במשפחות עניות אמהות מפיקות חלב אם עשיר עבור הבנות בעוד אצל משפחות עשירות הבנים מקבלים חלב עשיר יותר

ישנה תפיסה מושרשת שהורים אוהבים את הילדים שלהם במידה שווה וגם משקיעים בהם באותה מידה. הורים מנסים בכל כוחם להראות שהם שיוויוניים כי אחרת משתמע במובלע שהם לא הורים מספיק טובים. אבל מה לעשות שנטיות הלב והשקעה בפועל לא תמיד ניתנים לשליטה על ידי ההורים, גם אם הם מאוד מתאמצים? לפני שנה פורסמה כתבה במגזין טיים על הורים שמעדיפים ילד אחד על פני ילדים אחרים במשפחה, תופעה נפוצה מאוד מסתבר ואפילו טבעית. אני לא אתייחס פה לנושא הזה ואתם יכולים לקרוא את הכתבה בעצמכם, אבל אני כן רוצה להתייחס לעניין ההשקעה הדיפרנציאלית בילדים כי זו נגזרת פעמים רבות מכוחות אבולוציוניים שלא ממש נמצאים בשליטת ההורים.

כתבתי בעבר על השערת טריברס-וילארד שגורסת שהורים ישקיעו יותר בצאצאים שיש להם סיכוי גבוה יותר להוליד צאצאים משלהם. זו השערה מבוססת למדי בעולם החי, אבל לגבי בני אדם העדויות לא תמיד חותכות, אבל אם זה יבוא לידי ביטוי אז זה יתבטא בהשקעה שונה לבנים ובנות. הסיבה לכך היא שמכיוון שסטטוס חברתי הוא גורם חשוב בבחירת בני זוג אצל נשים, משתלם להורים עשירים להשקיע בבנים שיש סיכוי גבוה שיהיו בעלי סטטוס גבוה משלהם ולכן יוכלו למשוך יותר בנות זוג איכותיות. מכיוון שההצלחה הרבייתית של גברים היא בעלת שונות גבוהה יותר מזו של נשים, כל השקעה בבן היא קריטית וכשיש הרבה משאבים חומריים קל לעשות את זה. לעומת זאת, אם ההורים עניים, הסיכון גבוה בהשקעה בבנים ולא תניב בהכרח תוצאות טובות, מכיוון שיש סיכוי גדול שהסטטוס שלהם יהיה נמוך והם יהיו פחות אטרקטיביים כבני זוג. זו הסיבה שהורים ממעמד נמוך או בעלי משאבים מוגבלים יעדיפו מבחינה אבולוציונית להשקיע בבנות, אצלן ההצלחה הרבייתית קשיחה יותר ופחות נתונה לשינויים. מכיוון שסטטוס של אישה לא רלוונטי לאטרקטיביות שלה, יש סיכוי גבוה יותר שהשקעה בבת תוביל לזיווג מוצלח עם גבר כי הרבה יותר קל לנשים לעלות בסולם החברתי (מה שנקרא marry up), כלומר למצוא בן זוג עשיר ובעל ססטוס. בהרבה מקרים ההשקעות הללו קשורות קשר ישיר לעצם הקיום של הבן או הבת והמחקר שתארתי בפוסט בנושא מראה איך הנטייה להוליד יותר בנות מושפעת ממצבי משבר כמו רעב. מאמר שפורסם לאחרונה מראה תמיכה נוספת להשערה מכיוון אחר לגמרי.

כאמור, הבדלים בהשקעה ההורית נובעים משונות גבוהה יותר של הצלחה רבייתית אצל גברים. השונות הזו חריפה יותר בחברות פוליגמיות שבהן גבר אחד מתחתן עם מספר נשים, מה שאומר שיש גברים רבים שלא מוצאים בת זוג קבועה. לכן הנטייה להשקיע יותר בבנים כשהמשפחה עשירה, ובבנות כשהיא ענייה, צריכה להיות בולטת בחברה כזו. דוגמא לחברה אחת כזו היא אריאל בקניה שם נערך המחקר הנוכחי. החוקרים רצו לבדוק משתנה חשוב מאוד בהשקעה ההורית והוא חלב האם. חלב אם הוא אחד המרכיבים היקרים ביותר בהשקעה הורית של האם. האנרגיה שנדרשת לייצורו גדולה ועיקר הקלוריות שמופק מהחלב מתבטא בשומן.

83 נשים השתתפו במחקר ונאספו עליהן משתני בקרה שונים, כאלו שידועים כמשפיעים על איכות וכמות החלב (גיל, הזמן שעבר מאז הלידה, הדיאטה שלהן, BMI ועוד). כדי לבחון את טיב החלב נלקחה מכל אם דגימת חלב קטנה בבוקר. בנוסף, סווגו הנשים לכאלו ממצב סוציואקונומי נמוך או גבוה. הדבר נקבע לפי דיווח עצמי של הנשים עצמן, כמו גם לפי הערכות אובייקטיביות שכללו את גודל האדמה שנמצא בבעלות המשפחה, וכמות החיות שמפיקות חלב בבעלות המשפחה (גמלים, בקר, כבשים ועזים).

תוצאות המחקר הראו שנשים לא הניקו בנים בשכיחות גבוהה יותר מבנות, כלומר, לא היה כאן ניסיון מודע לתת יותר חלב לילדים מסוימים ולא אחרים. לעומת זאת, אמהות ממצב סוציואקונומי גבוה הפיקו חלב עשיר יותר עבור הבנים 2.8% שומן לעומת בנות שקיבלו רק 0.6%. אצל משפחות עניות היחס היה הפוך. בנות קיבלו 2.6% שומן לעומת 2.3% אצל הבנים. כל הממצאים הללו מובהקים אחרי שלקחו בחשבון את משתני הבקרה השונים.

המחקר הזה שילב בדיקות התנהגויות ביחד עם מדידות פיזיולוגיות של חלב אם ולכן נותן תמונה שלמה יותר על היחס המשתנה לבנים ובנות ואיך הוא בדיוק מתבטא. הממצאים מראים שהיחס השונה לא מגיע מהחלטה מודעת להשקיע יותר בבנים או בנות כתלות במצב הסוציואקונומי אלא שזה מתרחש בצורה אחרת שלא מושפעת מהסביבה כנראה. הדבר נותן חיזוק להשערת טריברס-וילארד שמדובר בגורם אבולוציוני שמשפיע. אין זה כמובן שולל את האפשרות שהורים יתייחסו בצורה שונה ומודעת לבנים ובנות כתלות במצב הסוציואקונומי אבל לפחות במחקר הנוכחי לא נמצאה עדות לכך. חשוב לזכור שכמות השומן משתנה מאוד מאם לאם ותלויה בגורמים שונים כמו התזונה של האם, מצבה הבריאותי, משך ההנקה וכו’. המחקר ניסה לבקר כמה שיותר משתנים שעשויים להשפיע על התוצאות אבל יתכן שישנם משתנים שלא נכללו במחקר שגם השפיעו.