Category Archives: טסטוסטרון

שינויים ברמות הטסטוסטרון והורמון האהבה אצל גברים אחרי מסעות צייד

הורמונים שונים מעורבים בהתנהגויות חברתיות שונות ובין הבולטים שבהם אפשר לציין את הטסטוסטרון, אוקסיטוצין וקורטיזול. רמות הורמונים שונות מופרשות במצבים חברתיים שונים ובמידה רבה הם מהווים סממנים שמעידים על המצב הפיסי והנפשי של הפרט. רמות גבוהות של טסטוסטרון מאפיינים אנשים תחרותיים מאוד, בעיקר גברים, שמנסים להשיג סטטוס גבוה ודומיננטיות בחברה. מנגד, אוקסיטוצין מפחית חרדות ומחזק קשרים חברתיים. טסטוסטרון משחק תפקיד חשוב בזמן החיפוש אחרי בת זוג (או כשמחפשים פרטנרים לבגידה), בעוד רמות גבוהות של אוקסיטוצין קיימות אצל זוגות מונוגמיים והורים. להמשיך לקרוא

יותר מדי כישרון בקבוצה פוגם בקבוצה

אם תשאלו כל אוהד או מאמן של קבוצה האם הם רוצים שישחקו אצלם השחקנים הכישרוניים ביותר אז באופן גורף, כמעט כולם יאמרו שכן. זו נראית חכמה קטנה מאוד לחשוב שכמה שיש יותר כישרון בקבוצה כך הביצועים של הקבוצה ישתפרו. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מקבץ של שחקני על בקבוצה אחת. זה התחיל אולי עם קבוצת הכוכבים של ריאל מדריד שכונתה הגלקטיקוס בתחילת שנות ה-2000, כששחקני על כמו דיוויד בקהאם, זינאדין זידאן, רונאלדו ואחרים נרכשו במטרה ליצור קבוצת על. בהעדר הגבלות על השכר זה קורה יותר ויותר בכדורגל, בעיקר בספרד ואנגליה, אבל גם בענפי ספורט אחרים. בנבא חברו לברון ג’יימס, דוויין ווייד וכריס בוש לקבוצה אחת, מיאמי, וזכו בשתי אליפויות. לברון מנסה כעת לעשות דבר דומה בקליבלנד יחד עם קווין לב וקיירי אירווין. נראה שרוב האנשים מסכימים שכמה שיש יותר כישרון בקבוצה ככה יותר טוב, אבל האם זה באמת נכון? לפחות ממידע אנקדוטי נראה שזה לא תמיד עובד. לפעמים שחקנים רבים נאבקים על אותו תפקיד בקבוצה, יש גם מאבקי אגו מי יהיה המוביל ואז נוצרים סיכסוכים בתוך הקבוצה. מה שיוצא זה שסך כל כישרון השחקנים גדול מהשלם. לעומת זאת בקבוצה כמו הסן אנטוניו ספרס שניצחה את לברון ומיאמי בדרך לזכייה באליפות הנבא האחרונה, היה פחות כישרון אבל הקבוצה שיחקה הרבה יותר טוב. אז מה קורה פה? האם כדאי להשקיע בשחקנים טובים? האם יותר שחקנים טובים זה תמיד יותר טוב לקבוצה? מחקר חדש בדק את העניין. להמשיך לקרוא

חרטה מינית – השפעות אבולוציונית על ההבדלים בין המינים

ההחלטה אם מי לקיים יחסי מין, מתי, כמה פעמים ואיך היא מההחלטות החשובות ביותר שבני אדם מקיימים במהלך חייהם. להחלטה שגויה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, החל מהריון לא רצוי, מחלות מין, לגרום לסכסוכים משפחתיים או אפילו לסבך את האנשים המעורבים בפלילים כמו במקרה אייל גולן. בני אדם מעבירים חלק ניכר מהזמן שלהם במחשבות על הנושא ופעמים רבות דנים בינם לבין עצמם ועם אחרים בשאלה, האם הבחירות שעשיתי היו נכונות? אולי שכבתי עם מישהו שלא הייתי צריכה? אולי פספסתי הזדמנות לסקס עם מישהי? הנושא של חרטה מינית הוא מרכיב חשוב בכל הקשור למין ומחקר חדש מנסה להסביר מדוע קיימים הבדלים בין המינים בהקשר הזה ואיך אפשר להסביר אותם מבחינה אבולוציונית.

להמשיך לקרוא

אוהדי ספורט אוכלים אוכל לא בריא אחרי הפסדים

היום חד ההודייה בארה”ב, חג שידוע בעיקר בזכות שתי מסורות מרכזיות ובלתי נפרדות עבור האמריקאים: אכילת תרנגול הודו וצפייה במשחקי פוטבול. יש כמובן קשר הדוק בין צפייה בספורט ובין אוכל. במגרשי ספורט מציעים מאכלים שונים, החל מנקניקיות וכלה והמבורגרים וכלה בגרעינים, ואם צופים במשחק בבית אז אין גבול למה שאפשר לאכול בזמן צפייה במשחק ורבים מנצלים את הזמן הזה לאכילה. שאלה מעניינת שעולה בהקשר הזה היא איך משפיעה התוצאה במשחק על הרגלי האכילה של האוהדים וכאן יש כמה ממצאים מעניינים שעולים ממחקר חדש (שניתן לקרוא במלואו פה).

להמשיך לקרוא

אבות עם אשכים קטנים יותר משקיעים יותר בילדיהם

גודלם של האשכים יכול ללמד אותנו לא מעט לגבי האבולוציה של בעלי חיים שונים, כמו גם על הסדר החברתי, מידת התחרותיות והצורה שבה זכרים ונקבות בוחרים בני זוגות ומתרבים. כל זה הוא חלק מהברירה המינית. תהיתם למשל למה זכרים רבים בטבע גדולים הרבה יותר מהנקבות, ולעומת זאת דווקא לזכרים הגדולים ביותר יש האשכים הקטנים ביותר? האוראנגוטן למשל גדול פי 2 מהנקבה, וזכר הגורילה גדול ב-60% ולמרות זאת האשכים של שניהם קטנים מאוד בהשוואה לפרימאטים אחרים? הסיבה לכך היא שהזכרים משקיעים מאמצים עצומים בתחרות תוך מינית קשה ביותר ולכן הם מפתחים מבנה גוף אדיר מימדים. בביולוגיה זה נקרא דימורפיזם (Dimorphism) שהוא ההבדל בין הזכרים לנקבות. ברגע שהתחרות מסתיימת, הזכר שניצח, הוא זכר האלפא, מקבל את כל הפריביליגיות של מנצח, שזה אומר גישה בלתי אמצעית לכל הנקבות, כמו מלך ששולט על הרמון. במקרה כזה נוצרת מערכת חברתית שבה יש זכר אלפא עם גישה אינסופית לנקבות רבות, בעוד לזכרים האחרים הגישה מצומצת יותר. לזכר האלפא אין כבר צורך באשכים גדולים שיכילו זרעונים רבים וחזקים שיבואו בתחרות עם זרעונים של זכרים אחרים, והוא יכול להרבות כמה נקבות שרק יתחשק לו ומתי שרק ירצה. לעומת זאת, בחברות שבהן כל הזכרים וכל הנקבות מתרבים אחד עם השני בלי אבחנה ובצורה לא בלעדית, האשכים של הזכרים הם הגדולים ביותר. בחברות כאלו רצוי שתהיה בכל שפיכה זרעונים רבים ככל האפשר, כדי להגדיל את הסיכוי להפרות את הנקבה בתחרות עם זרעונים של זכרים אחרים. כאן התחרות התוך מינית היא לא מי יותר חזק פיסית, אלא מי שזרעו החזק או הרב ביותר, כחלק ממלחמות הזרע להפרות את הביצית. בחברות מונוגמיות גודל האשכים קצת יותר גדול מאלו של חברות עם זכר אלפא, והרבה יותר קטן מאשכי הזכרים בחברות שבהן ההפקרות המינית שולטת.

להמשיך לקרוא

הקול קובע – החשיבות של קול עמוק להצלחת חברות ומנהלים

בשנים האחרונות יש לא מעט מחקרים מעניינים שעוסקים בקול האנושי. מנקודת מבט אבולוציונית, הבדלים בגובה הקול (שנמדד בהרצים) קשורים במידה רבה לברירה המינית. קול עמוק אצל הגברים קשור לרמות גבוהות של טסטוסטרון, משהו שמתקשר לחוזק פיסי, לסטטוס גבוה ולהצלחה רבייתית. כך למשל, גברים עם קול עמוק מולידים יותר ילדים בחברות ציידים לקטים שבהם אין את המגבלה של אמצעי מניעה (בעוד אצל הנשים אין הבדל). נשים שמעוניינות בגבר אטרקטיבי ידברו בקול גבוה ודקיק. מחקרים אחרים מצאו גם שלקול יש השפעה על דפוסי הצבעה, כך שגברים עם קול נמוך נחשבו למועמדים אמינים ואמיצים יותר, כאלו שכדאי להצביע עבורם, במיוחד בעיתות מלחמה. מחקר חדש לוקח את העניין צעד קדימה. אם גברים בעלי קל עמוק נתפסים כדומיננטיים יותר, האם זה מתורגם גם להצלחה כלכלית?

להמשיך לקרוא

לוחמים ב-UFC שמחייכים לפני הקרב מפסידים יותר

חיוכים יכולים ללמד אותנו לא מעט על אנשים אחרים. אדם שמחייך הוא לרוב מישהו שיש לו מצב רוח טוב, הוא אופטימי ונוח לשהות במחיצתו. אנשים שמחייכים חיוך אמיתי (מה שנקרא חיוך Duchenne) מזמינים אותנו להיות באינטרקציה איתם, להתחיל בשיחה או כמו שכתבתי בעבר, מאותתים לנו על עניין רומנטי (ראו פה, כאן ופה).

להמשיך לקרוא

קומיקאים, בדרנים וספורטאים מתים צעירים יותר

אחד המיתוסים הקיימים לגבי חשיבות חוש ההומור לחיינו היא שהוא תורם לבריאות הפיזית והנפשית. אימרות כמו “הצחוק יפה לבריאות” נחשבות לאקסיומות תרבותיות, ואפילו בשפת הדיבור נוהגים לערוך הקבלה בין צחוק לבריאות כשמדברים על צחוק בריא. בעוד יש עדויות לא מעטות לגבי חשיבות ההומור לבריאות הנפשית של בני אדם, הממצאים לגבי בריאות פיזית מועטים ביותר. אחת התפיסות השגויות בנושא היא שהומור עוזר להאריך ימים, אבל אין למעשה מחקרים שתומכים בכך. למעשה, המחקרים המעטים הקיימים מראים שאנשים שנחשבים לבעלי הומור משובח דווקא סובלים יותר מבעיות בריאות רבות יותר ומתים בגיל צעיר יותר. למשל, במחקר אורך אחד שעקב אחרי ילדים מחוננים עם איי קיו ממוצע של 151 החל משנות ה-20 של המאה הקודמת, נמצא שאלו שהוגדרו עלי ידי המורים וההורים שלהם כבעלי חוש הומור משובח, נטו לסבול מבעיות בריאות רבות יותר בבגרות. הם עישנו יותר, צרכו יותר אלכוהול וגם מתו בגיל צעיר יותר. מחקר אורך אחר בקרב שוטרים בפינלנד מצא ששוטרים עם חוש הומור משובח סבלו יותר מבעיות השמנה, עישנו יותר, והיו בעלי סיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב וכלי דם, בהשוואה לעמיתיהם חסרי חוש ההומור.

להמשיך לקרוא

למה גברים מסורסים זוכים לחיים ארוכים יותר, ועוד כמה מחשבות על הזדקנות, אריכות ימים ומוות

אאוץ’. כל גבר ששומע את המילה סירוס סביר שהוא מתכווץ בכסאו בחוסר נוחות. מחקר חדש שפורסם לא מזמן מגלה שגברים שסורסו בילדותם חיו חיים ארוכים יותר מאשר גברים שלא סורסו ובהפרש שנים משמעותי. על מנת להבין את ההקשר האבולוציוני של המחקר, ולמה הוא קשור לרבייה, הזדקנות ומוות אני אפתח בסקירה כללית של הנושא ומקווה שהוא יובן טוב יותר לאחר מכן.

להמשיך לקרוא

השפעות המחזור החודשי על העדפות מיניות, הערכה של בני הזוג, הליכה ואוכל – כמה מחקרים מהעת האחרונה

בשנים האחרונות מחקרים על נשים בשלבים שונים של המחזור החודשי נעשים נפוצים ולא רק בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים. נראה שכמעט כל העדפה או התנהגות נחקרים כדי לבדוק האם היא משתנה כתלות בזמן המחזור של האישה. סקרתי לא מעט מחקרים כאלו בבלוג, אבל מבול המחקרים ממשיך להגיע ולכן כדי להדביק את הקצב, אני מסכם בפוסט הזה כמה מחקרים מהעת האחרונה שנראים לי מעניינים.

להמשיך לקרוא