שינויים ברמות הטסטוסטרון והורמון האהבה אצל גברים אחרי מסעות צייד

הורמונים שונים מעורבים בהתנהגויות חברתיות שונות ובין הבולטים שבהם אפשר לציין את הטסטוסטרון, אוקסיטוצין וקורטיזול. רמות הורמונים שונות מופרשות במצבים חברתיים שונים ובמידה רבה הם מהווים סממנים שמעידים על המצב הפיסי והנפשי של הפרט. רמות גבוהות של טסטוסטרון מאפיינים אנשים תחרותיים מאוד, בעיקר גברים, שמנסים להשיג סטטוס גבוה ודומיננטיות בחברה. מנגד, אוקסיטוצין מפחית חרדות ומחזק קשרים חברתיים. טסטוסטרון משחק תפקיד חשוב בזמן החיפוש אחרי בת זוג (או כשמחפשים פרטנרים לבגידה), בעוד רמות גבוהות של אוקסיטוצין קיימות אצל זוגות מונוגמיים והורים.

צייד נחשבת לאחת הפעילויות הכי קריטיות להעלאת הסטטוס של גברים בחברות מסורתיות. צייד טוב הוא בעל סטטוס גבוה וגם נהנה מהצלחה רבייתית גדולה יותר (הזדווגות עם נשים בעלות ערך זוויגי גבוה, יותר פרטנריות מיניות וגם יותר ילדים). מחקר חדש בודק אספקט קצת אחר של צייד והוא ההשפעות שיש לו על חיזוק הקשר הזוגי והקשר בין אב לילדיו.

המחקר נעשה בחברה שנקרא טסימנה ונמצאת ביערות האמזונאס בבוליביה. החברה מתפרנסת בעיקר מצייד וליקוט אם כי גם חקלאות תורמת למחייה שלהם. המחקר נעשה על 31 גברים נשואים שסיפקו דגימת רוק לפני ואחרי מסעות הצייד שלהם. צייד נעשה כמעט תמיד בצורה עצמאית ולוקח מספר שעות, כשלאחריו מועבר הבשר לאישה להמשך הבישול.

החוקרים מצאו שאחרי מסעות הצייד רמות האוקיסטוצין של הגברים היו גבוהות ב-50% בהשוואה לאלו שנמדדו לפני הצייד. הפער הגדול ביותר היה אצל אלו שהרמה ההתחלתית שלהם הייתה נמוכה. היה מתאם חיובי בין רמות האוקסיטוצין לבין כמות הטסטוסטרון, וכמו כן היה מתאם חיובי בין אוקסיטוצין לזמן הצייד. ככל שמשך הצייד היה ארוך יותר כך רמות ההורמון היו גבוהות יותר. מה שמעניין הוא שלא נמצא קשר בין משתנים אחרים שנחשבו בעבר לכאלו שמשפיעים על רמת האוקסיטוצין ובין אוקסיטוצין. בין המשתנים הללו נמנים פעילות גופנית, שיתוף פעולה בזמן צייד, גודל המשפחה, ומספר האנשים שמודעים למה שצד כל גבר.

לא במקרה אוקסיטוצין נחשב להורמון האהבה, כי הוא קשור קשר הדוק לחיזוק קשרים זוגיים ומיניים בין בני זוג (בין השאר הוא מופרש בזמן אורגזמה). במחקר הנוכחי, רמות גבוהות של אוקסיטוצין אחרי העדרות מהבית משמשות לחיזוק הקשר הזוגי והמשפחתי, וגם מגדילות את ההשקעה ההורית מצד הגבר. ההיסטוריה האבולוציונית שלנו מאופיינת במסעות צייד ארוכים של גברים ואיחוד משפחות כזה לאחר כל מסע, ולכן הגיוני שהאבולוציה עיצבה מנגנונים שיחזקו את הקשרים בין בני זוג ובין אבות לילדיהם. לא במקרה גם רמות הטסטוסטרון עולות אחרי מסעות צייד כאלו. גם היום גברים שנעדרים מהבית לתקופות ארוכות חווים עליות ברמות הטסטוסטרון ודחף מיני מוגבר עם החזרה הבייתה.

המחקר הזה גם מדגים איך הורמונים שלכאורה אמורים לסתור זה את זה (אחד מעיד על תחרותיות ושאיפה לסטטוס גבוה, בעוד השני משמש לחיזוק קשרי משפחה וזוגיות) יכולים לפעול זה לצד זה. אין כאן באמת סתירה אלא מטרות שונות שבאות לידי ביטוי בהקשרים שונים. רמות גבוהות של טסטוסטרון עשויות להגביר את התחרותיות והרצון להיות צייד מוצלח ובכל להעלות את הסטטוס של הגבר, ובאותה מידה רמות גבוהות של אוקסיטוצין אחרי הצייד מאותתות על שינוי בתפקיד הגבר שעכשיו הופך לבעל שמספק אוכל למשפחתו וכל הרגשות האבהיים והזוגיים תופסים מקום מרכזי. אגב, שני ההורמונים גם ידועים בהשפעה שיש להם על בנייה מחדש של מסת השרירים, כך שהגיוני שיהיו רמות גבוהות שלהם אחרי צייד פיסי מפרך.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מיז  On 19/06/2015 at 8:40 pm

    איך הורמונים מסויימים יכולים להפוך מישהו ל"בעל"?

    רק עיוות הטבע באופן חריג, יכול להפוך גבר ל"בעל". לא הורמונים.

    חוץ מזה – האם ניתן לטעון שרמות גבוהות של אוקסיטוצין, ממתנות בעצם את הרמות הגבוהות של הטסטוסטרון? גם במידה ואין סתירה בין ההורמונים, האם יתכן שבעל הטסטוסטרון והאוקסיטוצין הגבוהים, יהיה פחות "טסטוסטרוני" (נניח פחות אגרסיבי) מחברו הטסטוסטרוני וחסר האוקסיטוצין?

    • גיל  On 19/06/2015 at 10:17 pm

      בשום מקום לא נכתב שהורמונים הופכים מישהו לבעל. ואכן, הורמונים שונים הם בעלי תפקיד שונה.

%d בלוגרים אהבו את זה: