יותר מדי כישרון בקבוצה פוגם בקבוצה

אם תשאלו כל אוהד או מאמן של קבוצה האם הם רוצים שישחקו אצלם השחקנים הכישרוניים ביותר אז באופן גורף, כמעט כולם יאמרו שכן. זו נראית חכמה קטנה מאוד לחשוב שכמה שיש יותר כישרון בקבוצה כך הביצועים של הקבוצה ישתפרו. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מקבץ של שחקני על בקבוצה אחת. זה התחיל אולי עם קבוצת הכוכבים של ריאל מדריד שכונתה הגלקטיקוס בתחילת שנות ה-2000, כששחקני על כמו דיוויד בקהאם, זינאדין זידאן, רונאלדו ואחרים נרכשו במטרה ליצור קבוצת על. בהעדר הגבלות על השכר זה קורה יותר ויותר בכדורגל, בעיקר בספרד ואנגליה, אבל גם בענפי ספורט אחרים. בנבא חברו לברון ג’יימס, דוויין ווייד וכריס בוש לקבוצה אחת, מיאמי, וזכו בשתי אליפויות. לברון מנסה כעת לעשות דבר דומה בקליבלנד יחד עם קווין לב וקיירי אירווין. נראה שרוב האנשים מסכימים שכמה שיש יותר כישרון בקבוצה ככה יותר טוב, אבל האם זה באמת נכון? לפחות ממידע אנקדוטי נראה שזה לא תמיד עובד. לפעמים שחקנים רבים נאבקים על אותו תפקיד בקבוצה, יש גם מאבקי אגו מי יהיה המוביל ואז נוצרים סיכסוכים בתוך הקבוצה. מה שיוצא זה שסך כל כישרון השחקנים גדול מהשלם. לעומת זאת בקבוצה כמו הסן אנטוניו ספרס שניצחה את לברון ומיאמי בדרך לזכייה באליפות הנבא האחרונה, היה פחות כישרון אבל הקבוצה שיחקה הרבה יותר טוב. אז מה קורה פה? האם כדאי להשקיע בשחקנים טובים? האם יותר שחקנים טובים זה תמיד יותר טוב לקבוצה? מחקר חדש בדק את העניין.

על האב שהורשע באונס בתו ולא בגלל חלום

“האנשים אינם מקדישים מחשבה למה שהם רואים בשעת ערנותם, אבל את מה שהם רואים בחלומותיהם הם הופכים במוחם שוב ושוב.” דיוגנס

רבים פנו אליי בימים האחרונים כדי להגיב בנושא האב שהורשע באונס שיטתי של בתו. לא הגבתי בשום מקום מכיוון שטרם קראתי את פסק הדין המלא ולא נכון להגיב על משהו שלא קראתי, בדיוק כמו שלא הייתי כותב על מחקר רק מקריאת הסיכומים שלו בעיתונות. אבל עכשיו אחרי שקראתי את פסק הדין אביע את דעתי בעניין.

2013 במבט לאחור

העוזרים הנאמנים של סטטיסטיקות WordPress.com הכינו דוח שנתי לשנת 2013 עבור בלוג זה.

הנה תקציר:

כשמונה וחצי מיליון איש מבקרים במוזיאון הלובר בפריס מדי שנה. בבלוג הזה ביקרו 150,000 מבקרים בשנת 2013. אם הבלוג היה מיצג במוזיאון, כמות המבקרים הזו הייתה נפרסת על פני 6 שנים. לעומת 2012 חלה עלייה של 40,000 כניסות לבלוג שזה בערך 36%.

מעניין לציין שרוב הפוסטים הפופולאריים ביותר היו אלו שדווקא לא פורסמו השנה אלא ממשיכים להניב כניסות ותגובות שנים אחרי שנכתבו (הפוסט על הפסיכולוגיה של פסיכופתים, סינסתזיה והבסיס האבולוציוני לצחוק והומור).

אז תודה לכל הקוראים והמגיבים, כולל רבים אנונימיים, שגם אם לא תמיד מסכימים איתי תמיד מעשירים את הבלוג בתגובות שלהם.

לחץ כאן כדי לראות את הדוח המלא.

פרשת הזמר המפורסם והיחסים עם הקטינות – מה יש לפסיכולוגיה האבולוציונית לתרום לנושא?

הארץ גועשת בעקבות זמר מפורסם שלכאורה קיים יחסי מין עם קטינות בגילאי 16-17. רבים מזדעקים כנגדו וחושבים שהוא מפלצת שניצלה את תמימותן של נערות. מילים כמו פיתוי וניצול מיני עולות לאוויר. עכשיו, אין לי שום סימפטיה לאותו זמר (או זמרים) כי החוק ברור בנושא. אם הם אכן עברו על החוק אז הם צריכים להענש. מה שאני כן מעוניין להתייחס אליו זה לטענה הכללית שיחסים כאלו הם פסולים ומה יש לפסיכולוגיה האבולוציונית לומר בנושא.

הנשים החסרות באסיה

כתב העת פסיכולוגיה אבולוציונית הוציא גיליון מיוחד שעוסק בפסיכולוגיה אבולוציונית שימושית. סדרה של 12 מאמרים שעוסקת בדרכים שונות שהפסיכולוגיה האבולוציונית יכולה לעזור לנו כאנשים פרטיים או כחברה בחיי היום יום. הגיליון כולו ניתן להורדה בחינם ברשת באתר הבית שלהם (גיליון 5 בתחתית העמוד). בפוסט הזה אני רוצה להתייחס למאמר האחרון שעוסק באחת התופעות החברתיות המדהימות ביותר של הדור האחרון, כזו שלא מקבלת תשומת לב מספיקה ושיכולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על מדינות רבות. אני מדבר על הנשים החסרות באסיה, תופעה שנובעת מעודף לידות של בנים. מכיוון שרוב המשפחות מעדיפות מסיבות כלכליות ואחרות בן, משפחות רבות מפילות נקבות או אפילו רוצחות אותן אחרי הלידה. על הנושא הכללי של ההשלכות של יחס שונה בין גברים לנשים כתבתי בסדרת פוסטים בעבר. בראשונה התייחסתי למצב שבו יש עודף גברים, בשנייה מה קורה כשיש עודף נשים, ובפוסט השלישי כתבתי על הסיבות שמובילות ליחס שונה בין גברים ונשים בחברה. שני הפוסטים הראשונים התייחסו להשלכות כלכליות של עודף נשים או גברים בחברות מערביות. המאמר שאסקור פה עוסק בהשלכות של עודף גברים באסיה וגם בצפון אפריקה.

האם קורבנות אונס בעלות סבירות גדולה יותר להכנס להריון?

לפני 10 ימים התראיין המועמד הרפובליקני טוד אייקין לתחנת טלביזיה מקומית בסיינט לואיס ונשאל האם לדעתו נשים שנאנסו זכאיות לבצע להפלה (עמדת רוב הרפובליקנים שוללת הפלות בצורה כמעט גורפת). בתשובתו הוא אמר את הדברים הבאים: “…If it’s a legitimate rape, the female body has ways to try to shut that whole thing down.”.

הדברים הללו זכו כמובן לגינויים מקיר לקיר, ועיקר הזעם הופנה לאיוולת באמירה על legitimate rape. חשוב להבהיר בהקשר הזה, ובניגוד למה שדווח ברוב מוחלט של אמצעי התקשורת בארץ, שהוא לא התכוון לאונס לגיטימי במובן הזה שיש מעשי אונס לגיטימיים וכאלו שלא. הכוונה באמירה שלו הייתה להבחין בין מקרי אונס אמיתיים כביכול לכאלו שהם לא באמת מקרי אונס. הוא לא ציין מה לדעתו מהווה מקרה אונס אמיתי, האם מדובר רק בזר מוחלט שתוקף אישה בסמטה חשוכה, או שזה כולל גם את האפשרות של אונס בין בעל ואישה, אבל בכל מקרה הכוונה לאונס אמיתי או אותנטי (דיון נרחב בנושא ראו פה). בכל אופן, מעבר לעניין הפוליטי ולאמירה הטיפשית של אייקין, הועלתה כאן טענה אבולוציונית במסווה (שזה קצת אירוני בהתחשב בזה שרפובליקנים רבים ומצביעיהם שוללים את האבולוציה). לדידו של אייקין, כשמדובר באונס אמיתי וכאמצעי הגנה, גוף האישה מגיב כך שהוא מונע התעברות. השאלה הנשאלת היא, האם יש ממש בדברים הללו? האם נשים פיתחו אסטרטגיה שמונעת מהם הריון בזמן אונס? או האם ההפך הוא הנכון ואונס מגדיל את הסיכוי להריון ובכך נותן תמיכה לטענה שיש בסיס אבולוציוני לאונס? (פוסט נוסף פה).

פסק דין סופי בנושא זיכרונות מודחקים: זוכה סב שנאשם באונס נכדתו

היום זיכה בית המשפט העליו מחמת הספק סב שהורשע בעבר באונס נכדתו (פסק הדין המלא נמצא כאן). כתבתי על הפרשה מספר פעמים כאן ופה וכאן (הפרשה עברה תהפוכות רבות עד לזיכוי הסופי היום). בקצרה, בגיל 25 האשימה הנכדה את הסב באונס שיטתי שארע לדבריה מגיל 4 עד 17. ההאשמות הללו נתמכו על ידי זיכרונה בלבד ללא שום עדות מסייעת אחרת ושנים אחרי שמעשי האונס לכאורה התרחשו בפועל. הזיכוי הושג אחרי שהאישה שלחה הודעות SMS סותרות שבחלק מהן היא טוענת שהוא לא אנס אותה. הסב הספיק לשבת במאסר שנה וחצי. הפרשה מציגה את הבעייתיות הגדולה בהרשעה שמבוססת על זיכרונות בלבד, זיכרונות שבמקרים רבים הם זיכרונות שווא ולא זיכרונות מודחקים אמיתיים. למי שעדיין לא מכיר את הנושא, הנה רשימה של פוסטים שעוסקים במחקרים המדעיים שקשורים לזיכרונות שווא וזיכרונות מודחקים.

תעתועי הזיכרון ונכונותם של זיכרונות על ניצול מיני בילדות

זיכרונות מודחקים: מציאות מול בדייה

זיכרונות מודחקים – עד כמה הם נכונים?

השתלת זיכרונות טראומטיים בטיפולים פסיכולוגיים

זיכרונות שווא מודחקים

כיצד נוצרים זיכרונות שווא?

לזכור משהו שלא עשית בכלל וראית אחרים עושים

הקלות שבה ניתן להשתיל זיכרונות שווא

תעתועי הזיכרון ופסיכולוגיה משפטית: היבטים מדעיים בפענוח פשעים וזיהוי פושעים

חוק ואי סדר: הודאות שווא והסיכוי להרשעות סרק

מה גורם לאנשים להודות הודאות שווא? תהליכים פסיכולוגיים וקוגנטיביים שמובילים להודאות שווא

מה ניתן לעשות כדי לשפר מחקרים מדעיים?

הסערה שהתעוררה בעקבות גילוי הזיופים חסרי התקדים של דידריך סטייפל ממשיכה להכות גלים בציבור הרחב, בעולם המדע ובקרב פסיכולוגים בפרט. הרבה בלוגים מדעיים וקבוצות דיון של מדענים מגיבות לנושא ולהשלכות שיש לו על גילוי זיופים במדע, על המחקר המדעי, ובעיקר מנסים לענות על השאלה מה אפשר לעשות כדי לשפר מחקרים מדעיים והצורה שבה הם מוצגים? כמה הצעות לשיפור הועלו על ידי בפוסט פה ובתגובות. מאמר חדש מוסיף כמה רעיונות משלו. 

עד כמה אפשר להאמין לפירסומים מדעיים? זיופים במדע, הטיות סטטיסטיות, חוסר שיחזור מחקרים ועוד בעיות מבניות שמקשות על חקירה מדעית

לפני מספר חודשים פורסם בכתב העת היוקרתי Science מחקר שמצא שלבנים נוטים להפלות כנגד שחורים כשהם נמצאים בסביבה מבולגנת ומלוכלכת. מחקר אחר שפורסם לפני שנתיים גילה שאוכלי בשר הרבה יותר אנוכיים מצמחוניים, ומחקר נוסף מצא שאנשים עם קול גברי נתפסו כמוכשרים יותר בראיונות עבודה. הבעייה עם כל המחקרים הללו שפורסמו בכתבי עת יוקרתיים ביותר הייתה שכל אחד ואחד מהם, ועוד עשרות אחרים, הם זיופים פרי עטו של הפסיכולוג דידריך סטייפל.

ראיון אצל קובי מידן

 מחר (שני) אני אתראיין בתוכנית אנשים בלילה עם קובי מידן, בגלי צה"ל ב23:00. הקלטה של התוכנית תעלה עלתה באתר שלהם.