בני אדם משקיעים בצאצאים שלהם יותר מכל חיה אחרת בעולם. זו התוצאה של תינוק שנולד חסר אונים ולא מפותח מספיק לדאוג לעצמו. ללא תמיכה הורית מאסיבית לאורך שנים תינוקות פשוט לא ישרדו. עם זאת, יש הבדלים בין גברים ונשים בכמות ההשקעה ההורית שהם נותנים שנובעת מהמחיר השונה שכל אחד מהם “משלם” עבור יצירת תינוק והוודאות שיש להורה שהצאצא אכן שלו. נשים הן אלו שצריכות לשאת את העובר במשך 9 חודשים והן אלו שמניקות אותו או הניקו במשך תקופה ארוכה לאורך כל ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. כמובן שהאישה תמיד יודעת שהיא האמא בעוד האב לא יכול להיות בטוח ב-100% שהוא האב. מכל זה יוצא שהאישה משקיעה יותר בתינוקות שרק נולדו כי היא כבר השקיעה הרבה יותר עד לשלב הזה. כל המערכת ההורמונלית שלה מכוונת לכך (כולל כמובן היכולת להניק) ולא סתם קיים המושג האינסטינקט האימהי שכולל בתוכו את כל התהליכים האבולוציוניים שגורמים לאם לספק את צרכי התינוק ולהגן עליו מכל משמר.
ההשקעה האסימטרית בתינוק אינה אומרת שאבות לא משקיעים בילדים בכלל. למעשה, בלי השקעה של אבות יהיה לתינוקות מאוד קשה לשרוד בסביבה האבולוציונית שבה התפתחנו. בגלל שהאם כל כך משקיעה בתינוק, האפשרויות שלה לכלכל את עצמה מוגבלות וכאן נכנס האב לתמונה. הוא יכול לספק לאם מזון ומחסה ובכך לדאוג שגם היא וגם התינוק ישרדו.
ישנם גברים רבים שלא משקיעים בילדים שלהם וזה מציב בעייה בפני האישה. איך להבחין בין גברים משקיעים ובין אלו שלא? יש הגיון אבולוציוני מסוים לחוסר ההשקעה של האב. אם גבר היה צריך להשקיע רק מספר קטן של דקות (לפעמים אפילו שניות) בעיבורה של אישה, אפילו אם יעזוב אותה לאחר המפגש החד פעמי עדיין יש סיכוי מסוים שהילד שיוולד כתוצאה מיחסי המין ישרוד, מה שנותן לגבר רווח אבולוציוני עצום (שוב, ההתייחסות היא לתקופה האבולוציונית של חיים כציידים לקטים, כיום רוב התינוקות ישרדו בעולם מערבי).
מכל זה נובע שאישה צריכה להיות בררנית יותר מגברים במי שהיא בוחרת כאבי ילדיה. תכונות כמו נאמנות ומסירות מוערכות על ידי נשים כי הן מצביעות בין השאר על כך שהאב המיועד ישאר במערכת היחסים לאורך זמן ויש סיכוי גדול שישקיע בתינוק עתידי. לפיכך, כל רמז המצביע שהגבר ישקיע בילדיהם העתידיים מעלה את האטרקטיביות של הגבר בעיניי האישה, ואין טוב יותר מלהראות השקעה כזו בפועל. מחקר שפורסם לאחרונה מראה את זה בצורה ברורה.
ניקולס גוגן, שמחקרים רבים שלו סקרתי כאן בבלוג (למשל, זה), ערך מחקר שדה לבחינת הנושא. 52 נשים בגילאים 18-25 שישבו להנאתן לבד במדרחוב בצרפת היוו את המדגם במחקר. גבר אטרקטיבי בן 20 חיכה שהאישה תגיע למדרחוב ואז התיישב בשולחן לידה. דקה לאחר מכן, אישה נוספת שהייתה משתפת פעולה בניסוי חלפה על פני הגבר עם תינוק בעגלה. הגבר הונחה לקרוא לעברה “היי מארי”, והאישה לענות: “היי אנטוני, מה אתה עושה פה?”. הגבר ניגש אליה, נתן לה שתי נשיקות על הלחי ואמר: “מה מעשייך כאן אחותי היקרה?”. כעת התרחש אחד משני הדברים הבאים (שלפני הניסוי הסדר שלהם נקבע בצורה אקראית). בתנאי הניסוי, הגבר התכופף לתינוק ואמר: “שלום חמוד, מה שלומך היום? זה דוד אנטוני”. אחרי זה ולמשך שתי דקות, הגבר שיחק עם התינוק, חייך אליו ונישק אותו. הוא גם שאל את האישה איך התינוק אוכל, ישן וכו’. בתנאי הבקרה, כל מה שהגבר אמר היה “שלום תינוק”, ואז במשך שתי דקות דיבר עם האישה בלי להתייחס לתינוק כלל. לאחר שתי דקות האישה אמרה שהיא צריכה ללכת, ובתנאי הניסוי הגבר נישק את התינוק ואמר להם שלום. בתנאי הבקרה הוא רק נישק את האישה.
לאחר שהאישה עזבה הגבר חיכה דקה ואז פנה לאישה שישבה בשולחן הסמוך ואמר לה את הדברים הבאים: “שלום, קוראים לי אנטוני, שמתי לב אלייך מאז שהגעתי לכאן ואני חושב שאת מאוד יפה. אני צריך ללכת לעבודה עכשיו אבל רציתי לדעת אם תתני לי את מספר הטלפון שלך?” לאחר שהאישה נתנה או סירבה לטלפון הגבר עזב, ומעט אחרי זה הגיעה אישה נוספת שסיפרה לנבדקת שכל זה היה חלק מניסוי (ושלא תצפה לטלפון ממנו אם נתנה לו), וגם ביקשה ממנה למלא שאלון קצר על תחושותיה לגבי “אנטוני”, כמה אטרקטיבי הוא, מידת הנחמדות שלו, כמה אבהי היה ועוד.
תוצאות הניסוי: 10 נשים נתנו לגבר את מספר הטלפון שלהן כשהוא התייחס לתינוק, לעומת 16 שסירבו לתת את המספר. כלומר, קרוב ל-40% מהנבדקות. בתנאי הבקרה שלא כלל התייחסות לתינוק רק 3 נשים הסכימו לתת לגבר את מספר הטלפון שלהן, לעומת 22 שסירבו. כלומר, רק 12% הצלחה.
בתנאי הניסוי הגבר נתפס כיותר אטרקטיבי, נחמד יותר, אוהב יותר ואבהי יותר, מאשר בתנאי הבקרה. הנשים בתנאי הניסוי הביעו גם עניין גדול יותר להכנס למערכת יחסים ארוכת טווח עם הגבר בהשוואה לתנאי הבקרה. ההבדלים היו כולם מובהקים סטטיסטיים ובעל אפקטים חזקים, אבל ההבדל בתחושות לגבי מידת האבהיות של הגבר היה עצום.
נראה די ברור שגבר שנמצא באינטרקציה עם תינוק יתפס כאטרקטיבי יותר עבור נשים. מחקרים מאתרי הכרויות מאששים את המסקנות מהמחקר ומראים שגברים עם ילדים או כאלו שמביעים רצון בילדים נתפסים כאטרקטיביים יותר עבור הנשים. לכאורה נשמע קצת מפתיע שגבר שיש לו כבר ילדים יהיה יותר אטרקטיבי אבל למעשה יש לזה הגיון אבולוציוני ברור. גבר שכזה שמראה איכפתיות כלפי הילד שלו מוכיח שאפשר לסמוך עליו בכל הנוגע לכך שישקיע בילד עתידי. זה נכון שבמקרה כזה ההשקעה תתחלק בין הילדים השונים אבל היא עדיין תתקיים לגבי התינוק החדש. זה נותן מידע חשוב לאישה ועדיף על מצב של חוסר וודאות אצל גבר רווק שאולי ישקיע ואולי לא ולא משנה כמה הוא נראה אמין או מבטיח שישקיע בתינוק. גבר גרוש שמשקיע בילד שלו מוכיח במעשים שלו שניתן לבטוח בו. אבל גם אם אתה גבר רווק שרוצה להרשים בחורה, לך תמצא תינוק ותתעניין בו ותשחק איתו בזמן שהבחורה שאתה מתעניין בה בסביבה ומידת האטרקטיביות שלך תעלה פלאים.
הומו סאפיינס 
תגובות
אם אינני טועה היה על זה משהו בפרק של "רמזור" (חפר מאמץ את הילדה של איצקו)
שלא לדבר על "About a boy" בו יו גרנט משחק רווק שמצטרף לקבוצת חד הוריים רק כדי לתפוס בחורות…
לא יודע לגבי רמזור אבל אכן, יו גרנט ניצל את זה. אפשר לראות את זה גם כשגבר לוקח את הילד שלו לפארק או לאן שזה לא יהיה, איך האמהות מסתכלות עליו (הוא יכול להיות נשוי).
חייבת להודות שהמחקר הזה קצת נוגד את "חכמת הרחוב" שלי, אבל אולי אני מפספסת משהו. רווקות בד"כ לא מחפשות גבר עם ילדים…מן הסתם לעתים נשים ללא ילדים מתחתנות עם גברים שיש להם ילדים מקשרים קודמים, אבל קשה לומר שזה איזשהו אידאל או יתרון עבורן בתהליך החיפוש.
והנסייניות ידעו שהתינוק הוא לא של אנטוני, אלא רק הוא הדוד שלו. הוא היה יכול להפגין השקעה, בלי להיתפס כאחד עם "תיק". מעניין אם התוצאות היו שונות לו חשבו שאנטוני הוא האבא.
את צודקת בהחלט שרווקות בדרך כלל לא מחפשות גבר עם ילדים וזה מתבטא למשל באתרי הכרויות. אבל ברגע שאת רואה גבר עם ילד, גם אם את לא מחפשת במכוון גבר כזה הוא מעורר כנראה את האינסטינקטיים האמהיים והטיפוליים שלך וזה נחשב לפלוס שהוא מטפל בילד. זה לא אומר שבהכרח תבחרי בו כבן זוג אבל זה מעורר הרבה אהדה. אני חושב שזה גם מעבר לעובדה שגבר כזה מראה השקעה הורית. זה מראה שהגבר רגיש ואמפתי. אני בטוח שנשים גרושות עם ילדים מעריכות את זה עוד יותר.
ונכון, ידעו שהתינוק לא של הגבר וקל יותר להשקיע בו במצב הזה. הבעייה היא לדעתי שהשקעה כזו היא לא כל כך גדולה ובאמת שווה לבדוק מה היו חושבות עליו אילו חשבו שהילד שלו.
שכחתי לומר. ב-MBA שלי כתבתי סמינר על היכרויות באינטרנט. זה היה סקר ספרות. גם שם לא ראיתי איזושהי העדפה לגברים עם ילדים.
היי גיל, תודה על הפוסט המעניין.
הפריעו לי כמה דברים בניסוי – אני חושב שקשה להסיק מהניסוי מהי מידת התרומה של אינטרקציה עם ילד/תינוק למידת האטרקטיביות המיוחסת לגבר, משום ש:
1. ייתכן שהנשים ייחסו (אולי בצורה לא מודעת בכלל) את התקשורת של הגבר עם הילד לצעד שעשה כחלק מניסיון להרשים אותן, והמאמץ לכשלעצמו החמיא להן ותרם להעלאת אחוזי ההצלחה שלו בתנאי הניסוי. לחילופין.
2. לא מן הנמנע ש"שלום תינוק" ייתפס כתגובה קרירה, ולא סתם ניטרלית, לנוכח מפגש עם תינוק. כך שראוי לייחס לאחוזי ההצלחה הנמוכים של הגבר להשגת הטלפון בתנאי הבקרה את העובדה הזאת.
3. בל נשכח שהתינוק בניסוי המדובר הופיע **בעגלה הנהוגה על ידי מי שהוצגה בסיטואציה כאמא שלו**, דבר שבבירור מעורר רגשות ותחושות (שרבים מהם בעלי שורשים אבולוציוניים) שצפויים להשפיע גם הם על החוויה של הבחורה ועל האופן בו תנהג לגבי חיזור אחריה שיופיע בסמיכות לכך (כדוגמא רק אציין את רגש הקנאה, קנאה בשחקנית על כך שיש לה ילד משלה).
4. אני סבור שהאגו הפגוע של הנשים שעברו את הניסוי (ברגע שמודיעים להן שהגבר לא באמת מצא בהן עניין) עלול בהחלט להשפיע על הדירוג שלהן את הגבר. ייתכן שהחמימות שהפגין כלפי התינוק בתנאי הניסוי "הצילו" את הציונים שקיבל מהנשים (על אף האגו הפגוע), ואילו בתנאי הבקרה הנשים בעלות האגו הפגוע, לא עלה בזיכרונן כל שבב של חמימות כלפיו, ודירגו אותו בצורה נמוכה משהיו מדרגות אותו בתנאים ניטרליים לחלוטין (אני מדבר על דברים שלא מן הנמנע שיתקיימו בצורה לא מודעת).
5. בניסוי מדובר בתינוק שברור שאינו שייך לגבר ושהגבר הוא רק הדוד שלו (משמע: ישנם אנשים אחרים שמשקיעים במשאבים לגידולו) . האם ניתן להסיק מכאן לגבי מידת האטרקטיביות שתינוק הנתפס כשייך לגבר יוסיף לאותו גבר?
תודה.
יקי, כל מה שאתה אומר נכון אבל הדברים נופלים בעיניי תחת הסברים מקורבים שמסבירים איך האינטרקציה עובדת בפועל, אבל הם לא סותרים את הבסיס של ההשקעה ההורית. הרי ברור שהגבר יכול להשתמש בתינוק כאמצעי להרשים אותן, אבל זה בדיוק מראה שהוא מכוון למשהו שהוא יודע שיעלה את האטרקטיביות שלו.
לא ממש הבנתי את ההסבר בנקודה השלישית שלך. כלומר, אני מסכים עם מה שאתה אומר אבל איך זה אמור ליצור את ההבדל בתוצאות?
לגבי 4, מה שאתה אומר תומך בתוצאות. הרי את החמימות הזו זה בדיוק מה שרוצים לבדוק. אז אולי התוצאות היו קצת שונות אם לא היה נאמר להן שזה ניסוי אבל המגמה הייתה דומה.
לגבי 5 אתה בהחלט צודק וזה באמת דורש ניסוי נפרד. התחושה שלי היא שזה עדיין ישפיע עליו לטובה אולי לא באותו אפקט.
היי גיל, תודה על התגובה המהירה.
אם האישה מתרשמת מעצם זה שהגבר *מנסה להרשים אותה* אז זה לא מעיד על ההצלחה של השקעה בתינוק אלא על ההצלחה של עצם החיזור של הגבר (שהפעם הגיע בדמות השקעה בתינוק ובפעם הבאה יכול להיות באמצעות מתן זר פרחים..).
3. לגבי נקודה זו, אם התעוררו רגשות קנאה ו/או ערגה (וכן רגשות אבולוציוניים קמאיים) אצל האישה המחוזרת למראה אישה עם תינוק, הרי שהם בפני עצמם יכולים להוליד אצלה רצון (לא מודע אפילו) מוגבר להיכנס למערכת יחסים שתביא לכך שיהיה לה צאצא משלה. כך שכל העיסוק של הגבר בתינוק יכול להיות בעל השפעה מועטה כשלעצמו , ואולי הוא מהווה קטליזטור בלבד לגורם הראשוני (זה נימוק נוסף לרעיון שמועלה בנקודה 5, על-פיו כדאי לבחון מה קורה אם התינוק הוא של הגבר).
4. אני אומר שהאגו הפגוע יכול להוריד באופן כללי את האמפתיה של הנשים כלפי הגבר ולכן הוא פוגע בתוצאות במידה כזו או אחרת. ייתכן מאד שבמקרה כזה המניעים של הנשים בדירוג הגבר היו ממוקדים סביב האגו הפגוע ולכן אולי מתפספס חלק משמעותי במה שהניסוי מנסה לגלות. כי אז החמימות של הגבר כלפי התינוק מהווה גלגל הצלה להתנהגות לא יפה מצידו (עבד על האישה וגרם לה להרגיש מחוזרת ונחשקת לשווא) ולא מהווה אינדיקציה לגבר שבאופן רגיל יזכה ביותר עניין מצד האישה.
היי יקי, מה שאתה אומר מדויק. גבר יכול להרשים אישה בצורות שונות, חלקן פונות לצרכים אבולוציוניים ברורים. השקעה בילד = פוטנציאל גבוה להשקעה הורית. שליחת פרחים, קניית מתנות יקרות או לקיחה של הבחורה למסעדה יקרה = אמצעים חומריים שמעידים שהגבר יכול לתמוך בה ובילדים העתידיים. הנקודה היא שיש דברים מסוימים שמרשימים בחורות יותר מאחרים והסברים אבולוציוניים מנסים להראות למה זה קורה.
לגבי נקודה שלוש, גם אם תינוק מעוררים יצרים קמאיים של הורות, למה זה מתרגם להערכה גבוהה יותר של הגבר הספציפי הזה? אני מניח שנשים רואות לא מעט תינוקות במהלך היום אבל זה לא גורם להן לרצות להכנס ליחסים דווקא אם הגבר הראשון שהן פוגשות. הקשר בין ה"דוד" לתינוק הוא הגורם החשוב פה כי הוא מראה על השקעה מצידו שמעידה על זה שהוא ישקיע כנראה בילדים שלו גם כן.
אני מסכים איתך שיש אפשרות שהאגו שלהן נפגע קצת אבל נראה לי דווקא שזה אמור להשפיע בכיוון ההפוך. דווקא הנשים שנתנו את הטלפון ירגישו הכי פגועות והן ירצו "לנקום" בגבר על זה שכביכול סידר אותן. בנוסף, אל תשכח שההערכות שלהן של הגבר חופפות למספר הפעמים שנתנו לו את הטלפון וזה קרה לפני שהן ידעו שזה ניסוי.
אני חושב שהיה צריך לעשות את הניסוי עם מישהו שבאמת מדבר עם אחותו שיש לה ילד, כי יש סיכוי שהנשים חשו שהגבר לא באמת מדבר לאחיין שלו.
וכמובן להגדיל את מספר המשתתפים בניסוי.
כן, מדגם גדול יותר זה תמיד טוב אבל לא תמיד קל בניסויי שדה כאלו.
לטענתך בבסיס הפוסטים שאתה מציג עומדת נכונותה של תורת האבולוציה. כלומר בפרקי המבואות לפסיכולוגיה אבולוציונית, הטענה היא שלא נוכל לקבל את נכונות הפסיכולוגיה האבולוציונית אם תורת האבולוציה שגויה או שאינה נכונה בעבור בני אדם.
קיים שימוש נרחב במילה ״אבולוציה״ במרבית הפוסטים שלך, ואף על פי כן איני רואה קשר ישיר בין נכונות תאוריית האבולוציה לבין תוכן הפוסטים. כלומר טענות הפוסטים יכולות להיות נכונות אף על פי שלצורך העניין אבולוציה אינה קיימת.
עד כמה שידוע לי, אבולוציה מדברת על שינוי גנטי באוכלוסיה לאורך דורות.
בוא וניקח לצורך העניין את הפוסט בו אתה מדבר על מדוע אנחנו נגעלים מאוכל. בפוסט נעשה שימוש בביטוי ״סיבות אבולציונית״ אבל הטענות שמועלות שם אינן מתבססות על אבולוציה כלל ועיקר. רשום שם שבשנתיים הראשונות ההורים מרגילים אותנו לאוכל מסוים ולאחר מכן בבגרותנו אנחנו נגעלים ממה שלא הורגלנו אליו. אתה מסכים איתי שהטענה אינה מתבססת ואינה זקוקה לטיעון שבאוכלוסיה היה שינוי גנטי לאורך דורות?
בוא ניקח את הפוסט הנוכחי. איך בדיוק הטענות נשענות על אבולוציה. נניח שאבולוציה אינה קיימת. נניח שמוח האדם לא עבר שום שינוי גנטי לאורך דורות אלא נוצר ככה. כלומר נוצר כך שיתאים לתקופת צידים ולקטים, תקופה שבה התפתחות טכנולוגית עדיין לא היתה קיימת. אז מן הסתם האשה תחפש לעצמה בן זוג שיוכל לטפל ולהגן על הילדים. מצב שמשתמר עד היום כי המוח לא עבר שינוי ולכן גם כיום האשה תחפש לעצמה בעל שיוכל להגן על ילדיה כי ככה בנוי מוחה של האשה כפי שנוצר. איך בדיוק קשור שינוי גנטי לאורך דורות עם הטענות שעולות בפוסט.
תוכן הפוסט לא רק שאינו נשען על תורת האבולוציה אלא אפילו מחליש אותה. שהרי לפי טענתך מוחה של האשה לא עבר שום שינוי גנטי לאורך דורות אלא נשתמר כפי שהיה לפני דורות רבים ועדיין פועל במתכונת של חיפוש צייד שיוכל להגן על ילדיה.
אייל, לפחות תהיה הוגן בתאורים שלך. אם אתה מדבר על פוסט שכתבתי אז לא יאה לקחת משפט מחוץ להקשר שלו ולהציג טיעון קש. ברור שיש למשל העדפות תרבותיות למה אוכלים אבל התעלמת מהסיבות שנרתעים ממאכלים מסוימים גם אם הם שונים מתרבות לתרבות.
בנוגע לטענה הכללית שלך, כל תופעה חברתית יכולה להיות מוסברת בצורות שונות אבל אתה מתעלם מההגיון שעומד מאחורי המחקרים וההשערות האבולוציונית שהם מתבססים עליהם. קח למשל את הפוסט הנוכחי. אתה יכול אולי להציע הסברים אד הוק אבל אי אפשר להתעלם ממהגיון האבולוציוני שהמחקר מתבסס עליו ונמצא לו תימוכין במחקר. תקרא היטב את הפוסט וגם את הפוסטים הראשונים שפירסמתי כאן שהסברתי מהי פסיכולוגיה אבולוציונית ועל אלו תאוריות אבולוציונית היא מתבססת. אתה גם עושה קצת סלט בהבנה של האבולוציוני. השינויים אבולוציוניים לא מתרחשים כל הזמן, ולא באותה עוצמה. כל הרעיון של האבולוציה הוא ששינויים מתרחשים לאט לאט. לכן הגיוני שגם אם יש שינויים מינוריים היום, עדיין יש לך היסטוריה של מיליוני שנות אבולוציה שמשפיעה עליך. לא הבנתי למה אתה חושב שרק מוח אישה לא עבר שינוי? זה בטח לא מה שמשתמע מהפוסט.
קראתי אחד אחד את הדברים שרשמת וראיתי שלא ענית על הטיעון המרכזי שלי שהוא: הפוסטים אינם מסתמכים על תורת האבולוציה.
רשמת במבוא לפסיכולוגיה אבולוציונית שתאלץ לעזוב את המקצוע אם יסתבר שהאבולוציה בהגדרתה הפיזית הבסיסית אינה נכונה. ואני שואל למה? גם אם לא קיימת אבולוציה עדיין כל הפוסטים שלך יכולים להיות ברי תוקף. מהטענה הבסיסית שלך שאם אין אבולוציה, הפוסטים הרשומים אינם נכונים נובע שעצם נכונות הפוסטים מחייבת את קיומה של תורת האבולוציה. לא קראתי שום פוסט שרשמת שנשען או מחזק את תורת האבולוציה (גם לא המוחית, כפי שרשמת במבוא).
התשובה שענית לי אינה ענינית, כיוון שעדיין לא הראת איך הפוסטים מחזקים או נשענים על אבולוציה כלשהי. בוא נעבור על ה״טיעונים״ בתשובתך:
1. עשיתי סלט ואבולוציה מדברת גם על שינויים מינורים. אוקיי, אז נגיד שהיא גם מדברת על שינויים מינורים. איך הפוסט מחזק או נשען על תורת האבולוציה?. איך הוספת המידע שקיימים גם שינויים מינורים מראה את הפוסט באור שונה כך שהפעם הוא נשען או מחזק את תורת האבולוציה.
2. אבולוציה אינה מדברת רק על מוח של אישה. אוקיי, אז מדברת גם על מוח של גבר. איך הטיעון הזה גורם לפוסט להראות שונה ומסביר למה הוא נשען או מחזק את תורת האבולוציה?
בנוסף, האבסורד הוא שלא רק שהפוסטים אינם מחזקים את תורת האבולוציה אלא שהם אף מחלישים אותה. בבסיס מרבית הפוסטים עומד הרעיון לפיו פרדיגמות החשיבה המוחיות לא השתנו לפחות מאז תקופת הציידים\לקטים. כלומר בתרגום חופשי, המוח לא עבר שום אבולוציה. כאילו עיקר העניין בפוסטים מחליש את בסיס טענות הבלוג.
לגבי הרעיון שהיתה קיימת אבולוציה טרם תקופת ציידים לקטים, לא ראיתי שום פוסט שרלוונטי לעניין.
למה הדבר דומה? שיבוא יהודי דתי יפתח בלוג שיראה על השלכות מעשיות שנובעות מעצם קיומו של אלוהים. יטען שאם אלוהים אינו קיים אין תוקף לנאמר בפוסטים. ואז ירשום פוסטים שכל עניינם להראות שמאז שחר ההיסטוריה לא היה זכר לאלוהים.
אייל, זה קצת מגוחך לומר שהפוסטים לא מתבססים על תורת האבולוציה כשאתה לא מבין אותה כמו שצריך וומציג אותה בצורה מסולפת. כל פוסט שעוסק בהסבר אבולוציוני מסביר בדיוק על מה הוא מתבסס. אתה רוצה לטעון שהם לא הסברים אבולוציוניים אז קודם תלמד את הבסיס, אחרת אין כאן שום בסיס לדיון. עצם העובדה שאתה מדבר על חיזוק תורת האבולוציה מראה כשל בסיסי בהבנה. האבולוציה לא זקוקה לחיזוק כלשהוא, היא תאוריה חזקה ביותר. גם לא ברור לי למה העובדה שהמוח לא השתנה כבר אלפי שנים מחלישה איזו שהיא טענה. סתם לזרוק טיעונים לא קשורים ולחזור עליהם שוב ושוב לא ממש מחזק את הקייס שלך ולמעשה מציג אותו באור מגוחך למדי.
אם אתה מעוניין להגיב כאן רצוי שתגיב עניינית כי לאנשים שלא מנסים אפילו להבין את הבסיס אין לי סבלנות.
אוקיי, נראה לי שאני מתחיל להבין, אינך מדבר על שינוי אבולוציוני בתפיסת האשה את הגבר באלפים האחרונים, שהרי זו לפי טענתך לא השתנתה, האשה עודנה מחפשת גבר שיגן, ישמור עליה ויכלכל את ילדיה.
אתה כנראה מדבר במובן אבולציוני שבו כידוע קיימת ברירה טבעית, על כך שהנשים ששרדו את הדורות, הצליחו להזדווג והעבירו את הגנים שלהם לדורות הבאים הן אלו שבתפיסתן ובמוחן חיפשו פרטנר להזדווגות שאוהב לטפל בילדים. (אם התכוונת לאבולוציה במובן אחר אני באמת אבקש שתסביר). ולכן לפי הטענה האוכלוסיה השלטת של הנשים כיום היא זו שמחפשת פרטנר שיטפל או לפחות ירצה להשאר ולכלכל את ילדיו.
מדוע הנשים צריכות להתאמץ למצוא פרטנר כזה? הייתי מצפה שכל הגברים ששרדו מאוד יאהבו לשחק עם ילדים. כאשר הטווס מושך יותר בשל נוצותיו, אז נוצרת אוכלוסיית טווסים בעלת נוצות מפוארות (כידוע אף על פי שהיא משלמת מחיר יקר של חוסר בהסוואה). על אותו משקל, הייתי מצפה להיות מוקף בגברים חובבי טיפול בילדים ותינוקות שהרי לפי הניסוי החשוב שמוצג הו והמסקנות הברורות שעולות ממנו, אלו הגברים שיזכו להזדווגויות.
העניין הוא שאנחנו לא מוצפים בגברים כאלה, פרקי רמזור בעונה האחרונה משקפים את המציאות לפיה לרוב הגברים אין שום חשק רצון והבנה בטיפול בילדים. אם מוסד הנישואים לא היה נכפה עליהם (מוסד שהוא חברתי וחא גנטי) הם היו לוקחים את הרגליים שלהם ומתחפפים. (מצטער שאני מגחיך את עצמי, באמת מנסה להבין)
אייל, שוב, ממליץ לקרוא ספר בסיסי על איך האבולוציה פועלת. זה שיש נטייה מסוימת לא אומר שהיא זהה אצל כולם. נתת את הדוגמא של הטווס והיא דוגמא טובה להראות שיש שונות גדולה בין פרטים. לא לכל הטווסים הזכרים יש זנב גדול ויפה שמושך נקבות. מסיבות שונות, חלקן התפתחותיות, טווסים מגדלים גדלים בצורות שונות, חלק סימטריים יותר וחלק סימטריים פחות. השונות בין פרטים באוכולוסייה תמיד קיימת וזה חלק חשוב מהאבולוציה. שונות גם מוצגת בצורת מוטאציות. בנוסף, כל תכונה נמצאת באינטרקציה עם תכונות אחרות. אם גבר נחשב למושך מאוד אז הוא יכול להרשות לעצמו להשקיע פחות בילדים כי נשים ימשכו אליו גם בלי קשר אם הוא משקיע או לא בילדים. ואכן, אם גברים היו יכולים "להפיל" את כל הטיפול בתינוק על האישה אז רבים היו בוחרים בכך כי מבחינתם זה רווח נקי. בפועל, זה לא קורה כי שוב, יש אינטרסים הדדיים לגברים ונשים שהם צריכים להתפשר עליהם כדי שהגנים שלהם ימשיכו הלאה.