מבט אבולוציוני על הטרדות מיניות

הטרדה מינית היא נושא חשוב שמקבל בשנים האחרונות תשומת לב ציבורית גדולה ובצדק. בחברה חופשית אין שום הצדקה שנשים (או גברים) יוטרדו מינית וצריך לעשות כל שניתן כדי למנוע הטרדות כאלו. נראה לי שמוסכם שעל מנת להלחם בתופעה כלשהיא, רצוי קודם כל להבין אותה לאשורה, ובשביל זה צריך לערוך מחקרים מדעיים שיעמדו על הסיבות העומדות בבסיס התופעה, גם אם ממצאי המחקרים הללו לא תמיד נעימים לאוזן או עולים בקנה אחד עם הסברים תקינים פוליטית. הסברים אבולוציוניים חשובים במיוחד כי הם עשויים להביא לתובנות חדשות בחקר תופעות חברתיות שונות, אבל פעמים רבות מבטלים אותם לרוב מסיבות לא ענייניות, כמו החשש שאם יש הסבר אבולוציוני כלשהוא אז הוא מצדיק את התופעה (הכשל הנטורליסטי), או בגלל בורות בסיסית באבולוציה או סתם אנטי מדעיות. הבלוג הזה מנסה לתקן במקצת את המעוות והנושא של הטרדות מיניות לא שונה מכל נושא אחר שסוקר פה. להפך, בדיוק כמו המחקרים בנוגע לבסיס האבולוציוני לאונס (נושא שהיום הוא הרבה פחות שנוי במחלוקת באקדמיה עם התקדמות המחקרים בנושא. חלקם נסקרו פה בבלוג ונגישים בקטגוריה שהוקדשה לנושא), כך התחום של הטרדות מיניות הוא נושא שסביר שיש לו בסיס אבולוציוני כלשהוא, וזאת מכיוון שהוא נראה כקשור מאוד למיניות האנושית, תחום מחקר מרכזי בפסיכולוגיה אבולוציונית.

אחת הסיבות להתנגדות למחקרים אבולוציוניים בנושאים כמו אונס, תקיפה מינית והטרדות מיניות היא בלבול שקיים בנוגע למהי מיניות, והמחשבה שמיניות אנושית היא משהו מהנה תמיד ולכן היא חייבת להיות בעלת הקשרים חיוביים. אם יש משהו שלילי שקשור במין אז זה כבר לא מין אלא אלימות ולכן לא נכון לכלול את שניהם ביחד. הבעייה עם הטענה הזו שהיא פשוט לא עולה בקנה אחד עם התנהגות ורגשות אנושיים בפועל. אנשים חווים קשת גדולה של רגשות ומתנהגים בצורות שונות, לפעמים חיוביות ולפעמים שליליות. תכונה כמו אגרסיביות יכולה להיות חיובית בהקשרים מסוימים (אם אדם הותקף) או שלילית (כשמדובר ברצח למשל). אם מסתכלים על התנהגויות שונות כמבטאות קצוות של אותה תכונה, קל יותר לנתח ולהבין אותה. זה לא אומר שאין אלימות שמעורבת בהטרדות ותקיפות מיניות, אבל כמו שלא נטען שאקדחים הם הסיבה שאנשים שודדים בנק, כך גם האלימות היא האמצעי ולא ההסבר להטרדות ותקיפות, ומיניות היא הסיבה האולטמטיבית בדיוק כמו שכסף הוא הסיבה לשוד. אין זה אומר כמובן שההסבר האבולוציוני להטרדות ותקיפות מיניות יהיה היחיד או שהוא יסביר את הכל, אבל חייבים לקחת אותו בחשבון. אם לא נחקור את הנושא מנקודת מבט אבולוציונית, בהכרח נקטין את הסיכוי להבין את התופעה כי פסלנו מראש תחום מחקר רלוונטי שיכול לעזור לשפוך אור על הנושא.

כל ההקדמה הארוכה הזו היא בגלל שמחקר חדש שפורסם לאחרונה, מנסה לבחון את הנושא של הטרדות מיניות מנקודת מבט אבולוציונית, ומתמקד במטרידים ובמוטרדים כאחד. רוב המחקרים בנושא (מכל בחינה שהיא) התמקדו בגברים מטרידים ובנשים מוטרדות וזה מובן לחלוטין, כי רוב המטרידים אכן גברים ורוב המוטרדות הינן נשים. ועדיין, יש אחוז לא מבוטל של נשים מטרידות וגברים מוטרדים והמאמר מתייחס גם אליהם.

הגישה הפמיניסטית הקלאסית בנוגע להטרדות מיניות (שהתרכזה בעבר בעיקר בהטרדות מיניות בעבודה) טענה שהטרדה מינית נובעת משלטון הפטריארכיה, מהרצון של גברים לשלוט בכוח על נשים (שליטה שנעשית דרך שלל מוסדות חברתיים פטריארכליים). הגישה האבולוציונית מתרכזת בעניין המיני. בגלל מרכזיות הברירה המינית ביחסים בין גברים ונשים. גברים מעוניינים יותר בסקס מזדמן ועם כמות גדולה יותר של פרטנריות מיניות, בהשוואה לנשים שזהירות הרבה יותר בבחירת בני זוג (דבר הנובע מהעלות הגבוהה יותר בהשקעה הורית, הריון יקר, ופוריות מוגבלת בזמן). גברים מנסים ל”התחיל” עם נשים כאסטרטגיה רבייתית, ובמקרה הגרוע, אישה תדחה את החיזורים שלהם. אבל זה מצב עדיף בהרבה מאשר לא לנסות בכלל להתחיל עם בחורה, כשיש סיכוי שהיא הייתה נענית. כלומר, עדיף לטעות על הצד שמקטין את הסיכון לפספס פרטנרית מינית מאשר לפספס הזדמנות כזו מראש. עבור נשים האסטרטגיה הבטוחה היא לסרב יותר ממה שדרוש, גם אם הן מפספסות פה ושם קשרים שיכלו להתפתח לטווח ארוך. עדיף לדחות יחסי מין עם גבר שלא ברור אם הוא מעוניין בקשר לטווח ארוך, מאשר למהר להכנס לקשר כזה ולהתאכזב (אני מקווה שדי ברור שהאסטרגיות הללו אינן מודעות בהכרח). הטרדות מיניות יכולות לנבוע מהערכה לא נכונה של הגברים לגבי כוונות הנשים. כלומר מצד הגברים, אין מדובר כלל בהטרדות במקרים רבים, אלא בניסיון חיזור לגיטימי, בלי שהם מבינים שהאישה חשה מוטרדת. זו אחת הנקודות המרכזיות שהתאוריות הפמיניסטיות שמתרכזות בכוח (מלשון power) גברי מתעלמות לחלוטין ממנה, העובדה שלפחות עבור צד אחד, הגבר ברוב המקרים, הרצון במין הוא מניע חזק, גם אם הוא פוגעני כלפי הצד השני שלא מעוניין בכך וחש מוטרד (זה נכון גם לגבי ההסברים האבולוציוניים לאונס, אם כי שם ברוב המקרים ברור לגברים שהאישה אינה מעוניינת במין). התמקדות בהסברים ששמים דגש על הבנה נכונה של המיניות האנושית יכולה להסביר התנהגויות שונות כמו הדוגמא של משפט רמון שהתייחסתי אליה בעבר.

ההגדרה של הטרדה מינית אינה חד משמעית ויכולה מאוד לבלבל (אני לא מתייחס להגדרות החוקיות הפורמאליות שמשתנות ממדינה למדינה, אלא לאיך שאנשים תופסים הטרדה כזו ביום יום). הההגדרה המקובלת בשיח הציבורי היא שמדובר בהתנהגות מינית לא רצויה או פוגענית שמתייחסת למין או קשורה למין (שימו לב שלב ההגדרה כוללת התייחסות למין, אם כי במובן gender). הבעייה היא כמובן שהגדרה כזו מאוד כוללנית וההטרדה מוגדרת על פי התחושה הסובייקטיבית של המוטרדת. כלומר, התנהגות מסוימת כמו נניח בדיחה מינית יכולה להוות הטרדה או לא להפריע בכלל כתלות בשומעת. יש כמובן מקרים חד משמעיים של הטרדות מיניות אבל הרבה פעמים הטרדות נופלות בתחום האפור, כשצד אחד, לרוב הגבר, לא חושב שמדובר בהטרדה אלא בחיזור לגיטימי ואילו הצד השני סבורה שזוהי הטרדה.

רוב המחקרים בנושא הטרדות מיניות מתרכזים במבוגרים, אבל חלק גדול מההטרדות הללו נעשה בגיל צעיר יותר, בגילאי התיכון. בדיחות גסות, הערות בעלות גוון מיני, הפצת שמועות על המיניות של הבחורה, או אפילו פירסופ תמונות עירום שלה – כולם נכנסים תחת ההגדרה של הטרדה מינית ונפוצים בקרב נערים ונערות. המחקר הנוכחי מתמקד בתלמידי תיכון ויש לכך סיבה טובה. בניגוד למה שרבים סבורים, הטרדות מיניות בדיוק כמו תקיפות מיניות אינן אקטים שמתבצעים נגד נשים אקראיות. רוב ההטרדות והתקיפות מבוצעות כלפי נשים בגילאי פוריות, לרוב צעירות בסוף שנות העשרה תחילת שנות ה-20. באופן ספציפי, שיעור גבוה של קורבנות הטרדה מינית הן רווקות, כאלו שעובדות בעבודות שנותנות שירותים ובאות במגע עם קהל (למשל, מלצריות). אלו נשים שגברים מעוניינים בהן במיוחד כפרטנריות מיניות כי התועלת הרבייתית מיחסים כאלו גבוהה (בניגוד למשל לנשים נשואות ומבוגרות). הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם ההסבר האבולוציוני, וגם עם ההבדלים האבולוציוניים הצפויים בין גברים ונשים, כשגברים מתרכזים בנשים פוריות וצעירות.

המחקר הנוכחי מעוניין בין השאר להתרכז בהבדלים אינדיבידואליים של המטרידים והמוטרדים. כלומר, לנסות להבין לא רק למה גברים מטרידים יותר ונשים מוטרדות באופן כללי, אלא מה מניע גברים מסוימים להטריד יותר מאחרים והאם יש מאפיינים מסוימים שמסבירים למה נשים מסוימות מוטרדות יותר מאחרות (מחקרים קודמים מצאו למשל שנשים יפניות שהולכות בצורה מסוימת, איטית ומוזרה במקצת, נתפסו כפגיעות יותר והוטרדו יותר מינית מנשים אחרות). החוקרים במחקר הנוכחי שיערו שנשים חופשיות מינית, כאלו שפתוחות יותר להתנסויות מיניות חדשות, או מעוניינות יותר בסקס מזדמן, יוטרדו יותר. ההגיון מאחורי ההשערה הזו הוא שנשים שפתוחות יותר למין, נתפסות כזמינות מינית ולכן מקבלות תשומת לב גדולה יותר מצד הגברים. הגברים ינסו לחזר אחרי נשים כאלו אבל לעיתים גם יעברו את הגבול ויטרידו אותן מינית. כלומר, גברים מפרשים את המיניות הפתוחה כזמינות למין למרות שלא תמיד זה נכון.

השערות המחקר הן שנשים שנחשבות לפתוחות יותר מינית (ישנו מדד של סוציו-סקסואליות שמודד זאת בצורה מהימנה ותקפה) ידווחו על הטרדות מיניות ותקיפות מיניות רבות יותר. כמו כן, גברים חופשיים יותר יותר מבחינה מינית יטרידו יותר מגברים פחות חופשיים מינית. השערה נוספת היא שמדד הסוציו-סקסואליות ינבא בצורה טובה יותר הטרדות מיניות מאשר מדדים מסורתיים יותר שכוללים חשיפה לפורנוגרפיה, עמדות כלפי כפייה מינית (שאלון שבוחן מיתוסים כלפי אונס), וסקסיזם. המחקר גם בוחן הטרדות מיניות הפוכות, של נשים כלפי גברים, ושל גברים כלפי גברים אחרים ונשים כלפי נשים אחרות. עם התאוריות של פטריארכיה ודומיננטיות גברית נכונות, נצפה שיהיו מעט מאוד הטרדות מיניות של גברים על ידי נשים או של אנשים מאותו המין.

כלומר, יש כאן ניסיון מדעי לבחון שתי תאוריות שנותנות ניבויים הפוכים: האחת, התאוריה הפטריארכלית שמדגישה דומיננטיות גברית ומנבאת שהטרדות ותקיפות מיניות ינבעו מסיבות חברתיות כמו חשיפה לפורנוגרפיה או סקסיזם. התאוריה הפטריארכלית תנבא שכמעט אך ורק גברים יהיו אלו שיטרידו, והם יטרידו בעיקר נשים. מהצד השני יש את התאוריה האבולוציונית ששמה דגש על המיניות הגברית והנשית, ועל פיה אנשים משתמשים במידע שאדם אחר פתוח מינית כפתח לחיזור, שעלול להוביל לעיתים להטרדות ותקיפות מיניות. תאוריית הפטריארכיה מנבאת ניבוי הפוך בהקשר המיני. אם מטרת הגברים היא להטיל חיתתם על הנשים, סביר שגברים יטרידו ויתקפו דווקא את הנשים הפחות פתוחות מינית כי אלו יהיו הנשים שתפגענה הכי הרבה. על פי התאוריה האבולוציונית, אם המטרה המרכזית היא לקיים יחסי מין עם האישה, עדיף לפנות לנשים פתוחות יותר מינית כי הסיכוי להצליח לשכב איתן גדול יותר ויהיה פחות עניין לחזר אחרי נשים סגורות יותר מינית. בראיית הגברים, החיזור הזה לגיטימי והם לא רואים בזה הטרדה אבל סביר שנשים רבות יתפסו את החיזור כמטריד. המחקר נערך בנורבגיה, מדינה שעל פי מדדים שונים נחשבת לאחת השיוויוניות ביותר בעולם. 1200 תלמידי תיכון בגילאים 16-18 השתתפו במחקר שנעשה דרך האינטרנט.

התוצאות: כצפוי, יותר בנים דיווחו על גישה חופשית יותר כלפי סקס בהשוואה לבנות. הבנים גם דיווחו על חשיפה גדולה יותר לפורנוגורפיה רכה וקשה, וגם היו בעלי עמדות מתונות יותר כלפי הטרדות ותקיפות מיניות, כל זה די צפוי.

כשנבדקו המתאמים בין המדדים השונים, לא נמצא מתאם בין פתיחות כלפי מין וחשיפה לפורנוגרפיה אצל שני המינים, וקשר חלש (מתאם חיובי של 0.09) בין פתיחות כלפי מין וסקסיזם אצל הבנים. כן נמצאו מתאמים בינוניים בין הטרדות מיניות (שהנבדקים חוו בעצמם וגם שהטרידו אחרים) ובין המדד הסוציו-סקסואלי של חשיפה למין וגם לחשיפה לפורנוגורפיה, וכל זה אצל שני המינים.

אצל הבנות, היה קשר בין תקיפות מיניות שעברו עליהן ובין מיניות חופשית. הקשר הזה היה קיים גם אצל בנים אבל חלש יותר. בנוסף, היה קשר חזק מאוד בין הטרדות מיניות שעברו על מישהו לבין הטרדות מיניות שהוא הטריד אחרים, וזה היה נכון לשני המינים.

כדי לבחון את ההשפעות היחסיות של המשתנים השונים על הסיכוי שמישהו יוטרד מינית, הריצו החוקרים מספר רגרסיות. אחרי בקרה של המשתנים החברתיים השונים (חשיפה לפורנוגרפיה, סקסיזם, ועמדות כלפי אונס), נמצא שגישה חופשית כלפי מין היה המנבא הטוב ביותר ללהיות מוטרד מינית, במיוחד החלק ההתנהגותי במדד הסוציו-סקסואלי שבודק התנהגויות בפועל (מספר הפרטנרים המיניים, מספר הפעמים שאותו אדם קיים יחסי מין חד פעמיים, וכו’), ופחות העמדות המתירניות כלפי מין (הרצון לשכב עם כמה שיותר נשים, הסכמה עם המשפט “זה בסדר לקיים יחסי מין ללא אהבה”, וכו’). הממצאים הללו נכונים לשני המינים. הממצאים הראו גם שרוב ההטרדות היו של בנים כלפי בנות, ממצא צפוי למדי, אבל היו לא מעט דיווחים על הטרדות של בנות כלפי בנים, כמו גם הטרדות כלפי אותו המין (בנים שהטרידו בנים אחרים ובנות שהטרידו בנות). המנבאים הטובים ביותר להטרדה מינית של אחרים (מכל הסוגים) היו החלק ההתנהגותי במדד הסוצי-סקסואלי, וחשיפה לפורנוגרפיה. כמו כן, בעוד פתיחות מינית של הבנות ניבאה הטרדות מיניות של בנים, היא לא ניבאה תקיפות מיניות.

החוקרים רואים את הממצאים הללו כעקביים עם המודל האבולוציוני שמראה שמיניות חופשית, בעיקר כזו שמתבטאת בההתנהגות בפועל של האנשים, משפיעה על הסיכוי להטריד מינית אחרים וגם להיות מוטרד מינית. הפתיחות המינית הייתה מנבא מובהק גם אחרי שמבקרים את ההשפעות החברתיות השונות כמו חשיפה לפורנוגרפיה. הפרשנות של החוקרים היא שפתיחות מינית מסמנת לאחרים לבוא ולחזר אחריהם, מה שיכול להוביל להטרדות מיניות בגלל פירוש לא נכון של הפתיחות המינית. כל הממצאים הללו, ביחד עם האחוז הגבוה למדי של הטרדות מיניות על ידי נשים והטרדות תוך מיניות, נותנים תוקף חזק יותר למרכיב המיני בהטרדות ומחלישים את התאוריות בדבר דומיננטיות גברית או חברה פטריארכלית. אם המטרה של גברים היא להפעיל טרור כלפי נשים דרך הטרדות מיניות, היה צפוי שהם יטרידו בעיקר את הנשים הפחות פתוחות מינית (או לכל הפחות שלא יהיה שום הבדל במושא ההטרדות) וזה בבירור לא כך.

הממצאים הללו גם מראים שלמרות שהמרכיב המיני בהטרדות בולט מאוד, הוא אינו מגיע רק מהרצון לסקס מזדמן של הגברים כי בכל זאת יש אחוז גבוה למדי של הטרדות מיניות של נשים כלפי גברים או כאלו שנעשות בתוך אותו המין. זה אומר שצריך כנראה לעדן את התאוריה המינית שתסביר גם מקרי הטרדה אלו.

בכל מקרה, מחקרים כאלו נדירים למדי וחבל. חוקרים רבים מהססים לחקור את הנושא בגלל החשש מביקורות לא ענייניות, וזה אף יכול לפעול לרעתם מבחינת קידום הקריירה האקדמית שלהם. אבל כמו שכתבתי קודם, אם המטרה העיקרית היא לנסות למנוע הטרדות ותקיפות מיניות, צריך שיהיו כמה שיותר מחקרים מדעיים בנושאים הללו ומכיוונים שונים. כמובן שמחקרים כאלו קשים לביצוע מבחינה אובייקטיבית, וצריך רגישות מירבית לנבדקים, בעיקר אלו שנפגעו בעבר מהטרדות ותקיפות מיניות. עם זאת, לא צריך לתת להגבלות הללו להפריע למחקר וחוקרים הפגינו שלל דרכים יצירתיות להתגבר על הבעיות המתודולוגיות הללו.