כיצד משפיעה רמת הטסטוסטרון בעובר על התנהגות מינית ומגדרית טיפוסית?

בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים עוסקים בהשפעות הורמונים שונים על התנהגות בני אדם. תשומת לב מיוחדת מוקדשת להשפעות הורמונליות על עוברים ברחם. להשפעות הללו יש כנראה השלכות מרחיקות לכת להתפתחות, למשל על הסיכוי להיות הומוסקסואל (ראו פה) או אפילו על היד הדומיננטית (נושא שכתבתי עליו כאן). מחקר חדש, שאת התקציר שלו אפשר למצוא פה) הוא מחקר נוסף בשרשרת שמראה קשר בין הורמונים ברחם לבין התנהגות טיפוסית של בנים ובנות.

מחקרים רבים מראים שקיימים הבדלים בין המינים אצל תינוקות בהעדפות למשחקים שונים וצעצועים, העדפות שנובעות מרמות שונות של הורמוני מין זכריים (אנדרוגנים). אפשר להראות שההבדלים הללו נובעים מהשפעות הורמונליות על ידי צפייה בהתנהגות של בנות הסובלות מהפרעה גנטית שמובילה לשיבוש הורמונלי, המזרים למוחן כמויות גדולות של אנדרוגנים בלידה. המשחקים שאותן ילדות מעדיפות לשחק נחשבים למשחקים טיפוסיים של בנים, והם מפגינות גם התנהגויות אופייניות יותר לבנים.

המחקר הנוכחי בחן את ההתנהגות המגדרית של 212 ילדים (112 בנים, 100 בנות) שלא סבלו משיבושים הורמונליים כלשהם. הילדים, בגיל 8 בממוצע, הם חלק ממחקר אורך גדול שנועד לבדוק התפתחות ילדים עוד מלפני הלידה. לגבי כל אחד מהילדים הללו יש נתונים על רמות הטסטוסטרון שלהם בזמן שהם היו עדיין עוברים. ההתנהגות המגדרית שלהם נבדקה על ידי סולם מדידה פסיכמוטרי שבוחן שורה ארוכה של התנהגויות כפי שהן מדווחות על ידי ההורים. ההתנהגויות הללו קשורות למשחקים שהילדים בוחרים לשחק, לצעצועים שהם בוחרים לשחק איתם ופעילויות אחרות. הסולם נחשב לאמין ביותר (מבחינת תוקף ומהימנות), והניקוד בו נע על רצף, כשבקצה אחד יש התנהגות טיפוסית של בנים, ובקצה השני, התנהגות טיפסות של בנות.

כצפוי, לבנים היו רמות גבוהות יותר של טסטוסטרון בממוצע. שנית, תוצאות המחקר מראות בצורה ברורה ביותר שככל שלעובר היו רמות טסטוסטרון גבוהות יותר, כך ההתנהגות של הילד או הילדה היו זכריות טיפוסיות יותר. זה היה נכון לשני המינים בלי הבדל משמעותי בעוצמת הקשר בין שני המשתנים הללו. המחקר כלל גם פיקוח על משתנים שונים שיכלו פוטנציאלית להסביר את הקשר הזה, כמו גיל האם, רמת ההשכלה של האם וגיל הילד. אף אחד מהמשתנים הללו לא היה בעל השפעה על הקשר בין רמת הטסטוסטרון להתנהגות המגדרית הטיפוסית.

המחקר הזה מראה בצורה די ברורה איך השפעות הורמוני מין זכריים אצל עוברים משפיעות על התנהגות מינית טיפוסית בזמן משחק. מה שמעניין הוא, שרמות הטסטוסטרון אצל ילדים נמוכות יחסית לרמות שמגיעים אליהן בזמן ולאחר ההתבגרות המינית, מה שמראה שהשפעות עובריות מתקיימות בגיל צעיר מאוד ולא רק לאחר סיום ההתפתחות המינית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Queer eye  ביום 06/04/2009 בשעה 7:23 am

    I find it strange that scientists based their research on a the unproven, folklorist, dubious claim that soccer is "manly".

    The logic seems to follow this path:
    Exposure to Testosterone goes up -> Girl plays soccer
    Soccer -> manly game
    Therefore higher exposure to Testosterone will result in "manly" girls

    However, if we disregard the second assumption above (that soccer is a "manly" game) then all this research really suggests is that there's a positive correlation between playing soccer and the level of exposure to Testosterone.

    What's important or beneficial about this?

    You can measure levels of Testosterone in girls, you can record how much time they spend playing soccer but you cannot measure the "amount" of "manliness" in soccer. That would not pass as what we call science.
    Sorry to say this but it seems highly possible that this research is simply based on folklore – the belief that soccer is manly.

    To examplify the importance of this:
    If I were to run the same research yet with the assumption that Soccer= feminine game, then the results will be reversed!
    i.e. high levels of Testosterone are positively correlated with feminine boys and low negatively correlated with manly girls.

  • גיל  ביום 06/04/2009 בשעה 8:39 am

    איפה כתבתי או מופיע במאמר שכדורגל הוא משחק גברי דווקא?

  • א.מ  ביום 06/04/2009 בשעה 10:23 am

    האם יש קשר בין ריכוז הורמונלי ברחם, והשפעתו על התנהגות בהמשך, לבין עישון בזמן ההריון?

    אני לא עישנתי בהריונות, אבל אמא שלי כן…

    לגבי התגובה הקודמת, כולה עוסקת בכדורגל. בתקציר המאמר שמופיע בקישור גם לא מוזכר כדורגל. האם המשחק מופיע במאמר המקורי כמשחק טיפוסי של בנים?
    מה הם, לפי המדד שהזכרת, משחקים טיפוסיים של בנים ובנות?

  • גיל  ביום 06/04/2009 בשעה 7:02 pm

    ידוע שעישון בזמן היריון מזיק לעובר ופוגם בהתפתחות העתידית של הילד, אבל לא חושב שיש לזה קשר להתנהגות טיפוסית גברית או נשית.

  • Queer eye  ביום 06/04/2009 בשעה 9:08 pm

    soccer was just an example – you mentioned "typically boyish games". Here is the part I'm referring to:
    ניתן לראות שההבדלים הללו נובעים מהשפעות הורמונאליות, על ידי צפייה בהתנהגות של בנות הסובלות מהפרעה גנטית שמובילה לשיבוש הורמונלי, המזרים למוחן כמויות גדולות של אנדרוגנים בלידה. המשחקים שאותן ילדות מעדיפות לשחק נחשבים למשחקים טיפוסיים של בנים

    Since gender and behavior is a descriptive definition rather than an empirical fact you can not detach it from the bigger context – one that includes societal norms, culture, and more alongside biology.

    The fact you can not measure "the manliness/boyishness of a game" in an empiric way means you have to make a subjective assumption – that certain games are manly.
    I was pointing out the fact that the researchers (or the reporter) should make that implicit assumption explicit. By keeping it implicit they are doing a disservice to their research and discipline.

    Some of the childhood games we used to call feminine in the past are today without any gender. Some games that western society adopted from other cultures had a totally different "gender" than what we have come to associate them with in western culture.

    In other words, if you run the same test in a society in which all these indicator-games are considered feminine or even "gender-less" than you would get the opposite results (or no results at all if its a gender-less game). The moment you step out of exact sciences and into social sciences things get much less objective and much more subjective.
    You can still make the same claims but to be truly honest and of service to the field, you should note the subjective part underlying your work.

  • גיל  ביום 06/04/2009 בשעה 9:27 pm

    אכן, שיוך משחקים לבנים או בנות נעשה בצורה תאורית. פשוט רואים אם יש משחקים מסוימים שבנים או בנות משחקים בהם יותר באופן מובהק. לא ממש הבנתי למה אי אפשר לקבוע שהם משחקים של בנים או בנות, בלי קשר לגורמים שמשפיעים על הבחירה במשחקים הללו? זה נכון שהשיוכים הללו יהיו נכונים לתרבות המערבית שיש לה היצע מסוים של משחקים ולא לחברות אחרות, אבל הסולם שמשתמשים בו במחקר הזה נבנה בדיוק למטרה הזו והוא כולל צעצועים או התנהגוית שאופייניות למין מסוים ולא אחר. ניתן גם להכליל לסוג הצעצועים שבנים ובנות ישחקו בהם בכל חברה גם בלי לדעת מה הצעצועים עצמם. כתבתי על זה בפוסט הזה:

    http://www.notes.co.il/greengross/31315.asp

    עכשיו, בשביל להוכיח שהשיוכים הללו נעשים רק בצורה תרבותית או על ידי חיברות צריך להראות למה ואיך זה בדיוק מתרחש. העובדה שההבדלים הללו ניכרים בגיל מוקדם מאוד או שמחקרים מראים שההבדלים הללו קיימים גם אצל הורים שמחנכים את ילדיהם לשיוויון מלא ולא מתייחסים אליהם בצורה מגדרית אומרת הרבה מאוד.

    בכל מקרה, מוצג לפנינו מחקר שמראה על קשר חזק בין טסטוסטרון לסוג המשחקים שנבחרו. איך היית מפריך או מסביר אחרת את הקשר הזה? סתם במקרה בנות עם טסטוטסרון גבוה בחרו לשחק במשחקים של בנים?

  • Queer eye  ביום 07/04/2009 בשעה 8:40 am

    בכל מקרה, מוצג לפנינו מחקר שמראה על קשר חזק בין טסטוסטרון לסוג המשחקים שנבחרו.
    איך היית מפריך או מסביר אחרת את הקשר הזה? סתם במקרה בנות עם טסטוטסרון גבוה בחרו לשחק במשחקים של בנים?
    I agree with everything you wrote in the paragraph I've attached above and I wouldn't want to disprove it. I'm also happy to see we've reached some form of understanding.

    Where I differ with you is in the interpretation of "MALE/BOYISH" games.

    In the context of our time, region, and culture – if a girl plays soccer she is considered less feminine or less of a girl. That is true!
    I think this definition is so arbitrary that it adds no important information and sadly the only thing it does is, more often than not, bring pain and social condemnation on that girl.

    An example for this claim:
    Let's imagine two women – Annie and Eve.
    Annie and Even live next to each other. They are each married and raise two kids.
    As a child, Eve used to love playing with trucks.
    As a woman, she likes to hunt and is a professional Judo fighter (she also plays basketball and soccer).
    It appears she also has high levels of Testosterone.

    Why is she less feminine than Annie?
    I guess that according to the researchers' definitions she is less feminine because all of these games are "male/manly". Put otherwise, these games are less "feminine". But then again why are these games less "feminine"?
    Because when you monitor little girls you see that less of the feminine girls choose to play with them and more of the manly girls.
    OK, so how do you define manly girls?
    These are girls who like to play in manly games….. its a circular argument. It depends on definition and as we can see from the case of Eve and Annie, it is also quite uninformative – they are practically identical in any other way but the games they play.

    Referring to your posted link – of course it could very well be that higher levels Testosterone cause monkeys to choose games that are more important for hunting. The relationship between animal behavior and evolution is amazing and informative. HOWEVER, the relationship between HUMAN behavior and evolution is much more complex and much less "all encompassing"
    Humans have a much more developed society and culture and their behavior is more influenced by those than is the behavior of monkeys.
    Therefore, in human society the definition of a game as "male" is influenced as much by culture as it is by evolution. Thus, in one culture (or time period) a game can be "male" because it helps raise stronger hunters and in another "feminine" because it's the only game girls are allowed to play due to its strict dress code that covers their entire body.
    The empiric results would still be the same – Testosterone influences what games we choose to play – BUT the implication on the test subjects' gender behavior would be MUCH different.

    To give another example: We all know today that if a man wears a wig, a corset ("machoch"), puts on makeup and wears high heel shoes he is exhibiting clear signs of feminine behavior. He might even be a professional drag queen. Yet most of these articles of clothing were historically invented for and used by MEN. A good example of it can even be seen in a painting of the king of France, Louis XIV – the most respected man of his time (and what we would define today as a heterosexual male). In his most famous portrait he is dressed just like that (I actually was describing him in the previous paragraph, btw- the painting can be found online).
    Everything the signifies femininity/masculinity is given to interpretation so there is very little concrete or stable substance in these definitions and they are always dependent on their context.

  • גיל  ביום 07/04/2009 בשעה 9:50 am

    הוא המחשבה שיש משהו שלילי בהכרח בייחוס משחק זכרי או נקבי למישהו מבן המין השני. אף אחד לא טוען את זה. כולם מכירים בשונות הגדולה שיש בהתנהגויות של בני אדם והעובדה שיש אנשים עם התנהגות טיפוסית גברית או נשית לא הופכת אותם למוזרים, נחותים או כל הגדרה אחרת. הם פשוט שונים מהממוצע של המין שלהם וזה הכל. כל המחקרים במדעי החברה עוסקים בממוצעים של קבוצות, ואין שום כוונה לשפוט או להפלות מישהו או מישהי כי הם שונים מהממוצע של הקבוצה שלהם. אני חושב שפרשנויות כמו שאת/ה הבאת כאן הם אלו שיכולות לגרום לאנשים לחשוב שמשהו לא בסדר איתם. אף אחד גם לא טוען שמישהו פחות נשי או גברי בגלל שהם משחקים במשחקים שלא אופיינים למין שלהם. מה שהצגת כאן זה הכשל הנטורליסטי שכביכול טוען שאם יש איזה שהוא הבדל ביולוגי שמוביל להתנהגות מסוימת, אז הוא הכרחי או טוב וכל מי שחורג ממנו פגום בצורה כלשהיא.

    לא ממש הבנתי את ההסבר בפיסקה הלפני אחרונה. על סמך מה הקביעה השרירותית שמשחק יהיה גברי או נשי מושפע מהתרבות בדיוק כמו מהאבולוציה? זו קביעה מאוד מפוקפקת שאין לה בסיס מחקרי. מחקרים מראים שהורים בעולם המערבי מאפשרים לילדים שלהם במידה רבה במה לשחק ולא מנסים להשפיע על המשחקים שלהם בצורה משמעותית. לכן לתת איזה טיעון קיצוני שלא עומד במבחן המציאות הוא חסר משמעות (מה עוד שעל פי הדוגמא שלך, לא יהיה שום קשר בין רמת הטסטוסטרון למה בנות בחרו לשחק כי כולן יאלצו לשחק באותם משחקים).

    לגבי הפיסקה האחרונה, דווקא יש לנו הקשר ברור מאוד כאן והדוגמאות שלוקחות אותו למחוזות אחרים לא רלוונטיות. ברור לנו מאיפה הילדים הללו באו והעובדה היא שהסולם שמשמש להערכת היכולת המשחקית של הילדים נבדק בהקשרים שונים ונמצא אמין מאוד, ועמיד בתתי תרבויות מערביות. אם משחק היה אכן תלוי מאוד בהקשר, הסולם הזה לא היה מהימן כלל אילו נבדק על אוכלוסייה שהיא מעט שונה מזו שהוא נבנה עליו ולא כך הדבר.

  • Queer eye  ביום 08/04/2009 בשעה 12:09 am

    כולם מכירים בשונות הגדולה שיש בהתנהגויות של בני אדם והעובדה שיש אנשים עם התנהגות טיפוסית גברית או נשית לא הופכת אותם למוזרים, נחותים או כל הגדרה אחרת. הם פשוט שונים מהממוצע של המין שלהם וזה הכל. כל המחקרים במדעי החברה עוסקים בממוצעים של קבוצות, ואין שום כוונה לשפוט או להפלות מישהו או מישהי כי הם שונים מהממוצע של הקבוצה שלהם.

    Everyone acknowledges the great diversity in human behavior?
    Everyone understands that different doesn't equal bad?
    No one aims to discriminate against people who are merely different than the average?
    These are somewhat naive views.

    I think that there is a risk when describing a research that has such implications that it will be misconstrued by people unaware of the Naturalist flaw.
    Therefore, there is something naive in publishing such an article in a place such as Ynet, with broad varied readership, without referring to the Naturalistic interpretation which, I believe, most of the readers give the text.

    If you also feel that basing discriminatory policies on this research would corrupt these researchers' fine work than you should also understand that ignoring the Naturalist flaw is the equivalent of shooting yourself in the foot.

  • גיל  ביום 08/04/2009 בשעה 1:46 am

    ומעוותים את הממצאים הללו, לא אומר שצריך לאסור על פירסום מחקרים כאלו אלא להיפך. מה שתארת אלו ממש לא ההשלכות של המחקר הזה וברור שזה לא מה שהחוקרים חושבים או כתבו בפועל. האם לדעתך צריך לאסור מכאן ואילך לפרסם כל מחקר בתקשורת הפופולארית רק מתוך סכנה שאנשים בכוונה יעוותו אותם? זו הרי סכנה הרבה יותר גדולה. הוא לא יטאטא את מה שקורה בפועל, ואנשים ימשיכו לחשוב בצורה כוזבת בכל מיני נושאים. אי אפשר גם לדרוש כל הזמן מהחוקרים או אחרים לכתוב את אינסוף המגבלות או ההשלכות שיש לכל מחקר כשזה לא תפקידם. צריך לעודד אנשים לחשוב בצורה מדעית וביקורתית ולהבין מה מחקרים כאלו באמת אומרים.

    מעניין אגב, שהדרישה לאי פירסום מחקרים כאלו מגיע תמיד כשמדובר בהסבר ביולוגי להתנהגות כלשהיא. למה אין דרישה כזו כשמדובר בהסבר תרבותי? תמיד יש חשש כביכול מדטרמיניזם ביולוגי אבל אף פעם אין חשש מדטרמיניזם תרבותי.

  • Queer eye  ביום 08/04/2009 בשעה 4:12 am

    I never said that:
    1. we should not publish such research.
    2. that we should discriminate against research that is based on biological explanation.

    I did say that:
    1. We should publish AND put in context the research results.
    2. Just as this applies to research that highlights a biological explanation it should apply to research that highlights a cultural/social explanation.

    Read my last paragraph again it simply suggests that you warn people from falling in to the naturalist trap and jumping to far-fetched conclusions.

    This subject is admittedly in the middle of the two scientific disciplines so giving just half an explanation is legitimate but should come along with acknowledgment that this is half/part of a broader explanation that spans more disciplines. You yourself are affiliating yourself with a concoction of two disciplines – Psychology and Evolutionary Biology (I admit I am not an expert on the matter) – so you of all people should understand that.

    Lastly, let's not be naive, putting results in context or cautioning the reader from jumping to conclusions is not unreasonable. It is part of the process of scientific exploration. on a more practical note, it can add as little as one paragraph to the research/article.

    Example:
    I would like to acknowledge that the issue of assigning gender to games is a contentious one, dependent on many variables who are not yet fully understood. I therefore would like to caution readers from making gross generalizations based on these initial data.

    Given this, I can find no theoretical/ideological objection nor a practical problem with putting scientific results in broader perspective.

  • גיל  ביום 08/04/2009 בשעה 4:25 am

    אני מסכים באופן עקרוני עם מה שנכתב, אבל אי אפשר בכל מחקר לעשות את זה. מחקרים מטבעם מתמקדים בנושא ספציפי ולא באים לתת תשובה גורפת. זה נכון לגבי מחקרים בכתבי עת מדעיים וגם כשמציגים אותם לציבור הרחב. אם היה מדובר בניסוח מדיניות חדשה בבתי ספר או משהו שיש לו השלכות מקונקרטיות אז באמת צריך להציג את כל הצדדים. זה לא העניין כאן. העניין כאן הוא להראות את החשיבות של הביולוגיה לבחירת של משחקים. הוא לא אומר שאין גורמים אחרים שמשפיעים ואי אפשר כל פעם להזכיר את כל הגורמים האפשריים. אני חושב שניסיון להקיף את כל הנושא כל פעם שמפרסמים מאמר כזה מחטיא את המטרה וממסמס את המסר, וגם הופך את הפירסום למסורבל. מה שכן צריך לעשות זה לעודד אנשים לחשיבה מדעית וביקורתית כללית. כל מי שמבין קצת במדע יודע להסיק את המסקנות הנדרשות בלי שכל פעם יזכירו לו את זה.

  • Queer eye  ביום 10/04/2009 בשעה 6:37 am

    כל מי שמבין קצת במדע יודע להסיק את המסקנות הנדרשות בלי שכל פעם יזכירו לו את זה.

    My view is that if you take part in popularizing science you have to take into account that you're talking to people who don't have even the slightest clue about science.
    When you publish in "scientific Ynet" and are quoted as a person of science – with the authority comes a lot of responsibility. The least one can do is acknowledge this and remind the wide range of people who read his/her articles about science's current limitations.

    I guess we will never agree on this – even though it does seem we've come closer to an agreement.

    Anyway, thanks for sharing the research!

  • גיל  ביום 10/04/2009 בשעה 7:54 am

    ופה אנשים יודעים פחות או יותר על כל העניין.

    ווינט זה רק כדי להביא אנשים כמוך לכאן, אבל אם תשאר או תשארי כאן אז דיינו.

  • רותו  ביום 11/04/2009 בשעה 4:07 pm

    מקובל לחשוב שהורים מערביים נותנים לילדים שלהם חופש בחירה במשחקים ועל פניו זה נראה כך. אבל בתור אמא מערבית, ליברלית פמיניסטית וכו לשני ילדים שלא בחרו תמיד את המשחקים המגדריים שלהם אני רוצה להדגיש שהלחץ החברתי להיות בג'נדר שלך הוא עדיין עצום. הורים לא תמיד מודעים אליו אבל הוא שריר וקיים. מספיק לראות תגובות לילד שלובש ורוד או מתחפש לפייה בפורים. התגובות הן מאד קיצוניות ואני מדברת כתושבת לב העיר תל אביב. ההורים גם הם בלחץ-במיוחד האבות ולוחצים על הילדים ללכת בתלם ומגיל חמש בערך גם הילדים בגן או בבית הספר מתחילים ללחוץ. בחלום הלילה שיש לנו חופש בחירה כילדים וגם כהורים. אגב-גם ילדות ש"מתלבשות כמו בנים" זוכות להערות אבל זה מתקבל יותר בחיוב, והסיבות לכך הן כבר נושא בפני עצמו.

  • קובי  ביום 24/05/2009 בשעה 2:46 pm

    חלק מהדברים במחקרים השונים מתייחסים אל מחשבותיהם של בנ הזוג בזמן המשגל (=הזיון). רבים מהחושבים על פנטאזיות עלולים לקבל ילד בעל אותן פנטאזיות. מעניין כשלעצמו.

  • ש'  ביום 07/11/2010 בשעה 12:20 pm

    רגע, אז אפשר להזריק או להשתיל לכל ההומואים את הגן הגברי טסטוסטרון ואז הם יתחילו להתנהג כמו גבריים או שתיהיה להם התנהגות גברית יותר ?

  • גיל  ביום 07/11/2010 בשעה 12:22 pm

    זה לא כזה פשוט. אין גן בודד שמשפיע וגם ההשפעה הזו היא בשילוב עם הסביבה.

  • אריק1  ביום 21/01/2014 בשעה 9:29 am

    לא מזמן קראתי בכתבי אפלטון בדיאלוג המשתה ונזכר שם באחד הנאומים שגברים שאוהבים גברים(ולא נשים) הם גבריים יותר.
    כיום כידוע מקובל לתפוס זאת הפוך.
    האם יתכן שלא רק התפיסה השתנתה אלא שבאמת הביטוי של תכונת אופי גברית (שנובעת, נניח מעודף טסטוסטרון או משתנה כימי אחר) נקבע גם לפי החברה?
    כך שלצורך העניין כדורגל(מוקד ויכוח ישן כאן) או משחק "גברי" אחר כלשהו יכל להיות נשי בחברה כלשהי ושם היינו מוצאים שגברים בעלי עודף טסטוסטרון היו משחקים פחות כדורגל ויותר משחק אחר?

    • גיל  ביום 21/01/2014 בשעה 10:00 am

      ביוון העתיקה הומוסקסואליות הייתה מקובלת כך שבהחלט אפשר לומר שהמיניות האנושית מושפעת מתרבות. עם זאת, הומוסקסואלים יכולים להיות גבריים או נשיים כמו הטרוסקסואליים וזה מושפע גם מרמות הטסטוסטרון. הצורה שבא מתבטאת גבריות או נשיות בהחלט יכולה להשתנות בין חברה לחברה אבל דבר אחד נשאר קבוע: משחקים שיש בהם אלימות או תחרותיות גדולה מאפיינים אנשים עם רמות טסטוסטרון גבוהות.

טרקבאקים

כתיבת תגובה