מהם הגורמים המשפיעים על יחס בנים/בנות שונה בלידה?

שני הפוסטים האחרונים שלי עסקו בצורה שגברים ונשים מגיבים ליחס שונה ביניהם באוכלוסייה מסוימת (מה שנקרא יחס מינים אופרציונלי או operational sex ratio). היחס הזה משפיע על ההתנהגויות של האנשים באוכלוסיות בוגרות, בעיקר כשהתחרות המינית נמצאת בשיאה והוא בא לידי ביטוי בצורות שונות בהתאם ליחס המשתנה ולמין, הכל במטרה למקסם את ההצלחה הרבייתית ולמצוא בן או בת זוג מוצלחת. המחקרים שסקרתי עסקו בהחלטות כלכליות ובהשפעות השונות של היחס במצב נתון. אלו השפעות לא מודעות אבל כאלו שנובעות מעקרונות אבולוציוניים שבאים לידי ביטוי בצורה נרחבת אצל בעלי חיים אחרים שמתרבים בצורה זוויגית. שאלה אחת, שאין עליה תשובה מוחלטת היא למה בעצם מתקיים יחס שונה כזה בין גברים ונשים. מהם הגורמים האפשריים שמובילים לעודף גברים או נשים. כמובן, כשמסתכלים על אוכלוסיות קטנות יחסית של ערים, יש הרבה סיבות ספציפיות שעשויות למשוך או להרתיע גברים או נשים מלבוא לגור במקום (מזג אוויר, עבודות שמותאמות יותר לאחד המינים וכו’). כשעוסקים באוכלוסיות גדולות זה פחות רלוונטי אבל עדיין קיים. גברים ונשים לא נולדו שווים ולא מתים שווים והשאלה היא למה?

ביולוגים, דמוגרפים וחוקרים נוספים משתמשים במושג יחס מינים כדי לתאר את היחס בין זכרים ונקבות ברגע הלידה או אפילו בזמן ההתעברות. הנתון הזה חשוב מאוד בהקשרים שונים, ובעיקר מאפשר לעקוב אחרי השינויים שמתרחשים במהלך החיים. אצל בני אדם, באופן גורף בלי קשר לתרבות או לאוכולוסיה, נולדים ברוב המקרים יותר בנים מבנות, בין 102-105 בנים על כל 100 בנות (תלוי במקום ובתקופה). בשלב מסוים היחס הזה מתהפך ויש יותר נשים מגברים. לא במפתיע ההיפוך הזה נעשה לאחר שהגברים מגיעים לגיל 20 בערך, שנות שיא בתחרות התוך מינית הגברית, שנים שמאופיינות במותם של גברים רבים (זה אולי נשמע דרמטי מדי, אבל גברים בשיא הפוריות המינית מתים בשיעורים גדולים יותר כתוצאה מאלימות, בעיקר כזו מצד גברים אחרים, וגם מתאונות ומחלות). בגילאים 65 ומעלה ישנם רק 70 גברים על כל 100 נשים, הבדל עצום (אתם יכולים להסתכל בנתונים הללו ממפקדי התושבים בארה”ב). בממוצע, לאורך כל החיים, יש בערך 97 גברים לכל 100 נשים.

לפני שנמשיך הלאה שווה להתעכב על התופעה שנראית מובנת מאליה אבל אינה טריוויאלית כלל ועיקר. למה אצל כמעט כל בעלי החיים המתרבים בצורה מינית, יחס המינים קרוב להיות 1:1? למה שלא יהיו יותר זכרים או יותר נקבות? במיוחד נשאלת השאלה, למה שלא יהיו יותר נקבות כי הרי מספיק מספר קטן של גברים כדי לספק את כל הנקבות לא? התשובה לכך נעוצה בעובדה שהברירה הטבעית לא עובדת לטובת הקבוצה או מנסה לשמור על מאזן אקולוגי מושלם באוכלוסיה. אבולוציה בנויה על תחרות בין פרטים באוכלוסייה, תחרות תוך מינית ובין מינית שבסופו של דבר גורמת למספר הזכרים והנקבות להיות שווה זה לזה. איך זה עובד בדיוק? דמיינו מצב שבו יש יותר נקבות מזכרים באוכלוסייה מסוימת ויש מעט לידות של זכרים. כל זכר באוכלוסייה יהנה מיתרון על פני הנקבות כי יהיו לו הרבה יותר אפשרויות למצוא בת זוג ולהתרבות. אם יש שתי נקבות על כל זכר, זה אומר שלכל זכר יהיו בממוצע שתי בנות זוג. הורים שיולידו זכרים יהנו לפיכך מיתרון על פני הורים שמולידים נקבות כי לצאצא שלהם יהיה יותר הזדמנויות להתרבות. זה יגרום לעלייה במספר הזכרים, והגנים שמפיקים זכרים יתרבו באוכלוסייה ככל שיוולדו יותר זכרים. ככל שהיחס בין הזכרים לנקבות יתקרב לכזה של 1:1 היתרון של הזכרים יקטן עד שיתבטל לגמרי ביחס שווה. הטיעון הזה עובד באותה מידה בכיוון ההפוך, אם יש יותר זכרים באוכלוסייה. בסופו של דבר, רק במצב של חצי חצי האוכלוסייה מגיעה לאיזון אקולוגי, איזון שנובע מתחרות בין הפרטים השונים (הביולוג הנודע פישר היה זה שניסח לראשונה את ההסבר הזה במונחים של תחרות).

נחזור כעת לשאלה למה במקרים מסוימים האיזון הזה מופר. מחקרים מראים ששינויים ביחס בין המינים מתרחשים לעיתים קרובות לאחר מלחמות שבהן נהרגים הרבה אנשים, בעיקר גברים. אחרי מלחמת העולם הראשונה למשל, חלה עלייה במספר הבנים שנולדו במדינות שנלחמו במלחמה כמו גרמניה, אוסטריה, צרפת ובריטניה. לעומת זאת, לא חל שינוי ביחס הזה במדינות שלא השתתפו במלחמה כמו ספרד, דנמרק, נורבגיה ושבדיה. לאחר מלחמת העולם השנייה, הבייבי בומרס המפורסמים הולידו יותר בנים מבנות (בשיעורים גדולים יותר מהשיעורים הרגילים שגם ככה כאמור גדולים קצת יותר). האם האבולוציה גורמת לנשים ללדת יותר בנים בגלל שהן קולטות מהסביבה שיש מחסור בגברים, ולכן, בדיוק כמו בטיעון שלעיל יש יתרון ללידת בנים? איך בדיוק עובד המנגנון הזה? אלו שאלות שאין עליהן עדיין תשובה אבל הסטטיסטיקות לא משקרות.

מנגנון אבולוציוני אחד שמסביר למה יש לפעמים יחס שונה של גברים ונשים, נקרא היפותיזת טריברס-וילארד (Trivers-Willard Hyupothesis). מכיוון שמשאבי ההורים מוגבלים, הם לעיתים נדרשים להשקיע בילדים מסוימים ולא אחרים (במודע או שלא במודע). ההגיון האבולוציוני אומר שהורים צריכים להשקיע יותר בילדים שיש להם את הסיכוי הגבוה ביותר להוליד יותר צאצאים, וכך להעביר את הגנים שלהם לדור הבא. אצל בני אדם, עדיף להורים עשירים להשקיע בבנים, כי בנים עשירים יהיו אטרקטיביים יותר ויוכלו למצוא בנות זוג רבות. סטטוס ומעמד כלכלי הם אחד הגורמים החשובים לבחירת בני זוג, וגברים ממעמד גבוה מבוקשים מאוד כבני זוג. מכיוון שאצל גברים גם ככה יש שונות גדולה מאוד בהצלחה הרבייתית של כל אחד ואחד מהם, הורים עשירים ירוויחו הרבה יותר, ויקבלו “החזרים” גדולים יותר להשקעה שלהם אם יפנו את המשאבים לבנים. לעומת זאת, למשפחות עניות יותר עדיף להשקיע בבנות וזאת מכיוון שגבר עני יתקשה מאוד למצוא בת זוג, בעוד אישה ענייה תתקשה הרבה פחות. עדיף להורים להסיט את המשאבים לאישה שקל לה יותר למצוא בן זוג באופן כללי (כי נשים הן הבררניות יותר בבחירת בני זוג אחרי הכל). מכיוון שסטטוס של אישה לא מעניין כל כך את הגברים, זה לא יהווה חיסרון עבורה ולא יהווה שיקול משמעותי בבחירה שלה כבת זוג. ההשערה הזו נבחנה ונמצאה נכונה פעמים רבות אצל חיות אחרות, שבהן להורים יש אופציה להשקיע באחד הצאצאים ולא באחר. אצל בני אדם התוצאות עדיין לא חד משמעיות וטרם ברור אם המנגנון עובד בצורה דומה, אבל מחקר שנעשה לאחרונה בדק את הנושא מזווית מעניינת.

ואריאציה מסוימת של היפותיזת טריברס-וילארד הוצעה על ידי חוקר בשם מייארס שטען שאמהות שנמצאות בלחץ תזונתי חריף, יעדיפו להוליד יותר נקבות, וזאת מכיוון שנקבות באופן כללי צריכות פחות משאבים על מנת להתפתח בהשוואה לזכרים, מה שמעלה את סיכויי השרידה שלהן. אצל בני אדם כמובן שבלתי אפשרי לחקור את הנושא בצורה ניסויית מבוקרת, אבל מה שכן אפשר לעשות זה לבחון נתונים של מה שנקרא “ניסויים טבעיים”. אלו אירועים שונים שמתרחשים בעולם בצורה טבעית בלי שחוקרים ניסו לשנות את הסביבה כדי לבחון את ההשערות שלהם, אבל בדיעבד, מאפשרים לבחון השערות ספציפיות. במקרים מסוימים מדובר באסונות טבע או אסונות ידי אדם, שמהווים אירוע שאפשר לבחון מה התרחש לפניו ולאחריו. זה בדיוק מה שהמחקר הנוכחי עשה. הם הסתכלו על נתונים של איזורים שהיו בתקופות קשות של רעב, ובדקו אם אכן נשים הולידו יותר בנות מבנים בתקופת הרעב, בהשוואה לזמנים שלפני ואחרי הרעב.

התקופה שנבחרה למחקר היא הרעב הגדול בסין שהתרחש בין השנים 1958-1961. בתקופה הזו מתו בין 20 ל-45 מיליון סינים מרעב (תלוי את מי שואלים), מסיבות שקשורות לניסיונות הממשל הסיני לתיעוש מהיר שכלל בין השאר גם שינוע של מיליוני תושבים (אפשר לקרוא על זה פה). הנתונים שהמחקר התבסס עליהם מגיעים ממפקד אוכלוסין גדול שנעשה בשנות ה-80 וכלל ראיונות פנים אל פנים של יותר מ-300 אלף נשים סיניות בגילאים 15-67. המפקד שאל את הנשים לגבי ההיסטוריה המשפחתית שלהן ובסך הכל בדק את הלידות של יותר מ-800 אלף תינוקות של אותן נשים שהשתתפו במפקד, ושנולדו בין השנים 1929 ל-1982. טווח הזמנים הזה מצוין גם מהבחינה הזו שמדיניות הילד אחד למשפחה, הייתה רק בחיתוליה בשנות ה-80.

המודלים שהחוקרים השתמשו בהם מורכבים למדי אבל התוצאות די ברורות. בתקופה הראשונה של הרעב, באפריל 1960, חלה ירידה תלולה במספר הבנים שנולדו, כאלו שההריון שלהם החל ביולי 1959. המשמעות היא שהירידה במספר הבנים מתקיימת תקופה מסוימת אחרי שהשלכות הרעב נעשות ברורות יותר. לאחר שהרעב הסתיים, באוקטובר 1963, חלה עלייה תלולה במספר הבנים שנולדו (כאלו שההריון שלהם התחיל בינואר 1963). זה התרחש בערך שנה לאחר סיום הרעב, שזה בערך הזמן שלוקח לנשים לחזור למשקל תקין ובריא אחרי תקופת רעב קשה. ביולי 1965 יש האטה בעלייה במספר הלידות של בנים והפרופורציות חוזרות לאלו שהיו לפני הרעב.

המחקר הזה מראה איך אנשים מגיבים בצורה אדפטיבית לגירויים חיצוניים, במקרה הזה הולדה של יותר בנות למשך תקופת רעב. השינויים הללו הם תוצר של מנגנונים אבולוציוניים רבי עוצמה, כאלו שמשפיעים על אוכלוסיות שלמות, ועדיין, אנשים לא מודעים להם בכלל. זו דוגמא קלאסית למחקר היסטורי אבולוציוני שמאפשר לבחון השערות ספציפיות בקנה מידה גדול וככל שיש היום יותר ויותר מאגרי מידע גדולים כאלו שנאספו לרוב מסיבות שונות לחלוטין, כך ניתן יהיה לבדוק השערות מהסוג הזה.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • יעל  On 28/06/2012 at 4:16 am

    מאמר מעניין.
    האם האבולוציה גורמת לנשים ללדת יותר בנים בגלל שהן קולטות מהסביבה שיש מחסור בגברים? הגיוני יותר שהאבולוציה גורמת לגברים לגרום לנשים ללדת יותר בנים. איך האשה יכולה לגרום לכך?

    • גיל  On 28/06/2012 at 7:54 am

      המנגנון הוא אכן אבולוציוני. אכן, התאוריה המקובלת היא שגברים הם אלו שקובעים את מין התינוק מבחינה טכנית, אבל גם נשים יכולות להשפיע על כך. למשל, על ידי יצירת סביבה עם עודף טסטוסטרון, שלא לדבר על בחירה לא מודעת של זרע עם הדנ"א המתאים.

      • לא  On 26/05/2013 at 2:18 am

        מה זה אומר סביבה טסטוסטרונית ?

        מחקר מעניין, ומוזר, כי תמיד היה לי הרושם שנשים ממעמד סוציואקונומי גבוה מעדיפות בנות דווקא

      • גיל  On 26/05/2013 at 3:14 am

        חפש בבלוג תחת טסטוסטרון. כתבתי על זה כמה פוסטים בעבר.

  • הפנר  On 29/06/2012 at 10:44 am

    איזה אוסף של הבלים:
    1. בנים/בנות עשירים מולידים לרוב פחות ילדים ממקביליהם העניים. זה כנראה קשור לכך שמשכילים יותר, הם גם עשירים יותר, ובגלל ההשקעה בהשכלה, לא נשאר להם זמן ללדת.
    2. בתקופות רעב, יש פחות ילדים. על מנת להבטיח את הישרדותו של המין האנושי, מולידים את מי שיעיל יותר לכך, הן הנשים. הנה הסבר אלטרנטיבי לכך שנשים צורכות פחות אוכל. ההסבר הזה נראה לי הרבה יותר סביר.
    יש עוד כמה, אבל הם מצריכים לחפש מקורות..

    • גיל  On 29/06/2012 at 11:27 am

      הפנר, אני שם לב שאתה נוטה לטעון שהכל שטויות בלי לקרוא כמו שצריך את הפוסט או המאמר וחמור מכך, בלי להציג נתונים שיתמכו בדברים שאתה אומר. אכן עשירים מולידים פחות מעניים אבל איך זה בדיוק קשור ליחס השונה של בנים ובנות? ואכן יש פחות ילדים בתקופות רעב והמאמר מראה את זה, אבל שוב, אין לזה קשר לנושא. וזה שנולדות יותר בנות זה בדיוק מה שרצו לבדוק ומנובא על פי התאוריה, לא הבנתי איך זה אמור להוכיח שהיא שגויה.

      • הפנר  On 30/06/2012 at 12:06 am

        1. הנה ציטות:
        "אצל בני אדם, עדיף להורים עשירים להשקיע בבנים, כי בנים עשירים יהיו אטרקטיביים יותר ויוכלו למצוא בנות זוג רבות."
        בעולם שלנו, בו מקובל להתחתן פעם אחת, ודווקא העשירים הם אלה שמביאים פחות ילדים לעולם מעניים, נראה שסותר לחלוטין את המשפט המצוטת. שלא נדבר על כך שהשאיפה לעושר, פוגעת ישירות ביכולת להביא צאצאים לעולם, ובכל זאת רבים בוחרים בכך.
        אצל הסינים, המשפחות העניות משקיעות יותר משאבים בבנים, מבנות. פשוט כי הם יהיו מועילים להם יותר להתפרנס בעתיד.
        הם פשוט הורגים את הבנות עוד בטרם לידתם :-). זה סותר לחלוטין את מה שכתבת בפיסקה החמישית.
        הבחירה הלא מודעת להשקיע יותר בצאצא מסוים, ולא באחר עפ"י סיכויי ההתרבות שלו היא ההבל.

        2. הנה ציטות:
        "…שטען שאמהות שנמצאות בלחץ תזונתי חריף, יעדיפו להוליד יותר נקבות, וזאת מכיוון שנקבות באופן כללי צריכות פחות משאבים על מנת להתפתח בהשוואה לזכרים, מה שמעלה את סיכויי השרידה שלהן." זה סותר את הטענה האלטרנטיבית שלי. שנולדות יותר בנות, לא כי הן צורכות פחות משאבים, אלא כי הן יעילות יותר להשרדות המין.
        מכך שבתקופות רעב נולדים הרבה פחות ילדים, בחרת להתעלם לחלוטין בפוסט, הדגשת את הפער בלבד.

        בהמשך, התכוונתי לכתוב על כך שהמחקר מוטה לטובת התוצאות כי בעברי רחוק ראיתי כל מני נתונים שסותרים את המסקנות, כפי שכתבת אותם. אבל לא הצלחתי להגיע למאמר (עולה 119 שקל)- אפשר לשלוח לי אותו למייל? אתה מכיר אותו כבר מהעבר…

      • גיל  On 30/06/2012 at 8:12 am

        הורים עשירים אכן מולידים פחות ילדים אבל זה לא אומר שהם בהכרח מולידים ילד אחד. ממוצע הילדים בעולם המערבי הוא 2.5 ילדים למשפחה. אכן יש tradeoff בין מספר הילדים לאיכותם אבל זה לא סותר את זה שכאשר יש מעמד כלכלי גבוה, עדיף להורים להשקיע בבנים. המקרה של סין הוא יוצא דופן מאוד כי אין להם בכלל בחירה. הם יכולים להוליד רק ילד אחד כך שהתאוריה לא ממש חלה עליהם. אנחנו מדברים על הורים שחופשיים ללדת כמה ילדים שהם רוצים, ויותר מכך שיש להם בפועל כמה ילדים. המצב הכלכלי של ההורים משתנה כל הזמן והוא לא בהכרח קבוע בזמן לידת הילד הראשון.

        לגבי השרדות המין, כאמור, אין אדפטציה שעובדת לטובת הקבוצה. השיקולים של כל משפחה הן לטובת הצאצאים שלה ואם לבנות יש סיכוי גבוה יותר להנצל אז משתלם יותר לללדת בנות. אין לזה קשר למספר הילדים הכללי באוכלוסייה בכלל. אם במקום 3 ילדים המשפחה יכולה לתמוך רק באחד וגם זה בקושי זה עדיין לא מסביר למה אותה אחת תהיה בת.

        אם תכתוב לאיזה מאמר אתה מתכוון אני יכול לבדוק אם יש לי גישה אחד. אכן, היו מחקרים סותרים בעבר והם מסבירים במאמר למה המודל שלהם טוב יותר.

      • הפנר  On 30/06/2012 at 9:09 am

        המאמר הזה: http://rspb.royalsocietypublishing.org/content/early/2012/03/16/rspb.2012.0320.short?rss=1
        הקישורים האחרים שלך, הם לא למאמרים.

        לא כתבתי שהורים עשירים מולידים ילד אחד. גם לא כתבתי שיש טריידאוף שכזה.
        בקשר לסינים, מי אם לא הם, הם הדוגמא הכי מובהקת לכך שצריך לבחור בין הילדים.
        ומי שנבחר ברוב המקרים, הוא הבן. במיוחד כשהמצב הכלכלי גרוע.
        בנוסף, גבר עשיר אכן מושך יותר נשים, אבל ממתי משקיעים יותר בילדים עפ"י סיכויי הרבייה שלהם? אם כבר אז ההפך, משקיעים יותר באלה שקשה להם לבד.

        בקשר לבחירה את מי ללדת בזמן רעב: כתבתי שהבחירה בבנות היא לא כי לבנות יש יותר סיכוי להנצל מהרעב, אלא כי הבנות יעילות יותר להמשך המין האנושי. הן שמביאות את הדור הבא. נראה שמההבחנה הבסיסית הזאת אתה פשוט מתעלם.

      • גיל  On 30/06/2012 at 9:30 am

        אבל הסינים עורכים בחירה מלאכותית שלא קשורה למצב הכלכלי שלהם. באופן גורף, רובם מעוניינים בבנים, בלי קשר לזה אם הם עניים או עשירים כי זה חלק מהמסורת שלהם. זה בדיוק כמו שתאמר שהעובדה שאנשים משתמשים באמצעי מניעה מוכיחה שמין לא נועד לרבייה. בעולם שלנו יש הרבה השפעות תרבותיות שפועלות בניגוד לפרה דיספוזיציות הביולוגיות שלנו, ולכן במקרים רבים בודקים מה קורה כשההשפעות הללו לא קיימות או לא מודעות כמו במקרה הזה.

        מה הכוונה יותר יעילות להמשך המין האנושי? איך עולם שבו אין בו גם גברים ונשים יצליח להתקיים?

        לא הבנתי לגבי המאמר, זה המאמר שכתבתי עליו את הפוסט.

      • גיל  On 30/06/2012 at 9:34 am

        ולגבי היעילות, כבר הגבתי שאבולוציה לא עובדת כך שהיא תהיה יעילה לגבי המין האנושי או אפילו קבוצה מסוימת. היא עובדת על פרטים (או גנים) ומה שטוב לפרט זה מה שיברר. במקרה הזה, יותר טוב להיות בת כי סיכויי השרידה גבוהים יותר ולכן תהיה העדפה אליה.

      • הפנר  On 30/06/2012 at 3:17 pm

        אם בדור שאחרי הרעב יהיו 20 נשים, ו- 4 גברים, אז הדור שאחרי הבא יכלול עד 200 בני אדם (נניח ששיא פוריותה של אישה היא 10 ילדים בימי חייה).
        נניח שיהיו 4 נשים, ו- 20 גברים, אז הדור שאחרי הבא יכלול עד 40 בני אדם.
        כמובן שתמותת תינוקות ומחלות הם ממש חמורים במקום שזה עתה יצא מתקופת רעב. אבל עדין, עדיף להגיע ל- 200, מאשר ל- 40. לכן עודף נשים יותר יעיל כשיש מחסור באוכל.

        בקשר למאמר- רק רציתי אותו לאי מייל, ולא את התקציר אליו קישרתי.

      • גיל  On 30/06/2012 at 4:06 pm

        כן, אבל שוב, אין תכנון אבולוציוני לטווח ארוך. הברירה הטבעית עובדת כך שמשהו צריך להועיל עכשיו ולא בעוד דור או שניים. כרגע עדיף ללדת בנות כי סיכויי השרידה שלהן גדולים יותר וזה אכן מה שקורה בפועל. אם תאורטית עודף בנים היה צפוי להוביל ליותר ילדים בדור הבא אבל הם לא יכלו לשרוד מספיק כדי להגיע אליו אז החישובים הללו לא רלוונטיים.

        אם תשלח לי אימייל אוכל לשלוח לך את המאמר.

  • הפנר  On 30/06/2012 at 5:19 pm

    מה שאני אומר שהשיקול של 200, לעומת 40, הוא חזק יותר בטבע, לעומת השיקול של- הם צריכים פחות מזון.
    וכתבתי ב: "כתבו אלי"

    • גיל  On 30/06/2012 at 5:22 pm

      לא, לא נכון וזה בדיוק מה שהסברתי בפוסט. האבולוציה לא עובדת כך שיהיה איזון אידיאלי בין זכרים ונקבות אלא כך שלגנים מסוימים יהיה יתרון באוכלוסייה. כדי שזה יקרה, הם חייבים לתת יתרון לפרט המחזיק בהם בדור הנוכחי ולא בדור הבא.

  • אייל  On 10/07/2012 at 12:25 am

    היי.
    אתה יכול לפרט בבקשה מהם היחסים בעת עקה? ציינת שהיחס הרגיל הוא 100 לעומת 102-105. מה היו היחסים בסין לפני, בתחילת ואחרי הרעב? שנקבל סדר גודל של השינוי.

    • גיל  On 10/07/2012 at 12:41 am

      היחס בערך צונח מ-1.11 ל1.05, לא נראה הרבה אבל זה די משמעותי.

  • נ  On 13/07/2012 at 8:23 pm

    הייתי אומרת שהמסקנות מכך עצובות ביותר. בכל מקרה – האנושות יוצרת יותר נשים עניות מגברים עניים. ולא רלוונטי להיום אם הן יותר מבוקשות ברמה הזוגית או יש להן יותר אופציות. אז מה? עדיין מבחינה חברתית-כלכלית יש להן פחות ברירות והן יותר עניות.

    גם מבחינה תרבותית, נראה שאצל עשירים ומשכילים יש העדפה לבנות, בעוד אצל מסורתיים או חסרי השכלה יש העדפה לבנים דווקא. מעניין איך זה התפתח, אם לוקחים בחשבון שזה אמור להיות הפוך.

    כנראה שככל שהאנושות מבינה את התהליכים ולא פועלת ע"פ אינסטינקטים השרדותיים גרידא, היא פועלת אחרת. וזו גם חלק מהאבולוציה.

    • גיל  On 13/07/2012 at 8:42 pm

      המסקנה אינה עצובה בהכרח, אלא פשוט מראה על יחס שונה. מה עושים עם זה זו שאלה אחרת וזה לא קשור לכך שנשים במקומות מסוימים יהיו עניות יותר. צריך להפריד בין הכוחות האבולוציוניים שמשפיעים על היחס בפועל לבין מה שבני אדם עושים איתו ומשפיעים עליו.

  • נ  On 13/07/2012 at 8:51 pm

    אבל אם משפחות עניות נוטות להוליד יותר בנות ולהיפך..הרי שרק זה כבר מסביר פער כלכלי והשפעה חברתית. למה זה לא קשור לכך שנשים במקומות מסויימים יהיו עניות יותר?

    לגבי מה שבני אדם עושים עם זה..אממ אם הם לא מודעים לזה, אז ממיילא הם לא פועלים לשנות את זה.

    ואולי המחקר עוד יתברר כשגוי ויהיו מחקרים סותרים. אני מקווה

    • גיל  On 13/07/2012 at 9:17 pm

      לא בהכרח. כל הרעיון הוא שהן מולידות יותר בנות בגלל שהסיכוי של אותן בנות לעתיד טוב יותר גדול יותר מאשר בן. כשבודקים את השינוים הבין דוריים אז יש שיפור במצב היחסי של הילדים. ואת צודקת, אנשים צריכים להיות מודעים לדברים הללו ואיך הם עשויים להשפיע עליהם.

  • לא  On 26/05/2013 at 2:36 am

    שאלות – מהו יחס נשים גברים בגילאי 20-40 ?
    או מה יחס נשים גברים בתקופת הפוריות הנשית ?

    ומה המצב בארץ ?

  • מתישהו  On 15/10/2013 at 2:01 am

    המנגנון שקובע את היחס בין הולדת בנים ובנות כפי שהובא על ידך מתיחס לתקופה האחרונה, או מכל מקום לתקופה ההסטורית. מסיבות שלא אפרט כעת אלא אביא רק את המסקנה הנובעת מהן לדעתי, לא כך היה בתקופות הפרה-היסטוריות. מספר הבנים הילודים היה פי כמה וכמה ממספר הבנות. המנגנון הזה היה נכון לזמנו והוא שהשאיר את המין האנושי בהצלחה בהתמודדות על הישרדותו (גם זה טעון הסבר כמובן) מצד אחד, ומצד שני ההתרבות של המין האנושי היתה מוגבלת. ההצלחה ההישרדותית גררה שיפור איטי באורח החיים , ושינוי זה כנראה שהוא שהניע את צמצום היחס בין זכרים ונקבות. (יתכן שאותו מנגנון פועל אצל כל היונקים).
    כל הספקולציות בנושא לגבי היחס הזה במאה השנים האחרונות הוא לא רלבנטי, כי שינויים ביולוגים חלים בתקופות של הרבה יותר משנים-שלושה דורות. מה שכן הודגם, שהמנגנון הזה אכן אינו קובע את היחס בין זכרים ונקבות באופן בלתי משתנה לצמיתות. לכן, לא ניתן לנבא את המשך המגמה, לפחות לא בשלב זה.
    למי שטוען שההוכחות לגבי ששינוי היחס בין המינים כמו אלו שאומרות שההשקעה בבנים ובבנות קשורה בזיווג מוצלח או בסטטוס חברתי או מידת העוני וכיוצא בזה טיעונים חברתיים – יש לי תשובה אחת. קחו את הדוגמה של ההומואים. אפשר לטעון שריבוי בעלי נטייה חד מינית היא תשובתו של הטבע לריבוי העצום באוכלוסיה האנושית, ולפיכך הטבע מנסה לעצור את הריבוי הבלתי נשלט הזה על ידי זיווגים שאינם מניבים צאצאים. מה שהטבע לא הביא בחשבון, זה פיתוח טכנולוגיות שמאפשרות הולדה בדרכים עקיפות. אפשר להביא דוגמה נוספת, שגידול בשיעורי מחלות הסרטן ומחלות הזיקנה נועד גם כן לאותה מטרה של עצירת הריבוי האנושי. מי שמיחס לטבע כוונות כאלו, נימנה עם האסכולה המאמינה בהשגחה עליונה (או דתית אם תרצו), שמקומה לא יכירנה בחיפוש האוביקטיבי אחר סיבה ומסובב, אלא מחפשת צידוקים לתחושות הבטן המשתנות שלה. אם האסכולה הזו צודקת , צריך לפרק את כל הלימודים המדעיים ולחפש את כוונות הבורא אצל ידעונים או רבנים או נביאי שקר מכל הסוגים.

    • גיל  On 15/10/2013 at 8:13 am

      הוכחות לטענות שלך יש או שהן סודיות? יחס הבנים לבנות בעבר לא רלוונטי לנושא אלא התנאים הסביבתיים שמשפיעים על יחס שונה. כלומר המנגנון הוא זה שקבוע, הסביבה לא. לגבי הומואים, אתה טועה ומוזמן לקרוא פוסטים שלי בנושא.

      • מתישהו  On 15/10/2013 at 8:58 am

        אני מדבר על שיעור היחס בין בנים ובנות בזמן הלידה.
        כן, יש היקשים נסיבתיים ואני אפרט תוך מספר ימים יותר בהרחבה. הוכחות כמובן שאין.
        לגבי הומואים, אני מסכים כמוך. רק הבאתי זאת כדוגמה להסברים לא נכונים.
        כדי שלא נתווכח בינינו על מה שבעצם אנחנו מסכימים, בעלי נטייה חד מינית הם לדעתי
        באחוז קבוע מתוך האוכלוסיה. להוציא מקרים חריגים של התעללות או לחץ חברתי
        בנסיבות מיוחדות. אין לי מושג אמיתי או נסיון כלשהו בנושא, אבל הדברים ממש מתבקשים.
        בכל אופן זה לא הנושא שמענין אותי.
        כאמור אני אכין את תשובתי בענין היחס בין הולדת בנים ובנות בעבר.
        לדעתי, תיווכח שאי אפשר לפטור את הדברים כלאחר יד.
        תודה על התיחסותך.

      • גיל  On 15/10/2013 at 9:06 am

        כמו שכתבתי, מה שהיה בעבר לא ממש קשור. מה שחשוב הוא המנגנון עצמו ואיך היחס השונה מושפע מגורמים סביבתיים ועל זה הפוסט מדבר. אכן, מספר ההומואים באוכלוסייה קבוע פחות או יותר אבל לא הבנתי איך זה קשור לנושא.

  • מתישהו  On 17/10/2013 at 12:53 pm

    שלום גיל
    סוף סוף מצאתי זמן לפרט את ה"תאוריה" שלי. נתחיל בדוגמה פשוטה.
    איילי הצפון הזכרים מצטיינים בקרנים גדולות המשמשות אותם במאבקי החיזור האלימים שלהם.
    המנצחים זוכים בכל הקופה. דהיינו: זוכים בהרמון שלם של נקבות ומעבירים את הגנים שלהם לדורות הבאים.
    המפסידים אינם מעבירים את התכונות שלהם, וכך הגנים של המנצחים הולכים ומשתבחים מדור לדור. ולכן התכונות
    שהנחילו להם נצחון – חוסן גופני, קרניים גדולות ותוקפנות – הולכות ומתחזקות במהלך הדורות. כמובן שאם נסתכל
    בכיוון הפוך, כלומר מההווה לעבר, נמצא שתכונות אלו היו מודגשות פחות , ומן הסתם גם השוני בין זכרים ונקבות היה קטן יותר.
    לכאורה, נראה שהתחזקות התכונות המורשות האלו פועלות הן לטובת המין הביולוגי והן לטובת כל פרט בעדר.
    לכאורה, אייל זכר חזק יותר הוא בעל סיכוי רב להוריש את תכונותיו. אולם ככל שהפרט מתחזק לעומת הדורות הקודמים, כך מתחזקים גם יתר הפרטים בעדר. כל אחד מהזכרים נאלץ להאבק ביריבים קשים ותוקפנים ובעלי קרנים ענקיות.
    התוצאה מאבקים מתישים ופציעות ותקופות ארוכות של של מאמצים בלתי פוסקים בשמירת ההרמון. המצב של כל אחד מן הפרטים בעדר אינו משתפר מדור לדור, ומן הסתם רק מורע . ובכל זאת, התהליך הזה אינו יכול להיפסק
    (אלא בהתערבות חיצונית). היה יותר פשוט ויותר נוח לכל אחד מן הזכרים בעדר, לו כל אחד מהזכרים היה מסתפק בבת זוג אחת ולא נאלץ לעבור את מאבקי הדמים האלה, אבל בשלב זה כשכל הגנים הלא תוקפניים כבר אזלו לחלוטין מן המאגר הקבוצתי, אי אפשר להסב את הגלגל אחורה. אולי בעבר הרחוק, כשעדיין היו גם זכרים אחרים ומאגר הגנים
    היה יותר הטרוגני, אפשר שכיוון ההתפתחות היה שונה.
    אבל זה לא קרה ! ולא במקרה ! גם בשלבים הכי ראשוניים נפלה ההכרעה שעל האיילים להאבק זה כנגד זה כדי לזכות בנקבות. לדעתי, רק סיבה אחת יכלה לגרום לפתיחת מאבקי החיזור. פשוט לא היו מספיק נקבות . אייל זכר לא תוקפן מספיק, או שהיה חלש פיזית, או שנולד עם מום שמנע ממנו להתמודד , איבד את ההזדמנות להזדווג ולהעביר הלאה את הגנים שלו.
    לכן, יש משמעות להתפתחות ההסטורית על פעילותו של מנגנון ההולדה. העבר כן משפיע בדרכים שונות.
    בעצם, כל תהליך החיזור בכל מין ביולוגי שהוא, מרמז שבעבר הרחוק של אותו מין החלה התמודדות בגלל מחסור בנקבות.
    בכל מין ביולוגי הדבר מתבטא בצורה אחרת. צפרדעים וקופים אינם יכולים להצמיח קרניים גרמיות שהולכות ומסתעפות מדור לדור.
    תופעות לוואי נוספות למאבקי החיזור מתפתחים בכל מין בצורה שונה. אצל בעלי החיים שמנהלים קרבות דמים, מתפתח הפחד והזהירות
    מבני מינם הזכרים, והדבר מתבטא גם בקנאות לשמור על כל נקבה ולהגדיל את ההרמון עד קצה גבול היכולת.
    תחושת הזעם והתחרות של כל זכר בעדר, דוחפת אותו להתנגד לכל מהלך של כל אחד ממתחריו. לכן, כשזכר מסוים מנסה לצרף אליו נקבה כלשהי, הזכר האחר נלחם בו בחמת זעם והמנצח מביניהם זוכה בכל הקופה ומגדיל את ההרמון מבלי שהתכוון לכך מראש. הרי איננו מניחים, שאייל הצפון יודע לספור ומעונין שבהרמון שלו יככבו עשרים ואחת נקבות ולא עשרים. כל מה שהוא מעונין זה למנוע מיריבו לספח אליו אפילו נקבה אחת.
    לא "הגן האנוכי" משתקף כאן, שכאילו האייל משמש לצרכיו כדי להשתלט על כל מאגר הגנים העתידי.
    אלא שזו השפעתו של הגנים התוקפניים על הלך רוחו של הפרט, שגורמת לו לפעול בצורה שהוא פועל..
    הקנאה, והנכונות להגן על ה"רכוש" שנצבר במאבקים קשים ( זאת אומרת, הרמון הנקבות),
    רגש המשיכה למין השני ( אהבה – אם תרצה) , כל אלה הם מוצרים שהתפתחו והשתבחו מדור לדור ממש כמו הקרניים המסועפות עוד ועוד של איילי הצפון.
    בשלב הבא נעבור לבני אדם.

    • גיל  On 17/10/2013 at 1:29 pm

      מתישהו, התאור שלך מתעלם מכמה עקרונות חשובים של הברירה הטבעית והמינית. ראשית, שיטת המנצח לוקח הכל לא באמת קיימת בטבע. גם מפסידים או זכרים נחותים זוכים באפשרות להזוודג עם נקבות. שנית, וזה יותר קריטי, אין אפשרות לחזק תכונות מסוימות בצורה בלתי מוגבלת כי כל מה שתעשה יבוא על חשבון משהו אחר. קרניים חזקות הם יתרון אבל קרניים חזקות מאוד שבאות על חשבון הבריאות לא יבררו. במובן הזה, יש חוזק אופטימלי לתכונה וצריך לקחת בחשבון את הטריידאופים עם תכונות אחרות. דבר שלישי, אבולוציה עובדת על פרטים לא על קבוצות כך שאין הגיון בלדבר על טובת הקבוצה ובטח לא המין הביולוגי. דבר רביעי, גנים לא נעלמים לגמרי כאמור כי גם החלשים מתרבים במידה מסוימת, אבל חשוב מכך, תמיד יש מוטאציות שמציגות שונות בין פרטים.

      לכן המסקנות שלך שנגדרות ממה שאמרת לא נכונות. אגב, במצב רגיל של ברירה מינית, מספר הזכרים והנקבות יהיה דומה פחות או יותר וזו בגלל תחרות תוך מינית חזקה (תקרא את הפסקה השלישית בפוסט או בקישור פה: http://en.wikipedia.org/wiki/Fisher%27s_principle).

  • מתישהו  On 17/10/2013 at 3:38 pm

    שלום גיל
    ממש לא מסכים אתך. יפה שאתה ניתלה באילנות גבוהים, אבל הדוגמה של פישר
    מתארת מקרה הפותטי הפוך של זכרים שנולדים בשיעור קטן מנקבות.
    דבר שני, כשאתה מדבר על כך שבסופו של דבר חייב להיות איזון – לו זה היה כך לא
    היתה מתקיימת שום ברירה טבעית. אתה בעצם אומר שגם החלשים מזדווגים בסופו של
    דבר ולכן השפעתם נשארת, אבל אנחנו יודעים יפה מאד שאפילו יתרון קל לתכונה
    מסוימת הופכת אותה בסופו של דבר לתכונה דומיננטית אם היא עקבית דור אחרי דור.
    הטיעונים שלך שוללים לדעתי את העקרונות הבסיסיים של הברירה הטבעית.
    נכון שיש גבול להתחזקות של תכונה מסוימת, אבל עדיין זה לא אומר שהנטייה הזו
    לא היתה חלשה בהרבה בעבר הרחוק. דבר נוסף, אנחנו יודעים בבירור שלפחות
    אצל בני אדם , הילודה של הזכרים גבוהה במקצת משל הנקבות. אפילו זה בלבד מעיד על
    עיקרון טבעי מסוים. לדעתי, אין הסבר טוב יותר לפיתוח מנגנון החיזור בכללו בעולם החי.
    אדרבה, תסביר אתה מדוע החיזור בצפורי גן העדן, הוא לא תופעה קבועה, אלא כזו שהולכת ומתגברת. איך תסביר בכלל את מנגנון החיזור המורכב, שהוא לכל הדעות פוגע בבטחונם
    של הפרטים המשתתפים בו. רק גורם שהוא חזק יותר מהסיכון האישי יכול היה להשתמר
    במשך הדורות, והגורם הזה הוא הגורם הראשוני שמאפשר את קיום המין הביולוגי
    כולו. המין הביולוגי שלא איפשר בתחילת דרכו מספר מספיק של זיווגים כבר לא קיים.
    המנגנון של החיזור שלעתים גובל בסיכון עצום ובאיבוד אנרגיה היה חיוני כל כך בתחילת
    הדרך , ואחר כך המשיך בכח האינרציה בגלל כללי הברירה הטבעית. אם זה לא הפער
    לטובת מספר הזכרים, אז בודאי קיים הסבר אחר. אדרבה, אני מצפה שאתה תציע
    תשובה טובה יותר. אבל להיתלות במצב הנוכחי ולהגיד שבגלל שיחס הילודים כיום
    הוא 1:1 בערך, עדיין לא מבטיח שכך היה בעבר. הים שולטים היונקים והחרקים בעולם.
    פעם אלה היו הדינוזאורים, ולפני כן היו רק חד תאיים. העולם משתנה למרות שחוקי
    האבולוציה לא משתנים.
    הטיעון שלך שהאבולוציה לא עובדת למען הקבוצה אלא על פרטים – זה בדיוק מה שאני אומר.
    אני עושה את החשבון של הפרטים האלה, שהגנים שבקרבם משתנים עם הזמן, מה לעשות,
    כאשר הקבוצה לא מאפשרת לחלק מהם להוריש את הגנים שלהם. זה לא נקרא שהאבולוציה
    פועלת בהתאם לטובת הקבוצה.
    להכניס את הענין של המוטציות זה ענין אחר. כיוון שאין באפשרותנו היום לנחש מה יהיו
    המוטציות בעתיד, כל אחד יכול להזכיר את הנושא הזה כשנוח לו בוויכוח. בוא נתעלם לפי שעה
    מהגורם הכבד הזה, שאין לנו מושג איך לשלוט בו.
    אני לא מספיק משכיל, אני לא יודע מה זה "מצב רגיל של ברירה מינית". בכל מקרה אתה מדבר על מצב עכשווי, בשעה שאני מדבר על מצבים בעבר בתנאים שונים.
    נכון. המסורת המדעית, המחקרים , השמות המפורסמים, המאמרים הרבים – כולם עומדים
    לצידך. כל זה לא משכנע אותי אישית, כל זמן שהטענות שלי נענות בהתעלמות ומשיכת כתף.
    ברור, שבמצב זה של אי הסכמה אין טעם מצידי לפרוש את המשך טיעוני.
    זה אומר שפורמלית, ניצחת בוויכוח. כי אני באתי להוכיח משהו ולא שכנעתי.
    אני מודה לך מאד שהקדשת לי תשומת לב כה רבה וענית באדיבות על אף שאתה בטוח שאני
    שוגה לגמרי.
    בידידות

    • גיל  On 17/10/2013 at 4:24 pm

      מתישהו, הדוגמא של פישר לא עוסקת במקרים היפותטיים אלא מתארת את המצב הקיים הנפוץ. היא לא עוסקת רק במיעוט נקבות אלא גם במיעוט גברים (היא רק נוסחה בכיוון אחד אבל תקפה לשניהם). זו פשוט האסטרטגיה הכי יציבה אבולוציונית. והטיעונים שלו כלל לא שוללים את קיומה של הברירה הטבעית הם רק מצביעים שההסבר שלך לא נכון. המשפט בסוף שלך "נכון. המסורת המדעית, המחקרים , השמות המפורסמים, המאמרים הרבים – כולם עומדים
      לצידך" אומר הכל. הבלוג הזה הוא בלוג מדעי ולכן הדיון צריך להיות מדעי ולהתבסס על עקרונות מדעיים. דיון כזה צריך להתקיים במסגרת הסכמה מסוימת על מהי אבולוציה ואני ממליץ לך לקרוא כמה ספרים בסיסיים בנושא כמו הגן האנוכי (לא חייבים השכלה פורמאלית בשביל זה).

  • מתישהו  On 18/10/2013 at 10:17 am

    שלום גיל
    הסתמכות עיוורת על דברי מפורסמים, תוך וויתור על חשיבה עצמאית – זו אסטרטגיה לא טובה
    בכל תחום ובעיקר במדע.
    הרקע התרבותי המשותף של בני האדם מזין כמעט בעת ובעונה אחת הרהורים ותהיות דומים .
    לכן קרוב לוודאי שאותן שאלות שהעליתי יועלו בקרוב (ואולי כבר עלו) במקומות אחרים, בטרמינולוגיה מוצלחת יותר, תחת חסות "מכובדת" יותר. ההתמודדות איתן לא תיעלם.
    אם אתה אומר לעצמך: נחיה ונראה, גם לביטוי הזה אהיה שותף.
    כל טוב.

    • גיל  On 18/10/2013 at 11:25 am

      מתישהו, זו לא הסתמכות על דברי מפורסמים אלא הבנה אמיתית של המנגנונים האבולוציוניים שרלוונטיים לנושא. זה בסדר לא לדעת הכל אבל אי אפשר לבקר דיסיפלינה מדעית כל כך מבוססת כמו האבולוציה בלי להתעמק בנושא. אין קיצורי דרך וצריך פשוט לשבת וללמוד את מה שתוקפים לפני שיוצאים בהתקפות. אף אחד לא יקח אותך ברצינות בלי הבנה של הדברים הללו וחבל, כי דווקא נראה לי שאתה כן מתעניין בנושא ויכול לתרום.

  • מתישהו  On 18/10/2013 at 2:07 pm

    שלום גיל
    אני מעריך את הדרך המתונה והפייסנית שבחרת לענות לי, וכן על איזכור הפוטנציאל ליכולתי לתרום בנושא. תודה, אבל אני לא חושב שאני יכול לתרום מעבר למה שתרמתי, שלדעתך (וזו דעה לגיטימית בהחלט) אינה מוסיפה דבר. נסיוני מלמד אותי, שכדאי לי להאמין לאנשים בעת שהם מבקרים אותי ולא בעת שמשבחים אותי.
    מובן שאפשר ללמוד המון מהספר "הגן האנוכי", אבל לדעתי המושג 'גן אנוכי' הוא גימיק ספרותי שנועד להגברת התודעה וגם המכירות. אינני מאמין שיש תכלית בבריאה, וגם הגן שעושה את מה שהוא יודע לעשות, אין בו כוונה להיות אנוכי. אולי זוהי שיטה לחנך את הציבור בהנמכת האגו.
    כל זה נאמר כהערת אגב, מאחר שאיני חוזר בי מהביקורת על הדרך הקבעונית הנהוגה ב"דיסיפלינה המדעית הכל כך מבוססת כמו האבולוציה" (ציטוט מדבריך).
    אותן מלים ממש , אבל דווקא בזכות תאורית הבריאה לפי כתבי הקודש, נשמעו נגד דרווין כשפירסם את התורה שלו לראשונה. גם תורת האבולוציה תעבור מן הסתם שינויים גדולים עוד בימי חיינו.
    כל טוב.

    • גיל  On 18/10/2013 at 2:29 pm

      מתישהו, אתה מבקר ספר שלא קראת אני מניח, במה זה בדיוק מועיל? יכול להיות שהכותרת שלו לא הכי מוצלחת בעינייך אבל אולי תקרא אותו לפני שתבקר מה שאתה חושב שכתוב בו במקום מה שבאמת כתוב בו? ואם הספר הזה לא טוב בעיניך יש שפע ספרים אחרים בעברית שמתארים תהליכים בסיסיים באבולוציה (שאת רובם אתה יכול למצוא בקישור מצד ימין שנקרא רשימת קריאה).

      ואין שום קשר למה שהוטח בדארווין. האבולוציה היא אחת התאוריות המדעיות החזקות ביותר שיש לנו היום. יכול להיות שיהיו בה שינויים, אבל אלו יבואו מאנשים שמכירים אותם מלפני ומלפנים ולא מביקורת חיצונית שנובעת מבורות. אני אומר את זה לא כדי לקרוא להלבין את פניך חלילה אלא כעיצה ידידותית. כל ביקורת שנעשית בכל תחום, תלקח ברצינות רק אם היא מבטאת הבנה אמיתית של התחום שהיא מבקרת. אף אחד לא יקח אותך ברצינות כל עוד לא תשקיע בהבנה של מה שאתה מבקר.

  • גיל  On 25/10/2013 at 8:44 am

    מתישהו, מספיק. השמצות ופסבדו מדע לא מתקבלים כאן ולכן מחקתי את ההודעות שלך. הייתי מאוד סבלני כלפיך אבל אתה בשלך והדיון אינו מדעי והדרדר להאשמות אישיות, אז עד כאן.

  • מתישהו  On 13/11/2013 at 1:18 pm

    עובדות בלבד.
    היום התארח פרופ' יוחאי בנקלר, פרופ' למשפטים באוניברסיטת הרווארד בתכניתם של לונדון וקירשנבאום, לרגל צאת ספרו "הפינגווין והלויתן". בין היתר הוא העז למתוח ביקורת על גישתו של הספר "הגן האנוכי"…

    • גיל  On 13/11/2013 at 1:52 pm

      אז? מה בדיוק אתה מנסה לומר פה?

      • מתישהו  On 14/11/2013 at 6:43 am

        עובדות בלבד, ולא כהמשך לדיונים קודמים.
        לדעתו של פרופ' בנקלר הגן האנוכי אינו מספק הסבר לתופעות הטבע , והוא מציע מנגנון אחר. זה מה שהספקתי לקלוט במגבלות הזמן בטלויזיה.

      • גיל  On 14/11/2013 at 7:22 am

        אלו עובדות בדיוק? זה שאתה חוזר על משפט מסוים לא הופך אותו לנכון. וזה שאתה לא מסביר במה הגן האנוכי לא מספק הסבר לא תורם שום דבר. לומר על משהו שהוא לא נכון בלי להצביע מה לא נכון בו או מה האלטרנטיבה זה חסר ערך לחלוטין.

  • מתישהו  On 14/11/2013 at 1:40 pm

    הטענה הזו אולי צריכה להיות מופנית לפרופ' בנקלר שאני רק מביא דברים בשמו. אינני מכיר אותו ואת ספריו. רק הבאתי לידיעתך, כי חשבתי שאתה מתענין בנושא.
    ולא! אני לא מצטט אותו כדי להתנגח! עובדה שהיה ראיון כזה, ועובדה שזו תמצית דבריו. אין סיבה ואני לא רוצה לפגוע בך בשום אופן וזו לא היתה כוונתי. כדי שתאמין לי, לא אגיב יותר בקוורום הזה, אלא אם אתבקש.
    למרות גילי המתקדם יש לי מספיק שטחי התענינות, ואני לא חייב להתארח דווקא כאן אם תגובותי אינן לרוחך.

    • גיל  On 14/11/2013 at 3:42 pm

      מצטער, לא הבאת שום טענה למרות מה שאתה טוען. רק אמרת שמישהו אמר משהו נגד מישהו אחר. מה הוא אמר? לא ברור. אתה לא צריך ללכת לשום מקום, רק להגיב עניינית במקרה שיש לך משהו לומר.

      • מתישהו  On 19/11/2013 at 7:56 am

        היתה כתבה גדולה ואוהדת במעריב ביום שישי האחרון במדור הספרותי בעמוד 20-21 על הספר הזה. אני לא דוחק בך לקרוא לא את הספר ולא את הכתבה, כי מה שנטען שם עומד בניגוד מוחלט למה שהטפת לי. אין לי טענות ולא ויכוח איתך. לך יש כרגע חילוקי דעות עם חלק מהקהילה המדעית. אני לא יודע מי צודק. אם אתה לא מעונין להכיר את הטיעונים החזקים המצויים בספר "הפנגווין והלויתן" – זו זכותך. אני בכל זאת פורש מההתדיינות איתך. עצימת עיניים זו לא MY CUP OF TEA . זה בסדר מצידי אם תמחק תגובה זו או כל תגובה אחרת.
        בידידות

      • גיל  On 19/11/2013 at 8:54 am

        מתישהוא, אני לא מטיף לשום דבר אלא מסביר את פני המדע בתחום. זה שיש כתבה אוהדת לספר כלשהוא לא אומר שמה שכתוב שם נכון, או שהכתב הוא איש מוסמך להביא דיעה על נכונות הספרץ. יש אינספור ספרים פופולאריים וסנסציוניים שנטען בהם שהם מהפכניים אבל הקהילה המדעית דוחה, בלי לומר בדיוק מה נטען זה חסר ערך. אתה לא יכול לבוא ולדרוש ממני לקרוא ספר שאין לך מושג על מה הוא מדבר, ועוד לטעון שהוא גורם לויכוח עז בקהילה המדעית. כמי שמכיר את תאוריית הגן האנוכי מקרוב אני יכול להבטיח לך שהיא עדיין התאוריה המקובלת. ראיתי את תאור הספר והוא עוסק בתאור שיתוף פעולה בין פרטים. אין כאן שום תיזה מהפכנית ובטח לא כזו שסותרת את הגן האנוכי. למעשה, כבר מתאור הספר יש עיוות של תאוריית הגן האנוכי ובספר הגן האנוכי עצמו שיתופי פעולה ואלטרואיזם נדונים בהרחבה. כאמור, אתה רוצה דיון מדעי, תן טענות מדעיות ולא סתם פרובוקציות.

  • ywelis  On 10/04/2015 at 5:06 pm

    עוד על היחס בין זכרים לנקבות – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3656373,00.html

    יתכן שיש בו להסביר את הפוליגמיה. אם כי לדעתי האינסטינקט לכך הולך ונחלש.

    • גיל  On 10/04/2015 at 5:08 pm

      זה לא ממש קשור ישירות ליחס הנשים וגברים בחברה אלא כמו שכתבת לפוליגמיות ולמה יש יחסית מעט גיוון גנטי בין אנשים.

Trackbacks

  • […] כתבתי בעבר על השערת טריברס-וילארד שגורסת שהורים ישקיעו יותר בצאצאים שיש להם סיכוי גבוה יותר להוליד צאצאים משלהם. זו השערה מבוססת למדי בעולם החי, אבל לגבי בני אדם העדויות לא תמיד חותכות, אבל אם זה יבוא לידי ביטוי אז זה יתבטא בהשקעה שונה לבנים ובנות. הסיבה לכך היא שמכיוון שסטטוס חברתי הוא גורם חשוב בבחירת בני זוג אצל נשים, משתלם להורים עשירים להשקיע בבנים שיש סיכוי גבוה שיהיו בעלי סטטוס גבוה משלהם ולכן יוכלו למשוך יותר בנות זוג איכותיות. מכיוון שההצלחה הרבייתית של גברים היא בעלת שונות גבוהה יותר מזו של נשים, כל השקעה בבן היא קריטית וכשיש הרבה משאבים חומריים קל לעשות את זה. לעומת זאת, אם ההורים עניים, הסיכון גבוה בהשקעה בבנים ולא תניב בהכרח תוצאות טובות, מכיוון שיש סיכוי גדול שהסטטוס שלהם יהיה נמוך והם יהיו פחות אטרקטיביים כבני זוג. זו הסיבה שהורים ממעמד נמוך או בעלי משאבים מוגבלים יעדיפו מבחינה אבולוציונית להשקיע בבנות, אצלן ההצלחה הרבייתית קשיחה יותר ופחות נתונה לשינויים. מכיוון שסטטוס של אישה לא רלוונטי לאטרקטיביות שלה, יש סיכוי גבוה יותר שהשקעה בבת תוביל לזיווג מוצלח עם גבר כי הרבה יותר קל לנשים לעלות בסולם החברתי (מה שנקרא marry up), כלומר למצוא בן זוג עשיר ובעל ססטוס. בהרבה מקרים ההשקעות הללו קשורות קשר ישיר לעצם הקיום של הבן או הבת והמחקר שתארתי בפוסט בנושא מראה איך הנטייה להוליד יותר בנות מושפעת ממצבי משבר כמו רעב. מאמר שפורסם לאחרונה מראה תמיכה נוספת להשערה מכיוון אחר לגמרי. […]

  • […] יש עודף גברים, בשנייה מה קורה כשיש עודף נשים, ובפוסט השלישי כתבתי על הסיבות שמובילות ליחס שונה בין גברים ונשים […]

%d בלוגרים אהבו את זה: