מה אפשר ללמוד מנשיקה ועוד כמה מחקרים מהעת האחרונה

חשיבות הנשיקות בקשר בין בני זוג

מחקר חדש עוסק בנושא החשוב של נשיקות. מסתבר שלנשיקה הראשונה יש חשיבות גדולה הרבה יותר ממה שרוב האנשים ייחסו לה. בהיותה במקרים רבים סממן ראשון של אינטימיות בין בני הזוג, היא מהווה צינור מידע חשוב לכל אחד מהצדדים לגבי מהות היחסים ביניהם. במחקר שנעשה על מדגם של 500 אנשים דיווחו 59% מהגברים ו-66% מהנשים שמשיכה שהם חשו כלפי המין השני נפסקה אחרי הנשיקה הראשונה. אבל מהות המסר שעובר בנשיקה הראשונה שונה עבור גברים ונשים. אצל גברים, הנשיקה הראשונה מהווה אמצעי למטרה, כלומר רק שלב אחד בדרך ליחסי מין. אצל נשים, הנשיקה מהווה כלי להערכת בן הזוג, ובצורה לא מודעת משתמשים בכימיקלים הקיימים ברוק ובנשימה של המנשק על מנת להעריך את הפוטנציאל שלו כבן זוג.

באופן כללי, נשים משתמשות בנשיקות על מנת לחזק את הקשר בינן לבן הזוג ולא כמשהו שיוביל ליחסי מין כמו שמשתמשים בהם הגברים. אם התדירות שבו הגבר מנשק אותן או הטכניקה משתנות, הדבר יכול לסמן ירידה בעניין מצד הגבר. גברים לעומת זאת, משתמשים בנשיקות גם על מנת לפייס נשים. הבדלים נוספים שנמצאו: גברים מראים יותר העדפה לנשיקות עם הלשון ופה פתוח. גברים מוכנים הרבה יותר מנשים לקיים יחסי מין בלא התנשקויות מקדימות, או אפילו אם מישהי שהם חושבים שהיא נשקנית גרועה. הדבר נובע כנראה מחוסר הבררנות שיש לגברים בנוגע לפרטנריות המיניות שלהם. נשים לעומת זאת, מקנות חשיבות גדולה הרבה יותר לנשיקות במהלך היחסים וכסממן שמעיד על התפתחות היחסים עם בן זוגם, בעוד אצל גברים זה הרבה פחות חשוב. נשים מייחסות לנשיקה משמעות רגשית גדולה יותר, וכן, הן היו שמחות מאוד להתנשק אחרי סקס.

מי מהסבים מעורב יותר בחיי הנכדים?

 

כתבתי בעבר על "השערת הסבתא" הגורסת שסבתות משקיעות בנכדים שלהן, מה שמסביר למה הן מאריכות לחיות מעבר לגיל הפסקת הווסת. הבאתי מחקר שתומך חלקית בהשערה הזו, המראה שתמיכה של סבתות עוזרת לשרידה של הנכדים. מחקר חדש מנסה לבדוק את ההשפעות שיש לסבים וסבתות בהקשר קצת שונה. המחקר ניסה לבדוק אלו סבים וסבתות מעניקים עזרה לנכדים והאם הם קשורים לנכדים דרך האב או האם.

רוב המחקרים שנעשו בודקים את הנושא בצורה לא ישירה כמו ראיונות עם הנכדים. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את הקשר בין סבים לנכדיהם על ידי בחינה של התנהגויות בפועל. המחקר, שבחן 800 משפחות בהולנד, בדק עד כמה מוכנים הסבים והסבתות לנסוע, ובאיזו תדירות, כדי לראות את הנכדים שלהם. הוא לקח בחשבון משתנים כמו מי יזם את הביקור, מין וגיל הנכדים, השכלה וכו'. הממצא החשוב ביותר היה שסבים וסבתות מצד האם השקיעו יותר בביקורים של הנכדים והיו מוכנים לנסוע נסיעות ארוכות יותר בשביל ביקורים אלו. אפילו במשפחות שבהם ההורים גרושים ההבדלים היו קיימים. כך, יותר מ-30% מהסבים והסבתות מצד האם שגרו במרחק 30 ק"מ מהנכדים שלהם, היו בקשר יומיומי או כמה פעמים בשבוע איתם, בהשוואה לרק 15% מהסבים והסבתות מצד האב.

הממצאים הללו מפורשים על פי ההיגיון האבולוצוני שנשים תמיד בטוחות שהילד שלהן בעוד אצל גברים תמיד יש ספק מסוים אם זה כך. לפיכך, השקעה של סבים וסבתות מצד האב היא בעלת סיכון מסוים, כי יתכן שהם משקיעים בנכד שאינו נכד ביולוגי שלהם בעוד אצל סבים וסבתות מצד האם אין דאגה כזו.

דחיית סיפוקים מיידים אצל קופים

כבר מגיל צעיר מאוד לומדים ילדים לדחות סיפוקים מיידים תמורת רווח עתידי. הם עושים את זה בעיקר על ידי הסחת עצמם במשחקים שונים. מחקר חדש עוזר בחשיפת השורשים האבולוציוניים של שליטה עצמית על ידי בחינת הנושא אצל פרימאטים אחרים. חוקרים בחנו איך שימפנזות מגיבות למתקן שמשחרר ממתק כל 30 שניות. הממתקים הצטברו במתקן עד שהשימפנזה החליטה לפתוח אותו. ברגע שהשימפנזה ניגשה למתקן, נפסקה אספקת הממתקים, כך שאם השימפנזות התאפקו לזמן ארוך, הן קיבלו יותר ממתקים. החוקרים מצאו שהשימפנזות יכלו להתאפק לזמן הארוך ב-50% כאשר ניתנה להם האופציה לשחק במשחקים שונים (17 ממתקים לעומת 11 בלי צעצועים). מחקרים אחרים שנעשו על קופים הרחוקים יותר מבני אדם מבחינה אבולוציונית, כמו קופי קפוצ'ין (Tufted Capuchin) מצאו ממצאים דומים (הם השתמשו בבייגלה או גבעולי סאלארי כדי לגרד חמאת בוטנים מתוך גליל כדי להסיח את דעתם מהממתקים הנחשקים).

בני אדם כמובן חווים דרגות מתוחכמות יותר של שליטה עצמית, אבל השורשים האבולוציוניים יכולים להיות נטועים בפעולות הסחה פשוטות בדיוק כמו אצל קופים אחרים. יש חשיבות אבולוציונית גדולה לריסון, למשל אם מעוניינים לפתח כלים מתוחכמים יותר הדורשים השקעה גדולה בזמן ובעבודה.