Category Archives: הבדלים בין המינים

האבולוציה של הספורט

אחד מהתחומים שזכו להתייחסות מעטה יחסית בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים הוא ספורט. זה די מפתיע בהתחשב בעובדה שאנשים עושים ספורט בכל מקום בעולם, ואהדה של אתלטים וקבוצות ספורטים חוצה תרבויות, גם אם מה שנחשב לספורט הפופולארי משתנה ממקום למקום. אבל בשנים האחרונות הספורט זוכה לקצת יותר תשומת לב מצד חוקרים אבולוציוניים ואני רוצה לבצע סקירה קצרה של התחום.יש סיבות טובות לחשוב שגורמים אבולוציוניים משפיעים על ההשתפות בספורט וגם על צפייה בו. על פי אחת התאוריות הבולטות, ספורט התפתח כאמצעי לתרגל צייד ומלחמה, בדומה למשחקים של ילדים שמאפשרים אימון לקראת צייד, למשל משחקים של חץ וקשת שפופולאריים בחברות ציידים לקטים. מאוחר יותר, הספורט הפך לאמצעי להעצים את הסטטוס של הספורטאי, על ידי זה שהוא מראה את כוחו והיכולת האתלטית שלו, מה שמקנה לו אפשרויות רבות יותר למצוא בת זוג. להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים באסטרטגיות חיפוש

עדויות רבות מצביעות על כך שגברים ונשים משתמשים באסטרטגיות שונות לחיפוש מזון שנובעים מהיסטוריה אבולוציוניות שונה. גברים ציידים ונשים מלקטות זו לא דיכוטומיה שהומצאה על ידי גברים כחלק מהפטריארכיה אלא תוצר אבולוציוני שנתמך באינספור מחקרים אתנוגרפיים והיסטוריים. לחצי הברירה השונים שנובעים מכך שנשים הן המטפלות העיקריות בתינוקות גרמו לחלוקת עבודה שונה. נשים לא יכולות לצאת למסעות ציד ארוכים ומסוכנים עם תינוק מניק ולכן מתרכזות לרוב בליקוט פירות ומזון אחר הקרוב למחנה. לנשים וגברים יש לכן היסטוריה אבולוציונית שונה שגורמת להבדלים שונים בצורה שבה הם מעבדים מידע. זה משפיע על הבדלים בתפיסה מרחבית, הבדלים בתפיסות צבע שנובעים מהעבר האבולוציוני השונה, וגם בצורה שבה גברים ונשים מחפשים מזון. כתבתי בעבר על חוויות הקנייה השונות של גברים ונשים (וגם על הבדלים בחיפוש מכונית בחניון) שמראות איך אותן אדפטציות מנטליות שונות לגברים ונשים משפיעות כנראה גם בעולם המודרני. מחקר חדש בוחן את הנושא בצורה קצת שונה.

להמשיך לקרוא

אין אפליית נשים בקבלת מישרות אקדמאיות עם מסלול קביעות

חדשות נפלאות לנשים. נשים אינן מופלות בקבלה של מישרה אקדמית במסלול של קביעות במקצועות מדעיים על פי המחקר המקיף ביותר שנעשה עד עתה ובו 873 פרופסורים בכירים מרחבי ארה”ב היו צריכים לבחור בין גבר לאישה למישרה אקדמית היפותטית. יותר מכך, המחקר חשף הטייה לטובת הנשים שהתבטאה בהעדפה בשיעור של 2:1 להעסקת האישה על פני הגבר. הממצא הזה סותר את הדיעה הרווחת בעיניי רבים והיא שנשים מופלות בקבלה של מישרות אקדמיות. להמשיך לקרוא

חיוך כאמצעי בטיחות בדרכים

חיוך הוא אחד האמצעים היעילים להפחתת מתחים בין אנשים ולסמן לצד השני שהכל בסדר, ואין שום סכנה מצד האדם המחייך. יש לא מעט מחקרים שעסקו בהשפעות של חיוך, כולל מחקרים שמראים שחיוכים יכולים לנבא מי יתגרש בעתיד, את תוחלת החיים של האדם, את שביעות הרצון מהקשרים החברתיים שלו, ואפילו מי ינצח בקרב. מחקר חדש בוחן את החשיבות של חיוך להקטנת סיכוני תעבורה.

להמשיך לקרוא

אישה לאישה זאב – כיצד נשים תופסות הבעת כעס של נשים אחרות

גברים אלימים יותר מנשים הוא אחד מההבדלים הבולטים ביותר בין המינים. כשאישה רוצחת הידיעה מתפרסמת בהבלטה גדולה יותר מאשר כאשר גבר רוצח וזה בגלל שיש הרבה יותר גברים רוצחים מנשים. אין זה אומר שנשים לא תוקפניות בכלל אלא שהתוקפנות שלהן לרוב מגיעה בצורות מעודנות יותר  או בלתי ישירות. נשים למשל ייטו יותר מגברים לבודד מישהיא אחרת מבחינה חברתית והן נוטות לפעול יותר “מאחורי הגב”, למשל על ידי שימוש ברכילות, כדי לפגוע באחרים (בעיקר אחרות). פגיעה כזו יותר קשה לנטרול כי הנפגע לא מודע לרוב מי הפוגעת. להמשיך לקרוא

צרכני פורנוגרפיה מחזיקים בדיעות שיוויוניות יותר כלפי נשים בהשוואה ללא צרכנים

מחקר חדש בשרשרת גדלה של מחקרים מהעת האחרונה מנפץ מיתוס נוסף לגבי צרכני פורנוגרפיה. כתבתי כבר סדרה של פוסטים שנוגעים למיתוסים שונים שיש לגבי פורנוגרפיה והאם הם עומדים במבחן המציאות, ואחת השאלות שגם נגעתי בה בעבר קשורה ליחס שצפייה בפורנוגרפיה מעוררת או לא כלפי נשים. בעיקר עולה השאלה האם גברים הופכים לסקסיסטיים יותר או מחזיקים בעמדות שליליות יותר כלפי נשים? המחקר הנוכחי בודק את הטענה שלא אחת נשמעת על ידי פמיניסטיות רדיקליות והיא שפורנוגרפיה היא כלי לשיעבוד נשים בכך שהיא מאמנת גברים ונשים כאחד לראות את הנשים ככלי מיני ועוזרת בהחפצה שלהן (טענה שהתייחסתי אליה בעבר). להמשיך לקרוא

עד כמה גברים ונשים שונים בהעדפות שלהם בבחירת בן זוג?

אחת הביקורות המרכזיות כנגד הפסיכולוגיה האבולוציונית היא שהיא מגזימה בהערכת ההבדלים בין המינים. הטענה היא שרוב ההבדלים בין המינים זניחים ושיש חפיפה כמעט מלאה בין גברים ונשים בכל התכונות. אחת הדוברות הבולטות בארץ למגמה הזו היא פרופ’ דפנה יואל שראיון איתה על הנושא הופיע בעבר בהארץ וכבר היה לי איתה שיג ושיח בנושא הזה שניתן לקרוא עליו פה). להמשיך לקרוא

תקועים באזור הידידות: מתי עוברים מידידות לחברות רומנטית?

זו אחת המשימות הקשות ביותר שהמין האנושי נאלץ להתמודד איתם. משימה שרבים ניסו אך רק מעטים בלבד הצליחו. אני מדבר על ידידות בין גבר לאישה כשאחד הצדדים מעוניין להפוך אותה למשהו יותר רומנטי ומיני. באנגלית התופעה נקראית “Friend Zone”, אזור הידידות שמגודר בחומות בלתי עבירות שקשה לפרוץ דרכן. להמשיך לקרוא

גמביט המלכה: גברים מסתכנים יותר במשחק שחמט כשהם משחקים נגד יריבה מושכת

את המחקר הזה גיליתי רק לאחרונה והוא פנטסטי בעיניי. הוא מדגים בצורה טובה אלו דברים מוזרים גברים מוכנים לעשות על מנת להרשים בחורה. מחקרים מצאו בעבר שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים על לוח השחמט מנשים, וזה במיוחד נכון כשגברים משחקים נגד נשים. המחקר הזה לוקח את הנושא צעד קדימה ובודק את ההשפעות שיש ליופי של השחקנים על המשחק. להמשיך לקרוא

החשיבות של יכולת מילולית במשיכה לבן או בת הזוג

האבולוציה של השפה היא חידה אבולוציונית גדולה. לא ידוע מתי בני אדם בדיוק פיתחו את היכולת לדבר, מתישהו במאה אלף השנים האחרונות, וגם מה היו הכוחות האבולוציוניים שעיצבו את המאפיין הכה ייחודי הזה של בני האדם. בניגוד להרבה תכונות אחרות שאפשר להבין טוב יותר על ידי עדויות ישירות להתפתחותן, שפה פשוט לא משתמרת במאובנים. לא ניתן לדעת מתי אנשים שיפרו משמעותית את היכולת השפתית בניגוד למשל להתפתחות גודל המוח שם יש לנו עדויות רבות לשלבים השונים של השינוי. אי אפשר לצפות בשפה בצורה ישירה ולכן צריך להסיק בדרכים עקיפות איך היא התפתחה. ישנם חוקרים מסוימים שסבורים שהשפה היא תוצר לוואי אבולוציוני, תכונה שקשורה לתכונה אחרת שהתפתחה אבולוציונית. לחוקרים בכיוון הזה לא ברור מה התכונה המרכזית שהשפה נוצרה בעקבותיה, האם זה תוצר לוואי של מוח גדול, אינטליגנציה, או משהו אחר? חוקרים אחרים רואים בשפה אדפטציה וכאן רוב החוקרים שמים דגש על מנגנון הברירה הטבעית. על פי ההסברים הללו השפה עזרה לבני אדם לשרוד ולכן התפתחה. קל לראות איך שפה תורמת לשרידות של בני אדם ונותנת להם עדיפות על חיות אחרות. היא מאפשרת תקשורת יעילה יותר, שיתופי פעולה בין קרובים וזרים ועוד. להמשיך לקרוא