התעוררות מינית אצל נשים בתגובה לרמזים של אונס ופגיעה מינית

המחקר הבא פורסם לאחרונה וכבר מעורר הרבה רעש ולרוב מהסיבות הלא נכונות. זהו מחקר נוסף בזרם מתגבר בשנים האחרונות שמנסה לחקור את המניעים לאונס ותקיפה מיניות (או במקרה הזה התנהגויות שבאות בתגובה לרמזים על יחסי מין בכפייה) מבחינה אבולוציונית. כל פעם כשמתפרסם מחקר חדש כזה ימצא מי שיתקוף אותו תוך נימוקים לא עניינים. חלק גדול מהמבקרים תוקפים את עצם העלאת הרעיון שניתן לחקור את הנושא מנקודת מבט אבולוציונית, ובדרך נופלים לרוב הכשלים הלוגיים הידועים שקשורים כל פעם שמעלים הסברים אבולוציוניים כלשהם. יש גם אחרים שבכלל חושבים שאסור לחקור את הנושא מבחינה אבולוציונית ובכך הם חותרים לא רק כנגד החופש המדעי, אלא גם במודע מונעים אפשרות להבין את כל הנושא טוב יותר, מה שיכול להוביל למציאת דרכים למניעת או הפחתת אונס. בכל מקרה, ההקדמה הזו באה כדי למנוע תגובות דומות, ולמי שלא מבין בכלל על מה המהומה, או שעדיין לא מכיר את הבסיס לנושא מומלץ להתחיל מהפוסטים הבאים שעוסקים בשורשים האבולוציוניים לאונס ותקיפה מינית (ובדרך להתרשם גם מהתגובות).

נקודת המוצא של המחקר הנוכחי היא הבדלים ידועים בין המינים בגירויים שגורמים להתעוררות מינית. מחקרים מוצאים שוב ושוב שגברים מעוררים מינית בתגובה לגירויים מיניים שמתאימים לנטייה המינית שלהם. כלומר, גברים הטרוסקסואליים יתעוררו מינית בתגובה לנשים בגיל הפוריות אבל לא בתגובה לגברים, בעוד גברים הומוסקסואליים יתגרו בתגובה לגברים אחרים אבל לא לנשים. לעומת זאת, אצל נשים, ההתעוררות המינית מגיעה בתגובה לגירויים מגוונים שכוללים גברים ונשים כאחד. כך למשל, ההתעוררות המינית של נשים הטרוסקסואליות זהה כשהן צופות ביחסי מין בין גבר לאישה, בין שני גברים הומוסקסאוליים או בין שתי נשים לסביות. ההבדלים הללו מתועדים היטב ונמצאו בשלל מחקרים שהשתמשו בטכניקות שונות לבדיקת התעוררות מינית. נשים אגב מראות קשת גדולה יותר של תגובות בתגובה לגירויים שונים. כך למשל, צפייה בגבר ואישה עירומים המקיימים יחסי מין מעוררים תגובה חזקה יותר מאשר התבוננות בגבר או אישה מאוננים.

השיטה המקובלת לבדיקת עוררות מינית אצל גברים ונשים למי שתהה, היא על ידי חיבור מכשירים לאיברי המין שמודדים עלייה בזרימת הדם. אצל גברים, משתמשים ב-Penile plethysmograph שמודד גם שינויים בהיקף ואורך הפין, ואילו אצל נשים, המכשיר Vaginal photoplethysmograph משמש למדידת כמויות הדם המוזרמות לנרתיק. אלו הן גם הדרכים שהחוקרים במחקר הנוכחי השתמשו בהן. השיטות הללו מצביעות על עוד הבדל מעניין בין גברים ונשים שרלוונטי למחקר הנוכחי והוא האוטומטיות של ההתעוררות המינית. אצל נשים, ההתעוררות המינית כפי שהיא נמדדת במכשירים קודמת לדיווח של אותן נשים על התעוררות מינית. כלומר, נשים מרגישות מעוררות מינית זמן קצר אחרי שהן חוות אותה בפועל (ההתעוררות המינית האוטומטית מתרחשת גם אצל נשים שסובלות מבעיות מיניות שונות).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להמשיך ולחקור את ההבדלים הבין מיניים בתגובה לגירויים שונים, ובעיקר לבדוק האם נשים מעוררות מינית באותה צורה כהכנה ליחסי מין, בין אם מדובר ביחסי מין מרצון או כאלו שנכפים אליהן. כלומר, המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי היא לראות אם נשים מעוררות מינית כשהן חוות רמזים שמעידים על אונס או כפייה מינית. ההגיון מאחורי התנהגות כזו הוא לא שנשים נהנות או מזמינות אונס באיזו שהיא צורה, או שיש להן פנטזיה על אונס ולכן הן מעוררות מינית. לא, הרעיון המרכזי נובע מהעובדה שלאורך ההיסטוריה האבולוציונית של המין האנושי גברים כפו על נשים יחסי מין בניגוד לרצונן. מכיוון שהנזקים הפוטנציאליים ליחסי מין כפויים כאלו עצומים במונחים אבולוציוניים (חוסר בחירה של בן זוג, ילד לא רצוי מגבר לא רצוי, נזקים פיסיים ונפשיים לאישה) סביר שנשים פיתחו מנגנונים אבולוציוניים שינסו להילחם באונס ותקיפות מיניות. מנגנון אחד כזה הוא כמובן לנסות ולהמנע מיחסי מין כפויים כמה שניתן, אלא שלצערנו הדבר לא תמיד אפשרי. ברגע שיחסי מין כפויים כאלו הופכים לבלתי נמנעים מבחינת האישה, הגיוני שיתפתחו מנגנונים אבולוציוניים נוספים שנועדו להקטין עד כמה שניתן את הפגיעה מהאונס הקרב. התעוררות מינית בזמן אונס יכולה להיות אחת מהאסטרטגיות האבולוציונית האדפטיביות הללו. כמו מנגנונים אבולוציוניים רבים אחרים, סביר שהיא מתרחשת בצורה לא מודעת. למה היא אדפטיבית? התעוררות מינית שבעקבותיה באה רטיבות בנרתיק, מקילה על החיכוך ומונעת נזק חמור יותר, מכיוון שהאסטרטגיה האלטרנטיבית של חוסר התעוררות מינית (או יובש בנרתיק) מזיקים הרבה יותר לאישה. הרווחים מתגובה אוטומטית כזו גבוהים ולכן הגיוני שמנגנון הגנה כזה יתפתח. עוררות ורטיבות נרתיקית מונעים פציעות חמורות לאיבר המין, נזקים שגורמים לחוסר פוריות, שטפי דם תת עוריים, ועוד (וזה עוד בלי להתייחס לפגיעה הפסיכולוגית הקשה). לא ידוע במדויק מה המחיר של התעוררות מינית כזו, אבל סביר שהוא נמוך למדי במושגים של הוצאת אנרגיה או מטבוליזם.

דיווחים של נשים שפורסמו בעבר בספרות המחקרית נותנים תמיכה ראשונית להשערת העוררות (או ההכנה כפי שמחברי המאמר מכנים אותה). נשים רבות שחוו יחסי מין כפויים מדווחות שחשו רטיבות בזמן האונס ואפילו חוו אורגזמות. עדויות אחרות מגיעות מהבדלים בתקיפות מיניות בין נשים בגיל הווסת לנשים אחרי הפסקת הווסת. אצל נשים בגיל אחרי הפסקת הווסת, שבו באופן טבעי יש פחות סיכוך, הפגיעות והפציעות מתקיפות מיניות חמורות יותר.

כמובן שלא פשוט לחקור את כל הנושא של תקיפות מיניות במעבדה. ישנן מגבלות אתיות חמורות לגבי מה מותר ומה אסור לעשות לנבדקים ואי אפשר כמובן לשחזר תקיפה מינית בפועל. עם זאת, אפשר לעשות את הדבר הקרוב ביותר האפשרי, בגבולות האתיקה המדעית, והוא לרמוז על אפשרות לתקיפה מינית ולבחון את ההשפעות שיש לאיום כזה על העוררות המינית. 15 גברים ו-15 נשים מאוניברסיטה כלשהיא גויסו למחקר (בניגוד לרוב המחקרים שנעשים במדעי החברה כאן לא מדובר בהכרח בסטודנטים והגיל הממוצע של 22 גבוה יותר מאלו של הסטודנטים שלרוב נוטלים חלק במחקרים פסיכולוגיים בתמורה לקרדיט בקורס). כל הנבדקים היו הטרוסקסואליים והיו במערכת יחסית מינית בזמן קיום המחקר.

הנבדקים האזינו לתאור בין 2 דקות שהוקרא על ידי אישה וסופר מנקודת מבטה. בכל התנאים מדובר היה בסיפור שבו אישה מתארת מפגש מסוים עם גבר. שלושה משתנים שונים שונו בין סיפור לסיפור. אחד המשתנים הללו היה צורת המפגש, בהסכמת האישה והיא נהנתה ממנו, או תוך כפייה והאישה לא נהנתה. משתנה נוסף היה סוג המפגש. פעם אחת היו מעורבים בזה יחסי מין ועירום מלא ובפעם אחרת ללא יחסי מין. המשתנה השלישי כלל ואריאציה אחת שבו האישה נפצעה וסבלה ובפעם אחרת לא הייתה מעורבת במפגש שום פציעה. כלומר, מדובר כאן בשמונה קומבינציות שונות של הניסוי ששבע מהן נבדקו בפועל (הצירוף של אין סקס, אין אלימות ואין הסכמה לא נבדק). כל הנבדקים האזינו לסיפורים השונים בסדר אקראי. העוררות המינית של הנבדקים נמדדה בצורה פיסית כמו שתארתי קודם, כמו כן הם לחצו על כפתור תוך כדי האזנה לסיפורים כדי לסמן את מידת העוררות המינית שלהם מבחינה סובייקטיבית.

תוצאות המחקר היו מעניינות ביותר: בהשוואה בין הגברים והנשים, גברים חוו את העוררות המינית הגבוהה ביותר (כפי שנמדדה על ידי המכשיר) בתגובה לסיפור על יחסי מין בהסכמה וללא אלימות. כל שאר הסיפורים לא עוררו אותם מינית. אצל הנשים לעומת זאת, העוררות המינית התחלקה בצורה מאוזנת יותר בין התנאים המיניים השונים. כלומר, נשים חוו עוררות מינית דומה בין אם היה מדובר ביחסי מין בהסכמה או לא, ובין אם מדובר היה ביחסי מין שכללו אלימות ופגיעה פיסית או לא. מעניין שהתחושות הסובייקטיביות של הגברים היו בהתאמה מלאה עם המדידות האובייקטיביות שלהם, אבל אצל הנשים הן עמדו בסתירה זו לזו. הנשים דיווחו שהן היו הכי מעוררות בתגובה ליחסי מין לא אלימים שנעשו בהסכמה (בדיוק כמו הגברים, מה שלא עמד בסתירה למדידות עם המכשיר), אבל בפועל הן התעוררו מינית גם בתגובה לתאורים המיניים האחרים. גם גברים וגם נשים דיווחו חוסר נוחות וחרדה בתגובה לסיפורים על יחסי מין שנעשו ללא הסכמה ושהובילו לפציעת האישה מה שמראה שהם היו מודעים היטב לנזקים שביחסים כאלו.

אחד הממצאים המעניינים הנוספים היו שנשים הראו עלייה בעוררות המינית בתגובה לאקטים אלימים שלא מעורבים בהם יחסי מין כלשהם ושנעשו בהסכמה. יתכן שהנבדקות חוו את הסיפור כמיני, מכיוון שעל פי התאור גם הגבר וגם האישה שאבו הנאה מרובה מכך, סוג ההנאה שלרוב מתקיים בזמן יחסי מין מרצון.

תוצאות המחקר מהוות עדות ניסויית ישירה ראשונה לכך שנשים מתעוררות מינית גם בתגובה לתאורים על יחסי מין כפויים ושנעשו באלימות. הפונקציה האבולוציונית לעוררות כזו היא די ברורה. הקטנת החיכוך בזמן יחסי מין היא דבר מועיל לאישה, בלי קשר לאם מדובר ביחסי מין מרצון או בכפייה. כמובן שזהו רק מחקר ראשון וצריך לקחת את התוצאת בזהירות הראויה. המדגמים במחקר קטנים למדי (אם כי גודל האפקטים הסטטיסטיים שנמדדו היה גדול מאוד) וגם הנבדקים מהווים רק אוכלוסייה מסוג מסוים. גם סביר שיש כאן מדגם מוטה בצורה כלשהיא, כי אנשים שמוכנים להשתתף במחקרים כאלו לרוב מרגישים בטוחים עם עצמם והמיניות שלהם. למרות זאת, ההבדלים שנמצאו בולטים וזוהי דוגמא מצוינת למחקר שבודק הלכה למעשה השערה ספציפית שקשורה לאסטרטגיה מינית למניעת אונס. אחת הביקורות הנשמעות חדשות לבקרים כנגד הפסיכולוגיה האבולוציונית בכלל, ומחקרים על אונס מבחינה אבולוציונית בפרט, היא שלא ניתן לבדוק השערות שנוגעות לנושא בצורה ישירה. אז הנה דוגמא אחת שמראה שזה משהו שכן ניתן לעשותו ושהתאוריה סביב הבסיס האבולוציוני לאונס מובילה להשערות ספציפיות ברות בדיקה במעבדה.