ארכיון קטגוריה: התפתחות

האם שינה ליד התינוק משפיעה על רמת הטסטוסטרון של האבות?

טסטוסטרון הוא כנראה ההורמון החשוב ביותר אצל יונקים זכרים בכל הקשור לבחירת בנות זוג. ההורמון מווסת, ממריץ ומשמר את התכונות וההתנהגויות שעוזרות במאבק על מציאת בת זוג. הוא אחראי ליצר המין, לפיתוח יכולת אתלטית, לאגרסיביות, ולתכונות אחרות שתורמות ישירות הן למאבק התוך מיני עם גברים אחרים, והן לבחירה כבן זוג על ידי בנות הזוג הפוטנציאליות. בנוסף, להורמון, או ליתר דיוק להעדרו, יש חשיבות גדולה בהשקעה ההורית. אצל רוב היונקים, טסטוסטרון ברמה גבוהה מפריע להשקעה ההורית, ולכן יש מנגנונים שגורמים לויסות שלו כשצאצא נולד. לא במקרה אנחנו מוצאים שטסטוסטרון גבוה מאפיין גברים צעירים, בשיא התחרות המינית, ואחרי שגברים מוצאים בת זוג והקשר התמסד לטווח הארוך, הם חווים ירידה ברמות ההורמון. רמת הטסטוסטרון עולה גם כשגברים בוגדים בבנות הזוג הקבועות שלהם, או אחרי גירושין או פרידה מבת הזוג. מחקר שסקרתי כאן הראה שיש ירידה ברמת הטסטוסטרון אצל גברים שהפכו לאבות לאחרונה, וככל שהאב בילה זמן יותר עם ילדו כך הרמה הייתה נמוכה יותר. מחקר חדש לוקח את זה צעד קדימה, ומנסה לבחון האם שינה ליד התינוק מובילה גם היא לירידה ברמת הטסטוסטרון של הגבר. החוקר הראשי הוא אותו חוקר מהמחקר הקודם וגם פה יש מדגם של גברים מהפיליפינים.

להמשיך לקרוא

כחול לבנים, ורוד לבנות – הבדלים בין המינים בתפיסת צבעים, תאוריית ההיפוך המגדרי והסכנה בהסתמכות על עדויות אנקדוטיות

בשנים האחרונות מתנהל ויכוח ער באקדמיה ומחוצה לה, לגבי השאלה האם ישנם הבדלים מולדים בין המינים בהעדפות צבע. בעולם המערבי, נראה שמגיל צעיר בנים מעדיפים או מכוונים להעדיף צבע כחול, בעוד בנות מעדיפות, או מנותבות להעדיף צבעים ורודים. מי שנכנס לחנויות בגדים וצעצועים יכול לראות בבירור שרוב מוחלט של המוצרים לבנים יהיו בצבע כחול או בצבעים אחרים שאינם ורוד או אדום. לעומת זאת, חלק ניכר מהבגדים והצעצועים לבנות הן בצבע ורוד. האם העובדה שיש דיכוטומיה כל כך ברורה בצבעים בין בנים ובנות מבטאת העדפות ביולוגיות אמיתיות או שהתרבות המערבית פשוט מכתיבה העדפת צבעים מגדרית?

להמשיך לקרוא

שכיחות הטפילים באיזורים שונים בעולם והשפעתם על אינטליגנציה

האינטליגנציה האנושית הוא אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת באקדמיה וגם מחוצה לה. ראשית, אין הסכמה מוחלטת לגבי ההגדרה של אינטליגנציה. האם מדובר בידע? ביכולת לפתור בעיות? ביכולת להיות יצירתי כשעומדות בפניך בעיות שטרם נתקלת בהן? או אולי זו היכולת ללמוד כישורים חדשים? בנוסף, ישנם סוגים שונים של אינטליגנציה כמו אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה חברתית ואפילו אינטליגנציה זוויגית. למרות זאת, ישהם מבחני אינטליגנציה סטנדרטיים שנחשבים למקובלים והם גם מאוד מתוקפים מבחינה סטטיסטית. לרוב הם מורכבים מכמה תתי מבחנים שכל אחד בודק סוג אחרת של יכולות, והמפורסם שבהם הוא מבחן וקסלר הידוע יותר בכינוי מבחן ה-IQ (יש לו גם גירסאות מיוחדות לילדים).

להמשיך לקרוא

האם יש התקדמות במחקר פילוסופי?

ישנה תפיסה רווחת בציבור הרחב שפילוסופיה הולכת סחור סחור ואינה מתקדמת. על פי התפיסה הזו, פילוסופים עוסקים מאז ומעולם באותן שאלות ואף פעם לא מגיע למסקנות חד משמעיות. שאלות כמו האם קיים רצון חופשי, בעיית הגוף והנפש או נושאים הנוגעים למטאפיסיקה נתפסים ככאלו שהדיון בהם מעגלי ולא מתקדם לשום מקום. התפיסה הזו נובעת במידה רבה מהמחשבה שמדעי הרוח בכלל, ופילוסופיה בפרט, אינם מדעיים ולכן אין שום אפשרות לקדם את הידע בצורה שענפי מדע אחרים עושים. זה כמובן נכון, אבל מחמיץ את הנקודה. מדעי הרוח בוודאי אינם פועלים כמו פיסיקה או כימיה, ואפילו לא כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה. בענפי המדע הידע מצטבר, ומה שיודעים היום נחשב למדויק ונכון ביותר מבחינה מדעית עד שיוכח אחרת. לעומת זאת, התפיסה הרווחת לגבי מדעי הרוח היא שידע אכן מצטבר אבל הוא בעיקר רוחבי. תאוריות חדשות קמות ונופלות, אבל אין שום דרך ממשית להכריע ביניהן כי הכללים המדעיים כמו עיקרון ההפרכה, אינם תקפים במחקרים במדעי הרוח. זה אכן כך אבל עם זאת, אין זה לא שולל את העובדה שישנה התקדמות במדעי הרוח בכלל ובפילוסופיה בפרט.

להמשיך לקרוא

מהם הגורמים המשפיעים על יחס בנים/בנות שונה בלידה?

שני הפוסטים האחרונים שלי עסקו בצורה שגברים ונשים מגיבים ליחס שונה ביניהם באוכלוסייה מסוימת (מה שנקרא יחס מינים אופרציונלי או operational sex ratio). היחס הזה משפיע על ההתנהגויות של האנשים באוכלוסיות בוגרות, בעיקר כשהתחרות המינית נמצאת בשיאה והוא בא לידי ביטוי בצורות שונות בהתאם ליחס המשתנה ולמין, הכל במטרה למקסם את ההצלחה הרבייתית ולמצוא בן או בת זוג מוצלחת. המחקרים שסקרתי עסקו בהחלטות כלכליות ובהשפעות השונות של היחס במצב נתון. אלו השפעות לא מודעות אבל כאלו שנובעות מעקרונות אבולוציוניים שבאים לידי ביטוי בצורה נרחבת אצל בעלי חיים אחרים שמתרבים בצורה זוויגית. שאלה אחת, שאין עליה תשובה מוחלטת היא למה בעצם מתקיים יחס שונה כזה בין גברים ונשים. מהם הגורמים האפשריים שמובילים לעודף גברים או נשים. כמובן, כשמסתכלים על אוכלוסיות קטנות יחסית של ערים, יש הרבה סיבות ספציפיות שעשויות למשוך או להרתיע גברים או נשים מלבוא לגור במקום (מזג אוויר, עבודות שמותאמות יותר לאחד המינים וכו’). כשעוסקים באוכלוסיות גדולות זה פחות רלוונטי אבל עדיין קיים. גברים ונשים לא נולדו שווים ולא מתים שווים והשאלה היא למה?

להמשיך לקרוא

היתרונות בלהיות גבוה

גובה הוא אחת הסוגיות שמטרידות אנשים רבים, במיוחד בהקשר של יחסים עם בן או בת הזוג אבל לא רק. הרבה פעמים ההתייחסות לגובהו של אדם מסוים נתפסת כמשהו שטחי, או משהו שלא צריך להשפיע על התפיסה של אותו אדם, אבל מה לעשות שלגובה (או העדרו) יש השפעה גדולה על כולנו, גם אם לא נודה בכך, ולפחות חלק מההשפעות הללו נובעות מסיבות אבולוציוניות.

להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים במתמטיקה – החשיבות של שפה

הנושא של הבדלים בין המינים ביכולות מתמטיות הוא מקור ידוע לויכוחים מרים בנוגע להשפעות ביולוגיות מול השפעות סביבתיות. כתבתי בעבר על הנושא בהקשר של הקריירות האקדמיות של גברים ונשים, ולמה הבדלים ביכולות ובמוטיבציות משפיעים על הייצוג השונה של גברים ונשים באקדמיה. זה נושא שכאמור מעורר הרבה עניין ונתפס על ידי חלק מהאנשים כשנוי במחלוקת, אבל לפחות על דבר אחד אין כמעט ויכוח בין מדענים, וזה שאכן קיימים הבדלים בין גברים לנשים ביכולות מתמטיות שונות וההבדלים הללו קיימים מגיל מוקדם מאוד. מחקרים רבים מראים שבממוצע, בנים טובים יותר מבנות בפתרון בעיות מתמטיות, בעוד בנות טובות יותר בחישובים אריתמטיים. יש הסכמה די רחבה שהיתרון של הבנים נובע מיכולות מרחביות טובות יותר אבל עד לאחרונה לא ממש היה ברור למה בנות יהיו טובות יותר בחישובים אריתמטיים. מחקר חדש מנסה לבחון את הסוגיה הזו ולקשור אותה לעובדה שבנות (ונשים בכלל) מפגינות יכולות מילוליות גבוהות יותר מבנים (וגברים).

להמשיך לקרוא

טאבו: הבסיס האבולוציוני לסלידה מגילוי עריות

המרצה הראשון שלי לאנתרופולוגיה בקורס מבוא לאנתרופולוגיה היה שמואל בן דור. בן דור (שנפטר לפני שנים אחדות) היה מרצה בחסד עליון שידע להעביר את האהבה והתשוקה שלו למקצוע לתלמידים והלוואי שכל המרצים היו כמוהו. הוא כמעט ולא התייחס לצערי לתחום של אנתרופולוגיה ביולוגית (משהו שמאפיין רוב מוחלט של המחלקות לאנתרופולוגיה בארץ) אבל בנקודה מסוימת הוא דיבר על משהו רלוונטי לאבולוציה: הטאבו על גילוי עריות. על מנת להדגים כמה הטאבו הזה חזק הוא הציע ניסוי מחשבתי: נסו לדמיין במחשבה בלבד קיום יחסי מין עם אחיכם או אחותכם (למי שאין אח או אחות בין המין השני, מחשבה על אח או אחות היפותטיים לא משיגה את אותו האפקט מסיבות שיובהרו בהמשך). לחילופין, נסו לדמיין קיום יחסי מין עם ההורים שלכם. תחושת גועל נפש בוודאי מציפה אתכם. עצם הרעיון גורם לחלחלה ורתיעה אצל כמעט כל אחד, ואפילו העלאת מחשבה כזו נחשבת ללא לגיטימית בעיניי רבים ומעוררת אי נוחות גבוהה. מדוע?

להמשיך לקרוא

האם יכולת מתמטית היא דבר מולד? על היכולות המתמטיות והסטטיסטיות של תינוקות וזאטוטים

יכולת מתמטית חיונית לתפקוד היומי של כל אחד ואחד מאיתנו. לא חייבים לדעת לפתור אינטגרלים בשביל להכיר בעובדה הזו אבל מחקרים שונים מראים שיכולת מתמטית היא מנבא טוב להצלחה בחיים, הכנסה ואפילו אושר ורווחה. יכולות מתמטיות הן דבר נרכש בחלקו ומאפיינים כמו הכנסה של ההורים והסביבה שבה גדלתם משפיע מאוד על היכולת שלכם. אבל חלק מהיכולות הללו מולד וקשורה בין השאר לזיכרון קצר וארוך. כמה מחקרים מהעת האחרונה בחנו את הנושא אצל ילדים ותינוקות כדי לנסות לעמוד על המרכיב הקוגנטיבי המולד הזה.

להמשיך לקרוא

היחס בין האצבע המורה לקמיצה כמנבא של הצלחה ספורטיבית

אחת משיטות המחקר המקובלות לבדיקת השפעות ביולוגיות על בני אדם היא השוואת הבדלים הורמונליים בין אנשים ומדידת התנהגות כלשהיא שמושפעת מהן. אפשרות אחת היא לבדוק שינויים שמתרחשים כל הזמן בהורמון מסוים, למשל טסטוסטרון, כמו למשל המחקר הזה שסקרתי לאחרונה. השפעות רבות מלוות אנשים מהלידה, ולמעשה מתקופת הרחם שם הם נחשפים להורמונים ברמות שונות. מבחינה אידיאלית הכי יעיל למדוד הורמונים ברחם ואז לעקוב אחרי הנבדקים לאורך שנים כדי לבדוק איך ההבדלים ברמות השונות משפיעות על ההתנהגות או תפיסות שונות שלהם. בפועל, זו משימה קשה שדורשת הרבה השקעה ובעיקר זמן. זה לא אומר שאין מחקרים שעושים בדיוק את זה, כמו למשל המחקר שסקרתי כאן, שמראה שככל שנחשפים יותר לטסטוסטרון, כך גוברת ההתנהגות הזכרית כפי שהיא באה לידי ביטוי במשחקים זכריים יותר. מחקרים אחרים, יכולים לעקוף את הבעייה של לעקוב אחרי אנשים במשך שנים על ידי זה שהם בוחנים תאומים מסוגים שונים. מחקר אחד כזה שסקרתי בעבר הראה את הקשר בין חשיפה מוגברת לטסטוסטרון ובין ביצועים טובים יותר במטלות של רוטאציות מנטליות (חשיבה תלת מימדית). להמשיך לקרוא