הבדלים בין המינים בחלוקת מתנות

מתנות הן גורם חשוב ביחסים בין אנשים ואפשר ללמוד הרבה ממי נותן מה ולמי (גם  אי מתן מתנה יכול ללמד הרבה על היחסים בין שני אנשים). בעבר, מתנות היוו גורם חשוב במסחר ובסחר חליפין והספרות האנתרופולוגית ענפה בנושא. מחקר חדש בוחן את הנושא מנקודת ראות אבולוציונית ומנסה לבחון גם האם יש הבדלים בין המינים בדפוסי חלוקת המתנות. ברחבי העולם הנוצרי יש מסורת של נתינת מתנות רבות בחג המולד מה שמאפשר לבחון מה נותן כל אדם ולמי בדיוק (בארץ אין מסורת כזו של חלוקת מתנות להרבה אנשים).

במחקר השתתפו 38 גברים ו-61 נשים בגיל ממוצע 24 מבריטניה. הם דיווחו על כל המתנות שהם נתנו בחג המולד וגם המחיר שהם שילמו עבורן. בנוסף, הם דיווחו על הקירבה הגנטית למקבל המתנה וגם תכיפות הקשר ביניהם. בסך הכל הנבדקים דיווחו על 562 מתנות שהם נתנו. באופן שאולי לא מפתיע במיוחד מצאו החוקרים שאנשים נותנים מתנות יקרות יותר לאנשים שקרובים אליהם מבחינה גנטית. ככל שהקירבה הגנטית גדולה יותר ככה ערך המתנה גדול יותר (מתנות יקרות יותר לאחים וילדים לעומת בני דודים וסבתות למשל). הדבר תואם את התאוריה בדבר ברירת שארים (kin selection) שגורסת שמבחינה אבולוציונית יש יתרון לפרטים שתומכים יותר באנשים שקרובים להם גנטית מכיוון שהם חולקים יותר גנים.

הממצא המעניין ביותר היה שנשים קנו מתנות יקרות יותר מהגברים באופן כללי ובמיוחד כשמדובר היה בחברים ולא בני משפחה. בנוסף, אנשים הוציאו יותר כסף על מתנות לאנשים אחרים שאיתם היו בקשר קרוב ובאינטרקציות תכופות. אבל כשמדובר היה במתנות לאנשים מרוחקים ברשת החברתית, הנשים הוציאו יותר כסף על מתנות עבורם בהשוואה לגברים. אם ניקח את כל הממצאים הללו ביחד נראה שגברים לא מוכנים להשקיע הרבה כנראה בקשרים קרובים וגם רחוקים בהשוואה לנשים. יכול להיות שזה קשור לעובדה שיחסים חברתיים חשובים יותר לנשים, ולפחות לגבי ההשקעה בחברי רשת רחוקים החוקרים מעלים השערה שאולי זה היה אדפטיבי בעבר כי בחברות מסורתיות יש סיכוי גבוה יותר לאישה לעבור לכפר אחר (למשל, אם היא מתחתנת היא תעבור לגור עם בעלה בכפר שלו). יתכן שההתנהגות הזו משקפת ניסיון של הנשים לפרוש רשת חברתית חזקה יותר שכוללת קשרים עם אנשים רחוקים. יכול גם להיות שגברים מעדיפים להשקיע יותר במתנות לבנות זוג פוטנציאליות ופחות לבני משפחה. המחקר הנוכחי לא התייחס ספציפית לשאלה הזו ויהיה מעניין לבחון אותה בעתיד.

שאלות אחרות שנראה לי מעניינות לבדוק קשורות לדפוסים נוספים של חלוקת מתנות. למשל, עד כמה יש הדדיות בחלוקת המתנות. האם אנשים שקיבלו מתנה יקרה מאדם מסוים גם נתנו מתנה יקרה לאותו אדם? האם הורים נותנים מתנות יקרות יותר לילדים שלהם מאשר להפך, מה שמבטא הגיון אבולוציוני של השקעה בצאצאים? האם אנשים מענישים מישהו שנותן להם מתנה זולה כפי שהם תופסים אותה? זה נושא מאוד מעניין שלפי מה שאני רואה לא נחקר עדיין בהרחבה.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • meirgilboa  On 28/03/2015 at 11:41 am

    הממצאים הללו, כמו במחקרים רבים אחרים, בסך הכל חוזרים על דברים ידועים. האם יש צורך במחקר שהממצא שלו הוא כזה?
    יש לי בעיה עם תיאוריות אבולוציוניות או לפחות עם חלקן. כמעט כמו התיאוריה הפסיכואנליטית, תיאורת אבולוציוניות יכולות להסביר הרבה מאד תופעות, גם תופעות סותרות.
    לעניין המתנות – מדוע לא להעדיף הסבר פשוט שמתנה היא סימן לאהבה ולקשר טוב וחיובי, ולכן אנו מעניקים מתנות למי שאנו אוהבים או למי שאנו איתם בקשר טוב יותר ורוצים להמשיך בקשר זה, ללא קשר ל"שיקולים" אבולוציוניים. אפשר להסביר זאת גם בכך שאם לא ניתן מתנה יקרה לאדם קרוב – הוא "ינקום" בנו בעתיד. לגבי אדם רחוק – לא כל כך איכפת לנו אם "ינקום" או לא.
    לעניין הדדיות – יש סיפורים רבים על האמהות הפולניות (זה לא עניין של עדה, כל אימא יהודית היא בחזקת אימא פולנייה), שאחרי חתונות זוכרות מי נתן כמה, כדי "להקפיד על הדדיות".
    האם צריך לתת הסבר אבולוציוני לכך – אינני בטוח.
    לעניין הממצא שנשים משקיעות במתנות יותר מגברים – הרי ידוע שיחסים בין אישיים של נשים הם שונים לחלוטין מיחסים כאלה של גברים. בין היתר, הקשרים של נשים מעוגנים גם ובעיקר בקשרים רגשיים, ולא בקשרים חברתיים גרידא, כמו אצל גברים.
    דרך אגב, גם אצל היהודים, לפחות ככל שאני מכיר את התופעה בישראל, החלפת מתנות בחגים הפכה מזה מספר שנים לנוהג מאד מקובל. חנויות של כלי בית ומתנות פורחות בימים שלפני החגים הגדולים.

    • גיל  On 28/03/2015 at 12:00 pm

      אני מסכים שאין כאן איזה ממצא מרעיש במיוחד אבל אני חושב שמחקרים כאלו, שמגבים במידה רבה תחושות בטן או ידע ש"ידוע" לכל, מספקים במידה רבה. לפעמים מה שנתפס כמובן מאליו מתברר שהוא לא ממש כזה, וגם אם שואלים אותך "איך אתה יודע שמה שאתה אומר נכון?" אז מחקרים כאלו הם טובים.

      לגבי ההסברים האבולוציוניים, שים לב שחלק מהדברים שאני והחוקרים העלו הם רק בגדר השערות. בעוד התאוריה של ברירת השארים היא תאוריה חזקה שמאוששת על ידי הממצאים לגבי בני משפחה, התאוריה בדבר הרשתות החברתיות היא רק תאוריה אחת שהמחקר הזה תואם. אף אחד לא טוען שזה ההסבר הכי טוב אבל היא מציעה כיווני חקירה חדשים שיהיה מעניין לבדוק בעתיד. בניגוד לפסיכואנליזה, התאוריות האבולוציוניות ברות בחינה וניתנות להפרכה וזה קורה לא מעט. הפסיכואנליזה גם משתמשת בכל מיני הנחות בדבר טבע האדם שחסרות בסיס במציאות בעוד אף אחד לא יטען שאבולוציה, לרבות זאת של בני אדם, לא קיימת.

      מה שאתה מציע לא סותר למעשה את ההסבר האבולוציוני אלא הוא הסבר ברמה אחרת. ברור שאנחנו מעניקים מתנות לאנשים שאנחנו אוהבים יותר, אבל השאלה היא למה אנחנו אוהבים בני משפחה מסוימים יותר מאחרים ואת זה הסבר אבולוציוני מסביר. כמו שתארתי גם בעבר, יש הבדל בין הסברים אולטמטיביים שמסבירים למה תכונה מסוימת נוצרה ולמה היא אדפטיבית, למשל רצון בהצלחת הצאצאים הכי קרובים לנו, ובין הסברים מקורבים שמתארים את המנגנון שזה מתרחש (למשל על ידי מה שאתה קורא אהבה). הם לא סותרים אחד את השני אלא משלימים.

      בכלליות אפשר לומר שהסברים אבולוציוניים יהיו חוצי תרבויות וזמנים אבל הדרך שבה הם באים לידי ביטוי תשתנה. למשל במקרה של מתנות הורים יכולים להצדיק מתנות לילדים שלהם לא באהבה אלא בתועלתנות גרידא.

      אותו הדבר אפשר להחיל על מה שהזכרת לגבי הדדיות ויחסים בין אישיים של נשים וגברים. מה התועלת בעיקרון ההדדיות ולמה יש הבדלים בין המינים (במידה והם קיימים ועקביים)? אלו שאלות שהבנה אבולוציונית שלהן יכולה לעזור. במקרה של הדדיות אפשר להסביר את זה בכך שמנגנוני ענישה והדדיות מועילים לפרט בטווח הארוך וזה העיקרון של הגן האנוכי.

      ואתה צודק שגם יהודים מחליפים מתנות אבל זה הרבה יותר מצומצם ונעשה בעיקר בין מארחת הסדר או ארוחת ראש השנה והאורחים. כלומר, אורח לא יקנה לרוב מתנה לאורחים אחרים שאינם המארחים.

      והנה, כתבתי תגובה כמעט כמו אורך הפוסט🙂

  • עמית  On 30/04/2015 at 10:04 am

    נראה שיהיה מעניין לבדוק אם האפקט תקף גם בחברות ותרבויות אחרות (כדאי לעשות דברים כאלה כל עוד קיימות תרבויות גדולות שהן אחרות מספיק).

    • עמית  On 30/04/2015 at 10:04 am

      נרשם לתגובות.

    • גיל  On 30/04/2015 at 3:26 pm

      כן, ללא ספק. אני יודע על מחקר דומה שנעשה בארה"ב. צריך גם לזכור שבחברות מסורתיות לא בהכרח קיימות מתנות במשמעותן המערבית וזה יותר חלק מסחר חליפין שגם הוא מעניין כשלעצמו.

  • דן  On 20/12/2015 at 2:14 am

    מעבר למסקנות שצוינו, שבהחלט יכולות להיות נכונות, יכול להיות שאחד הפקטורים המשמעותיים במשוואה הוא שנשים פשוט יותר אוהבות לעשות שופינג מגברים? ההנאה משופינג לא מסתכמת רק בצבירת פריטי רכוש חדשים (שבמקרה הזה לא רלוונטית כי מדובר במתנה עבור מישהו אחר), אלא גם בעצם ההסתובבות בין חנויות ותהליך הבחירה של פריט או פריטים. מכיוון ששופינג גם עולה כסף, הרי שברכישת מתנה עבור אדם אחר יש הזדמנות (למי שנהנה משופינג) לעסוק בשופינג (כולל ההוצאה הכספית הכרוכה בכך), אבל לעשות זאת למען מטרה אלטרואיסטית כביכול. אני לחלוטין לא אומר שיש משהו פסול בנתינת מתנות, ובוודאי שאם מישהו נוהג לתת לך מתנות בחגים ימי-הולדת וכדומה, הרי שאך ראוי שגם אתה תיתן לו מתנות.
    מה שאני כן נוטה לחשוב (השערה בלבד) הוא, שתעשיית המתנות (אם ניתן לכנות את זה כך) בעולם המערבי מונעת במידה לא מבוטלת מהחיבה של נשים רבות (לא כולן) לשופינג, ושאם היינו באופן היפותטי מוציאים את הפקטור הזה מהמשוואה, אז היקף התעשייה היה יורד ב-30-40 אחוז. שוב, אין במתנות או בשופינג משהו פסול, אני רק מנסה לתת עוד פרשנות אפשרית לניסוי.

    • גיל  On 20/12/2015 at 8:56 am

      דן, אכן נשים עשויות לאהוב שופינג יותר אבל גם אם שני המינים היו קונים באותם סכומים זה עדיין לא מסביר את ההבדלים בדפוסים עצמם של הקנייה.

%d בלוגרים אהבו את זה: