ארכיון קטגוריה: חינוך

בחירות קריירה של נשים שמשפיעות על ייצוג שונה של נשים וגברים באקדמיה ובמדעים

הנושא של הבדלים בין גברים ונשים באקדמיה ממשיך לעורר עניין ובעיקר העיסוק בשאלה למה יש ייצוג קטן יותר של נשים במקצועות מדעיים שונים, כמו הנדסה, טכנולוגיה, ומתמטיקה. באנגלית ראשי התיבות של התחומים הללו הוא STEM – Science, Technology, Engineering, and Mathematics. כתבתי בעבר שיש שלושה גורמים מרכזיים שכנראה משפיעים על הייצוג הדיפרנציאלי של נשים וגברים באקדמיה והם, הבדלים ביכולת (בעיקר מתמטית), אפליה של נשים, ובחירות שונות שנשים וגברים עושים. חלק מהגורמים המשפיעים מקורם כנראה אבולוציוני-ביולוגי כפי שניתן לקרוא פה וכאן. מחקר חדש מתמקד בגורם השלישי שהוא הבדלים שנובעים בעיקר מהבחירות שנשים עושות וחושף כמה ממצאים מעניינים בנושא.

להמשיך לקרוא

האם ניתן לשפר את האינטליגנציה של תינוקות וילדים?

אינטליגציה היא גורם חשוב מאוד להצלחה בחיים בין אם נרצה בכך או לא. היא כמובן לא הגורם היחיד, אבל יש קשר הדוק בין אינטליגנציה להרבה מדדים שמיוחסים להצלחה כמו ציונים בבית הספר, עושר כלכלי, אטרקטיביות בבבחירת בני זוג, ואפילו יש קשר בין אינטליגנציה לאיכות הזרע. לא מפליא אם כך שחוקרים מנסים לבודד גורמים שמשפיעים על אינטליגנציה, במטרה למצוא דרכים יעילות להעלאת האינטליגציה. שיפור האינטליגנציה הוא אחד התחומים שיש בו הרבה מאוד מיתוסים וגם טענות לא מוכחות ולכן צריך להיות ספקנים מאוד בקשר למה שאנשים טוענים בנושא הזה. במיוחד צריך להיות זהירים בקשר לטענות בדבר שיפור האינטליגנציה של תינוקות וילדים כי הרבה הורים יעשו הכל כדי שהילד שלהם יהיה אינטליגנט יותר מאחרים. יש הרבה מאוד טענות פסבדו מדעיות בהקשר הזה ולא מעט שרלטנים שטוענים שהם יכולים לשפר את האינטליגנציה של ילדים. הטענה אולי המפורסמת ביותר, שרבים חשבו שהיא נכונה במשך שנים, הייתה שהאזנה למוצרט משפרת את האינטליגנציה, מה שידוע כאפקט מוצרט. אז אפקט מוצרט לא ממש עובד אבל האם יש דרכים אחרות שעשויות לשפר את האינטליגנציה של ילדים? התשובה, באופן די מפתיע, היא כן, ומאמר סקירה חדש בוחן את הנושא מקרוב (כתבתי על הנושא גם בעבר פה).

להמשיך לקרוא

ההשפעות המשונות של שמות פרטיים ושמות המשפחה על חיי אנשים

בשנת 1994 פצח הפוליטיקאי הדמוקרטי תומאס זייק (Zych) בקמפיין רחב כנגד מה שהוא כינה עריצות שם המשפחה. בבתי ספר רבים בארה”ב נוהגים להושיב ילדים בכיתה לפי סדר האלפבית. תלמידים ששם משפחתם מתחיל ב-A או B ישבו בשורות הקדמיות, ואילו תלמידים עם שמות משפחה באותו Z ישבו בשורה האחרונה. זייק התלונן שבמשך שנים ארוכות בילדותו הוא ישב בקצה הימני של השורה האחרונה בכיתה ובכל פעם שהילדים הלכו למקום מסוים והסתדרו בשורה, הוא היה אחרון.

להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים במתמטיקה – החשיבות של שפה

הנושא של הבדלים בין המינים ביכולות מתמטיות הוא מקור ידוע לויכוחים מרים בנוגע להשפעות ביולוגיות מול השפעות סביבתיות. כתבתי בעבר על הנושא בהקשר של הקריירות האקדמיות של גברים ונשים, ולמה הבדלים ביכולות ובמוטיבציות משפיעים על הייצוג השונה של גברים ונשים באקדמיה. זה נושא שכאמור מעורר הרבה עניין ונתפס על ידי חלק מהאנשים כשנוי במחלוקת, אבל לפחות על דבר אחד אין כמעט ויכוח בין מדענים, וזה שאכן קיימים הבדלים בין גברים לנשים ביכולות מתמטיות שונות וההבדלים הללו קיימים מגיל מוקדם מאוד. מחקרים רבים מראים שבממוצע, בנים טובים יותר מבנות בפתרון בעיות מתמטיות, בעוד בנות טובות יותר בחישובים אריתמטיים. יש הסכמה די רחבה שהיתרון של הבנים נובע מיכולות מרחביות טובות יותר אבל עד לאחרונה לא ממש היה ברור למה בנות יהיו טובות יותר בחישובים אריתמטיים. מחקר חדש מנסה לבחון את הסוגיה הזו ולקשור אותה לעובדה שבנות (ונשים בכלל) מפגינות יכולות מילוליות גבוהות יותר מבנים (וגברים).

להמשיך לקרוא

מדוע נשים מיוצגות פחות במקצועות מדעיים ובמתמטיקה?

הנושא של ייצוג נשים באקדמיה לא יורד מהכותרות ושני מאמרים שפורסמו לאחרונה בידי אותם חוקרים מאפשרים לי לחזור אליו. כתבתי על הנושא בעבר (כאן ופה וגם כאן) והמאמרים החדשים חוזרים על חלק מהנקודות שהעליתי שם ומעלים כמה חדשות ומעניינות (מחקר אחד ניתן לקרוא בשלמותו כאן, התקציר של המחקר השני פה). המאמרים נכתבו על ידי שני פסיכולוגים חברתיים בכירים, שעוסקים שנים ארוכות במחקרים על הבדלים קוגנטיביים בין גברים ונשים. הם מסכמים במאמרים הללו עשרות שנות מחקר בנוגע להבדלים בין גברים ונשים באקדמיה ומגיעים למסקנות מפתיעות למדי, תוך הפרכה של כמה מיתוסים נפוצים בנושא. להמשיך לקרוא

סטטיסטיקות רפואיות – כיצד להבין מידע רפואי בצורה טובה?

בשנת 2007 התמודד ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג’וליאני, על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות. באחת ממודעות הבחירות שלו הוא הכריז: “לפני 5-6 סבלתי מסרטן הערמונית. הסיכוי שלי לשרוד את המחלה בארה”ב? 82%. הסיכוי שלי לו חייתי באנגליה? רק 44% תחת מערכת הבריאות הסוציאלית.” המטרה של המודעה הייתה לטעון שעדיף לחיות בארה”ב ולא בבריטניה אם רוצים לקבל טיפול רפואי טוב (וגם שאין צורך בחוק בריאות ממלכתי בארה”ב). הטענה הזו הייתה שגויה עובדתית וגם נובעת מכשל בסיסי בהבנת הסטטיסטיקות הרפואיות הרלוונטיות כפי שנראה. להמשיך לקרוא

אפקט מוצרט

בשנת 1993 פורסם בכתב העת Nature מאמר שתאר ניסוי שעתיד לחולל סערה בעולם האקדמי ומחוצה לו. פרנסיס ראוצ’ר ועמיתה דיווחו שנבדקים ששמעו את הפרק הראשון, allegro con spirito, מתוך הסונאטה KV 448 לשני פסנתרים ברה מאז’ור של מוצרט, השיגו ציונים גבוהים יותר במבחנים קוגנטיביים שבודקים חשיבה מופשטת ומרחבית, בהשוואה לקבוצת ביקורת שהתבקשה להרגע ולקבוצה אחרת שהתבקשה לשבת בדממה. להמשיך לקרוא

אבולוציה עדיין לא רלוונטית להבדלים בין המינים – תגובה לדפנה יואל

במה שנהפך לטרנד פופולארי בוויינט, חלק מהפוסטים שלי גוררים תגובות של פרופסורים מכובדים שמתנגדים לדברים שכתבתי וטוב שכך. רק ככה אפשר באמת ללבן סוגיות עקרוניות במדע ובחברה. היום התפרסמה תגובה של פרופ’ דפנה יואל לפוסט האחרון שלי שנוגע לפוליטיזציה של מחקרים על הבדלים בין המינים (אפשר גם להתרשם מהתגובות לפוסט שהופיע בגירסה המקוצרת שלו בווינט) מכיוון שהפוסט ההוא עמוס מדי בתגובות חשבתי לנכון להגיב בנפרד. להמשיך לקרוא

אבולוציה לא רלוונטית להבדלים בין המינים כי אני לא רוצה שהיא תהיה

זוהי כותרת מאמר שפורסם לאחרונה ועוסקת בפוליטיזציה של מחקרים אבולוציוניים הנוגעים להבדלים בין המינים. הנושא של הבדלים בין המינים הוא נושא שכיח למדי בבלוג, וצריך להיות מובן מאליו למי שמתמצא במחקרים שאכן קיימים הבדלים כאלו שמקורם ביולוגי, בין אם מדובר בהבדלים אנטומיים ברורים או הבדלים שנובעים מהברירה המינית שפועלת בצורה שונה על גברים ונשים, בדיוק כמו שהיא עובדת על כל מין שמתרבה בצורה מינית בטבע (למי שזה לא ברור עדיין, מוזמן לקרוא פוסטים ישנים תחת הקטגוריה: הבדלים בין המינים). הבעייה היא כמובן שיש הרבה אנשים שמכחישים שקיימים הבדלים כאלו ועושים את זה מסיבות פוליטיות או אידיאולוגיות. כלומר, המחקרים בנושא מאוד ברורים ולא שנויים במחלוקת מדעית אבל יש כאלו שדוחים אותם מסיבות לא מדעיות. המצב חמור במיוחד דווקא באקדמיה, שאמורה להיות חוד החנית של המחקר, שם יש מחלקות שונות שמכחישות את ההשפעות האבולוציוניות על הבדלים בין המינים. להמשיך לקרוא

האם תמריצים כספיים יכולים לגרום לתלמידים ללמוד?

רוב האנשים גדלים על האמונה שלימודים הם המפתח להצלחה בחיים. לימודים נתפסים כמשהו חיוני לחיים והתפיסה היא שצריך ללמוד גם אם לא אוהבים את זה. הדבר במיוחד נכון אצל ילדים שבחלקם הגדול שונא את הלימודים בבית הספר. שיטות שונות נוסו במהלך השנים ונועדו לעודד את התלמידים ללמוד, כשהבסיס ברוב החברות הדמוקרטיות הוא חוק חינוך חובה, כלומר ילדים חייבים ללכת לבית הספר עד גיל מסוים. אבל זה שמחייבים אותם ללמוד לא אומר שהם באמת לומדים. אז איך אפשר לעודד אותם ללמוד? להמשיך לקרוא