ארכיון קטגוריה: ספורט

האם אפשר לזהות הבעות פנים של מנצחים ומפסידים?

שאלת האוניברסליות של רגשות והבעות פנים העסיקה ועדיין מעסיקה אנתרופולוגים ופסיכולוגים בכל העולם. במשך שנים ארוכות האמינו רוב החוקרים שבני אדם אינם חולקים הבעות ורגשות אוניברסליים וצריך להסביר כל רגש והבעה על פי מאפיינים תרבותיים בלבד. היו לא מעט אנתרופולוגים שהצביעו לכאורה על תרבויות שחסרות רגש בסיסי מסוים או שהוא בא לידי ביטוי בצורה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רגילים אליה. מרגרט מיד למשל, התפרסמה כשטענה שמתבגרים באיי סמואה לא חווים רגשות של בלבול וחרדה שאופיינים למתבגרים אחרים בעולם המערבי, ושבני המקום אינם חווים קנאה מינית ונהנים מסקס חופשי ללא שום רגש. מיד ואחרים שדוגלים ביחסיות תרבותית (cultural relativism) רואים כל חברה כייחודית לגמרי, וזה כולל גם את הרגשות המובעים בה. לטענתם ניתן ללמוד על הרגשות הספציפיים של האנשים רק על ידי הכרה מעמיקה של התרבות.

להמשיך לקרוא

מבט פילוסופי על אתיקה ורמאות בספורט

בשניות האחרונות של משחק רבע גמר המונדיאל בין גאנה לאורגוואי, במצב של תיקו 1:1, נבעט כדור חופשי לתוך הרחבה של אורוגוואי. בערבובייה שנוצרה ברחבה נבעט הכדור פעמיים לכיוון השער ונבלם פעמיים על ידי לואיס סווארז. בפעם הראשונה הוא הדף את הכדור בברכו ואילו בפעם השנייה הוא הסיט אותו בשתי ידיו. הבעייה: סוארז אינו שוער ולכן נגיעה כזו אינה חוקית. שופט המשחק הרחיק את סוארז ושרק לפנדל שנבעט למשקוף והחוצה על ידי אסמואה ג'יאן, מה שמנע מגאנה להיות הנבחרת האפריקאית הראשונה בחצי גמר המונדיאל (הם הפסידו 4:2 בפנדלים). אפשר לראות את האירוע כאן:

להמשיך לקרוא

כיצד משפיעה נוכחות של אישה יפה על הנטייה לקחת סיכונים אצל גברים?

בספרות, בקולנוע ובאמנות מוכרת הדמות של הפאם פאטאל, אותה אישה מיסתורית, חושנית ומפתה, שגברים אינם יכולים לעמוד בקסמה ויופייה ונופלים שדודים לרגליה. ידוע שנשים יפות גורמות לגברים להתנהגויות לא רציונליות רבות. גברים רבים מתבטלים בפני אישה יפהפייה, מתנהגים בילדותיות, ורוצים לעשות הכל כדי לזכות בתשומת ליבה. לכאורה, נדמה כי אלו התנהגויות לא רציונליות, אבל ניתן להסביר אותן על פי מודלים אבולוציוניים של הברירה המינית. יופי חיצוני של אישה הוא גורם המשיכה מספר אחד של גברים, בעיקר מכיוון שהוא מעיד על פוריות ובריאות. הגיוני לפיכך שגברים יעשו הרבה כדי למשוך את תשומת ליבה של אישה יפה, ואולי יתמזל מזלם והאישה תשית את ליבה אליהם.

להמשיך לקרוא

האם יש התקדמות במחקר פילוסופי?

ישנה תפיסה רווחת בציבור הרחב שפילוסופיה הולכת סחור סחור ואינה מתקדמת. על פי התפיסה הזו, פילוסופים עוסקים מאז ומעולם באותן שאלות ואף פעם לא מגיע למסקנות חד משמעיות. שאלות כמו האם קיים רצון חופשי, בעיית הגוף והנפש או נושאים הנוגעים למטאפיסיקה נתפסים ככאלו שהדיון בהם מעגלי ולא מתקדם לשום מקום. התפיסה הזו נובעת במידה רבה מהמחשבה שמדעי הרוח בכלל, ופילוסופיה בפרט, אינם מדעיים ולכן אין שום אפשרות לקדם את הידע בצורה שענפי מדע אחרים עושים. זה כמובן נכון, אבל מחמיץ את הנקודה. מדעי הרוח בוודאי אינם פועלים כמו פיסיקה או כימיה, ואפילו לא כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה. בענפי המדע הידע מצטבר, ומה שיודעים היום נחשב למדויק ונכון ביותר מבחינה מדעית עד שיוכח אחרת. לעומת זאת, התפיסה הרווחת לגבי מדעי הרוח היא שידע אכן מצטבר אבל הוא בעיקר רוחבי. תאוריות חדשות קמות ונופלות, אבל אין שום דרך ממשית להכריע ביניהן כי הכללים המדעיים כמו עיקרון ההפרכה, אינם תקפים במחקרים במדעי הרוח. זה אכן כך אבל עם זאת, אין זה לא שולל את העובדה שישנה התקדמות במדעי הרוח בכלל ובפילוסופיה בפרט.

להמשיך לקרוא

ההשפעות המשונות של שמות פרטיים ושמות המשפחה על חיי אנשים

בשנת 1994 פצח הפוליטיקאי הדמוקרטי תומאס זייק (Zych) בקמפיין רחב כנגד מה שהוא כינה עריצות שם המשפחה. בבתי ספר רבים בארה”ב נוהגים להושיב ילדים בכיתה לפי סדר האלפבית. תלמידים ששם משפחתם מתחיל ב-A או B ישבו בשורות הקדמיות, ואילו תלמידים עם שמות משפחה באותו Z ישבו בשורה האחרונה. זייק התלונן שבמשך שנים ארוכות בילדותו הוא ישב בקצה הימני של השורה האחרונה בכיתה ובכל פעם שהילדים הלכו למקום מסוים והסתדרו בשורה, הוא היה אחרון.

להמשיך לקרוא

רצפים בלתי אפשריים בספורט ויקומים אלטרנטיביים שבו משחקים בייסבול

הפוסט הבא עוסק בספורט אמריקאי ובמיוחד בבייסבול ולכן יש אפשרות שלא יעניין רבים מקוראי הבלוג הקבועים. עם זאת, גם אם בייסבול הוא לא כוס התה שלכם, יכול להיות שתתעניינו בסטטיסטיקות השונות המוצגות פה או לפחות תעריכו את האובססיה שיש לאמריקאים עם סטטיסטיקות. אז לשני הקוראים שכן מתעניינים בבייסבול שקוראים פה, הפוסט הזה מוקדש לכם. 

להמשיך לקרוא

גנטיקה מול סביבה: מה מסביר דומיננטיות בספורט?

אחד התחומים המרתקים ביותר שבו הויכוח בין סביבה לתורשה הוא החריף ביותר הוא הספורט. האם גברים לבנים אינם יכולים לקפוץ ולשחק כדורסל כמו שחורים בגלל גנים פחות טובים, או שהם פשוט פחות מתעניינים בספורט הזה? האם רצים קנייתים מתעלים על שאר העולם בריצות ארוכות בגלל עליונות גנטית, או שאולי מדובר בתנאי מחייה מסוימים שבו ילדים רצים 10 ק”מ כל יום לבית הספר ובחזרה? ואם הם כל כך עליונים בריצות ארוכות, למה אין שום שחיין שחור משמעותי? להמשיך לקרוא

מה זוכרים יותר, תוגת ההפסד או שיכרון הניצחון? על הזיכרון הסלקטיבי של אוהדי ספורט

הערה מאוחרת: בצירוף מקרים מדהים, בעוד אני כותב את הפוסט על נפלאות ברזיל 82 נודע שסוקרטס נפטר היום בגיל 57. אין לי יותר מדי מילים שיכולים לתאר את החוויה המזככת שהשחקן הזה העניק לי ולאחרים בעולם, במקום זה, הנה קליפ של ביצועים שלו ושל הנבחרת באותן שנים.

ועכשיו לפוסט המקורי.

אחת מחוויות הילדות המשמעותיות והמעצבות ביותר שלי הייתה טראומה שלא נס ליחה עד היום ושותפים לה רבים מאוהדי הכדורגל. בשנת 1982 התמודדה ברזיל מול איטליה על העלייה לחצי הגמר במונדיאל בספרד. תיקו היה מספיק לעלייה (זה היה בסיבוב השני בבית משולש שכלל גם את ארגנטינה). למרות שניצחה את כל המשחקים עד לאותו שלב, למרות כוכבי כדורגל רבים כמו זיקו, סוקרטס, אדר, ג’וניור וסרג’יניו, ולמרות שברזיל הייתה אולי הנבחרת המלהיבה וההתקפית ביותר אי פעם, המשחק הסתיים במפח נפש גדול ובהפסד 3:2 ששם קץ לחלום אליפות העולם של ברזיל, והשאירו אותי ומיליוני חובבי כדורגל אחרים ברחבי העולם מאוכזבים ושבורי לב ועם טראומה קשה שנמשכת עד היום. להמשיך לקרוא

היחס בין האצבע המורה לקמיצה כמנבא של הצלחה ספורטיבית

אחת משיטות המחקר המקובלות לבדיקת השפעות ביולוגיות על בני אדם היא השוואת הבדלים הורמונליים בין אנשים ומדידת התנהגות כלשהיא שמושפעת מהן. אפשרות אחת היא לבדוק שינויים שמתרחשים כל הזמן בהורמון מסוים, למשל טסטוסטרון, כמו למשל המחקר הזה שסקרתי לאחרונה. השפעות רבות מלוות אנשים מהלידה, ולמעשה מתקופת הרחם שם הם נחשפים להורמונים ברמות שונות. מבחינה אידיאלית הכי יעיל למדוד הורמונים ברחם ואז לעקוב אחרי הנבדקים לאורך שנים כדי לבדוק איך ההבדלים ברמות השונות משפיעות על ההתנהגות או תפיסות שונות שלהם. בפועל, זו משימה קשה שדורשת הרבה השקעה ובעיקר זמן. זה לא אומר שאין מחקרים שעושים בדיוק את זה, כמו למשל המחקר שסקרתי כאן, שמראה שככל שנחשפים יותר לטסטוסטרון, כך גוברת ההתנהגות הזכרית כפי שהיא באה לידי ביטוי במשחקים זכריים יותר. מחקרים אחרים, יכולים לעקוף את הבעייה של לעקוב אחרי אנשים במשך שנים על ידי זה שהם בוחנים תאומים מסוגים שונים. מחקר אחד כזה שסקרתי בעבר הראה את הקשר בין חשיפה מוגברת לטסטוסטרון ובין ביצועים טובים יותר במטלות של רוטאציות מנטליות (חשיבה תלת מימדית). להמשיך לקרוא

האבולוציה של דומיננטיות הצבע האדום

בצורה כמעט אוניברסלית צבע אדום מסמל סכנה או מזהיר אנשים מפני סכנה אפשרית. אדום זה משהו חם או לוהט, וכשאנשים נתקלים במשהו עם צבע אדום, כמו שלט רחוב, הם יודעים שהם צריכים לעצור ולהסתכל מסביב. מחקר שנעשה במשחקים האולימפיים באתונה ב-2004 מצא שבענפי ספורט המגע, במיוחד כאלו שמערבים מגע ידיים כמו האבקות, משתתפים שלבשו מדים בצבע אדום היו בעלי סיכויים גבוהים יותר לנצח מאלו שלבשו מדים בצבע כחול. נראה שצבע אדום מסמל דומיננטיות ואגרסיביות ואנשים נוטים להרתע ממנו. הרתיעה מאדום משפיעה על ביצועים לא רק בספורט אלא בכלל. מחקרים מראים שכאשר אנשים חשופים לצבע אדום לפני משימה חשובה, הביצועים שלהם נפגעים. האם הנטייה הזו שרירותית ותוצר של תרבות או נטועה עמוק בעבר האבולוציוני שלנו? לשם כך, שווה לבחון מה קורה עם קופי אדם אחרים. להמשיך לקרוא