הנשים החסרות באסיה

כתב העת פסיכולוגיה אבולוציונית הוציא גיליון מיוחד שעוסק בפסיכולוגיה אבולוציונית שימושית. סדרה של 12 מאמרים שעוסקת בדרכים שונות שהפסיכולוגיה האבולוציונית יכולה לעזור לנו כאנשים פרטיים או כחברה בחיי היום יום. הגיליון כולו ניתן להורדה בחינם ברשת באתר הבית שלהם (גיליון 5 בתחתית העמוד). בפוסט הזה אני רוצה להתייחס למאמר האחרון שעוסק באחת התופעות החברתיות המדהימות ביותר של הדור האחרון, כזו שלא מקבלת תשומת לב מספיקה ושיכולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על מדינות רבות. אני מדבר על הנשים החסרות באסיה, תופעה שנובעת מעודף לידות של בנים. מכיוון שרוב המשפחות מעדיפות מסיבות כלכליות ואחרות בן, משפחות רבות מפילות נקבות או אפילו רוצחות אותן אחרי הלידה. על הנושא הכללי של ההשלכות של יחס שונה בין גברים לנשים כתבתי בסדרת פוסטים בעבר. בראשונה התייחסתי למצב שבו יש עודף גברים, בשנייה מה קורה כשיש עודף נשים, ובפוסט השלישי כתבתי על הסיבות שמובילות ליחס שונה בין גברים ונשים בחברה. שני הפוסטים הראשונים התייחסו להשלכות כלכליות של עודף נשים או גברים בחברות מערביות. המאמר שאסקור פה עוסק בהשלכות של עודף גברים באסיה וגם בצפון אפריקה.

לעודף גברים בחברה יש השלכות רבות ורובן שליליות. הבעייה הברורה ביותר היא מחסור חמור בנשים כבנות זוג, מה שמחריף את התחרות התוך מינית בין גברים לבין עצמם על לב הנשים. בפוסט הקודם הבאתי מחקר שהראה איך גברים ייטו לבזבז יותר כספים כשיש מחסור חמור בנקבות, ומחקרים אחרים מראים שכשיש עודף גברים יש יותר אלימות בחברה.

רוב האנשים שמעו על מדיניות הילד אחד למשפחה בסין, מדיניות שהחלה בתחילת שנות ה-80 וממשיכה עד היום. המדיניות הזו קובעת שלמשפחות, במיוחד עירוניות, מותר להוליד רק ילד אחד (באיזורים כפריים מותר לפעמים יותר מילד אחד). נראה שמתכנני המדיניות לא לקחו בחשבון את ההשלכות מרחיקות הלכת של הגבלה כל כך חמורה על הילודה. המטרה הראשית הייתה אמנם לצמצם את הילודה אבל תוצר לוואי שלה היה שההורים רבים העדיפו שיוולדו להם בנים, ועשו הכל, כולל הפלות של בנות שאסורות בחוק ורצח תינוקות כדי להגיע למטרה הזו. במדינות אחרות כמו הודו אין אמנם מדיניות של ילד אחד, אבל גם שם ישנם הורים רבים שמעדיפים בנים ועושים הכל שיוולד להם בן, כולל הפלות לא חוקיות של בנות. עם השתכללות בדיקות ההריון ניתן היום לדעת בקלות רבה את מין התינוק ולכן יש יותר הפלות של בנות. התוצאה של כל זה היא קיומם של הרבה יותר בנים מבנות.

מה הקף הבעייה בדיוק? הנתון שחוקרים מרבים להשתמש בו הוא היחס בין מספר הגברים למספר הנשים בחברה. היחס הזה משתנה במהלך החיים כשבאופן כללי בזמן הלידה יש יותר בנים מבנות, אבל לקראת סוף החיים יש יותר נשים מגברים בגלל מחלות שהורגות יותר גברים ותאונות שהם מעורבים בהן. הממוצע העולמי הוא בסביבות 1.06 שזה אומר שיש 106 גברים על כל 100 נשים. בתקופת הילדות מתים יותר בנים מבנות מה שמאזן במקצת את היחס והממוצע העולמי הוא בסביבות 1.03. הנה נתונים על המדינות המרכזיות באסיה שבהן היחס הוא המוטה ביותר. הטבלה מתייחסת לילדים עד גיל 14:

image

הקו המקווקו מציין את הממוצע העולמי לקבוצת הגיל הזו שעומד על בערך 1.03, והקו התחתון (1.00) מייצג יחס שווה בין גברים ונשים. אפשר לראות שבסין ההטייה היא הקיצונית ביותר אבל גם בהודו, דרום קוריאה וטיוואן יש יחס מוטה לטובת הגברים. על פי המספרים הללו חוקרים מעריכים שבין 67 ל-92 מיליון נשים “חסרות” בעולם. כלומר, נשים שהיו צריכות להיות בחיים אבל הן לא.

למה הורים רבים מעדיפים בנים? נראה שיש מאפיינים מהותיים משותפים למדינות הללו שמסבירים במידה רבה את הנטייה להעדיף בנים. מאפיין אחד כזה הוא התרבות הפטרילינאילית הקשיחה של מדינות כמו סין, הודו ודרום קוריאה. פטרליניאליות היא מערכת חברתית שבה הירושה עוברת דרך הצד של האב (כמו גם שם המשפחה, תארים, סטטוס וכו’). בנוסף, המדינות הללו הן גם חברות פטרילוקליות שבהן זוג נשוי עובר לחיות עם משפחת האב. לבנות בחברות הללו אין כמעט סיכוי לרשת רכוש או אדמה מההורים ומצבן החברתי נחות ביחס לזה של הגבר. רבות מהנשים הללו עוברות לגור בכפרים שבהן הן לא מכירות אף אחד מלבד הבעל, מה שמוביל לסטטוס נמוך יותר שלהן. הן נשאבות לתוך משפחת הבעל ומאבדות חלק גדול מהזהות של המשפחה שלהן. הנתונים מראים שככל שהאיזור בו האנשים חיים הוא בעל צורת חיים פטריליניאלית יותר, כך היחס בין בנים לבנות גבוה יותר (כלומר, יש יותר גברים באופן כללי). באיזורים שבהם יש תרבות מטרילוקלית, שבהן לנשים יש יותר חופש ויותר כוח, יש יותר נשים באופן כללי וגם רמות נמוכות יותר של אלימות.

איך זה מתקשר להסבר אבולוציוני? בפוסט הקודם (וגם כאן) דנתי בהשערת טריברס-וילארד שגורסת שבמשפחות עשירות, הנטייה תהיה להשקיע בבנים שיוכלו להנות מהעושר הזה, ולמצוא ביתר קלות בת זוג בשוק תחרותי מאוד לגברים. במשפחות עניות לעומת זאת, עדיף להורים להשקיע בבנות שיוכלו למצוא בן זוג עשיר וכך לשדרג את חייהן בקלות רבה יותר מהגברים (כי התחרות התוך מינית בין נשים על בני זוג חלשה יותר). מחקרים מראים שיש קשר הדוק בין עושר המשפחות בהודו, סין ומדינות נוספות, לבין הנטייה להוליד יותר בנים. במילים אחרות, עושרה של משפחה מהווה ניבוי טוב למין הילד שלהם ויש פרופורציה גדולה יותר של בנים במשפחות עשירות. המגמה הזו מתחזקת והאפקט גדול יותר בעידן שהאולטרה סאונד נעשה נפוץ יותר, כשקל יותר לדעת את מין התינוק מראש. בנוסף, יש גם גורמים תרבותיים מקומיים. למשל, יש איסור על נשים מדת ההינדו בהודו, דת שמבוססת על קסטות, להתחתן עם גבר מקסטה נמוכה יותר. זה מציב בעייה חמורה לנשים ממשפחות עשירות שמתקשות למצוא חתן הולם לבנותיהן, ולכן מוביל את ההורים להעדיף בנים.

השערה אבולוציונית אחרת נוגעת לעזרה והגנה שהילדים יכולים לספק למשפחה. בעיקר בחברות חקלאיות או מסורתיות, כוח העבודה של הגבר והיכולת שלו להגן על המשפחה מפני פולשים או סכנות אחרות שעלולות לערער את המשק המשפחתי, גם הן גורמות לכך שההורים יעדיפו בנים על פני בנות.

אין ספק שתופעת הנשים החסרות היא תופעה מורכבת ביותר וצריך שילוב של הסברים אבולוציוניים ותרבותיים כדי להבין אותה לאשורה. במאמר מציע המחבר כמה דרכים שבהן אפשר לשנות את המצב הקיים. הרעיון הכללי הוא להעלות את הערך הכלכלי של הנשים דרך חוקים שיאפשרו להן גישה לשוק העבודה ומשכורות שוות לאלו של הגברים, כמו גם שיפור החינוך שלהן וגישה ללימודים. ראוי גם לשנות את חוקי הירושה והבעלות על קרקע ומשאבים חומריים אחרים כך שלא יפלו נגד נשים. אלו הצעות יפות, אבל בחברות שחלקן הגדול עדיין מתבסס על מערכות חברתיות מסורתיות, לא בטוח ששינוי כזה יתרחש במהירות. עם זאת, נראה שבדרום קוריאה מיישמים חלק ניכר מההצעות הללו ואכן היחס בין גברים ונשים בקוריאה מצטמצם בשנים האחרונות.

הסכנות של עודף גברים רבות. פחות נשים משמעו שליותר ויותר גברים אין בנות זוג. במדינות כמו סין, הודו ודרום קוריאה שבהן לנישואין יש חשיבות גדולה ביצירת סטטוס וקבלה לחברה, יותר ויותר גברים נדחקים החוצה ומוצאים עצמם בשולי החברה (וגם מחפשים נשים במדינות אחרות). יש עדויות שמראות שגברים אלו פונים לפשיעה. גברים בחברות עם עודף גברים נוטים גם להתמכרויות שונות כמו סמים, אלכוהול והימורים. יש יותר סחר בנשים בחברות הללו, כמו גם זנות ואלימות באופן כללי, תופעות שרוצים להמנע מהן.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עמית  ביום 24/12/2012 בשעה 4:40 pm

    וואו. 15% עודף זה הרבה. גם אם זה ירד ל-10% בסביבות גיל 20-30 זה הרבה. האם יכול להיות שזה יתקע את הצמיחה המטורפת של סין ויערער את היציבות שלה, או שזו תהיה מכשלה קטנה שסין תתעלם ממנה?

    והכי חשוב, האם זה הולך ומחמיר? כי כש 15% יהפוך ל-20% ואח"כ ל-25% המצב רק יתדרדר.

    • גיל  ביום 24/12/2012 בשעה 5:30 pm

      או שהם יצאו לאיזו מלחמה קטנה כדי להפטר מעודף הגברים. קשה מאוד לחזות מה יקרה אבל אני חושב שעם הפתיחות של סין לעולם תהיה כנראה יותר הגירה של גברים ואולי בסופו של דבר יבטלו את החוק. לא הייתי מצפה לרפורמות חברתיות נוסח דרום קוריאה אבל באמת שקשה לדעת.

      • עמית  ביום 24/12/2012 בשעה 5:53 pm

        זאת לא מלחמה קטנה כשמדובר בסין. זה עשרות מיליוני גברים צעירים. כמובן שזה יחמיר את הבעיה האחרת של סין שהיא אוכלוסיה זקנה מדי.

      • גיל  ביום 24/12/2012 בשעה 6:24 pm

        נכון, בגלל זה אמרתי שיש לזה השלכות גיאו-פוליטיות מעבר לסין עצמה. לכל אסיה ואולי לעולם כולו.

  • ירון  ביום 25/12/2012 בשעה 3:12 am

    גאון!
    זה באמת מאוד שימושי.

    • גיל  ביום 25/12/2012 בשעה 8:49 am

      ירון, מספיק. אם אתה רוצה להגיב עניינית אז בבקשה, אבל סתם לזרוק הערות לא רלוונטיות לא מתקבל פה.

      • ירון  ביום 25/12/2012 בשעה 2:22 pm

        זאת מחמאה

      • גיל  ביום 25/12/2012 בשעה 2:32 pm

        את זה הבנתי אבל זה לא תורם כלום לפוסט, רצוי להגיב עניינית אם יש לך מה לומר.

  • ניצן  ביום 28/12/2012 בשעה 7:16 am

    לא ידעתי שהיחס הוא כל כך גבוה בדרום קוריאה וטיוואן. מכיוון שמדינות אלו עשירות באופן יחסי אז הבעייה תעבור הלאה. כלומר הגברים יתחתנו עם נשים ממדינות עניות יותר.
    תופעה שכבר מתרחשת במספרים גדולים.
    מה שיוצר מחסור בנשים צעירות במדינות אחרות באיזור, מה שהטבלה לא תראה.
    כי המחסור הוא סלקטיבי לנשים צעירות,עניות ואטרקטיביות שעוברות לטיוון ודרום קוריאה לא לנשים באופן כללי.

  • ניצן  ביום 28/12/2012 בשעה 7:22 am

    לפי ויקיפדיה היחס בין גברים לנשים בגילאים 15-64 בטיוואן וקוריאה הוא 1.03 ו1.04 בהתאמה. היחס הגבוה שרשמת הוא לילדים מתחת גיל 15.

  • בועז  ביום 01/01/2013 בשעה 3:29 am

    לעמית –
    כאשר בודקים סטטיסטית במועד מסויים וגילאי 20-30 נמצאים ביחס נמוך יותר (10%)
    זה מעיד על מגמה להעלאת היחס (ככל שהילדים יותר צעירים ונולדו לאחרונה היחס עולה)
    כך ש"גם אם זה יורד" – שגוי
    כללית, המגמה הגיונית ומתאימה למנטאליות והבעיות הספציפיות במדינות אלו (פיצוץ אוכלוסין,
    רמת חינוך ומודעות נמוכה ורמת אמונה דתית גבוהה)
    מה לעשות? – אולי להפיץ את המידע לממשלות המתפתחות בכיוון הנכון (סין והודו)
    רק לאחרונה היה בחדשות חשיפה לריבוי וקיצוניות מעשי האונס בהודו (הקשר לגרף ברור)

    • גיל  ביום 01/01/2013 בשעה 7:27 am

      זה לא שהמידע לא ידוע למדינות הללו, רק שהן לא רואות בזה בעייה מהותית בינתיים (לפחות חלק מהמדינות).

  • רונן  ביום 12/02/2013 בשעה 2:40 am

    מלימודים על סין : חוסר בנשים בעיקר באזור הכפר, גורר מעבר של צעירים לעיר להשגת עבודה מכניסה יותר וסיכוי לזכות בחיים טובים יותר. הגברים הצעירים הנ"ל עובדים שעות רבות והם כוח העבודה הזול שכבר היום משפיע על כלכלת כול העולם.
    דווקא לא נרשמת עלייה באלימות (בצורה יחסית) אלא רצון לעבוד ולהתקדם חברתית.
    בסין כולה המטרה היא להוכיח את עצמה כמעצמה כלכלית וכרגע אין נטייה לפעילות צבאית (אפילו מול טיאוון "הסוררת" היחסים משתפרים עקב שיתוף פעולה וצורך כלכלי – כנ"ל מול יפן למרות הרקע ההיסטורי והעימותים המדיניים יפן שותפת סחר גדולה של סין).
    כלומר התאוריה מתאימה אך התחזיות כנראה שלא

    • גיל  ביום 12/02/2013 בשעה 7:31 am

      תודה על המידע. אתה יודע מה ההשפעות של חוסר בגברים באיזור הכפרים? הרי שם צריכים יותר כוח עבודה גברי לא? איך המשפחות מסתדרות?

      ואתה צודק, כרגע אין לסין כוונות מלחמתיות וזו רק תחזית אחת, אבל נראה מה יוליד העתיד.

      • רונן  ביום 14/02/2013 בשעה 10:17 am

        אין תשובה חד משמעית כמובן, אבל בגדול – חלק נכבד בהכנסה הכפרית מגיע מכסף ששולחים מהגרי (וגם מהגרות) העבודה הצעירים למשפחות שנשארו מאחור. החקלאות המסורתית ננטשת בגלל מחסור בידיים עובדות חקלאות מודרנית מצריכה פחות ידיים עובדות אבל צריך השקעה כספית גדולה שככל הידוע לי לא קורה בפועל. בנוסף הממשל המרכזי מעודד תיעוש של אזורי הכפר דבר שגורר הקמת מפעלים ובתי מלאכה שתורמים לזיהום המים והאדמה דבר ששוב פוגע בחקלאות שנותרה.
        למרות שגם כיום יש עוני בסה"כ המצב השתפר בהשוואה לתקופות אחרות בזכות הכסף שמגיע מהעיר והעלייה בהכנסה הכללית בסין.
        העלייה ברמת החיים בסין כולה גורמת לאנשים לרצות יותר אוכל ואוכל יותר איכותי, מנגד החקלאות בסין דועכת – זה הופך להיות מעניין: סין תייבא יותר אוכל ומחיר האוכל יעלה ואז הסיכויים ל"אקשן" גדל (גם רווק, גם רעב, וגם מתוסכל מהפער החברתי בגלל הבדלי הכנסה) – אבל כמו שיודע זאת כל סטודנט ללימודי אסיה גם השלטון בסין יודע וכנראה נערך למנוע אלימות שתסכן אותו

      • גיל  ביום 14/02/2013 בשעה 11:02 am

        תודה, זה מעניין.

  • פשוטה  ביום 09/05/2013 בשעה 4:30 am

    והעיקר שרוב הגברים תמיד ימשיכו לטעון בשיא הרציונליות שהם יכולים להפיק – "מה רע בכך שגברים ירוויחו יותר", "מה רע בכך שעהערך הכלכלי של הגבר גבוה יותר", "מה רע בחברה פטריארכלית", "מה רע בחברה פטרילינארית", מה רע בכך שלנשים יש פחות זכויות..מה הן רוצות להיות גבר?" וכן הלאה. כן, המין האובייקטיבי ש"לא מבין" מה רע בזה, לכולן וכולם.

    אגב, מצחיק לדבר על תרבויות אחרות, כאשר אפילו היהדות לא ביטלה את החוקים האלה באופן פורמלי. לפי היהדות, רק הגבר זכאי לירושה. וגם היום הם יתרצו זאת בכך ש"זוו הדרך החכמה ביותר".

טרקבאקים

כתיבת תגובה