ארכיון קטגוריה: הבדלים בין המינים

גבורה בשעת קרב כגורם משיכה מיני

לאורך ההיסטוריה האנושית מלחמות היוו את אחד הסמלים הבולטים ביותר לגבריות. רוב המלחמות נעשו בגלל אינטרסים של גברים ורוב הלוחמים הם גברים. ישנם לא מעט הסברים אבולוציוניים לקיומן של מלחמות, החל ממאבק על שימור והרחבת טריטוריות, לחימה בשבטים שמהווים סכנה על הקבוצה שלך, בזיזה של משאבים שיש לאחרים, וכלה בחטיפה ואונס של נשים כאסטרטגיה רבייתית מזדמנת (ראו הפוסט בנושא). חלק מהבסיס האבולוציוני של מלחמה יכול להסביר למה קיימת שנאת זרים, דיעות קדומות ודה הומניזציה של קבוצות אחרות, אבל אפשר להסתכל על צדדים חיוביים שבאים לידי ביטוי במלחמה כמו הקרבה, אלטרואיזם, וגבורה. התכונה האחרונה נמצאת במוקד מחקר חדש. להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים בחלוקת מתנות

מתנות הן גורם חשוב ביחסים בין אנשים ואפשר ללמוד הרבה ממי נותן מה ולמי (גם  אי מתן מתנה יכול ללמד הרבה על היחסים בין שני אנשים). בעבר, מתנות היוו גורם חשוב במסחר ובסחר חליפין והספרות האנתרופולוגית ענפה בנושא. מחקר חדש בוחן את הנושא מנקודת ראות אבולוציונית ומנסה לבחון גם האם יש הבדלים בין המינים בדפוסי חלוקת המתנות. ברחבי העולם הנוצרי יש מסורת של נתינת מתנות רבות בחג המולד מה שמאפשר לבחון מה נותן כל אדם ולמי בדיוק (בארץ אין מסורת כזו של חלוקת מתנות להרבה אנשים). להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים בחוש ההומור: מה גברים ונשים באמת מחפשים

ישנם הבדלים בין גברים ונשים בחוש הומור וחלק מההבדלים הללו אבולוציוני. יש אנשים שעצם העלאת האפשרות להבדלים הללו מעידה על שוביניזם אבל בפועל, יש כיום עדויות חזקות ביותר בנושא שקשה להתעלם מהן. גם העובדה שישנם הבדלים בין המינים ביצירת ותפיסת הומור אינה אומרת שלנשים אין חוש הומור כמו שכריסטופר היצ’נס טען פעם. ניתוח מלא של ההבדלים בין המינים בכל הקשור להומור מחייב לקחת בחשבון גורמים אבולוציונים ותרבותיים, כמו במקרה של מיעוט סטנדאפיסטיות . כתבתי בהרחבה בעבר על הבסיס האבולוציוני להומור גם מכיוון שהוא תחום המחקר שלי (כאן, וכאן, ופה על החשיבות שלו במציאת דייט). לא מזמן גם פירסמתי פרק בספר שמסכם את כל המחקרים בנושא ושמצביעים על הבסיס האבולוציוני המוצק להומור על היבטיו השונים. להמשיך לקרוא

עם מי אנשים עשירים מתחתנים?

גברים מעוניינים בנות זוג צעירות מהן בעוד נשים מעוניינות בגבר שמבוגר מהם. רבים חושבים שזוהי הצגה סטריאוטיפית של יחסי גברים נשים בחברה שנובעת מאי שיוויון חברתי או תוצר של חברה פטריארכלית אבל למעשה היא נובעת בעיקר מהבדלים ביולוגים בולטים. כמו שהסברתי בפוסט הזה, אישה צעירה פוריה יותר ויש לה פוטנציאל רבייתי גדול יותר ולכן האבולוציה עיצבה נשים כך שהן יראו יפות יותר בגיל צעיר וגברים נמשכים ליופי הזה (לא במקרה היופי מתפתח בגיל העשרה וחופך את ההתבגרות המינית של האישה). הרצון של נשים בגברים מבוגרים יותר נובע מהמשיכה שלהן לסטטוס ולגבר שיש לו משאבים חומריים. לגבר מבוגר יש סיכוי גבוה יותר להשיג את כל אלו כי הוא כבר בעל קריירה מבוססת במקרים רבים, או בעל יכולות צייד משופרות עם מדובר בחברה של ציידים לקטים. אפשר לראות כל זאת כטרייד כלכלי בין המינים כשגברים מציעים סטטוס ומשאבים ואילו נשים מציעות פוריות ונעורים. אכן, מחקרים מראים שוב ושוב את ההבדל בהעדפות הגיל בבחירת בן או בת זוג. למשל, במחקר הקלאסי של דיוויד באס שנעשה ב-37 תרבויות נמצא שגברים מעוניינים בבת זוג צעירה מהן בהפרש ממוצע של 3.42 שנים, בעוד נשים מעדיפות בן זוג שהוא בממוצע 2.66 שנים מבוגר מהן (יש כמובן שונות בין המדינות אבל המגמה זהה בכולן). להמשיך לקרוא

רוכבי אופניים מהירים יותר נתפסים כאטרקטיביים יותר

ישנו קשר ידוע בין אטרקיביות חיצונית וגנים טובים. אנשים יפים יותר הם בריאים יותר, חזקים יותר, ובעלי פוריות גדולה יותר אם למנות כמה מהיתרונות האבולוציוניים של יופי. למרות שיופי חיצוני חשוב יותר לגברים, נשים לא טומנות את ידן בצלחת וגם הן מעדיפות גברים אטרקטיביים עד כמה שאפשר. ישנן סיבות טובות לחשוב למה כושר גופני גבוה ובעיקר סיבולת הן תכונות חשובות מבחינה אבולוציונית, ובמיוחד עבור הגברים. למשל, מסעות ציד יכולים לקחת שבועות וצייד דורש כוח פיסי רב וגם סיבולת גבוהה במרדפים אחרי החיה הניצודה. מחקר חדש בוחן את הקשר בין יופי חיצוני ויכולת אתלטית במדגם של רוכבי אופניים מהטור דה פראנס. להמשיך לקרוא

גברים אלימים כלפי גברים אחרים כחלק מתחרות על מציאת בנות זוג

גברים אלימים יותר מנשים זו עובדה ידועה שנכונה לאורך כל ההיסטוריה וחוצת תרבויות. רוב האלימיות הזו מופנית כלפי גברים אחרים ולא כלפי נשים ויש לכך שני הסברים אבולוציוניים מרכזיים שאינם בהכרח נפרדים זה מזה. האחד, אלימות עוצבה כדי לאפשר לגברים לחזק את הססטוס שלהם ולהפגין דומיננטיות כדי למשוך בנות זוג. סטטוס גבוה הוא גורם המשיכה מספר אחד של נשים לגברים. הסבר שני הוא שאלימות מהווה חלק מתחרות תוך מינית בין גברים לבין עצמם כשלמנצח בה יש הזדמנויות רבות יותר להזדווג עם נשים פוריות. באופן כללי בעולם הטבע ככל שהתחרות התוך מינית חריפה יותר, כך יש הבדל גדול יותר בגודל הפיזי בין זכרים ונקבות. אצל גורילה למשל, הזכרים גדולים ב-60% יותר מהנקבות, אצל אורנגוטנים הזכרים גדולים פי 2. במקרים כאלו הזכר אלפא שולט על הרמון של נקבות שבו יש לו גישה אקסקלוסיבית לכל הנקבות בסביבה. אצל בני אדם גברים גדולים בערך 15% יותר מהנשים, שזה הבדל קטן יחסית שמצביע על נטייה למונוגמיה. ועדיין,הפער בגודל הפיזי די ניכר ומצביע על תחרות תוך מינית חריפה יותר בין גברים. הסיבה לתחרות הזו די ברורה וקשורה להשקעה הורית דיפרנציאלית שדנתי בה רבות בבלוג. נשים בררניות יותר כי הן אלו שנושאות בעלויות גדולות יותר של רבייה כמו כניסה להריון והנקה. טעות שלהן בבחירת בן זוג הרסנית יותר עבורן. הבררנות הגדולה של הנשים גורמת לכך שהן תמיד יכולות למצוא בן זוג אבל לא כך הם פני הדברים אצל הגברים. זה מוביל לתחרות גדולה יותר וגם לאלימות רבה יותר. להמשיך לקרוא

האם פסיכולוגיה אבולוציונית שוביניסטית?

הטענה כי פסיכולוגיה אבולוציונית שוביניסטית היא טענה עתיקה כמו התחום עצמו. הטענה הזו מופיעה בצורות שונות, החל מזה שהמחקרים בתחום נותנים לגיטימציה לגברים לבגוד (ובמיוחד לגברים שזו הסיבה שהם בכלל חוקרים), שהם מעודדים אונס או לפחות נותנים לאנסים תירוץ (טענה שאין לה בסיס כמו שתארתי כאן), שהתחום מנציח את הפטריארכיה, שהמחקרים בו מנציחים ומצדייקים פערים בין גברים ונשים, וכו’. אחת הבעיות לכאורה של התחום מצד אלו שמבקרים אותו היא שהתחום נשלט כמעט לגמרי על ידי גברים ואין בו כמעט נשים. אני כמובן יכול לתת רשימה ארוכה מאוד של נשים בולטות בתחום, חלק ניכר מהן מייסדות התחום כמו לורה בטציג, ג'ודית קליינפלד, שרה בלאפר הרדי, מרגו וילסון, הלן פישר, לידה קוסמידס, בובי לו, ברברה סמאטס, הלנה קרונין, אליזבת קשדן, ננסי אטקוף, אן קמפל, מרטי הייזלטון, קתרין סאלמון ועוד ועוד, אבל אלו עדויות אנקדוטיות ואנחנו רוצים להתבסס על נתונים כמותיים. מאמר חדש עושה בדיוק את זה. להמשיך לקרוא

מה משפיע על היכולת המוסיקלית של אנשים?

הדיעה המקובלת בקרב רוב האנשים שאם מתאמנים במשהו אז הם נעשים יותר טובים בו. התפיסה הדומיננטית קשורה למה שכתבתי על “חוק” ה-10,000 שעות. השקעה מרובה אמורה להפוך אנשים למומחים בתחום . בפועל, מחקרים מראים שזה לא תמיד מה שקורה. למרות שיש לרוב שיפור ביכולת, כדי להגיע לרמה גבוהה צריך הרבה פעמים את הגנים המתאימים. מחקר חדש בוחן את הסוגייה בהקשר של יכולת מוסיקלית ומגיע לממצאים מעניינים.

להמשיך לקרוא

האם אנשים משתמשים בהסברים אבולוציוניים כתירוץ להתנהגות שלהם?

הביקורות כנגד פסיכולוגיה אבולוציונית מתחלקות לשני סוגים עיקריים: האחד, ביקורות מתודולוגיות ומדעיות, חלקן הקטן רלוונטי ונכון, אבל בחלקם הגדול מבוסס על אי הבנות בנוגע לפסיכולוגיה אבולוציונית, קריאה סלקטיבית ולא נכונה של מחקרים מדעיים בתחום, או חוסר הבנה בתהליכים אבולוציוניים שמאפיינים רבים ממדעני החברה. החלק השני של הביקורות הן ביקורות פוליטיות או אידיאולוגיות. אלו התנגדויות נגד השמעת הסברים אבולוציוניים מתוך החשש של ההשפעות שלהם. מי לא שמע טענות כנגד הסברים אבולוציוניים שהם מנציחים את הפטריארכיה והם שמרניים, שהם מנציחים פערים בין גברים ונשים, שהם נותנים לגיטימציה לגברים לבגוד, או שהם מנקים אחריות מגברים כי הרי בהכל אשמים הגנים. טענה חביבה עליי במיוחד היא זו שגורסת שהחוקרים עצמם (לרוב גברים לבנים ממעמד גבוה) חוקרים נושאים הקשורים למיניות כדי להצדיק את ההתנהגויות שלהם (בגידות למשל). זה די משעשע כי זה כמו להאשים חוקר המנסה להבין את הגורמים למחלת הסרטן, בכך שהוא מנסה להצדיק את קיומם של תאים סרטניים. להמשיך לקרוא

טוב מראה עיניים: האם אנשים יכולים להעריך אינטליגנציה אצל אחרים לפי מראה הפנים?

פנים אנושיות מעבירות הרבה מאוד מידע למי שמתבונן בהן. אפשר להעריך את גילו של אדם, המין שלו, עד כמה הוא בריא, כמה הוא יפה, מוצא אתני ועוד. מחקר חדש מנסה לבדוק האם ניתן גם להעריך אינטליגנציה מהפנים. מידע שמתקבל דרך התבוננות בפנים רלוונטי מאוד מבחינה אבולוציונית. פנים יפות וסימטריות למשל, נותנות מידע אמין לגבי הבריאות של הנושא אותן ובעקיפין מבשרות שהוא בעל גנים טובים שלא פגעו בהתפתחות הסימטרית של הפנים. אבל הערכת אינטליגנציה על פי הסתכלות בפנים היא משימה שונה, כי לא כמו יופי או גיל שאפשר לראות בצורה ברורה מהסימטריה בפנים או החריצים והקמטים, איפה בדיוק האינטליגנציה באה לידי ביטוי בפנים?

להמשיך לקרוא