ארכיון קטגוריה: התפתחות

השפעת הגיל על ביצועים של שחקני כדורסל

בימים אלו מגיעה עונת הנבא לשיאה עם משחקי הפלייאוף שבסיומם תקבע האלופה. אחד השחקנים הבולטים בפלייאוף הוא טים דאנקן שבחודש שעבר מלאו לו 38. לכאורה, גיל מבוגר אמור להאט שחקני כדורסל ולפגום בביצועים שלהם אבל דאנקן משחק טוב יותר מצעירים רבים בליגה בעמדה שלו. החכמה המקובלת לגבי כדורסל ורוב ענפי הספורט היא שככל שמזדקנים הביצועים נעשים פחות טובים. זה לא רק שהיכולת של השחקן נפגעת אלא שיש גורמים אחרים שמשפיעים לרעה על הביצועים. זמני התגובה למשל איטיים יותר, זמן ההתאוששות ממשחק למשחק גדול יותר, יש נטייה גדולה יותר להפצע ועוד. מאמר חדש בוחן את הנושא של הזדקנות שחקנים בספורט תוך שימוש במאגרי המידע של הנבא והמקבילה הנשית שלו ה-WNBA וניתוח אבולוציוני של הנושא.

להמשיך לקרוא

ההסבר השלם והממצה ביותר למספר הנמוך של נשים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים

הנושא של ייצוג נשים בתחומים מדעים באקדמיה לא יורד מהכותרות וממשיך לעורר דיונים בקרב חוקרים ומחוץ לאקדמיה. כתבתי לא מעט על הנושא כולל התמקדות בגורמים ביולוגיים ואבולוציוניים והחשיבות של שפה לכל הנושא. שני הבדלים מרכזיים בין המינים הוצעו כהסבר למספר הנמוך של נשים בתחומים מדעיים. האחד הוא הבדלים ביכולת המתמטית, פחות הבדל בממוצע ויותר הבדל באחוזון העליון ומעלה, והשני קשור לבחירות השונות של גברים ונשים כשנשים מעדיפות מקצועות שכוללים אינטרקציה עם אנשים אחרים או שעוסקים בעשייה חברתית ולתועלת החברה. מאמר חדש מנסה לעשות קצת סדר בדברים ולהראות איך השילוב של הגורמים השונים מוביל לייצוג השונה של הגברים והנשים וללא צורך ממשי לדבר על אפליה או גורמים תרבותיים שמכוונים נשים או גברים למה שאנחנו רואים בפועל. התמקדות המחקר היא בעיקר במקצועות הנדסה, טכנולוגיה, או מבוססי מתמטיקה. מה שנקרא באנגלית STEM – Science, Technology, Engineering, and Mathematics, כי אלו התחומים שבהם יש רוב גברי מובהק.

להמשיך לקרוא

מה מניע סטנדאפיסטים לבחור בקריירה של סטנד-אפ?

ישנה אמונה רווחת כי קומיקאים וליצנים עצובים יותר או סובלים מדיכאון גדול יותר בהשוואה לאנשים אחרים. ישנן דעות שונות על הסיבות לכאורה שמובילות לדיכדוך הזה, אבל רבים חושבים ששורשי הדיכאון נעוצים בילדות עשוקה או אומללה ובמערכות יחסים בעייתיות עם ההורים. על פי ההשקפה הזו, ההופעות על הבמה משמשות את הסטנדאפיסטים כמנגנון הגנה שעוזר להם להתמודד עם הבעיות שלהם ולברוח מהשדים וצרות היום יום שאולי רודפים אותם.

להמשיך לקרוא

סטנדאפיסטים כמטפסי הרים – האישיות של קומיקאים

הפוסט הקודם שלי תאר בכלליות את חיי היומיום של סטנדאפיסטים והיווה מבוא כללי לחיים של קומיקאים, משהו שרוב האנשים אינם מודעים אליו. חשוב מאוד להכיר את שגרת היום יום של סטנדאפיסטים על מנת לקבל תחושה של מה כל כך ייחודי במקצוע שלהם, והכרה באתגרים שעומדים בפניהם. בפוסט הזה ובפוסטים הבאים אני רוצה לחלוק כמה מהממצאים המעניינים ביותר שעלו מהמחקר שלי על סטנדאפיסטים ואני חושב שיפתיעו חלק גדול מהקוראים כי הם מנוגדים לתחושות הבטן שיש לרבים בנוגע לסטנד-אפ קומדי. כל פוסט יתמקד בתכונה אחת או שתיים והפוסט הנוכחי יסקור את האישיות של סטנדאפיסטים. כמו כל מחקר מדעי חשוב להבהיר שהממצאים הם ראשוניים ויש עוד הרבה מאוד מה לחקור בנוגע לחיי סטנדאפיסטים, אבל צריך להתחיל מתי שהוא לא? מהתגובות שקיבלתי ואני מקבל מסטנדאפיסטים על הפוסטים הללו נראה שהממצאים ברובם מדויקים למדי ומה שמצאתי תואם את החיים שלהם ושל חבריהם. הפוסט הזה הופיע באנגלית כאן.

להמשיך לקרוא

פרשת הזמר המפורסם והיחסים עם הקטינות – מה יש לפסיכולוגיה האבולוציונית לתרום לנושא?

הארץ גועשת בעקבות זמר מפורסם שלכאורה קיים יחסי מין עם קטינות בגילאי 16-17. רבים מזדעקים כנגדו וחושבים שהוא מפלצת שניצלה את תמימותן של נערות. מילים כמו פיתוי וניצול מיני עולות לאוויר. עכשיו, אין לי שום סימפטיה לאותו זמר (או זמרים) כי החוק ברור בנושא. אם הם אכן עברו על החוק אז הם צריכים להענש. מה שאני כן מעוניין להתייחס אליו זה לטענה הכללית שיחסים כאלו הם פסולים ומה יש לפסיכולוגיה האבולוציונית לומר בנושא.

להמשיך לקרוא

מדוע נשים בהריון מנקות כל הזמן את הבית?

בעלי חיים שמתרבים בצורה מינית מתחלקים לשתי קבוצות. אלו שיולדות צאצאים עצמאיים למדי, כאלו שלא דורשים השגחה צמודה אחרי הלידה וההורים יכולים לעזוב אותם לנפשם, ואלו שדורשים השקעה הורית גבוהה וארוכה בזמן, לרוב של האם, עד שהם מסוגלים לעמוד בפני עצמם (בספרות המקצועית הקבוצה הראשונה נקראת Precocial ואילו השנייה נקראת Altricial – ראו פה להרחבה). בעלי חיים שהינם Altricial, פגיעים מאוד בתקופה שלאחר הלידה. הם חסרי הגנה, חשופים יותר למחלות מדבקות ולטורפים, ודורשים תשומת לב אינסופית. על מנת להגן על הצאצא הנולד, יונקים מסוימים משתדלים להכין את עצמם ואת הסביבה הקרובה אליהם ללידה הממשמשת ובאה. אדפטציה נפוצה למדי היא של פעולות קינון (nesting). ההגדרה של קינון היא יצירת מקום בטוח לצאצא שיכולה להתבטא בצורות שונות. מחקרים בבעלי חיים אחרים מראים קשת רחבה של התנהגויות קינון. חלק מהיונקים ממש יוצרים קן או בית לקראת הלידה. במקרים אחרים האמהות לעתיד נודדות לסביבה פיסית אחרת, בטוחה יותר, שם הם ילדו.

להמשיך לקרוא

ניצולי שואה גברים מאריכים חיים יותר מאלו שלא עברו את השואה

הדיעה הרווחת היא שטראומות מקצרות חיים. הגיוני לחשוב שאנשים שעברו ושרדו טראומות נוראיות של רצח עם כמו השואה יחיו חיים קצרים יותר. באירועים כמו השואה לא רק שהטראומה הנפשית היא נוראית, אנשים חיים במשך שנים בלחץ נפשי עצום ובסכנת מוות יומיומית וחלק גדול מהם איבד את הקרובים אליהם ביותר, אלא גם הפגיעות הפיזיות עלולות לקצר את החיים. ניצולים סבלו מתת תזונה נוראית ורעב תמידי (שפוגעת ומשפיעה בעיקר על ילדים שעדיין לא סיימו להתפתח), תנאי מחייה גרועים עם מחסור בהיגינייה בסיסית, שנים של הזנחה רפואית, חשיפה למגיפות ומחלות מדבקות, ויש כמובן את הפגיעות הפיסיות והתעללויות המכוונות שכמובן מזיקים מאוד. את כל הדברים הללו חוו ניצולי שואה על גופם כשהם במאבק יומיומי לשרוד. חלק ניכר מניצולי השואה סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), ובסך הכל, יש סיבות מוצקות לחשוב שהפגיעה של טראומה כמו השואה נמשכת לכל החיים ואף מקצרת אותם. האם זה באמת ככה?

להמשיך לקרוא

למה גברים מסורסים זוכים לחיים ארוכים יותר, ועוד כמה מחשבות על הזדקנות, אריכות ימים ומוות

אאוץ’. כל גבר ששומע את המילה סירוס סביר שהוא מתכווץ בכסאו בחוסר נוחות. מחקר חדש שפורסם לא מזמן מגלה שגברים שסורסו בילדותם חיו חיים ארוכים יותר מאשר גברים שלא סורסו ובהפרש שנים משמעותי. על מנת להבין את ההקשר האבולוציוני של המחקר, ולמה הוא קשור לרבייה, הזדקנות ומוות אני אפתח בסקירה כללית של הנושא ומקווה שהוא יובן טוב יותר לאחר מכן.

להמשיך לקרוא

סיכונים כלכליים במצבי אי ודאות. כיצד אנשים מגיבים בתקופה של מחסור כלכלי

בשנים האחרונות יש פריחה למחקרים כלכליים שמבוססים על מנגנונים אבולוציוניים שונים. למשל, שני מחקרים שסקרתי כאן בחנו כיצד מספר לא שווה של גברים ונשים משפיע על הנטייה לבזבז יותר או פחות כסף, ועל בחירות הקריירה של האנשים, בחירות שמונעות בין השאר מתחרות תוך ובין מינית והניסיון למצוא בן או בת זוג אופטימליים. כעת, פורסם מחקר חדש שניתן לקרוא במלואו כאן, ושבוחן את מידת הסיכון הכלכלי שאנשים מוכנים לקחת במצבי משבר ואי ודאות כלכליים, והאם הם מעדיפים להשקיע כלפי העתיד או להרוויח בטווח הקצר.

להמשיך לקרוא

האם ניתן לשפר את האינטליגנציה של תינוקות וילדים?

אינטליגציה היא גורם חשוב מאוד להצלחה בחיים בין אם נרצה בכך או לא. היא כמובן לא הגורם היחיד, אבל יש קשר הדוק בין אינטליגנציה להרבה מדדים שמיוחסים להצלחה כמו ציונים בבית הספר, עושר כלכלי, אטרקטיביות בבבחירת בני זוג, ואפילו יש קשר בין אינטליגנציה לאיכות הזרע. לא מפליא אם כך שחוקרים מנסים לבודד גורמים שמשפיעים על אינטליגנציה, במטרה למצוא דרכים יעילות להעלאת האינטליגציה. שיפור האינטליגנציה הוא אחד התחומים שיש בו הרבה מאוד מיתוסים וגם טענות לא מוכחות ולכן צריך להיות ספקנים מאוד בקשר למה שאנשים טוענים בנושא הזה. במיוחד צריך להיות זהירים בקשר לטענות בדבר שיפור האינטליגנציה של תינוקות וילדים כי הרבה הורים יעשו הכל כדי שהילד שלהם יהיה אינטליגנט יותר מאחרים. יש הרבה מאוד טענות פסבדו מדעיות בהקשר הזה ולא מעט שרלטנים שטוענים שהם יכולים לשפר את האינטליגנציה של ילדים. הטענה אולי המפורסמת ביותר, שרבים חשבו שהיא נכונה במשך שנים, הייתה שהאזנה למוצרט משפרת את האינטליגנציה, מה שידוע כאפקט מוצרט. אז אפקט מוצרט לא ממש עובד אבל האם יש דרכים אחרות שעשויות לשפר את האינטליגנציה של ילדים? התשובה, באופן די מפתיע, היא כן, ומאמר סקירה חדש בוחן את הנושא מקרוב (כתבתי על הנושא גם בעבר פה).

להמשיך לקרוא