הבדלים בין המינים באסטרטגיות חיפוש

עדויות רבות מצביעות על כך שגברים ונשים משתמשים באסטרטגיות שונות לחיפוש מזון שנובעים מהיסטוריה אבולוציוניות שונה. גברים ציידים ונשים מלקטות זו לא דיכוטומיה שהומצאה על ידי גברים כחלק מהפטריארכיה אלא תוצר אבולוציוני שנתמך באינספור מחקרים אתנוגרפיים והיסטוריים. לחצי הברירה השונים שנובעים מכך שנשים הן המטפלות העיקריות בתינוקות גרמו לחלוקת עבודה שונה. נשים לא יכולות לצאת למסעות ציד ארוכים ומסוכנים עם תינוק מניק ולכן מתרכזות לרוב בליקוט פירות ומזון אחר הקרוב למחנה. לנשים וגברים יש לכן היסטוריה אבולוציונית שונה שגורמת להבדלים שונים בצורה שבה הם מעבדים מידע. זה משפיע על הבדלים בתפיסה מרחבית, הבדלים בתפיסות צבע שנובעים מהעבר האבולוציוני השונה, וגם בצורה שבה גברים ונשים מחפשים מזון. כתבתי בעבר על חוויות הקנייה השונות של גברים ונשים (וגם על הבדלים בחיפוש מכונית בחניון) שמראות איך אותן אדפטציות מנטליות שונות לגברים ונשים משפיעות כנראה גם בעולם המודרני. מחקר חדש בוחן את הנושא בצורה קצת שונה.

רוב המחקרים שבדקו הבדלים בין המינים באסטרטגיות לחיפוש מזון (foraging) מבוססים על תצפיות בשדה, בין אם שנעשו על חברות מסורתיות או בחברה המודרנית. מערך המחקר שלהם היה כמעט תמיד מתאמי כי המחקרים כללו תצפיות או דיווחים עצמיים על הנחקרים. המחקר הנוכחי בודק את ההבדלים הללו בצורה ניסויית על אוכלוסייה עירונית בגילאים שונים. המחקר התבצע על שלוש קבוצות גיל שונות, ילדים בני 6 ו-12 מבתי ספר בסביבה, וסטודנטים מבוגרים בני 18 ומעלה (גיל ממוצע 19.5). החוקרים התמקדו באסטרטגיות חיפוש דומות לאלו שמשמשות לליקוט מזון.

החוקרים חילקו את הנבדקים בכל קבוצת גיל בצורה אקראית לצמדים של גבר-גבר, גבר-אישה, אישה-אישה כך שכל הקומבינציות האפשריות כוסו (אני קורא לכל המשתתפים גבר או אישה גם אם מדובר בילד או ילדה למניעת בלבול). המשימה שהוטלה עליהם הייתה לחפש כדורי גולף שהונחו בדפוס קבוע וגם בצורה אקראית במגרש כדורגל. חלק מהכדורים היו גלויים וקלים למציאה בעוד אחרים הוחבאו היטב. הנבדקים הונחו למצוא כמה שיותר כדורים ב-4 דקות (היה להם סל  לאיסוף הכדורים). כל נבדק בצמד צויד בשעון עם GPS שעקב אחרי התנועה שלהם. לא ניתן שום פרס למי שאסף הכי הרבה כדורים אבל לפי דיווחי החוקרים הנבדקים היו בעלי מוטיבציה גבוהה להצליח ונעו במהירות בזמן החיפוש.

שלא במפתיע, גיל הנבדק היה פקטור משמעותי בתוצאות כשככל שמתבגרים יותר כך הילדים/נערים מצאו יותר כדורים. ילדים ונערים מבוגרים יותר גם כיסו שטחים גדולים יותר בזמן החיפוש. לא היה הבדל בין המינים בכמות הכדורים שאוחזרו אבל גברים שחיפשו יחד נעו מהר יותר מנשים כשהצמד המעורב היה איפה שהוא באמצע.

בקרב הנבדקים המבוגרים יותר, הגברים מצאו יותר מהכדורים שהוחבאו היטב, למרות שלא היה הבדל במספר הכדורים הכללי בינם לבין הנשים (כלומר, נשים מצאו יותר כדורים קלים למציאה). כמו כן, גברים שחיפשו יחד נטו להתפזר על שטח גדול יותר ולהתרחק אחד מהשני, בעוד הנשים נשארו קרובות זו לזו. ההבדל בלט במיוחד אצל בני ה-18 ומעלה שם הגברים חיפשו למעשה במנותק אחד מהשני בצורה עצמאית לגמרי. הממצא הזה עקבי עם מחקרים קודמים שהראו שגברים יחפשו אוכל כמו פטריות, במקומות רחוקים וגבוהים יותר במטרה למקסם את כמות האוכל ואיכותו, בעוד נשים יתמקדו בסביבה המקומית וינסו לנצל כמה שיותר ממנה.

המחקר הזה מצביע על שתי מסקנות עיקריות: האחת, לא מפתיעה במיוחד, היא שכישורי החיפוש של אנשים משתפרים עם הגיל. מעניין אגב שלא היו הבדלים גדולים בין קבוצות הגיל השונות באיחזור הכדורים הקלים למציאה, מה שמלמד שגם ילדים צעירים טובים במשימות קלות של חיפוש. הממצא הזה תואם מחקרים בחברות ציידים-לקטים שם ילדים מצטרפים לאמהות שלהם בגיל צעיר בעזרה בליקוט ומהר מאוד לומדים לאסוף פטריות ופירות בצורה יעילה. הילדים בני ה-6 גם החזיקו ידיים הרבה פעמים מה שמעיד על קרבה פיסית של החיפושים ועל זה שנשענו אחד על השני בזמן החיפוש.

הממצא השני הוא שעם הגיל, ובמיוחד אצל קבוצת הגברים המבוגרים יותר, החיפוש נעשה רחב יותר ועצמאי יותר. סביר שזה קשור לעובדה שגברים לוקחים סיכונים גדולים במטרה להגיע לשלל בעל ערך גדול יותר. זו אסטרטגיה שגוזלת יותר זמן ואנרגיה ומתאימה יותר לצייד ולא לליקוט, מה שיכול להסביר למה לא היה כל הבדל בין גברים ונשים בתוצאות החיפוש.

הבדלים בין המינים ביכולת המרחבית נמצאים במתאם עם הורמונים שמשתנים בגיל ההתבגרות, מה שמסביר את השוני באסטרטגיות החיפוש שבלטו בגיל המבוגר. משימת החיפוש במחקר הנוכחי היא חיקוי של אסטרטגיות חיפוש מזון בחברות ציידים-לקטים ונותנת משנה תוקף לבסיס האבולוציוני שלה. מדובר במחקר על אוכלוסיה עירונית שאין לה ניסיון בחיפוש מזון בצורה הזו ולכן לא סביר שההבדל נוצר בגלל השפעות סביבתיות. זו דוגמא טובה למערך מחקר שדווקא בהתמקדות שלו באוכלוסיות מודרניות מדגים השפעות אבולוציוניות, תוך השאלה ואימוץ של פרקטיקות שמשמשות חברות מסורתיות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • שירלי  On 11/07/2016 at 9:24 pm

    מעניין לראות האם התוצאות ישתנו, באם יינתן לזוגות הזדמנות נוספת לחפש (תוך שינוי מערך הכדורים בבורות, ללא שינוי בני הזוג והסביבה).
    האם הזוגות ישנו אסטרטגיה?
    האם יהיה תהליך למידה?
    האם יהיה שיפור בתוצאות?

    • גיל  On 11/07/2016 at 9:51 pm

      שאלה טובה. סביר שישתפרו אבל לא חושב שינקטו אסטרטגיות שונות. גברים אוהבים יותר לפעול לבד, רואים בכל דבר תחרות בעוד נשים עובדות יותר בשיתוף. אולי אם ישנו את התמריצים זה יגרום לשינוי באסטרטגיה.

%d בלוגרים אהבו את זה: