אין אפליית נשים בקבלת מישרות אקדמאיות עם מסלול קביעות

חדשות נפלאות לנשים. נשים אינן מופלות בקבלה של מישרה אקדמית במסלול של קביעות במקצועות מדעיים על פי המחקר המקיף ביותר שנעשה עד עתה ובו 873 פרופסורים בכירים מרחבי ארה”ב היו צריכים לבחור בין גבר לאישה למישרה אקדמית היפותטית. יותר מכך, המחקר חשף הטייה לטובת הנשים שהתבטאה בהעדפה בשיעור של 2:1 להעסקת האישה על פני הגבר. הממצא הזה סותר את הדיעה הרווחת בעיניי רבים והיא שנשים מופלות בקבלה של מישרות אקדמיות.

עובדתית, יש פחות נשים במישרות אקדמיות בכירות וזאת למרות שיש יותר סטודנטיות מסטודנטים, כולל כאלו עם תואר דוקטור. הדבר לא בהכרח מעיד על אפליה ובעבר תארתי את הסיבות האפשריות לכך. עדיין, רבים סבורים שהסיבה המרכזית לאי שיוויון היא אפליה מינית (סקסיזם) ואת זה המחקר הנוכחי בא לבחון. קשה מאוד לבדוק אפליה מינית (או אחרת) כי אפליה כזו הרבה פעמים נסתרת ולא מדיניות גלויה של הגוף המעסיק. רוב המחקרים בנושא אינם ניסויים מה שמקשה על הסקת מסקנות חד משמעית, כזו שמאפשרת הבנה של סיבה ותוצאה. הצורה המקובלת ביותר לבחון קיומה של אפליה היא על ידי שליחת שני קורות חיים זהים למעסיק, כשרק המין (או המוצא האתני במחקרים אחרים) שונה. אם המעסיק הפוטנציאלי מראה העדפה למין מסוים אז המסקנה המתבקשת היא שיש כאן אפליה כי הרי אין סיבה אחרת מלבד המין להבדל בבחירה.

מחקר אחד כזה נעשה לפני מספר שנים והראה שבבחירת סטודנט למישרת מנהל מעבדה העדיפו פרופסורים להעסיק גברים על פני נשים שהיו עם כישורים וקורות חיים זהים. פרופסוריות אגב, הפלו במידה שווה לגברים כך שאם סקסיזם קיים, הוא מגיע מנשים בדיוק כמו מהגברים. המחקר הזה נעשה על מישרת סטודנט שהינה יחסית זוטרה. השאלה היא האם בתפקידים בכירים יותר, כאלו של פרופסורים עם מסלול קביעות גם מתקיימת אפליה?

לשם כך נעשה המחקר הנוכחי שכלל סדרת ניסויים שאתייחס למרכזי שבהם. בניסויים הללו צריך לוודא שהנבדקים אינם מודעים למטרת המחקר כי אחרת הניסוי לא יהיה תקף. אי אפשר למשל לשלוח שני קורות חיים, אחד של אישה ואחד של גבר, ולבקש להעריך אותם. שיטת מחקר כזו שקופה מדי והייתה חושפת את כוונת החוקרים. לכן צריך היה לגשת לבעייה בצורה מתוחכמת יותר. מה שהחוקרים עשו היה לשלוח לנבדקים (כולם פרופסורים באוניברסיטאות מחקר) שלושה תיקים על מועמדים למישרה אקדמית. כל תיק כלל הערכה של יושב ראש ועדת החיפוש, מכתבי המלצה שהמועמד קיבל, וממוצע הדירוג של הראיון וההרצאה.

כדי להקשות על הנבדקים לגלות את מטרת המחקר החוקרים יצרו 20 סדרות של שלושה מועמדים, כשאותו מועמד מופיע כ”הוא” בחצי מהסדרות הללו, ו”היא” בחצי השני. המועמד השלישי התחלף כל פעם והיה מועמד קש. כל נבדק היה צריך לדווח על המועמד או המועמדת הטובים ביותר בסט אחד של נבדקים בלבד כך שלא היה להם מושג שהסטים האחרים כללו נבדקים דומים בהיפוך המגדר. תיקי המועמדים נשלחו לחברי אקדמיה בארבע מחלקות שונות: ביולוגיה, הנדסה, פסיכולוגיה וכלכלה. הגרף הבא מסכם את הממצאים:

כפי שניתן לראות, כל מחלקה (למעט גברים במחלקה לכלכלה) הראתה העדפה ברורה לנשים ביחס די מרשים של 2:1 לערך. חברי אקדמיה גברים ונשים כאחד העדיפו באופן גורף את הנשים, ורק אצל הכלכלנים הגברים לא הייתה העדפה לאחד המינים. הממצאים הללו שוכפלו בואריאציות שונות של הניסוי.

החוקרים מסכמים את המחקר בכך שמאמצים להלחם באפליה מינית או סקסיזם באקדמיה הצליחו  והאווירה האקדמית (לפחות בארה”ב) מזמינה וידידותית כלפי נשים. אפשר כמובן להתווכח האם סקסיזם נעלם לגמרי או האם מצב שבו יש העדפה ברורה לנשים רק בגלל שהן נשים הוא רצוי, אבל כרגע נראה שזה המצב. חשוב כמובן לזכור שיתכן שיש אפליות אחרות בשלבים שונים של התהליך לפני השלב הנחשב של מסלול אקדמאי עם קביעות, אבל נראה שלפחות מכשול אחד מרכזי לא קיים יותר.

עוד דבר שצריך לזכור הוא שעצם העובדה שנשים אינן מופלות באקדמיה או בתחומים אחרים אינה מבטיחה שהייצוג שלהם יהיה בהכרח שווה לזה של גברים או שצריך לצפות לייצוג כזה. כמו שכתבתי לא פעם בעבר, אי שיוויון בתוצאה הסופית אינו מעיד בהכרח על אפליה וסיבות שונות כמו בחירות קריירה, העדפות אישיות והבדלים בכישורים (בממוצעים ובקצוות) יכולים להסביר את אי השיוויון הנצפה.

זה המחקר הראשון שנעשה על העדפות בהעסקת נשים של אנשי אקדמיה בכירים, וכזה שכלל מקצועות שבהן יש מיעוט נשים כמו הנדסה וכלכלה (בביולוגיה ופסיכולוגיה יש היום יותר נשים מגברים). מה שגם מעניין בהקשר של המחקר הזה הוא חלק מהתגובות אליו. החוקרים בתומם חשבו שמחקר כזה ישמח פמיניסטיות או כאלו שמודאגים מאפליה על רקע מגדרי אבל הם גילו שלא כך הוא. בסדרה של פוסטים שפירסמה כותבת המאמר הראשית היא חושפת תגובות שליליות ועויונת למחקר, כולל זה שהם למעשה נגד אפליה מתקנת,  או שהמחקר שלהם יסיג את מעמד הנשים לאחור כי הוא יהווה עלה תאנה לזה שאין אפלית נשים (אפשר לראות את הפוסטים כאן). יותר מהכל זה קשור כנראה להטיית האישוש,שבה רבים כל כך משוכנעים שיש אפליה שלא חשוב מה מחקרים יראו, יתקשו לשנות את דעתם. זה גם מעלה שאלות עקרוניות יותר לגבי נכונותם של אנשים לשנות את דעתם בפני עובדות אמפיריות חדשות, אולי כאלו שאינן מסתדרות עם האג’נדה שלהם, שזו גם תופעה פסיכולוגית ידועה. בכל אופן, יהיה מעניין לעקוב אחרי מחקרים נוספים בנושא בעתיד.