האבולוציה של הספורט

אחד מהתחומים שזכו להתייחסות מעטה יחסית בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים הוא ספורט. זה די מפתיע בהתחשב בעובדה שאנשים עושים ספורט בכל מקום בעולם, ואהדה של אתלטים וקבוצות ספורטים חוצה תרבויות, גם אם מה שנחשב לספורט הפופולארי משתנה ממקום למקום. אבל בשנים האחרונות הספורט זוכה לקצת יותר תשומת לב מצד חוקרים אבולוציוניים ואני רוצה לבצע סקירה קצרה של התחום.יש סיבות טובות לחשוב שגורמים אבולוציוניים משפיעים על ההשתפות בספורט וגם על צפייה בו. על פי אחת התאוריות הבולטות, ספורט התפתח כאמצעי לתרגל צייד ומלחמה, בדומה למשחקים של ילדים שמאפשרים אימון לקראת צייד, למשל משחקים של חץ וקשת שפופולאריים בחברות ציידים לקטים. מאוחר יותר, הספורט הפך לאמצעי להעצים את הסטטוס של הספורטאי, על ידי זה שהוא מראה את כוחו והיכולת האתלטית שלו, מה שמקנה לו אפשרויות רבות יותר למצוא בת זוג.

האבולוציה של הספורט היא במידה רבה נגזרת של הברירה המינית. על פי התאוריה, הספורט מאפשר לאנשים להפגין יכולות אתלטיות כבירות, ועל כן אנשים אחרים יכולים לשפוט אותם ולהעריך מי הכי חזק. זה עוזר להם כמובן בפעם הבאה שהם זקוקים לבן ברית או כמידע חשוב עם מי כדאי לא להתעמת. מידע מתחרויות ספורט מאפשר גם לדעת בעקיפין, למי יש גנים טובים שמעידים על בריאות חסונה, מה שהופך את הנושא אותם לאטרקטיבי יותר כבן זוג. חלק אחד של ההסבר הזה מצביע על החשיבות של הספורט לתחרות התוך-מינית, אמצעי להשיג עליונות על אחרים בני המין שלך. זו דרך מעודנת להפגין עליונות פיזית בלי שאף אחד יפגע ישירות, משהו שמתרחש אצל פרימאטים רבים שמשתתפים פעמים רבות במשחקי מגע. ההסבר השני הוא שספורט משמש כאמצעי איתות כלפי בני המין השני שיש שאתה חזק ובריא ולכן כדאי לבחור אותך כבן זוג.

התאוריה של הברירה המינית בספורט יכולה להסביר למה גברים נוטים להשתתף יותר בספורט, בעיקר בספורט תחרותי. סטטוס גבוה הוא גורם משיכה מספר אחת עבור נשים, ולכן יש תחרות תוך מינית חזקה על סטטוס בקרב גברים. הצלחה בספורט היא דרך אחת להגיע לסטטוס כזה, מה שגם מסביר את התחרותיות הגדולה יותר בקרב גברים (הרווח של נשים מהעלאת הסטטוס שלהן שולי במשיכת בן זוג). מכיוון שנשים בררניות מגברים בבחירת בני זוג, הספורט יכול לשמש כמפגן רב עוצמה של בריאות ויכולת פיזית, לא מפתיע לראות שספורטאי עלית נהנים ממאגר גדול של נשים שמעוניינות לשכב איתם, ורבים מהם מנצלים את זה למפגשי מין חד פעמיים. לא תמיד זה כמובן מוביל ללידת ילדים כיום, אבל לא נדיר למצוא ספורטאי עם ילדים מכמה נשים.

התחרותיות הגדולה יכולה להסביר גם למה חלק גדול מהצופים הוא גברים, שנהנים מהתחרות החריפה בין גברים אחרים. ספורט משמש כדרך מעודנת בחברה המודרנית לראות קרבות ראש בראש בלי הנזק הנלווה אליהם (לפחות לא כזה שמוביל למוות מיידי כמו בקרבות גלדיאטורים). כאמור, ספורט יכול לספק מידע רב ערך לגבי חוזק האנשים, ועם מי כדאי לצאת למלחמה או ממי כדאי להמנע מעימותים. לא מפתיע למצוא שגברים מעדיפים לרוב ענפי ספורט שיש בהם אלמנט פיזי בולט, כמו איגרוף או MMA, או פוטבול אמריקאי, הרבה יותר מנשים, והם נהנים באופן כללי במיוחד מהפיזיות והקשיחות בספורט בעוד עבור רוב הנשים זה רע הכרחי ולא משהו שמושך אותן לספורט.

הנה כמה מחקרים מהשנים האחרונות שבחנו אמפירית את ההסבר האבולוציוני או נגזרות שלו:

שני מחקרים התמקדו בבחינה של האוניברסליות של ההשתפות והצפייה בספורט. אם ספורט הוא עניין תרבותי גרידא, תוצר של תרבות מאצ’ואיסטית ופטריארכלית, נצפה למצוא חברות שבהן נשים ישתתפו ויצפו בספורט יותר מגברים, בייחוד חברות שיש בהן שיוויון גדול בין גברים ונשים. בפועל, לא זה מה שהחוקרים גילו. המחקר הראשון כלל קרוב ל-50,000 נבדקים מ-34 מדינות ומצא שגברים דיווחו פי חמישה מנשים, שספורט הווא הפעילות הגופנית העדיפה עליהם, ובעיקר ספורט קבוצתי, ופי שלושה יותר גברים מנשים צופים בספורט. הממצא הזה נכון בלי קשר למידת השיוויון בין גברים ונשים במדינה שהיה מדד שנלקח בחשבון בניתוח. כלומר, גם במדינות הכי שיוויוניות בעולם עדיין גברים השתתפו וצפו בספורט יותר מנשים.

המחקר השני כלל 50 חברות מסורתיות ממאגר מידע אתנוגרפי ידוע שמכיל מידע רב על החברות. גם כאן היה רוב מוחץ של משתתפים גברים במשחקי ספורט שונים. מתוך 248 סוגי ספורט שונים שנבדקו, הגברים השתתפו ב-95% מהם בעוד הנשים ב-20% בלבד. גם במשחקים שונים שאינם מוגדרים כספורט, אבל שמוגדר בהם מנצח, היה רוב מוחץ לגברים. התחום היחיד שבו היה שיוויון בין גברים ונשים היה משחקים ששוחקו לשעשוע בלבד, בלי מנצח ברור (למשל, מחבואים או קפיצה על חבל).

ההבדלים בין גברים ונשים בהשתתפות בספורט מבטאים העדפות שונות, ולא מחסור בהזדמנויות לנשים להשתתף בספורט. כאמור, גברים תחרותיים יותר מנשים וספורט משמש במה להפגין את הכישורים שלהם ולהראות שהם טובים מאחרים. האסימטריה הזו באה לידי ביטוי גם בעובדה שגברים נבררים כבני זוג על סמך יכולתם בספורט (וגוף אתלטי באופן כללי), בעוד מעטות הנשים שהופכות לאטרקטיביות יותר בגלל השתתפות בספורט. זה כמובן קשור קשר הדוק לברירה המינית ולאסימטריה בהשקעה ההורית שהופכת את הנשים לבררניות יותר בבחירת בני זוג. בדיוק כמו במקרה של חוש הומור, שם יכולת מנטלית מהווה סממן לאיכות בן הזוג, כאן יכולת פיזית מהווה אינדיקטור לטיב בן הזוג, אינדיקטור קריטי יותר למין שיש לו יותר מה להפסיד מבחירה גרועה של בן זוג.

מעניין שהשתתפות בענפי ספורט קבוצתי הופכת גברים לאטרקטיבים במיוחד עבור הנשים, אולי מכיוון שבענפי ספורט קבוצתיים גברים מפגינים תכונות שחשובות לנשים בבן זוג פוטנציאלי. בין התכונות הללו אפשר לכלול אינטליגנציה כללית וחברתית, שיתוף פעולה עם אחרים, וקבלה של תפקידים מוגדרים לטובת הקבוצה, או שפשוט בענפים קבוצתיים קל יותר להבחין בדומיננטיות של גבר בהשוואה לענפים אישיים.

מה בנוגע לצפייה בספורט? גם כאן יש כמה מחקרים מעניינים ואני רוצה להתמקד באחד מהם. לספורט גברי יש הרבה יותר קהל והוא נצפה יותר מאשר ספורט נשי והסברתי למה נשים מוצאות בו עניין. אבל מה בעניין הגברים שהם רוב הצופים? סיבה אחת שהזכרתי כבר היא שספורט מאפשר להעריך יכולת פיזית של גברים אחרים. ספורט נותן מידע רלוונטי עם מי לצאת לקרב וממי כדאי להמנע מעימותים פיזיים. סיבה שנייה קשורה לעניין שנשים מגלות בספורט והוא מציאת בן זוג! כמובן שמכיוון שמדובר בגברים לא מדובר בבני זוג לעצמם, אבל המחקר מראה שהורים לבנות מתעניינים באופן כללי יותר בצפייה בספורט, ובעיקר בספורט גברי, מאשר אבות לבנים, או אמהות. אפשר היה לצפות שדווקא אבות לבנים ירצו לצפות יותר בספורט, במיוחד עם הילדים שלהם, אבל לפחות לגבי הצפייה של האב זה לא קורה (המחקר בדק צפייה של ההורים, לא צפייה משותפת). החוקרים מפרשים את הממצאים בכך שהאינטרס של האבות בספורטאים גברים הוא במציאת חתן עתידי לבנותיהם. כמובן, זה לא מה שהאבות יאמרו אם ישאלו אותם, אבל הממצאים מרמזים שהפסיכולוגיה של האבות תואמת את ההסבר האולטמטיבי הזה של של סקירת בני זוג פוטנציאלים עבור הבת. המחקר הזה נערך על מדגם מקפריסין, ויהיה מעניין לבחון אותו בתרבויות אחרות, בעיקר מסורתיות.

לסיכום, יש בוודאי הרבה סיבות, אבולוציוניות ואחרות, למה אנשים משתתפים בספורט ולמה הם צופים בו. הסקירה כאן נועדה לתת מסגרת אבולוציונית כללית לעיסוק הכל כך בולט בספורט, והממצאים הראשוניים נראים מעניינים ומבטיחים. כמו בכל תחום אחר שנחקר אבולוציונית אפשר לראות שלמרות שוני תרבותי גדול בנוגע לעניין המקומי בספורט, יש מגמות כלליות שניתן לתת להן הסבר בראי האבולוציה. אישית, בתור חובב ספורט נלהב זה די משמח אותי לראת את המחקרים בתחום, כחלק ממגמה מתרחבת לעסוק בפעילויות ותכונות שמעסיקות אנשים ביום יום ושבעבר נחשבו ללא רציניות או חשובות מספיק למחקר אקדמי.