Category Archives: כלכלה התנהגותית

גמביט המלכה: גברים מסתכנים יותר במשחק שחמט כשהם משחקים נגד יריבה מושכת

את המחקר הזה גיליתי רק לאחרונה והוא פנטסטי בעיניי. הוא מדגים בצורה טובה אלו דברים מוזרים גברים מוכנים לעשות על מנת להרשים בחורה. מחקרים מצאו בעבר שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים על לוח השחמט מנשים, וזה במיוחד נכון כשגברים משחקים נגד נשים. המחקר הזה לוקח את הנושא צעד קדימה ובודק את ההשפעות שיש ליופי של השחקנים על המשחק. להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים בחלוקת מתנות

מתנות הן גורם חשוב ביחסים בין אנשים ואפשר ללמוד הרבה ממי נותן מה ולמי (גם  אי מתן מתנה יכול ללמד הרבה על היחסים בין שני אנשים). בעבר, מתנות היוו גורם חשוב במסחר ובסחר חליפין והספרות האנתרופולוגית ענפה בנושא. מחקר חדש בוחן את הנושא מנקודת ראות אבולוציונית ומנסה לבחון גם האם יש הבדלים בין המינים בדפוסי חלוקת המתנות. ברחבי העולם הנוצרי יש מסורת של נתינת מתנות רבות בחג המולד מה שמאפשר לבחון מה נותן כל אדם ולמי בדיוק (בארץ אין מסורת כזו של חלוקת מתנות להרבה אנשים). להמשיך לקרוא

הוריקנים עם שמות נשיים הורגים יותר אנשים

הוריקנים זה לא משהו שישראלים צריכים לחשוש ממנו בארץ אבל בארה”ב נהרגים כל שנה 200 אנשים מהסופות הקטלניות. לפעמים הרשויות לא מתכוננות מספיק טוב להוריקן הממשמש ובא, או שהתשתיות לא טובות מספיק כדי לעמוד בהוריקן אימתני (כמו קתרינה), אבל מספר לא מבוטל של אנשים מתים בגלל שהם לא נשמעים לאזהרות לעזוב מקומות שהוריקן עומד לפגוע בהם, או לא תופסים את הסיכון של ההוריקן כגבוה. כל אלו הן סיבות הגיוניות למספר הגבוה של נפגעים. מחקר חדש מצביע על גורם נוסף שנראה כלא קשור בכלל לעניין והוא השם שניתן להוריקן.

להמשיך לקרוא

מדוע בוחרים מצביעים במועמדים יפים?

ב-1960 התמודדו ריצ’ארד ניקסון וג’ון פ. קנדי בבחירות הצמודות ביותר לנשיאות בארה”ב במאה ה-20. קנדי ניצח בבחירות בהפרש של 0.17% והיסטוריונים מסכימים שאחד הגורמים המכריעים לניצחון היה האטרקטיביות של המועמד הצעיר והאטרקטיבי ממסצו’סטס, מול המועמד הזקן והפחות אטרקטיבי חיצונית, ניקסון. לכולם זכור העימות הראשון המפורסם שבו קנדי נראה בריא ובטוח בעצמו, בעוד ניקסון נראה חיוור וקצת חולה. סקרים שנעשו לאחר העימות הראו שהצופים בטלביזיה העניקו ניצחון ברור לקנדי, בעוד המאזינים ברדיו חשבו שדווקא ניקסון ניצח. בהיסטוריה המקומית נראה שהקנדי והניקסון שלנו היו בנימין נתניהו ושמעון פרס בבחירות ב-1996 שהושפעו רבות מהעימות ביניהם יומיים לפני הבחירות. רבים סברו שביבי ניצח את פרס בנוק אאוט בעימות ונתן לו את הדחיפה האחרונה לניצחון בהפרש של פחות מ-30,000 קולות.

להמשיך לקרוא

מה קורה כשאסירים משחקים בדילמת האסיר?

דילמת האסיר הוא כנראה המשחק הנפוץ ביותר אי פעם בניסויים פסיכולוגיים וכלכליים. הרעיון מוכר לרובכם אבל אחזור עליו בקצרה. במשחק סטנדרטי שני פושעים נתפסו ונחקרים כל אחד בנפרד. מכיוון שאין מספיק ראיות להרשיעם, החוקרים מנסים להוציא הודאה מכל אחד מהם, או לפחות שיפלילו אחד את השני. בפני החשודים עומדות שתי אפשרויות. לשתוק או להלשין על חברם. כל אחת מהאפשרויות הללו אחת נושאת בחובה רווח או הפסד כתלות במה שהחשוד השני יעשה. בגירסה הקלאסית של המשחק אם שני החשודים שותקים, הם ישבו בכלא למשך שנה אחת על עבירה זוטרה יותר. אם אחד מהם מלשין והשני שותק, אז המלשין יוצא לחופשי וזה ששתק ישב בכלא 15 שנה. אם שניהם מלשינים אחד על השני אזי הם ישבו בכלא 5 שנים כל אחד. מבחינה רציונלית, עדיף לשניהם לשתף פעולה ולשתוק כי אז הם מבטיחים לעצמם נזק מינימלי. מצד שני, קיים סיכון שהצד השני ילשין, ואז יוצא שאחד הצדדים נדפק בעוד השני מרוויח בגדול. כשמשחקים את המשחק פעם אחת קשה מאוד לנבא מה יהיו התוצאות, אבל כשחוזרים על המשחק פעמים רבות אפשר לפתח אסטרטגיות שונות למשחק אופטימלי. האסטרטגיה המוצלחת ביותר היא זו שנקראת “מידה כנגד מידה” (Tit for Tat). שחקן מתחיל בשיתוף פעולה ובמשחק הבא הוא מחקה את מה שהשחקן השני עשה. אם השחקן השני שיתף פעולה אז הוא גם ישתף פעולה, ואם השחקן השני בגד והלשין אז גם הוא יעשה אותו הדבר. זו האסטרטגיה שבטווח הארוך ממקסמת את ההצלחה של שחקן בודד.

להמשיך לקרוא

סיכונים כלכליים במצבי אי ודאות. כיצד אנשים מגיבים בתקופה של מחסור כלכלי

בשנים האחרונות יש פריחה למחקרים כלכליים שמבוססים על מנגנונים אבולוציוניים שונים. למשל, שני מחקרים שסקרתי כאן בחנו כיצד מספר לא שווה של גברים ונשים משפיע על הנטייה לבזבז יותר או פחות כסף, ועל בחירות הקריירה של האנשים, בחירות שמונעות בין השאר מתחרות תוך ובין מינית והניסיון למצוא בן או בת זוג אופטימליים. כעת, פורסם מחקר חדש שניתן לקרוא במלואו כאן, ושבוחן את מידת הסיכון הכלכלי שאנשים מוכנים לקחת במצבי משבר ואי ודאות כלכליים, והאם הם מעדיפים להשקיע כלפי העתיד או להרוויח בטווח הקצר.

להמשיך לקרוא

השפעות המחזור החודשי על העדפות מיניות, הערכה של בני הזוג, הליכה ואוכל – כמה מחקרים מהעת האחרונה

בשנים האחרונות מחקרים על נשים בשלבים שונים של המחזור החודשי נעשים נפוצים ולא רק בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים. נראה שכמעט כל העדפה או התנהגות נחקרים כדי לבדוק האם היא משתנה כתלות בזמן המחזור של האישה. סקרתי לא מעט מחקרים כאלו בבלוג, אבל מבול המחקרים ממשיך להגיע ולכן כדי להדביק את הקצב, אני מסכם בפוסט הזה כמה מחקרים מהעת האחרונה שנראים לי מעניינים.

להמשיך לקרוא

מהם הגורמים המשפיעים על יחס בנים/בנות שונה בלידה?

שני הפוסטים האחרונים שלי עסקו בצורה שגברים ונשים מגיבים ליחס שונה ביניהם באוכלוסייה מסוימת (מה שנקרא יחס מינים אופרציונלי או operational sex ratio). היחס הזה משפיע על ההתנהגויות של האנשים באוכלוסיות בוגרות, בעיקר כשהתחרות המינית נמצאת בשיאה והוא בא לידי ביטוי בצורות שונות בהתאם ליחס המשתנה ולמין, הכל במטרה למקסם את ההצלחה הרבייתית ולמצוא בן או בת זוג מוצלחת. המחקרים שסקרתי עסקו בהחלטות כלכליות ובהשפעות השונות של היחס במצב נתון. אלו השפעות לא מודעות אבל כאלו שנובעות מעקרונות אבולוציוניים שבאים לידי ביטוי בצורה נרחבת אצל בעלי חיים אחרים שמתרבים בצורה זוויגית. שאלה אחת, שאין עליה תשובה מוחלטת היא למה בעצם מתקיים יחס שונה כזה בין גברים ונשים. מהם הגורמים האפשריים שמובילים לעודף גברים או נשים. כמובן, כשמסתכלים על אוכלוסיות קטנות יחסית של ערים, יש הרבה סיבות ספציפיות שעשויות למשוך או להרתיע גברים או נשים מלבוא לגור במקום (מזג אוויר, עבודות שמותאמות יותר לאחד המינים וכו’). כשעוסקים באוכלוסיות גדולות זה פחות רלוונטי אבל עדיין קיים. גברים ונשים לא נולדו שווים ולא מתים שווים והשאלה היא למה?

להמשיך לקרוא

כיצד עודף נשים משפיע על בחירות הקריירה שלהן?

בפוסט הקודם כתבתי על מחקר שבוחן את ההשלכות הכלכליות של אי שיוויון במספר הגברים והנשים, במיוחד מה קורה כשיש יותר מדי גברים, על פי התאוריה האבולוציונית של הברירה המינית. בקצרה, עודף במספר הגברים או הנשים מוביל לתחרות מינית גדולה יותר כי יש הרבה פחות בני זוג פוטנציאליים לבחור מהם. כשיש יותר גברים, התחרות חריפה במיוחד כי נשים גם ככה בררניות יותר בבחירת בני זוג, ולכן גברים יעשו הרבה מאוד כדי להרשים אותן, כולל הוצאות כספים גדולות יותר וכניסה לחובות. חשוב להבהיר שההשפעות הללו אינן מודעות. גברים ונשים אינם מחשבים את היחס הזה באופן מודע ולכן הרציונליות אינה כלכלית גרידא. הן באות לידי ביטוי בההחלטות כלכליות שונות ובדרכים אחרות אבל אינן מודעות. אנשים מגיבים לרמזים שונים מהסביבה שמלמדים על תחרות גדולה יותר. מתברר שהטרמה די פשוטה של יחס שונה של גברים ונשים מובילה לתוצאות מרחיקות לכת כשהמחקרים נעשים בצורה מבוקרת במעבדה.

להמשיך לקרוא

ההשלכות הכלכליות של יותר מדי גברים – כיצד עודף גברים משפיע על הנטייה לחסוך או לבזבז כספים

במדינת ג’ורגיה בארה”ב יש שתי ערים קטנות למדי המרוחקות מרחק של 150 ק”מ אחת מהשנייה, מייקון וקולמבוס. לשתיהן רקע היסטורי וכלכלי משותף ולכן לא מצפים למצוא הבדלים משמעותיים בהכנסות והוצאות התושבים. למרות זאת, תושבי קולומבוס מחזיקים בחוב צרכני ממוצע שגדול ב3,500 דולר מאלו של תושבי מייקון, הפרש של 2.7 סטיות תקן! מה יכול לגרום להבדל הזה? האם הדבר קשור ליחס הלא שווה בין מספר הגברים למספר הנשים. במייקון יש 0.78 גברים לכל אישה, בעוד בקולומבוס יש 1.18 גברים לכל אישה. למה היחס הזה משמעותי?

להמשיך לקרוא