Category Archives: פסיכולוגיה חיובית

האבולוציה של הספורט

אחד מהתחומים שזכו להתייחסות מעטה יחסית בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים הוא ספורט. זה די מפתיע בהתחשב בעובדה שאנשים עושים ספורט בכל מקום בעולם, ואהדה של אתלטים וקבוצות ספורטים חוצה תרבויות, גם אם מה שנחשב לספורט הפופולארי משתנה ממקום למקום. אבל בשנים האחרונות הספורט זוכה לקצת יותר תשומת לב מצד חוקרים אבולוציוניים ואני רוצה לבצע סקירה קצרה של התחום.יש סיבות טובות לחשוב שגורמים אבולוציוניים משפיעים על ההשתפות בספורט וגם על צפייה בו. על פי אחת התאוריות הבולטות, ספורט התפתח כאמצעי לתרגל צייד ומלחמה, בדומה למשחקים של ילדים שמאפשרים אימון לקראת צייד, למשל משחקים של חץ וקשת שפופולאריים בחברות ציידים לקטים. מאוחר יותר, הספורט הפך לאמצעי להעצים את הסטטוס של הספורטאי, על ידי זה שהוא מראה את כוחו והיכולת האתלטית שלו, מה שמקנה לו אפשרויות רבות יותר למצוא בת זוג. להמשיך לקרוא

מה מסתיר מאחוריו החיוך של ביבי? על משמעות החיוך של מנהיגים

חיוכים מעידים על המצב הרגשי של המחייך. חיוכים עשויים להעיד על מצב רוח טוב ויכולה להיות להם השפעה ארוכת טווח על המחייך. הם גם יכולים לעזור לתפוס טרמפים, או גם בצד השלילי לסמן חוסר דומיננטיות וכניעות.  מחקר חדש בחן האם חיוכים של מנהיגים משקפים את הערכים האידיאלים של החברה או המדינה עליה הם ממונים רוצה להציג.
להמשיך לקרוא

חיוך כאמצעי בטיחות בדרכים

חיוך הוא אחד האמצעים היעילים להפחתת מתחים בין אנשים ולסמן לצד השני שהכל בסדר, ואין שום סכנה מצד האדם המחייך. יש לא מעט מחקרים שעסקו בהשפעות של חיוך, כולל מחקרים שמראים שחיוכים יכולים לנבא מי יתגרש בעתיד, את תוחלת החיים של האדם, את שביעות הרצון מהקשרים החברתיים שלו, ואפילו מי ינצח בקרב. מחקר חדש בוחן את החשיבות של חיוך להקטנת סיכוני תעבורה.

להמשיך לקרוא

כיצד נוף טבעי עוזר להלחם בדיכאון ובמחשבות שליליות אחרות

לחיים בסביבה עירונית יש השפעה שלילית על הבריאות הנפשית של האנשים לעומת חיים בסביבה ירוקה. ידוע שחיים בסביבה עירונית מלחיצה יותר מחיים בטבע, וישנם מקרים רבים יותר של חרדה ודיכאון כשחיים בעיר לעומת הכפר. אנשים בבירור לחוצים יותר וחיים עם מתח נפשי גדול יותר בעיר. כתבתי לא מזמן על איך הפסקות קטנות לצפייה בנוף ירוק משפרות את הריכוז כחלק ממחקרים שנעשו על חשיבות נופים טבעיים לבריאות הנפשית והפיסית של בני אדם, ועתה מגיע מחקר מחקר חדש שמנסה בפעם הראשונה להסביר את המנגנון שגורם להשפעות הכל כך גדולות של הטבע עלינו. להמשיך לקרוא

הפסקות קטנות לצפייה בנופים טבעיים משפרות את הריכוז

חיים בטבע או בסביבה של נופים טבעיים משפיעיה בצורה חיובית על אספקטים רבים של חיינו. סביבה כזו גורמת לאנשים להרגיש בטוחים יותר, משפרת את היכולת הקוגנטיבית שלנו, מקטינה אלימות, משפרת ציונים, תורמת לבריאות הפיסית והנפשית וגורמת לאנשים להיות מאושרים יותר באופן כללי. כתבתי בעבר על ההשפעות שיש לנופים טבעיים על הגוף והנפש ומחקר חדש ממשיך במסורת הזו ובודק את ההשפעות שיש לנופים טבעיים על רמות הריכוז של אנשים. להמשיך לקרוא

כיצד צפייה בפורנוגרופיה משפיעה על התפקוד המיני של גברים

הרבה מיתוסים קיימים לגבי סרטים פורנוגרפיים ונעשים מחקרים בשנים האחרונות על מנת לבחון את תקופתם. כפי שכתבתי בעבר, לא נמצא בסיס אמפירי לטענות ששחקניות פורנו נוצלו בילדות, שסרטים פורנוגרפיים מבזים נשים באופן מיוחד, או שסרטים פורנוגרפיים מעודדים תפיסות סקסיסטיות או גורמים לאלימות, (כשלמעשה יש ירידה במקרי האונס). מחקר חדש בודק מיתוס נוסף והוא שצפייה בסרטים פורנוגרפיים פוגעת בתפקוד המיני של הצופים ומזיקה לקשר הזוגי והמיני של בני הזוג. להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים בחוש ההומור: מה גברים ונשים באמת מחפשים

ישנם הבדלים בין גברים ונשים בחוש הומור וחלק מההבדלים הללו אבולוציוני. יש אנשים שעצם העלאת האפשרות להבדלים הללו מעידה על שוביניזם אבל בפועל, יש כיום עדויות חזקות ביותר בנושא שקשה להתעלם מהן. גם העובדה שישנם הבדלים בין המינים ביצירת ותפיסת הומור אינה אומרת שלנשים אין חוש הומור כמו שכריסטופר היצ’נס טען פעם. ניתוח מלא של ההבדלים בין המינים בכל הקשור להומור מחייב לקחת בחשבון גורמים אבולוציונים ותרבותיים, כמו במקרה של מיעוט סטנדאפיסטיות . כתבתי בהרחבה בעבר על הבסיס האבולוציוני להומור גם מכיוון שהוא תחום המחקר שלי (כאן, וכאן, ופה על החשיבות שלו במציאת דייט). לא מזמן גם פירסמתי פרק בספר שמסכם את כל המחקרים בנושא ושמצביעים על הבסיס האבולוציוני המוצק להומור על היבטיו השונים. להמשיך לקרוא

נשים שיש להן פרטנר עם חוש הומור חוות יותר אורגזמות

מחקר חדש בדק איך אורגזמה נשית קשורה לתכונות רצויות של בן הזוג. ידוע למשל שנשים חוות יותר אורגזמות אם הפרטנר שלהן סימטרי יותר בפנים, יפה יותר, עשיר יותר, ושרירי יותר, והמטרה של המחקר הנוכחי היא להרחיב את הממצאים הללו לתכונות נוספות, ואחת מהן היא חוש הומור. להמשיך לקרוא

טוב מראה עיניים: האם אנשים יכולים להעריך אינטליגנציה אצל אחרים לפי מראה הפנים?

פנים אנושיות מעבירות הרבה מאוד מידע למי שמתבונן בהן. אפשר להעריך את גילו של אדם, המין שלו, עד כמה הוא בריא, כמה הוא יפה, מוצא אתני ועוד. מחקר חדש מנסה לבדוק האם ניתן גם להעריך אינטליגנציה מהפנים. מידע שמתקבל דרך התבוננות בפנים רלוונטי מאוד מבחינה אבולוציונית. פנים יפות וסימטריות למשל, נותנות מידע אמין לגבי הבריאות של הנושא אותן ובעקיפין מבשרות שהוא בעל גנים טובים שלא פגעו בהתפתחות הסימטרית של הפנים. אבל הערכת אינטליגנציה על פי הסתכלות בפנים היא משימה שונה, כי לא כמו יופי או גיל שאפשר לראות בצורה ברורה מהסימטריה בפנים או החריצים והקמטים, איפה בדיוק האינטליגנציה באה לידי ביטוי בפנים?

להמשיך לקרוא

האם סטנדאפיסטים הם בעלי מאפייני אישיות פסיכוטית?

כתבתי לא מזמן על מאפייני האישיות של סטנדאפיסטים ומחקר חדש בחן את הנושא מזווית שונה ומעניינת. מחקרים על אנשים יצירתיים מראים שיש קשר בין יצירתיות ומאפיינים פסיכוטיים שקשורים לסכיזופרניה ומאניה (חצי מההפרעה הדו קוטבית מאניה-דיפרסיה). המחקר הנוכחי רצה לבחון האם גם קומיקאים מתאפיינים באותן נטיות פסיכוטיות. לפני שאתאר אותו חשוב להדגיש שפסיכוזה אינה פסיכופתיה ואנשים שמאובחנים קלינית כפסיכוטיים הם בעלי קשר חלקי עם המציאות (אפשר לקרוא עוד על הנושא פה). להמשיך לקרוא