פסיכולוגיה אבולוציונית – חלק א’

הקדמה

ההחלטה לפתוח בלוג נבעה במידה רבה מהעובדה שאין כמעט בנמצא חומרים בעברית על פסיכולוגיה אבולוציונית. מכיוון שאני סבור שזהו אחד התחומים המדעיים המעניינים ביותר כיום, וכי סביר שהוא יתפוס מקום יותר ויותר בולט באקדמיה, ראוי היה לדעתי לכתוב עליו בצורה שיטתית. במשך הזמן אכתוב הרבה על הנושא הזה ולכן ראוי שיהיה בבלוג מעין מסמך יסוד, שקוראים מזדמנים יוכלו להיעזר בו. אין פה שום כוונה להקיף את כל הנושא כי זה פשוט לא מעשי. יש עשרות ספרים ואלפי מאמרים בנושא הזה, ואין סיכוי שאצליח להקיף את כל העושר הזה. המטרה היא לתת היכרות בסיסית עם התחום, ובהמשך אני אכתוב על נושאים נוספיפ הקשורים אליו. אני אשתדל לכתוב בצורה פשוטה ולא אקדמית, תוך הנחה שאין לכם שום ידע מוקדם בנושא. חלק ממה שאני כותב פה הופיע בצורה זו או אחרת ברשת וחלק יהיה חדש לחלוטין. החלטתי מטעמי נוחות (וכדי לא להכביד עליכם יתר על המידה), לחלק את הנושא לכמה חלקים. החלק הראשון ידון בעקרונות כלליים של הפסיכולוגיה האבולוציונית, החלק השני יעסוק בדוגמאות ספציפיות של התחום, החלק השלישי יהיה תשובה לביקורת הרבה שיש על התחום והחלק הרביעי יהיה תיאור של מקרה מבחן שעורר סערה זוטא לאחרונה בקרב מבקרי התחום בעקבות מאמר שהופיע לאחרונה, ואני אשתדל להראות למה הביקורת לא נכונה ומה אפשר להשליך ממנה על התחום כולו. 
 

סקירה הסטורית קצרה (כי חייבים להבין מאיפה באנו)

שורשי הפסיכולוגיה האבולוציונית ארוכים כשורשיה של האבולוציה עצמה. למעשה דרווין עצמו יכול בקלות להיחשב לפסיכולוג האבולוציוני הראשון, כי הוא התעניין בהשפעת האבולוציה על התנהגות האדם. הוא עשה זאת בעיקר בשני ספריו שיצאו לאחר פירסום "מוצא המינים": The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex ו-The Expression of the Emotions in Man and Animals.

במשך המאה ה-20 היה קונראד לורנץ ומחקריו באתולוגיה המבשר הראשון של התחום, אבל התחום לא צבר תאוצה עד שאדוארד וילסון, אנטמולוג (חוקר חרקים) נודע פירסם את הספר "סוציוביולוגיה: הסינתיזה החדשה" ב-1975. הספר שדן בבסיס הביולוגי של התנהגות חברתית (תחום התמחותו של וילסון), לא היה מקבל תשומת לב רבה מעבר לאקדמיה אלמלא הפרק האחרון שלו. כל הפרקים בספר מלבד האחרון, עסקו בהתנהגויות חברתיות של חיות. הפרק האחרון עסק בבני אדם ועורר סערה גדולה. אני אתייחס לטענות שהספר עורר בהמשך, כי במידה רבה ההתנגדויות הללו עדיין קיימות היום. שנה אחר כך, פירסם הזואולוג הלא ידוע באותם ימים, ריצ'רד דוקינס, את ספרו "הגן האנוכי", חולל סערה בעצמו ופתח את הדרך להסברים אבולוציוניים להתנהגות בני אדם.

המונח סוציוביולוגיה היה המונח המקובל בסוף שנות ה-70 ושנות ה-80 לתיאור ההשלכות האבולוציוניות להתנהגות האדם. אבל חוקרים בתחום חשו יותר ויותר שלא בנוח להשתמש במונח לתיאור עבודתם, מכיוון שרבים בילבלו אותו עם הסוציוביולוגיה המסורתית, שהתייחסה לבעלי חיים אחרים. סוציוביולוגיה המסורתית התייחסה בעיקר למערכות ביולוגיות חברתיות, והתחום החדש עסק בכל ההשפעות האבולוציוניות להתנהגויות של בני אדם. בנוסף, המונח סוציוביולוגיה היה מאוד טעון, ושימש כ"סדין אדום" למבקרי התחום (בעיקר מסיבות פוליטיות). היה צורך למצוא מונח חדש, ובשנת 1992 עם פירסום ספרם של ג'ון טובי, לידה קוסמידס, וג'רום בארקו The Adapted Mind, הוכנס לשימוש המונח פסיכולוגיה אבולוציונית שנמצא בשימוש עד היום.

בהערת אגב, חשוב להזכיר שבד בבד עם התפתחות הפסיכולוגיה האבולוציונית, התפתח תחום מקביל שנקרא אקולוגיה התנהגותית אנושית. אקולוגיה התנהגותית אנושית צמחה כהמשך ישיר לאקולוגיה התנהגותית, תחום מבוסס היטב במיינסטרים של הביולוגיה. אקולוגיה התנהגותית עסקה בכל מיני מודלים לחיזוי התנהגויות של חיות באקולוגיות משתנות. האקולוגים ההתנהגותיים האנושיים, לקחו את אותם מודלים שעבדו על חיות והשליכו אותם על בני אדם. עם הזמן הם שיכללו את המודלים הללו והמציאו מודלים חדשים אבל עיקרון העבודה נשאר זהה. ההבדל העקרוני בין אקולוגיה התנהגותית אנושית לבין פסיכולוגיה אבולוציונית הוא שאקולוגיה התנהגותית אנושית חוקרת חברות של ציידים לקטים ומתמקדת בסביבה הייחודית שבה הם חיים (למשל, כיצד הם בוחרים את מזונם). פסיכולוגים אבולוציוניים מתמקדים בחברות מודרניות ויוצאים מתוך הנחה שהמוח האנשים דומה בכל מקום ובכל חברה ולכן אנשים חושבים עקרונית בצורה דומה, בלי קשר לחברה או לסביבה הספציפית שבה הם חיים. בשנות ה-80 שתי הדיסיפלינות הללו התפתחו בנפרד, תוך חילוקי דיעות ולעיתים אף עוינות ממש, למרות שנקודת המוצא האבולוציונית שלהן דומה. כיום, רב המשותף על השונה בין התחומים הללו והם חיים בשלום זה עם זה עד כדי כך שחוקרים בתחום אחד עורכים מחקרים שפעם היו קיימים רק בתחום השני ולהיפך.
 

אז מהי פסיכולוגיה אבולוציונית?

אחרי ההקדמה המעט ארוכה הזו, הבה ניגש לעניין עצמו. מה היא בעצם פסיכולוגיה אבולוציונית? פסיכולוגיה אבולוציונית היא בעצם צרוף של שני תחומים שונים: פסיכולוגיה קוגנטיבית ואבולוציה. באופן כללי התחום עוסק בצורה שבה מיליוני שנים של אבולוציה השפיעו על ההתנהגות, הרגשות והמחשבות של בני האדם. במילים אחרות, בני אדם נולדים עם "סט" מסוים של יכולות ומיגבלות שקשורות לעצם העובדה שהם בני אדם שעברו אבולוציה. כמו שיש מיגבלות פיסיקליות שלא מאפשרות לאנשים לעוף, כך יש שורשים אבולוציוניים שמאפשרים להם בפוטנציה לעשות דברים מסוימים אבל לא אחרים. חשוב להבהיר, ש"סט" היכולות והמיגבלות הללו הם רחבים מאוד ותלויים במידה רבה ב"קלט" מהסביבה. כלומר, דברים מסוימים יכולים לבוא לידי ביטוי בסביבה אחת אבל לא באחרת, או שיהיו ואריאציות שונות כתלות בסביבה אבל העקרונות נשארים זהים. למשל, לכל בני האדם יש מוכנות ביולוגית לקלוט שפה, אבל איזו שפה הם ידברו תלויה לחלוטין בסביבה שבה הם גדלו. הגמישות שבה תכונה מסוימת תבוא לידי ביטוי מוגבלת בהרבה מקרים לתקופות מסוימות בחיים, שהן התקופות ה"רגישות" שבה הקלט יעבוד בצורה הטובה ביותר. כל תינוק יכול לקלוט בקלות כל שפה, אבל בגיל מבוגר הרבה יותר קשה ללמוד שפות חדשות וזה נעשה בצורה הרבה פחות טבעית.

הנחת המוצא של הפסיכולוגיה האבולוציונית היא שבמשך מיליוני שנה אנשים חיו בחברות של ציידים לקטים, ודרכי ההתנהגות והחשיבה שלהם עוצבו בתקופה זו. התקופה נקראת התקופה הפלייסטקונית, שהיא עידן גיאולוגי של כמיליון שנה שבו אבות אבותינו חיו בסוואנה, והמוח עוצב בתגובה לחיים באותה סביבה. הרגשות, התנהגויות וההעדפות שלנו עוצבו כדי לתת פתרונות אדפטיביים לסביבה. התרבות האנושית קיימת כמה אלפי שנה ואין היא יכולה להיות בעלת השפעה ממשית על הגנים שלנו ועל האדפטציות הללו, למרות שיש כמובן השפעות תרבותיות חזקות היום, והפסיכולוגיה האבולוצינית אינה מתעלמת מהן.

נקודה נוספת שחשוב להבהיר היא שהשפעות אבולוציוניות עובדות בממוצע. המגוון האנושי הוא גדול, ותמיד יהיו אנשים שיגיבו בצורה שונה לאותם גירויים שאדם אחר נחשף אליהם, בגלל הבדלים אינדיבידואליים מולדים, וגם בגלל שלכל אדם יש נסיבות חיים ייחודיות שאינן משותפות לשום אדם אחר. אפילו תאומים זהים שגדלים באותה סביבה יהיו שונים במידה זו או אחרת, כי החוויות שעברו אף פעם לא זהות לחלוטין.

זה מוביל אותי לדבר על אחת ההבחנות ההכרחיות ביותר להבנה אמיתית של הפסיכולוגיה האבולוציונית, ההבחנה בין גורמים אולטימטיביים (Ultimate mechanisms), לגורמים מקורבים (Proximate mechanisms). מה זה אומר? גורמים אולטימטיביים הם גורמים שהובילו להתפתחות שלנו כבני אדם. ככל בעל חי בטבע, בני אדם עברו אבולוציה שייחודית רק להם (וחלק ממנה כוללת תהליכים אבולוציוניים שונים לגברים ונשים). גורמים מקורבים, הם התהליכים שעוברים על כל אחד מאיתנו ומשפיעים על מהלך החיים הייחודי שלנו. לכן, כשמנסים להבין את הסיבה להיווצרות תופעה מסוימת, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם מדובר בגורם אולטימטיבי או בגורם מקורב.

דוגמא טובה להדגמת ההבדל בין גורמים אולטימטביים למקורבים הם הבדלי הגובה הממוצעים בין גברים ונשים. גברים גבוהים בממוצע מנשים בכל חברה בעולם. הפסיכולוג האבולוציוני הנודע דיוויד באס מספר, שהוא שאל את הסטודנטים שלו, בקורס פסיכולוגיה אבולוציונית, למה קיימים ההבדלים הללו. אחד הסטודנטים הצביע ואמר: "בגלל שלגברים יש עצמות ארוכות יותר!". זו כמובן תשובה מעגלית שיותר מתארת את העובדה שגברים גבוהים מנשים מאשר נותנת הסבר כלשהוא. התשובה האולטימטבית לשאלה הזו תהיה נעוצה באבולוציה השונה של גברים ונשים (למשל, תחרות תוך מינית גברית חזקה יותר, ובחירת בן זוג בררנית יותר אצל נשים – נושאים שעוד נחזור אליהם בהמשך).  הסבר הזה הוא אולטימטיבי כי הוא משותף לכל החברות בעולם ולכל בני אדם באשר הם. מצד שני, הסבר מקורב יהיה כזה שינסה להסביר למה גברים במדינות מערביות גבוהים יותר מגברים במדינות מתפתחות, או למה גבר מסוים בחברה מסוימת גבוה מגבר אחר. הסיבות הללו קשורות ספציפית לדרך שבה התפתחו האנשים במקום המסוים ויכולה להיות קשורה לשלל גורמים כמו תורשה, תזונה, אקלים וכו'. 
 

התיאוריה המיחשובית של המוח

האדפטציות שעליהן מתבססת הפסיכולוגיה האבולוציונית  נקראות דומיינים מיוחדים (Domain specific) והם מהווים מהפיכה מושגית בפסיכולוגיה המסורתית. הפסיכולוגיה האבולוציונית יוצאת כנגד מה שהיה מקובל במשך שנים כמודל הסטנדרטי של מדעי החברה. המודל הסטנדרטי הניח שהמוח האנושי גמיש מאוד לקלטים מהסביבה ושיש לו רק יכולות למידה כלליות (Domain general). לעומת זאת התיאוריה המיחשובית של המוח מדגישה את סכימות החשיבה הספציפיות שאנשים נולדים איתם או מפתחים במהלך חייהם (וזאת יש לזכור: לא כל השפעה אבולוציונית באה לידי ביטוי בלידה. למשל, התפתחות מינית היא תופעה ביולוגית מובהקת שמתחילה רק בגיל העשרה), כאלו שנתנו פתרונות אדפטיביים בתקופה הפלייסטקונית. הפתרונות הללו, באופן כללי, עזרו לאנשים בהישרדות או נתנו להם עדיפות בבחירת בני זוג, ולכן הם מועילים לאורך זמן. מאוד יכול להיות שבסביבה מודרנית הם יראו חסרי היגיון (או לא אדפטיביים). אבל דווקא בגלל חוסר ההיגיון הזה, אנחנו יכולים ללמוד הרבה על תהליכי החשיבה האנושיים. וברגע שמבינים את ההיגיון האבולוציוני שעומד מאחורי התנהגויות או מחשבות מסוימות, העולם שלנו יראה יותר הגיוני. אני אביא כמה דוגמאות לנושא בהמשך. באנלוגיה למחשב אפשר לומר שהמוח עבר תהליך של מודולריות. כלומר הוא מורכב מהרבה מאוד מודולים שעוצבו למלא תפקידים מיוחדים, בדיוק כמו שלכל רכיב במחשב יש תפקיד. כמובן, שמוח האדם מורכב הרבה יותר מזה של מחשב והרבה מהמודולים שבו חופפים ופועלים בשיתוף פעולה עם מודולים אחרים.
 

סיכום החלק הזה

פסיכולוגיה אבולוציונית היא מעין "דיסיפלינת על" שאינה מוגבלת לנושאים מסוימים, ומהווה למעשה ראיית עולם כוללנית שאפשר לישמה בכל דיסיפלינה פסיכולוגית (או מדעי החברה בכלל). אם החלוקה המסורתית בפסיכולוגיה הייתה לפי תחומים כמו קוגנטיבית, חברתית, התפתחותית, קלינית וכו', אז הפסיכולוגיה אבולוציונית יכולה לתרום להבנה של כל אחד מהם. כך למשל, פסיכולוגים חברתיים שעוסקים בנושאים כמו זולתנות (אלטרואיזם) ירוויחו הרבה מאוד אם יתעניינו בשורשים האבולוציוניים של התופעה. אם נחזור להבדלים בין גורמים מקורבים לאולטימטביים, אפשר לומר בהכללה גסה שרוב הפסיכולוגים עוסקים בעיקר בסיבות מקורבות לתופעות ומתעלמים מהגורמים האולטימטיביים שלה.

התחום של פסיכולוגיה אבולוציונית מאוד אינטרדיסיפלינרי (בין נושאי, ששייך לתחומים רבים) במהותו ולא מוגבל רק לפסיכולוגים. יש הרבה אנתרופולגים, ביולוגים, כלכלנים וסוציולוגים שעוסקים בו. כל אחד מהם תורם את הזווית הייחודית לו. למשל, אנתרופולוגים יתמקדו בחקירת חברות של ציידים לקטים, פסיכולוגים יחקרו חברות מודרניות וכו', אבל לכולם משותפת הנחת היסוד שעקרונות אבולוציונים מנחים את ההתנהגות האנושית. בפועל, חוקרים מתחומים שונים מתערבבים זה בזה ואפשר לראות פסיכולוגים שיוצאים לעבודת שדה אנתרופולוגית או אנתרופולוגים שעורכים ניסויים במעבדה. מכיוון שמדובר בתחום רחב, רצוי למי שמעוניין לעסוק בו, שיתעניין בתחומים שמחוץ למחלקה שלה הוא שייך. למשל, אם אתה פסיכולוג רצוי שתדע קצת ביולוגיה, אם אתה אנתרופולוג, לא יזיק להתעניין בשיטות מחקר של פסיכולוגים וכו'. כמובן שסביר שתהיה מומחה גדול יותר בתחום אחד מרכזי, אבל לשם כך נועדו שיתופי פעולה בין מחלקתיים. אחת הרעות החולות של האקדמיה המסורתית, היא חוסר התיקשורת בין דיסיפלינות שונות בתוכה. חוקרים באותה אוניברסיטה יכולים לעסוק באותו הנושא ממש, בלי להבין אחד את השני, או אפילו גרוע מכך, בלי לדעת אחד על קיומו של השני. לרבים עדיין נראה השילוב בין פסיכולוגיה ואבולוציה ביולוגית כמוזר, אבל כיום יש עשרות דוגמאות לשילובים של דיסיפלינות מדעיות, שעד לא מזמן הזיווג ביניהן נראה לא הגיוני. כמה דוגמאות מהעת האחרונה: אסטרופיסיקה, אסטרוביולוגיה, כימיה אטמוספרית, ביוכימיה, ביוגיאוגרפיה, ביופיסיקה, ביולוגיה כימית, גיאופיסיקה, גיאוכימיה, כימיה פיסיקלית ועוד.

ישנם גם הרבה תחומים שמשיקים לפסיכולוגיה האבולוציונית ושהכרה שלהם יכולה לתרום לשני הצדדים (מה שמוביל להרבה שיתופי פעולה בין אנשים מהתחומים הללו). תחומים קרובים כמו נוירופסיכולוגיה, נוירואנטומיה, פסיכופיזיולוגיה, קוגניציה נוירומדעית (Cognitive Neuroscience) לימודי המוח ואחרים, תורמים ,תרומה חשובה לפסיכולוגיה האבולוציונית ומשלימים אותה. כשמדברים על מחקרים בבני אדם, העיסוק בהם נעשה ברמות שונות. פסיכולוגים אבולוציוניים מתרכזים בעיקר בההתנהגות, רגשות ומחשבות גלויות, אבל התחומים האחרים יכולים לתרום באספקטים אחרים (גנטיים, מבנה המוח וכו'). מחקרים משני התחומים יכולים לחזק או להפריך תיאוריות מכל תחום בנפרד.

ראו גם חלק ב' וחלק ג' של המבוא.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • diamond  On 04/03/2007 at 2:18 pm

    על המאמר היפה והמנומק.
    נהנתי מכל רגע קריאה.

    התחום נשמע מעניין במיוחד. אני דיי מתעניינת בפסיכולוגיה אבל בזכותך גיליתי עוד תחום מאוד מעניין שלא היה לי בו מושג מקודם.

    אשמח לקרוא שאר המאמרים שלך.

    כתבת שיש עשרות ספרים ואלפי מאמרים בנושא הזה, האם אפשר לבקש קצת הכוונה? כלומר שמות של ספרים/מאמרים או של הכותבים.

    תודה רבה ויום טוב,
    diamond

  • גיל  On 04/03/2007 at 6:17 pm

    ועוסקים ישירות בנושא די מעטים. כדי ללמוד על אבולוציה הייתי ממליץ לקרוא את הספרים של ריצ'ארד דוקינס, ה"גן האנוכי" ו"השען העיוור". על פסיכולוגיה אבולוציונית בפרט הספר הכי טוב בעברית הוא של סטיבן פינקר "איך פועל המוח". אחרי זה יש ספר נוסף שלו שנקרא "הלוח החלק". יש הרבה ספרים שמשיקים לתחומים הללו, כמו הספרים של מרווין האריס ודסמונד מוריס, אבל הם פחות מדעיים. עוד המלצה היא לקרוא את הספר של ג'ארד דיימונד, "רובים, חיידקים ופלדה". באנגלית יש הרבה יותר ספרים כמובן.

    • shlomix  On 12/01/2011 at 2:03 pm

      קראתי את "רובים, חיידקים ופלדה" ואחר כך גם את שאר הספרים שלו. אני לא זוכר שהוא מזכיר את התחום של פסיכולוגיה אבולוציונית במפורש אבל הוא משתמש הרבה בטרמינולוגיה של הסברים אולטימטיביים/הסברים מקורבים.
      מאוד נהנתי מהספרים שלו, ממליץ מאוד.
      הרשומה פוקחת עיניים. תודה.

  • כרמל  On 04/03/2007 at 11:25 pm

    אבולוציוני מאד וגם הולך לכיוון הטרנס פרסונאלי

  • גיל  On 05/03/2007 at 12:19 am

    אבל להערכתי וילבר שואב אולי כמה רעיונות מהפסיכולוגיה האבולוציונית אבל אינו פסיכולוג אבולוציוני בעצמו.

    עם פסיכולוגיה אבולוציונית צריך להיזהר, יש הרבה כותבים בנושא כי זה נושא שנשמע מעניין להרבה אנשים, וקל יחסית להפריח תיאוריות, אבל מדענים רציניים יש הרבה פחות.

    בכל מקרה, אשמח לשמוע יותר על הספר.

  • Amir A  On 05/03/2007 at 1:51 am

    כמה שאלות לפני שנתחיל להתווכח:

    מה ההבדל בין הפסיכולוגיה האבולוציונית ובין הפסיכולוגיה החברתית הקלאסית

    עד כמה חזק המרכיב הספקולטיבי בפסיכולוגיה אבולוציונית

  • גיל  On 05/03/2007 at 2:12 am

    לשאלה השנייה שלך יעלה בקרוב מאמר שלם (המאמר שיעסוק בשיטות המחקר של התחום ובביקורת שיש עליו). אני רק אומר כרגע, שכמו בכל הפסיכולוגיה המדעית-ניסויית (נעזוב את פרויד ודומיו), אין הוכחה חותכת וחד משמעית. יש הצטברות של עדויות, ומחקרים בנושא ספציפי שמעלים את הסבירות של הסבר מסוים על פני אחר.

    הםסיכולוגיה האבולוציונית די שונה מהפסיכולוגיה הקלאסית. אפשר לומר שהיא משמשת למעין "מבט על" על הסברים פסיכולוגים קיימים. היא נותנת הסברים ברמת החומרה, בעוד שהסברים סטנדרטיים נתונים ברמת התוכנה.

    בפסיכולוגיה החברתית הקלאסית יש אינסוף תיאוריות שלא קשורות ביניהן. רבות מהן מתארות תופעה מסוימת. למשל, בני זוג שדומים זה לזה נמשכים אחד לשני, גברים מעדיפים יופי חיצוני אצל נשים ולא להיפך. הפסיכולוגיה האבולוציונית מנסה להסביר את ה"למה", ויש לה משנה סדורה בעלת היגיון עקבי להסביר מגוון תופעות בלתי תלוית אלו באלו. כמובן שתמיד אפשר להסביר דברים בצורה פוסט הוקית, או לתת הסברים אבולוציוניים חלשים. אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב עולות הרבה השערות שאפשר לבחון במציאות ושניתן לתמוך בהן או להפריכן. אני אביא בזמן הקרוב כל מיני דוגמאות לנושאים כאלו.

    עכשיו אתה יכול להתקיף.

  • Amir A  On 05/03/2007 at 2:19 am

    ונתמקד בשתי נקודות
    א. הטענה כי יש לך אפשרות לחקור ברמת החומרה. קודם כל שיראו לי מחקרי מוח ששווים משהו מבחינת הלמידה על ההתנהגות האנושית, ורק אחר כך נדבר על חקר התפתחות ההתנהגות האנושית ברמת החומרה. מעבר לזיהוי מרכזים ספציפים במוח לפעילויות תפיסתיות בסיסיות והתנהגויות ראשוניות, חקר המוח הוא, אעפס, בעייתי.

    והנקודה השניה – מה אומרת הפסיכולוגיה האבולוציונית על השפה? התנהגות אנושית ייחודית, שלא ניתן להשליך עליה מחקר בעלי חיים

  • גיל  On 05/03/2007 at 2:41 am

    נכון, ההדמיות לא מושלמות ויש עוד הרבה מה ללמוד, אבל בהרבה מקרים אפשר לאתר מרכזים מוחיים שעוסקים בפעילות מסוימת ולא אחרת. אבל בלי קשר למחקרי מוח, אפשר להעלות הרבה השערות אבולוציוניות ולבחון אותן על סמך מה שאנחנו יודעים על בני אדם וחיות אחרות. אם יודעים שהשקעה הורית לא שווה מובילה להתנהגויות מסוימות של בעלי חיים, אפשר לנבא מה ההתנהגויות הללו יהיו ברמת בני אדם. גם בלי לדעת איך הם בדיוק פועלים ברמת גנים או חלקים במוח, אפשר לראות את המנגנונים הקוגנטיביים וההתנהגותיים. מה שחשוב יותר, אפשר בהשוואות שונות להפריך הסברים חלופיים (בעיקר תרבותיים).

    לגבי שפה, זה נכון שאין חיה אחרת שמדברת כמונו, אבל תיקשורת קיימת בטבע. בלי קשר, יש הרבה התנהגויות אנושיות ייחודיות ואנחנו יכולים לנסות להבין את השורשים האבולוציוניים שלהם שייחודיים לנו ולנסות להבין איך זה משליך עלינו. שפה היא באמת נושא קשה ויש כל מיני תיאוריות שנסות להסביר את האבולוציה שלה ומה זה אומר לגבינו. ממליץ בהקשר הזה לקרוא את הספר של פינקר, the kanguage instinct.

  • Amir A  On 05/03/2007 at 3:08 am

    ובוא נתמקד בהתנהגות. כאן עולה השאלה של דימיון ושוני בין אוכלוסיות שונות. במילים אחרות, למה כולנו זהים במנגנוני תפיסה בסיסיים, אבל שונים במנגנוני התנהגות יותר מורכבים? הרי אם קיים לחץ אבולוציוני על חברות שונות לפתח מנגנוני התנהגות שונים, מדוע לחץ זה לא משפיע על תהליכים קוגניטיבים בסיסיים?

  • גיל  On 05/03/2007 at 3:35 am

    זו בדיוק השאלה של מה המרכיב האבולוציוני בהתנהגות מסוימת ומה המרכיב התרבותי. אנחנו אגב לא בהכרח שונים במנגוני התנהגות מורכבים יותר בהכרח. הנקודה היא, שהאבולוציה שעברנו כולנו זהה, כי האדם הראשון יצא מאפריקה והתפזר בכל העולם. לכן האבולוציה שהובילה להיווצרות האדם תהיה בהכרח דומה.

    אבל אנשים גדלו והתפתחו בתרבויות שונות, ולכן מרכיבים שונים בהתנהגות שלהם באו לענות על בעיות ספציפיות לסביבה שבה הם חיו. למשל, צבע עור. חלק מהמנגנונים הללו באים לידי ביטוי בגנים, וחלק אחר עוברים ב"תורשה" תרבותית. אם אתה חי בחברה של ציידים לקטים, תהיה צייד מעולה כי נולדת לתרבות שזה הכרחי בה. זה לא אומר שהצייד בהכרח בגנים שלך.

  • Amir A  On 05/03/2007 at 3:48 am

    אבל איך אתה יכול להפריד בין השניים? הרי שינויים אבולוציונים מתרחשים כתוצאה של לחצים סביבתיים (כמו רמת קרינה של השמש, המצאות מזון מסויים וכדומה). האין לחצים תרבותיים גם הם צריכים להיכלל באותה קטגוריה? או במילים אחרות – האם המושג פסיכולוגיה אבולוציונית הוא מושג אמיתי, מובדל ומובחן מכל סוגי ההשפעה הפסיכולוגים האחרים? האם באמת יש מקום וצורך בשדה מחקר חדש בתחום הפסיכולוגיה?

  • גיל  On 05/03/2007 at 3:59 am

    פסיכולוגיה אבולוציוניות צריכה להיות חלק מכל דיסיפלינה אחרת. לפעמים ההסבר האבולוציוני יהיה הטוב ביותר, ולפעמים (כמו בנוגע לאיזו שפה אנחנו מדברים) ההסבר התרבותי יהיה המלא. ההפרדה היא מלאכותית לצרכי מחקר, אבל כשאתה מסתכל על אדם מסוים אתה לא יכול להבחין בדיוק מה התרבות ומה הביולוגיה.

    אני אראה בהמשך איך מבחינה מחקרית אפשר לבודד השפעות אבולוציוניות (או לפחות להצביע על מגמה כזו).

  • Amir A  On 05/03/2007 at 4:37 am

    אני מניח שאתה מכיר את הספר של ריצ'ארד ליקי "מוצא האנושות". כשקראתי אותו הרגשתי אי נוחות קשה בפרקים על שפת האמנות, ואמנות השפה. בעוד שהפרקים העוסקים בעצמות ובמאובנים היו מבוססים מדעית (ואתה יכול לאהוב או לא את השיטות המדעיות, אבל לפחות היתה כאן מתודה), ברגע שהוא עבר לדבר על דברים מופשטים יותר כמו שפה ואמנות, ההסברים האבולוציונים נשמעו יותר כמו טיעונים פילוסופים מאשר מדעיים. דעתך?

  • גיל  On 05/03/2007 at 4:52 am

    יש הרבה מאוד ספרים של דזמונד מוריס, מרווין האריס וליקי, שכתבו בצורה מרתקת אבל לא ממש מבוססת מדעית. אל תשכח שהספרים הללו נכתבו ברובם לפני 20 שנה כשהתחום היה רק בראשיתו. הם העלו הרבה ספקולציות במסווה של עובדות אבל היום יודעים אחרת.

    זו גם בעייה שהרבה אנשים (חלקם מאוד מפורסמים בתחומים אחרים) כותבים בנושאים הללו בלי להבין בו הרבה. כמו בכל מדע מתפתח יש הרבה תיאוריות מפוקפקות ביותר, חלקן נשמעות סבירות לקורא הלא בקיא. מצד שני, יש הרבה ספרים של חוקרים טובים, ובעיקר כאלו שמבססים על ממצאים אמפיריים ולא סתם השפעות פרועות.

  • אריאל  On 05/03/2007 at 4:57 am

    איפה עומד כל נושא הגזע בתחום הזה? אני מניח שאפשר לשייך אבולוציה שונה לגזעים שונים שגדלו במקומות שונים והושפעו מסביבה שונה ולכן לייחס תכונות אופי לאבולוציה ובעצם להצדיק תיאוריות גזעניות אלו או אחרות.
    כלומר, בדיוק כמו שתורת הברירה הטבעית פתחה פתח לאנשי תיאוריות גזע למינהן, אני מניח שהתורה הזאת מסוגלת לעשות משהו דומה, בטח אם יש הרבה שרלטנים שמסתובבים בשטח, לא?

  • גיל  On 05/03/2007 at 5:03 am

    השאלה כמה זה עולה במבחן המציאות. צריך להפריד בין המדע שבעניין לבין ההשלכות החברתיות שלו שבו הקול של המדענים לא שונה מזה של אנשים אחרים. אולי שמעת על ספר שנקרא "עקומת הפעמון" שיצא בתחילת שנות ה90 ושעסק בהבדלים באינטליגנציה בין שחורים ללבנים. הספר הותקף מסיבות פוליטיות אבל הנושא חייב להיות לגיטימי למחקר. בסופו של דבר, לא מצאו הבדלים באינטליגנציה שנובעים מביולוגיה, אבל אם היו הבדלים כאלו, האם צריך להסתיר אותם?

    אם מוצאים הבדלים באינטליגנציה בני גזעים שונים (אגב, ההשערה היא שאסייתים הכי חכמים) לא צריך לשכוח שהממצאים הם על ממוצעים, ואין סיבה להפלות אדם בודד. זה גם יכול לגרום לך שישקיעו יותר בחינול של קבוצות שנמצאו "נחותות" בממוצע.

    וכן, יש הרבה שרלטנים שנמצאים בשטח.

  • כרמל  On 06/03/2007 at 11:22 pm

    http://www.amazon.com/Integral-Psychology-Consciousness-Spirit-Therapy/dp/1570625549/ref=pd_bbs_sr_1/103-2212607-9521401?ie=UTF8&s=books&qid=1173216009&sr=1-1
    אשמח לשמוע מה אתה חושב על הספר (אני חושבת שיש את זה בספריות של האוניברסיטאות, בירושלים יש את זה בטוח, אז אתה יכול להשאיל במקום להזמין מחו"ל)
    אתה יכול לקבל הצצה מקוצרת אונליין גם כאן:
    http://wilber.shambhala.com/html/books/psych_model/psych_model1.cfm/

  • אריאל  On 07/03/2007 at 4:21 am

    האם יש התייחסות בתחום לטאבו שיש על כל נושא הסקס והסיבות לכך? בקרב בני האדם, בניגוד למרבית בעלי החיים, יש סוג של טאבו מסביב לדיבורים על מין, שלא לדבר על פומביות המעשה, האם יש הסברים אבולוציוניים לכך?

  • גיל  On 07/03/2007 at 4:48 am

    דיבורים זה עניין זול יחסית. אנשים יכולים לומר כל מיני דברים שהם לא מאמינים בהם רק כי ככה מקובל, או כי הם חושבים שזה מה שמצפים מהם.

    סקס זה נושא מאוד רחב שקשור להרבה עניינים אחרים. אם תפרט נושא ספציפי אפשר יהיה להתייחס יותר לעניין, אבל כהערה כללית הייתי אומר שהדיבורים עצמם הם לא אדפטציה ישירה. יותר תוצר לוואי של דברים אחרים. יש שונות גדולה מאוד במה אנשים אומרים. בחברות מערביות יש איסורים חברתיים של דיבורים על סקס. אבל אם תלך לחברות של ציידים לקטים, תראה שלהורים לא איכפת והם אפילו מעודדים ילדים לדבר על הנושאים הללו וזו לא בושה לדבר עליהם בפומבי.

  • אריאל  On 07/03/2007 at 4:53 am

    האם יש מחקרים שמסבירים אבולוציונית את הסיבה שמין בין בני אדם נעשה בהיחבא, בעוד אצל חיות זאת פעולה טבעית כמעט כמו אכילה?
    הרי מין היא פעולה הישרדותית טהורה, בדיוק כמו אכילה, לצורך הענין, אז למה היא פעולה כל כך חשאית בבני אדם.
    ושאלת המשך – בחברות של ציידים לקטים, האם זה גם כך, או שמין הוא פומבי יותר מאשר בחברה המודרנית?

  • גיל  On 07/03/2007 at 5:00 am

    ואני לא בטוח שזה נכון בצורה מוחלטת. אם אתה נמצא במחנה, אין לך הרבה איפה להתחבא.

    אפשר לשער אלו לחצים אבולוציוניים או חברתיים יגרמו לזה. למשל, היכולת להגיע לאורגזמה או בכלל להינות מיחסי מין נפגמת (למרות שאנחנו לא המין היחיד שמקיים יחסי מין להנאה בלבד, אנחנו עושים את זה בפרופורציות הכי גדולות). יתכן גם שבני אדם מנסים להסתיר יחסים שיש להם עם בני זוג, מחשש לתחרות, או אפילו בגלל שהם בוגדים.

  • לוסי  On 03/04/2007 at 3:32 pm

    נראה שאתה דבק בסברה שהגנים הם הרפליקטורים היחידים, ושהכל חוזר בסופו של דבר אליהם. אני חושבת שגנים *אינם* יכולים להסביר הכל (למרות שהם מסבירים הרבה). הדוגמה החביבה עלי היא הרזון הקיצוני של הדוגמניות כיום.

  • גיל  On 03/04/2007 at 4:59 pm

    להסביר הכל, אני ואף אחד לא טען את זה. כתבתי פה ובפוסטים האחרים שאין פסיכולוגיה אבולוציונית בלי תרבות. הכל זה שילוב של שניהם. לגבי הרזון, זו דוגמא טובה לשילוב ביניהם. מכיוון שיופי חיצוני חשוב יותר לגברים, הגיוני שנשים תתחרינה בינן לבני עצמן בנו מי יפה יותר. יש מאפייני יופי אוניברסליים ויש כאלו תרבותיים (משקל הוא אחד מהם), אבל יופי בכללו הוא מאפיין חובק עולם. לצערנו, בחברה שלנו זה מגיע עד לידי קיצוניות מסוכנת במקרים רבים כמו הרבה תופעות אחרות.

    לגבי הממים, אני לא מתרשם שיש בכוחם להסביר תופעות בצורה שאי אפשר להסבירן אחרת. זו בעיקר מטאפורה חביבה (ולא מזיקה ברובה) שאנשים קצת לוקחים יותר מדי ברצינות. בנוסף, היא לא בדיוק עומדת בסנדרטיים מדעיים.

  • אריאל  On 03/04/2007 at 9:03 pm

    בדיוק?

  • גיל  On 03/04/2007 at 9:38 pm

    או ביחיד מם, הם כל מיני דברים שמשתכפלים בתרבות שלהם. רעיונות, שירים, פירסומות וכו' שאנשים חוזרים עליהם והם משתכפלים מאחד לשני ונפוצים יותר ויותר. דוקינס בספר השען העיוור הציע את הרעיון לראשונה, אבל הוא הציע אותו יותר בגדר מטאפורה. אנשים לקחו את הנושא קצת רחוק מדי בניסיון להסביר למה רעיונות מסוימים שורדים ואחרים לא.

    להסבר מלא יותר אתה יכול לקרוא פה:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9D

  • אריאל  On 03/04/2007 at 10:18 pm

    שיש אנשים שאשכרה מקבלים כסף מהאקדמיה כדי לעשות מחקרים על הקשקוש הפסיידו-מדעי הזה?
    עכשיו אני יודע שאני בתחום הלא נכון, הייתי יכול לעשות המון כסף מלהמציא שטויות מהסוג הזה

  • לוסי  On 05/04/2007 at 11:54 am

    למעשה, הוא העלה את הרעיון בספרו 'הגן האנוכי', וזו לא מטאפורה – זו אנלוגיה, אם כבר, והיא מבלבלת אנשים לעתים קרובות. למען הסר ספק – ממים אינם זהים לגנים. הם פועלים לפי חוקי אבולוציה *כלליים*, לא לפי חוקי האבולוציה הביולוגית בפרט.

  • גיל  On 05/04/2007 at 5:14 pm

    התכוונתי לכתוב הגן האנוכי ויצא לי השען העיוור. האם זה בגלל שהשען העיוור מם יותר טוב? 🙂

    אני לא יודע מה זה חוקי אבולוציה "כלליים". הבעייה עם הממים שאפשר להלביש אותם על כל תופעה. אין שום קריטריון שאומר לנו האם משהו הוא מם או לא. גם לתורת הממים אין שום יכולת ניבוי וזה עיקר החולשה שלה.

  • לוסי  On 05/04/2007 at 5:33 pm

    בצורה מוצלחת יותר ממני, ולכן:

    http://www.susanblackmore.co.uk/Articles/NH%20memes%202006r.htm

    התכוונתי לכתוב הגן האנוכי ויצא לי השען העיוור. האם זה בגלל שהשען העיוור מם יותר טוב? 🙂

    מבחינתך לפחות:) חלק מעניין הממים זה החזרה עליהם. באיזה מן הספרים התעמקת/דנת לעתים קרובות יותר?

  • גיל  On 05/04/2007 at 5:54 pm

    שהם כמעט בלתי מופרדים בעיניי.

  • אבירן  On 12/03/2010 at 2:42 pm

    בזמן האחרון.
    כתיבה יוצאת דופן ומעוררת עניין, מי יתן ונראה עוד מאמרים בתדירות גבוהה.

    אבירן

  • גיל  On 12/03/2010 at 6:06 pm

    אתה מוזמן להשאר ולהגיב פה 🙂

%d בלוגרים אהבו את זה: