זמן פסיכולוגי – מדוע תפיסת הזמן שלנו כה מעורערת?

כולם מכירים את התחושה שהזמן עובר לאט מאוד כשאנחנו יושבים בחדר ההמתנה לרופא, אבל נראה כאילו הוא טס כשעוסקים במשהו מהנה. הזמן הוא כמובן אותו הזמן אבל התפיסה הפסיכולוגית שלנו אותו משתנה בהתאם לאירועים. התחום של זמן פסיכולוגי הוא תחום מחקר מרתק בפסיכולוגיה שמעלה כמה תהיות אבולוציוניות. כתבה שפורסמה לא מזמן בסיינטיפיק אמריקן מיינד עומדת על כמה מהחידות הלא פתורות הקשורות לנושא.

אחת התופעות המעניינות בהקשר הזה, היא האטת הזמן במצבים של פחד, לחץ או עמידה בפני סכנה. הפסיכולוג דיוויד איגלמן מאוניברסיטת ביילור שבטקסס ערך בהקשר הזה ניסוי מעניין. בניסוי הזה, סטודנטים מתנדבים קפצו מגובה של 50 מטר לתוך רשת ביטחון. איגלמן נתן לכל אחד מהסטודנטים שעון מיוחד שבו מספרים התחלפו ברצף. במצב רגיל, בלתי אפשרי לקרוא את המספרים על השעון כי הם מתחלפים מהר מדי. אבל אם ההנחה שפחד מאט את הזמן, האם הם יוכלו תוך כדי קפיצה לקרוא אותם? לא במפתיע, הסטודנטים דיווחו על תחושות פחד גדולות בזמן הנפילה, וגם תפסו את זמן הנפילה ככפול ממה שהוא היה באמת. אבל לקרוא את המספרים על השעון הם לא הצליחו, בדיוק כמו שאנשים בכל מצב אחר אינם מסוגלים לקרוא. המחקר הזה (ומחקרים רבים אחרים) מדגימים את הנקודה העיקרית בנוגע לתפיסת זמן. בני אדם גרועים מאוד בהערכת הזמן שעובר ומושפעים בקלות מגורמים מצביים.

לבני אדם, כמו כל חיה אחרת, יש מספר שעונים ביולוגיים. השעונים הללו מורים לנו בין השאר מתי לאכול, מתי לישון ומתי להתעורר. אפילו אם מונעים מבני אדם רמזים חיצוניים (כמו אור וחושך) הגוף יודע לווסת את מחזורי השינה והיקיצה שלו בעצמו, אם כי הם ייטו להיות מעט ארוכים יותר מהרגיל (בניסויים מסוימים שבהם מנעו מבני אדם כל קשר לעולם החיצוני ושבו נמנעה מהם גישה לשעונים, לאחר מספר ימים נוצר מחזור ערות-יקיצה של 28 שעות). מצד שני, אנשים שעובדים במשמרות של יום ולילה, או חווים ג'ט לאג, יכולים לסבול מהפרעות של השעון הביולוגי למשך ימים או שבועות. הדבר הגיוני מבחינה אבולוציונית מכיוון שהגוף שלנו לא נועד למסעות למרחקים ארוכים בזמן קצר. טיסות הן תופעה מודרנית ואין לנו אדפטציה אליהן. הגוף אינו רגיל לשינויים קיצוניים במחזור האור-חושך, משהו שלא היה רלוונטי בהיסטוריה האבולוציונית הארוכה שלנו.

האירוניה הגדולה היא שלמרות שיש לנו שעונים ביולוגיים מדויקים למדי, המוח שלנו לא תמיד יכול "לקרוא" אותם בצורה נכונה. התפיסה של דקה אחת, שעה או יום, משתנים מאוד בהתאם למה שעובר עלינו בזמן הזה, ומושפעים מגורמים פיסיולוגיים כמו טמפרטורה, עייפות, או הפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה ודיכאון. שימוש בסמים שונים כמו LSD וקוקאין גם הוא משפיע על תחושת הזמן שלנו. טמפרטורת הגוף היא כנראה אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תחושת הזמן. כשהטמפרטורות גבוהות הזמן נראה ארוך יותר מאשר כאשר הגוף שלנו נמצא בטמפרטורה נמוכה. בהרבה מאוד מחלות, אנשים סובלים מחום גבוה, ולכן הזמן נראה להם עובר הרבה יותר לאט ממה שהוא באמת.

ניסויים כמו הניסוי שתואר למעלה מראים שאפשר די בקלות לעשות מניפולציות על תחושת הזמן שלנו, לפחות לזמן קצר, על ידי שינויים במצב הרגשי שבו אנחנו נתונים או על ידי שינויים בקלט החושי. אם אנשים נחשפים לגירויים חדשים, מורכבים וכאלו שמשתנים במהירות (למשל משחקי מחשב), תחושת הזמן שלהם היא שהזמן עובר מהר מאוד. הדבר נובע כנראה מהעובדה שהמשאבים המוגבלים של הקשב שלנו מרוכזים מאוד במקום אחד שדורש ריכוז מקסימלי. בניגוד לכך, כאשר אנחנו עוסקים במשימות שגרתיות ומשעממות התחושה היא שהזמן עובר לאט מאוד.

במבט לאחור, לעומת זאת, דברים נראים אחרת לגמרי. בניסוי שנעשה לא מזמן נתנו החוקרים לקבוצת נבדקים לצפות בסרט קולנוע. קבוצה שנייה של נבדקים חיכתה בחדר המתנה בלי לעשות דבר. כצפוי, האנשים בקבוצה הראשונה דיווחו שהזמן עבר מהר מאוד בעוד הנבדקים בקבוצה השנייה דיוחו שהזמן עבר לאיטו. אבל כאשר נשאלו הנבדקים לאחר מספר ימים על תחושותיהם, דיווחו הנבדקים ששהו בחדר ההמתנה שהזמן דווקא עבר אצלם מהר יותר מאלו שצפו בסרט. במבט לאחור, אירועים משמעותיים נראים ארוכים יותר ממה שהם וזמני שיעמום קצרים יותר.

יש תחושת זמן אחת שבה התפיסה שלנו, והזמן שעובר בפועל זהים. בדרך כלל, כאשר משמיעים לאנשים צלילים שאורכם קצר משלוש שניות הם תופסים את הצליל כארוך יותר. לעומת זאת, כאשר הצליל ארוך משלוש שניות הצליל נתפס כקצר יותר ממה שהוא באמת. בנקודת השלוש שניות בדיוק, אנשים תופסים את הצליל בדיוק לפי אורכו האמיתי. התופעה הזו שדווחה לראשונה לפני יותר ממאה שנה נשארה ללא שינוי גם היום, למרות קצב החיים המהיר יותר בעולם המודרני. הדבר מעיד על כך שהתחושה הזו טבועה עמוק במוח שלנו. כמה חוקרים מאמינים ששלוש השניות הללו קשורות בצורה הדוקה להכרה או תחושת ההווה. התחושה שמשהו קורה עכשיו, ולא קיים בעבר או בעתיד היא תחושה חמקמקה מאוד וקצרת מועד. התופעה נקראת "הווה אובייקטיבי" והיא מתארת את התפיסה ההכרתית של העכשיו.

צורה נוספת שבה המוח בונה את תפיסת הזמן קשורה לדרך שבה אנחנו קובעים את הסדר שבה התרחשו אירועים מסוימים. למשל, כאשר מציגים בפני אנשים שתי נורות שמהבהבות אחת אחרי השנייה, אם הפער בין ההבהובים גדול מספיק לא יהיה להם קושי לומר איזו נורה הבהבה ראשונה. אבל אם הנורות מהבהבות בסמיכות גדולה מדי זו לזו, אנשים יחשבו שהן הבהבו בו זמנית. באותה מידה אפשר לעשות את הניסוי על שני גירויים קוליים, או על מגע פיסי. כשהגירויים קרובים מדי הם מתמזגים בתפיסה שלנו לגירוי אחד. לכל חוש יש את הסף שלו שמעבר אליו אנחנו לא תופסים את הגירויים כנפרדים. למשל, השמיעה שלנו מאוד רגישה וקולות שמופרדים עד לשני מילישניות יובחנו זה מזה. הראייה פחות רגישה ותמונות שמופרדות בפחות מ-40 מילישניות נתפסות כישות אחת (אם זה לא היה קורה לא היינו יכולים לצפות בטלביזיה מכיוון שהיינו חווים אותה כרצף של תמונות ולא כאירוע רציף. העין "העצלה" שלנו מאחדת במובן הזה את הזמן והמקום).

אחת התופעות המעניינות בהקשר הזה היא שלמרות שאנחנו יכולים לתפוס שני גירויים כמגיעים ברצף אחד אחרי השני, לא תמיד אנחנו יכולים לדעת מי מתרחש ראשון. אם שני צלילים שונים מושמעים בהפרש של 20 מילישניות, אנחנו יכולים די בקלות לתפוס שהם שונים, אבל רק אם הם הופרדו בלפחות 40 מילישניות אנחנו יכולים להבחין מי קדם למי.

כל התופעות שמתוארות כאן (ורבות אחרות) לא מסבירות במקרים רבים מדוע הן קיימות מלכתחילה ולשם מה הן נוצרו. איזה בסיס אבולוציוני (או אחר) גורם לתפיסת הזמן להיות כמו שהיא ולא אחרת? מחקרים חדשים שנעשים בשנים האחרונות וכוללים הדמיות מגנטיות של המוח מנסים להסביר את התעלומות האופפות את תפיסת הזמן שלנו. השאלה המרכזית היא, מדוע אפשר כל כך בקלות לערער את תפיסות הזמן הפסיכולוגי שלנו? אחת התיאוריות היא שכל שנייה שעוברת היא משאב שמציג בפנינו הזדמנויות חדשות. אם אנחנו ציידים-לקטים שמשוועים לאוכל, זמן שעובר לאט בבטלה גמורה משמש כאזעקה שמאיצה בנו ללכת ולחפש אוכל. מצד שני, אם אנחנו מוצאים מזון בשפע בכל מקום, הזמן יעבור במהירות ונהייה שמחים על מה שיש לנו. במילים אחרות, תחושת הזמן הסובייקטיבית והגמישה עוזרת לנו לנהל את פעילויות היום יום בצורה יעילה יותר מתחושת זמן מדויקת ולא גמישה.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • שושי  On 29/06/2008 at 10:33 pm

    לפעמים הנסיעה חזרה הביתה נתפסת כיותר קצרה מאשר מהבית ליעד אחר. אולי זה קשור לעייפות.

  • גיל  On 30/06/2008 at 12:00 am

    הרבה פעמים כשנוסעים ליעד חדש שאנחנו לא יודעים בדיוק איך להגיע אליו, אנחנו צריכים לשם לב לדרך. זו לא נסיעה אוטומטית למקום מוכר.

  • מאשה  On 30/06/2008 at 12:39 am

    ובכלל מחקר של תפיסת העכשיו ו"הווה אובייקטיווי" נשמע מעניין במיוחד.

  • שולמית  On 30/06/2008 at 2:12 am

    נראה לי שבגיל צעיר הזמן חולף יותר לאט מאשר בגיל מבוגר. בגיל מבוגר הזמן טס.
    כל טוב
    שולמית

  • שולמית  On 30/06/2008 at 2:13 am

    נראה לי שבגיל צעיר הזמן חולף יותר לאט מאשר בגיל מבוגר. בגיל מבוגר הזמן טס.
    כל טוב
    שולמית

  • גיל  On 30/06/2008 at 2:28 am

    מחקרים על זמן משלבים היבטים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים ופילוסופיים שונים. יצא אגב ספר באוניברסיטה המשודרת לפני כעשור, אם אני לא טועה, שנקרא זמן פסיכולוגי מאת הפסיכולוג דן זכאי.

    אגב, בהקשר של הבדלים בין צעירים למבוגרים, לא רק שהזמן עובר מהר יותר ככל שמתבגרים אלא יחידות ארוכות שלו נוטות להיתפס יותר ויותר כיחידות זמן שוות. אצל ילדים יש משמעות עצומה להבדל בין גיל 10 ל11 או 16 ל17 בכל אספקט כמעט, אבל כאשר מבוגרים גושי ההבדל שמבדילים אנשים שונים נפרשים על פני מספר שנים ואפילו עשורים.

  • עמית  On 30/06/2008 at 4:12 am

    בהקשר המוסיקלי. http://www.galamit.com/blog/cognition/music-and-time

    דבר שהוביל אחר כך להתכתבות אימיילית מעניינת ביני לבין המנחה שלי לשעבר בחוג למוסיקולוגיה. מסתבר שיש על זה לא מעט מחקר בצד המוסיקולוגי (בניגוד להערכה שלי בבלוג שאין מחקר כזה), ובהזדמנות צריך לעדכן את הפוסט.

    בכל מקרה – אחת הסיבות בעיני לתופעה היא הבדל קונספטואלי משמעותי בין הזמן הנמדד בשניות ודקות ושעות לבין הזמן הפסיכולוגי – הנמדד במעשים ובהשוואה להתרחשויות בסביבה.

    האבולוציה, כך זה נראה, מתעניינת רק בהיבט השני. יש משמעות שרידתית רק לזמן הנתפס ביחס למעשינו ומעשיהם של אחרים. לאף מנגנון פסיכולוגיה לא אכפת אם רצים 100 מטר ב10 שניות או 9.73 העיקר שרצים יותר מהר מהנמר.

    באופן משונה, דווקא הזמן האובייקטיבי, המדוד, הוא בעצם קונסטרוקט תרבותי/חברתי/מדעי שמאפשר לנו לעשות המון דברים חשובים ומעניינים, ולהבין דברים רבים – אבל אין לו שום משמעות אבולוציונית (אלא אם כן רואים בגילוי חוקי ניוטון סוג של התפתחות אבולוציונית)

  • ילי  On 30/06/2008 at 4:27 am

    זמן הוא אגו

  • אבי  On 30/06/2008 at 8:54 am

    קשה להפריז בחשיבות המנגנון הזה. הוא זה שמאפשר לעבוד קשה, להשקיע "אינסוף שעות" בפרויקט שיש לו חשיבות בעינינו, וכו'.

    בשביל מדידת זמן אובייקטיבית אפשר לקנות שעון בעשרה שקלים (או משכנתא במיליון שקל…).

    הערה: הייתי הולך ובודק את הנתון של קפיצה מ-50 מטרים בפסקה השניה.

  • צור  On 01/07/2008 at 4:37 pm

    עניין מרתק. אני מקווה לשמוע בהמשך על התקדמויות ותגליות חדשות.

  • עומר ח.  On 26/07/2008 at 2:24 am

    מה אגב קורה בזמן שאנו חולמים ? האם תחושת הזמן שלנו בחלום היא ארוכה יותר מאשר הזמן האובייקטיבי במציאות? האם בכלל יש דרך למדוד זאת?

  • גיל  On 26/07/2008 at 4:51 am

    בדרך כלל יש תחושה שעובר הרבה יותר זמן מאשר עובר בפועל. חלומות של כמה דקות נתפסים כארוכים מאוד, וחלק מזה נובע כי הם מלאים בכל מיני אירועים (רובם לא ממש הגיוניים).

  • תומר  On 30/09/2008 at 2:46 pm

    למיטב ידיעתי, חוויית הזמן בחלום,, זהה למציאות.
    כלומר, אם את חולם שאתה הולך בדרך מסוימת, זמן ההליכה החווייתי יהיה שווה במידה ותלך בשדרך זו במציאות..

  • שלום  On 24/05/2016 at 3:50 am

    המאמר מרתק! בנוגע לתפיסה של שני גירויים עוקבים כאחד כאשר מתקצר הזמן בינהם, האם תוכל להפנות אותי למאמר או להמחשה מוצלחת?

    • גיל  On 24/05/2016 at 7:56 am

      באתר של דיוויד איגלמן יש כמה.

      • שלום  On 25/05/2016 at 8:19 am

        תודה לך על תשובתך. איגלמן באמת מרתק! אבל בהקשר מקצועי של לקויות למידה אני מחפש המחשה ספציפית להשפעה של תפיסת סדר אירועים שתלויה בזמן, כמו מה שכתבת:
        "…אם שני צלילים שונים מושמעים בהפרש של 20 מילישניות, אנחנו יכולים די בקלות לתפוס שהם שונים, אבל רק אם הם הופרדו בלפחות 40 מילישניות אנחנו יכולים להבחין מי קדם למי"
        האם יש לך רעיון איפה אפשר למצוא סרטונים/המחשות כאלו?

      • גיל  On 25/05/2016 at 8:47 am

        שאלה טובה. אני לא יודע לגבי לקויות למידה אבל הנושא הזה נקרא פסיכופיסיקה. אתה צריך לחפש מאמרים בנושא ואם תריץ מילות חיפוש אז תקבל מאמרים ואולי גם סרטונים בנושא. אם יש לך גישה למאגרי מידע אקדמאיים אז יש שפע מידע שם.

  • דן  On 29/05/2016 at 12:40 am

    אני מניח שאם רוצים למצוא ספציפית דברים שקשורים לצלילים וחוש השמיעה אז אפשר גם לנסות לחפש פסיכו-אקוסטיקה.

    • גיל  On 29/05/2016 at 8:37 am

      נכון, תודה שהזכרת את זה.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: