ההשלכות הכלכליות של יותר מדי גברים – כיצד עודף גברים משפיע על הנטייה לחסוך או לבזבז כספים

במדינת ג’ורגיה בארה”ב יש שתי ערים קטנות למדי המרוחקות מרחק של 150 ק”מ אחת מהשנייה, מייקון וקולמבוס. לשתיהן רקע היסטורי וכלכלי משותף ולכן לא מצפים למצוא הבדלים משמעותיים בהכנסות והוצאות התושבים. למרות זאת, תושבי קולומבוס מחזיקים בחוב צרכני ממוצע שגדול ב3,500 דולר מאלו של תושבי מייקון, הפרש של 2.7 סטיות תקן! מה יכול לגרום להבדל הזה? האם הדבר קשור ליחס הלא שווה בין מספר הגברים למספר הנשים. במייקון יש 0.78 גברים לכל אישה, בעוד בקולומבוס יש 1.18 גברים לכל אישה. למה היחס הזה משמעותי?

הפוסט הזה הוא ראשון בסדרה קצרה של פוסטים שעוסקים במחקרים שפורסמו לאחרונה ומדגימים את ההשלכות מרחיקות הלכת שיש ליחס לא שווה של גברים ונשים באוכלוסיה. אי שיוויון במספר הגברים והנשים, במיוחד כזה הנוטה לטובת הנשים (כלומר, יש יותר גברים מנשים) משפיע בצורות רבות על התנהגויות רבות, בעיקר כאלו הקשורות לאסטרטגיות שונות לבחירת בני זוג, בגלל תחרות מינית גדולה יותר בקרב הגברים. יחס לא שווה בין זכרים ונקבות מוביל לשינויים בהתנהגות אצל בעלי רבים אחרים, ובעל שורשים אבולוציוניים עמוקים.

יחס לא שווה של גברים ונשים נפוץ במקומות רבים בעולם מסיבות שונות. באלסקה למשל, יש הרבה יותר גברים מנשים כי תעשיית הדייג והנפט מושכת בעיקר גברים, וגם למזג האוויר הקיצוני והקר יש כנראה השפעה, כשלגברים פחות איכפת לעבוד ולחיות בתנאים קשים כאלו. בסין לעומת זאת יש מחסור חמור בנשים מסיבות אחרות לגמרי. מדיניות הילד אחד למשפחה גרמה לכך שהורים רבים מעדיפים בנים, ומפילים עוברי נקבה. במשך שנים, יחס הגברים לנשים נחקר על ידי דמוגרפים אבל בשנים האחרונות יש מחקרים שבודקים אספקטים התנהגותיים שונים שקשורים לנדירות גברים או נשים באוכלוסייה. אחד התחומים הללו קשור לצורה שבה אנשים משקיעים או מבזבזים את כספם, והחלטות כלכליות שונות שנובעות מיחסים שונים של גברים ונשים. ההשפעות הללו, קשורות קשר הדוק לברירה המינית ולתחרות המינית החריפה יותר שנובעת ממספר קטן יותר בעיקר של נשים באוכלוסייה. מחקר חדש בדק את הנושא על בסיס נתונים היסטוריים וגם ניסויי מעבדה.

התאוריה האבולוציונית של הברירה המינית גורסת שכאשר יש יותר זכרים בסביבה, התחרות המינית על תשומת לב הנשים חריפה יותר. ההגיון האבולוציוני ברור. אם יש יותר מדי זכרים, בהכרח יהיו כמה שיפסידו בתחרות על לב הנקבות ולא יוכלו למצוא פרטנריות מיניות. התחרות הזו יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. למשל, חרקים מסוימים יצמדו לנקבות הרבה מעבר לזמן ההזדווגות הדרוש להפרייה, כדי לוודא שאינן מזדווגות עם זכרים אחרים שעלולים להפרות אותה במקומו, סוג מסוים של שמירת הריון מצד הזכר בר המזל. אצל בני אדם אפשר לגלות דפוסים דומים. למשל, גברים יהיו קנאים יותר לבת זוגם כשיש יותר גברים בסביבה, ואם אין להם בת זוג באותו הזמן, המאבק התוך מיני עם גברים אחרים יכול להוביל לאלימות. מחקרים מראים ששיעורי האלימות גבוהים יותר באוכלוסיות עם יחס גברים לנשים גבוה. במצב כזה ישנה גם מחויבות גדולה יותר של גברים לנשים שבאה לידי ביטוי בשיעורי נישואין גבוהים והשקעה הורית גדולה יותר. כשזה הפוך, כשיש יותר נשים מגברים, שיעורי הנישואין קטנים, יותר ילדים נולדים מחוץ לנישואין, וישנה הרבה פחות השקעה הורית בילדים מצד הגברים. באופן כללי, זכרים מקדישים זמן רב יותר ואנרגיות מרובות יותר, בתחרות התוך מינית כשיש פחות נקבות בסביבה.

המחקר הנוכחי התמקד באינדיקטורים כלכליים שונים ובהחלטות כלכליות שאנשים עושים כתלות ביחס משתנה של גברים ונשים באוכלוסייה. כשיש פחות נשים בסביבה, גברים יעשו הכל כדי להרשים את הנשים המועטות ומכיוון שסטטוס וכסף, הם גורמי משיכה בולטים עבור נשים, צפוי שגברים ייטו לבזבז יותר כספים בטווח הקצר, במיוחד כאלו היכולים להגביר את הסיכוי שהאישה תבחר בהם כבן זוג. זה כנראה מה שקרה בעיר קולומבוס שבה יש מעט נשים ביחס לגברים. גברים הוציאו יותר כסף שם, בעוד שבעיר מייקון גברים היו חסכניים יותר. המחקר הנוכחי נועד לבדוק בצורה שיטתית יותר האם המגמה הזו קיימת גם בערים אחרות. העיקרון הכללי הוא שהנטייה של גברים לסיפוקים מיידים תגבר כשיש מעט נשים סביבם, וזאת מכיוון שהם לא יכולים להיות בטוחים שאותן נשים יהיו פנויות בטווח הארוך. דחיית האפשרות למצוא בת זוג היא אסטרטגיה בעלת סיכון גבוה שהרבה גברים ירצו להמנע ממנו.

המחקר בחן את הנושא בצורה מתאמית. על פי מאגרי מידע פומביים סקרו החוקרים 134 ערים שבהן יש יחס משתנה בין מספר הגברים לנשים. הם בדקו את המתאם בין יחס הגברים לנשים עם שני משתנים כלכליים אחרים: כמות כרטיסי האשראי שהתושבים מחזיקים בידם, והחוב הממוצע לחברות האשראי של אותם תושבים. ההשערה היא שבערים שבהן יש יותר גברים, אנשים יבזבזו יותר כספים בממוצע במה שיתבטא במספר כרטיסי אשראי גדול יותר וגם בחוב ממוצע גבוה יותר וזה אכן מה שנמצא.  יש שני מתאמים חיוביים ומובהקים בין היחס בין מספר הגברים לנשים ובין מספר כרטיסי אשראי וחוב גבוה יותר (0.24 ו-0.19 בהתאמה). למחקר כזה כמובן יש מגבלות, והמגבלה העיקרית היא שאין חלוקה של ההוצאות לפי מין. כדי להתגבר על הבעייה הזו נערכו מספר ניסויים במעבדה שבו בצורה מלאכותית היטו החוקרים את היחס בין גברים לנשים ובדקו את ההשפעות השונות על ההחלטות הכלכליות של הנבדקים.

על מנת ליצור אשלייה של מספר שונה של גברים או נשים באוכלוסייה, הראו החוקרים לנבדקים (גברים ונשים כאחד) תמונות של אוכלוסייה פיקטיבית שכללה מספרים משתנים של גברים ונשים, כל נבדק ראה אחת משלוש תמונות: יחס גבוה של גברים, יחס שווה, או יחס גבוה יותר של נשים. הנבדקים התבקשו לספור את מספר הגברים והנשים בתמונה כך שיהיה די ברור שהם מודעים ליחס הנכון. בנוסף, נאמר להם שהאנשים בתמונה שייכים לאתר הכרויות, או שהם בוגרי אוניברסיטה, או שהם סתם אנשים שגרים בסביבה. היה גם תנאי בקרה נוסף שבו המשתתפים צפו בתמונות נוף.

כעת הוטל על הנבדקים לבחור אחת משתי אופציות: האם ירצו לקבל $35 דולר מחר, או $45 בעוד חודש. נאמר להם שבסוף כל יום, כל המשתתפים במחקר של אותו היום ישתתפו בהגרלה שבה סטודנט אחד יקבל את הכסף שהוא בחר. תוצאות המחקר הראו שאצל נשים נבדקות, לא היה שום הבדל בהעדפות הכספיות כתלות ביחס השונה של גברים ונשים. לעומת זאת, היה הבדל בולט מאוד אצל הגברים. ככל שהיחס בין גברים לנשים היה גבוה יותר, כך יותר גברים בחרו לקבל פחות כסף עכשיו ולא יותר כסף בעתיד. לא היה שום הבדל בין תנאי הבקרה עם התמונות הנייטרליות או כשהיחס נטה לטובת הנשים. העובדה שלא נמצאו הבדלים כאלו אצל הנשים הגיונית כי התחרות התוך מינית בינן לבין עצמן פחות חריפה, וזאת מכיוון שהן הבררניות יותר בבחירת בן זוג.

מחקר שלישי בחן את הנכונות של גברים ונשים לחסוך כסף ולהלוות כסף לאחרים כתוצאה מיחס שונה בין המינים. נבדקים במחקר הזה קראו מאמר בעיתון שבו דווח על הטייה ביחס בין גברים לנשים. לאחר מכן, הם נשאלו כמה כסף היו מעוניינים לחסוך ממשכורת קבועה שניתנה להם וכמו כן, כמה כסף הם מוכנים ללוות מחברות האשראי שלהם. כצפוי, כשיש יותר גברים בסביבה, גברים (אבל לא נשים) יחסכו פחות וילוו יותר כסף. ההבדלים היו משמעותיים מאוד. גברים קיצצו בחיסכון בשיעור של 42% בממוצע (מ-$150 ל-$87) כשהיה שפע גברים בסביבה. הם גם לוו 84% יותר כספים ($37 כשיש יותר נשים או במצב נייטרלי, לעומת $68 כשיש יותר גברים). שוב, הממצאים עולים בקנה אחד עם ההשערות לגבי תחרות מינית חריפה יותר כשיש יותר גברים בהשוואה לנשים.

מחקר רביעי בדק באופן ספציפי על מה בדיוק גברים מוכנים להוציא את כספם כשיחס הגברים לנשים גבוה יותר. המחקר הזה היה היחידי שבו תגובות הנשים היו דומות לאלו של הגברים ביחס המדובר. כל הנבדקים, בלי קשר למין, ציפו מגברים להשקיע יותר כספים במתנה לוולנטיין דיי כשיש יותר גברים בסביבה, להשקיע יותר בארוחת ערב במסעדה בזמן דייט, ולקנות טבעת אירוסין יקרה יותר.

הממצאים של כל המחקרים מדגימים בצורה ברורה את ההבדלים בתחרות התוך מינית אצל גברים ונשים. מכיוון שנשים הן הבררניות יותר בבחירת בני זוג, היחס בין גברים לנשים פחות רלוונטי עבורן כי הם תמיד יכולות למצוא בן זוג אם רק ירצו. עבור גברים, היחס משמעותי הרבה יותר ולכן התחרות חריפה יותר, וקשה להם יותר לדחות סיפוקים כלכליים לעתיד כשהיחס לרעתם, ולכן ההתנהלות הכלכלית שלהם אימפולסיבית יותר. גברים במקרה כזה יוציאו יותר כסף באופן כללי, ובמיוחד על מתנות או הוצאות הקשורות לבת זוג. נשים מצידן יצפו להוצאות גדולות יותר מצד הגברים כשהיחס לטובתן אבל לא יוציאו יותר כסף באופן כללי כשהיחס לרעתן כי כאמור התחרות התוך מינית בין נשים לבין עצמן חריפה הרבה פחות.

הממצאים מדגימים בצורה טובה את הגמישות ההתנהגותית שיש לבני אדם (וחיות בטבע) שיודעים להתאים את עצמם לסביבות משתנות, כשהמטרה האולטמטיבית היא מציאת בן או בת זוג והגדלה הסיכוי להתרבות. המחקר אמנם נערך בארה”ב, אבל לא קשה לחשוב על ההשלכות השונות שיכולות להיות לו במדינות אחרות בעולם. הדבר נכון במיוחד לגבי סין, שם יש מחסור חמור בבנות בגלל החוק שמתיר רק ילד אחד. היחס כיום בסין מתקרב ל-1.2 גברים על כל אישה (עודף של 40 מיליון גברים) והתחרות התוך מינית רק מחריפה והולכת.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • aranse  On 12/06/2012 at 10:18 pm

    שוב אני שואל,ואני מקווה שלא שאתה ועוקביך לא יתעצבנו,בקשר למהות הדיסציפלינה עצמה,הכללים והתפישה וחוקי השפה שלדעתך כל מי שחורג ממנה פשוט לא מבין אותה ברורים לי למדי,מה שאני מבקש לדעת למה תאוריה אבולוציוניות מקפידה על מבט רק מכיוון אחד,זה של העבר,מדוע הפרשנות תמיד מוגבלת למימד הצר של מקורותינו הפרימיטיבים ודחפינו הכי גולמיים,איני טוען ואיני חושב שצריך להתעלם מזווית הראיה הזאת בכלל,רק חושב(למעשה אני בטוח) שמדע שנעשה כהלכה אמור לכלול כמה שיותר זוויות ראייה ועיסוק בתיאוריה אבולציונית המתעלם מהשינויים הפסיכולוגים והאחרים שהאבולוציה עצמה חוללה,מכיוונה וממשמעותה,תמיד יחטא בדיוק לעיקר.

    • גיל  On 12/06/2012 at 10:29 pm

      התגובה שלך לא קשורה לכלום ומראה שלא קראת בכלל את הפוסט. איפה שהוא כתוב שרק אבולוציה משפיעה? או ראית שמתעלמים מגורמים סביבתיים? להפך, זו דוגמא מצוינת לאיך האבולוציה לא מתקיימת בחלל ריק אלא בתגובה לסביבות ספציפיות.

      • aranse  On 13/06/2012 at 10:04 am

        נראה לי שאינך מבין את ההקשר של התגובה שלי ולכן מגיב כמו שמגיב
        בשום מקום לא טענתי נגד התפישה שרק האבולוציה משפיעה(לא ברור לי מאיפה את לוקח את זה בכלל)
        מה שטענתי זה שתפישה שמזהה את האבולוציה(גם כמובן כיחסי הגומלין בין החי לסביבה) רק עם המאפיינים והדחפים הכי פרימטיבים ובסיסיים חוטאת לעיקר,וגם למדע,וגרוע מכל היא עומדת בניגוד למטרתו היותר נעלה של המדע שהיא קידומו של המין האנושי ובכלל(יכול להיות שאתה ומדענים אחרים לא תסכימו עם זה אבל זו דעתי,אני יודע שבשביל הרבה מדענים המדע מתקיים מעבר למוסר,לדעתי מדע כזה הוא מדע לא מדוייק),
        וזה לא מקרי שמגיבים כאן מבקשים להתנצל על ההשוואות שהם עושים נאמר בין אנשים ומצרכים כי הפסיכולוגיה האבולציונית מתעלמת בקביעות דווקא מהמשמעות האבולציונית של ה"תעדנות" הגזע,של שיתוף פעולה והדדיות ככלי הישרדותי שנתן לנו את היתרון הכי מובהק על פני גזעים אחרים,וכשענף מדעי חוזר שוב ושוב לתפישות שמעודדות בדיוק את כל מה שרע בטבע האנושי,אנחנו מקבלים מדע שגורם עוול וסבל לאדם ולסביבה.
        מה עם העובדה שעם הזמן יש יותר ויותר גברים שלא מנסים להרשים אשה על ידי קניית פלזמה גדולה ?
        איפה ואיך הנתון הזה משתלב בתיאוריות האבולוציוניות,
        ומה עם העובדה שכמה שחברות יותר רחוקות מהמבנים ומההתנהלויות שהפסיכולוגיה האבולוציונית מתארת כמניע עיקרי אם לא יחידי כך הן יותר מפותחות ומוצלחות ?
        האם התרבות היא רק ציפוי דק ומלאכותי על הדחפים הפרימיטיבים הוא שהיא עצמה ביטוי חי וחיוני לאבולוציה עצמה ?
        התעלמות עקשנית מנתונים שלא מסתדרים עם תפישת עולם נוקשה לא הולמת את מה שמתיימר להיקרא דיסציפלינה מדעית.
        תיאוריה ותיאור אבולוציוני מהימן,מעניין,ומקדם, ראוי שיקרא גם מכיוון העתיד,ולא רק מכיוון העבר.

      • גיל  On 13/06/2012 at 10:22 am

        אראנס, שוב, התגובה שלך לא קשורה לפוסט ושגויה לגמר באופן כללי. אם אתה רוצה להמשיך להגיב כאן דבר לעניין כי ראנטים כלליים נגד המדע או נגד הדיספלינה בלי שום קשר לדברים שנאמרים לא יתקבלו פה. אתה רוצה ללמוד טוב יותר על הבסיס של התחום אתה מוזמן לקרוא פוסטים רבים שכתבתי שהסבירו את הנושא באריכות ויש גם ספרים מצוינים על הנושא.

  • עדו  On 12/06/2012 at 11:00 pm

    טבעת אירוסים "גבוהה" יותר???

    • גיל  On 12/06/2012 at 11:11 pm

      תיקנתי (ויש דרכים מתורבתות יותר להגיב).

  • תרצה הכטר  On 12/06/2012 at 11:48 pm

    חשבתי שנשים מבזבזות יותר מגברים בדרך כלל. כי האופנה מתחלפת והן גם אוהבות למשוך תשומת לב לחיצוניות שלהן. חשבתי שזה נתון אבסולוטי. כעת מתברר שנכנס גורם נוסף למשוואה.
    פוסט מעניין ביותר!
    תודה.

    • גיל  On 12/06/2012 at 11:54 pm

      אני לא בטוח שזה נכון. נשים מבזבזות יותר על אופנה אבל גברים מבזבזים יותר על אלף ואחד דברים אחרים. בכל מקרה, הנקודה היא פחות להשוות הוצאות של גברים ונשים אלא כמה כל אחד מוציא יותר או פחות כתלות ביחס בין גברים לנשים באוכלוסיה.

  • צפריר כהן  On 13/06/2012 at 2:48 am

    קרא את פסקת הפתיחה של המאמר הזה. שתי ערים עם רקע כלכלי וחברתי משותף, ולכן לא מצפים למצוא הבדלים משמעותיים ביניהם.

    אבל מיד בהמשך רואים שיש הבדלים משמעותיים ביניהם. ההבדלים מתבטאים בכך שבמייקון יש 0.78 גברים לכל אישה, בעוד בקולומבוס יש 1.18 גברים לכל אישה. מן הסתם זה נגרם בגלל סוג שונה של אוכלוסיה.

    יכול להיות שיש לכך איזשהו קשר קלוש להבדל, ולא הבדלים אבולוציוניים?

    (לא טרחתי לבדוק את הנתונים הללו)

    • דודי  On 13/06/2012 at 4:57 am

      זה בדיוק מה שהתכוונתי לכתוב. הבעיה בפסקה היא השורה: "מה יכול לגרום להבדל הזה? (בחוב הצרכני) האם הדבר קשור ליחס הלא שווה בין מספר הגברים למספר הנשים" משתמע כאילו שתיה ערים זהות בכל, ורק במקרה יש יחס לא שווה בין גברים ונשים והיחס הזה גורם להבדל בחוב הצרכני.

      במציאות ייתכן מאד שיש הבדל יסודי בין הערים, שגורם הן ליחס לא שווה בין גברים ונשים והן להבדל בחוב הצרכני.

    • גיל  On 13/06/2012 at 7:11 am

      צפריר, הכוונה היא שהרקע התרבותי וההיסטורי בשני המקומות שונה. ברור שהיחס השונה הוא שמוביל להבדלים שתארתי, זו הרי כל הפואנטה של המאמר. בכל מקרה, אלו רק שתי ערים שבאמת קשה להסיק משהו נחרץ לגביהן, אבל כשהמגמה זהה בכל שאר הערים וההבדלים בכיוון אחד על פי ההשערה האבולוציונית של התחרות התוך מינית זה יותר משמעותי. הרי לכאורה לא מצפים שהיחס הזה ישפיע על הוצאות כלכליות לא?

      • דודי  On 13/06/2012 at 8:31 am

        לא הבנתי: "ברור שהיחס השונה הוא שמוביל להבדלים שתארתי, זו הרי כל הפואנטה של המאמר". מבחינתך ברור שהיחס השונה בין גברים לנשים בשתי הערים מוביל להבדל בחוב הצרכני? מרחיק לכת ביותר.

      • גיל  On 13/06/2012 at 10:19 am

        דודי, תקרא את כל המאמר. לא מדובר בשתי ערים אקראיות אלא ביותר ממאה שנמצא אצלן מתאם דומה ובנוסף כל הניסויים שבאו בעקבותיהם.

      • צפריר כהן  On 13/06/2012 at 12:47 pm

        גיל, אינטואיטיבית זה נראה לי משהו חלש מדי. מה גם שהיחס האמור הוא בין הצעירים הפנויים, ואילו ההוצאות האמורות הם של כל התושבים (לא רק הפנויים. ליתר דיוק: מן הסתם בעיקר בעלי המשפחות).

        בהמשך המאמר מתייחס לדוגמה של סין ומראה למה שם גורמים סביבתיים מונעים ממנה להיות דוגמה נגדית. אופס.

        נקודה אחרת שלא ראיתי התייחסות אליה: איזה רעש יצרו בנתונים הללו הומוסקסואלים ולסביות – מה הסיכוי שהם יעדיפו לא להינשא? האם הסיכוי הזה שונה בין אוכלוסיות שונות?

      • גיל  On 13/06/2012 at 12:54 pm

        צפריר, מה שאתה אומר זה נכון, ולכן נערכו הניסויים כדי לבדוק בצורה מבוקרת יותר האם זה באמת מתאם מקרי או לא. אז מסתבר שהוא לא מקרי, וכל העדויות שנצברו מצביעות בכיוון אחד כך שאי אפשר סתם ככה לבטל את זה. נכון שסין היא דוגמא מיוחדת אבל זה רק מראה שהיחס יכול להשפיע בצורות שונות בהתאם לתרבות המקומית, או איך שהתחרות המינית מתבטאת באותו מקום.
        לגבי הומוסקסואליים ולסביות, הם לא כתבו על זה כלום וכל השערה שלך תהיה נכונה כמו אחרת. אבל בסך הכל האחוזים שלהם באוכלוסייה מועטים כך שלא נראה שתהיה להם השפעה גדולה. אבל אין ספק שבאופן כללי צריך לבדוק משתנים נוספים במחקרים עתידיים.

  • מאיר גלבוע  On 13/06/2012 at 3:34 am

    האם ההסבר של ביקוש והיצע לא מתאים יותר? כשיש פחות נשים הן "מצרך" נדיר יותר, ומי ש"צורך" אותו יסכים לשלם יותר, והפוך כשיש עודף – המחיר יורד. ואני מתנצל מראש על כך שכיניתי את הנשים "מצרך", וזה כמובן רק לשם הדגמת חוקי הביקוש וההיצע.

    • גיל  On 13/06/2012 at 7:13 am

      מאיר, בדיוק. הסברים אבולוציוניים הם ביסודם גם הסברים כלכליים, והמצרך הוא בני או בנות זוג. אפשר להשאר ברמת ההסבר שתארת, אבל זה מפספס משהו מהתמונה הכלללית יותר. למה נשים הן "מצרך" למשל ולא גברים? התאוריה של הברירה המינית מסבירה את זה.

  • הפנר  On 13/06/2012 at 2:46 pm

    היחס בסין הוא 1.06, שזה לא שונה במיוחד מהממוצע בעולם. לא 1.2 כפי שטענת.
    בלידה 1.13. מתחת לגיל 15, 1.17.כך שהמצב לא כזה חמור כמו שטענת.
    בכל מקרה, השלכות כלכליות שכאלה נראים כשקר גמור, כי בסביבה בה יש יותר מדי גברים- יש סיבה שמובילה לזה, וכך גם יותר מדי נשים…
    הסיבה היא בד"כ הסיבה הכלכלית. גברים הם כוח עבודה נודד, בניגוד לנשים.
    עודף גברים, לא יוצר אלימות. בקטר, איחוד האמירויות, וכווית, יש הרבה יותר גברים מנשים (הרבה יותר מהיחס בסין), וכידוע, אין אלימות (חוץ מהאפליה הדתית). עזוב מדינות שלמות, מספיק להסתכל על מקומות עבודה גבריים, ולראות שהגברים הלא נשואים (שהעבודה זו עיקר הסביבה בה הם חיים), לא אלימים במיוחד יחסית לשאר.

    נכון שאפשר ליצור תנאי מעבדה במחקרים האלה, או סתם לבדוק אוכלוסיה כללית, ולנחש שזה שיש מתאם בין משהו ליחס בין הגברים לנשים- כנראה שהיחס הזה גורם למשהו. הרי יש עוד המון הסברים אלטרנטיביים לאותו משהו.

    במקום מסוים יכול להיות נהוג שגברים מוציאים יותר כסף על נשים (מהמקובל), לא בגלל שהיחס בין גברים לנשים שם יוצא דופן, אלא בגלל שהדת שלהם יוצאת דופן, או הסבר אלטרנטיבי אחר.

    • גיל  On 13/06/2012 at 4:38 pm

      יש לך מקור ליחס הזה? כי במאמר טוענים שזה קרוב ל1.2. לא נראה לי הגיוני שהיחס קרוב לממוצע העולמי אם כי 1.2 יכול להיות מספר קיצוני מדי. את המספר של 1.13 ראיתי גם ויכול להיות שיש כאן איזה שהוא ניבוי לעתיד אבל אני לא חושב שיש ספק שיש הטייה בסין.

      לפעמים שאתה ממהר לקרוא לזה שקר, רצוי לקרוא מה הטענות קודם. הרי ברור שהסיבה כלכלית ונובעת מזה שגברים מוציאים יותר, זה בדיוק כל הטענה. להסביר את זה ברמה שהם נודדים יותר אולי נכון טכנית אבל לא מסביר למה הם נודדים יותר כשיש עודף גברים ואת זה בדיוק התאוריה מנסה לעשות.

      הדוגמאות שהבאת מהאמירויות לא ממש מייצגות כי אנחנו עוסקים במדינות דמוקרטיות לא טוטאליטריות. במדינות שיש כפייה גדולה על התושבים אפשר לעשות הכל בניגוד לטבע האנושי. לגבי התצפית שהבאת על גברים לא נשואים ונשואים, זה לא מידע בדוק וגם לא בהכרח סותר. בכל מקרה, מה לעשות, שמחקרים מראים שכן יש יותר אלימות כשהיחס שונה?

      אם אתה חושב שיש הסברים אלטרנטיביים, בבקשה תביא אותם ותשטוח את הטיעון. לזרוק על כל מחקר שיש הסברים אלטרנטיביים לא מוביל לשום מקום. יש לך כאן תאוריה מאוד חזקה על בסיס תצפיות בטבע וגם בתחומים אחרים אצל בני אדם שמביאה לך ניבויים די מדויקים שרובם ככולם נמצאו נכונים. סתם ככה לזרוק תגובה אוטומטית שיש הסבר אחר זו לא תגובה רצינית.

  • הפנר  On 18/06/2012 at 12:15 am

    קודם כל, הנה המידע על סין:
    המקור הוא המקום הראשון שתרצה לבדוק נתון שכזה- world fact book של ה CIA:
    0-14 years: 17.6% (male 126,634,384/female 108,463,142)
    15-64 years: 73.6% (male 505,326,577/female 477,953,883)
    65 years and over: 8.9% (male 56,823,028/female 61,517,001) (2011 est.)
    שזה במספרים יותר יפים יהיה:
    at birth: 1.13 male(s)/female
    under 15 years: 1.17 male(s)/female
    15-64 years: 1.06 male(s)/female
    65 years and over: 0.92 male(s)/female
    total population: 1.06 male(s)/female (2011 est.)
    הנה הכתובת- חזרתי אליה.
    https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html
    ההדבקה עקומה, כי אני לא יודע לתפעל את הוורדפרס אחרת.

    עכשיו טענותי: גברים נודדים יותר מנשים כי הם פחות קשורים לבית וילדיהם. הרי ידוע שלקחת ילדים לשליחות זה מסובך, כבר יותר קל להיות בודד. אבל בודדה לא כ"כ אפשר, כי אמא יותר קשורה לילדים. ובהנתן זה שזה לא מעשי לקחת אותם, נראה שרק האבא יכול לעזוב.
    אני לא כ"כ מבין מה הקשר בין פוליטיקה להתנהגות האדם… האלימות לא חוקית גם אצל ערבים. גם שם אנשים מוענשים על אלימות. אנשים גם מגיעים לשם כי הם חופשיים לבחור בחיים טובים יותר. הם בחרו כי הם האמינו ששם אלה מחכים להם. מכיוון שאני לא מכיר את המנטליות המקומית של איפה שעשו את המחקרים, אביא דוגמא קצת גזענית מהדמיון (אבל לא מנותקת מהמציאות): אם ניתן להגדיר תת קבוצה מתוך ישראלים, יהודים, זכרים בשם "ערס", אז אלה נוטים להוציא יותר כסף על נשותיהם בפועל והפוטנציאליות יחסית לקבוצת הגברים שלא נכללים בתת הקבוצה. זה לא כי יש עודף גברים יחסית לקבוצה שלא כוללת את קבוצת הערסים, יחסית לנשים הפוטנציאליות שלהם. אלא כי האפשרות להוציא מהווה סמל סטטוס, ומקדמת את הפרט בקהילה.
    אני לא בטוח שמה שכתבתי נכון, אלא רק אפשרי. אבל דברים אפשריים שכאלה יש המון. כל אחד מהם מחליש את הסיבה עליה הצבעת במחקר.
    מעל הכל, מה שכתבת נכון רק לאיפה שהמחקר נעשה, ולאו דווקא מהסיבה שהבאת. זה לא אוניברסלי. מה גם שלאנשים שונים יש סיבות שונות להוציא את כספם. ייתכן למשל שדווקא בגלל שיש שם הרבה מאוד גברים יחסית לנשים, אז המתנות הפוטנציאליות ליום האהבה פשוט זולות יותר ממקומות אחרים. ואז גברים מגיעים לשם כדי לקנות אותם גם אם הם לא מקומיים. מחיר השוק שיש למוצר מסוים, משפיע על מידת הביקוש שלו. ז"א, אולי במקרה גם האשראי זול יותר איפה שיש יותר גברים…
    אבל מעל הכל, התעלמת מכך שזה שיש יותר גברים שאולי צרכני אשראי באופן טבעי גדולים יותר מנשים, פשוט נמצאים בסביבה הטבעית של כל גבר יותר מנשים, ולכן הגברים מבינים שזה מקובל יותר לצרוך אשראי, ממה שהיה מקובל אם היחס בין גברים לנשים היה נורמלי.
    מקווה שניסחתי את עצמי ברור.

    • גיל  On 18/06/2012 at 8:00 am

      לגבי סין, טוב שכתבת את המספרים. הם באמת מראים שהבעייה כרגע היא אצל בני 15 ומטה ולכן זו בעייה עתידית יותר. אגב, בעיות דומות יש אצל מדינות נוספות באסיה בעיקר הודו. אגב בסין, מאוד תלוי איפה אתה גר. במזרח סין המדיניות של ילד אחד נוקשה יותר, מה שמוביל ליחס גבוה יותר בין גברים ונשים. במערב יש יותר גמישות ולפעמים מתירים עוד ילד ואפילו שניים בנסיבות מסוימות.

      אני מסכים איתך שגברים ייטו יותר מנשים לנסוע למקומות רחוקים וחלק מההבדלים ביחסים שנמצאו מקורו בזה (למשל, מי הולך לעבוד באלסקה?), אבל זה עדיין לא מסביר את מהות היחסים שנוצרים ברגע שיש אי שיוויון יחסי בין המינים.

      לגבי סטטוס, זה בדיוק מנגנון מקורב שיכול להסביר את העלייה באטרקטיביות של גברים. הרי סטטוס הוא גורם משיכה מספר אחד עבור נשים. אבל הנקודה החשובה בכל הדברים שאתה אומר היא שאתה מייחס לאנשים כוונה מודעת ולא מדובר בכוונה כזו. אנשים בכל המקומות הללו לא מודעים לזה שהיחס בין גברים ונשים הוא זה שמניע את ההתנהגות שלהם. הניסויים כביכול לא קשורים אחד לשני ולמרות זאת, הם מגיבים בצורה לא מודעת כאילו יש לזה משמעות ובכיוון המשוער של תחרות תוך מינית. אי אפשר להסביר את הממצאים בכך שמתנות זולות יותר במקום אחד כשזה נעשה בניסוי שהשווה יחסים שונים לא? כנ"ל לגבי צרכני אשראי גדולים יותר. אולי זה נכון לגבי המחקר המתאמי הראשוני אבל זה בטח לא נכון לגבי המחקרים שבאו בעקבותיו.

  • הפנר  On 18/06/2012 at 12:58 am

    אגב, בעיני, יחס לא שווה בין גברים לנשים כשיש יותר גברים אינו ל"טובת" הנשים, למרות שיש פחות מהן. הוא לטובת הקבוצה היותר גדולה (מס הסתם). הרי אתה לא יכול לטעון שיש יחס לטובת היהודים בארה"ב :-).
    רגע, זה לא הכל. כשיש יותר גברים מנשים, אין פירושו שיהיו גברים שיפסידו. אפשר לשתף, וזה לא חייב להיות נגד הקודים ההתנהגותיים של החברה. הקודים הקיימים שלנו נוצרו בחברה הנוצרית למצב של איזון. אבל כשהקודים שונים או חלשים, כמו בבית ספר של קרוב משפחתי, או במצב של חוסר איזון טבעי וקבוע כמו באלסקה אז מתקבלות התופעות הבאות:
    באלסקה פעם זה לא היה מוזר, או לא נכון להשאיל אישה לחבר. הכוונה שישמור עליה ויספק את צרכיה המיניים בזמן שהוא הולך רחוק מהבית לתקופה.
    בקיבוצים בארץ פעם בגידות היו הרבה יותר נפוצות מבאוכלוסיה הכללית כי המנטליות היא שהכל של כולם (גברים היו נבגדים באותה מידה).
    ואיך אפשר שלא לצטת את קרוב משפחתי מתקופת הבצפר: "יש לנו יותר בנים מבנות, אבל אף אחד לא נשאר בלי 'לספק את צרכיו המיניים' (תרגום לשפת הבלוג), אם כבר יש רק בנות כאלה שנשארות בלי. פשוט כי יש שרמוטות שנותנות לכולם, ויש כאלה שאף אחד לא רוצה אותן."
    במילים אחרות, להתחתן עם אישה/גבר אחת/אחד או להתחתן בכלל, אינו צו משמיים. למרות שיש כאלה שמאמינים והיו רוצים שאתה תאמין בזה שכן. אגב, זרקתי פה לאוויר העולם משהו יקר מפז לחוקרים מתחומך. תחשוב מהו הצורך האנושי הקיומי בדת, ולמה בימנו הוא נחלש. למה פושעים שמים כיפה כשהם נתפסים בעבירה שלהם, למרות שהם יודעים שזה לא אמור להשפיע על שיקולי העונש. אולי ה' יעזור להפחית את העונש… אבל מצד שני הוא גם יכול היה לעזור לעשות את העבירה באופן שבו לא נתפסים.
    לסיכום, ההשלכות הכלכליות של יותר גברים מנשים הם פשוטות הרבה יותר ממה שאתה חושב, גברים פשוט יותר פרודוקטיביים מנשים בחברה הקפיטליסטית שבה אנו חיים.
    לכן כשמאמינים ביכולת שלך להתפרנס, יכולים לתת לך יותר אשראי :-).

    • גיל  On 18/06/2012 at 8:07 am

      חכה, אני אכתוב בקרוב על המקרה ההפוך כשהיחס הוא כזה ואז נראה אם הוא באמת טוב יותר או רע יותר. אתה צודק שיש השלכות שליליות אבל מנקודת מבט של הברירה המינית, יש יותר בחירה וזה משהו חיובי.

      נכון, עקרונית אפשר לשתף אבל זה פשוט לא עובד. חברות פטריליניאליות שבהן אישה מתחתנת עם כמה גברים נדירות ביותר ומובילות לחיכוכים גדולים בתוך המשפחה, במיוחד בין הגברים במשפחה. כמו שכתבתי, יש אחוזים גבוהים יותר של גירושין בגידות מצד הגברים, ילדים מחוץ לנישואין כשיש אי שיוויון כזה כך שזה לא מצב יציב במיוחד. אני ממש לא חושב שזה מצב פשוט במיוחד וכאמור תסתכל על הממצאים הניסויים ותראה איך משפיעים. במחקרים הללו קשה למצוא הסברים אחרים שלא נובעים מהאי שיוויון. בטח אי אפשר להסביר אותם בפרודוקטיביות היתר של גברים.

      לגבי דת, יש לא מעט מחקרים בשנים האחרונות בנושא מנקודת מבט אבולוציונית.

    • ע  On 17/07/2012 at 2:58 am

      כמעט לא תמצא אישה שאף אחד לא רוצה. אישה תמיד יכולה להשיג פרטנרים למין וכו'.

      גבר יסע אפילו 7 שעות כדי לפגוש מישהי שאפילו לא נמצאת בקטגוריה של אטרקטיביות או פריון. למשל "מכוערת", זקנה, ילדה וכו'.
      איזו אישה תעשה שטות כזו מלכתחילה ?

  • אמיר  On 20/06/2012 at 8:23 am

    זו הפעם הראשונה שאני קורא בבלוג הזה ואני חייב לציין שהפוסט היה מעניין ביותר. קראתי אותו עד סופו ושמחתי מאד, עד שנתקלתי בתגובה הראשונה, ומייד לאחריה בתגובה הזועפת וחסרת הסבלנות של כותב הפוסט (וגם לעוד תגובות בהמשך שמצביעות על גאוותנות שמובילה לפזיזות מקלדתית).
    מבלי להכנס להאם מערכת היחסים בין כותב הפוסט והמגיב הראשון ידעה עליות ומורדות בעבר, אני לא יכול שלא להתעלם מהעובדה שבכל פעם שקראתי ברשת דברי טעם כמו הפוסט הזה, הטוקבקים עמדו ביחס הפוך לחלוטין מבחינת הטמפרמנט והתפרצויות האגו של הכותבים.
    זה מזכיר לי מחלקה של מתכנתים בחברות הייטק. שבאופן קבוע סבלה ממלחמות האגו הגדולות ביותר, אפילו יותר ממחלקות הדיזיינרים שבשבילם המושג 'טעם וריח' הוא עילה למלחמה.

    השאלה שלי היא: למה, בשם שמיים, אדם שיכול לכתוב בצורה כל כך אינטיליגנטית פוסט שכזה, אינו יכול לענות בצורה שתשקף אינטליגנציה רגשית מינימלית? הרי תשובה מחוייכת היתה עושה עבודת פלאים…

    השאלה שלי – ללא קנטרנות – מהיכן מגיע הכעס?

    • גיל  On 20/06/2012 at 8:35 am

      אמיר, הבלוג הזה הוא בלוג מדעי ולכן ההתייחסות אליו צריכות להיות מדעיות. ספציפית לגולש הזה אכן יש היסטוריה ארוכה של השתלחויות בבעל הבלוג ובמדע בכלל (אתה יכול לעשות חיפוש בפוסטים על אוטיזם) ולכן הן לא מקובלות פה ויש לי אפס סובלנות אליהן.

    • נ  On 17/07/2012 at 3:06 am

      אולי זה בגלל שיש כאן הרבה גברים. מאשש את תאוריית הפוסט P:

      אגב, ארנ דיבר על "התעדנות" האנושות..ואחת הדוגמאות היא תודעה פחות רכושנית וויתור על טקס רשמי של חתונה. זה מכעיס שלא לוקחים בחשבון את הנשים שלא מעוניינות להתחתן וכו' במחקרים האלה. למרות שאולי זה לא רלוונטי למקרה הספציפי הזה, אבל עדיין כשכותבים על חברות מסויימות עם פחות נישואין, אולי זה בגלל שכשהחברה נשית יותר היא פחות דיקטטורית ופחות נוטה לציית למסורת, לעומת חברות גבריות יותר ששם הנשים מאוד דתיות ולכן גם מתחתנות, צייתניות וכו'.

      • גיל  On 17/07/2012 at 9:12 am

        דווקא לוקחים בחשבון נשים שלא רוצות להנשא, מאוד תלוי מה מנסים לחקור.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: