הבדלים בין המינים במטלות של רוטאציות מנטליות

אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת במדעי החברה היא עד כמה באמת קיימים הבדלים בין המינים, כמה מההבדלים הללו מולדים, כמה הם תוצר של החברה, ומה המשמעות של אותם הבדלים. בעבר דנתי פעמים רבות בכל אחד מהנושאים הללו ביחד ולחוד (בייחוד בפוסט הזה, וזה שממשיך אותו). לרוב, החלק החשוב בכל הדיון הזה הוא לקבוע האם הבדלים נצפים מקורם בתרבות (או חיברות שונה) או שיש להם בסיס ביולוגי. משום מה, ובצורה מצערת למדי, רוב האנשים מקבלים כמובן מאליו שכל הבדל נצפה מקורו חברתי בלי ממש להסביר למה. כשחושבים על זה לעומק, אין שום סיבה להניח מראש את מקור ההבדלים ויש צורך לבחון כל טענה לגופה. למשל, אם הורים מתנהגים בצורה שונה לבנים ולבנות, האם זה בגלל שההורים מונעים על ידי סטירואוטיפיים מיניים ומחברתים את ילדיהם בצורה שונה, או שאולי הם נוהגים איתם בצורה שונה מכיוון שילדים וילדות באמת מתנהגים באופן טבעי בצורה שונה וההורים רק מגיבים לרצונות שלהם (למשל, בן שמעוניין במשאית לעומת ילדה שרוצה בובה).

ישנן שיטות שונות לבחינת מקור ההבדלים בין בני אדם (לאו דווקא בין גברים ונשים). דרך נפוצה אחת, היא להשוות תאומים זהים לתאומים לא זהים או אחים רגילים שגודלו בסביבות דומות ולמדוד את ההבדלים ביניהם. אם תאומים זהים מפגינים התנהגות דומה בתחום מסוים בעוד תאומים לא זהים שונים באותה התנהגות, אפשר להסיק שלפחות חלק מהגורמים לאותה התנהגות ביולוגי (ניתן באמצעים סטטיסטיים למדוד את עוצמת ההשפעה הגנטית). דרך מקובלת אחרת היא לבחון התנהגויות של תינוקות (במקרים מסוימים ניתן להצביע על הבדלים אפילו אצל עוברים) שההשפעות התרבותיות עליהם קטנות למדי. אם במקרה כזה מגלים הבדלים, אז סביר להניח שיש להם מרכיב גנטי חזק.

שני מחקרים חדשים שפורסמו לאחרונה בוחנים את אחד הנושאים שידוע שיש בו הבדלים בין גברים לנשים בגיל מבוגר, רק שמקור ההבדלים שנוי במחלוקת. הכוונה ליכולת מרחבית שמחקרים שונים על מבוגרים מראים באופן שיטתי שגברים מחזיקים ביכולת מרחבית גבוהה יותר משל נשים. האם מקור ההבדלים הללו הוא חברתי או ביולוגי? כדי לבחון את הנושא השתמשו החוקרים במדגמים של תינוקות בגיל עד 5 חודשים.

ישנן דרכים שונות לבחון את היכולת המרחבית של בני אדם. הדרך הנפוצה ביותר מתבססת על מה שנקרא רוטאציה מנטלית. בפני הנבדק מוצג עצם תלת מימדי כלשהו ולצידו מספר עצמים שונים. המשימה שלו היא לבחור איזה עצם מאלו שמוצגים בפניו זהה לעצם המקורי. כדי לעשות זאת, עליו לבצע "סיבוב מנטלי" של אותו עצם ולחשוב איך הוא יראה מזווית אחרת. דוגמא לכך מוצגת כאן.

המחקר הראשון בחן את הנושא עם תינוקות בני 5 חודשים. במחקרים עם אוכלוסייה כל כך צעירה, מקובל להשתמש בטכניקה שנקראת הביטואציה (habituation). הביטואציה היא מצב שבו נחשפים אנשים לגירוי מסוים שוב ושוב, עד שהם מתרגלים אליו. אצל תינוקות, לרוב חשיפה ראשונית לגירוי חדש מעוררת הרבה עניין והם נועצים בו את מבטם. ניתן לעקוב אחרי תנועת העיניים שלהם כדי לדעת לאן הם מסתכלים. לאחר זמן מסוים, הגירוי מפסיק להיות מעניין והם מעבירים את מבטם לכיוון אחר.

במחקר הנוכחי נתנו לתינוקות להסתכל בעצם תלת מימדי שמסתובב סביב צירו. הם ראו את הסרט שוב ושוב, עד שהתרגלו אליו. לאחר מכן, צפו בסרט דומה שבו הוצגה תמונת ראי של החפץ. אם לתינוק יש יכולת לרוטאציה מנטלית של החפץ, הם יוכלו לזהות שמדובר באותו חפץ גם אם הוא יוצג להם בדמות הראי שהם לא נחשפו אליה (זווית חדשה כמו בדוגמא שהבאתי קודמת) ולכן יבהו בו יותר זמן מכיוון שהוא יהיה מעניין יותר בצורתו החדשה. בהייה כזו נחשבת להוכחה שהם מודעים לזה שמדובר בחפץ זהה, ולכן מפגינים רוטאציה מנטלית.

20 תינוקות בנים ו-20 תינוקות בנות השתתפו בניסוי (5 תינוקות שעשו יותר מדי רעש ואחד שישן כל הניסוי הושמטו מהמדגם). התוצאות הראו בצורה ברורה ש-70% מהבנים העדיפו להסתכל בגירוי החדש, שמראה את החפץ מסתובב סביב צירו בדמות הראי שלו. אצל הבנות לא נתגלו שום הבדלים בהעדפות בין שני הגירויים. כלומר, הבנות לה הבחינו למעשה שמדובר בשני גירויים שונים, בעוד הבנים הבחינו בכך והכירו בזה שדמות הראי היא למעשה אותו חפץ רק בזווית חדשה עבורם.

מחקר נוסף עם תינוקות בני 3-4 חודשים מצא ממצאים דומים. המחקר הזה נעשה על 12 תינוקות בנים ו-12 תינוקות בנות בשיטה שונה במקצת. הרוטאציה המנטלית התבססה על גירוי דו מימדי שהם עברו הביטואציה כלפיו, ולאחריו הצגת גירוי בדמות ראי של הגירוי המקורי. 11 מ-12 הבנים העדיפו את דמות הראי המסתובבת בעוד רק 5 מ-12 הבנות העדיפה גירוי זה (שזה בערך מה שאנחנו מצפים שיתקבל בצורה אקראית).

שני המחקרים הללו הם מחקרים ראשונים שנעשו על תינוקות ומראים בצורה ברורה שבנים טובים יותר במשימה המערבת רוטאציות מנטליות. ישנם הסברים שונים לטיבם של ההבדלים הללו ולמה הם קיימים כפי שהם באים לידי ביטוי כבר בגיל כל כך צעיר. אחד ההסברים הוא שישנן השפעות שונות של הורמוני מין על המוח שמובילה להתפתחות שונה שלו (או בקצב שונה), השפעות שמתחילות כבר ברחם. אין ספק שבעקבות המחקרים הללו יהיו מחקרים נוספים עם תינוקות. שיטות מחקר חדישות ובייחוד התיחכום של תוכנות מחשב חדשות מאפשרות לערוך מחקרים כאלו בקלות על תינוקות בגילאים צעירים מאוד, כולל כאלו שזה עתה נולדו.