Category Archives: מחקרים קלאסיים

עד כמה גברים ונשים שונים בהעדפות שלהם בבחירת בן זוג?

אחת הביקורות המרכזיות כנגד הפסיכולוגיה האבולוציונית היא שהיא מגזימה בהערכת ההבדלים בין המינים. הטענה היא שרוב ההבדלים בין המינים זניחים ושיש חפיפה כמעט מלאה בין גברים ונשים בכל התכונות. אחת הדוברות הבולטות בארץ למגמה הזו היא פרופ’ דפנה יואל שראיון איתה על הנושא הופיע בעבר בהארץ וכבר היה לי איתה שיג ושיח בנושא הזה שניתן לקרוא עליו פה). להמשיך לקרוא

הרג תינוקות לאחר הלידה – מדוע הורים (ואחרים) הורגים ילדים?

לכאורה, מדובר באחד הפרדוקסים הגדולים ביותר בתאוריה האבולוציונית. הריגה של תינוקות או ילדים שנעשית במקרים רבים על ידי ההורים. אם המטרה האולטימטיבית של האבולוציה היא רבייה והעברת הגנים לצאצאים בדור הבא, איך אפשר להסביר תופעה שנראית כסותרת את המנגנון האבולוציוני הבסיסי ביותר? להמשיך לקרוא

למה צריך להיות ספקנים לגבי דילמות מוסריות היפותטיות?

דמיינו לעצמכם את התרחיש הבא: אתם עומדים ליד פסי רכבת שמתפצלים במזלג לשתי מסילות. במקום שאתם עומדים יש קופסת בקרה שבהרמת מתג אחד יכולה לשנות את המסלול של הרכבת מממסילה אחת לשנייה. רכבת עומדת להגיע למזלג ולנסוע במסילה אחת שבה עומדים חמישה פועלים. במסילה השנייה עומד פועל בודד. אין לכם שום אפשרות להתריע בפני האנשים על הרכבת המתקרבת ונראה שהם לא מודעים לזה שהיא מגיעה (או תקועים בלי יכולת לזוז). במצב הנוכחי, חמישה אנשים יהרגו בוודאות, אבל אם תתרימו את המתג, הרכבת תשנה מסלול ותהרוג רק אדם אחד. האם הייתם עושים את זה?

להמשיך לקרוא

ניסיון לא מוצלח לערער על האוניברסליות של העדפות בבחירת בני זוג

אחד התחומים הנחקרים והמבוססים ביותר בפסיכולוגיה אבולוציונית, כמו שכל מי שקורה את הבלוג יכול להווכח בעצמו, הוא הנושא של בחירת בני זוג והעדפות זוגיות שנחקרים מנקודת מוצא אבולוציונית. מאות מחקרים נעשו על הנושא שהוא הפופולארי ביותר למחקר בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, ותוצאות אותם מחקרים מראות באופן עקבי שלגברים ונשים יש העדפות שונות כשהם באים לבחור בן זוג. גברים מעדיפים אישה צעירה מהם, כזו שנמצאת בגילאי הפוריות, ויופי חיצוני מהווה גורם משמעותי בבחירות שלהם. נשים לעומת זאת מעדיפות גבר קצת יותר מבוגר מהן, ומראות העדפה לגברים בעלי סטטוס גבוה, או כאלו שיש להם פוטנציאל להשיג משאבים חומריים בעתיד.

להמשיך לקרוא

מה גורם לאנשים להודות הודאות שווא? תהליכים פסיכולוגיים וקוגנטיביים שמובילים להודאות שווא

במאי 1993 יצאו שלושה ילדים בני 8 לשחק ביחד במערב ממפיס, ארקנסו. לאחר שלא חזרו בשעות הערב לביתם דיווחו הוריהם על העדרם למשטרה. המשטרה, בעזרת הציבור, החלה בחיפוש נרחב אחריהם, ולמחרת, בשעה 2 בצהריים גילו את גופותיהם העירומות של השלושה ליד נחל באחת השכונות בעיר. הגופות נמצאו כפותות בשרוכי הנעליים של הילדים ועברו התעללות קשה כולל קטיעה של איבר המין לאחד הקורבנות. סיבת המוות הייתה פציעות כתוצאה מדקירות סכין מרובות וטביעה.

להמשיך לקרוא

תעתועי הזיכרון ופסיכולוגיה משפטית: היבטים מדעיים בפענוח פשעים וזיהוי פושעים

כשמתבצע פשע מסוים כולם מעוניינים למצוא את הפושע ולהעמיד אותו לדין. הבעייה כמובן שבמקרים רבים לא ידוע מי ביצע את הפשע ולכן יש צורך בחקירה משטרתית מדוקדקת שתאתר אותו, ובמערכת משפטית שבסופו של דבר תרשיע אותו ותמצא אותו אשם. התהליך הזה מורכב מאוד וארוך, בנוי במקרים רבים על מידע לא שלם ולא וודאי, ומתבסס על עבודתם המקצועית של אנשים רבים. בנוסף, ישנה גם מעורבות של אנשים רגילים שהיו בזירת הפשע ויכולים לשפוך אור על המקרה. בין אם מדובר באנשי מקצוע או באנשים מן השורה, תמיד יכולות ליפול טעויות שיובילו לזיהוי לא נכון של העבריין, או לאי דיוקים שונים שמסיטים את החוקרים לכיוונים לא רצויים. הטעוית הללו אינן רק נחלתם של הדיוטות חסרי הכשרה מקצועית אלא גם של מי שאמורים להיות בעלי המקצוע הטובים ביותר, חוקרים, שוטרים, עורכי דין ושופטים. מכיוון שבני אדם סובלים מהטיות פסיכולוגיות רבות, חשוב לאתר ולזהות אותן כדי למנוע עד כמה שניתן את השפעתן המזיקה. זה בדיוק תחום העיסוק המחקרי של פסיכולוגיה משפטית, שמנסה לחקור את ההשפעות הפסיכולוגיות על כל האנשים המעורבים בפיענוח ושפיטת עבריינים. (יש גם כמובן אנתרופולוגיה משפטית שעוסקת בעיקר בניתוחים הממצאים הפיסיים מזירת הפשע, וגם ותחומים משיקים אחרים שעוסקים בהיבטים מדעיים אחרים של פיענוח פשעים). להמשיך לקרוא

טאבו: הבסיס האבולוציוני לסלידה מגילוי עריות

המרצה הראשון שלי לאנתרופולוגיה בקורס מבוא לאנתרופולוגיה היה שמואל בן דור. בן דור (שנפטר לפני שנים אחדות) היה מרצה בחסד עליון שידע להעביר את האהבה והתשוקה שלו למקצוע לתלמידים והלוואי שכל המרצים היו כמוהו. הוא כמעט ולא התייחס לצערי לתחום של אנתרופולוגיה ביולוגית (משהו שמאפיין רוב מוחלט של המחלקות לאנתרופולוגיה בארץ) אבל בנקודה מסוימת הוא דיבר על משהו רלוונטי לאבולוציה: הטאבו על גילוי עריות. על מנת להדגים כמה הטאבו הזה חזק הוא הציע ניסוי מחשבתי: נסו לדמיין במחשבה בלבד קיום יחסי מין עם אחיכם או אחותכם (למי שאין אח או אחות בין המין השני, מחשבה על אח או אחות היפותטיים לא משיגה את אותו האפקט מסיבות שיובהרו בהמשך). לחילופין, נסו לדמיין קיום יחסי מין עם ההורים שלכם. תחושת גועל נפש בוודאי מציפה אתכם. עצם הרעיון גורם לחלחלה ורתיעה אצל כמעט כל אחד, ואפילו העלאת מחשבה כזו נחשבת ללא לגיטימית בעיניי רבים ומעוררת אי נוחות גבוהה. מדוע?

להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים בשאיפה למין מזדמן – מחקרים קלאסיים בפסיכולוגיה אבולוציונית

היה לי פעם מרצה שאמר שמחקר קלאסי זה מחקר שכולם מצטטים אותו אבל אף אחד לא טרח לקרוא. המשפט הזה נחרת אצלי בזיכרון ויותר מפעם אחת מצאתי אותו נכון. סטודנטים שמתוודעים לתחום חדש לומדים אותו לרוב בצורה “מסוננת” דרך המרצה או ספרי מבוא של התחום. סטודנטים מתחילים לא קוראים כמות גדולה של מאמרים מקוריים ולכן נשארים עם מה שאחרים כתבו על הנושא, או מה שהם שמעו בהרצאות. זה כמובן לא דבר רע ואפילו הכרחי. יש יתרונות לא מעטים ללימוד נושא ממקורות משניים, בעיקר יכולת להתמודד עם כמויות גדולות של חומר בזמן קצר, הפשטה של נושאים מורכבים לשפה פשוטה, וחוסר יכולת להתמודד עם טקסטים אקדמיים מורכבים (חישבו למשל כמה אנשים קראו על פרויד לעומת הכמות שקראה את פרויד). זה נכון אגב, לא רק לגבי סטודנטים אלא פעמים רבות לחוקרים בכירים שלא תמיד קוראים טקסטים מכוננים בתחום שלהם אלא מקבלים אותם כמובנים מאליהם. יש סיבות רבות למה כדאי לטרוח לקרוא מאמרים קלאסיים, ואני שמח שזה הרגל שאימצתי לי במשך השנים. מעבר לעובדה שתמיד טוב לדעת את היסודות של תחום מסוים ממקור ראשון, שווה גם לבדוק האם ההבנה שלנו השתנתה עם השנים ומה בדיוק נאמר שם באותו מחקר ראשוני ופורץ דרך. קריאת מחקרים ממרחק השנים יכולה להיות שיעור טוב בהיסטוריה של התחום, שיעור שרבים לצערי לא לומדים. לכן, אני פותח כאן מעין “מדור” חדש שינסה לבחון מדי פעם כמה מאמרים קלאסיים בראי השנים. אני אתחיל עם כמה מאמרים שנוגעים לתחום שלי של פסיכולוגיה אבולוציונית, ואולי בהמשך גם אגע במאמרים קלאסיים מתחומים אחרים. להמשיך לקרוא

השורשים האבולוציוניים לאונס ותקיפה מינית

המאמר הבא מתפרסם השבוע בגיליון החדש של אודיסאה. כתבתי על הנושא בעבר פעמיים, והפוסט המקורי על הבסיס האבולוציוני לאונס הוא הפוסט הנצפה ביותר אי פעם. הפוסט השני שכתבתי עונה לחלק ניכר מהביקורות על הפוסט כפי שהן מופיעות בתגובות לפוסט המקורי ואפשר למצוא אותו כאן. אני ממליץ לאנשים לקרוא את הפוסטים המקוריים, את התגובות אליו ואת התגובות לתגובות לפנ שמגיבים תגובות מהבטן. לכל מי שמגיב, אנא עשו זאת בדרך מכובדת והשתדלו לבסס את הטיעונים שלכם על עובדות ועל הטיעונים שמופיעים במאמר (כן, אני כבר יודע שאני שוביניסט שבחסות אידיאולוגיה מדעית קיצונית מנסה לשמר את השליטה הגברית של שכמותי בחברה ולהנציח את הפטריארכליה). המאמר באודיסאה מהווה חזרה מסוימת על דברים שכתבתי בעבר אבל גם מציג גם עדויות חדשות ממחקרים חדשים שנעשו לאחרונה ושנועדו לבחון בצורה ישירה את ההסבר האבולציוני מול הטענה של פמיניסטיות מסוימות שאונס הוא תוצר של חברה פטריארכלית. אז אחרי כל ההקדמה הזו, הנה המאמר במלואו (עם כמה תוספות והרחבות שלא נכנסו למאמר המקורי ושינויי עריכה קלים). להמשיך לקרוא

תעתועי הזיכרון ונכונותם של זיכרונות על ניצול מיני בילדות

לפני שבוע בערך הורשע סב בניצול מיני שיטתי של נכדתו, ניצול מיני שהחל מגיל 4. ענת גור, שהתובעת במשפט הינה מטופלת שלה פירסמה פוסט בנושא. המשפט חושף חיים אומללים של אותה בחורה שבמהלך חייה סבלה מבעיות נפשיות רבות כולל הפרעת אכילה קשה, אישפוזים חוזרים ונשנים, ואף מספר ניסיונות התאבדות. אין לי יכולת להתייחס ספציפית למקרה הזה שאיני בקיא בו ולא קראתי את פסק הדין, אבל אני כן רוצה להתייחס לטענות אחרות שמעלה ענת גור בקשר לזיכרונות שווא והשתלת זיכרונות שלדעתי מוטעים מיסודם ומטעים. להמשיך לקרוא