כמה אי הבנות בקשר לפסיכולוגיה אבולוציונית

פעמים רבות בעבר כתבתי פוסטים מפורטים שמסבירים במה הפסיכולוגיה אבולוציונית עוסקת, כיצד היא עומדת ביחס לתחומים אחרים במדעי החברה ובמדעי הטבע (בהיותה שילוב של שניהם), איך מגיעים למסקנות שתכונה מסוימת מקורה אבולוציונית ושיטות המחקר הנהוגות בתחום. למי שזו לו הפעם הראשונה שהוא נתקל בנושא מומלץ להתחיל בסדרת הפוסטים הראשונית שסוקרת את התחום ושנכתבה בראשית הבלוג: פסיכולוגיה אבולוציונית א', פסיכולוגיה אבולוציונית ב', פסיכולוגיה אבולוציונית ג'.  בנוסף, שני פוסטים נוספים עסקו בתגובה לטענות שונות שמועלות כנגד הפסיכולוגיה האבולוציונית מפי אנשים שמטרתם בעיקר לנגח את התחום ולא ממש בקיאים בו: על מדע, פסיכולוגיה והאבולוציה של האונס, המתקפה על הפסיכולוגיה האבולוציונית. מומלץ לקרוא את הפוסטים הללו לפני שניגשים לקריאת הפוסט הנוכחי כדי לקבל תמונה שלמה יותר.

והנה, נקריתה בפניי הזדמנות נוספת לכתוב על הנושא בעקבות מאמר שפורסם החודש על ידי דיוויד באס וצוות המעבדה שלו באוניברסיטת טקסס, אוסטין. המאמר פורסם בכתב העת American Psychologist שהוא ספינת הדגל של האגודה הפסיכולוגית האמריקאית ומאמרים בו עוסקים בנושאים עקרוניים וכלליים שיש בהם עניין לכלל הפסיכולוגים. המאמר עוסק בהפרכת כמה מהמיתוסים והתפיסות המוטעות ביחס לתחום, כמו גם בצורה שבה הוא פועל. המאמר גם כולל מילון מונחים למושגים בסיסיים בסופו. אני אסקור כמה מהנקודות החשובות במאמר.

ראשית הפסיכולוגיה האבולוציונית בדארווין ובתאוריית האבולוציה. תורת האבולוציה אומרת דבר מאוד פשוט. כשיש ואריציות על תכונה מסוימת שעוברת בתורשה, ובהנתן בזה שהואריציה החדשה מועילה בצורה כלשהיא להשרדות הפרט המחזיק בה, או מגבירה את סיכויי הרבייה שלו, אזי היא תעבור בתורשה לדורות הבאים ותתרבה באוכלוסייה. התהליך הזה מתבטא בעיקר בשלוש צורות: 1) אדפטציה. התכונה באה לפתור בעייה ספציפית בסביבה שקשורה להשרדות או רבייה (למשל, הפחד מנחשים ארסיים). 2) תוצר לוואי. תכונה שמשתמרת באוכלוסייה מכיוון שהיא קשורה קשר הדוק לאדפטציה (למשל, הפחד מנחשים לא מסוכנים). 3) רעש. תכונה שקיימת בסביבה ספציפית ואינה מועברת בתורשה, אבל משתמרת בגלל התרבות. מטרת הפסיכולוגיה האבולוציונית היא לזהות אדפטציות.

מאז ומעולם הנחו העקרונות הללו את חוקרי אבולוציה בבואם לחקור איברים אנטומיים או את הפיסיולוגיה של חיות ובני אדם, אבל רק לאחרונה גברה ההכרה שניתן להחיל את העקרונות הללו גם על הפסיכולוגיה והתנהגות של חיות ובכללן בני אדם. ההכרה הזו היא זו שעומדת ביסוד הפסיכולוגיה האבולוציונית. נושא הפחדים הוא דוגמא מובהקת לאדפטציה וכתבתי על כך בעבר (כאן, פה ופה). בני אדם פוחדים מנחשים, עכבישים, גבהים וזרים הרבה יותר ממכוניות וכלי נשק למרות שהאחרונים מסוכנים הרבה יותר בחברה המודרנית. הפוביות מנחשים ועכבישים מתפתחות בצורה ספונטאנית וקשות מאוד להכחדה, ספציפיות, מתקיימת מגיל צעיר מאוד וחוצות תרבויות – כל המאפיינים של עיצוב או אדפטציה שבאה בתגובה לסביבה עוינת. כמות האדפטציות המובחנות הוא רב, אם כי יש ויכוח בין פסיכולוגים אבולוציוניים בקשר לכמות המדויקות והצורה שבה הן מאוחסנות או מאורגנות במוח. ישנם כאלו הסבורים שמדובר באלפים ואף בעשרות אלפי אדפטציות ספציפיות, בעוד אחרים סבורים שמדובר במספר קטן הרבה יותר של עקרונות כלליים שיכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות בהתאם לקלט מהסביבה. כך למשל, למרות שיש לבני אדם פחד טבעי מנחשים, בתרבויות שבהן באמת יש הרבה נחשים מסוגים שונים בסביבה, הרתיעה הזו הרבה יותר מובחנת וקיימת רק לנחשים המסוכנים באמת ולא לאלו שאינם מזיקים כלל.

ההבדלים בגישות הללו הן רק דוגמא אחת לגישות שונות בתוך הפסיכולוגיה האבולוציונית. בניגוד למקובל לחשוב, לא כל הפסיכולוגים האבולוציוניים חושבים בצורה זהה. יש ויכוחים שונים שנוגעים למשל לחשיבות ההבדלים האינדיבידואליים, לצורה שבה מזהים אדפטציות, תפקיד הסביבה באבולוציה, האם ברירה קבוצתית היא כוח משמעותי באבולציה, ועוד ועוד. אלו חילוקי דיעות הלגיטימיים בכל תחום מדעי.

אחד ממקורות הבילבול העיקריים קיים בגלל חוסר אבחנה בין גורמים אולטימטיביים לגורמים מקורבים. גורמים אולטימטביים עוסקים בשאלה למה תכונה מסוימת קיימת, ואלו הם הכוחות האבולוציוניים שיצרו תכונה אדפטיבית מסוימת. גורמים מקורבים עוסקים בשאלה איך תכונה מסוימת באה לידי ביטוי. תחשבו למשל על תחושת הרעב. אנשים אוכלים כי הם חייבים לשרוד. רעב הוא מנגנון אדפטיבי שמורה לאנשים לאכול. זהו הסבר אולטימטיבי ללמה אנשים אוכלים, אבל מה הם אוכלים תלוי מאוד בסביבה שבה גדלו, בהעדפות אישיות של כל אחד, כמו גם בגורמים מצביים שונים (למשל, אם הלכתם ברחוב וראיתם שלט של מקדונלדס ופתאום התחשק לכם המבורגר). כל אלו הם הסברים מקורבים לשאלה למה אכלת את מה שאכלת והם ישתנו מאדם לאדם ומחברה לחברה. כשתוקף אתכם רעב ואתם אוכלים משהו, אתם לא חושבים על הסיבות האבולוציוניות שהובילו לתחושה הזו אלא מתרכזים באוכל שבחרתם לאכול.

טענה מספר 1: הפסיכולוגיה האבולוציונית אינה מדעית, ההסברים שלה אינם ניתנים לאישוש או להפרכה

זו אחת הטענות הנפוצות ביותר כנגד התחום והכי שגויות. נתחיל מהעובדה הפשוטה ששיטות המחקר של פסיכולוגים אבולוציוניים מתוחכמות ביותר ומקיפות. למעשה, אני לא מכיר תחום אחר שבו שיטות המחקר מגוונות כל כך. פסיכולוגים אבולוציוניים משתמשים בשיטות סטנדרטיות שנהוגות בתחומי מחקר אחרים בפסיכולוגיה כמו ניסויים, תצפיות, שאלונים, מדדים פיזיולוגיים, הדמיות מגנטיות וכו', אבל הם גם שואבים טכניקות רבות ממדעי הטבע והחברה האחרים כמו בדיקות גנטיות, מחקרים השוואתיים לחיות אחרות והשוואות בין תרבותיות, רישומים ארכיאולוגיים, חקר מאובנים ועוד. סקירה ממצה של שיטות המחקר בתחום ניתן לקרוא במאמר הבא.

איך יודעים אם תופעה מסוימת מקורה אבולוציוני? בדיוק כמו בכל דיסיפלינה מדעית אחרת החוקר מנסח השערות שנובעות מהתאוריה שלו ומציב מבחנים על מנת לבחון אותן. במקרה שלנו, אנחנו מחפשים עדויות לעיצוב (Design). במילים אחרות, אנחנו מחפשים את המרכיבים של אדפטציה שמעידה על פתרון בעייה ספציפית שקשורה להשרדות או רבייה בעבר האבולוציוני שלנו. עדויות לעיצוב אפשר למצוא ממקורות שונים שבשאיפה יתכנסו למסקנה אחת. ממצאים מחברות ציידים-לקטים שחיו היום, ממצאים ארכיאולוגיים ואחרים שיעידו על העבר האבולוציוני שלנו, הצורה שבה בני אדם מתנהגים או חושבים כיום שעומדת בסתירה למה שהיינו מצפים מחיים בחברה המודרנית או להסברים תרבותיים אחרים (כמו הדוגמא לעיל של פחדים לא רציונליים) ועוד. חשוב להבין שבהרבה מקרים אי אפשר "להוכיח" שמשהו מקורו אבולוציוני מהסיבה הפשוטה שאין הוכחות במדע. יש ראיות תומכות או נגדיות שצריך לשקול אותן ביחד.

דוגמא עכשווית למחקר מהסוג הזה קשורה למשימות איחזור זיכרון. השערה על בסיס אבולוציוני טוענת שאנשים יזכרו מילים שקשורות להשרדות או רבייה בצורה טובה יותר ממילים אחרות, מכיוון שהגיוני שהזיכרון האנושי עוצב כך שרמזים שקשורים לכשירות הכוללת של האדם יזכו לתשומת לב מיוחדת. במחקר שנעשה על הבסיס הזה מצאו חוקרים שבמשימת איחזור נפוצה, אנשים זכרו מילים הקשורות להשרדות ורבייה הרבה יותר טוב ממילים אחרות. בנוסף, אותם חוקרים בדקו טכניקה חדשה של שיפור זיכרון שמבוססת על מילים הקשורות להשרדות, כנגד טכניקות ידועות לאיחזור כמו זיכרון צילומי. השיטה החדשה השיגה תוצאות טובות מהשיטות האחרות והמסקנה של החוקרים הייתה שקידוד המבוסס על רמזים הקשורים להשרדות רגיש יותר מקידודים אחרים וסביר שמקורו אבולוציוני. אם הממצאים היו משיגים תוצאות הפוכות או לא מגלים את האפקט היה בכך כדי להפריך את ההסבר האבולוציוני.

הנקודה המרכזית היא שבניגוד לדיעה שרווחת אצל רבים, אין כאן שום ניסיון להצדיק ממצאים אמפיריים בדיעבד. יש כאן גזירה מדוקדקת של השערות הנובעות מהגיון אבולוציוני ספציפי ומבחן ישיר שבודק אם ההשערה הזו מאוששת או מופרכת. האפשרות להפרכה היא שעומדת במרכז החקירה המדעית (עם כמה הסתיגויות שלא זה המקום להכנס אליהן). אפשר למצוא דוגמאות נוספות לתאוריות ברות בחינה כאלו במאמר.

צריך גם לזכור שאישוש או הפרכת השערות במדעי החברה אינם מתבססים לרוב על מחקר אחד או שניים כמו בפיסיקה למשל. ברוב המקרים אנחנו עוסקים במבנים מופשטים ששיטות המחקר השונות מנסות לאמוד (מה שנקרא אופרציונליזציה של המשתנים). חוקרים שונים שמתקפים את המושגים בצורות שונות ועל פני אוכלוסיות שונות צריכים להגיע למסקנות דומות והדברים לרוב לא פשוטים. בכל מקרה, חשוב לזכור שזה לא עניין של שחור ולבן. אפשר לומר שבסבירות גבוהה תאוריה מסוימת נכונה ובסבירות נמוכה תאוריה מתחרה צודקת. במקרה של פסיכולוגיה אבולוציונית יש אלפי מחקרים שמאששים השערות שנובעות מתאוריות המתבססות על מנגנונים אבולוציוניים שונים. למי שמעוניין להתעמק במטא תאוריה של הפסיכולוגיה האבולוציונית אני ממליץ לקרוא את המאמר הזה.

כמובן שלא כל ההשערות במחקרים של פסיכולוגיה אבולוציונית מאוששות. כמה דוגמאות מייצגות לחשיבה אבולוציונית שלא נמצא לה אישוש: ההשערה שאלטרואיזם המבוסס על ברירת שארים מוביל להומוסקסואליות גברית (כלומר שהומוסקסואליים עוזרים לקרובי משפחה במקום להוליד ילדים משלהם), או ההשערה שגברים מעדיפים בתולות כשהם בוחרים בנות זוג ליחסים ארוכי טווח. בכל מקרה, הנקודה היא שפסיכולוגיה אבולוציונית מעלה השערות ובוחנת אותן כמו כל ענף מדעי אחר, וכמותם, ישנם מחקרים טובים יותר ופחות, כאלו שנבנים על תאוריות אבולוציוניות מוצקות ואלו שלא, או כאלו שמעלים השערות מדויקות וכאלו שלא. כל מחקר צריך להבחן לגופו וכמו שאף אחד לא פוסל תחומים מדעיים שלמים רק בגלל חוקרים לא זהירים, כך צריך להתייחס לפסיכולוגיה האבולוציונית. כמו בכל תחום מדעי חדש (והפסיכולוגיה האבולוציונית באמת קיימת משהו כמו 20 שנה), ישנה אי אחידות גדולה ברמת המחקר בתחום. ישנם גם רבים המנסים לתפוס "טרמפ" על הפסיכולוגיה האבולוציונית ועורכים מחקרים גרועים שמבוססים על הגיון אבולציוני חלש או לא קיים. עם זאת, שיטות המחקר משתכללות עם הזמן, המחקרים נעשים מתוחכמים יותר ויש הרבה יותר בקרת איכות (שבאה לידי ביטוי במאמרים טובים יותר וכאלו שמצוטטים הרבה). בכל מקרה, ההתקפה הרפלקסיבית של רבים מהמתנגדים לפסיכולוגיה האבולוציונית ככאלו שרק ממציאים סיפורים בדיעבד פשוט לא נכונה, ולרוב נובעת מחוסר הכרות עם התחום או מאג'נדה פוליטית או חברתית כנגדה.

טענה מספר 2: הכוחות האבולוציוניים הקיימים זניחים, ותרבות, למידה וסוציאליזציה הם אלו שקובעים בעיקר את התנהגות בני אדם

הויכוח הנצחי בין המולד לנלמד הוכרע זה מכבר כשברור ששניהם ממלאים תפקיד חשוב אצל בני אדם. עם זאת, הראייה הדיכוטומית של טבע מול תרבות מפספסת את העיקר. יש אינטרקציה מתמדת בין תהליכים אבולוציוניים לסביבה, ופסיכולוגיה אבולוציונית לא רק שאינה מתעלמת מכך אלא התהליכים הללו הם המפתח להבנתה.

הטענה שפסיכולוגים אבולוציוניים מתעלמים מהסביבה מבטאת בצורה המובהקת חוסר הבנה לצורה שבה אבולוציה עובדת. אבולוציה אינה פועלת בחלל ריק והיא חייבת להתקיים עם קלט מהסביבה. תהליכים אבולוציוניים פועלים על ידי היזון חוזר עם הסביבה כי אחרת לא היו מתפתחים בצורה שהתפתחו. קחו לדוגמא את נושא הלמידה. אנשים רבים מפרשים אותו בצורה לא נכונה. הם סבורים בטעות שאם משהו נלמד אז הוא בהכרח מושפע מהסביבה ולא מהאבולוציה וזו טענה שגויה בכמה מישורים. ראשית, למידה כלל אינה אפשרית בלי שלבני אדם תהיה היכולת ללמוד והיכולת הזו עוצבה כמובן במוח על ידי הברירה הטבעית. שנית, הרבה פעמים מתייחסים ללמידה כתגובה משתנה של אנשים לקלט שונה מהסביבה. הטענה המובלעת היא שיש מנגנון למידה כללי שבא לידי ביטוי בסביבות משתנה. אם אכן למידה הייתה כללית ולא ספציפית בתגובה לבעיות אדפטיביות כמי שהפסיכולוגיה האבולוציונית טוענת, אזי היינו מצפים שכולם יוכלו ללמוד כל דבר בכל מקום.

בפועל, זה רחוק מאוד מהמציאות. יש דברים שאנשים לומדים בקלות רבה בלי שום מאמץ, למשל שפה או פחד גבהים, ולעומת זאת ישנן התנהגויות מסוימות שקשה מאוד להכחידן על ידי למידה (למשל, פחד מנחשים). דוגמא נוספת היא הרתיעה האוניברסלית שיש לבני אדם מפני גילוי עריות. לרתיעה כזו יש הגיון אבולוציוני מכיוון שהזדווגות עם בני משפחה קרובים מובילה לעתים קרובות לילדים עם הפרעות גנטיות שונות. קל לראות שלהתנהגות כזו יש עיצוב ספציפי והיא לא חלק מלמידה כללית להרתע מבני אדם בכלל. אי אפשר להסביר גם את הרתיעה הזו על פי מודלים קלאסיים של למידה (התניות קלאסיות או אופרנטיות) ובכל מקרה אין שום ממצאים שנעשה מאמץ כלשהיא ללמוד את הרתיעה הזו. דווקא המקרים החריגים והיוצאים מן הכלל מדגימים בצורה הטובה ביותר את אופי הרתיעה הזה. מצד אחד, מחקרים על ילדים שגדלו תוך כדי לינה משותפת בקיבוץ, מראים בבירור איך הרתיעה הזו התפתחה אצל חברי אותה קבוצת גיל למרות שלא מדובר בקרובי משפחה. הסיבה לכך היא שבעבר האבולוציוני שבה הרתיעה הזו התעצבה, אחים ואחיות גדלו יחד באותו הבית וזה היה הקלט שגורם לרתיעה להתפתח. כשתנאי הסביבה השונים בקיבוץ מחקים מגורים כאלו, הרתיעה מתפתחת למרות שאין מדובר באחים ואחיות. מחקרים מראים שילדים שגדלו יחד בקיבוץ מעולם לא התחתנו זה עם זו בגלל שהחשיבו אחד את השנייה כאחים ואחיות.

מהצד השני, כשמשפחה מורכבת מילדים חורגים אפשר לראות שבמקרים מסוימים הרתיעה מגילוי עריות לא קיימת. במיוחד נכון הדבר כשמדובר בילד מאומץ בגיל מבוגר יחסית או בנישואין שניים עם ילדים מבן או בת הזוג השני שמצטרפים לילדים קיימים. במקרים רבים מתפתחים קשרים רומנטיים בין אחים חורגים (ולפעמים מעורבים בהם יחסים אסורים). המשיכה הקיימת במשפחות הללו מראה, שהתפתחות הרתיעה מגילוי עריות מתפתחת בגיל מאוד מוקדם ורגישה מאוד. כלומר, אם ילדים גדלים יחד לא בתקופה הקריטית, הסיכויים שהרתיעה תתפתח קטנים.

המסקנה היא כפולה: לתייג משהו כנלמד לא אומר לנו דבר מבחינה מדעית על הצורה שבה דברים נלמדים. זה רק מצביע על כך שלמידה היא מרכיב אחד של תכונה מסוימת. באותה מידה, לומר על משהו שמקורו אבולוציוני גם לא אומר לנו הרבה כי כל דבר הוא אבולוציוני מעצם העובדה שבני אדם הם תוצר אבולוציוני. כל מנגנון למידה אבולוציוני צריך להיות ספציפי לפחות במידה. כלומר, צריך להתייחס ביתר דיוק לגבי מה הבעייה האבולוציונית שהתנהגות מסוימת נועדה לפתור ואיך בפועל, ההתנהגות מראה סימנים של עיצוב או אדפטציה.  דבר שני, למידה ואבולוציה הן לא תאוריות מתחרות להסבר התנהגות כלשהיא. למידה דורשת מנגנון אבולוציוני כלשהוא שבלי למידה לא יכל להתקיים כלל.

לגבי סוציאליזציה, תאוריות חברתיות שונות מניחות השפעה מרחיקת לכת של החברה בעיצוב התנהגויות של בני אדם. סוציאליזציה בהחלט קיימת ולא צריך להתעלם ממנה. עם זאת, פעמים רבות הכוחות המיוחסים לה חזקים ממה שהם באמת. אם נתייחס למשל לתפקיד ההורים על ילדים, אין שום ספק שההורים משפיעים על ילדיהם מעצם העובדה שהם קובעים את הסביבה החברתית שבה הם חיים. עם זאת, מחקרים מהעת האחרונה מראים שתפקיד ההורים קטן בהרבה ממה שחשבו קודם. ישנם גורמים שונים שמשפיעים על התפתחות הילדים ובהם למשל סדר הלידה במשפחה (נושא שהרחבתי עליו כאן) או יחסים שמתפתחים עם ילדים אחרים באותה קבוצת גיל (מומלץ לקרוא את הספר מיתוס גידול הילדים של ג'ודית האריס להרחבה בנושא). אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הוא האם קיים חינוך לתפקידי מין שונים מצד ההורים. בהקשר הזה, חשוב כמובן להפריד בין התייחסות שונה של ההורים שנובעת מהתפיסות שיש להם לגבי מה ילד או ילדה אמורים לעשות או להראות לבין התייחסות שונה שנובעת מכך שהילדים מתנהגים בצורה שונה בגלל שבנים ובנות מתנהגים באופן שונה בממוצע. בכל מקרה, מחקרי מטא אנליזות מראים שההורים בחברה המערבית דווקא מתייחסים לרוב בצורה לא מגדרית לבנים או בנות, ואפילו צעצועים שונים שבנים ובנות משחקים בהם ושבמשך שנים חשבו שנובעים מחלוקה מגדרית על ידי ההורים נובעים מהעדפות שונות של בנים ובנות ולא מסוציאליזציה. חיזוק לזה מוצאים במחקרים על קופים שמראים העדפות שונות על פי מינם (ראו למשל פה).

כיצד משפיעים החיים בעולם המודרני על הפסיכולוגיה האבולוציונית שלנו?

העולם המודרני שונה כמובן בצורה די קיצונית מעולם הציידים לקטים שממנו התפתחו האדפטציות המנטליות שלנו. מבחינת לוח הזמנים האבולוציוני, התרבות המערבית כפי שאנחנו מכירים אותה היא הרף עין אבולוציוני ולא קיימת מספיק זמן כדי ליצור אדפטציות פסיכולוגיות חדשות. העולם כיום שונה במובנים רבים מעולם הציידים לקטים. אנחנו לא צריכים לצוד או ללקט אוכל כדי לשרוד, החיים בסביבה עירונית מזמנים לנו הכרות עם הרבה יותר אנשים ממה שהיה בעבר, קיומן של טכנולוגיות חדשות כמו האינטרנט משנה בצורה ניכרת את הצורה שבה אנחנו מעבירים את זמננו ועוד.

החיים בעולם כזה מזמנים כמובן אתגרים לאנשים שהחשיבה שלהם התעצבה מבחינה אבולוציונית בעולם אחר לגמרי. כך למשל, המנגנון האדפטיבי שמורה לנו לאכול הרבה מאכלים שומניים ועתירי קלוריות בלי בקרה כמעט, גורם לבעיית השמנה וסכרת בעולם שבו אוכל כזה נפוץ וזול מאוד לרכישה. גם דימויים שונים שאנחנו חשופים אליהם בכלי התקשורת השונים בכמויות עצומות, בניגוד לאינטרקציות בעברנו שהתבססו רק על ניסיוננו שלנו ומפגשים פנים אל פנים עם אנשים אחרים, יכולים לגרום לגירוי יתר. כך למשל, גירויים מיניים חזותיים שבעבר יכל להתקיים רק בנוכחות פיסית של אדם אחר קיימים היום על שלטי חוצות, עיתונים, במחשב ועוד. 

חוסר התאמה כזה יכול להוביל פעמים רבות למצבים לא נעימים שלא לצורך. אם קיימת אדפטציה שגורמת לגבר לקנא בגברים אחרים שנמצאים סביב בת זוגו ולדאוג להרחיק יריבים פוטנציאליים שלא יגיעו למגע אינטימי עימה, אזי הוא יכל לכאורה להיות רגוע אם היה יודע שהיא משתמשת באמצעי מניעה והסכנה של גידול ילד לא שלו אפסית. אבל מכיוון שהאדפטציה לא לוקחת בחשבון אמצעי מניעה מודרניים אפקטיביים הקנאה עדיין קיימת ויכולה להוות מטרד חמור ביחסים בין בני זוג.

האם לפסיכולוגיה אבולוציונית יש שימושים מעשיים?

פסיכולוגיה אבולוציונית היא מדע בסיסי שאמור להוביל להבנה טובה יותר של בני האדם והעולם הסובב אותם. פסיכולוגיה אבולוציונית פועלת על ממוצעים ולא על אנשים בודדים ולא קל ליישם אותה בחיי היום יום. עם זאת, בשנים האחרונות יש לה גם שימושים פרקטיים. אחד השימושים שהולכים וגוברים הוא ברפואה ובטיפולים נפשיים. הנחות מוצא אבולוציוניות יכולות לעזור לנו להבין טוב יותר מחלות והפרעות שונות ואולי אפילו ללמד אותנו איך לטפל בהן. ישנם מחקרים שונים שנעשו לאחרונה שיוצאים מנקודת מבט אבולוציונית וגם עסקתי בנושא הזה בהרחבה בעבר (אחד, שניים, שלוש).

תחום נוסף שצובר לאחרונה תאוצה הוא דארוויניזם משפטי. כלומר, איך הפסיכולוגיה האבולוציונית יכולה לעזור לנו מבחינת החוק. זה כולל שורה ארוכה של נושאים החל מהצורה שבה עדים מדווחים על מה שראו, איך שופטים ומושבעים מגיעים להחלטות, כיצד להעביר מסדר זיהוי בצורה נכונה וכלה באיך ניתן לשנות התנהגויות של אנשים או לבסס מדיניות ציבורית שתהיה אפקטיבית (יש אפילו אגודה לנושא). כך למשל, מחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית עוזרים להבין אונס, הטרדות מיניות, רצח והרג תינוקות אם לתת דוגמאות ספורות בלבד. הפסיכולוגיה האבולוציונית גם חושפת כמה הנחות בעייתיות שעומדות בבסיס היבטים חוקיים שונים. למשל, חוקים שונים מניחים קיומו של "אדם סביר" בבואם להסביר את התנהגותו של אדם זה או אחר. אבל מה קורה אם ההנחה הזו לא ממש מדויקת? קחו לדוגמא את נושא ההטרדות המיניות. ישנם הרבה התנהגויות שנתפסות כהטרדה מינית על ידי נשים אבל לא על ידי גברים, אז מי יחשב לאדם הסביר? אלו דברים שחייבים לקחת בחשבון גם אם אין להם פתרון מיידי.

לפסיכולוגיה האבולוציונית אין כמובן שום אג'נדה חברתית אבל היא בהחלט יכולה וצריכה להשפיע על מקבלי החלטות בתחומים שונים כי היא חושפת היבטים שונים של התנהגות אנושית שלא היו ידועים קודם לכן.

המגבלות של הפסיכולוגיה האבולוציונית

בניגוד למקובל לחשוב לפסיכולוגיה האבולוציונית אין הסבר לכל תופעה אנושית קיימת. הדוגמא אולי הכי מובהקת לכך היא הומוסקאוליות שעד היום אין לה הסבר אבולוציוני מניח את הדעת, כזה שנתמך אמפירית ומקובל על הכל (אם כי יש כמה וכמה השערות מעניינות בנושא). תופעה נוספת שאין לה עדיין הסבר אבולוציוני ואולי לא יהיה לה הן התאבדויות שנפוצות למדי בחברה המודרנית (אם כי חייבים לציין שהרבה פחות בחברות מסורתיות). שתי התופעות הללו עומדות לכאורה בניגוד לכל הגיון אבולוציוני של רבייה והשרדות. נושא נוסף אגב שאין לו עדיין הסבר אבולוציוני הוא האורגזמה הנשית כמו גם הדגדגן.

הגבלה נוספת קשורה לעובדה שאין לנו מכונת זמן ואנחנו לא יכולים לעבור לתקופות שונות מהעבר האבולוציוני שלנו כדי לראות איך אנשים חיו בעבר ועם אלו בעיות בדיוק הם התמודדו. מחקרים על חברות ציידים לקטים מודרניים, מחקרים ארכיאולוגיים, מחקרים על חיות אחרות וגם מאובנים שופכים אור על אספקטים שונים של העבר האבולוציוני שלנו אבל המידע רחוק מלהיות מושלם. אנחנו כן יודעים בוודאות דברים מסוימים כמו העובדה שתמיד היו קיימים שני מינים שהיו צריכים לבחור בני זוג בצורה האופטימלית ביותר, הסביבה שבה חיו הייתה מסוכנת עם טורפים שונים ומזיקים שונים שהפיצו מחלות, וכו'. בכל מקרה, הידע שלנו מספיק רחב על מנת לנסח השערות שונות על בסיס האבולוציה ולבחון אותן אמפירית. יש לקוות שהביקורות עליה יהיו בעיקר מדעיות ולא פוליטיות או אידיאולוגיות כמו שהיו בעבר וממשיכות להיות היום על ידי מי שלא מכירים את התחום מקרוב. מומלץ גם לקרוא ממקור ראשון מחקרים עכשויים ולא להסתפק רק על דיווחים עליהם שנוטים הרבה פעמים להיות שגויים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • טל  On 19/02/2010 at 12:13 am

    ומספר עוסקים בנושא הזה מוציאים שם רע לשאר.

    ושאלה בעניין – האם הפסיכולוגיה האבולוציונית עוסקת רק ביחסים בין המינים ובמיניות? ברשימה הזו כל הדוגמאות הן מהתחום הזה.

  • גיל  On 19/02/2010 at 2:17 am

    (ולא כל הדוגמאות פה מהתחום).

    מי שקרא את הבלוג יכול לראות שיש ייצוג לנושאים רבים אם כי נושא המיניות בולט וחסר פרופורציה בתחום.

  • SilentMike  On 19/02/2010 at 3:11 am

    מאוד נהנתי לקרוא.

  • מיקי  On 19/02/2010 at 6:04 am

    תודה על הפוסט המקיף והברור. כמי שחוקר ומיישם את הנושא שבכותרת,יש לי הערה לגבי הפיסקה הבאה: "למשל, המנגנון האדפטיבי שמורה לנו לאכול הרבה מאכלים שומניים ועתירי קלוריות בלי בקרה כמעט, גורם לבעיית השמנה וסכרת בעולם שבו אוכל כזה נפוץ וזול מאוד לרכישה"
    הבעיה היא במילה "כזה".
    אכילת שומנים אינה גורמת להשמנה אצלנו, כמו שאינה גורמת להשמנה בחברות ציידים לקטים.השמנה נגרמת מאכילת יתר של פחמימות ובעיקר פרוקטוז הנמצא בסוכר, משקאות קלים ומיצים וכן גם במקרה של אכילת כמויות מוגזמות של פירות. אני אישית מקיים במשך כמעט שנתיים דיאטה, ששומן מן החי הוא המרכיב העיקרי שלה (60+80%) ואינני שמן. יתר האינפורמציה נמצאת בבלוג שלי.

  • גיל  On 19/02/2010 at 6:13 am

    ומיקי תודה על ההערה. הכוונה באופן כללי למאכלים משמינים.

  • גלי  On 19/02/2010 at 10:43 am

    כך גם הפסיכולוגיה האבולוציונית היא אינה מדע.
    היא לא יותר מאשר זרם מעריצים של צ'רלס דרווין. ותחום נוסף בפסיכולוגיה.
    כמו בפסיכולוגיה הקלינית כך גם בזו האבולוציונית משתמשים באותן שיטות מחקר בדיוק.
    כאשר רוצים לבצע מחקר – עושים זאת על ידי שיטות סטטיסטיות, מדגם וכולי.
    אבל זה לא הופך תחום למדעי. ככה עושים מחקרים במדעי החברה.
    אין שום קשר בין הפסיכולוגיה האבולוציונית לביולוגיה ולתורת האבולוציה של דרווין.
    זה בדיוק כמו שתאמר שהדרוויניסטים הספרותיים משתמשים בשיטות מדעיות כדי להגיע למסקנות בנוגע ליצירות ספרותיות.
    זו פרופגנדה זולה וגם לא לגיטימית ובנוסף גם שקרית. אז מספיק.

  • audrey2  On 19/02/2010 at 4:04 pm

    רק לא הבנתי מדוע דווקא לאורגזמה הנשית אין הסבר אבולוציוני. זה נראה לי כמו עוד מנגנון מצויין לבחינת הגבר. זה שגורם לאורגזמות מוצלחות יותר הוא בעל גנים טובים יותר, ולו בגלל העובדה שיותר נשים ירצו לשכב איתו. שמעתי גם שהסיכוי להריון עולה כשאשה חווה אורגזמה.
    האם אורגזמה נשית היא תופעה יחודית לאדם?

  • audrey2  On 19/02/2010 at 4:11 pm

    כמובן שהאורגזמה של האשה תלויה גם בה ולא רק בגבר. אבל מכיוון שהאורגזמה הנשית בדרך כלל יותר מורכבת ופחות אוטומטית מזו של הגבר, נראה לי טבעי שהיא התפתחה כפי שהתפתחה בכדי להעניק עדיפות לגברים מוצלחים עבור האשה. בגלל זה נראה לי כל כך מוזר שהסיכוי להריון הוא גבוה דווקא באונס.

  • גיל  On 19/02/2010 at 5:52 pm

    זו אחת ההשערות שנבחנו, אבל עדיין אין ראיות חד משמעיות בנושא. יש כמה ממצאים שמראים שנשים חוות אורגזמות רבות יותר כשהן מקיימות יחסי מין עם גברים אתלטיים יותר או סימטריים יותר. יש גם השערה שיש קשר בין האורגזמה הנשית לסיכוי להכנס להריון אבל אין לזה ממצאים חד משמעיים. ולא, היא אינה ייחודיית לאדם אז סביר שיש לה תפקיד אבולוציוני אבל לא ברור מהו.

  • גיל  On 19/02/2010 at 5:56 pm

    עניינים בנושא שאת בפרוש לא מבינה בו. די מצער שזו תגובה ממישהי שאמורה להבין קצת באיך מדע עובד ומתפתח ואיך ענפי מדע חדשים נוצרים אבל ישפטו הקוראים לבד את התגובה שלך.

  • טל  On 19/02/2010 at 6:07 pm

    באמת נראה חסר פרופורציה, תודה על ההבהרות.

  • יאיר  On 19/02/2010 at 6:52 pm

    וגם לא הסטוריונית של המדע.

    היא לא יותר מזרם מעריצים של אלברט אינשטיין.
    גם לה יש תואר דוקטור, כמו להרבה אחרים. זה לא הופך אותה למדענית או להסטוריונית.

    אין שום קשר בין כתיבה מדעית לבין הכתיבה של גלי. זה כמו שתאמר שאסטרולוגים משתמשים בשיטות אסטרונומיות כדי לנתח את אופי האדם.

    זו פרופגנדה זולה וגם לא לגיטימית ובנוסף גם שקרית. אז מספיק.

  • גיל  On 19/02/2010 at 8:38 pm

    שבכל זאת זה תחום שמעניין הרבה מאוד אנשים והוא גם נמצא בלב התאוריה האבולוציונית, כך שלא ממש מפתיע שהרבה חוקרים יתעסקו בנושא. בסך הכל התאוריה הזו מניבה הרבה מאוד השערות שקל יחסית לבדוק אותן. זה גם אחד התחומים שבהם לפסיכולוגיה האבולוציונית היו את ההשגים הגדולים ביותר והם תרמו תרומה משמעותית להבנה של התחום. אם תקרא תאוריות מלפני 20 שנה ומעלה תראה שהן היו מאוד שטחיות (אנשים נמשכים להפכים או לדומים בלי ממש להסביר למה ואיך).
    בשנים האחרונות, יש באמת מעבר לתחומים נוספים כי ההבנה התאורטית גדלה וגם המודלים האבולוציוניים נעשו מתוחכמים יותר.

  • ראובן  On 21/02/2010 at 5:48 pm

    האם הרתיעה מגילוי עריות באמת נובע מסיבות אבולוציוניות? את הטאבואים שיש בכל תרבות אפשר לפרש בשני אופנים – האחד, שבאמת יש פה רתיעה מולדת, והשני שדווקא מכיוון שאין רתיעה מולדת היה צורך בטאבואים חברתיים. האם אצל יונקים אחרים אנו מכירים טאבואים כאלו?

    גם נגד רצח ושוד יש טאבואים חברתיים כמעט בכל תרבות, אבל קראתי פעם ( אצל ג דיאמונד אאל"ט) שכאשר יחידים מחברות פרימיטביות נפגשים יש סיכוי מצויין שרק אחד מהם יעזוב.

  • גיל  On 21/02/2010 at 6:42 pm

    כל כך חזק בכל חברה? זה שמשהו לא קיים בלידה לא מחזק בהכרח את ההסבר התרבותי. תחשוב שיצר המין לא קיים אצל בני אדם עד גיל ההתבגרות ועדיין אף אחד לא חושב שזה תרבותי נכון?

    אלימות היא חלק מרכזי בעבר האבולוציוני שלנו ויש מערכת מסועפת של חוקים בכל מקום (ששונה ממקום למקום). עם זאת, אין חברה שלא קיים בה רצח ואפשר לראות כיצד לרצח יש דפוסים אבולוציוניים. למשל, העובדה שיש אלימות גדולה יותר כלפי ילדים חורגים הרבה יותר מאשר כלפי ילדים ביולוגיים.

  • ראובן  On 23/02/2010 at 6:02 pm

    משום מה התגובה ששלחתי אתמול נעלמה. בכל אופן:

    בוא נבדיל בין השאלות המצויינות שאתה שואל (למשל, למה הטאבו חזק) לבין התשובה הפסקנית שאתה נותן (כי זה בגנים שלנו, לא יכול להיות שלמדנו את זה מעצמנו). עד כמה שאני יודע, ואני יודע מעט מאוד בנושא, דווקא גילוי עריות כטאבו סוציו-ביולוגי הוא רעיון שנוי במחלוקת.

    אגב, האם גילוי עריות הוא *באמת* טאבו כל כך חזק? נישואי בני דודים זה משהו סופר מקובל ( בדיוק אני קורא ביוגרפיה של דרווין. הוא נישא לבת דודתו). אז אחים לא אבל בני דודים כן, ובשפע? אפשר לצטט לי את האלדן על שני אחים ושמונה בני דודים, אבל עדיין הייתי מצפה ששריד כלשהו מהטאבו ישאר.

    אם אין חברה שאין בה רצח, האם יש מסקנה סוציו-ביולוגית מכך? מהי, שהיכולת לרצוח הוא בעל יתרון אבולוציוני? אם כך, הטאבו *נגד* רצח הוא גם נובע מסיבות אבולוציוניות?

    מה שהכי מפריע לי בתחום הזה הוא שנראה שאיכשהו הוא תקוע בתקופת מנדל ופישר ופחות בתקופת קריק וסנג'ר. אם באמת יש בסיס גנטי מובהק לתפיסה מרחבית, גילוי עריות ואי ציות לתמרור תן זכות קדימה ( אצל אשכנזים זכרים) אז מציאת מכלול רלוונטי של גנים ישכנע יותר מכל העבודות הסטטיסטיות.

  • גיל  On 23/02/2010 at 8:08 pm

    היא פשטנית במקרה הטוב ומוטעית במקרה הרע. לא זיהו גן אהבה או גן לכעס, אז האם זה אומר שאין להם בסיס אבולוציוני? הרבה מאוד עדיין לא ידוע על גנים והתנהגות והצורה שבה הם באים לידי ביטוי מאוד מורכבת ואי אפשר לייחס לגן יחיד. יש התייחסות לכך אגב במאמר שאתה מוזמן לקרוא.

    לגבי גילוי עריות, אתה כנראה באמת לא מתמצא כי אני לא מכיר שום טענה רצינית נגד ההסבר האבולוציוני. דווקא מתוך הכרה בצורה שבה אבולוציה עובדת ההסבר הזה הוא הברור מכולם. הרי צאצאים כתוצאה מגילוי עריות סובלים מפגמים גנטיים קשים (זה הרבה פחות נפוץ לגבי בני דודים ואכן הטענה מתייחסת רק למשפחה הגרעינית). דרך אחרת לחשוב על זה: נסה לדמיין את עצמך ביחסים כאלו עם הורה, אחות או ילד משלך. אנשים לא מסוגלים אפילו לדמיין את זה וזה מעורר בהם תחושות קשות. תשווה את זה לדברים אחרים שבבירור הם תרבותיים ותראה שאין משהו שמעורר תחושות כאלו, למה זה קורה לדעתך?

    בוודאי שאפשר להסיק מסקנות אבולוציוניות בנודע לרצח ולמעשה זהו אחד התחומים שהפסיכולוגיה האבולוציונית תרמה את התרומות הכי חשובות. אלימות ותוקפנות (שרצח מהווה קצה אחד קיצוני שלה) הם משהו שנטוע עמוק בעבר האבולוציוני שלנו ואתה יכול לראות את זה בכל ממלכת החי. כמובן שצריך להזהר מהכשל הנטורליסטי או מהסתכלות פשטנית על הנושא. לגבי טאבו לרצח פה התמונה מורכבת יותר. אין טאבו מוחלט ויש אפילו חברות שרצח היא פרקטיקה נפוצה (למשל היאנונמו). האיסורים על אלימות נובעים ממערכת איזונים ובלמים שבחלקה בוודאי אבולוציוני אבל בהחלט משתנים מחברה לחברה.

  • ראובן  On 24/02/2010 at 6:44 pm

    לא אמרתי "גן" , אמרתי "מכלול רלוונטי של גנים". אינני יודע על דרך אחרת שאבולוציה יכולה לפעול אלא דרך גנים. אם כתבת על כך במקום כלשהו, אנא הפנה אותי.

    אני לא אוהב את הנימוקים בשם חוסר הדמיון. האם גם הפרעונים המצריים התקשו לדמיין גילוי עריות?
    אני מנסה להגיד שאם יש רתיעה מולדת (מקבל את התיקון שלך לגבי משהו שהוא לא בדיוק מולד אלא מגיע מאוחר יותר) מגילוי עריות הרי שאין צורך חברתי בטאבו כזה, נכון? כמו שאין צורך בטאבו כנגד אכילת חצץ, אבל *יש* צורך בטאבו נגד רצח.

    אם כבר, הייתי אומר שה*סלידה* ממי שגדל בקרבתך ( אפקט ווסטרמרק?) נובעת ממקור אבולוציוני אולי, אבל ה*טאבו* מקורו חברתי ונועד אולי לפצות על המשיכה בין דומים גנטית בגיל מאוחר (משהו שנקרא GSA בוויקופדיה). אגב, בוויקיפדיה כתוב שהנתונים של ווסטרמרק בקיבוצים הופרכו מאוחר יותר.

    האינפורמציה שלי מתבססת בעיקר על וויקיפדיה (האנגלית). משם קיבלתי את הרושם שההסברים האבולוציוניים עדיין לא מקובלים. אם היא לא מדויקת, יש לך מחוייבות לתקן:)

  • גיל  On 24/02/2010 at 7:09 pm

    הגנים שבבסיס כל אחת מההתנהגויות שלך או של המחשבות שלך? אני מניח שלא. ועדיין אתה לא תטען שבבסיס הדברים הללו לא עומדים גנים. באופן עקרוני, כל פעולה שבני אדם עושים או חושבים קשורה לגנים בצורה או אחרת מעצם העובדה שאנחנו בני אדם. כמו שכתבתי בפוסט, הדיכוטומיה פה בין סביבה לגנטיקה היא מלאכותית. מה לעשות שאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק איך גנים עובדים ואיך הם קשורים לגנים אחרים? האם נחכה עד שיפצחו את חידת המוח בשביל לחקור את הנושאים הללו?

    הנימוק הוא לא עניין של חוסר דימיון אלא כמו שציינתי של עדויות מתכנסות. יש ממצאים חזקים מאוד שמראים שהטאבו על גילוי עריות אבולוציוני. אם אתה חושב שהוא לא, אתה צריך להציע ממצאים בכיוון הנגדי ועד עכשיו לא ראיתי שעשית את זה. מובן מאליו שהאיסורים החברתיים יתלבשו על אלו האבולוציוניים, ההבחנה שאתה עושה בין אבולוציה לסביבה שגויה וכבר התייחסתי אליה בפוסט.

  • גיל  On 24/02/2010 at 7:15 pm

    נסתרו. אם יש לך מראה מקום אני אשמח לראות.

  • ראובן  On 24/02/2010 at 10:36 pm

    "האם נחכה עד שיפצחו את חידת המוח בשביל לחקור את הנושאים הללו? "
    בוודאי שלא. מצד שני נשתדל לא להיות נחרצים מידי בטענותינו בדבר פעולת המוח.

    אם ההוכחה שלך שטאבו העריות *מוכרח* להיות גנטי ואבולוציוני היא ש"כל פעולה שבני אדם עושים או חושבים קשורה לגנים בצורה או אחרת מעצם העובדה שאנחנו בני אדם" אז א) אני מסכים, ב) זוהי טאוטולוגיה ריקה מתוכן.

    בענין הנתונים שנסתרו, הרי במאמר על
    http://en.wikipedia.org/wiki/Incest_taboo
    כתוב:

    According to another study, however, out of 2516 marriages documented in Israel, 200 were between couples reared in the same kibbutz. These marriages occurred after young adults reared on kibbutzim had served in the military and encountered tens of thousands of other potential mates, and 200 marriages is higher than what would be expected by chance. Of these 200 marriages, five were between men and women who had been reared together for the first six years of their lives. This research disconfirms the Westermarck hypothesis.[16]

    בכלל, שווה לקרוא את המאמר, באופן חשוד, המילים "פסיכולוגיה אבולוציונית" בכלל לא מופיעות שם.

  • גיל  On 24/02/2010 at 10:48 pm

    כי לא נראה לי שהבנת את הכתוב או שאתה מעוות ביודעין דברים שכתבתי. אז לפני שאתה יוצא בכל מיני טענות שלא מן המניין דייק בעובדות. התייחסתי במפורש למה נחשב הסבר אבולוציוני ואתה מוזמן לקרוא שוב.

    אתה קראת את המאמר או שאתה מצטט רק מויקיפדיה?
    מה שכתוב שם בכלל לא סותר את האפקט אלא דווקא מחזק אותו. אם מכל מאות הזוגות שנישאו רק 5 גדלו יחד ב6 השנים הראשונות (מתי בדיוק ואיפה) זה רק מוכיח שאכן לגידול יחד יש השפעה שלילית על הנישואין.

    וואלה, לא מופיעה המושג פסיכולוגיה אבולוציונית אז מה זה בדיוק אומר? אולי עלה בדעתך שהמאמר פורסם לפני שהמושג הזה בכלל התקיים?

  • גיל  On 24/02/2010 at 10:55 pm

    כהוכחה נגדית הוא לא מחקר אלא ביקורת על הספר, כך שאני בספק כמה באמת הוא מביא איזה שהוא מידע חדש שלא היה ידוע קודם.

  • ראובן  On 25/02/2010 at 9:47 am

    כשאני כתבתי "מאמר על Incest_taboo" הרי שהתכוונתי לערך בויקיפדיה, ואין לי מושג מה כתוב במאמר שבהערת הרגל (אמרתי לך מקודם שאני מתבסס על ויקיפדיה). אם החישוב הסטטיסטי של ויקיפדיה נראה לך מוטה (ומה שאתה אומר נשמע הגיוני) הרי שמבחינת חוקי ויקיפדיה, כל מה שאתה צריך לעשות זה למצוא סימוכין לדעתך ולתקן. אני רק השליח, והתוקפנות שלך לא במקום. גם כאשר דיברתי על המושג פסיכולוגיה אבולוציונית התכוונתי למאמר של ויקי אז ההערה "המאמר פורסם לפני שהמושג התקיים" לא כל כך לעניין ("ואללה").

    חשבתי שברור לחלוטין שאני מדבר על המאמר בויקיפדיה. אולי גם אתה לא הבנת את הכתוב. אני לפחות לא אאשים אותך שאתה מעוות ביודעין. האם אתה יכול להגיד לי בכנות שעל פי ה*ערך* בויקיפדיה ( זהו, כתבתי ערך, כדי שלא יהיו אי הבנות) ההסבר האבולוציוני/ פסיכולוגי-אבולוציוני הוא זה המקובל?

    אתה יכול להצביע ספציפית על איזה טענה שלך עיוותתי ומה האי דיוק? יכול להיות שקצת עשיתי קריקטורה ("זה הכל בגנים") אבל התכוונתי לכך רק כדי לקצר את התגובה ( הממשק כאן הוא בלתי אפשרי).

  • ראובן  On 25/02/2010 at 9:49 am

    נשמטה לי הכותרת מהתגובה הקודמת.

  • גיל  On 25/02/2010 at 9:57 am

    במיוחד בנושאים מאוד ספציפיים כמו זה, ולכן מבחינה מדעית אי אפשר להתייחס אליה ברצינות. לא מה שכתוב שם יקבע מה נכון ומה לא (בלי קשר לעובדה שהדברים שמצוטטים שם לא סותרים את ההסבר האבולוציוני). הצגתי בפניך את העדויות התומכות בהסבר האבולוציוני ואם יש לך מחקר שסותר את הטענות שהעליתי אתה מוזמן להביא אותו. עד עכשיו לא נתת שום ממצא סותר או כזה שתומך בהסבר אחר.

    העיוות שלך קשור לתפיסה של מהו הסבר אבולוציוני ובקשר שלו לתרבות. הסברתי את הנושא בבירור בפוסט ואתה מוזמן לקרוא שוב או לקרוא את המאמר שצירפתי שם מסבירים ביתר פירוט.

  • ראובן  On 25/02/2010 at 11:27 am

    או-קי. אז הערך בויקי גרוע. זאת לא תהיה פעם ראשונה.

    לפני שאנחנו ממשיכים, "הצגתי בפניך את העדויות התומכות בהסבר האבולוציוני". קראתי שוב את התגובות שלך ופרט לניסוי המחשבתי ("דמיין …") לא מצאתי עדות תומכת. אתה יכול בבקשה לסכם במספר מילים מהם העדויות הללו ולהפנות למאמר בנושא?
    אני גם רוצה להדגיש שיש כאן שתי תופעות: האחד, הסלידה מקשרים רומנטיים עם בני גיל שגדלת איתם עד גיל 6-7 (אפקט וסטרמרק) והשניה היא הטאבו החברתי כנגד קשרים כאלו. באחד- *אתה* לא מעוניין בבן/בת משפחה קרוב, ובשני- הסביבה החברתית מרגישה שקשרים כאלו דורשים איסור. מה שמוזר בעיני (בין השאר) הוא הצורך בטאבו אם יש סלידה מולדת. זה משהו כמו האנטישמיות שלפעמים מתגלה במקומות בלי יהודים- אם אין גילויי עריות, מאיפה הטאבו?
    האם הטענה הא"פ היא שגם הנטיה לטאבו הוא ממקור אבולוציוני (נכון, כל המוח שלנו הוא ממקור אבולוציוני, לא לזה אני מתכוון)?

  • גיל  On 25/02/2010 at 5:12 pm

    אני הבהרתי את עצמי יותר מפעם אחת ואין לי מה להוסיף. אתה ממש לא להבין את הקשר בין אבולוציה לסביבה ולהציגו באור שגוי. קרא את המאמר המקורי, אולי הוא יצליח להבהיר לך את הנושא יותר טוב.

  • יאיר  On 19/03/2010 at 12:18 am

    גיל, איזה מילה אנגלית אדפציה? adoption?אימוץ? או adaptation, התאמה?

  • גיל  On 19/03/2010 at 1:24 am

    תיקנתי, תודה.

  • גד  On 07/03/2012 at 7:13 am

    כיצד מסבירה האבולציה את קיומם של גבר ואישה, שתי ישויות נפרדות, שמבחינה מינית יש בינהם התאמה מושלמת, גם מבחינת הרצון לקיים יחסי מין, גם מביחנת היכולת (אברי המין) וגם מבחינת התוצאה (זרע + ביצית = תינוק)

    גד

    • גיל  On 07/03/2012 at 9:30 am

      גד, קוראים לזה ברירה מינית. אתה יכול לחפש בבלוג את הפוסטים הראשונים שלי בקשר לפסיכולוגיה אבולוציונית שם הסברתי את הנושא ויש גם לא מעט ספרים שמסבירים אותו.

Trackbacks

  • […] תמיכה אמפירית למחקרים שלהם (סקרתי כמה דוגמאות בפוסט הזה). כמה זה באמת קיים בקרב חוקרי מגדר? אולי שאלה חשובה […]

  • […] שניתן להן מענה פעמים רבות, כולל כאן בבלוג (למשל פה, כאן וכאן). בפוסט הזה אני מעוניין לעסוק בצורה יסודית ביחסים בין […]

  • […] כתבתי בעבר איך מזהים שיש לתכונה או התנהגות מסוימת בסיס אבולוציוני ובמיוחד איך מזהים אדפטציות (זה נכון לא רק לגבי בני אדם אלא ככה ביולוגים אבולוציוניים פועלים כשהם חוקרים התנהגויות של חיות אחרות). בקצרה, המאפיין הכללי של אדפטציה הוא שהיא תכונה שממלאת פונקציה חשובה בראי האבולוציה, לרוב כזו שנועדה לעזור לפרט לשרוד או להתרבות (בצורה ישירה או בלתי ישירה). אם מוצאים התאמה בין ההתנהגות הספציפית לתפקיד האבולוציוני שהיא אמורה למלא, כך שהיא מעלה את הכשירות הכוללת של הפרט, ומדובר בתכונה או התנהגות מורכבים דיים, כך שאפשר לשלול הסבר שמקורה ב”רעש” או תוצר לוואי, אזי עולה הסבירות שאכן יש בסיס אבולוציוני חזק לאותה התנהגות. כמובן שלא תמיד קל להבין מה הפונקציה האבולוציונית של התנהגויות מסוימות, ויכולה להיות מחלוקת קשה לגבי מקורן (כתבתי פה על כמה מחלוקות בנושא), אבל, וזה אולי הדבר החשוב, אפשר לדעת פעמים רבות שיש להתנהגות מסוימת בסיס ביולוגי גם אם לא ברור מה טיבו (אורגזמה נשית היא דוגמא קלאסית לכך). […]

  • […] בעבר לא מעט על אי הבנות של אנשים בקשר לפסיכולוגיה אבולוציונית (או סתם התקפות […]

  • […] חלקן הקטן רלוונטי ונכון, אבל בחלקם הגדול מבוסס על אי הבנות בנוגע לפסיכולוגיה אבולוציונית, קריאה סלקטיבית ולא נכונה של מחקרים מדעיים בתחום, או […]

%d בלוגרים אהבו את זה: