Category Archives: חינוך

אין אפליית נשים בקבלת מישרות אקדמאיות עם מסלול קביעות

חדשות נפלאות לנשים. נשים אינן מופלות בקבלה של מישרה אקדמית במסלול של קביעות במקצועות מדעיים על פי המחקר המקיף ביותר שנעשה עד עתה ובו 873 פרופסורים בכירים מרחבי ארה”ב היו צריכים לבחור בין גבר לאישה למישרה אקדמית היפותטית. יותר מכך, המחקר חשף הטייה לטובת הנשים שהתבטאה בהעדפה בשיעור של 2:1 להעסקת האישה על פני הגבר. הממצא הזה סותר את הדיעה הרווחת בעיניי רבים והיא שנשים מופלות בקבלה של מישרות אקדמיות. להמשיך לקרוא

צרכני פורנוגרפיה מחזיקים בדיעות שיוויוניות יותר כלפי נשים בהשוואה ללא צרכנים

מחקר חדש בשרשרת גדלה של מחקרים מהעת האחרונה מנפץ מיתוס נוסף לגבי צרכני פורנוגרפיה. כתבתי כבר סדרה של פוסטים שנוגעים למיתוסים שונים שיש לגבי פורנוגרפיה והאם הם עומדים במבחן המציאות, ואחת השאלות שגם נגעתי בה בעבר קשורה ליחס שצפייה בפורנוגרפיה מעוררת או לא כלפי נשים. בעיקר עולה השאלה האם גברים הופכים לסקסיסטיים יותר או מחזיקים בעמדות שליליות יותר כלפי נשים? המחקר הנוכחי בודק את הטענה שלא אחת נשמעת על ידי פמיניסטיות רדיקליות והיא שפורנוגרפיה היא כלי לשיעבוד נשים בכך שהיא מאמנת גברים ונשים כאחד לראות את הנשים ככלי מיני ועוזרת בהחפצה שלהן (טענה שהתייחסתי אליה בעבר). להמשיך לקרוא

מתי היכולת הקוגניטיבית מגיעה לשיאה?

ישנה תפיסה רווחת שאנשים נמצאים בשיא הכושר המנטלי שלהם כשהם צעירים, בערך בשנות ה-20 לחיים. מחקר חדש מנסה לראות עד כמה זה נכון. להמשיך לקרוא

יכולת הציור של ילדים כמדד לאינטליגנציה עם בסיס גנטי חזק

ציורי ילדים הם לכאורה דבר פשוט ותמים שהורים תולים בסלון או על המקרר אבל לא עוד. בשנים האחרונות ציורים הם כר פורה למחקרים מסוגים שונים שמחזקים את הקשר בין אמנות ומדע. תארתי פעם מחקר כזה שבדק אם אנשים מסוגלים להבחין בין ציורים של ילדים לציורי אמנים (התשובה היא שכן אבל לא בצורה מרשימה אצל אנשים רגילים). והנה מחקר חדש שפורסם השבוע עוסק בשאלה חשובה הרבה יותר: האם ציורים של ילדים אומרים משהו על האינטליגנציה שלהם, והאם יש להם בסיס גנטי? להמשיך לקרוא

האם אימון ממושך אכן מוביל להישגים? על חוק ה-10,000 שעות

בשנת 1993 פורסם מאמר פורץ דרך שבו נטען שתירגול או אימון מובילים להצלחה מקצועית. המחקר מפורסם בזה שהוא נקב במספר, עשרת אלפים שעות, או עשר שנים בממוצע, כנוסחת הפלא להצלחה והזמן הדרוש לחובבן להפוך למומחה בתחומו. המחקר המקורי נעשה על כנרים ופסנתרנים אבל מאז הורחב למומחים מסוגים שונים כמו ספורטאים, שחמטאים ועוד. הרעיון המקורי הוא שמאמץ מכוון להשתפר הוא המפתח להצלחה. כלומר, לא מספיק להתאמן אלא צריך כל הזמן לאתגר את עצמך יותר ויותר אחרי שמשפרים את הביצועים. לדוגמא, נגנן כינור שלמד לנגן יצירה מסוימת צריך לעבור ליצירות קשות יותר לניגון, או ספורטאים צריכים להתחרות נגד יריבים טובים יותר ולנסות לשבור שיאים אישיים כל הזמן במקום להתחרות נגד יריבים חלשים. המספר 10,000 התקבע כאיזה מספר פלא וזכה לפופולאריות גדולה לאחר שמלקולם גלאדוול כתב עליו בספרו “מצוינים”. המחשבה שאם רק תשקיעו כמות כזו של זמן בכל תחום תוכלו להצטיין בכל תחום קוסמת מאוד ורבים ראו בה עובדה שלא ניתנת לערעור. להמשיך לקרוא

הוריקנים עם שמות נשיים הורגים יותר אנשים

הוריקנים זה לא משהו שישראלים צריכים לחשוש ממנו בארץ אבל בארה”ב נהרגים כל שנה 200 אנשים מהסופות הקטלניות. לפעמים הרשויות לא מתכוננות מספיק טוב להוריקן הממשמש ובא, או שהתשתיות לא טובות מספיק כדי לעמוד בהוריקן אימתני (כמו קתרינה), אבל מספר לא מבוטל של אנשים מתים בגלל שהם לא נשמעים לאזהרות לעזוב מקומות שהוריקן עומד לפגוע בהם, או לא תופסים את הסיכון של ההוריקן כגבוה. כל אלו הן סיבות הגיוניות למספר הגבוה של נפגעים. מחקר חדש מצביע על גורם נוסף שנראה כלא קשור בכלל לעניין והוא השם שניתן להוריקן.

להמשיך לקרוא

ההסבר השלם והממצה ביותר למספר הנמוך של נשים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים

הנושא של ייצוג נשים בתחומים מדעים באקדמיה לא יורד מהכותרות וממשיך לעורר דיונים בקרב חוקרים ומחוץ לאקדמיה. כתבתי לא מעט על הנושא כולל התמקדות בגורמים ביולוגיים ואבולוציוניים והחשיבות של שפה לכל הנושא. שני הבדלים מרכזיים בין המינים הוצעו כהסבר למספר הנמוך של נשים בתחומים מדעיים. האחד הוא הבדלים ביכולת המתמטית, פחות הבדל בממוצע ויותר הבדל באחוזון העליון ומעלה, והשני קשור לבחירות השונות של גברים ונשים כשנשים מעדיפות מקצועות שכוללים אינטרקציה עם אנשים אחרים או שעוסקים בעשייה חברתית ולתועלת החברה. מאמר חדש מנסה לעשות קצת סדר בדברים ולהראות איך השילוב של הגורמים השונים מוביל לייצוג השונה של הגברים והנשים וללא צורך ממשי לדבר על אפליה או גורמים תרבותיים שמכוונים נשים או גברים למה שאנחנו רואים בפועל. התמקדות המחקר היא בעיקר במקצועות הנדסה, טכנולוגיה, או מבוססי מתמטיקה. מה שנקרא באנגלית STEM – Science, Technology, Engineering, and Mathematics, כי אלו התחומים שבהם יש רוב גברי מובהק.

להמשיך לקרוא

מה מניע סטנדאפיסטים לבחור בקריירה של סטנד-אפ?

ישנה אמונה רווחת כי קומיקאים וליצנים עצובים יותר או סובלים מדיכאון גדול יותר בהשוואה לאנשים אחרים. ישנן דעות שונות על הסיבות לכאורה שמובילות לדיכדוך הזה, אבל רבים חושבים ששורשי הדיכאון נעוצים בילדות עשוקה או אומללה ובמערכות יחסים בעייתיות עם ההורים. על פי ההשקפה הזו, ההופעות על הבמה משמשות את הסטנדאפיסטים כמנגנון הגנה שעוזר להם להתמודד עם הבעיות שלהם ולברוח מהשדים וצרות היום יום שאולי רודפים אותם.

להמשיך לקרוא

האם מבחנים במהלך הסמסטר יכולים לשפר את יכולת הלמידה של הסטודנטים?

מבחנים הם נושא רגיש עבור סטודנטים בכל הרמות, החל מבית ספר ועד האוניברסיטה. רוב האנשים לא אוהבים מבחנים כי זה מלחיץ, צריך ללמוד אליהם ולא תמיד הם משקפים את הידע שלהם. רבים מעדיפים להגיש עבודות שאפשר לכתוב בניחותא בבית בלי הלחץ של המבחן. אבל מה לעשות שמבחנים הם חלק חשוב בלמידה, ונראה שעבור למידה אפקטיבית אין למבחנים תחליף. גם קל יחסית להעביר אותם מאשר לבדוק עבודות שהן יותר סובייקטיביות. מאמר חדש מנסה לבחון את היעילות של מבחנים במהלך הסמסטר ולענות על השאלה הכללית יותר, מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד את החומר ולזכור אותו.

להמשיך לקרוא

פרשת הזמר המפורסם והיחסים עם הקטינות – מה יש לפסיכולוגיה האבולוציונית לתרום לנושא?

הארץ גועשת בעקבות זמר מפורסם שלכאורה קיים יחסי מין עם קטינות בגילאי 16-17. רבים מזדעקים כנגדו וחושבים שהוא מפלצת שניצלה את תמימותן של נערות. מילים כמו פיתוי וניצול מיני עולות לאוויר. עכשיו, אין לי שום סימפטיה לאותו זמר (או זמרים) כי החוק ברור בנושא. אם הם אכן עברו על החוק אז הם צריכים להענש. מה שאני כן מעוניין להתייחס אליו זה לטענה הכללית שיחסים כאלו הם פסולים ומה יש לפסיכולוגיה האבולוציונית לומר בנושא.

להמשיך לקרוא