעותי, הרי אנחנו לא מתלהבים מאוצר המילים בעברית ולא מדוברי השפה העברית על בוריה, אנחנו נוטים להתלהב מהשפה הלועזית הרבה יותר… ואת זה הדגשתי. אז זו השאלה מהתחום שלך, נכון, אבל בסך הכל אם אמשיך בקו הזה האבולוציה של השפה העברית בנסיגה מתמדת…

  • אלונה  On 07/10/2008 at 8:53 am

    מהכוון בו מתפתחת השפה העברית.
    לפי דעתי אין זה נכון לחלק את השפה העברית ללעז ולעברית מקורית כיוון שאפילו העברית ה"מקורית" הושפעה משפות עתיקות זרות.
    אוהבים לקחת כדוגמא את השפה האנגלית, שהיא שפה גרמאנית אבל מילים רבות בה באו מלטינית. אז נכון, השפה התבשלה והתיישנה המון זמן וכבר אף אחד לא מפריד בין שורשים מקוריים לשורשים זרים. למה שנעשה כן עם עברית?

    עכשיו, בנוגע לניסוי. אני בחורה צעירה, והנטיה שלי היא לבחור את רמת השפה ואוצר המילים בהתאם לשפתו של האדם שמולי. אם יראו לי תמונה של גבר מבוגר, אניח שהוא משכיל ממני וסגנון דיבורו מיושן יותר, ולכן גם אדבר\אכתוב לו בהתאם.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 07/10/2008 at 9:12 am

    ברור, הנוער היום נורא אוהב לדבר באינגליזית עברית מטובלת במעט ערבית ים תיכונית ובעיקר בסלנג של המה קורה מה המצב שעוברת מאינגליזית אחד באחד, יאללה יאללה עשיתם מהעברית תת תחתית הביוב, לכו הבית

  • שכ"ג  On 07/10/2008 at 3:40 pm

    אם השפה התפתחה כתוצאה מברירה מינית, איך קרה שלנשים יש יתרון על הגברים בתחום המילולי? במינים בהם רוב ההשקעה ההורית היא נשית (כלומר כמעט תמיד) ברירה מינית אמורה לפעול יותר על הזכרים.

  • גיל  On 07/10/2008 at 4:49 pm

    נשים הן באמת בעלות כישורים מילוליים טובים יותר ויתכן אפילו שהן משתמשות באוצר מילים רחב יותר ביום יום, אבל גברים הם אלו שמשתמשים במילים הנדירות רק בסיטואציות שהם מנסים להרשים נשים. יכול להיות שזו הסיבה היחידה שהם יודעים מילים נדירות ולא שום סיבה אחרת (באופן כללי).

  • יסמין  On 12/10/2008 at 7:37 pm

    ומה עם האנשים שפשוט משתמשים במילים "גבוהות" על בסיס יומי קבוע (יצא לי להכיר כאלה) בלי קשר עם מי הם מדבר או באיזו סיטואציה הם נימצאים? מה זה אומר עליהם?

  • כחולית  On 12/10/2008 at 9:05 pm

    יש הרבה חורים במחקר הזה בעיניי.
    1)לא ציינת מה גיל הנבדקים- הטווח והממוצע. זה קריטי למחקר. למה? כי גבר בן 23 יחפש גיל שונה מאישה בת 23. אם גבר בן 23 יראה בבת 22 פוטנציאל לזוגיות ובבת 57 כסתם מישהי, אישה בת 23 לא תמצא כל עניין בגבר בן 23, למרות שהוא קרוב אליה יותר גילאית מאשר בן 57. אם לא ביצעו התאמה של הגילאים של בני הזוג הפוטנציאלים לנחקרים, אולי זו הסיבה שנשים התנהגו אותו דבר מול המבוגרים ומול הצעירים- שתי הקבוצות הללו לא היו אטרקטיביות מספיק כפוטנציאל זוגי עבורן.

    2)אני לא מסכימה שיכולת מילולית היא מולדת ובפרט אוצר מילים. היא מאוד תלוית סביבה: ככל שאותו אדם קרא יותר ספרים, כך אוצר המילים שלו יגדל וככל שהוריו בעלי שפה עשירה, כך הוא מחקה אותם בהקשר זה ואני יודעת שאוצר המילים שלי מבוסס רבות על שני המאגרים הללו לא פחות מאשר האינט' הטבעית שלי. אני מכירה לא מעט אנשים אינט' מאוד, אבל בגלל סביבה לא מוצלחת, יש להם שגיאות לשוניות או שהם לא מכירים מילים נדירות כמוני. מה שכן, קשה למצוא מישהו לא אינט' במיוחד, אבל עם אוצר מילים עשיר, ובכל מקרה טענתי שמדובר במשהו נרכש ואדם עם אינט' ממוצעת, יכול להפגין בזכות אוצר מילים גדול נרכש מצגת שווא של אדם אינט' הרבה יותר, ואני חשבתי לתומי שמטרת ה"בדיקה" הזאת היא למנוע רמאויות.

    3)מפריע לי שכל הנחקרים סטודנטים. זה אומר שכולם היו בטווח גילאים דומה מידי וכולם אינט' מעל הממוצע. היה הרבה יותר נכון ומעניין לבדוק קבוצת גילאים גדולה יותר שמתפרשת על פני עשור אחד לפחות וממגוון רמות השכלה ולראות האם אנשים משכילים פחות נמשכים לאנשים משכילים יותר, בשני המינים, והאם המשיכה שלהם מתבטאת באוצר מילים בכלל, שהרי אדם שלא מפתח אוצר מילים גדול- ככל הנראה זה לא מהווה עניין או פקטור בשבילו.

    4)יש הבדל בין לומר לאדם סתם לכתוב על חיי האוניברסיטה, לבין לומר לו לכתוב תקציר קטן כמכתב עבור אותו אדם שאמור לכאורה לקבל את המכתב (או שלזה התכוונת).

    5)יש אנשים עם אוצר מילים נרחב, אבל רובו לא משמש ביום יום והרבה פעמים גם לא במכתבים או בשיחות. לדוגמה אנשים עם אוצר מילים נרחב אבל בלי כישרון כתיבה, ייטו פחות להראות את אוצר המילים שלהם, וכמובן אנשים שקל להם יותר להתבטא בכתב מאשר בעל פה. בנוסף, אנשים עם אוצר מילים נרחב ואינט' ייטו בד"כ להתאים את השפה שלהם לאדם שמולם, כך שאם הם לא יודעים מה רמתו של האדם מולם- הם ככל הנראה יכוונו לאמצע.
    רק כדי להראות דוגמה של אדם שיודע מתי להשתמש במילים האלה כמו שכתבת בתגובות לעיל:
    נניח אני מכירה את המילה "פוזמקאות". איפה לעזאזל יצא לי להשתמש בה? בטח לא בשיחה ואולי במקרה הטוב ביותר בכתיבת ספר. אין לי טעם להשתמש במילה שאני יודעת שהרוב המכריע של בני האדם לא משתמש בה או מכיר אותה ולכן גם לא תהווה חלק מכריע מהלקסיקון שלי.
    כבר נוכחתי לדעת לא אחת ששפה גבוהה בדיבור (בכתב היא מוערכת) נתפסת בעיניי אנשים רבים כפלצנית ואף מרתיעה אנשים (נראה אותך מבקש מרוקח איספלנית).

  • גיל  On 12/10/2008 at 10:43 pm

    במקרה כזה אנשים משתמשים באוצר מילים כחתירה לסטטוס. מי שיש לו אוצר מילים רחב יותר נחשב לאינטליגנט יותר (כל זה במידה והוא לא מגזים בשימוש המילים).

  • גיל  On 12/10/2008 at 10:53 pm

    ציינתי שהנבדקים סטודנטים מה שאומר שהם בסביבות גיל 20. נכון שהיה נחמד להרחיב את הניסוי על גילאים אחרים ולכן זה רק מחקר ראשוני בתחום. אני מסכים שהתנאי של נבדקים מבוגרים לא אטרקטיבי וזו בדיוק הייתה המטרה שלו. שימי לב שהם בכלל לא אמרו לנבדקים לדמיין פגישה רומנטית עם המבוגרים. הדוגמנים והדוגמניות היו פחות או יותר בגילם מה שבהחלט סביר גרם להם למשיכה מינית (מה עוד שהייתה להם בחירה לבחור בתמונה שהכי מצאה חן בעיניהם).

    זה שיכולת מילולית מולדת לא אומר שאין גם השפעות תרבותיות או שאי אפשר לשפר את אוצר המילים על ידי למידה. לא כל מה שנאמר עליו שיש לו מרכיב מולד מתכוונים שהכל בו מולד. במקרה הנוכחי המרכיב המולד חזק והמחקרים על התאומים מוכיחים את זה.

    בכוונה נתנו לנבדקים לכתוב על חיי האוניברסיטה. אי אפשר היה להשוות את התנאי הרומנטי לתנאי הפגישה עם האדם המבוגר כי ההוראות לשניהם היו שונות מה שיוביל להטייה בבחירת המילים. בחרו מטלה אחת זהה שתאפשר השוואה ביניהם.

    נכון שאנשים שונים ישתמשו במילים בצורות שונות. זו הסיבה שכל מחקר כזה עובד על ממוצעים כדי למזער השפעות קיצוניות. באותה מידה יהיו אנשים שיעשו בדיוק להיפך. בכל מקרה, הקצאה אקראית לכל תנאי מבטל את האפשרות להטייה בנושא. גם סביר שלמי שיש אוצר מילים רחב, ישתמש יותר במילים נדירות יחסית גם אם תמיד יהיו מילים לא שימושיות.

  • נית  On 09/02/2010 at 8:10 pm

    אף אחת לא נמשכת או מעדיפה מבוגרים.
    כולן יודעות שבני 20 יפים יותר ונגעלות ממראה של מבוגרים וזקנים.

    לאנשים יש אינטרס לגרום לזקנים מרירים לחוש תקווה.

    נשים גם לא מחפשות סטטוס, אלא במקרה שלא נותרה להן ברירה.

    ועוד דבר, האוריינטציה המנית של נשים היא נזילה וסטרייטיות יכולות ללטף בחורות בלי לחוש גועל, לעומת סטרייטים שנגעלים ממגע של גבר.
    אבל אם כבר גבר, אז ברור שצעיר.

  • גיל  On 09/02/2010 at 8:29 pm

    אולי תמצאי מחקר שתומך במה שאת אומרת? חוויות אישיות הן לא בסיס להכללות.

  • RAKDANIT  On 09/02/2010 at 10:05 pm

    ברור שאין לי שום דרך להציג לך מחקרים שכלל לא נעשו.

    אף אחד לא העיז לעשות "חלילה" מחקר ולתשאל נשים בנות 16-46 מה דעתן על המראה של בני ה40-50.
    גם אף אחד לא יעשה זאת, בהצדקה מוסרית חריפה כלשהי.

    אבל זאת עובדה שנשים נראות טוב יותר מגברים, גם בגיל 60.

    גבר בן 60 לא נראה כמו בן 20, לא משנה כמה הוא פורה.

    אולי בגלל העובדה שמלכתחילה הם פחות נשפטים על יופים, אין הרבה מה לאבד, כי מעולם לא היה שם יופי.
    דוג' –
    עורו של הגבר מחוספס וגבשושי יותר. אם לאישה היה עור כזה קשה, גבשושי ושעיר, היא היתה נחשבת לשיא הכיעור.-
    עוד דבר, זקנם הטבעי של הגברים אמור להיות נורא ארוך.
    זהו מראה מאוד מזקין שרוב הגברים בעולם נמנעים ממנו וכך נמנעים בעצם מהמראה הכי טבעי שלהם, כמו השיער השופע שיש לנשים על הראש.

    עוד בעיה היא, שבמקום להבין את הסיבה שבגללה אישה נמצאת עם גבר, טוענים שזה בגלל המשיכה אליו..(כמו פה)
    אבל במחקרים אחרים שבאים להוכיח שיופי חשוב בעיקר לגברים, לא מזכירים את הטענה שגבר הוא לכאורה "מושך בגילאים מבוגרים" מפאת "יופיו" "ההולך ומשתבח",

  • גיל  On 09/02/2010 at 10:11 pm

    את קובעת באופן נחרץ שאין מחקרים בעוד בפרוש יש. צאי ולמדי במקום לשפוך הררי מילים ובונה תילי תלים של תאוריות שלא מבוססות על הרבה.

  • RAKDANIT  On 09/02/2010 at 10:18 pm

    שיש מחקר שבו תשאלו נשים מה הן חושבות על מראה המבוגר הממוצע (בלי כל מיני תמונות מגמתיות).

    אם כן, הייתי שמחה לקישור או רמז לדרך שבה אוכל למצוא זאת.

    אגב, אתה יכול לשים תמונה של בת 60 ובן 60 עם מראה ישראלי ממוצע בצ'ט או אתר הרויות כלשהו ולבדוק את מס' הפונים.
    למרות שזה פחות רלווני, כי תמיד הגברים בפעולה..
    אבל אולי הפער ימחיש לך משהו.

  • גיל  On 09/02/2010 at 10:52 pm

    כל מה שאת צריכה לעשות הוא לחפש בגוגל סקולר. אין לי מושג למה קבעת שהתמונות מגמתיות כשזה לא כך. את מלאה בדעות קדומות כלפי מחקרים ותוקפת דברים שאף אחד לא טוען וזה מעקר את כל מה שאת אומרת.

  • audrey2  On 10/02/2010 at 8:33 am

    ציפיתי שהשימוש במילים "נדירות" יהיה כלפי המבוגרים, ולא מהסיבות שהוזכרו כאן (אלא אם כן פספסתי). מבוגרים משתמשים ביותר מילים "נדירות", לא? לי זה נראה מובן מאליו.

    יכול להיות שיש הסברים נוספים. בכל מקרה אני לא רואה סיבה להסיק שנשים נמשכות לגברים מבוגרים יותר.

  • גיל  On 10/02/2010 at 9:09 am

    נדירות יותר, אבל כל הנבדקים במחקר הזה היו צעירים. אני מסכים שיתכנו הסברים נוספים למחקר אבל בכל מקרה, ההסקה לגבי משיכה לגברים מבוגרים לא מתבססת על המחקר הזה בלבד.

  • יאיר  On 16/10/2010 at 1:34 pm

    מאמר הזה מאמת את הפתגם "מי שיש לו פטיש (פסיכולוגיה אבולוציונית) כל דבר (התנהגות) בשבילו הוא הוא מסמר. את ממצאי המחקר הזה אפשר לפרש בכמה דרכים אחרות.
    כנס לבלוג שלי וקרא על אבולוציית השפה.

  • גיל  On 16/10/2010 at 1:58 pm

    יאיר, אם יש לך ביקורת על המחקר אתה מוזמן לתת אותה אבל ההכללות שאתה עושה מעידות בעיקר על הגישה שלך לתחום ולא שום דבר אחר.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: