עד כמה גברים ונשים שונים בהעדפות שלהם בבחירת בן זוג?

אחת הביקורות המרכזיות כנגד הפסיכולוגיה האבולוציונית היא שהיא מגזימה בהערכת ההבדלים בין המינים. הטענה היא שרוב ההבדלים בין המינים זניחים ושיש חפיפה כמעט מלאה בין גברים ונשים בכל התכונות. אחת הדוברות הבולטות בארץ למגמה הזו היא פרופ’ דפנה יואל שראיון איתה על הנושא הופיע בעבר בהארץ וכבר היה לי איתה שיג ושיח בנושא הזה שניתן לקרוא עליו פה).

עובדתית, הרבה מהמחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית עוסקים בהבדלים בין המינים. הסיבה היא כמובן שחוקרים בתחום ערים לאפשרות שיתכנו הבדלים בין המינים שנובעים מהברירה המינית והם יוצאים לחקור אותם. בכל חברה בעולם ישנה הבחנה בין גברים ונשים ומתייחסים אליהם בצורה שונה (לא בהכרח מפלה). ההבדלים הפיסיים ניכרים, וברור שיש כאן קטגוריות שונות של בני אדם גם אם לא תמיד ניתן לסווג בקלות מישהו כגבר או אישה. לרוב האנשים אין בעייה עם ההבדלים החיצוניים הללו שנתפסים כחסרי משמעות אבל כאשר מגיעים להבדלים בפסיכולוגיה של הגברים והנשים כאן זה כבר הופך לנושא במחלוקת.

המתנגדים למחקרים על הבדלים בין המינים ואלו שחושבים שההבדלים זניחים מציגים הרבה פעמים מצג שווא של פני המחקר בתחום שאותו הם תוקפים. הם יוצאים כנגד הדיעה שיש דיכוטומיה בין המינים אין שום חפיפה בין ההתנהגויות והרצונות של שני המינים (ראו הכתבה על דפנה יואל וגם סרטון יוטיוב שלה שמציג את איש הקש הזה). בפועל, אף חוקר רציני לא מציג דיעה כזו ואני לא מכיר שום פסיכולוג אבולוציוני שטוען ככה. זה נכון שלפעמים חוקרים מדברים על מוח גברי ומוח נשי, או שגברים עושים ככה ונשים עושות אחרת, אבל בכל המקרים הללו מדברים על נטיות של כל מין שבממוצע מתנהג אחרת מהמין הנגדי ולא שהם מתנהגים בצורה שונה לחלוטין כל הזמן. הדיבורים הדיכוטומיים על גברים ונשים נעשים לרוב בעיתונות הפופולארית, שלא לומר הצהובה והסנסציונית. למעשה, במקרים רבים חוקרים מדברים על דימיון גדול בין גברים ונשים בממוצע, ולא חושבים שיש הבדל בממוצע אלא בשונות. דוגמא מובהקת לכך נמצאת ביכולת המתמטית של גברים ונשים שבו היכולת הממוצעת דומה בעוד באחוזונים העליונים והתחתונים נמצאים פי כמה וכמה יותר גברים מנשים (אפשר לקרוא על זה בהרחבה כאן וכאן).

מעניין שבמקרים רבים אין בעייה לאנשים לקבל הבדלים גדולים בין גברים ונשים. לדוגמא, ברור לחלוטין שגברים גבוהים מנשים בממוצע . למה אף אחד לא טוען שההבדלים הללו מוגזמים ויש חפיפה גדולה בעקומות הגובה שלהם (מה שנכון) למרות שהשונות של הגברים גדולה יותר מזו של הנשים)? זה נכון להרבה משתנים שנחשבים “נייטרלים” כמו משקל או חוזק פיסי., איתם לאנשים אין שום בעייה. איכשהוא, כשזה מגיע להבדלים ביכולות או העדפות שונות מייד עולות כל מיני הסתייגויוית. שווה לציין שזה לא נובע מהתנגדות להסברים ביולוגים או אבולוציוניים per se, כי גורמים ביולוגיים ואבולוציוניים משפיעים גם על ההבדלים בגובה ובמשקל, אבל משום מה אלו נחשבות לתכונות לא “בעייתיות”. נוח לאנשים להתעלם מהדימיון הרב שיש בהתפלגויות ובהבדלים בממוצעים בתכונות הללו לתכונות אחרות שאיתם דווקא יש להם התנגדות לקבל כקיימות.

בכל אופן, מה יש לפסיכולוגיה האבולוציונית לתרום לנושא? ברור שחוקרים לא סבורים שבכל תכונה יש הבדלים בין המינים או שההבדלים הללו שווים בעוצמתם לאורך כל התכונות. אם משתמשים בתאוריית הברירה המינית כהסבר, אז אפשר לשער, כפי שאכן נמצא במקרים רבים, שיהיו הבדלים בין המינים. מחקר חדש בודק עד כמה חלק מההבדלים הללו קיימים ומהם עוצמתם ומתמקד בהבדלים בהעדפות של בחירת בני זוג. כדי לתת תוקף גדול יותר לממצאים המחקר משתמש בהשוואות בין תרבויות. הנתונים הגולמיים שהמאמר מתבסס עליו כבר פורסמו במחקר הקלאסי שמהווה את אחד מאבני היסוד של הפסיכולוגיה האבולוציונית.

החוקרים משתמשים במדד סטטיסטי שתארתי כאן ושנועד להעריך את ההבדלים בין המינים על בסיס כמה מימדים ולא תכונה אחת בלבד. הרעיון בבסיס המדד הרב מימדי הזה הוא שלפעמים הבדלים קטנים וכמעט לא נראים מצטברים להבדל אחד גדול. למשל, אם ניקח הבדלים בתווי הפנים ובמבנה הגוף של גברים ונשים נראה שקשה מאוד למצוא מאפיין אחד שעוזר לנו להבחין בצורה ברורה שמישהו הוא גבר או אישה (למעט אולי השדיים). אבל אם מסתכלים על שיער, יחס מותניים ירכיים, וכו’, ההבדלים מצבטרים לכלל אבחנה ברורה בין גבר לאישה.

המחקר כלל 37 תרבויות שונות מכל שש היבשות בעולם וכלל גם חברות מסורתיות. הנתונים נאספו בשנות ה-80 של המאה ה-20 וכללו 19 משתנים שלגבי חלק מהם צפוי על פי התאוריה האבולוציונית שאחד המינים יגלה העדפה גדולה יותר בבחירת בן הזוג (וזה אכן מה שנמצא במחקר המקורי) למשל, סטטוס, חוסן כלכלי, מראה חיצוני, צניעות מינית, והפרש גילאים רצוי כולם משתנים עם בסיס אבולוציוני מובהק ושקיימים ביניהם הבדלים בין המינים בהעדפות. לגבי תכונות אחרות לא ברור למה מין מסוים יקנה לו חשיבות גדולה יותר וזה כולל העדפות לגבי דת של בן הזוג, חברתיות, רמת השכלה, בריאות ומהימנות. כמו כן לקחו החוקרים מדד לאי שיוויון מגדרי של האו”ם שלוקח בחשבון עד כמה נשים שוות לגברים בייצוג בפרלמנטים ובממשלות, עד כמה ההכנסה שלהן דומה לזו של הגברים, ועד כמה פתוחות בפני הנשים אפשרויות תעסוקה כמו הגברים.

הנה מה שהתוצאות הראו: כשלוקחים את כל המשתנים הללו ביחד, נמצא שיש רק 22.8% חפיפה בין המינים בהעדפות בבחירת בן הזוג. אם בודקים רק את המשתנים שאנחנו מצפים שיהיו העדפות שונות בין בני הזוג על פי הברירה המינית המספר הוא 25.5%. בתכונות שלא צפויים הבדלים גדולים יש חפיפה גדולה יותר של 63.23%. ככל שמשתמשים במשתנים רבים יותר ככה אפשר יותר בקלות לאבחן גבר או אישה ולכן רמת החפיפה יורדת. למעשה, בהתבסס על הנתונים מכל המשתנים ניתן היה לחזות בדיוק של 92.2% מיהו גבר ומיהי אישה (החוקרים השתמשו בשיטת מונטה קרלו עם 10,000 חזרות למי שמתעניין לדעת איך חישבו את זה). המשתנה של הפרש הגילאים היה המשתנה שתרם הכי הרבה לגודל האפקט וההפרשים שנמצאו. חמישה משתנים שאין להם בסיס אבולוציוני משוער לא עזרו בניבוי מין הנבדק והם: דת, חברתיות, אישיות נעימה, משיכה הדדית ודיעה פוליטית.

ההבדלים בין המינים בהעדפות בבחירת בן זוג קטנו ככל שהתרבות הייתה שיוויונית יותר. למרות זאת, גם בחברות השיוויוניות ביותר ההבדלים היו קיימים ואפילו בחברה היפתוטית שבה יהיה שיוויון מגדרי מוחלט (על פי המדד), גם אז הניבוי יצביע על הבדלים מובהקים בין המינים בבחירת בן זוג. הנתון המרשים ביותר היה שעוצמת ההבדלים בין המינים הייתה גדולה פי 3 מהשונות של ההבדלים הבין מיניים על פני כל התרבויות מה שמצביע על הבדלים חזקים מאוד.

תוצאות המחקר הזה מדגימות שעוצמת ההבדלים בין המינים גדולה יותר ממה שהעריכו בעבר ולאבולוציה יש חלק חשוב בהסבר ההבדלים הללו. אינספור מחקרים בין תרבותיים מקיפים שכוללים גם חברות של ציידים לקטים מראים בצורה מוחצת שגברים ונשים שונים זה מזה בתכונות רבות שרלוונטיות לבחירת בן זוג והזדווגות. החוקרים השוו את גודל ההבדל בין המינים שנמצא במחקר הזה להבדלים ידועים אחרים בין המינים. הם מצאו שההבדלים הללו קצת פחות חזקים מהבדלים במסת השרירים של גברים ונשים אבל גדולים יותר מההבדלים בגובה, וגם מחלק גדול של הההבדלים שמוצאים במחקרים פסיכולוגים סטנדרטיים (אם כי חשוב לציין שכל ההבדלים הללו מבוססים על משתנה אחד בלבד).

כמובן שיש מימדים אחרים שבהם גברים ונשים לא יהיו שונים כל כך זה מזה והתוצאות מתייחסות לתחום מסוים אחד שבו צפויים למצוא הבדלים כאלו על בסיס אבולוציוני. עד עתה, התאוריה של הברירה המינית היא בעלת כח ההסבר הגדול ביותר להבדלים בין המינים למרות שיש כאלו שעדיין מנסים להלחם כנגדה. תארתי בעבר מחקר כזה שניסה להסביר הבדלים בין המינים בהעדפות של בחירת בני זוג על בסיס אי שיוויון מגדרי והראיתי למה הממצאים דווקא תומכים בהסבר האבולוציוני. המאמר הנוכחי ממשיך במגמה הזו ומראה איך שיוויון מגדרי לא מצליח להסביר את ההבדלים הללו וכוח ההסבר שלו קטן בהרבה מזה האבולוציוני (לפחות לגבי בחירת בני זוג), כך שאפילו בחברה שיוויונית לגמרי ההבדלים עדיין יתקיימו.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • שי וולף  On 24/08/2015 at 1:45 am

    אתה כותב" ואפילו בחברה היפתוטית שבה יהיה שיוויון מגדרי מוחלט (על פי המדד), גם אז הניבוי יצביע על הבדלים מובהקים בין המינים בבחירת בן זוג".
    אתה יכול להסביר במפורט על תהליך הניבוי?

    • גיל  On 24/08/2015 at 6:34 am

      שי, זה ניבוי סטטיסטי. המודל שלהם כלל משתנה של אי שיוויון מגדרי כפי שהסברתי. המודל הזה כולל ערכים שונים למדינות קיימות. אם הייתה מדינה שיש להם שיוויון מגדר מוחלט אז הערך במשתנה היה אפס ואז הם הכניסו את המספר הזה למודל וזה מה שיצא. כמובן שתמיד צריך להזהר עם ניבויים שנעשים מחוץ לטווח הנתונים שעליו נבנה המודל כי יש אפשרות שהמודל יתנהג אחרת מחוץ לטווח הזה (למשל לא יהיה לינארי יותר).

      • שי וולף  On 25/08/2015 at 4:28 am

        אוף – אתה לא עונה על השאלה שלי.

        ברור שזה ניבוי סטטיסטי ( אנו לא עוסקים בקלפי טרוט או קראה בקפה )
        .
        ציפיתי שתראה בצורה יותר ברורה איך על סמך הערכים שהתקבלו כאן עושים את האקסטרפולציה .מאוד קשה להבין את זה מהניסוח הלקוני במאמר.
        אולי הכי טוב לעשות זאת בצורה גרפית. גרף של משתנה כתלות במשתנה אחר ואז בצורה מקווקבת את הקו המשוער של האקסטרפולציה.

        נ.ב.
        אני רוצה להביע הערכה עמוקה על המפעל החשוב שלך

        אבל ,מדוע לא מופיע באתר תוכן עניינם ( רשימה מסודרת של כל המאמרים בבלוג) ולא רק באנרים קופצים עם שמות מאמרים.

      • גיל  On 25/08/2015 at 7:14 am

        אה, אתה מעוניין ממש במודל הסטטיסטי? לא ידעתי שאתה מתעניין בזה. הנחתי שאתה מתעניין ברעיון הכללי. אתה לא מצפה שכל פעם אני אכנס לעומק למודלים הסטטיסטיים שחוקרים משתמשים בהם כי אחרת אבריח מכאן את כל הקוראים. אני לא יודע אם יש לך גישה למאמר המקורי אבל שם מפורטים הדברים. מדובר במודל רגרסיה די פשוט ויש אכן גרף מצורף שמראה פשוט שהניבויים האבולוציוניים לא מגיעים לאפס בחברה בלי אי שיוויון מגדרי. הייתי מצרף את זה כאן אבל אין אפשרות לצרף גרפים לפה. אם תרצה שלח לי אימייל ואשלח לך את המאמר המקורי.

        לגבי תוכן עניינים, זה בלוג, לא ספר ולכן יש קטגוריות שתחתן מסווגים הפוסטים השונים. אני מודה שזה לא תמיד הכי נוח אבל אתה תמיד יכול לחפש בתוך הבלוג בפונקציית החיפוש בצד ימין. אם אתה מכיר דרך אחרת לייצר תוכן עניינים בוורדפרס אני אשמח לשמוע.

      • שי וולף  On 14/10/2015 at 11:09 am

        לא קלים חייו של מי שעושה פופולריזציה של המדע.
        זאת אפילו אומנות.

        אתה בין הפטיש של: "אתה לא מצפה שכל פעם אני אכנס לעומק למודלים הסטטיסטיים שחוקרים משתמשים בהם כי אחרת אבריח מכאן את כל הקוראים" לבין הסדן שהדברים יהיו שטחיים, לא משכנעים, ויפספסו נקודות עקרוניות.

        לפעמים מעצבן שדווקא עם התקדמות הטכנולוגיה דברים הכי פשוטים נעשים מסובכים.
        למה להציג גרף צריכה להיות משימה בלתי אפשרית?
        זה מאוד ישפר את הבלוג אם תמצא דרך להציג גרפים ודיאגרמות.

        ובאותו עניין למה הטכנולוגיה לא מאפשרת להציג רשימה של מאמרים?
        אם אני רוצה לכתוב תגובה שמתייחסת לנקודות שעלו במספר מאמרים זו משימה בלתי אפשרית.

        תודה רבה.

        המייל שלי
        shay13579@gmail.com

      • גיל  On 14/10/2015 at 1:19 pm

        שי, אני לא יכול לרצות כל מגיב שמפריע לו משהו שכתבתי או שלא תארתי מספיק טוב לדעתו. יש מגבלות טכניות שלא קשורים אליי וגם שיקולים שלי למה להכנס ולמה לא. מי שלא מרוצה תמיד יכול לפתוח בלוג חדש ולתאר מחקרים כרצונו.

  • רחלי חזון  On 17/09/2015 at 6:14 am

    היי גיל, תוכל לכתוב היכן ומתי פורסם המחקר הנוכחי?
    תודה

    • גיל  On 17/09/2015 at 6:47 am

      רחלי, הלינק למאמר מופיע בפוסט.

      • רחלי  On 21/09/2015 at 6:17 am

        תודה גיל. משום מה בכניסה הראשונה שלי לאתר הוא פתח לי את הקובץ המלא. אחר כך כבר לא נתן לי גישה לקריאת הטקסט המלא… ידוע לך היכן עוד ניתן להשיג את הטקסט המלא?

      • גיל  On 21/09/2015 at 7:08 am

        היי רחלי, בשביל זה צריך גישה ממאגר מידע אקדמי. אם את באקדמיה תוכלי לגשת למאמר דרך מאגר כזה.

  • רחלי  On 21/09/2015 at 7:10 am

    עכשיו מובן לי… אכן קראתי אותו מהאוניברסיטה.. תודה וחתימה טובה

%d בלוגרים אהבו את זה: