במשפחות עניות אמהות מפיקות חלב אם עשיר עבור הבנות בעוד אצל משפחות עשירות הבנים מקבלים חלב עשיר יותר

ישנה תפיסה מושרשת שהורים אוהבים את הילדים שלהם במידה שווה וגם משקיעים בהם באותה מידה. הורים מנסים בכל כוחם להראות שהם שיוויוניים כי אחרת משתמע במובלע שהם לא הורים מספיק טובים. אבל מה לעשות שנטיות הלב והשקעה בפועל לא תמיד ניתנים לשליטה על ידי ההורים, גם אם הם מאוד מתאמצים? לפני שנה פורסמה כתבה במגזין טיים על הורים שמעדיפים ילד אחד על פני ילדים אחרים במשפחה, תופעה נפוצה מאוד מסתבר ואפילו טבעית. אני לא אתייחס פה לנושא הזה ואתם יכולים לקרוא את הכתבה בעצמכם, אבל אני כן רוצה להתייחס לעניין ההשקעה הדיפרנציאלית בילדים כי זו נגזרת פעמים רבות מכוחות אבולוציוניים שלא ממש נמצאים בשליטת ההורים.

כתבתי בעבר על השערת טריברס-וילארד שגורסת שהורים ישקיעו יותר בצאצאים שיש להם סיכוי גבוה יותר להוליד צאצאים משלהם. זו השערה מבוססת למדי בעולם החי, אבל לגבי בני אדם העדויות לא תמיד חותכות, אבל אם זה יבוא לידי ביטוי אז זה יתבטא בהשקעה שונה לבנים ובנות. הסיבה לכך היא שמכיוון שסטטוס חברתי הוא גורם חשוב בבחירת בני זוג אצל נשים, משתלם להורים עשירים להשקיע בבנים שיש סיכוי גבוה שיהיו בעלי סטטוס גבוה משלהם ולכן יוכלו למשוך יותר בנות זוג איכותיות. מכיוון שההצלחה הרבייתית של גברים היא בעלת שונות גבוהה יותר מזו של נשים, כל השקעה בבן היא קריטית וכשיש הרבה משאבים חומריים קל לעשות את זה. לעומת זאת, אם ההורים עניים, הסיכון גבוה בהשקעה בבנים ולא תניב בהכרח תוצאות טובות, מכיוון שיש סיכוי גדול שהסטטוס שלהם יהיה נמוך והם יהיו פחות אטרקטיביים כבני זוג. זו הסיבה שהורים ממעמד נמוך או בעלי משאבים מוגבלים יעדיפו מבחינה אבולוציונית להשקיע בבנות, אצלן ההצלחה הרבייתית קשיחה יותר ופחות נתונה לשינויים. מכיוון שסטטוס של אישה לא רלוונטי לאטרקטיביות שלה, יש סיכוי גבוה יותר שהשקעה בבת תוביל לזיווג מוצלח עם גבר כי הרבה יותר קל לנשים לעלות בסולם החברתי (מה שנקרא marry up), כלומר למצוא בן זוג עשיר ובעל ססטוס. בהרבה מקרים ההשקעות הללו קשורות קשר ישיר לעצם הקיום של הבן או הבת והמחקר שתארתי בפוסט בנושא מראה איך הנטייה להוליד יותר בנות מושפעת ממצבי משבר כמו רעב. מאמר שפורסם לאחרונה מראה תמיכה נוספת להשערה מכיוון אחר לגמרי.

כאמור, הבדלים בהשקעה ההורית נובעים משונות גבוהה יותר של הצלחה רבייתית אצל גברים. השונות הזו חריפה יותר בחברות פוליגמיות שבהן גבר אחד מתחתן עם מספר נשים, מה שאומר שיש גברים רבים שלא מוצאים בת זוג קבועה. לכן הנטייה להשקיע יותר בבנים כשהמשפחה עשירה, ובבנות כשהיא ענייה, צריכה להיות בולטת בחברה כזו. דוגמא לחברה אחת כזו היא אריאל בקניה שם נערך המחקר הנוכחי. החוקרים רצו לבדוק משתנה חשוב מאוד בהשקעה ההורית והוא חלב האם. חלב אם הוא אחד המרכיבים היקרים ביותר בהשקעה הורית של האם. האנרגיה שנדרשת לייצורו גדולה ועיקר הקלוריות שמופק מהחלב מתבטא בשומן.

83 נשים השתתפו במחקר ונאספו עליהן משתני בקרה שונים, כאלו שידועים כמשפיעים על איכות וכמות החלב (גיל, הזמן שעבר מאז הלידה, הדיאטה שלהן, BMI ועוד). כדי לבחון את טיב החלב נלקחה מכל אם דגימת חלב קטנה בבוקר. בנוסף, סווגו הנשים לכאלו ממצב סוציואקונומי נמוך או גבוה. הדבר נקבע לפי דיווח עצמי של הנשים עצמן, כמו גם לפי הערכות אובייקטיביות שכללו את גודל האדמה שנמצא בבעלות המשפחה, וכמות החיות שמפיקות חלב בבעלות המשפחה (גמלים, בקר, כבשים ועזים).

תוצאות המחקר הראו שנשים לא הניקו בנים בשכיחות גבוהה יותר מבנות, כלומר, לא היה כאן ניסיון מודע לתת יותר חלב לילדים מסוימים ולא אחרים. לעומת זאת, אמהות ממצב סוציואקונומי גבוה הפיקו חלב עשיר יותר עבור הבנים 2.8% שומן לעומת בנות שקיבלו רק 0.6%. אצל משפחות עניות היחס היה הפוך. בנות קיבלו 2.6% שומן לעומת 2.3% אצל הבנים. כל הממצאים הללו מובהקים אחרי שלקחו בחשבון את משתני הבקרה השונים.

המחקר הזה שילב בדיקות התנהגויות ביחד עם מדידות פיזיולוגיות של חלב אם ולכן נותן תמונה שלמה יותר על היחס המשתנה לבנים ובנות ואיך הוא בדיוק מתבטא. הממצאים מראים שהיחס השונה לא מגיע מהחלטה מודעת להשקיע יותר בבנים או בנות כתלות במצב הסוציואקונומי אלא שזה מתרחש בצורה אחרת שלא מושפעת מהסביבה כנראה. הדבר נותן חיזוק להשערת טריברס-וילארד שמדובר בגורם אבולוציוני שמשפיע. אין זה כמובן שולל את האפשרות שהורים יתייחסו בצורה שונה ומודעת לבנים ובנות כתלות במצב הסוציואקונומי אבל לפחות במחקר הנוכחי לא נמצאה עדות לכך. חשוב לזכור שכמות השומן משתנה מאוד מאם לאם ותלויה בגורמים שונים כמו התזונה של האם, מצבה הבריאותי, משך ההנקה וכו’. המחקר ניסה לבקר כמה שיותר משתנים שעשויים להשפיע על התוצאות אבל יתכן שישנם משתנים שלא נכללו במחקר שגם השפיעו.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ירון  On 17/12/2012 at 6:40 am

    אתה גאון, אם היו מעריכים אותך בזמנך…

    • גיל  On 17/12/2012 at 9:18 am

      אני, חלילה, זה טריברס הגאון.

      • ירון  On 19/12/2012 at 12:50 pm

        וגם צנוע, זה רק מגדיל את זה יותר. כל מי שמכיר את המחקר שלך יודע שאתה גאון לא מוערך

      • גיל  On 19/12/2012 at 1:01 pm

        ירון, בשורת המחקר שלי עדיין לא הגיע לכל העולם אז תפיץ אותה כמה שניתן.

  • הלה, סידני, אוסטרליה  On 17/12/2012 at 5:14 pm

    טוב, בתור אימא מניקה פעם 3 והפעם לבן, עם מצב כלכלי שונה לחלוטין ממה שהיה פעם אחרונה שהנקתי, יש לי מיליון שאלות מחקריות:
    א. האם ניתן למצוא את ההקשר הזה גם במדינות מערביות (זה כמובן הרבה יותר בעייתי, יש הבדל בין מי שמרוויח סכום X וסיים לשלם את המשכנתא למי שמרוויח אותו סכום בדיוק ומשלם את המשכנתא, שלא להזכיר הוצאות אחרות, ועדיין)
    ב. מה קורה כאשר השנים חולפות והמצב הכלכלי משתנה?
    ג. מפתיע שהפער אצל נשים ממעמד גבוה בין הנקת בנים לבנות הוא גבוה הרבה יותר מהפער באחוזי השומן בהנקה אצל נשים ממעמד נמוך
    ד. האם אנחנו בטוחים שהמדגם גדול מספיק?
    ה. משהו נוסף:
    בתור אימא פעם 3 והפעם לבן, אני מודיעה חגיגית שיש הבדל מודע בין בנים לבנות: כלומר בן, אפילו תינוק בן חודשיים, יודע שהוא בן, לעומת בת. פשוט ככה. עוד לא ביצעתי מחקר אמפירי בנושא (פשוט מאוד: לוקחים תינוק בן חודשיים, מביאים לו תצוגת סטודנטים, ועושים מחקרי הביטואציה. רואים שהוא מסתכל יותר על בני אותו מין. בדיוק כפי שהוכיחו כי תינוקות מסתכלים על בני אותו גזע).

    • גיל  On 17/12/2012 at 5:21 pm

      אפשר כמובן לבדוק את הקשר הזה במדינות מערביות אבל טרם נעשה מחקר כזה. יהיה מעניין לראות אם התוצאות ישארו אותו הדבר.

      אם המצב הכלכלי משתנה אז יש סבירות גבוהה שגם איכות החלב תשתנה וזה באמת משהו ששווה לבדוק.

      אף פעם אי אפשר להיות בטוח שהמדגם גדול מספיק. תמיד צריך לשחזר את הנתונים במדגמים אחרים במקומות שונים. אני בהחלט מסכים איתך שיש הבדלים מודעים בין בנים לבנות מהלידה. השאלה אם הם רלוונטיים לכמות החלב המופקת. הם יהיו רלוונטיים להתנהגויות מודעות יותר.

  • niron1  On 22/12/2012 at 6:09 am

    כפי שכתבת, מבחינת הסיכויים למצוא שידוך מוצלח אין ספק שסיכויי הבנים בעלי סטטוס שירשו כסף רב גבוהים בממוצע מאלו של הבנים במשפחות העניות שלא ירשו. לעומת זאת אצל הבנות, כנראה נתון זה פחות חשוב. זה מסביר אולי את מה שנמצא מבחינת הרכב החלב. אבל בכל מה שקשור לפעולות שנעשות באופן מודע, לפחות בחלקן, התחושה שלי שהורים דווקא יתנו תשומת לב רבה יותר בחייהם ולעיתים גם במותם עם מתן הירושה, לילדים פחות מוצלחים. קשה לשלא להתרשם מהורים רבים כל כך המטפלים במסירות רבה כל חייהם בילדים עם אוטיזם, פיגור או נכויות פיזיות, כאשר ילדים כאלו הם בעלי סיכויי השרדות נמוכים מאוד מבחינה אבולוציונית. מה שמראה שלא כל דבר שעובד מבחינה אבולוציונית בחיות, ניתן להשליך אוטומטית לבני אדם. ומבחינה אבולוציונית.. נראה לי דווקא שנטיית הלב והטיפול של ההורים צריך להיות יותר אל אלו שפחות מוצלחים, כשילדים מוצלחים יסתדרו כנראה בעצמם עם פחות עזרה מההורים, כאשר ילדים אחרים, פחות מוכשרים אינטלקטואלית, או מוכשרים אבל, בעלי אופי נאיבי או פחות "מחוספסים", יצטרכו ליווי ארוך יותר. הלא כן?

    • גיל  On 22/12/2012 at 8:41 am

      צריך להפריד בין מה שקורה היום בחברות מערביות לחברות של ציידים לקטים. היום בהחלט הורים יקדישו זמן ומשאבים לילד פחות מוצלח או מוגבל, אבל צריך לזכור שזה לוקסוס שקיים בחברה המערבית שבה יש להורים מוסדות חברתיים ועזרה מהחברה הסובבת לטפל במקרים כאלו. בחברות ציידים לקטים ילד מוגבל יכול להפריע להשרדות של ילדים אחרים והרבה פעמים יזניחו אותם (במקרים קיצוניים אפילו יהרגו אותם). הכל תלוי במשאבים הקיימים של ההורים ובסיכויי ההצלחה של עזרה כזו לילדים.

  • פשוטה  On 10/05/2013 at 12:43 am

    החברה החרדית נחשבת לחברה עניה ושם יש העדפה לבנים-זכרים וגם נולדים יותר זכרים ע"פ השמועות. לא ברור אם זה כך.

    הרושם הכללי תמיד היה שבמשפחות עשירות סוגדים לבנות ואצל העניים מעריצים בנים.

    מפתיע.

    • גיל  On 10/05/2013 at 12:54 am

      רושם בלי ראיות הוא חסר משמעות לדיון מדעי.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: