Category Archives: התפתחות

הבדלים בין המינים באסטרטגיות חיפוש

עדויות רבות מצביעות על כך שגברים ונשים משתמשים באסטרטגיות שונות לחיפוש מזון שנובעים מהיסטוריה אבולוציוניות שונה. גברים ציידים ונשים מלקטות זו לא דיכוטומיה שהומצאה על ידי גברים כחלק מהפטריארכיה אלא תוצר אבולוציוני שנתמך באינספור מחקרים אתנוגרפיים והיסטוריים. לחצי הברירה השונים שנובעים מכך שנשים הן המטפלות העיקריות בתינוקות גרמו לחלוקת עבודה שונה. נשים לא יכולות לצאת למסעות ציד ארוכים ומסוכנים עם תינוק מניק ולכן מתרכזות לרוב בליקוט פירות ומזון אחר הקרוב למחנה. לנשים וגברים יש לכן היסטוריה אבולוציונית שונה שגורמת להבדלים שונים בצורה שבה הם מעבדים מידע. זה משפיע על הבדלים בתפיסה מרחבית, הבדלים בתפיסות צבע שנובעים מהעבר האבולוציוני השונה, וגם בצורה שבה גברים ונשים מחפשים מזון. כתבתי בעבר על חוויות הקנייה השונות של גברים ונשים (וגם על הבדלים בחיפוש מכונית בחניון) שמראות איך אותן אדפטציות מנטליות שונות לגברים ונשים משפיעות כנראה גם בעולם המודרני. מחקר חדש בוחן את הנושא בצורה קצת שונה.

להמשיך לקרוא

הרג תינוקות לאחר הלידה – מדוע הורים (ואחרים) הורגים ילדים?

לכאורה, מדובר באחד הפרדוקסים הגדולים ביותר בתאוריה האבולוציונית. הריגה של תינוקות או ילדים שנעשית במקרים רבים על ידי ההורים. אם המטרה האולטימטיבית של האבולוציה היא רבייה והעברת הגנים לצאצאים בדור הבא, איך אפשר להסביר תופעה שנראית כסותרת את המנגנון האבולוציוני הבסיסי ביותר? להמשיך לקרוא

האם דיכאון לאחר לידה הוא אדפטציה אבולוציונית?

העולם המודרני שונה מאוד מהעולם שבו בני אדם חיו כציידים לקטים. אנשים לא מבלים את רוב זמנם בחיפוש אינסופי אחרי מזון ומחסה, אבל המוח האנושי עדיין מעוצב לעולם שכזה. בעיות שלא היו קיימות בעבר נפוצות מאוד בעולם המערבי כמו השמנה. מעט מאוד אנשים סבלו מהשמנה בעולם שבו היה מעט מזון, הוא לא היה מעובד כשרובו מזין ולא מלא בסוכר ופחמימות כמו המזון המודרני. בעבר גם אנשים עסקו הרבה יותר בפעילות גופנית מאומצת כחלק אינטגרלי מהחיים. הנטייה האבולוציונית שלנו לאכול כמה שיותר כשיש אוכל זמין נועדה לפצות על זמנים קשים שבהם מזון לא היה קיים בשפע. קל לראות איך ההבדלים הללו תורמים לכמות העצומה של אנשים שסובלים מהשמנה היום. חוסר ההתאמה (mismatch) בין התנאים שבהם חיינו בעבר ושהמוח שלנו עוצב על מנת להתמודד איתם, לעומת החיים היום עם גירויים חדשים שהמוח לא מורגל בהם, גורם לתופעות לוואי שונות והזכרתי חלק מהן בעבר (למשל כאן בהקשר של נטילת סיכונים ואי רציונלית אבולוציונית, ופה בהסבר למה טרור מפחיד יותר מהתחממות כדור הארץ). להמשיך לקרוא

השתלת זיכרונות של פשעים שלא נעשו

זיכרונות אנושיים הם אחד הדברים המתעתעים והלא אמינים ביותר שקיימים. כל מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שסקרתי הרבה מחקרים שמראים עד כמה הזיכרון האנושי מתעתע ולא אמין, ועד כמה קל להשתיל זיכרונות שווא אצל אנשים. מעבר לעניין המרתק שיש לאנשים בנוגע לזיכרונות שלהם ושל אחרים לאי אמינות הזיכרון יש לפחות שלוש השלכות חשובות במישור המשפטי. האחת, כל הנושא של זיכרונות מודחקים שצצים אחרי שנים ויכולים להביא להרשעת אנשים חפים מפשע (כפי שקרה אולי במשפט על האב שהורשע לא מזמן אחרי שבתו נזכרה שנאנסה בעקבות חלום שחלמה). המקרה השני הוא של הרשעות בבית משפט שמתבססות על עדויות של אנשים כשידוע שעדויות כאלו אינן אמינות (ראו הפוסט הזה שמדגים את שברירותם של עדויות הראייה). המקרה השלישי הוא הודאות שווא של אנשים בפשעים שלו עשו. לכאורה נראה שדרוש הרבה לחץ מצד החוקרים כדי ליצור הודאות שווא כאלו אבל מחקר חדש שניתן לקרוא במלואו ברשת מראה שזה הרבה יותר קל ממה שזה נראה (ראו גם את הפוסט הזה לגבי התהליכים הפסיכולוגיים השונים שמובילים להודאות שווא). להמשיך לקרוא

קונפליקט בין אם לעובר: בחילות בוקר והקאות

בפוסט הקודם הראיתי איך ניתן להסביר תופעה שהיא לעיתים מאוד טראומתית כמו הפלות במונחים אבולציוניים. הרעיון הכללי נובע מההבנה שלאם ועובר יש אינטרסים שלא בהכרח עולים בקנה אחד אלו עם אלו ונוצר קונפליקט שיכול לגרום להפלה טבעית. מה שנראה לרבים כמשהו שלילי (וזה לעיתים קרובות כולל את האם) אינו בהכרח כזה מבחינה אבולוציונית. תחום נוסף שבו האינטרקציה בין עובר לאם מניבה תוצאה שהיא לכאורה לא נעימה ולא רצויה הוא כל הנושא של בחילות הבוקר וההקאות בתחילת ההריון. להמשיך לקרוא

קונפליקט בין אם לעובר: הפלות טבעיות

אנשים ללא ידע אבולוציוני מופתעים לעיתים לשמוע שלהורים ולילדים אין תמיד אינטרסים זהים או חופפים. הרבה אנשים גדלים על התפיסה שהורה יעשה הכל בשביל הילד שלו, ושהמצב הרצוי הוא אהבה אינסופית לילד, כזו שאינה תלויה בדבר. המציאות לעומת זאת מסובכת קצת יותר. להורים יש כמובן אינטרס חזק שהילדים שלהם יהיו בריאים וישגשגו כי הם חולקים עימם 50% מהגנים. אבל בגלל שמדובר ב-50% ולא 100% של הגנים האינטרסים לא תמיד חופפים. זה במיוחד בולט כשלהורה יש ילדים נוספים ואז ההשקעה ההורית צריכה להתחלק בין כולם. מצב אחר, הוא כאשר ההורה צריך לחשוב על כל פונטציאל הרבייה שלו ולהחליט בהתאם כמה להשקיע בילד. גם אם להורה יש ילד אחד,אין זה בהכרח אומר שהוא צריך להשקיע בו הכל כי יתכן שיהיו לו ילדים נוספים בעתיד. הילד מצידו רוצה את כל תשומת הלב של ההורה כי הוא חולק עם עצמו 100% מהגנים ולכן פחות מעניין אותו האינטרסים של ההורה. המצב הזה של אינטרסים לא זהים בין הורה לילד מכונה קונפליקט הורה-צאצא (parent-offspring conflict) וטבע אותו הביולוג רוברט טריברס בשנות ה-70. הקונפליקט הזה הוא כמובן לא מודע והורים וילדים לא עורכים את החישובים הללו בראשם ברוב המקרים, אבל גם אם הם לא מודעים אין זה אומר שהם לא קיימים בפועל. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לאינטרסים השונים של ההורה והילד מצויה בהריון, וליתר דיוק בתחילתו. להמשיך לקרוא

אלו קולות מפחידים תינוקות?

תחושת הפחד היא מאפיין אנושי אוניברסלי ויש מחקרים רבים שמצביעים לבסיס האבולוציוני שלה. אנשים מפחדים מנחשים או עכבישים כי הם מסוכנים ובמיוחד בתקופה שבה חיינו כציידים לקטים. אפילו אנשים שלא ראו נחש מהם חשים רתיעה ממנו מה שמצביע על פחד טבעי שמקורו ביולוגי (כתבתי על הנושא מספר פעמים בעבר, כאן, ופה, וכאן על הפחד מחורים). רוב המחקרים בנושא מתמקדים במבוגרים ובגירויים ויזואליים או בחוש הריח. המחקרים הללו מראים למשל שבהתניות קלאסיות, כשאנשים נחשפים לגירויים של נחשים ועכבישים או לפרצוף כועס, לוקח להם זמן ארוך יותר להפטר מהם, בהשוואה לגירויים נייטרליים. מחקר שפורסם לא מזמן בודק את הטריגרים לפחד ומתמקד בגירויים שלא נחקרו כמעט בעבר ואלו הם הקולות שמעוררים פחדים. להמשיך לקרוא

מה משפיע על היכולת המוסיקלית של אנשים?

הדיעה המקובלת בקרב רוב האנשים שאם מתאמנים במשהו אז הם נעשים יותר טובים בו. התפיסה הדומיננטית קשורה למה שכתבתי על “חוק” ה-10,000 שעות. השקעה מרובה אמורה להפוך אנשים למומחים בתחום . בפועל, מחקרים מראים שזה לא תמיד מה שקורה. למרות שיש לרוב שיפור ביכולת, כדי להגיע לרמה גבוהה צריך הרבה פעמים את הגנים המתאימים. מחקר חדש בוחן את הסוגייה בהקשר של יכולת מוסיקלית ומגיע לממצאים מעניינים.

להמשיך לקרוא

יכולת הציור של ילדים כמדד לאינטליגנציה עם בסיס גנטי חזק

ציורי ילדים הם לכאורה דבר פשוט ותמים שהורים תולים בסלון או על המקרר אבל לא עוד. בשנים האחרונות ציורים הם כר פורה למחקרים מסוגים שונים שמחזקים את הקשר בין אמנות ומדע. תארתי פעם מחקר כזה שבדק אם אנשים מסוגלים להבחין בין ציורים של ילדים לציורי אמנים (התשובה היא שכן אבל לא בצורה מרשימה אצל אנשים רגילים). והנה מחקר חדש שפורסם השבוע עוסק בשאלה חשובה הרבה יותר: האם ציורים של ילדים אומרים משהו על האינטליגנציה שלהם, והאם יש להם בסיס גנטי? להמשיך לקרוא

האם אימון ממושך אכן מוביל להישגים? על חוק ה-10,000 שעות

בשנת 1993 פורסם מאמר פורץ דרך שבו נטען שתירגול או אימון מובילים להצלחה מקצועית. המחקר מפורסם בזה שהוא נקב במספר, עשרת אלפים שעות, או עשר שנים בממוצע, כנוסחת הפלא להצלחה והזמן הדרוש לחובבן להפוך למומחה בתחומו. המחקר המקורי נעשה על כנרים ופסנתרנים אבל מאז הורחב למומחים מסוגים שונים כמו ספורטאים, שחמטאים ועוד. הרעיון המקורי הוא שמאמץ מכוון להשתפר הוא המפתח להצלחה. כלומר, לא מספיק להתאמן אלא צריך כל הזמן לאתגר את עצמך יותר ויותר אחרי שמשפרים את הביצועים. לדוגמא, נגנן כינור שלמד לנגן יצירה מסוימת צריך לעבור ליצירות קשות יותר לניגון, או ספורטאים צריכים להתחרות נגד יריבים טובים יותר ולנסות לשבור שיאים אישיים כל הזמן במקום להתחרות נגד יריבים חלשים. המספר 10,000 התקבע כאיזה מספר פלא וזכה לפופולאריות גדולה לאחר שמלקולם גלאדוול כתב עליו בספרו “מצוינים”. המחשבה שאם רק תשקיעו כמות כזו של זמן בכל תחום תוכלו להצטיין בכל תחום קוסמת מאוד ורבים ראו בה עובדה שלא ניתנת לערעור. להמשיך לקרוא