ארכיון קטגוריה: סטטיסטיקה

על האב שהורשע באונס בתו ולא בגלל חלום

“האנשים אינם מקדישים מחשבה למה שהם רואים בשעת ערנותם, אבל את מה שהם רואים בחלומותיהם הם הופכים במוחם שוב ושוב.” דיוגנס

רבים פנו אליי בימים האחרונים כדי להגיב בנושא האב שהורשע באונס שיטתי של בתו. לא הגבתי בשום מקום מכיוון שטרם קראתי את פסק הדין המלא ולא נכון להגיב על משהו שלא קראתי, בדיוק כמו שלא הייתי כותב על מחקר רק מקריאת הסיכומים שלו בעיתונות. אבל עכשיו אחרי שקראתי את פסק הדין אביע את דעתי בעניין. להמשיך לקרוא

יכולת הציור של ילדים כמדד לאינטליגנציה עם בסיס גנטי חזק

ציורי ילדים הם לכאורה דבר פשוט ותמים שהורים תולים בסלון או על המקרר אבל לא עוד. בשנים האחרונות ציורים הם כר פורה למחקרים מסוגים שונים שמחזקים את הקשר בין אמנות ומדע. תארתי פעם מחקר כזה שבדק אם אנשים מסוגלים להבחין בין ציורים של ילדים לציורי אמנים (התשובה היא שכן אבל לא בצורה מרשימה אצל אנשים רגילים). והנה מחקר חדש שפורסם השבוע עוסק בשאלה חשובה הרבה יותר: האם ציורים של ילדים אומרים משהו על האינטליגנציה שלהם, והאם יש להם בסיס גנטי? להמשיך לקרוא

האם אימון ממושך אכן מוביל להישגים? על חוק ה-10,000 שעות

בשנת 1993 פורסם מאמר פורץ דרך שבו נטען שתירגול או אימון מובילים להצלחה מקצועית. המחקר מפורסם בזה שהוא נקב במספר, עשרת אלפים שעות, או עשר שנים בממוצע, כנוסחת הפלא להצלחה והזמן הדרוש לחובבן להפוך למומחה בתחומו. המחקר המקורי נעשה על כנרים ופסנתרנים אבל מאז הורחב למומחים מסוגים שונים כמו ספורטאים, שחמטאים ועוד. הרעיון המקורי הוא שמאמץ מכוון להשתפר הוא המפתח להצלחה. כלומר, לא מספיק להתאמן אלא צריך כל הזמן לאתגר את עצמך יותר ויותר אחרי שמשפרים את הביצועים. לדוגמא, נגנן כינור שלמד לנגן יצירה מסוימת צריך לעבור ליצירות קשות יותר לניגון, או ספורטאים צריכים להתחרות נגד יריבים טובים יותר ולנסות לשבור שיאים אישיים כל הזמן במקום להתחרות נגד יריבים חלשים. המספר 10,000 התקבע כאיזה מספר פלא וזכה לפופולאריות גדולה לאחר שמלקולם גלאדוול כתב עליו בספרו “מצוינים”. המחשבה שאם רק תשקיעו כמות כזו של זמן בכל תחום תוכלו להצטיין בכל תחום קוסמת מאוד ורבים ראו בה עובדה שלא ניתנת לערעור. להמשיך לקרוא

כמה אנרגיה שורפים בזמן סקס?

הרבה אנשים מעוניינים לדעת כמה אנרגיה נשרפת בזמן קיום יחסי מין והאם היא יכולה להוות תחליף לאימון כושר. נעשו בעבר כמה מחקרים בנושא אבל חוקרים כמו מאסטרס וג’ונסון ערכו את המחקרים שלהם במעבדה ולא בסביבה הטבעית של הזוגות, מה שיכול להטות את התוצאות. בנוסף, מחקרים קודמים בדקו בעיקר קצב פעימות לב, לחץ דם ופעילות אק”ג, ולא השתמשו במדידות מתוכחמות יותר של בדיקת האנרגיה המושקעת. מחקר חדש בדק את הנושא הזה ישירות ועם זוגות שקיימו יחסי מין בבתים שלהם. להמשיך לקרוא

הוריקנים עם שמות נשיים הורגים יותר אנשים

הוריקנים זה לא משהו שישראלים צריכים לחשוש ממנו בארץ אבל בארה”ב נהרגים כל שנה 200 אנשים מהסופות הקטלניות. לפעמים הרשויות לא מתכוננות מספיק טוב להוריקן הממשמש ובא, או שהתשתיות לא טובות מספיק כדי לעמוד בהוריקן אימתני (כמו קתרינה), אבל מספר לא מבוטל של אנשים מתים בגלל שהם לא נשמעים לאזהרות לעזוב מקומות שהוריקן עומד לפגוע בהם, או לא תופסים את הסיכון של ההוריקן כגבוה. כל אלו הן סיבות הגיוניות למספר הגבוה של נפגעים. מחקר חדש מצביע על גורם נוסף שנראה כלא קשור בכלל לעניין והוא השם שניתן להוריקן.

להמשיך לקרוא

השפעת הגיל על ביצועים של שחקני כדורסל

בימים אלו מגיעה עונת הנבא לשיאה עם משחקי הפלייאוף שבסיומם תקבע האלופה. אחד השחקנים הבולטים בפלייאוף הוא טים דאנקן שבחודש שעבר מלאו לו 38. לכאורה, גיל מבוגר אמור להאט שחקני כדורסל ולפגום בביצועים שלהם אבל דאנקן משחק טוב יותר מצעירים רבים בליגה בעמדה שלו. החכמה המקובלת לגבי כדורסל ורוב ענפי הספורט היא שככל שמזדקנים הביצועים נעשים פחות טובים. זה לא רק שהיכולת של השחקן נפגעת אלא שיש גורמים אחרים שמשפיעים לרעה על הביצועים. זמני התגובה למשל איטיים יותר, זמן ההתאוששות ממשחק למשחק גדול יותר, יש נטייה גדולה יותר להפצע ועוד. מאמר חדש בוחן את הנושא של הזדקנות שחקנים בספורט תוך שימוש במאגרי המידע של הנבא והמקבילה הנשית שלו ה-WNBA וניתוח אבולוציוני של הנושא.

להמשיך לקרוא

מה קורה כשאסירים משחקים בדילמת האסיר?

דילמת האסיר הוא כנראה המשחק הנפוץ ביותר אי פעם בניסויים פסיכולוגיים וכלכליים. הרעיון מוכר לרובכם אבל אחזור עליו בקצרה. במשחק סטנדרטי שני פושעים נתפסו ונחקרים כל אחד בנפרד. מכיוון שאין מספיק ראיות להרשיעם, החוקרים מנסים להוציא הודאה מכל אחד מהם, או לפחות שיפלילו אחד את השני. בפני החשודים עומדות שתי אפשרויות. לשתוק או להלשין על חברם. כל אחת מהאפשרויות הללו אחת נושאת בחובה רווח או הפסד כתלות במה שהחשוד השני יעשה. בגירסה הקלאסית של המשחק אם שני החשודים שותקים, הם ישבו בכלא למשך שנה אחת על עבירה זוטרה יותר. אם אחד מהם מלשין והשני שותק, אז המלשין יוצא לחופשי וזה ששתק ישב בכלא 15 שנה. אם שניהם מלשינים אחד על השני אזי הם ישבו בכלא 5 שנים כל אחד. מבחינה רציונלית, עדיף לשניהם לשתף פעולה ולשתוק כי אז הם מבטיחים לעצמם נזק מינימלי. מצד שני, קיים סיכון שהצד השני ילשין, ואז יוצא שאחד הצדדים נדפק בעוד השני מרוויח בגדול. כשמשחקים את המשחק פעם אחת קשה מאוד לנבא מה יהיו התוצאות, אבל כשחוזרים על המשחק פעמים רבות אפשר לפתח אסטרטגיות שונות למשחק אופטימלי. האסטרטגיה המוצלחת ביותר היא זו שנקראת “מידה כנגד מידה” (Tit for Tat). שחקן מתחיל בשיתוף פעולה ובמשחק הבא הוא מחקה את מה שהשחקן השני עשה. אם השחקן השני שיתף פעולה אז הוא גם ישתף פעולה, ואם השחקן השני בגד והלשין אז גם הוא יעשה אותו הדבר. זו האסטרטגיה שבטווח הארוך ממקסמת את ההצלחה של שחקן בודד.

להמשיך לקרוא

ניצולי שואה גברים מאריכים חיים יותר מאלו שלא עברו את השואה

הדיעה הרווחת היא שטראומות מקצרות חיים. הגיוני לחשוב שאנשים שעברו ושרדו טראומות נוראיות של רצח עם כמו השואה יחיו חיים קצרים יותר. באירועים כמו השואה לא רק שהטראומה הנפשית היא נוראית, אנשים חיים במשך שנים בלחץ נפשי עצום ובסכנת מוות יומיומית וחלק גדול מהם איבד את הקרובים אליהם ביותר, אלא גם הפגיעות הפיזיות עלולות לקצר את החיים. ניצולים סבלו מתת תזונה נוראית ורעב תמידי (שפוגעת ומשפיעה בעיקר על ילדים שעדיין לא סיימו להתפתח), תנאי מחייה גרועים עם מחסור בהיגינייה בסיסית, שנים של הזנחה רפואית, חשיפה למגיפות ומחלות מדבקות, ויש כמובן את הפגיעות הפיסיות והתעללויות המכוונות שכמובן מזיקים מאוד. את כל הדברים הללו חוו ניצולי שואה על גופם כשהם במאבק יומיומי לשרוד. חלק ניכר מניצולי השואה סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), ובסך הכל, יש סיבות מוצקות לחשוב שהפגיעה של טראומה כמו השואה נמשכת לכל החיים ואף מקצרת אותם. האם זה באמת ככה?

להמשיך לקרוא

מה (אי) אפשר ללמוד ממחקרי מוח ועד כמה הם אמינים?

כולנו ראינו אותן. תמונות צבעוניות של מכשירי ההדמייה המגנטית (fMRI) שנראות יפות ומרשימות מאוד, ושמלוות לרוב דיווח על מחקר כלשהוא שמצא איזור במוח שאחראי לאמפתיה, הומור, מוסר, אלוהים ומה לא. לאחרונה הכריז הנשיא אובמה על פרוייקט שאפתני שמקביל בהקפו וביומרה שלו לפרוייקט מיפוי הגנום האנושי, ושמוקדש כולו לחקר המוח בעשור הקרוב ויעלה יותר מ-3 מיליארד דולר. האיחוד האירופאי גם הוא יממן פרוייקט משלו שמטרתו לערוך סימולציה שלמה של המוח ויעלה יותר ממיליארד דולר. הפרוייקטים הללו הם רק הביטוי האחרון לתחום הפורח של מחקרי מוח, תחום שמאוד פופולארי באקדמיה בעשור האחרון (באנגלית Neuroscience) ושמקבל תקציבים שמנים ביותר שנובעים במידה רבה מהמיכשור היקר וההכשרה של חוקרים שעולים מיליונים.

להמשיך לקרוא

האם ניתן לשפר את האינטליגנציה של תינוקות וילדים?

אינטליגציה היא גורם חשוב מאוד להצלחה בחיים בין אם נרצה בכך או לא. היא כמובן לא הגורם היחיד, אבל יש קשר הדוק בין אינטליגנציה להרבה מדדים שמיוחסים להצלחה כמו ציונים בבית הספר, עושר כלכלי, אטרקטיביות בבבחירת בני זוג, ואפילו יש קשר בין אינטליגנציה לאיכות הזרע. לא מפליא אם כך שחוקרים מנסים לבודד גורמים שמשפיעים על אינטליגנציה, במטרה למצוא דרכים יעילות להעלאת האינטליגציה. שיפור האינטליגנציה הוא אחד התחומים שיש בו הרבה מאוד מיתוסים וגם טענות לא מוכחות ולכן צריך להיות ספקנים מאוד בקשר למה שאנשים טוענים בנושא הזה. במיוחד צריך להיות זהירים בקשר לטענות בדבר שיפור האינטליגנציה של תינוקות וילדים כי הרבה הורים יעשו הכל כדי שהילד שלהם יהיה אינטליגנט יותר מאחרים. יש הרבה מאוד טענות פסבדו מדעיות בהקשר הזה ולא מעט שרלטנים שטוענים שהם יכולים לשפר את האינטליגנציה של ילדים. הטענה אולי המפורסמת ביותר, שרבים חשבו שהיא נכונה במשך שנים, הייתה שהאזנה למוצרט משפרת את האינטליגנציה, מה שידוע כאפקט מוצרט. אז אפקט מוצרט לא ממש עובד אבל האם יש דרכים אחרות שעשויות לשפר את האינטליגנציה של ילדים? התשובה, באופן די מפתיע, היא כן, ומאמר סקירה חדש בוחן את הנושא מקרוב (כתבתי על הנושא גם בעבר פה).

להמשיך לקרוא