ארכיון קטגוריה: התפתחות

האינסטינקט האבהי: שינויים הורמונליים שגברים עוברים בקשר זוגי ואחרי לידת ילד

רבות נכתב על האינסטינקט האמהי, החל בשינויים ההורמונליים שגורמים לאישה לרצות בהולדת ילדים, המשך בשינויים שעוברים עליה בזמן ההריון, וכלה בתחושות שלאחר הלידה כלפי הרך הנולד. מעט נחקר מה עובר על גברים, הרבה מזה בגלל שגברים הם לא אלו שמקבלים מחזור ולא אלו שנכנסים להריון. ההנחה במשך שנים, במידה רבה של הגיון יש לומר, היא שהשינויים ההורמונליים שגברים חווים מינוריים יחסית לנשים בגלל השוני במערכות האנטומיות. בשנים האחרונות יש שינוי במגמה ויש יותר ויותר מחקרים על שינויים הורמונליים בקרב גברים. מחקר חדש בדק שינויים כאלו בהורמון הטסטוסטרון. להמשיך לקרוא

מדוע אנשי מדע היי טק מולידים יותר ילדים אוטיסטים?

כבר זמן ארוך מומחים לאוטיזם שמו לב שלמהנדסים, מתכנתים ואנשים שעובדים במקצועות טכנולוגיים ומתמטיים יש אחוז גבוה של ילדים אוטיסטים או כאלו שנמצאים על הקשת האוטיסטית. מחקר חדש בראשות סיימון בארון כהן, שמדווח כאן, מאשש את האבחנה הזו ומנסה להסביר מדוע. להמשיך לקרוא

מדוע נשים מיוצגות פחות במקצועות מדעיים ובמתמטיקה?

הנושא של ייצוג נשים באקדמיה לא יורד מהכותרות ושני מאמרים שפורסמו לאחרונה בידי אותם חוקרים מאפשרים לי לחזור אליו. כתבתי על הנושא בעבר (כאן ופה וגם כאן) והמאמרים החדשים חוזרים על חלק מהנקודות שהעליתי שם ומעלים כמה חדשות ומעניינות (מחקר אחד ניתן לקרוא בשלמותו כאן, התקציר של המחקר השני פה). המאמרים נכתבו על ידי שני פסיכולוגים חברתיים בכירים, שעוסקים שנים ארוכות במחקרים על הבדלים קוגנטיביים בין גברים ונשים. הם מסכמים במאמרים הללו עשרות שנות מחקר בנוגע להבדלים בין גברים ונשים באקדמיה ומגיעים למסקנות מפתיעות למדי, תוך הפרכה של כמה מיתוסים נפוצים בנושא. להמשיך לקרוא

הבדלים בנורמות בין מדינות לחוצות ומדינות חופשיות

כל מי שחי בארץ יודע שישראל היא מהמדינות הלחוצות ביותר בעולם. המצב הביטחוני הוא מהגורמים המרכזיים לכך, אבל גם התרבות הישראלית, צפיפות האוכלוסין הגדולה ואולי אפילו מזג האוויר המזרח התיכוני תורמים לכך. מדינות שונות נבדלות זו מזו במידת הלחץ שהם חשות שנובע מגורמים שונים כמו מצב ביטחוני רעוע, אסונות טבע או צפיפות אוכולוסין גבוהה שמקשה על התושבים וחוקרים ניסו לאחרונה לבדוק האם יש קשר בין מידת הלחץ שהמדינה חווה לבין מאפיינים אחרים שלה. להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים במשחקים של שימפנזות

אחד הממצאים העקביים ביותר במחקרים על הבדלים בין המינים נוגע למשחקים של ילדים. מחקרים מוצאים באופן עקבי שבנות מעדיפות לשחק עם בובות ובנים מעדיפים לשחק עם מכוניות. הויכוח הוא האם ההעדפות הללו נובעות בגלל נטיות ביולוגיות אבולוציוניות או שהן רק תוצר של חיברות שונה של בנים ובנות. למרות שהממצאים הללו עקביים בכל התרבויות קשה לפעמים לנטרל את ההשפעות החברתיות מהביולוגיות. דרך אחת לעשות את זה היא על ידי בחינת ההשפעה שיש לאנדרוגנים (הורמוני מין זכריים) ברחם על התנהגות זכרית או נקבית טיפוסית. כך למשל מגלים שבנות שנחשפו לכמויות גדולות של ההורמון נוטות לשחק יותר במשחקים של בנים בהשוואה לבנות עם רמות הורמון ממוצעות. להמשיך לקרוא

הגבולות בין מדע ופסבדו מדע – המקרה של SETI

כמעט כל סטודנט לתואר ראשון במדעי החברה נתקל באחד הקורסים הראשונים שעוסקים בשיטות מחקר במאמרו המפורסם של קרל פופר: “מדע: השערות והפרכות”. במאמר הקלאסי שוטח פופר את משנתו הפילוסופית בנוגע למה נחשב מדעי ומה לא, וטובע את עיקרון ההפרכה המזוהה איתו. למי שלא מכיר את המאמר, הטענה המרכזית של פופר בו היא שעל מנת שתאוריה מסוימת תחשב מדעית, היא חייבת לעמוד לעמוד במבחן הפרכה. מהו אותו מבחן הפרכה? זהו מבחן אובייקטיבי שבוחן השערות מסוימות הנובעות מהתאוריה, ושאם היא לא נכונה אז הן יתבררו כלא נכונות. על פי ההגיון הזה, כל תאוריה חייבת שיהיו בה איסורים שונים, דברים שלא יכולים להתרחש במסגרתה. ככל שהתאוריה אוסרת יותר על ארועים שונים מלהתרחש, כך היא טובה יותר, ובמקרה שהם מתגלים כנכונים היא גם מופרכת. להמשיך לקרוא

אסתטיקה אבולוציונית ב’ – פסיכולוגיה סביבתית: כיצד משפיעה הסביבה על החשיבה שלנו?

אסתטיקה אבולוציונית עוסקת בהשפעות שיש לנופים מסוימים שהיו נפוצים בזמן ההתפתחות האבולוציונית שלנו לצורה שבה אנחנו חושבים, מרגישים ומתנהגים. בפוסט הקודם התרכזתי בעיקר בסקירה של הנופים שנחשבים ליפים ואיך אפילו הבדלים קטנים ומקריים מרומזים בנוף מובילים לעיתים להבדלים גדולים בהתנהגויות של אנשים, גם אם זה נעשה בצורה מרומזת בלי שאנשים יהיו מודעים להשפעות הללו. בפוסט הנוכחי אני רוצה להתרכז על כמה מחקרים שנעשו לאחרונה ושעוסקים בהשפעות ארכיטקטטיוניות על אנשים, ואיך פסיכולוגים וארכיטקטים מנסים לעצב סביבות שיהיו נעימות יותר יצירתיות יותר ובאופן כללי מועילות לרווחתם של אנשים. זהו תחום מחקר חדש יחסית שנקרא פסיכולוגיה סביבתית (Environmental Psychology). להמשיך לקרוא

הבדלים ביולוגיים בין גברים ונשים במטלות של רוטאציות מנטליות

אחד הממצאים הבולטים והעקביים ביותר במחקרים על הבדלים בין המינים הוא שגברים טובים יותר מנשים במטלות של רוטאציות מנטליות. אלו הן המטלות שעל מנת להצטיין בהן, צריך לדמיין רוטאציה של עצם כלשהו במרחב תלת מימדי. ההבדלים הללו נמצאו בתרבויות רבות וקיימים כבר אצל תינוקות בגיל 3 חודשים. מקובל לחשוב שההבדלים הללו מולדים וגם שהם קשורים לרמות שונות של טסטוסטרון. רמות גבוהות של ההורמון אמורות להוביל ליכולת משופרת בביצוע משימות הקשורות לרוטאציות מנטליות. להמשיך לקרוא

האבולוציה של הוגנות, שיתוף פעולה וענישה

מחקרים רבים מצאו שבני אדם הוגנים כלפי אנשים אחרים ומתנהגים בצורה פרו-סוציאלית. בני אדם משתפים פעולה עם זרים, גם אם ניתנת להם האפשרות לרמות בלי שאחרים ידעו על כך. רוב הניסויים שנעשו בתחום מערבים ואריאציות שנות משחק האולטימטום שכבר כתבתי עליו בעבר מספר פעמים (פה, וכאן וגם כאן). שתי תאוריות עיקריות הוצעו על מנת להסביר את ההתנהגות ההוגנת של אנשים שאנחנו רואים בחברה המודרנית (לפחות על פי הניסויים ההתנהגותיים). אחת, מה שאנחנו רואים היום בחברה המודרנית הוא למעשה משהו מולד שהתפתח בחיים בחברות קטנות, ובני אדם בכל מקום פשוט מונעים על פי כללי היוריסטיקה הללו בכל מקום. בני אדם למדו לשתף פעולה בחברות ציידים לקטים כי לא הייתה להם ברירה וכי אנוכיות הייתה מובילה להכחדה. בחברות הללו חיים מספר קטן יחסים של אנשים וכל ניסיון לרמות היה מתגלה ומוענש במהרה (במיוחד אם מדובר בבני משפחה). התאוריה השנייה גורסת ששיתוף פעולה שאנחנו רואים במשחקים הללו הוא משהו שנוצר בחברה מערבית מודרנית, שמורכבת לאין שיעור מהחיים בחברות מסורתיות. בני אדם למדו לשלוט בדחפים הטבעיים שלהם להיות אנוכיים, ונורמות חברתיות מלוות בענישה קפדנית שומרת על הסדר החברתי הזה. הנורמות הללו יכולות גם להסביר למה בני אדם מציעים הצעות הוגנות יחסית באינטרקציות המשחקיות הללו גם כשהם משחקים עם זרים מוחלטים ולא עם חברים או בני משפחה. להמשיך לקרוא

אפקט מוצרט

בשנת 1993 פורסם בכתב העת Nature מאמר שתאר ניסוי שעתיד לחולל סערה בעולם האקדמי ומחוצה לו. פרנסיס ראוצ’ר ועמיתה דיווחו שנבדקים ששמעו את הפרק הראשון, allegro con spirito, מתוך הסונאטה KV 448 לשני פסנתרים ברה מאז’ור של מוצרט, השיגו ציונים גבוהים יותר במבחנים קוגנטיביים שבודקים חשיבה מופשטת ומרחבית, בהשוואה לקבוצת ביקורת שהתבקשה להרגע ולקבוצה אחרת שהתבקשה לשבת בדממה. להמשיך לקרוא